חרטה מינית – השפעות אבולוציונית על ההבדלים בין המינים

ההחלטה אם מי לקיים יחסי מין, מתי, כמה פעמים ואיך היא מההחלטות החשובות ביותר שבני אדם מקיימים במהלך חייהם. להחלטה שגויה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, החל מהריון לא רצוי, מחלות מין, לגרום לסכסוכים משפחתיים או אפילו לסבך את האנשים המעורבים בפלילים כמו במקרה אייל גולן. בני אדם מעבירים חלק ניכר מהזמן שלהם במחשבות על הנושא ופעמים רבות דנים בינם לבין עצמם ועם אחרים בשאלה, האם הבחירות שעשיתי היו נכונות? אולי שכבתי עם מישהו שלא הייתי צריכה? אולי פספסתי הזדמנות לסקס עם מישהי? הנושא של חרטה מינית הוא מרכיב חשוב בכל הקשור למין ומחקר חדש מנסה להסביר מדוע קיימים הבדלים בין המינים בהקשר הזה ואיך אפשר להסביר אותם מבחינה אבולוציונית.

חרטה מינית נמצאת מאוד גבוה ברשימת החרטות שיש לאנשים בחיים. אחד ההסברים לכך קשור כמובן לזה שמדובר ביחסי מין שיש להם השפעה ניכרת על הולדת ילדים, אבל גם בגלל שיחסי מין, או העדרם, משפיעים לא מעט על היחסים בין גבר ואישה. קשרים זוגיים יכולים לקום וליפול על ההחלטה האם לשכב אחד עם הפרטנר וזה כמובן מוביל רבים להתחרט על ההחלטות שקיבלו בנושא.

התאוריה הטובה ביותר להבין את הנושא היא הברירה המינית שנדונה בהרחבה כאן בבלוג. מכיוון שהעלויות של יחסי מין שונות לגבר ולאישה, טבעי שנשים יהיו הססניות יותר בקשר למין, בעוד גברים יהיו מעוניינים יותר במין מזדמן כי המחיר של הריון וגידול ילד קטן יחסית עבורם. האסימטריה בהשקעה ההורית ובעלויות של רבייה אמורות להוביל בצורה הגיונית גם להבדלים בין המינים בחרטה המינית. השערת המחקר היא שגברים יתחרטו הרבה יותר על הזדמנויות למין שחמקו מהן, בעוד נשים תתחרטנה יותר על יחסי מין שהן כן קיימו בפועל. סדרה של מחקרים בחנה את הנושא.

במחקר הראשון, 78 גברים ו-122 נשים, כולם סטודנטים בגיל ממוצע 20 השתתפו במחקר. הנבדקים התבקשו לדמיין אחד משני סיפורים. תאור של מישהו שהייתה לו הזדמנות לשכב עם בחורה והוא מימש אותה או לא, ולאחר מכן התחרט על ההחלטה שלו (עבור הנשים הסיפור היה זהה רק שהיה מדובר באישה). בחצי מהמקרים היה מדובר ביחסים שברור שהם חד פעמיים, ובחצי אחר ביחסים שיכלו להוביל לקשר רציני.

התוצאות הראו שכצפוי, נשים דיווחו על חרטה גדולה יותר כשקראו את הסיפור על יחסי מין מזדמנים שהתממשו, בהשוואה לגברים שקראו סיפור דומה ובהשוואה לסיפור שיכל להוביל ליחסים ארוכי טווח. גברים לעומת זאת הביעו חרטה גדולה יותר בסיפור שתאר גבר שלא קיים יחסי מין כשהייתה לו הזדמנות לכך, כל זה בהשוואה לנשים ובהשוואה לסיפור שיכל להוביל ליחסים רציניים.

מחקר המשך רצה לבדוק את הנושא במדגם גדול יותר שלא כולל סטודנטים, וגם לבדוק ביתר פירוט את סוגי החרטות השונים בפועל, כפי שאנשים מדווחים עליהם. 159 גברים ו-239 נשים שגויסו דרך קרייגסליסט השתתפו במחקר. הגיל הממוצע שלהם היה 40. הנבדקים נשאלו לציין את חמש החרטות הכי בולטות שהיו להם בשנים האחרונות, חמש חרטות שקשורות לפעולה או אי פעולה מצידם, וחמש החרטות המיניות הכי גדולות שלהם. הנבדקים ציינו 3,478 סוגי חרטות שונים ש-348 מהן היו חרטות מיניות שסווגו לשתי הקטגוריות העיקריות של חרטה על סקס שהתקיים בפועל או דילוג על אפשרות לסקס.

למרות שגברים ונשים דיווחו על שיעורים דומים של סטוצים, היו הבדלים בולטים בחרטות המיניות. עבור נשים, החרטות הבולטות ביותר היו: לאבד את הבתולין לאדם הלא נכון, לבגוד בפרטנר שלהן, יחסים שמתקדמים מהר מדי ליחסי מין, סקס לא בטוח (הפחד לקבל מחלת מין או להכנס להריון), סקס עם זר, סקס עם בחור לא אטרקטיבי חיצונית, סקס עם בחור שזייף נכונות לקשר רציני, לאבד בתולין מוקדם מדי, לשכב עם מישהו שנמצא במערכת יחסים עם אישה אחרת, סטוץ, וסקס שגורם לאישה להרגיש מלוכלכת. כל הדאגות הללו קשורות ליחסי מין שהתקיימו בפועל וכאמור, מבטאות בצורה לא מודעת את המחיר הגבוה שנשים עלולות לשלם על יחסי מין.

גברים לעומת זאת, היו בעלי דאגות אחרות שהתרכזו בעיקר ביחסי מין שלא התקיימו. החרטות הבולטות שלהם היו: ביישנות גדולה מדי להביע את הרצון במין, חוסר הרפתקנות מינית כשהוא צעיר או בלי חברה, וניסיון מיני מועט. אחרי שמסכמים את כל החרטות הללו אצל שני המינים רואים שכמו במחקר הראשון, גם כאן נשים הביעו חרטה גדולה יותר על יחסי מין שהתקיימו בפועל, בעוד הגברים התחרטו יותר על פעמים שבהם לא שכבו עם מישהיא. הגרף הבא מציג את ההבדלים ואתם יכולים לראות שהפער בין גברים לנשים בחרטה שנובעת מאי פעילות מינית גדול יותר מזה של סקס בפועל. באופן כללי ובלי קשר למין הנבדק, המשתתפים התחרטו יותר על יחסי מין שקיימו בפועל מאשר על הזדמנויות שפוספסו.

מחקר שלישי שכלל 24,230 נבדקים שגויסו דרך אתר אינטרנט בדק לא רק את ההבדלים בסוגי החרטות המיניות השונות אלא גם עד כמה הן חזקות. בנוסף, היה ניסיון לבחון את החרטות המיניות אצל נבדקים שאינם הטרוסקסואליים. האם דפוסי החרטה משתנים כתלות באוריינטציה המינית? בערך 1,400 מהנבדקים היו לא הטרוסקסואליים (כולל הומואים, לסביות וביסקסואליים). מהנחקרים במחקר הזה ביקשו להזכר במקרה שבו הם שכבו עם מישהו באופן חד פעמי, או מקרה שבו דחו אפשרות לשכב עם מישהו באופן חד פעמי. הם נשאלו לדרג האם הם מתחרטים על ההחלטה שלהם וכמה הם מתחרטים אם התחרטו.

תוצאות המחקר הזה היו זהות לשני המחקרים הקודמים לגבי הנחקרים הטרוסקסואליים. גם כאן, גברים הביעו חרטה קטנה יותר מנשים אחרי ששכבו עם מישהי לסטוץ, וחרטה גדולה יותר שהחמיצו הזדמנות לסקס חד פעמי. מה שמעניין במחקר הזה היה שנשים לסביות וביסקסואליות ביטאו פחות חרטה מינית על סקס מזדמן בהשוואה לנשים ההטרוסקסואליות. אצל גברים לא היה הבדל כתלות באוריינטציה המינית. לעומת זאת, מקרב אלו שדילגו על אפשרות לסקס, לסביות וביסקסואליות דיווחו על חרטה גבוהה יותר בהשוואה להטרוסקסואליות. אצל הגברים, ביסקסואליים הביעו יותר חרטה מהטרוסקסואלים והומואים כשויתרו על אפשרות לסקס. נראה שנשים לסביות וביסקסואליות מראות העדפות שדומות יותר לאלו של גברים הטרוסקסואליים ויתכן שלמרכיבים הורמונליים כמו עודף טסטוסטרון בקרב הנשים הללו יש תפקיד בעניין.

לסיכום, זהו המחקר הגדול ביותר והמגוון ביותר שבחן מנגנון שמקבל מעט תשומת לב והוא החרטה המינית. הממצאים די חד משמעיים ומראים שהחרטה המינית של גברים ונשים משתנה בהתאם לסיטואציה ועל פי הניבוי האבולוציוני. גברים מתחרטים יותר על שפספסו הזדמנויות לשכב עם נשים, בעוד נשים מתחרטות יותר על זה ששכבו עם גברים. הברירה המינית שמובילות לפסיכולוגיה שונה לגברים ונשים היא ההסבר הטוב ביותר להבדלים הללו. גברים נוטים לרצות יותר סקס מזדמן בהשוואה לנשים, בעוד נשים צריכות להזהר יותר בבחירות שלהן בגלל המחיר הגבוה יותר שהן עלולת לשלם מכניסה להריון לא רצוי ועד לגידול ילד ללא תמיכה של האב.