קונפליקט בין אם לעובר: הפלות טבעיות

אנשים ללא ידע אבולוציוני מופתעים לעיתים לשמוע שלהורים ולילדים אין תמיד אינטרסים זהים או חופפים. הרבה אנשים גדלים על התפיסה שהורה יעשה הכל בשביל הילד שלו, ושהמצב הרצוי הוא אהבה אינסופית לילד, כזו שאינה תלויה בדבר. המציאות לעומת זאת מסובכת קצת יותר. להורים יש כמובן אינטרס חזק שהילדים שלהם יהיו בריאים וישגשגו כי הם חולקים עימם 50% מהגנים. אבל בגלל שמדובר ב-50% ולא 100% של הגנים האינטרסים לא תמיד חופפים. זה במיוחד בולט כשלהורה יש ילדים נוספים ואז ההשקעה ההורית צריכה להתחלק בין כולם. מצב אחר, הוא כאשר ההורה צריך לחשוב על כל פונטציאל הרבייה שלו ולהחליט בהתאם כמה להשקיע בילד. גם אם להורה יש ילד אחד,אין זה בהכרח אומר שהוא צריך להשקיע בו הכל כי יתכן שיהיו לו ילדים נוספים בעתיד. הילד מצידו רוצה את כל תשומת הלב של ההורה כי הוא חולק עם עצמו 100% מהגנים ולכן פחות מעניין אותו האינטרסים של ההורה. המצב הזה של אינטרסים לא זהים בין הורה לילד מכונה קונפליקט הורה-צאצא (parent-offspring conflict) וטבע אותו הביולוג רוברט טריברס בשנות ה-70. הקונפליקט הזה הוא כמובן לא מודע והורים וילדים לא עורכים את החישובים הללו בראשם ברוב המקרים, אבל גם אם הם לא מודעים אין זה אומר שהם לא קיימים בפועל. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאינטרסים השונים של ההורה והילד מצויה בהריון, וליתר דיוק בתחילתו.

דוגמא אחת שממחישה את הקונפליקט הזה היא הפלה טבעית. רוב האנשים לא מודעים לזה אבל למעשה חלק ניכר מההריונות, אולי אפילו רובם, לא מסתיים בלידה. עוברים מופלים בצורה טבעית בשיעורים שנעים בין 31%-89%. הטווח הזה רחב מאוד כי לא באמת ידוע כמה הפלות טבעיות מתרחשות. נשים לא תמיד מדווחות על הפלות כאלו ובמקרים רבים הן אינן מודעות להפלות הללו (רוב ההפלות מתרחשות בשלושת השבועות הראשונים של ההריון כשהן בכלל לא מודעת לכך שהן בהריון בחלק גדול מהמקרים).

למה הפלות טבעיות מתרחשות? בחלק מהמקרים מדובר בעוברים שאין להם סיכוי גדול לשרוד בעולם אם יוולדו. מדובר בעוברים עם פגמים גנטיים קשים, או כאלו עם נכויות שהיו גוזרות עליהם מוות בעולם של ציידים לקטים. מהבחינה הזו מדובר בסינון של הטבע שנועד למנוע השקעה גדולה בהריון שלא תניב צאצאים ברי קיום (האם צריכה להשקיע המון אנרגיות בקיום הריון). אבל אלו לא כל המקרים שבהם מתרחשת הפלה טבעית. ישנם מקרים שעובר יכל אולי לשרוד ואף לשגשג, אבל לאם אין אינטרס כרגע בהבאתו לעולם. כאן אנחנו נכנסים לקונפליקט בין העובר לאם שמדגים למעשה איך אבולוציה עובדת כשלכל אחד מהפרטים יש רצונות וצרכים משלו.

מבחינת העובר האינטרס די ברור. הוא רוצה לשרוד את ההריון, להוולד בריא ובבוא הזמן להוליד צאצאים משלו. לאם יש אינטרסים אחרים שלא תמיד חופפים את זה של העובר. היא צריכה “לחשוב” לא רק על העובר הספציפי הזה אלא גם על הרבייה הכוללת שלה. המטרה של האם היא ללדת כמה שיותר ילדים בריאים שיוכלו להוליד ילדים משלהם בעתיד. האם שואלת את עצמה האם שווה להשקיע בעובר פגום? גם אם העובר יחיה, עד כמה יש לו סיכוי להגיע לגיל רבייה ולהוליד צאצאים משלו? אולי חשוב מכך, כמה אנרגיות ומשאבים יושקעו בעובר הנוכחי שיוכלו להיות מושקעים בעובר ותינוק עתידי? השקעה הורית היא ברובה משחק סכום אפס. מה שמושקע בילד אחד לא יושקע בילד אחר ולכן צריך לתכנן איך להשקיע את המשאבים המוגבלים בצורה אופטימלית. המטרה שלה היא למקסם את הרבייה הכוללת שלה והריון והנקה יקרים מאוד מבחינת המשאבים שמושקעים בהם. עצם העובדה שהאישה בהריון או מניקה חוסמים את האפשרות של הולדת ילד נוסף, זמן יקר לאישה שתקופת הרבייה שלה מוגבלת.

האינטרסים השונים בין האם לעובר יוצרת קונפליקט שהתוצאה שלו היא במקרים רבים הפלה טבעית. אפשר לראות בהפלה כזו מנגנון שנועד לדחות רבייה עכשווית של האם כשהיא לא נמצאת במצב טוב לטובת רבייה עתידית כשהאם תהיה בריאה יותר, יש לה משאבים לגדל ילדים (כולל תמיכה של חברים ומשפחה), וכו’. שימו לב שאת הדברים הללו אפשר גם לומר על הפלות לא טבעיות. כלומר, גם הפלות מלאכותיות יכולות להיות חלק מהקונפליקט בין האם לעובר עם אותה רציונליזציה, רק שבמקרה כזה הדברים נעשים בצורה מודעת.

כיצד עובד המנגנון של הפלות טבעיות? יש לכך כמה הסברים אפשריים וכמה תאוריות הוצעו בנושא. אחת התאוריות החזקות שנתמכת אמפירית קשורה לשיחרור ההורמונים בגוף האם. בזמן ההריון המנגון של שיחרור ההורמונים של האם הופך לכזה שתלוי בעובר. העובר נדבק לדופן הרחם ומפריש משם הורמונים למחזור הדם של האם כדי להשיג אפקטים שונים על האם אבל בעיקר על מנת להגדיל את שיעור חומרי המזון (נוטריאנטים – Nutrient) במחזור הדם של האם. החומרים הללו משפיעים בתורם על הפיזיולוגיה של האם, רמת הסוכר בדם ולחץ הדם. ככל שיש יותר סוכר ושומנים במחזור הדם של האם העובר יכול להשיג יותר חומרים מזינים. במצב רגיל כשאין הריון יש איזון עדין בין ההורמונים המופרשים וגוף האם, אבל בהריון ייש למעשה גוף זר עם רצונות משלו שמפריש הורמונים לתועלתו האישית, ממש מלחמה על השליטה בהורמונים!

מה שקורה הוא אחד הדברים המעניינים ביותר בטבע לטעמי. העובר מנסה להכריח את האם לעשות משהו שהיא לא בהכרח מעוניינת בו. העובר מעוניין בסוכרים רבים ולכן מפריש הורמונים שגורמים לייצור מוגבר של סוכר בדם. יותר סוכר = תינוק בריא יותר. עבור האם המצב הזה בעייתי כי יותר סוכר משמעו העלאת הסיכוי לחלות בסכרת הריון. היא מעוניינת ברמות נמוכות של סוכר בדם ולכן היא מפרישה אינסולין.

מה שקורה עכשיו הוא מירוץ חימוש בין האם לעובר שנאבקים על השליטה ברמות הסוכר והאינסולין בגוף האם. האמא מכניסה סוכרים ומפרישה אינסולין כדי לסלק סוכרים עודפים, העובר לעומת זאת מפריש כמויות עצומות של הורמון שנמצא בשלייה ונקרא לקטוגן. החומר הכימי הזה בולם את האינסולין מה שמוביל להפרשה גדולה יותר מצד האם של האינסולין וחוזר חלילה. כשהעובר חלש מדי האם “מנצחת” ואז מתרחשת הפלה טבעית. אפשר לראות בזה גם סוג של מבחן שהאם עושה לעובר. אם אתה חזק מספיק לעמוד ברמות אינסולין גבוהות אז אתה כנראה עובר חזק ובריא ושווה לשמור אותך. כאמור, אלו דברים שנעשים בצורה טבעית ולא מודעת.

מנגנון נוסף שגם הוא קשור להורמונים הוא המאבק על השליטה בהורמון פרוגסטרון. רמות נמוכות של פרוגסטרון מובילות לצירי לידה ברחם שמתרחשים הרבה פעמים כשיש הפלה טבעית. כשהאם אינה בריאה או חלשה היא בעלת רמות נמוכות יותר של ההורמון מה שמגדיל את הסיכוי להפלה. העובר מצידו משפיע בצורה נרחבת על ההורמון ולמעשה משתלט על ייצור הפרוגסטרון בשבוע השמיני של ההריון. זו הסיבה שיש מעט מאוד הפלות טבעיות לאחר שבוע זה.

שני המנגנונים שתארתי כאן הם מנגנונים או הסברים מקורבים (Proximate mechanism) שמתארים מה שקורה בפועל, הם עונים על השאלה, איך דברים מתרחשים. לעומתם המנגנון האולטימטיבי (Ultimate mechanism) מסביר למה דברים מתרחשים ברמה האבולוציונית (ובמקרה שלנו התשובה לכך היא הקונפליקט בין האם לעובר).

יכול מישהו לשאול למה הברירה הטבעית לא “תיקנה” את המצבים הללו. הרי האבולוציה מקדשת רבייה. לא הגיוני שהיום כבר ימנעו מצבים שבו נוצר עובר שאינו בר קיום? לא עדיף היה לחסוך את כל המלחמה הזו וכאב הלב שהרבה פעמים מתלווה אליה? התשובה לשאלה הזו קשורה לעובדה שאין דבר כזה שהוא “רצון” או “כוונה” של האבולוציה. האבולוציה אינה איזו ישות שמחליטה מה טוב, מה רצוי או מה רע, אלא היא מנגנון שפועל על פרטים באוכלוסייה שנמצאים במאבקים אחד עם השני. אין איזו תוכנית על שקובעת את המצב האופטימלי באוכלוסייה אלא הכל נובע ממאבק בין פרטים כשלכל אחד יש אינטרסים שלא תמיד עולים בקנה אחד אלה עם אלה (למעשה המאבק הוא בין גנים שמרכיבים את האורגניזמים. הפרטים הן מכונות ברי חלוף, ע”ע הגן האנוכי).

בפוסט הבא אעסוק באספקט נוסף של המאבק בין האם לתינוק והוא בחילות הריון והקאות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דנה  On 10/02/2015 at 5:29 pm

    מאוד מעניין. פוסט מצויין.
    אני ממש אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך, אל תפסיק לפרסם!(:

    • גיל  On 10/02/2015 at 5:52 pm

      תודה דנה, ומה פתאום שאפסיק אחרי מה שכתבת? 🙂

      • דנה  On 10/02/2015 at 6:10 pm

        חחחח אני תמיד קוראת מה שאתה מפרסם והחלטתי פה ושם להגיב כדי לתת לך חיזוק חיובי לפרסם עוד;)
        וגם כדי שתדע שאתה מעולה ושהבלוג שלך מצוין ובהחלט מחדד את החשיבה המדעית 🙂
        תודה רבה לך שאתה כותב בשבילנו.

  • hiladg  On 10/02/2015 at 5:59 pm

    נושא באמת מאוד מעניין, והשאלה היא: איך יודעים את זה? כלומר, איפה הקישור למחקרים המראהים את הקשר בין הפלות לרמות אינסולין או פרוגסטרון?

    • גיל  On 10/02/2015 at 6:31 pm

      האמת היא שזה לא מבוסס על מחקר חדש אלא על אוסף של מחקרים כפי שבאים לידי ביטוי בספרי לימוד. הנה שני מקורות חשובים:

      http://psycnet.apa.org/journals/rev/118/3/496/

      http://www.jstor.org/discover/10.2307/3037249?sid=21105313842621&uid=3739464&uid=4&uid=3737720&uid=2

      • hiladg  On 10/02/2015 at 10:03 pm

        אני אנסח את הבעיה שלי אחרת:
        ידוע הוא כי אחת מארבע נשים עוברת הפלה טבעית. עם זאת יש לחברה שני אינטרסים: הראשון, להשתיק את הדיון, והשני, לא פעם להגיד משהו נוסח "הפלה היא רצח" מה שגורם גם לנשים שעברו הפלה טבעית להרגיש רע עם עצמם. ואתה עוד מתגורר באמריקה, שם הנושא הוא סופר-פוליטי. הנתונים, כמובן, עומדים בפני עצמם (הריוני הראשון הסתיים בהפלה). שלא לדבר על כך שהסיכון ל"לידה שקטה" הוא גדול יותר מהסיכון למוות בעריסה! ושוב יש השתקה כללית בנושא.
        כך שבמובן הזה אני מאוד מברכת על הפוסט שלך. ולא פעם חלק מהדיונים פה בבלוג הם "חברה" מול "טבע", גם אם לחברה יש אינטרס לעורר דיון מסוים, כפמיניסטית, אני מודה לך על פרסום הפוסט הזה.

      • גיל  On 10/02/2015 at 10:17 pm

        היי הילה תודה. העניין החברתי הוא לכאורה נפרד אבל לא ממש. ברור שיש הרבה בורות בנושא אבל אני מודה שלא נתקלתי בחברה או אנשים אחרים שמאשימים את האישה בהפלה טבעית. אם כבר, נראה לי שקשר השתיקה שאת מדברת עליו נובע בעיקר מהנשים עצמן שמתביישות לספר על זה כי זה עניין מאוד אישי וגם חלקן חוות תחושות אשמה שאולי הן עשו משהו לא בסדר שגרם להפלה. אני חושב שברגע שתהיה הבנה שזה לא בשליטתן תהיה בזה נחמה מסוימת ואולי קשר השתיקה יפרם.

  • avivitmishmari  On 11/02/2015 at 1:15 am

    כתבת "אפשר לראות בהפלה כזו מנגנון שנועד לדחות רבייה עכשווית של האם כשהיא לא נמצאת במצב טוב לטובת רבייה עתידית כשהאם תהיה בריאה יותר, יש לה משאבים לגדל ילדים (כולל תמיכה של חברים ומשפחה), וכו’." לא הבאת לזה שום סימוכין, ולמעשה זו הנחה מרחיקת לכת ביותר – שאישה תפיל טבעית בגלל בריאות לא אופטימלית או לחץ אישי וחברתי שבו היא נתונה. אין מספר להריונות הלא-רצויים שהחזיקו מעמד באופן מלא בנסיבות כאלה ואף חמורות יותר (אם חולה / פליטה / בת עשרה וכולי). ולמעשה אין אפשרות לבדוק את הסיבה הישירה לנפילה הטבעית של ההריון, כך שהמשפט הזה שלך ממשיך יפה את התיאוריה אבל נשמע כמו משאלת לב.

    • גיל  On 11/02/2015 at 7:32 am

      כמה יפה שאת דורשת סימוכין לטענות ולא מביאה שום תימוכין לביקורת שלך. זו בכלל לא הנחה מרחיקת לכת אלא פועל יוצא של ההבנה של איך המנגנון האבולוציוני עובד. את יכולה לקרוא את הקישורים שהבאתי ושלל מחקרים שנעשו בנושא למשל את מאמר הסקירה הזה שמונה שלל סיבות בריאותיות או גורמי סיכון של האם שמשפיעים על הפלות טבעיות:

      http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0301211501006133

      או את המאמר הזה שמצביע על קשר בין מתח נפשי להפלות: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1472648312002003

      או את האתר של webmd שגם הוא מונה שלל סיבות בריאותיות להפלה טבעית:

      http://www.webmd.com/baby/pregnancy-miscarriage

      ואת מבלבלת בין הסברים שמבוססים סטטיסטית לבין דוגמאות אנקדוטיות שאינן מצביעות על מגמות. בוודאי שיש נשים שגם עם כל הבעיות שקיימות עדיין לא יפילו. זה לא שולל קשר בין אותן בעיות בריאותיות להפלות.

      • avivitmishmari  On 11/02/2015 at 3:08 pm

        יפה. בדיוק מה שביקשתי – סימוכין פשוטים לטענה. לא צריך להיסחף בפואטיקה מגננתית.

      • גיל  On 11/02/2015 at 3:13 pm

        אין כאן שום פואטיקה אלא תשובה לטיעון לא מיודע מצידך. התקפת את התיזה של הפוסט בלי שום ביסוס ועוד טענת שזה טיעון מרחיק לכת כשכל חיפוש פשוט בגוגל יביא אותך לתוצאות הללו. זה רק מראה עד כמה את לא מסוגלת לשפוט טיעונים לגופם וכל פעם שמוזכרת המילה אבולוציה את מתנגדת אוטומטית לנושא ללא שום ביסוס לטענות שלך.

  • פרננדס  On 11/02/2015 at 1:39 am

    אולי תוכל להרחיב בנושא של לידה שקטה מבחינה אבולציונית ? האם בכלל האבולציה "אחראית" על זה ?

    • גיל  On 11/02/2015 at 7:10 am

      אני לא בטוח שיש אספקט אבולוציוני לנושא והאמת שאני לא מכיר כל כך את כל הנושא הזה.

  • guruyaya  On 11/02/2015 at 2:21 am

    אני חושב שיש משהו מטעה מעט בשפה שלך, שיכול להעמיק את ההבנה של המנגננונים האלה. כאשר אתה אומר שמשהו הוא טיבעי ולא מודע, יש דימוי של מישהו שעושה חישובים, שהוא לא מגלה למודע שלנו (כמו האיד של פרוייד, שהתיאור שלו הוא של ישות בעלת רצונות סותרים, שמדברת עם האגו שלנו, שדואג להשאיר חלק מהרצונות, לספר לנו על חלק אחר).
    נדמה לי שאם תשתמש במונחים "מכאני" ו"כימי" במקום טיבעי ולא מודע, הדימוי יהיה יותר ברור. בסה"כ אנחנו לא תופסים את חוסר היכולת שלנו לעוף כבעיה פסיכולוגית,אלא כבעיה מכאנית. בדומה, ההפרשה הנוספת של האינסולין, ואפילו של דופאמין, הן יותר עניין מכאני.
    מה דעתך?

    • גיל  On 11/02/2015 at 7:17 am

      אני מבין מה אתה אומר אבל נראה לי שמי שקורא את הבלוג הזה וגם את הפוסט יודע למה אני מתכוון כשאני אומר על משהו שהוא טבעי ולא מודע ולא נופלים לכשל הנטורליסטי. להפך, אני מעוניין שאנשים כן יתחילו להשתמש במונח טבעי בצורה נכונה בלי לפחד מהמשמעויות שלו רק בגלל שאחרים מעוותים אותו. מכאני וכימי למרות שהם מדויקים מבחינה טכנית הם מונחים שיוצרים איזה מרחק בין האורגניזם למעשים שלו כאילו מדובר בשני יצורים שונים לגמרי.

  • Mufleta  On 12/02/2015 at 12:25 am

    פוסט מעניין, השכלתי!
    תודה.

  • סיימון  On 15/02/2015 at 6:47 pm

    אחד הפוסטים הכי מעניינים שלך 🙂

    תודה על בלוג נהדר!

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: