עד כמה אובייקטיבים עדים מומחים בזמן משפט?

אחת הסיטואציות השכיחות בבית משפט היא עדות של עד מומחה. עורכי דין של התביעה או ההגנה מזמנים עד מומחה כדי שיעזור לשכנע את השופט או המושבעים בנכונות התיזה שהם מנסים לקדם. פרקטיקה כזו נפוצה כבר יותר ממאה שנה אבל כמעט מהרגע הראשון שבו הופיעו עדי מומחה בבית משפט, נמתחה עליהם ועל הפרקטיקה הזו ביקורת חריפה מצד שופטים, עורכי דין והציבור בכלל. כולם הביעו ספקנות לגבי מהימנות עדות המומחים, גם אם, ואולי אפילו למרות שבהרבה מקרים מדובר במדענים מפורסמים מאוד, כשהטענה המרכזית היא שהעדים ייטו ליישר קו עם הצד שהזמין אותם למשפט. באופן מפתיע למדי, כמעט ולא קיימים מחקרים מדעיים שבודקים האם קיימת הטייה כזו וכמה היא גדולה. מחקר חדש מנסה לבחון את הנושא.

כדי לבחון את הנושא אימנו החוקרים יותר מ-100 פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים שמתמחים בפסיכולוגיה משפטית (forensic psychology) בקורס שנועד לעזור להם לאבחן עברייני מין (לרובם היה ניסיון כלשהו בהערכות של עברייני מין). כדי לאבחן עברייני מין יש רשימה של התנהגויות או תכונות שהאיש מחזיק, שקומבינציה שלהם גורמת לסיווג שלו כעבריין מין. במהלך הקורס נתנו לפסיכולוגים מבחנים שבו תארו אנשים שונים (מה שנקרא case studies) וביקשו מהם לסווג אותם. אחרי שעברו את ההכשרה, הקלינאים הסכימו בצורה נרחבת מי צריך להיות מסווג כעבריין מין ומי לא במקרים שונים שהובאו בפניהם.

בשלב הבא נערך ניסוי: מספר שבועות לאחר שעברו את ההכשרה זומנו המומחים למעבדה. הם התבקשו תמורת 400 דולר לקבוע אם פרופיל מסוים שהוצג בפניהם שייך לעבריין מין או לא. נאמר להם שהם חלק מצוות אמיתי של ארגון מסוים שצריך לייעץ לעורכי דין האם מדובר בעבריין מין. כדי לשוות להערכה נופך אמיתי יותר, פגשו המומחים משתף פעולה שהתחזה לעורך דין. בחצי מהמקרים נאמר להם שאותו עורך דין שייך לסנגוריה, ולחצי אחר נאמר שהם חלק מהתביעה (החלוקה הייתה אקראית לחלוטין). העורך דין התנהג כמו שעורך דין מהסנגוריה או הקטגוריה יתנהג במקרים דומים שבהם צריך להגן או לתבוע עבריין מין. אם משתף הפעולה שיחק את הסנגור, אזי “עורך הדין” אמר משפטים כגון: “צריך לתת לבית המשפט להבין שלא כל עבריין מין מהווה סיכון לחברה ויש סיכוי גדול שהוא לא יחזור על המעשים שלו”. אם הוא שיחק את התובע, הוא אמר משהו כמו: “יש סיכוי גבוה שהוא יחזור על המעשים שלו בעתיד”. כמו כן נרמז להם שיש סיכוי שהארגון שהם עובדים עבורו יזדקק לעזרתם בעתיד ויזמין מהם עוד חוות דעת בתשלום (במשפטים אמיתיים מומחים מקבלים תשלום עבור העדות שלהם). האם כל זה השפיע על איך הם סיווגו את העבריין?

התוצאות הראו שאכן, לצד שעבורו עבדו המומחים הייתה השפעה מכריעה על ההערכות הקליניות שלהם. כשהם עבדו כביכול עם התביעה הייתה הטייה גדולה מצד המומחים לסווג את האנשים כעברייני מין, בעוד נמצאה נטייה הפוכה שלא לסווג אותם כעברייני מין כשהם עבדו כביכול עם הסנגוריה.

הממצא הזה מדאיג במיוחד אם לוקחים בחשבון שבמשפטים אמיתיים, עורכי דין בוחרים מומחים גם על סמך הדיעות הידועות שלהם בנוגע לעברייני מין. כלומר, יש מומחים שנוטים להיות נוקשים יותר כלפי עברייני מין בעוד אחרים מציגים דיעה “רכה” יותר כלפיהם ולכן ניתן לדעת מראש מה הם יחשבו בנושא. במחקר הנוכחי לא הייתה סלקציה כזו וכל המומחים היו אמורים להיות בעלי דיעה בלתי משוחדת אבל אפילו זה לא הוביל לדיעות אובייקטיביות. במשפט אמיתי יש גם לחצים שונים על המומחים להפיק חוות דעת עקביות עם התביעה/הגנה ועורכי דין לא יזמנו מומחה שיזיק להם. מומחים מבלים גם הרבה יותר זמן עם עורכי הדין בדיונים לקראת המשפט, ולא רק 15 דקות כמו שקרה במחקר הזה, שבו הם גם ביססו את דעתם על סמך תאור מקרים בלבד, בלי להשתמש במקורות חיצוניים או התייעצויות עם מומחים אחרים. כך שבסך הכל, התנאים במחקר היו חלשים יותר להשפעות מאשר במקרים של משפטים אמיתיים אבל אפילו תנאים לא אופטימליים כאלו הובילו להטייה בסיווגים. כל זה מוביל למסקנה שצריך לקחת עדויות של מומחים בבית משפט בערבון מוגבל מאוד.

חשוב גם לזכור שהיו הבדלים בין המומחים השונים ולא כל מומחה ניתן “לקנות” בהכרח. גם במחקר הנוכחי היו מומחים ישרים שלא היטו את התחזיות שלהם על סמך השיוך שלהם. הבעייה היא שקשה מאוד לדעת מראש מי יהיו אותם מומחים, ובטח שופט או מושבעים חסרי השכלה רלוונטית בתחום לא יוכלו לדעת על סמך מה מומחה מבסס את דעתו.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • Atheisms  On 22/11/2013 at 12:04 pm

    לבית המשפט יש אפשרות לזמן עד מומחה מטעמו. כשמדובר בתביעה שמצריכה הערכה של אדם (בניגוד למשל למהנדס שמגיע כעד מומחה), העד מבצע הערכה בנוכחות נציג של התביעה ונציג של ההגנה ומקבל את שכרו מבית המשפט.
    האם נבדקו גם עדים מומחים עבור הסיטואציה הזו או רק עבור סיטואציה שבה הם מוזמנים עבור צד אחד?

    • גיל  On 22/11/2013 at 12:17 pm

      זה כמובן תלוי במדינה ובסוג המשפט, אבל לא, המחקר הזה לא בדק מקרים כאלו אלא רק עדי מומחה מטעם אחד מהצדדים.

  • Yair Eshel Cahansky  On 22/11/2013 at 2:54 pm

    בתוכנית "ספק סביר", דיברו על המחקר הזה בהרחבה.
    http://www.safeksavir.co.il/shows/show-145/
    דווקא לטענתם, במחקר נעשה שימוש בשתי שיטות הערכה, ואחת מהן יצרה הסכמה טובה למדי, בין הסניגוריה לקטגוריה (אם כי לא מושלמת). אני אשמח אם תתיחס להרחבות שהם נתנו.

    • גיל  On 22/11/2013 at 4:05 pm

      זה נכון. היו שתי שיטות שהשתמשו בהן לבדיקה. אחת, שמקובלת לסיווג עברייני מין היא סקאלה שבודקת סטייה חברתית. השנייה בוחנת את הסיכוי של עבריין מין לחזור על הפשע שלו. שתי המדידות הראו תוצאות דומות ובאותו כיוון, אם כי הסקאלה הראשונה הראתה הטייה חזקה יותר. הסקאלה הראשונה דורשת יותר שיפוטים סובייקטיביים ולכן פתוחה יותר להטיות. זו בדיוק הבעייה גם בסיווגים כאלו וגם בפרשנויות שיכולות להניתן להן, שהן במידה כלשהיא סובייקטיביים ואז נתונים להטיות מובנות או מניפולציות שקשורות לבחירת המומחים.

  • ארן  On 30/11/2013 at 10:46 pm

    וכאן כדאי אולי לציין שבמסורת היהודית יש כמה וכמה סיפורים על כמה ששוחד משפיע. אחד מהסיפורים הוא על רב שהאריס שלו הביא לו את החלק שלו במקום ביום שישי ביום חמישי. הרב שאל למה הקדמת והאריס ענה לו שיש לו משפט באותו היום. הרב פסל את עצמו, ובזמן הדיון הוא הסתובב בחצר. וכל הזמן הוא אמר לעצמו אם האריס היה טוען ככה הוא היה זוכה. וכאן מדובר בפירות שמגיעים בדין לרב.

  • meirgilboa  On 04/08/2014 at 3:53 pm

    כפי שאומר גורי אלפי בתוכנית מצב האומה – כן, אבל…. הזמנת עדים מומחים לא נעשית כך סתם, אלא המזמין עורך מעין סקר על עמדת המומחה אליו הוא מתכוון לפנות. אמנם, אני מכיר מומחים שיתנו כל חוות דעת שתידרש, ובתנאי שהתגמול הכספי יהיה גבוה, אך יש גם מומחים ישרים והם אינם מעטים. אני נדרש מידי פעם לתת חוות דעת של מומחה בעניינים שבתחום התמחותי (חקירות משטרה, הגבלים עסקיים, הודאות בחקירה וכו'), ותמיד אני בודק את עיקר החומר לפני שאני מחליט להיענות לבקשה ולתת חוות דעת. היו לי לא מעט מקרים, בהם אמרתי לפונה שעמדתי, לאחר שקראתי את החומר, מנוגדת למה שהוא רוצה להשיג, בידיעה ברורה שאני "מפסיד" לקוח והכנסה. כפי שציינתי, אינני היחיד הנוהג כך.

    • גיל  On 04/08/2014 at 5:06 pm

      אם כך מאיר, למה בית המשפט לא ממנה מומחה מטעמו? נראה לי הכי הגיוני לפנות למומחה שידוע ביושר שלו ואז לקרוא לו להעיד וכמובן לתת להגנה ולתביעה לחקור אותו.

      • meirgilboa  On 05/08/2014 at 10:06 am

        במשפט הישראלי, וגם האמריקני והאנגלי, כל המלאכה מוטלת על הצדדים, לרבות הבאת עדים מומחים. בית המשפט מחליט אם לקבל את חוות הדעת או לא ואם מוגשת חוות דעת על ידי כל צד, גם מחליט איזו מהן לקבל ואיזו מהן לדחות. בדיוק כפי שבית המשפט לא מזמין עדים "רגילים" שהצדדים לא הזמינו. רק במקרים קיצוניים ממנה בית המשפט מומחה בעצמו. גם לגבי עדים "רגילים", לפחות בישראל, בית המשפט מוסמך להזמין עד בעצמו, אך רק במקרים קיצוניים בלבד. ראה למשל במשפט זדורוב – הן התביעה והן ההגנה הגישו חוות דעת מומחה בעניין טביעת הנעל שנמצאה בשירותים בהם נרצחה תאיר ראדה. אין לי מושג איך הדברים מתנהלים במשפט האירופי, ששם בית המשפט הרבה יותר פעיל מאשר בשיטה האדוורסרית, הנהוגה בישראל, ארה"ב, אנגליה ושות'.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: