חרטה מינית – השפעות אבולוציונית על ההבדלים בין המינים

ההחלטה אם מי לקיים יחסי מין, מתי, כמה פעמים ואיך היא מההחלטות החשובות ביותר שבני אדם מקיימים במהלך חייהם. להחלטה שגויה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, החל מהריון לא רצוי, מחלות מין, לגרום לסכסוכים משפחתיים או אפילו לסבך את האנשים המעורבים בפלילים כמו במקרה אייל גולן. בני אדם מעבירים חלק ניכר מהזמן שלהם במחשבות על הנושא ופעמים רבות דנים בינם לבין עצמם ועם אחרים בשאלה, האם הבחירות שעשיתי היו נכונות? אולי שכבתי עם מישהו שלא הייתי צריכה? אולי פספסתי הזדמנות לסקס עם מישהי? הנושא של חרטה מינית הוא מרכיב חשוב בכל הקשור למין ומחקר חדש מנסה להסביר מדוע קיימים הבדלים בין המינים בהקשר הזה ואיך אפשר להסביר אותם מבחינה אבולוציונית.

חרטה מינית נמצאת מאוד גבוה ברשימת החרטות שיש לאנשים בחיים. אחד ההסברים לכך קשור כמובן לזה שמדובר ביחסי מין שיש להם השפעה ניכרת על הולדת ילדים, אבל גם בגלל שיחסי מין, או העדרם, משפיעים לא מעט על היחסים בין גבר ואישה. קשרים זוגיים יכולים לקום וליפול על ההחלטה האם לשכב אחד עם הפרטנר וזה כמובן מוביל רבים להתחרט על ההחלטות שקיבלו בנושא.

התאוריה הטובה ביותר להבין את הנושא היא הברירה המינית שנדונה בהרחבה כאן בבלוג. מכיוון שהעלויות של יחסי מין שונות לגבר ולאישה, טבעי שנשים יהיו הססניות יותר בקשר למין, בעוד גברים יהיו מעוניינים יותר במין מזדמן כי המחיר של הריון וגידול ילד קטן יחסית עבורם. האסימטריה בהשקעה ההורית ובעלויות של רבייה אמורות להוביל בצורה הגיונית גם להבדלים בין המינים בחרטה המינית. השערת המחקר היא שגברים יתחרטו הרבה יותר על הזדמנויות למין שחמקו מהן, בעוד נשים תתחרטנה יותר על יחסי מין שהן כן קיימו בפועל. סדרה של מחקרים בחנה את הנושא.

במחקר הראשון, 78 גברים ו-122 נשים, כולם סטודנטים בגיל ממוצע 20 השתתפו במחקר. הנבדקים התבקשו לדמיין אחד משני סיפורים. תאור של מישהו שהייתה לו הזדמנות לשכב עם בחורה והוא מימש אותה או לא, ולאחר מכן התחרט על ההחלטה שלו (עבור הנשים הסיפור היה זהה רק שהיה מדובר באישה). בחצי מהמקרים היה מדובר ביחסים שברור שהם חד פעמיים, ובחצי אחר ביחסים שיכלו להוביל לקשר רציני.

התוצאות הראו שכצפוי, נשים דיווחו על חרטה גדולה יותר כשקראו את הסיפור על יחסי מין מזדמנים שהתממשו, בהשוואה לגברים שקראו סיפור דומה ובהשוואה לסיפור שיכל להוביל ליחסים ארוכי טווח. גברים לעומת זאת הביעו חרטה גדולה יותר בסיפור שתאר גבר שלא קיים יחסי מין כשהייתה לו הזדמנות לכך, כל זה בהשוואה לנשים ובהשוואה לסיפור שיכל להוביל ליחסים רציניים.

מחקר המשך רצה לבדוק את הנושא במדגם גדול יותר שלא כולל סטודנטים, וגם לבדוק ביתר פירוט את סוגי החרטות השונים בפועל, כפי שאנשים מדווחים עליהם. 159 גברים ו-239 נשים שגויסו דרך קרייגסליסט השתתפו במחקר. הגיל הממוצע שלהם היה 40. הנבדקים נשאלו לציין את חמש החרטות הכי בולטות שהיו להם בשנים האחרונות, חמש חרטות שקשורות לפעולה או אי פעולה מצידם, וחמש החרטות המיניות הכי גדולות שלהם. הנבדקים ציינו 3,478 סוגי חרטות שונים ש-348 מהן היו חרטות מיניות שסווגו לשתי הקטגוריות העיקריות של חרטה על סקס שהתקיים בפועל או דילוג על אפשרות לסקס.

למרות שגברים ונשים דיווחו על שיעורים דומים של סטוצים, היו הבדלים בולטים בחרטות המיניות. עבור נשים, החרטות הבולטות ביותר היו: לאבד את הבתולין לאדם הלא נכון, לבגוד בפרטנר שלהן, יחסים שמתקדמים מהר מדי ליחסי מין, סקס לא בטוח (הפחד לקבל מחלת מין או להכנס להריון), סקס עם זר, סקס עם בחור לא אטרקטיבי חיצונית, סקס עם בחור שזייף נכונות לקשר רציני, לאבד בתולין מוקדם מדי, לשכב עם מישהו שנמצא במערכת יחסים עם אישה אחרת, סטוץ, וסקס שגורם לאישה להרגיש מלוכלכת. כל הדאגות הללו קשורות ליחסי מין שהתקיימו בפועל וכאמור, מבטאות בצורה לא מודעת את המחיר הגבוה שנשים עלולות לשלם על יחסי מין.

גברים לעומת זאת, היו בעלי דאגות אחרות שהתרכזו בעיקר ביחסי מין שלא התקיימו. החרטות הבולטות שלהם היו: ביישנות גדולה מדי להביע את הרצון במין, חוסר הרפתקנות מינית כשהוא צעיר או בלי חברה, וניסיון מיני מועט. אחרי שמסכמים את כל החרטות הללו אצל שני המינים רואים שכמו במחקר הראשון, גם כאן נשים הביעו חרטה גדולה יותר על יחסי מין שהתקיימו בפועל, בעוד הגברים התחרטו יותר על פעמים שבהם לא שכבו עם מישהיא. הגרף הבא מציג את ההבדלים ואתם יכולים לראות שהפער בין גברים לנשים בחרטה שנובעת מאי פעילות מינית גדול יותר מזה של סקס בפועל. באופן כללי ובלי קשר למין הנבדק, המשתתפים התחרטו יותר על יחסי מין שקיימו בפועל מאשר על הזדמנויות שפוספסו.

10508_2012_19_Fig2_HTML

מחקר שלישי שכלל 24,230 נבדקים שגויסו דרך אתר אינטרנט בדק לא רק את ההבדלים בסוגי החרטות המיניות השונות אלא גם עד כמה הן חזקות. בנוסף, היה ניסיון לבחון את החרטות המיניות אצל נבדקים שאינם הטרוסקסואליים. האם דפוסי החרטה משתנים כתלות באוריינטציה המינית? בערך 1,400 מהנבדקים היו לא הטרוסקסואליים (כולל הומואים, לסביות וביסקסואליים). מהנחקרים במחקר הזה ביקשו להזכר במקרה שבו הם שכבו עם מישהו באופן חד פעמי, או מקרה שבו דחו אפשרות לשכב עם מישהו באופן חד פעמי. הם נשאלו לדרג האם הם מתחרטים על ההחלטה שלהם וכמה הם מתחרטים אם התחרטו.

תוצאות המחקר הזה היו זהות לשני המחקרים הקודמים לגבי הנחקרים הטרוסקסואליים. גם כאן, גברים הביעו חרטה קטנה יותר מנשים אחרי ששכבו עם מישהי לסטוץ, וחרטה גדולה יותר שהחמיצו הזדמנות לסקס חד פעמי. מה שמעניין במחקר הזה היה שנשים לסביות וביסקסואליות ביטאו פחות חרטה מינית על סקס מזדמן בהשוואה לנשים ההטרוסקסואליות. אצל גברים לא היה הבדל כתלות באוריינטציה המינית. לעומת זאת, מקרב אלו שדילגו על אפשרות לסקס, לסביות וביסקסואליות דיווחו על חרטה גבוהה יותר בהשוואה להטרוסקסואליות. אצל הגברים, ביסקסואליים הביעו יותר חרטה מהטרוסקסואלים והומואים כשויתרו על אפשרות לסקס. נראה שנשים לסביות וביסקסואליות מראות העדפות שדומות יותר לאלו של גברים הטרוסקסואליים ויתכן שלמרכיבים הורמונליים כמו עודף טסטוסטרון בקרב הנשים הללו יש תפקיד בעניין.

לסיכום, זהו המחקר הגדול ביותר והמגוון ביותר שבחן מנגנון שמקבל מעט תשומת לב והוא החרטה המינית. הממצאים די חד משמעיים ומראים שהחרטה המינית של גברים ונשים משתנה בהתאם לסיטואציה ועל פי הניבוי האבולוציוני. גברים מתחרטים יותר על שפספסו הזדמנויות לשכב עם נשים, בעוד נשים מתחרטות יותר על זה ששכבו עם גברים. הברירה המינית שמובילות לפסיכולוגיה שונה לגברים ונשים היא ההסבר הטוב ביותר להבדלים הללו. גברים נוטים לרצות יותר סקס מזדמן בהשוואה לנשים, בעוד נשים צריכות להזהר יותר בבחירות שלהן בגלל המחיר הגבוה יותר שהן עלולת לשלם מכניסה להריון לא רצוי ועד לגידול ילד ללא תמיכה של האב.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ניצן  On 07/12/2013 at 6:31 am

    מעניין לו היו בודקים אצל נשים את הקשר בין מין לשאיפה לזוגיות. האם נשים התחרטו לא שלא קיימו יחסי מין , אלא שהפסידו בן זוג טוב. בייחוד אצל נשים בגילאי 40+

    • גיל  On 07/12/2013 at 7:41 am

      נשים הרבה פעמים משתמשות במין כדי לקשור גבר אליהן וגם אחרי שהן שוכבות עם מישהו הם נקשרות אליו בצורה חזקה יותר. זה קיים בכל גיל.

      • עין  On 06/01/2014 at 8:41 pm

        לא מסכימה. נשים לא נקשרות לגברים שהן שכבו איתם והן לא משתמשות במין כדי להשיג משהו.

        להיפך, האסטרטגיה והדרך "לשגע גבר" היא לא לשכב איתו כלל. אבל שיהיה.

        נראה לי שגברים משתמשים בסקס כדי להשיג בנות זוג.

      • גיל  On 06/01/2014 at 10:32 pm

        עין, מה שאת אומרת סותר את המחקרים בנושא.

  • ניצן  On 07/12/2013 at 6:33 am

    האם ניתן להסיק מהמחקר שישנם גברים שהורשעו באונס למרות שהם חפים מפשע?
    (בגלל מקרים שנשים התחרטו שקיימו יחסי מין עם הגברים אז כדי להרגיש טוב הם התלוננו על הגבר והעידו שהמין היה אונס.)

    • גיל  On 07/12/2013 at 7:40 am

      זה לא קשור. זה שמישהי מתחרטת שקיימה יחסי מין לא אומר שהם לא נעשו בהסכמה.

      • ניצן  On 10/12/2013 at 3:30 am

        התכוונתי שבגלל שהיא התחרטה. היא תרצה להאשים את הגבר ותומר שהיא לא הסכימה ליחסי המין מלכתחילה.

      • גיל  On 10/12/2013 at 8:48 am

        תאורטית זה אפשרי ובטח קיים בכמה מקרים אבל לא חושב שזו תופעה נפוצה.

    • עין  On 06/01/2014 at 8:45 pm

      מה הקשר למחקר ?

      נשים מתחרטות בעיקר על סקס עם מישהו שדחה אותן פיזית או דוחה אותן במחשבה אחרי שנים.

      מה שאתה מציע זו המצאה גברית ידועה ולא קיימת במציאות.

      נשים נאנסות על בסיס יומיומי, שעתי, דקתי…וקיים גם אונס גבולי, מתוך לחץ – נפוץ מאוד.
      אבל להמציא אונס לאחור ? הדבר האחרון שהאישה רוצה זה לדמיין אונס שלא היה או לפגוש את הפרטנרים האלה ברחוב ובכלל. להיפך, נשים נוטות לשכנע עצמן שהן לא נאנסו והכל היה בהסכמה (אם כי לא מרצון).

  • דוד  On 07/12/2013 at 9:31 am

    לכאורה יש בעיה עם המחקר, בגלל שבדרך כלל הציפייה במערכת זוגית היא שהגבר יהיה הפעיל והיוזם ולכן צפוי שיירשמו אצל הגברים הרבה יותר חרטות על חוסר פעולה לעומת נשים שאין מהן ציפייה בכלל לפעול.
    כלומר, אם גבר לא מתחיל עם אישה – הוא עשוי להתחרט על כך.
    אבל אם אישה לא תתחיל עם גבר – היא לא תתחרט על כך, כי זה התפקיד של הגבר להתחיל ולא של האישה.

    • גיל  On 07/12/2013 at 9:41 am

      מה זו ציפייה? מי מצפה בדיוק ולמה? ועל איזה תפקיד אתה מדבר? הסיבה שגברים יוזמים יותר מנשים ולוחצים יותר ליחסי מין נובעת בדיוק מאותו הגיון אבולוציוני שמוביל לחרטות המיניות השונות. הברירה המינית היא העיקרון המנחה הכי חשוב של התנהגויות מיניות שונות ומסביר את ההבדלים הנצפים.

      • דוד  On 07/12/2013 at 9:51 am

        גיל,
        כוונתי לומר שלפי הבנתי המחקר מתכוון לטעון שגברים *מצטערים* יותר מנשים על כך שלא התקיימו יחסי מין.
        בשביל לבדוק את הטענה הנ"ל היה צריך לבדוק לא רק כמה הם *מתחרטים* על כך שהם עצמם לא יזמו פעולה אקטיבית, אלא גם כמה הם *מתוסכלים* מכך שלא הייתה יוזמה שבאה מהצד השני.
        אני מאמין שאם נשווה בין המינים בבדיקה כמה תסכולים נרשמים מכך שבן זוג פוטנציאלי לא יזם והתחיל – נמצא שנרשמים הרבה יותר תסכולים כאלו אצל הנשים מאשר אצל הגברים.

      • גיל  On 07/12/2013 at 9:58 am

        למה התיסכול שלהם, אם קיים בכלל, רלוונטי? הרי הם מצטערים על מצבים שבהם הייתה להם הזדמנות לשכב עם מישהי והם לא ניצלו אותה. זה משהו שקשור להם ישירות בלי קשר ליוזמה או אי יוזמה של הצד השני. סביר שהם היו שמחים אם הצד השני היה יוזם יותר כי כאמור גברים נוטים יותר ליחסי מין מזדמנים אבל המחקר עוסק בחרטות ולא ביוזמה.

      • דוד  On 07/12/2013 at 10:15 am

        גיל,
        נראה לי שלא הבנת את כוונתי, התכוונתי להתייחס לתסכול של נשים מכך שגברים לא יוזמים מספיק.
        בוא נגיד שאליס ובוב הולכים לפיק-אפ בר. הם מסתכלים אחד על השני, אבל בוב הוא ביישן והוא לא תופס יוזמה ולא פונה לאליס. בסוף הערב שניהם חוזרים כל אחד לביתו לבד.
        למחרת, אם נשאל את בוב האם הוא מתחרט שהוא לא פנה לאליס, סביר מאוד שהוא יענה בחיוב.
        אבל אם נשאל את אליס אם היא מתחרטת שהיא לא פנתה לבוב – היא תענה בשלילה.
        לעומת זאת אם נשאל את אליס אם היא מתוסכלת מכך שבוב לא פנה אליה – היא תענה בחיוב.
        כי למעשה בוב ואליס שניהם מצטערים על כך שהם לא קיימו יחסי מין באותו לילה, אבל אצל בוב זה מתבטא בחרטה על חוסר יוזמה מצידו, ואילו אצל אליס זה יתבטא בתסכול על כך שבוב לא יזם.

      • גיל  On 07/12/2013 at 10:23 am

        התסכול של נשים? לי דווקא נראה שנשים מתלוננות על זה שגברים מתחילים איתם יותר מדי עד שזה גובל בהטרדות לפעמים.

        לגבי החרטות, שוב, זה לא משנה מי יזם או לא יזם את המגע הראשוני. אנחנו מדברים על חרטות מיניות ולא על חרטות שמישהו לא התחיל עם מישהי. גם בתאור שלך, שניהם לא יתחרטו שלא היה מין אלא בוב יתחרט יותר וזה בדיוק מה שהמחקר בדק. אישה תתחרט במקרה הזה יותר שאולי לא יצא מזה קשר כלשהוא אבל פחות תתמקד במין. זה בדיוק ההבדל האבולוציוני שנובע מההשקעה ההורית השונה. לגבר המין הוא חלק מרכזי מהקשר ובלעדיו זה כישלון, עבור האישה, זה רק חלק מכל מכלול השיקולים שהיא צריכה לקחת בחשבון.

      • דוד  On 07/12/2013 at 10:49 am

        כידוע, ההבדל העיקרי בין הטרדה לבין חיזור לגיטימי נובע בעיקר מהשאלה אם הגבר מוצא חן בעיני האישה. נשים מתלוננות על כך שמתחילים איתן גברים שהן לא מעוניינות בהם, אבל גם מתלוננות על כך שגברים שהם כן מעוניינות בהן לא מתחילים איתן מספיק.

        הציפייה ליוזמה של הגבר היא לאו דווקא ביוזמה הראשונית. גם בהמשך הקשר תמיד יש ציפייה שהגבר ייזום יותר והאישה נמצאת יותר בתפקיד שרק מגיבה ליוזמות של הגבר.

        אני מסכים כמובן להנחה שלך שגברים מעוניינים ביחסי מין יותר מנשים. אני רק אומר שהמחקר הנוכחי איננו מאושש את ההנחה הזו, אלא רק את העובדה שגברים הם אלו שמצופה מהם ליזום באופן אקטיבי את יחסי המין. ומבחינת המחקר הנוכחי, ייתכן שאולי נשים מעוניינות ביחסי מין באותה מידה כמו גברים, אלא שהן מעוניינות להיות פסיביות ולא אקטיביות.

      • גיל  On 07/12/2013 at 10:59 am

        אני לא בטוח שההבחנה שלך נכונה כי יש מקרים ברורים של הטרדה, למרות שאני מסכים שיש גם תחום אפור פה. וזה נכון שנשים מעוניינות שהגברים "הנכונים" מבחינתן יתחילו איתן.

        והמחקר הנוכחי לא בדק את העניין הכללי של גברים ונשים ביחסי מין אז לא ברור לי למה אתה מצפה שהוא יאשש את זה? נשים בהחלט יכולות להיות מעוניינות במידה שווה ביחסי מין, אבל לרוב זה בקשרים קיימים וארוכי טווח. גברים מעוניינים יותר בסטוצים. זה שהן פאסיביות יותר קשור בצורה חזקה לאסימטריה בהשקעה ההורית וזה בדיוק רלוונטי לחרטות השונות.

  • שירן  On 25/12/2013 at 3:44 am

    אני לא בטוחה אם התוצאות של המחקר מעידה על נטייה אבולוציונית בלבד או שהיא מעידה במידה רבה גם על מסרים חברתיים- מעודדים נשים להמנע מסקס מזדמן, להזהר באיבוד הבתולין ובאופן כללי "לשמור את עצמן". את הגברים מעודדים ההיפך.
    זה קצת הביצה והתרנגולת אם אתה שואל אותי.

    • גיל  On 25/12/2013 at 7:39 am

      שירך, ההבדלים בין גברים ונשים בנוגע למין הם אוניברסליים. בכל חברה בעולם נשים בררניות יותר בנוגע למין ונזהרות לאבד את הבתולין. קשה לייחס את זה לתרבות.

  • עין  On 06/01/2014 at 8:37 pm

    ועדיין – גברים דיווחו על חרטה מינית יותר מאשר על פספוס יחסי מין. מעט סותר את התזה שלפי גבר יעדיף סקס בכל מצב ולעולם לא ירגיש שעשה טעות לאחר יחסי מין.

    ומה לגבי הביסקסואלים וההומוסקסואלים ? מדוע זה לא מקביל ללסביות ודומיניות רק באופן הפוך ?
    (לא שציפיתי מהם למשהו אחר, אבל הם לא אמורים להיות מעט יותר "אסטרוגניים" בהקבלה ?)

    • גיל  On 06/01/2014 at 10:33 pm

      עין, אף אחד לא טען מה שאת טענת כך שזה לא סותר שום דבר.

%d בלוגרים אהבו את זה: