טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

היכולת להעריך אינטליגנציה של אנשים אחרים חשובה לאינטרקציות חברתיות שונות וגם לבחירת בן זוג. כולם רוצים לשהות בחברת אנשים אינטליגנטיים וגם בן זוג אינטליגנטי מושך יותר. כתבתי בעבר על תאוריית האינדיקטורים המנטליים ואיך היא רלוונטית לבחירת בני זוג (כאן בהקשר של חוש הומור, ופה בהקשר של הפרעות מנטליות). בקצרה, בדיוק כמו תכונות פיזיות שמוערכות בבחירת בן זוג בגלל שהן נותנות מידע אמין על הגנים של הנושא אותם (יופי חיצוני, מבנה גוף אתלטי), גם יכולות קוגנטיביות יכולות לספק מידע כזה בעקיפין. אנשים אינטליגנטיים הם בעלי סיכוי גדול יותר לשרוד בסביבות הקשות שבהן התפתחנו לאורך ההיסטוריה האבולוציונית ולכן אלו שמצאו בני זוג אינטליגנטיים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד (אינטליגנציה עוברת בתורשה ולכן נמצאת תחת ברירה טבעית). בנוסף, אינטליגנציה חשובה יותר לנשים בבחירת בני זוג כי היא מספקת מידע רלוונטי יותר לגבי יכולתו של בן הזוג לתמוך באישה ובילדים העתידיים שיהיו להם (צייד בזמנים קדמוניים, הכנסה גבוהה כיום). מכיוון שהאישה בררנית יותר בבחירת בן זוג מסיבות שהרחבתי עליהן בעבר, נשים ייטו לדרג במקום גבוה את האינטליגנציה של הגבר כגורם משיכה, הרבה יותר מאשר הגברים שאצלם היופי הנשי הוא הגורם מספר אחת לבחירת בת זוג (לפחות בשלב הראשוני של היחסים וליחסים לטווח קצר שגברים יותר מעוניינים בהם). מחקרים מראים גם שנשים בשיא הפוריות, שלב הביוץ, מגלות העדפה חזקה יותר לגברים עם אינטליגנציה גבוהה. יכולות קוגנטיביות שמצביעות על אינטליגנציה גבוהה כמו חוש הומור או יכולת אמנותית מהוות אינדיקטורים לא ישירים לאינטליגנציה ולכן גם הן מושכות נשים. כל הממצאים הללו עקביים עם תאוריית הברירה המינית ואנשים אכן שמים לב יותר לסימנים המצביעים על אינטליגנציה גבוהה של גברים, וטובים בהערכה שלה אחרי שמכירים את האדם. אבל האם ניתן ללמוד על אינטליגנציה רק מהסתכלות בפנים?

המחקר הנוכחי הוא הראשון לבחון את הקשר בין מראה פנים לאינטליגנציה נתפסת. 80 סטודנטים (40 גברים ו-40 נשים) עברו שורה של מבחני אינטליגנציה והפנים שלהם צולמו. לאחר מכן, 160 סטודנטים ניסו להעריך את רמת האינטליגנציה של הנבדקים וגם נתנו הערכה למידת האטרקטיביות שלהם.

תוצאות המחקר: ראשית, נמצא קשר חיובי בין מידת האטרקטיביות של הנבדקים לרמת האינטליגנציה הנתפסת שלהם. זה ממצא עקבי עם מחקרים קודמים שמראים שאנשים יפים נתפסים כיותר אינטליגנטיים. הממצא הזה נכון במיוחד עבור הערכות של נשים. ליופי הנשי יש אפקט הילה חזק ונשים יפות נתפסות באופן כללי כבעלות יכולות גבוהות יותר בהשוואה לנשים לא יפות. האם ההערכות הללו מבוססות? המחקר מראה שלא. לא נמצא קשר בין יופי חיצוני לאינטליגנציה, לא אצל הגברים ולא אצל הנשים. גברים ונשים אינטליגנטיים היו אטרקטיביים יותר ופחות בלי שום מגמה נראית לעין.

הממצא העיקרי של המחקר היה שנמצא קשר ישיר בין הערכת האינטליגנציה של הנבדקים והאינטליגנציה שלהם בפועל אבל רק עבור פנים של גברים. התוצאות היו דומות גם אחרי שביקרו את משתנה היופי החיצוני ונכונות לסוגי אינטליגנציה בעלות בסיס גנטי חזק כמו אינטליגנציה נוזלית (fluid intelligence) ואינטליגנציה חזותית (figural intelligence). כלומר, אנשים שהוציאו ציון גבוה במבחנים הספציפיים הללו הוערכו כבעלי אינטליגנציה גבוהה. אלו סוגי אינטליגנציה שמודדים את היכולת לפתור בעיות חדשות ללא ידע מוקדם ומושפעות במידה קטנה מלמידה או סביבה. לעומת זאת בסוגי אינטליגנציה שניתנים לשיפור במהלך החיים כמו אינטליגנציה גבישית (crystallized intelligence) ואינטליגנציה מילולית, אנשים לא הצליחו להעריך אנשים שהוציאו ציון גבוה במבחני האינטליגנציה הללו על פי תווי הפנים שלהם. אינטליגנציה גבישית היא כל הדברים שאנשים לומדים במהלך החיים ואינה מבוססת גנטית. באותה מידה, יכולת מילולית היא דבר נרכש ואפשר להשתפר בה. הגיוני שסוגי האינטליגנציה שהם תורשתיים ברובם יהיו אלו שישאירו חותם באותם אנשים כדי לאפשר להעריך אותם בצורה מדויקת יותר.

ממצא מעניין אחר היה שגברים עם IQ גבוה מ-140 נתפסו כפחות אינטליגנטיים. הממצא הזה מרמז שיש גבול לכמות האינטליגנציה שנשים מחפשות בבן זוג. ידוע גם שאנשים עם אינטליגנציה גבוהה יכולים לסבול מהפרעות מנטליות שונות או להיות חסרי יכולות חברתיות בסיסיות שחשובות לקיומה של משפחה. אם אינטליגנציה חברתית נמוכה או חוסר בכישורים חברתיים מוביל לירידה באטרקטיביות של אותם גברים הגיוני לכן שהם יתפסו כפחות אינטליגנטיים, בעיקר בעיניי הנשים. אצל נשים, לא נמצאה ירידה בהערכת האינטליגנציה שלהן ככל שהיא הייתה גבוהה יותר במציאות.

ממצאי המחקר עקביים עם התאוריה של האינדיקטורים המנטליים והברירה המינית. האינטליגנציה של גברים מובחנת יותר ויש לזה סיבות אבולוציוניות טובות בעוד נשים מוערכות בעיקר על פי מראן החיצוני. מעניין לציין שגברים היו לא פחות טובים בהערכת האינטליגנציה של גברים אחרים וזה הגיוני אם מדובר ביכולת מבוססת גנטית. אם גנים משפיעים על תפיסת האינטליגנציה של אחרים אז גם בנים וגם בנות ירשו אותם מהוריהם. יש לזה גם הגיון אבולוציוני שקשור לתחרות התוך מינית בין גברים ובין עצמם. גבר שמנסה לחזר אחרי אישה מסוימת ירצה לדעת מי היריבים שלו. אם אינטליגנציה חשובה לאישה, הערכת האינטליגנציה של גברים אחרים בסביבה תתן לו מידע חשוב בתחרות על ליבה.

לא ברור מה בתווי הפנים של הגברים עוזר להערכת האינטליגנציה שלהם והחוקרים לא הצליחו למצוא מאפיינים כאלו. זו שאלה שנשארת פתוחה כי מעניין לבדוק מה בדיוק בפנים מראה על אינטליגנציה ושלא מאפיין דברים אחרים (נניח דומיננטיות).

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • hiladg  On 19/10/2014 at 12:48 am

    לפני עשרים שנה לערך למדתי פסיכולוגיה (תואר ראשון) ועשינו מחקר שבודק את הקשר בין פרצופים לתכונות אישיות, וזכור לי מפורשות כי פרופ' שול מהאוני' העברית אמר שלא נמצא קשר בין פרצופים לאינטיליגנציה. כשאני קוראת את הפוסט בבלוג שלך אני מבינה כי (א) מה לעשות ככה זה במדע ותמיד צריך להתעדכן כדי להישאר בעניינים (בלי לחץ עליך, אבל זה בערך מקור המידע המרכזי שלי לעדכונים בתחום) ו(ב) כנראה שצריך היה להסתכל ממש לעומק כדי למצוא קורלציה בין פרצופים ליכולת אינטיליגנציה. כי עובדה היא שברוב הפרמטרים (יכולת ורבלית, גאונות, ואצל נשים) לא נמצא קורלציה כזו.
    כאנקדוטה זכור לי כי השחקן ששיחק מפגר ב"פרקליטי אל איי" היה בעל איי קיו של 170.

    • גיל  On 19/10/2014 at 8:35 am

      הילה, זה אכן כך. ממצאים משתנים וגם שיטות המחקר משתנות. אני לא יודע על איזה מחקר את מדברת אבל יכול להיות שבדקו קשר אחר. למשל, יכול להיות שניסו למדוד את תווי הפנים בצורה כלשהיא ולראות אם יש ביניהם קשר לאינטליגנציה. במחקר הנוכחי מדובר בהערכות סובייקטיביות של אנשים ונראה שהם קולטים משהו שעוד לא ברור איך אפשר למדוד אותו.

      ואני זוכר את בני שגילם אותו לארי דרייק בפרקליטי ל.א. אבל לא ידעתי שהוא גאון (ולא מצאתי לזה סימוכין ברשת).

      • hiladg  On 19/10/2014 at 6:32 pm

        קראתי את זה שהוא גאון ב"מדריך" של מעריב בזמנו, אבל לא היה אז אינטרנט…

  • פרננדס  On 19/10/2014 at 2:40 am

    "אינטליגנציה עוברת בתורשה"
    זה לא אמירה אבסולוטית וכוללנית שמתעלמת מגורמים כמו סביבה, חינוך ועוד ?
    ובכלל מה התפיסה השלטת כיום במחקר לגבי nature vs nurture ?

    • אנונימי  On 19/10/2014 at 7:10 am

      לא זו לא אמירה אבסולוטית וכוללנית זו פשוט אמירה גזענית.

      • גיל  On 19/10/2014 at 8:29 am

        אני מבין שהמציאות גזענית בעיניך. אולי תלמד קצת על הנושא לפני שאתה יוצא בהשמצות אנונימיות?

    • גיל  On 19/10/2014 at 8:28 am

      לא, ממש לא. לומר שאינטליגנציה עוברת בתורשה לא אומר שאין עליה השפעות סביבתיות. אינספור מחקרים מצביעים על התורשתיות של אינטליגנציה היום.

  • achiaac  On 19/10/2014 at 7:22 am

    "מעניין לציין שגברים היו לא פחות טובים בהערכת האינטליגנציה של גברים אחרים וזה הגיוני עם מדובר ביכולת מבוססת גנטית"
    "עם מדובר" צ"ל "אם מדובר".
    מלבד זאת, זהו מחקר מעניין במיוחד. תודה!

  • ariella twito  On 19/10/2014 at 9:13 am

    אני חושבת שהמבט משפיע. יש מבט אטום ויש מבט עם עיניים בורקות שמעוררות עניין.

    • גיל  On 19/10/2014 at 9:18 am

      המבט בהחלט משפיע, את זה יודעים בלי קשר למחקר. מבט יכול למשוך מאוד או לא כמו שתארת, אבל עדיין, למה שיצביע עלי אינטליגנציה?

  • Shoshie  On 19/10/2014 at 12:04 pm

    מעניין מה אפשר ללמוד מהמבט של תינוקות וילדים. האינטואיציה שלי, במחילה, אומרת שערנות, סקרנות ואינטליגנציה.

  • יקי  On 20/10/2014 at 4:42 am

    פסקה שלישית מהסוף, משפט אחרון: כמדומני שצריך לומר "אם עודף אינטליגנציה", לא? או שהכוונה כאן לאינטליגנציה במובנה הרחב (חברתית, וכו')?

    מחקר מעניין, תודה!

    • גיל  On 20/10/2014 at 8:01 am

      נכון, הכוונה לאינטליגנציה חברתית או כישורים חברתיים נמוכים שאינם אטרקטיביים עבור נשים.

  • אופיר  On 24/10/2014 at 4:45 am

    כמובן שמראה הוא אינו אינדיקציה מוחלטת לאינטיליגנצית הפרט, אם כי אני משוכנע שבחלק הארי של המיקרים אכן ניתן לעמוד אינטיליגנציה בצורה די קולעת.
    עכשיו, לעמוד אינטיליגנציה זה לא לשערך מספר. לא לזה התכוון המשורר…
    מדובר בהבנה פשטנית/תבניתית של אישיות הפרט, הבנת ה״טייפקאסט״.
    חשוב לציין שאינדבדואל בעל מנת משכל ירודה כנראה ולא יעמוד נכונה אדם אשר עליון עליו מבחינה שכלית. זאת מאחר, להנחתי לפחות, שיש יחס ישר בין יכולת העומדן של הפרט, לאינטיליגנציה שלו. אדם בעל אינטלקט רב יותר, כנראה שיבין את הדינמיקות החברתיות בצורה עמוקה יותר. סך כל חוויותיו יצרו אינטואציה מפותחת אשר בעזרתה בצורה פאסיבית ואוטומטית הוא ״פשוט יתאים עצמו״ לאדם איתו הוא מנהל שיח/אינטרקציה. וזאת כמובן, מבעוד מועד לשיח ראשוני עם איתו אדם. מספיקה הסתכלות, על שפת הגוף, הבעות, דיבור ותווי פנים. כמובן שלא כל הפרמטרים צריכים לבוא בכללותם, וייתכן שקיימים עוד פרמטרים רבים אחרים, שחלקם, כנראה ולא נגלה בעתיד הקרוב.

    • גיל  On 24/10/2014 at 6:28 am

      לא הבנתי כלום ממה שאתה אומר.

      • אופיר  On 24/10/2014 at 2:12 pm

        חחח, לא נורא. אחלה בלוג. למרות שאני תופס את תחום הפסיכולוגיה האבולוציונית כתחום שהוא מדעי לכאורה.
        בדיעבד תמיד ניתן לגזור משמעויות והיקשים. זהו תחום אשר קל בו מאוד לאבד אובייקטיביות. לכל תזה ניתן למצוא הוכחות אבולוציוניות. לפעמים זה טיפה מאולץ,
        לפעמים ההסבר מתבקש ואלגנטי, ולפעמים אנחנו משכנעים את עצמינו באותם הממצאים.

      • גיל  On 24/10/2014 at 9:48 pm

        זה פשוט לא נכון מה שאתה טוען לגבי התחום. תקרא את הפוסטים הראשונים שלי שמסבירים איך המחקרים בו עובדים ופוסטים אחרים שמגיבים לטענות דומות.

  • ניצן  On 25/10/2014 at 4:55 pm

    מאמר מעניין, הערה הייתי מתרגם את המונח ל"אינטלגנציה מגובשת"

  • אופיר  On 26/10/2014 at 3:46 am

    גיל, פסיכולוגיה אבולוציונית בדוגמה לתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית הינם תחומים מרתקים אשר מנתחים התנהגויות באופן שהוא לא קלאסי ומובהק, מהסיבה כמובן שאנו חיים בעולם כאוטי במידת מה ויש הרבה מן הנסתר.
    אם זאת, הגבול בין פאסודו מדע בחלק מן המקרים מטשטש מאוד. אשליית הנרטיב…
    האדם בדיעבד תמיד מסיק היקשים… ״מה? ברור שהמלחמה הייתה צריכה לפרוץ… כל הסימנים אשר מעידים על כך היו נגלים לעיין״.
    אין טעם בהתגוננות, הרי כמו שאמרתי אני קורא נאמן של הבלוג שלך, אני אומר עוד פעם…
    התחום משתית את עצמו על הנחות הגיוניות, אבל לא תמיד על אקסיומות. כשלאדם ניתנת האופציה לתת את פרשנותו האישית, מתקבלות כמה תוצאות. ברור לי שיש ראיון, יש תצפית וכו וכו. אך גם כלים מחקריים אלא ניתנים לפרשנות אנושית. מה אני בעצם אומר פה? לא יותר מידי.
    יש לקחת את הנאמר בערבון מוגבל זה הכל. בהקשר לתגובה שלי, שטענת שלא הבנת כלום.
    האם באמת לא הבנת כ ל ו ם?
    תמקד אותי אם יש חלק ספציפי.

    • גיל  On 26/10/2014 at 5:48 am

      אין טעם בהתגוננות מול האשמות של איש קש. זכותך לחשוב מה שאתה רוצה אבל לפחות תבסס את זה על עובדות. סתם לבקר תחום שלם בלי להכיר אותו לא עושה עמך חסד. אתה מוזמן למצוא מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת בתחום שלא פועלים לפי אמות מידה מדעיות. זה לא אומר שאין כאלו בכלל כי כל מיני אנשים שלא מהתחום משתמשים בהסברים אבולוציוניים בלי לדעת יותר מדי על התחום אבל מי שעוסק בתחום פועל על פי אמות מידה מדעיות מחמירות. יותר מזה, אתה גם לא מתאר נכון איך מדע עובד וזה בלי קשר לפסיכולוגיה אבולוציונית. כל תחום מדעי מבוסס על הנחות מסוימות. אין שום אקסיומות.

      • אופיר  On 26/10/2014 at 12:07 pm

        לגיטימי שאתה מגונן על התחום, אתה הרי דוקטור- בתחום. הביקורת שלי הינה בגדר תפיסה פילוסופית, על איזה עובדות אני כבר צריך לבסס את דעתי האישית? איפה שיש פרשנות של אדם בשר ודם, משמע זה לא מדע מדוייק. אגב גם פסיכולוגיה.. קיימות מלא גישות, ותיאוריות, ולא כולן בהלימה אחת עם השניה. גיל אתה רק מוכיח את העיוורון של האדם. מסתבר שגם מומחים אינטלקטואלים כדוגמתך לא חסינים. לקחת אותי לעמדת התוקף, בעוד בתום לב ציפיתי שתזדהה עימי. במלל קשה עד מאוד להעביר את המסר, אך נראה כי אתה מחכה בקוצר רוח להדיוט שכמותי להרים לך להנחתה -״עוד אחד שלא מבין דבר״. יהירות אפלטונית!
        את הביקורת לתחום ניתן לראות אפילו בויקיפדיה המיינסטרית
        http://he.m.wikipedia.org/wiki/פסיכולוגיה_אבולוציונית
        אך כמובן שכולנו טועים. ללא כל צל של ספק. עובדה. כי אני יודע טוב יותר.
        אגב שאלה לא קשורה, האם לדעתך ישנה סיבה קונקרטית לכך שאנחנו מתבססים על פחמימה על פני שומנים? פובית השומן מכה בנו ללא היכר… הפרדיגמות שולטות בעולם הרפואה, חלק ״בזכות״ חברות תרופות קפיטליסטיות… מה יש לך לומר בנושא?
        נ.ב מצטער עם טון הכתיבה שלי נשמע תקיף, הוא לא. זה אפילו לא דיבייט, אני באמת ובתמים מסוקרן לתשובתך… אתה הרי בסופו של דבר האוטוריטה לחוכמה ואני כולי צוציק לא יודע דבר בן 22, עוד בתול מתעודות החוכמה של מגדלי השן. אגב בתגובתי הראשונה צידדתי ל ח ל ו ט י ן במאמר שלך. צר לי שלא הבנת את תגובתי- אם תהיה יותר ספציפי ותמקד אותי, אני יותר מאשמח לשמוע את דעתך על הכתוב.

      • גיל  On 26/10/2014 at 12:30 pm

        כדי שהביקורת שלך תהייה לגיטימית ורלוונטית היא צריכה להתבסס על איך התחום באמת עובד ולא איך שאתה חושב שהוא עובד. זה שזה לא מדע מדויק לא הופך את זה ללא מדעי, וזה שיש הרבה תאוריות זה נכון לכל תחום מדעי. ולא אומר שכולן מסבירות בצורה שווה את הנתונים. הרבה הולך לתוך תאוריה מדעית וזה לא שווה ערך לדיעה כמו שאתה מייצג את זה. אם אתה באמת מתעניין בפילוסופיה אז תלמד קצת על הפילוסופיה של המדע ואיך הוא פועל. אפילו אם תאוריה מסוימת לא נכונה היא עדיין יכולה להיות מדעית.

        אתה באמת מביא את ויקיפדיה בתור תמיכה לדיעה שלך? ביקשתי ביקורת קונקרטית על מחקר מיינסטרימי בתחום. אתה לא רוצה להביא כזו זו זכותך, אבל אל תטען דברים שאתה בפרוש לא מבין בהם מספיק. לומר שאתה תומך או מתנגד למשהו בלי לנמק ולבסס את הדיעה לא תורם הרבה לדיון, והפסקה האחרונה שלך לא רלוונטית בכלל. זה בלוג מדעי והדיונים פה הם מבוססים מדע וטענות לוגיות, אז אנא, אם אתה רוצה לתרום תעשה את זה בצורה עניינית ורלוונטית.

        אני גם לא מעוניין להשמע תוקפני ואני שמח שאתה נהנה לקרוא את הבלוג ומסכים עם הדברים שכתובים בו, אבל כאמור, רצוי שיהיה תוכן ממשי וקוהרנטי בתגובות.

  • אופיר  On 26/10/2014 at 1:43 pm

    לרגע לא טענתי שמה שלא מדע מדויק אינו מדעי, אך כן טענתי שהגבול למהו מדע לפעמים מטשוטש. גם לא טענתי שאתה לא משתמש בכלים מדעיים. התחום כתחום בהגדרה היבשה מדעי, מן הסתם. אני העלתי תיגר על מזה מדעי, כתהייה… ואתה מגונן על התחום.
    אגב יצא לי לקרוא על הפילוסופיה של המדע, ובצורה מאוד אירונית, זה מה שהטיל בי את הספק ״מה זה מדע״… מה מבדיל מדע מדת, מתי מדע מפסיק להיות מדע, בהגדרתו הטהורה במידה וקיימת כזאת. שורה תחתונה, הדיון הוא סמנטי לחלוטין.

    • גיל  On 26/10/2014 at 6:33 pm

      לא, לא, לא אופיר, עכשיו אתה משנה את מה שאמרת. כתבת בפרוש שזה תחום מדעי לכאורה ושהוא מכיל הסברים מאולצים שאנחנו משכנעים את עצמנו בנכונותן. אני עדיין מחכה לדוגמאות ספציפיות שתומכות במה שאתה אומר. מדע עובד על ראיות אמפיריות ולא על אמירות כוללניות שאין מאחוריהן דבר. הדיון לחלוטין לא סמנטי אלא לוגי ואמפירי. ההגיון והראיות בצד שלי, מה יש לך לומר כנגדן?

      • אופיר  On 27/10/2014 at 1:45 am

        גיל השיח בנינו מוכיח בדיוק את הטענה שלי. בני אדם מסוגלים ליצור כמה אמיתות מבדיוק אותו הדבר. הרי אני בפירוש הצגתי כמה רבדים(״לפעמים ההסבר מתבקש ואלגנטי״). באומרי תחום מדעי לכאורה, כוונתי היא אינה מזלזלת כלל וכלל. ישנם מחקרים שמשאירים אותי פעור פה מכמה שהם אלגנטיים, מכמה שהתשובה פשוט חיכתה לנו. אבל… ישנם מחקרים שאני אומר לעצמי, ״נו באמת״.
        עוד פעם, לשניה לא פקפקתי בתחום, כלומר בעצם היותו מדעי. הרי מן הסתם אני לא משווה את הפסיכולוגיה האבולוציונית לקריאה בקפה. מה שכן, בפסיכולוגיה אבולוציונית, ובכלכלה התנהגותית מאוד מאוד קל לתת תימוכין וצידוקים ופרשנויות בדרך שהיא בעיניי, לפעמים, מדעית לכאורה. ואתה… אתה בחרת להתמקד במה שמעצים ומשמש אותך. נהגת בדיוק בדרך שאותה אני מכנה ״לכאורה״. האדם אינו מכונה. אנחנו לא אובייקטיביים לחלוטין, אם כי שואפים לאובייקטיביות. האם אתה חושב שאתה על אדם? לא הולך שולל לפרדיגמות ותפיסות תרבותיות? שאתה לא נותן צידוקים ומפרשן תופעה, אפילו אם זה לפעמים… בדרך אשר מובילה לפרשנות שהייתה רוצה לפרשן? עוד פעם. אין לי ספק שקיימים אינספור כלים מדעיים על מנת לנטרל את דעתו של החוקר, אך האם זה הרמטי?
        בתחום המתמטיקה לא ניתן לבצע הטיה, גם במדעי המחשב והפיסיקה. עובד? או לא עובד? שחור או לבן. ואני לא מדבר על השערות אלא על תיאוריות מקובלות בחוגים המדעיים. האם ייתכן שאין גרוויטציה? ודאי שיש. האם ייתכן שיש כאלה שיחלקו עליי ועליך שיש קשר מסויים לתווי הפנים לבין אינטיליגנציית הפרט? בוודאי שיהיו! טענה מסוג זה לעולם לא תהפוך לאקסיומה. זאת מאחר שיציצו בני אדם שבכוח דעתם יוכיחו את אשר ברצונם להוכיח. גם אם זה לסתור את הטענה. ינופפו בדוגמאות לאנשים אינטילגנטים ומכוערים ויתעלמו התעלמות גסה מטענותינו אנו.
        למה? האם הם טועים בהכרח? אין לדעת. זהו תחום מאוד אפרורי לדעתי. וכמובן שאני, ככל בני האדם גם לא חס בהטיה מכוונת. גם אני מושפע מאשליית הנרטיב- המצאת סיפור וצידוקו ככה שיתאים למקרה, וזה נעשה בדיעבד. שנינו מתוקף היותנו בני אדם, מטים את המציאות, מכופפים אותה לפי ראות עיננו. אני עדיין מחכה לתשובה ממך על שאלתי, לגבי השומן. יש בזה פואנט, שימוש לטיעון שאני מנסה להעביר.

      • גיל  On 27/10/2014 at 6:56 am

        אופיר, לא. השיח בינינו מוכיח שבהעדר תוכן ממשי אי אפשר לנהל דיון. בלי קשר אם אתה מבקר או אוהב את התחום כל האמירות שלך הן כוללניות ביותר נטולות שום דוגמאות ספציפיות ואתה ממשיך איתן. ניכר שאתה לא מכיר את התחום מספיק טוב או מהו מדע באופן כללי אבל זה לא מפריע לך להיות שיפוטי ולתאר דברים כעובדות רק על בסיס דעתך בלבד. הויכוח הזה עקר לחלוטין ולכן אני מבקש להמנע ממנו.

        אגב, לידיעתך, גם הגרביטציה אינה אקסיומה אלא תאוריה מדעית.

  • גיל  On 01/11/2014 at 8:23 am

    אופיר, מספיק. תקיפות אישיות שלי או הבאת קישורים לא רלוונטיים הם לא דיון ענייני. אם אתה לא יכול לנסח טענות קוהרנטיות ובצורה תרבותית מקומך לא פה.

  • באסה  On 28/01/2015 at 10:25 pm

    מבאס שאצל גברים ניתן לדעת ואצל נשים לא !

    (למרות שאינסטינקטיבית נראה כאילו כן)

%d בלוגרים אהבו את זה: