האם מבחנים במהלך הסמסטר יכולים לשפר את יכולת הלמידה של הסטודנטים?

מבחנים הם נושא רגיש עבור סטודנטים בכל הרמות, החל מבית ספר ועד האוניברסיטה. רוב האנשים לא אוהבים מבחנים כי זה מלחיץ, צריך ללמוד אליהם ולא תמיד הם משקפים את הידע שלהם. רבים מעדיפים להגיש עבודות שאפשר לכתוב בניחותא בבית בלי הלחץ של המבחן. אבל מה לעשות שמבחנים הם חלק חשוב בלמידה, ונראה שעבור למידה אפקטיבית אין למבחנים תחליף. גם קל יחסית להעביר אותם מאשר לבדוק עבודות שהן יותר סובייקטיביות. מאמר חדש מנסה לבחון את היעילות של מבחנים במהלך הסמסטר ולענות על השאלה הכללית יותר, מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד את החומר ולזכור אותו.

אם אני משווה את הלימודים באוניברסיטאות בארץ לאלו שבארה”ב אני יכול לומר שבגדול, בארץ יש הרבה פחות מבחנים במהלך הסמסטר מאשר בארה”ב. לפחות במדעי החברה, שם יש לי את הניסיון הגדול ביותר, בארץ אין כמעט מבחני אמצע סמסטר. יש לפעמים עבודות במהלך הסמסטר אבל לרוב יש מבחן אחד ענקי בסוף הסמסטר שמהווה את החלק הארי של הציון בקורס. זה כמובן מבחן מלחיץ מאוד שכולל המון חומר שצריך לשנן ושרוב הסטודנטים שונאים. התחושה היא גם שבגלל שדוחסים כל כך הרבה חומר למבחן אחד, שוכחים את רוב החומר מייד לאחריו.

בארה”ב לעומת זאת, במיוחד בתואר הראשון, מקובל לעשות 2-3 מבחנים במהלך הסמסטר פלוס מבחן סוף הסמסטר שהרבה פעמים אינו מקיף את כל החומר הנלמד, אלא רק את השליש או הרבע האחרון של הסמסטר. גם בארה”ב הסטודנטים לחוצים בתקופת המבחנים, בעיקר בגלל שהיא נמשכת רק שבוע אחד ולא חודש וחצי כמו באוניברסיטאות בארץ. מצד שני, בגלל שחלק גדול מהמבחנים לא מקיפים, קל יותר להתכונן אליהם, גם אם יש לך מבחן יום אחרי יום או אפילו שניים ביום (בארה”ב אין מועדי ב’ אגב).

התחושה שלי היא שלסטודנטים אמריקאיים אין ברירה אלא ללמוד במהלך הסמסטר והם לא יכולים להזניח את הלימודים כמו סטודנטים בארץ ורק להתרכז במבחן בסוף הסמסטר. בארה”ב יש גם הרבה יותר שיעורי בית ועבודות במהלך הסמסטר כך שקשה להצליח בלי להיות נוכח בשיעורים (פרקטיקה מקובלת בארץ). צריך גם לומר שהמבחנים, שיעורי הבית והעבודות בארה”ב קלים יותר מאלו שבארץ ברוב המקרים. מהניסיון שלי בלימודי פסיכולוגיה ומדעי התנהגות בארץ וגם מניסיון של אחרים בתארים מבוקשים, המבחנים קשים מאוד במקרים רבים ושואלים שאלות על חומר שבקושי נלמד או איזוטרי, רק כדי ליצור שונות בין הסטודנטים וכדי לראות מי באמת קרא את כל החומר. במקצועות כמו מתמטיקה נהוג לשאול שאלות קשות מאוד, הרבה מעל לממוצע, שוב, כדי לנסות להבחין בין סטודנטים טובים לפחות טובים. בארה”ב לעומת זאת, המבחנים הרבה יותר הוגנים וברוב המקרים לא “יחפשו” להכשיל את הסטודנט. יהיו אולי שאלה או שתיים קשות במבחן אבל רוב השאלות יהיו ברמה שנלמדה בכיתה ועל חומר שהועבר על ידי המרצה. אני עד היום זוכר מבחנים אמריקאיים בפסיכולוגיה שכללו 10 תשובות אפשריות, 5חצי מהן תשובות רגילות ואז מגיעות תשובות בסגנון א’ וב’ נכונות, א’, ב’ וג’ נכונות, א’ וג’ נכונות וכו’. רמה כזו של קטנוניות מקשה מאוד על מציאת הפתרון הנכון.

טוב, סטיתי קצת מהנושא אז בואו נחזור לנושא המבחנים. איזו דרך יעילה יותר ללמידה? מבחנים רבים במהלך הסמסטר או מבחן אחד גדול בסופו? לא מעט מחקרי מעבדה מראים שבחינה חוזרת ונשנית של החומר הנלמד היא דרך אפקטיבית לזכור את החומר אחרי שלמדנו אותו לראשונה. כלומר, לא רק שמבחנים אפקטיביים אלא שכמה מבחנים במרווחים קבועים משיגה את האפקט הגדול ביותר. הבעייה עם מחקרי המעבדה הללו היא שהמרווחים שהם בודקים הם קצרים למדי, לרוב כמה ימים או שבוע. אבל סמסטר באוניברסיטה או בבית הספר אורכים שבועות אם לא חודשים. האם בחינות במהלך הסמסטר ישיגו את אותו האפקט שאנחנו מוצאים במעבדה? בנוסף, ברוב מחקרי המעבדה לסטודנטים לא ניתנה הזדמנות לשנן את החומר לפני המבחן אלא הם פשוט נבחנו על חומר שהוצג בפניהם (בכתב, בהרצאה וכו’). שוב, במציאות הסטודנטיאלית, לסטודנטים יש זמן ללמוד למבחן.

למזלנו, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת בחינה של תאוריית המבחנים החוזרים בזמן אמיתי. בקורסים רבים בארה”ב מקובל היום להשתמש במכשיר “קליקר” (clicker). זהו מכשיר שסטודנטים קונים או שוכרים ושמאפשר לענות על שאלות רב ברירתיות בכיתה (מה שמכונה בטעות בארץ מבחנים אמריקאיים, multiple choice). המרצה שואל במהלך ההרצאה שאלה את כל הכיתה, והסטודנטים בוחרים בתשובה מבין כמה תשובות אפשריות. הפיזור של התשובות מופיע על המסך, כך שאף אחד לא יודע מה סטודנט ספציפי ענה ובכך לא נפגעת הפרטיות של הסטודנטים. בנוסף, מקובל מאוד להשתמש במבחנים און ליין. ישנם קורסים שאחרי כל שיעור, או כל שבוע, הסטודנטים צריכים לעשות מבחן כזה.

תשעה מחקרים שפורסמו לאחרונה ונסקרים במאמר השתמשו בטכנולוגיות כאלו. שלושה מהם היו על תלמידי בית ספר יסודי, ארבעה על סטודנטים באוניברסיטה, ושניים על מתמחים של סטודנטים לרפואה. בכל המחקרים מלבד אחד השתמשו בניסוי הבא: שאלות שהופיעו במבחן הסופי, נשאלו עד שלוש פעמים לפני כן במהלך הסמסטר באחד המבחנים בבית או בכיתה וזאת מייד אחרי שנלמדו בכיתה. בקבוצת הביקורת, התשובה לשאלה שהופיעה במבחן הסופי הועברה על ידי המרצה במהלך ההרצאה אבל הסטודנטים לא נבחנו עליה. סטודנטים שנבחנו במהלך הסמסטר קיבלו פידבק מיידי לגבי התשובות שלהם.

תוצאות המחקרים הללו חושפות כמה ממצאים מעניינים. אחד, כצפוי, הביצועים של הסטודנטים במבחן סוף הסמסטר היו טובים יותר כשהם נבחנו על החומר במהלך הסמסטר. דבר שני ומעניין אולי יותר, היה שהביצועים של הסטודנטים השתפרו גם לשאלות חדשות שלא נשאלו עליהן בעבר. אלו הן שאלות שהתשובות אליהן רק נרמזו במבחנים קודמים אבל לא ניתנה להן תשובה ישירה. האפקטים הללו התקיימו גם למבחנים שניתנו שלושה חודשים לפני המבחן הסופי, מה שמראה שמבחנים עוזרים ללמידה בטווח הארוך. המחקרים מגלים עוד שמבחני סקירה (review test) יום או יומיים לפני המבחן משפרים גם הם את הביצועים במבחן. בנוסף, למרות שהשאלות במבחנים המקדימים במחקרים הנסקרים היו תמיד רב ברירתיות. מה שמעניין הוא שבמבחן הסופי, השיפור התקיים גם אם השאלות בו היו פתוחות (לרוב שאלות שנדרשת להן תשובה קצרה).

לסיכום, נראה שמבחנים או בחנים במהלך הסמסטר עוזרים לסטודנטים ללמוד והחומר משתמר בצורה טובה יותר בזיכרון שלהם לקראת המבחן המסכם. המבחנים הללו עוזרים לא רק לשאלות זהות שיופיעו במבחן האחרון אלא גם לשאלות על חומר משיק, וזאת בלי קשר לסוג השאלות (אם כי הנושא של חיבורים ושאלות מסה לא נבדק). מכיוון שהטכנולוגיה היום מאפשרת עריכת מבחנים בצורה מהירה במהלך השיעור או לאחריו, בלי לבזבז הרבה זמן מהשיעור ובלי יותר מדי מאמצים מצד המרצה (הכל נעשה על ידי מחשב ובאינטרנט), אז די ברור שכדאי לערוך בחינות כאלו במהלך הסמסטר (מכיוון שרבות מהן נעשות בבית הסטודנט הן גם פחות מלחיצות). עדיין, יש מרצים שמרניים שפחות פתוחים לעניין וגם כי זה עדיין דורש קצת מאמץ מצידם (צריך לחבר שאלות, משימה לא פשוטה בהכרח). יש לקוות שבעקבות הממצאים הברורים ואולי למגינת ליבם של הסטודנטים, יותר מרצים ישתמשו במבחנים במהלך הסמסטר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • עמי  On 02/01/2014 at 12:21 pm

    מעניין.
    אני מתרגל בטכניון, ויש לנו לא מעט שיחות בנושא. באופן כללי, התחושה שלי מתלכדת עם התוצאות המוזכרות. יש שיטות נוספות לעודד סטודנטים לחזור על החומר במהלך הסמסטר, כמו תרגילי בית תקפים (עם ציון שמשפיע על הציון הסופי) וכו', ואני מניח שההשלכות דומות.
    אבל, בסופו של דבר כמות החומר הנלמד בסמסטר היא גדולה, כל קורס מיישם שיטות אחרות כדי לדרבן סטודנטים לחזור על החומר, ונוצרת מעין "משיכות חבל" בין הקורסים השונים על זמנו, המוגבל משהו, של הסטודנט.
    בנוסף, נכנסים אילוצים כלכליים – תרגילי בית או בחנים מישהו צריך לבדוק, וזה עולה כסף… אפילו תרגילים ממוחשבים, שאכן דורשים פחות משאבים, מישהו צריך לכתוב ולתחזק, ובנוסף האמינות שלהם לצורך מתן ציון נמוכה יותר (כי כאמור, הם נעשים בבית).

    • גיל  On 02/01/2014 at 12:38 pm

      אין ספק שזו לא הדרך היחידה. עבודות בית ותרגולים, במיוחד במקצועות כמו מתמטיקה, חשובים מאוד. אני מסכים שיותר קשה לבדוק עבודות בית ולכן מבחנים אמריקאיים הם דרך נוחה וזולה לבחון סטודנטים. אגב, לגבי כתיבת מבחנים, זה כמובן דורש זמן אבל אחרי שיש מאגר ראשוני לא קשה לתחזק אותו ודווקא במתמטיקה קל ליצור תרגילים חדשים. יש גם ספרי לימודים שמגיעים עם רשימת שאלות למבחן ותרגול מצד ההוצאה לאור כך שזה יכול לחסוך הרבה זמן למרצה.

    • צופי  On 03/01/2014 at 12:32 am

      עמי, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
      למשל, תרגילי בית ידועים בתור משימה לחרוצים ולרציניים, בעוד שהשאר בעיקר תופסים עליהם טרמפ.
      אני קצת סוטה מהנושא, אך חשוב לי לציין שאנחנו נתפסים מחשבתית לשיטות עליהם גדלנו, כשיש היום אמצעים נהדרים ויצירתיים, שגם נוגעים ברמות ידע גבוהות יותר של הלמידה וההבנה. למשל- פורום לסטודנטים על נושא מסוים. ניהול דיון בינם לבין עצמם (ולמנחה), כאשר המנחה/מתרגל מקפיד על נושאים מעניינים לדיון. זו גם חוויה למרצה של הקורס (אפשר לראות את זה במשובים של מרצים מקורסרה).
      גם מצד הסטודנטים עצמם, יש כאן מקום להבעה אישית ולאפשרות למצב את עצמו כסטודנט עם אישיות ודעה ולא כמספר-ציון נוסף ברשימת הסטודנטים, דבר שלדעתי יכול להגביר מוטיבציה.

      אני גם באה ממדעי החברה,כך שקל לי לכתוב את זה, אך אני מאמינה שגם במקצועות הריאלים יותר ניתן למצוא את הפעילויות היצירתיות והמעניינות.

  • צופי  On 03/01/2014 at 12:15 am

    איזה יופי של רשומה!

    ראשית- כדאי לציין שמבחינה טכנולוגית, ניתן לעשות את הסקר און ליין בשיעור באמצעות כלים חינמיים וזמינים יותר מהקליקר (בעזרת הפלאפון למשל, אם הוא כבר שם אז למה לא לגייס אותו לטובת השיעור?). במרכז הבינתחומי כמדומני שכבר עשו כמה ניסיונות עם זה.
    מעבר להיותו כלי שמערב השתתפות תלמידים בשיעור, זה משוב מיידי למרצה לבדוק אם סטודנטים הבינו חומר מסוים אותו הוא מנסה להעביר.

    שנית- העלית כאן נושא מעניין של למידה באמצעות מבחנים. אומנם למידה מוגבלת, אך נשמע לי כמו נושא קוגניטיבי מעניין מאוד. ניסיתי להכנס למאמר כדי לקרוא על זה עוד, אך הגישה מוגבלת- תוכל בבקשה לכתוב על זה עוד מילה או שתיים?

    תודה רבה!

    • גיל  On 03/01/2014 at 12:22 am

      נכון, אפשר לעשות את המבחנים בעזרת סמארטפונים אבל קח בחשבון שלא לכולם יש טלפונים כאלו. אגב, ראיתי גם שיעור שבו מאפשרים לסטודנטים בחלק מהזמן לכתוב הודעות בסגנון טוויטר שמופיעות על המסך שכולם יראו. זה מאפשר לסטודנטים ביישנים או כאלו בכיתה גדולה לשאול שאלות או לומר דברים שאחרת לא היו יכולים לומר. במיוחד זה יעיל בנושאים רגישים שסטודנטים לא תמיד מעוניינים לדבר עליהם. לגבי המאמר, אם תרצה עותק שלו תשלח לי אימייל ואני אשלח לך.

  • תמר  On 03/01/2014 at 8:15 am

    מבחנים הם רוצחי החקר, הספק והתמיהה הכי גדולים של האקמיה. מוחות מבריקים בגופם של סטודנטים יושבים ומשננים חומר, שבכל מקרה ישכחו למחרת המבחן, במקום לפתח חשיבה, לחקור ולהביע דעה על מה שהם לומדים. אני סטודנטית כיום ובפה מלא יכולה להגיד שהמטרה של חבריי הסטודנטים היא כזאת בלבד: "איך להשיג את הציון הכי גבוה במבחן, במינימום זמן". חקר, פיתוח חשיבה, או כל דבר מהסוג הזה, נדחק הצידה ואין לו בכלל מקום כיום בתואר ראשון. וככה אנחנו מייצרים עוד כבשים שהולכים בעדר ויודעים בדיוק (ולא דבר מעבר) את מה שכל מי שעשה לפניהם את התואר יודע (או לא יודע). במקום להטיל ספק, הם מקבלים ללא עוררין את הנלמד, כל דבר אחר הינו בזבוז זמן לא חיוני לציון. אז איך נגלה שוב שהשמש לא סובבת אותנו, אלא אנחנו אותה? כאשר אנשים מתעסקים כל היום בשינון כרטיסיות?

    • גיל  On 03/01/2014 at 9:11 am

      תמר, מה שאת אומרת סותר את הממצאים במחקר. אנשים שעושים מבחנים או בחנים על בסיס קבוע במהלך הסמסטר דווקא זוכרים יותר טוב, לפחות 3 חודשים אחרי שעשו אותם. עכשיו, ברור לי שסטודנטים ברובם רוצים רק לעבור את המבחנים ולקבל ציון טוב, אבל אם זו דרך יעילה לקבל אותו אז למה לא? ואני לא בטוח שזה שיש מבחנים חייב לבוא על חשבון עידוד הסקרנות של הסטודנטים. יש כמובן הרבה דרכים אחרות לעודד חשיבה יצירתית ולפתח את העניין של הסטודנטים אם כי במקומות רבים לא עושים את זה.

      • תמר  On 03/01/2014 at 12:59 pm

        הממצאים במחקר מדברים על כך שההצלחה גדולה יותר במבחן סוף סמסטר כאשר ישנם בחנים או מבחנים במהלך הסמסטר. אבל מה קורה אחרי מבחן סוף הסמסטר? ברגע שהמבחן מאחוריך, ואתה יודע שאינך צריך להשתמש בידע על מנת לקבל ציון גבוה, הוא נשכח, ומה שקורה בפועל – לומדים בשביל המבחן, ושוכחים להשתמש בידע הזה למטרות גדולות יותר.
        זאת כוונתי..

      • גיל  On 03/01/2014 at 1:07 pm

        זה נכון שלא ברור מה קורה אחרי הסמסטר אבל כמה חודשים לפחות מרמז שיש סיכוי טוב שחלק מהחומרים יזכרו גם אחרי זה. תראי, בסופו של דבר שוכחים כל דבר שלא משתמשים בו כך שזה לא בהכרח דבר רע. אני לא רואה דרך אחרת יעילה יותר ללימוד למבחנים אבל אם רוצים להקנות כלים אחרים אז נכון שזה לא מספיק.

%d בלוגרים אהבו את זה: