האם אנשים משתמשים בהסברים אבולוציוניים כתירוץ להתנהגות שלהם?

הביקורות כנגד פסיכולוגיה אבולוציונית מתחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד, ביקורות מתודולוגיות ומדעיות, חלקן הקטן רלוונטי ונכון, אבל בחלקם הגדול מבוסס על אי הבנות בנוגע לפסיכולוגיה אבולוציונית, קריאה סלקטיבית ולא נכונה של מחקרים מדעיים בתחום, או חוסר הבנה בתהליכים אבולוציוניים שמאפיינים רבים ממדעני החברה. החלק השני של הביקורות הן ביקורות פוליטיות או אידיאולוגיות. אלו התנגדויות נגד השמעת הסברים אבולוציוניים מתוך החשש של ההשפעות שלהם. מי לא שמע טענות כנגד הסברים אבולוציוניים שהם מנציחים את הפטריארכיה והם שמרניים, שהם מנציחים פערים בין גברים ונשים, שהם נותנים לגיטימציה לגברים לבגוד, או שהם מנקים אחריות מגברים כי הרי בהכל אשמים הגנים. טענה חביבה עליי במיוחד היא זו שגורסת שהחוקרים עצמם (לרוב גברים לבנים ממעמד גבוה) חוקרים נושאים הקשורים למיניות כדי להצדיק את ההתנהגויות שלהם (בגידות למשל). זה די משעשע כי זה כמו להאשים חוקר המנסה להבין את הגורמים למחלת הסרטן, בכך שהוא מנסה להצדיק את קיומם של תאים סרטניים.

מעבר לעובדה שרבים מההתקפות הפוליטיות והאידיאולוגיות הללו לא קשורים למחקרים בתחום או למדע הרלוונטי (ורוב המבקרים לא טרחו בכלל לקרוא מאמרים מהתחום אלא מבססים את הדיעה שלהם על כתבות פופוליסטיות), הם מבטאים חשש מקבלה של הסברים אבולוציוניים ובעיקר חשש מההשפעה שתהיה להם על אנשים אחרים. כמובן שכמעט כולם נופלים לכשל הנטורליסטי וההנחה שאם משהו קיים אז הוא בהכרח טוב וצריך לבוא לידי ביטוי בפועל, ואנשים לא מסוגליםם לפעול כנגדו (תגידו את זה לכל אחד ואחת שמשתמשים באמצעי מניעה). אבל מעבר לכשלים הלוגיים בטענות הללו, יש לפחות טענה אחת שהיא אמפירית לגמרי. הטענה שקבלה של הסברים אבולוציוניים מצדיקה התנהגות פסולה, לא מוסרית ואפילו עבריינית (הגנים גרמו לי לאנוס!), והיא מהווה תירוץ טוב להשתחרר מעונש. מחקר שנערך בנושא נותן בוחן את הנושא.

המחקר מתרכז באחד הנושאים שבאופן תדיר מעורר התנגדות בקרב המתנגדים להסברים אבולוציונים וזה הבדלים בין המינים במיניות, כולל הבסיס האבולוציוני לאונס. האם קבלה של ההסבר האבולוציוני שלגברים ונשים יש העדפות ואסטרטגיות מיניות שונות תגרום לחוסר עכבות מוסרית אצל הגברים? האם עברייני מין מקבלים “הנחה” בגלל שזה כביכול בגנים שלהם ואין להם שליטה על מה שעשו? כדי לבחון את הנושא הם ביצעו שני ניסויים.

בניסוי הראשון השתתפו 53 גברים בגיל ממוצע 23 שחולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קראה מאמר שסוקר הבדלים בין המינים בבחירת בני זוג תוך התמקדות בהסברים על פי תאוריית הברירה המינית ותאוריית ההשקעה ההורית שסקרתי אינספור פעמים פה בבלוג. במיוחד הושם דגש על כך שהמטרה האולטמטיבית של האורגניזם הוא להעביר את הגנים שלו לצאצאים, ושבהתחשב בהבדלים בין נשים וגברים במחיר של רבייה גברים יהנו מהרבה יותר הצלחה אבולוציונית עם יזדווגו עם כמה שיותר נשים וישקיעו מעט בכל ילד.

הקבוצה השנייה קראה הסבר לאותם הבדלים בין המינים שמבוסס על התאוריה הסוציולוגית קונסטרוקטיביזם חברתי . זו תאוריה שממסבירה בין השאר ואי שיוויון חברתי בין גברים לנשים על בסיס השפעות חברתיות ותרבותיות. התאורים שאנשים קראו שמו דגש על כך שהחברה מתגמלת גברים ונשים בצורה שונה ושיש ציפיות חברתיות שונות מגברים ונשים. מעמד גבוה וסטטוס מיוחסים לתפקידים שגברים מבצעים ואילו נשים רגילות לתפקידים עם סטטוס נמוך, ולכן הן מנותבות לאפיקים הללו. גברים אסרטיביים יותר ודומיננטים יותר כי זה מערך הכוחות בחברה, ולכן הם גם שולטים מינית על נשים. לנשים יש פחות עצמאות מבחינה מינית והן כנועות יותר ויש סטנדרטים כפולים לגברים ונשים.

הייתה גם קבוצת ביקורת שלישית שקראה על בעיות השמנה של חתולים. אחרי שקראו את התאורים (כל נבדק קרא תאור אחד בלבד), הוצבה בפניהם בעייה: גבר מסוים נעצר אחרי שניסה ללכת לזונה (שהייתה שוטרת במסווה). על הנבדק היה לקבוע את הערבות שאותו גבר צריך לשלם כדי להשתחרר, סכום שנע בין 50-1000 דולר. התוצאות מוצגות בגרף הבא:

Figure 1

אפשר לראות שבתנאי התרבותי הנבדקים נתנו ערבות גבוהה יותר בהשוואה לתנאי האבולוציוני וגם בהשוואה לתנאי הבקרה. לא היה הבדל בין תנאי הבקרה לתנאי האבולוציוני. כלומר, ההסבר האבולוציוני היה כמו ברירת המחדל שבו אנשים לא מותנים לחשוב בשום צורה מיוחדת על העונש. מהממצאים נראה שהתנייה אבולוציונית לא גורמת לאנשים לתת לעבריין “הנחה” או עונש חמור פחות. לעומת זאת, ההסבר החברתי כן גרם לנבדקים להעניש אותו בצורה חזקה יותר.

אפשר אולי לטעון שהליכה לזונה אינה משהו שמתקשר לאנשים עם אבולוציה (למרות שניסו לקשר אותם לכך) ולו בגלל שברור שזה לא נעשה למטרות רבייה. לעומת זאת, אונס כן מסתיים במקרים רבים בהולדת צאצא והקשר האבולוציוני ברור יותר. זה גם הנושא שפעמים רבות מתנגדי ההסברים האבולוציוניים נותנים כדוגמא לכך שזה מהווה תירוץ לאנסים. מחקר המשך בחן האם זה באמת כך. האם הסבר אבולוציוני גורם לאנשים לחשוב שאנסים פחות אשמים?

כדי לבחון את הנושא 67 גברים בגיל ממוצע 20 השתתפו בניסוי. גם כאן הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות שכל אחת מהן קראה הסבר שונה לאונס. בקבוצת הניסוי האבולוציונית, הנבדקים קראו את ההסברים האבולוציוניים המקובלים לאונס (שסקרתי כאן). בעיקר התמקדו החוקרים על כך שאונס מגביר את הההצלחה הרבייתית של הגבר בכך שאנסים הם בעלי סבירות גבוהה יותר להוליד יותר ילדים ולהעביר את הגנים שלהם לדור הבא. גברים שהינם אגרסיביים יותר ואונסים נשים מוצלחים יותר מבחינה אבולוציונית ולכן הגנים הללו אדפטיביים וחלק מהמאגר הגנטי שלנו.

הקבוצה השנייה קראה מאמר שתאר למה גברים אונסים על פי תאוריית הקונסטרוקטיביזם החברתי. על פי התאוריה הזו בחברות רבות האלימות כלפי נשים נובעת מזה שנשים נחשבות לנחותות מגברים, וקיימת תרבות אונס שמונעת מהחפצה מתמדת של נשים ושמחוזקת על ידי מנגנונים שונים כמו התקשורת. למשל, נמצא מתאם בין צפייה בפורנוגורפיה לאונס וזה מדגים שפורנוגרפיה משמשת ככלי לאלימות נגד נשים (תאור שהוא אגב לא נכון עובדתית, ראו כאן וכאן). קבוצה שלישית שהיוותה את קבוצת הבקרה קראה מאמר על סקס בגיל הזהב.

לאחר קריאה של המאמר קראו הנבדקים תאור של אדם שהיה בדייט עם אישה, ואחרי שהיא התנשקה איתו מרצונה, הבחור ניסה לשכב איתה. למרות שלא הייתה מעוניינת בזה ולמרות מחאות חוזרות ונשנות שלה הוא אנס אותה. לאחר מכן הנבדקים ענו על שאלון שבדק עד כמה ההתנהגות הזו מקובלת בעיניהם, ומה הסיכוי שגבר אחר באותה סיטואציה היה מתנהג בצורה דומה. כמו כן, שאלו החוקרים עד כמה אותו גבר היה בעל שליטה מודעת למעשים שלו. לבסוף, נשאלו הנבדקים מהו העונש המתאים לאותו גבר, מאפס עד עשרים שנה בכלא.

כמו במחקר הראשון התוצאות של הניסוי הראו שלא היו הבדלים בין הסיפור האבולוציוני לסיפור הבקרה, בעוד שניהם היו שונים מקבוצת ההסבר החברתי. אנשים שקראו את ההסבר החברתי חשבו שלגבר הייתה שליטה גדולה יותר על מעשיו, וגם שהאלימות המינית שהוא הפגין הייתה קשה יותר בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. הם גם נטו לתת לו עונש חמור יותר אם קראו את ההסבר החברתי כפי שאפשר לראות בגרף הבא.

18636198

ההבדלים שנמצאו לא נבעו מזה שהנבדקים חשבו שההסבר החברתי משכנע יותר מההסבר האבולוציוני כי שני ההסברים נמצאו משכנעים באותה מידה. כלומר, לא היה כאן מצב שבו ההסבר האבולוציוני נתפס כפחות אמין ולכן לא התייחסו אליו ברצינות.

התוצאות של שני המחקרים מראות שתי נקודות חשובות. אחת, הטרמה או החתמה של הסברים אבולוציוניים לא גורמת לגברים לתת הנחות לעבריינים ולא מצדיקה בעיניהם עונשים קלים יותר. הסברים אבולוציונים גם לא גורמים לגברים לחשוב שיש לגבר פחות שליטה על המעשים שלו. שתיים, חשיפה להסברים חברתיים גורמת לגברים לתת עונשים חמורים יותר לעבריין, וגורמת להם לחשוב שיש לו יותר שליטה על מעשיו. בשורה התחתונה: חשיפה להסברים אבולוציונים לא מפחיתה מהאחריות שאנשים מייחסים לעבריינים ואין ראייה לכך שהוא משמש הצדקה למעשיהם, וזאת בניגוד לטענות חוזרות ונשנות של אנשים שמתנגדים להסברים כאלו.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • YossiN  On 02/11/2014 at 2:59 am

    על פניו, תחושתי היא שההסבר ינבע ממקור אחר
    אותן קבוצות שקיבלו "הטרמה" (זה הביטוי הנכון?) לאחריות האישית/ חברתית, עברו סוג של חינוך ואוריינטציה באשר לחומרת המעשים.

    תרצה- תאמר שקידום ההסברים החברתיים/ סביבתיים מחנכים את החברה והאנשים. תרצה- תאמר שזה גיוס המדע (אמנם, למטרות טובות, אבל בכל זאת גיוס)

    • גיל  On 02/11/2014 at 8:00 am

      אין ספק שהגברים שעברו הטרמה חברתית החרימו יותר בעונשים. גם אין ספק שחינוך יכול לעזור פה אבל השאלה היא אם אתה רוצה לחנך על בסיס מידע אמיתי או לא. במקרה הזה התאורים המדעיים החברתיים לא נכונים בחלקם הגדול (למשל, זה שיש קשר חיובי בין פורנוגרפיה למקרי אונס כשהקשר הוא הפוך). לדעתי, אם תדגיש את מידת האחריות האישית בהסברים האבולוציוניים תוכל לקבל עלייה דומה ושם צריך להיות הדגש.

  • יאיר  On 02/11/2014 at 1:03 pm

    אולי התבלבלתי, אבל נראה לי שתוצאות המחקר מעידות על ההפך ממה שנכתב כאן במאמר. אם מי שקרא הסבר אבולוציוני קובע ערבות נמוכה יותר או עונש מאסר פחות, מאשר מי שקרא את ההסבר התרבותי-חברתי, המשמעות, להבנתי, היא שההסבר האבולוציוני נתן יותר לגיטימציה למעשים ולכן קוראיו הענישו פחות את העבריין.

    • גיל  On 02/11/2014 at 1:10 pm

      לא, כי ההשוואה הנכונה היא למצב הבסיס שבו בכלל לא מזכירים הסברים כלשהם לנושא. זה כמו שמישהו יבוא אליך עכשיו וישאל אותך כמה לדעת צריך לקבל אנס בדייט רייפ. אתה תתן תשובה מסוימת בלי שינסו להכניס לך לראש הסברים כלשהם. אחרי זה מנסים להסביר למה דייט רייפ קיים וכשנתנו את ההסבר האבולוציוני התוצאה לא השתנתה, משמע שהוא לא גורם להפחתה באחריות בעיניי אנשים. לעומת זאת ההסבר החברתי גורם לאנשים לתת עונשים חמורים יותר. אני מקווה שעכשיו יותר ברור. גם החוקרים עצמם כותבים:

      Consistent with our hypotheses, exposure to evolutionary theories had no observable effect on the way that men think about and evaluate sex crimes; but exposure to social-constructivist theories did have an effect, leading men to respond to sexual offenses more critically and punitively.

      • יאיר  On 02/11/2014 at 2:12 pm

        משהו עדיין אבסורדי וזה יוצר אצלי תהייה על תקפות המחקר. בוא נעזוב רגע את ההסבר האבולוציוני בצד. מה שהחוקרים אומרים שלעומת מצב ה-"0" (בלי הסברים), ברגע שמוצע הסבר חברתי-תרבותי לפשע, מקבלי ההסבר נטו להחמיר בענישה. לא נשמע לי הגיוני.

      • גיל  On 02/11/2014 at 2:38 pm

        למה לא? הם דווקא מסבירים שברגע שאנשים נחשפים להשפעות חברתיות הם חושבים כנראה שלאדם יש יותר אחריות על המעשים שלו, לא משהו בלתי סביר. יש כאן למעשה שני חלקים שונים ובלתי תלויים במחקר. אחד, זה ההשפעה החברתית והשנייה חוסר ההשפעה האבולוציוני.

  • אורי  On 02/11/2014 at 4:20 pm

    שתי הערות לא בלתי קשורות.

    1. אולי התפיסה הסטריאוטיפית שמאפיינת את המאמר ה"אבולוציוני" ("גברים רק רוצים להפיץ את הזרע שלהם") כל כך מושרשת בתרבות שלנו, והתפיסה הסוציולוגית זרה לה, שאין הבדל ממשי בין קבוצת הביקורת לקבוצה האבולוציונית?

    2. בהנחה שהחוקרים לא זייפו בעבודת הסטטיסטיקה (הנחה לא טריביאלית, לאור ריבוי הכשלים הסטטיסטיים ברוב המחקרים מכל קצוות הקשת המדעית[1]), סטיית התקן בעמודות הראשונה והשלישית (הקבוצה האבולוציונית וקבוצת הביקרות) באיור 2 שמתאר את העונש שכל קבוצה תמכה בו (בעין, נראה שזה לא פחות מ-0.8 שנים) גדול כמעט כמו הערך של העמודה (בעין, 1 שנים). כלומר – מהמחקר הנוכחי כלל לא ברור שקריאת המאמר האבולוציוני לא השפיעה על הנשאלים, אלא רק שלחוקרים לא היו מספיק נתונים לבדוק מהי השפעה זאת (מה שלא נראה לי מפתיע לאור גודל קבוצות הנשאלים הקטן, כ-22 איש בכל קבוצה). במילים אחרות, נראה שלחוקרים אין מספיק נתונים כדי לענות על השאלה שהוצגה בכותרת הפוסט[2].

    [1] ראו למשל את המאמר "Why most published research findings are false" כאן:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16060722?dopt=Abstract&holding=npg
    או את "Scientific method: Statistical errors" כאן:
    http://www.nature.com/news/scientific-method-statistical-errors-1.14700#/b2
    שני מאמרים אלה מסבירים, בין היתר, מדוע "Claimed Research Findings May Often Be Simply Accurate Measures of the Prevailing Bias", מה שמחזק את הערה 1 לעיל.

    [2] וזאת אפילו בהנחה שהמתודולוגיה במחקר אכן בוחנת את השאלה הזאת, דבר שכלל לא ברור לי.

    • גיל  On 02/11/2014 at 4:33 pm

      אורי, יכול להיות אבל זה דורש בדיקה ולא נראה לי הכי סביר בהתחשב בהתנגדות שיש לאנשים להסברים אבולוציוניים באופן כללי. גם אם זה נכון, עדיין היית מצפה שהטרמה אבולוציונית תשפיע עליהם בצורה כלשהיא כי בכל זאת, הקבוצות היו די שונות במה שהן קראו ולא זה מה שמצאו.

      לגבי הסטטיסטיקות, זה אכן נכון שיש הטיות בפירסום מחקרים אבל זו בעייה כללית במדעי החברה ולא ספציפית למאמר הזה.

      לגבי סטיות התקן, שים לב שזה רווח סמך ולא סטיית תקן. רווח סמך "תופס" 95% אחוז מכלל התוצאות והוא שתי סטיות תקן מעל ומתחת לממוצע.

      בכל מקרה, החוקרים לא מצאו ראיות שקבלה של הסבר אבולוציוני משפיעה בצורה מיוחדת על אנשים בהצדקת פשעי מין. יכול להיות שהמסקנה שלהם לא נכונה ומחקרים אחרים יראו את זה אבל אין שום מחקר אחר שמצביע בכיוון הזה ולכן כל מי ש"מאשים" הסברים אבולוציוניים במתן לגיטימציה עושה את זה בגלל אג'נדה מסוימת ולא בגלל שיש ראיות שזה קורה בפועל.

      • אורי  On 02/11/2014 at 6:13 pm

        תודה על התגובה המהירה, גיל.

        ראשית רציתי להבהיר (למרות שנראה לי שהכוונה עברה) שכשכתבתי בתגובה הקודמת "זייפו בעבודת הסטטיסטיקה" לא התכוונתי שהחוקרים זייפו תוצאות (כלומר, רימו) אלא שהם לא דייקו בסטטיסטיקה. ולחדשות בהרחבה.

        1. ללא קשר להסברים אבולוציוניים, נראה לי שבתרבותנו בהחלט נפוץ הסטריאוטיפ שגברים מעצם טבעם רוצים לקיים יחסי מין עם כמה שיותר בנות זוג בעוד שנשים רוצות למצוא בן זוג יחיד ולהקים איתו משפחה (כל קומדיה רומנטית או סיטקום אקראי בן זמננו יכול לשמש כאסתמכתא לא מדעית לטענה זו). אם טענה זו נכונה, ייתכן בהחלט שאנשי קבוצת הביקורת חשבו באופן מהותי בצורה דומה לאנשי הקבוצה האבולוציונית: שרצון לקיים יחסי מין כמעט בכל מחיר הוא טבעו של הגבר (גם אם לא היו משתמשים במילה אבולוציה כדי להסביר טבע זה).

        לאחר שגמרתי לכתוב את תגובתי הקודמת ראיתי שכותבי המאמר, וזאת יאמר לזכותם, בעצמם העלו (בפרק הדיון) את ההתנגדות שהעליתי לעיל, בתוך רשימה ארוכה של סייגים והסברים אלטרנטיביים אפשריים לתוצאותיהם. אני חייב להודות שמצאתי את הרשימה הזאת משכנעת יותר מן המסקנות שהם הסיקו מן המחקר שלהם. לאור כל החורים בטענתם, חורים שהם עצמם מודים שיש לנסות לסתום במחקרים עתידיים, כלל לא ברור לי איך אפשר בשלב זה להסיק משהו לכאן או לכאן מן המחקר שלהם.

        2. אני מסכים (וכך גם כתבתי לעיל) שהטיות סטטיסטיות הן בעיה כללית במדעי החברה (ולהבנתי גם בתחומים מסוימים במדעי הטבע). ההשתייכות למסורת מתודולוגית בעייתית, גם אם נפוצה, היא בעיניי כתב הגנה רעוע מאוד למאמר זה.

        3. עד כמה שאני מבין, אם מדובר ברווח סמך של 95% ולא בסטיית תקן זה לא מפחית מההשגה שהעליתי (ואולי אף מחזק אותה). בכל אופן, בגוף המאמר הכותבים מצטטים מספרים כמו M=1.31, SD=0.78 לקבוצת הסוציולוגיה לעומת M =.74, SD =.52 לקבוצה האבולוציונית ו-M = .67, SD =.58 לקבוצת הביקורת (סתם בחרתי דוגמה אחת שקפצה לי לעין, אני אפילו לא מבין מה הגודל שמספרים אלו מודדים). כלומר, (בהנחה ש-M מציין ממוצע ו-SD סטיית תקן), סטיית התקן היא בין 60% ל-85% מהערך הממוצע. אני מומחה קטן מאוד בסטטיסטיקה, אבל נראה כאילו המדגם שלהם קטן מדי מכדי להסיק מסקנות סטטיסטיות חזקות מספיק.

        4. בנוגע לפסקה האחרונה בתגובתך ("בכל מקרה, החוקרים לא מצאו ראיות שקבלה של הסבר אבולוציוני משפיעה בצורה מיוחדת על אנשים בהצדקת פשעי מין"): נראה לי שבשלב זה החוקרים גם לא מצאו ראיות שקבלה של הסבר אבולוציוני *לא* משפיעה על הצדקת פשעי מין. ולכן, באותה מידה בדיוק, אפשר לטעון שגם מי שמגן על הסברים אבולוציוניים להתנהגות מינית מפני טענת ה"מתן לגיטימציה" עושה זאת בגלל אג'נדה מסוימת ולא בגלל שיש ראיות שזה לא קורה בפועל (וסליחה על הסרבול בשלילות הכפולות והמכופלות במשפט האחרון). ובמילים אחרות: אג'נדות יש גם לנו וגם לצרינו, ועדיין לא ברור מי צודק.

      • גיל  On 02/11/2014 at 7:45 pm

        היי אורי, כן, אני יודע שלא התכוונת לזיופים בכוונה. הנושא של false positives וניתוחים לא מתאימים הוא נושא שדנים בו הרבה לאחרונה.

        כל מחקר כולל הסתיגויות בסוף המאמר ולפי הגישה שלך שום מחקר לא מסוגל למצוא שום דבר אמיתי. יכול להיות שההנחות שלך בדבר המציאות נכונות אבל יכול להיות שהן לא. כל עוד אתה לא מראה שהן כאלו אלו הסתיגויות די תאורטיות. למעשה, יש דווקא הרבה מחקרים שמצביעים שהטענה שלך לא נכונה. יש לאחרונה אינספור מחקרים על האיום הסטרואטיפי שמראים שברגע שמזכירים לקבוצה מסוימת סטרואטיפ מסוים אז היא מתפקדת טוב או גרוע יותר (תלוי בסטראוטיפ) במשימה מסוימת. למשל, כשמזכירים לאנשים שחורים סטראוטיפים שליליים על שחורים אז אז התפקוד שלהם במבחני אינטליגנציה נפגעים. באותה מידה הגיוני לצפות שאם מזכירים לאנשים שזה בגנים שלהם לעשות משהו אז תהיה לזה השפעה כלשהיא כי זה עכשיו במודעות שלהם, וזה בלי קשר לדיעה הכללית שלהם שגברים שוכבים יותר עם נשים (בדיוק כמו ששחורים יודעים שהם שחורים אבל זה לא בהכרח במודעות שלהם כל הזמן ורק משפיע כשזה מוזכר). מכיוון שלא מצאו שום הבדל המסקנה הסבירה יותר, זו שדורשת הכי מעט הנחות לפי התער של אוקהם היא שזה פשוט נון-אישו מבחינתם. אם חושבים אחרת אז צריכים להציג ראיות לכך.

        למה בדיוק זה שמדובר ברווח סמך מחזק מה שאמרת? להפך, כמו שציינתי רווח סמך מבוסס על שתי סטיות תקן לכל צד לכן זה מאוד הגיוני מה שמצאו. סטיות התקן קטנות מהממוצע וזה מה שתמצא בכל מחקר עם מספרים דומים, לא רואה פה שום בעייה.

        המדגם אכן קטן יחסית אבל העובדה שמצאו אפקטים בשני ניסויים ובאותו כיוון מחזקת את המסקנות שלהם. תמיד טוב לכלול מדגמים גדולים כמה שניתן אבל אין זה אומר שהמסקנות בהכרח לא תקפות.

        למה לא מצאו שהסבר אבולוציוני לא משפיע? זה בדיוק מה שמצאו בשני הניסויים. זה שאתה מעלה השערות למה זה קרה ואולי מעורבים כאן משתנים אחרים שלא נבדקו לא אומר שמה שהם מצאו לא נכון. החוסר השפעה קיים, ההסבר אולי נעוץ במקום אחר (אבל חובת ההוכחה למי שטוען להביא ראיות אליו).

  • אורי  On 03/11/2014 at 4:44 pm

    1. בוודאי שכל מחקר טוב בודק גם הסברים אלטרנטיביים ומציג הסתייגויות. לא טענתי שבגלל שהם עשו זאת אז התוצאות שלהם לא משכנעות. טענתי שבמקרה הספציפי של המאמר הזה ההסתייגויות שכנעו אותי יותר מהטענה עצמה. בעיניי חלק מההסתייגויות (במקרה הספציפי הזה) הן לא סתם אפשרות תיאורטית קלושה אלא הסבר משכנע יותר מזה שהחוקרים מציעים. עוד אני סבור שהמסקנה של הכותבים איננה הסבירה ביותר. היא גם לא דורשת הכי מעט הנחות: אם אתה מגיע אם הנחות יסוד מסוימות, היא אולי דורשת הכי מעט הנחות נוספות, אבל אם אני מגיע אם הנחות יסוד אחרות אז דווקא ההסבר שלי דורש הכי מעט הנחות נוספות.

    2. האמור בסעיף הקודם מניח שהסטטיסטיקה מצביעה על כך שאין הבדל בין הקבוצה האבולוציונית לקבוצת הביקורת. כאמור, לא השתכנעתי על ידי הנתונים הסטטיטיים. כפי שכתבת בתגובה אחרת, למאמר יש שני חלקים שונים: ההשפעה של קריאת המאמר הסוציולוגי, ואי ההשפעה של קריאת המאמר האבולוציוני. ייתכן שהאפקט הראשון מבוסס בצורה סבירה, אך השני לא, לפחות לפי התרשמותי המאוד לא מקצועית בסטטיסטיקה[1].

    3. אני רוצה להבהיר שאני לא מנסה להגיד שטענת החוקרים שגויה, רק שבעיניי הם עדיין לא ביססו אותה ודרוש מחקר נוסף לפני שאפשר יהיה להתייחס לתוצאות המחקר כעובדה. אם כבר נכנסנו לדיון כה ארוך במאמר, אעיר גם שלטעמי שאלת המחקר ("האם פסיכולוגיה אבולוציונית משמשת כתירוץ להתנהגות שלילית") היא לא עד כדי כך מעניינת: בעיניי (ונדמה לי שאתה מסכים) צריך להפריד בין הניסיון להבין את הטבע לבין ההשלכות שיש לתגליות. גם אם לא נעים לנו לשמוע את האמת ולהתמודד איתה, אין זה אומר שעדיף לטמון את הראש בחול ולהתכחש לאמת. ובפרט במקרה של המאמר הזה: אפילו אם החוקרים טועים ופסיכולוגיה אבולוציונית מעודדת התנהגויות שליליות, זה לא אומר שאי אפשר להתמודד עם האפקט הזה ולמנוע התנהגויות אלו בדרך אחרת, למשל על ידי חינוך. אבל באותה נשימה אוסיף שבמחקרי פסיכולוגיה אבולוציונית רבים שבהם נתקלתי מצאתי כשלים מתודולוגיים וסטטיסטיים דומים לאלה שאני מזהה במאמר הנוכחי, ולכן השקעתי בתגובותיי.

    [1] לעניין רווח הסמך: קודם כל, להבנתי (שכאמור היא מוגבלת מאוד), רווח סמך אין משמעותו שתי סטיות תקן, אלא שב-95% מהניסויים הערך האמיתי נופל בתוך רווח הסמך (כנראה שעבור משתנה גאוסי שתי ההגדרות שקולות, אבל לא נראה שהמשתנים כאן הם גאוסים). אני מפרש זאת, בצורה לא ממש מדויקת, שבסבירות נמוכה הערך האמיתי נמצא מחוץ לרווח הסמך. מכיוון שרווח הסמך כה גדול במקרה הנוכחי, נראה שיש סבירות לא מבוטלת שלמאמר האבולוציוני השפעה גדולה (למשל, נראה לי שעבור המדגם שבמחקר, זה לא בלתי סביר שבכלל האוכלוסיה קריאת המאמר האבולוציוני לא "תקצר" את העונש המוצע בחצי).

    • גיל  On 03/11/2014 at 5:45 pm

      אורי, אין מחקר שיכול לבדוק את כל ההסברים האלטרנטיביים האפשריים. כאן בדקו דבר אחד ומחקרים נוספים יכולים לבדוק הסברים אחרים. אני לא יכול לומר לך במה להאמין או לא או לחשוב איזה הסבר טוב יותר, אבל אני כן מצפה לקצת יותר ראיות אמפיריות שיתמכו בטענות שלך ולא סתם אמירה שמשהו משכנע אותך יותר. אני נתתי את המחקרים של איום סטרואטיפי שלדעתי מצביעים על כך שהטרמות משפיעות גם אם מושא המחקר יודע אותן. לדעתי זה סותר את ההסבר שלך. מה יש לך להביא כראיית נגד?

      זה שלא נמצא הבדל בין הקבוצה האבולוציונית לביקורת זה נתון, כי כך הסטטיסטיקה מראה. אפשר לטעון שאולי הקבוצות דומות יותר מלכתחילה אחת לשנייה מאשר החוקרים חושבים, אבל כמו שכתבתי בסעיף הראשון, צריך הוכחה חזקה לכך ולא ראיתי כזו.

      בשום מקום לא טענתי שהמחקר מהווה עובדה בלתי ניתנת לערעור. כתבתי שאין ראייה שהסברים אבולוציוניים מפחיתים מהאשמה. גם אם המחקר הזה לא היה קיים בכלל עדיין זה משהו ששריר וקיים.

      אני מסכים איתך כמובן שלא צריך לצנזר ממצאים גם אם יש להם פוטנציאל שלילי. אין לי מושג לגבי אלו מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית אתה חושב שיש כשלים. כמובן צריך לשים לב שהמחקר פה הוא בכלל לא פסיכולוגי אבולוציוני אלא פסיכולוגי-סוציולוגי כך שהוא לא קשור לתחום.

      רווח סמך של 95% (מה שמקובל ברוב המחקרים) אכן תופס שתי סטיות תקן למעלה ולמטה. מה שאתה אומר לגבי המדגם נכון אבל לא רלוונטי לגרף. הגרף מראה שתי סטיות תקן של המדגם ולכן הוא די גדול ולא סטיית תקן אחת כמו שחשבת. הפרשנות שלך שבעולם האמיתי התוצאות יהיו אחרות אכן אפשרית. אבל שים לב שזה עובד לשני הכיוונים. אם תסתכל על הגרף הראשון יש יותר סיכוי שההסבר האבולוציוני גורם לאנשים להחמיר יותר בעונש מאשר הסבר הבקרה.

  • Yair Eshel  On 05/11/2014 at 4:56 am

    גיל, האם יש לך הסבר מתקבל על הדעת, מדוע ההסברים החברתיים בכל זאת ייצרו תגובת נגד חזקה יותר לאלימות מינית?
    אני משער שכאשר אנשים קראו את ההסברים החברתיים, הם חשו שהחברה יכולה לשנות את ההתנהגות של היחיד, בעוד שהלך הרוח הרווח, הוא שכל אדם מתמודד עם השדים הפנימיים הפרטיים שלו (הלך רוח שהתאוריה האבולוציונית מביאה לידי ביטוי). אבל קשה לי לחשוב על מבחן סביר שיבדוק את ההשערה הזו.
    האם העניין נבדק באופן כלשהו?

    • גיל  On 05/11/2014 at 7:17 am

      היי יאיר, מה שאתה אומר נשמע הגיוני. החוקרים מצאו שאנשים חשו שיש לגבר יותר שליטה על המעשים שלו כשמדובר בהסבר חברתי. נראה שהמיקוד על החברה גורם אולי ליותר תחושת אחריות של גברים למצב. צריך לזכור שאפשר לפרש את זה גם הפוך. גברים יכולים לחשוב שהכוחות החברתיים כל כך חזקים שהגבר פעל פשוט לפי נורמות חברתיות שלא בשליטתו, אבל בגלל שיש אי שיוויון כמו שמוצג בתאור האונס הם חשים אחריות לנסות לתקן אותו על ידי הענשה של הגבר כמייצג כל הגברים. אפשר להעלות הרבה השערות אבל עד שלא יבדקו אותן קשה לדעת מה נכון.

%d בלוגרים אהבו את זה: