מדוע בוחרים מצביעים במועמדים יפים?

ב-1960 התמודדו ריצ’ארד ניקסון וג’ון פ. קנדי בבחירות הצמודות ביותר לנשיאות בארה”ב במאה ה-20. קנדי ניצח בבחירות בהפרש של 0.17% והיסטוריונים מסכימים שאחד הגורמים המכריעים לניצחון היה האטרקטיביות של המועמד הצעיר והאטרקטיבי ממסצו’סטס, מול המועמד הזקן והפחות אטרקטיבי חיצונית, ניקסון. לכולם זכור העימות הראשון המפורסם שבו קנדי נראה בריא ובטוח בעצמו, בעוד ניקסון נראה חיוור וקצת חולה. סקרים שנעשו לאחר העימות הראו שהצופים בטלביזיה העניקו ניצחון ברור לקנדי, בעוד המאזינים ברדיו חשבו שדווקא ניקסון ניצח. בהיסטוריה המקומית נראה שהקנדי והניקסון שלנו היו בנימין נתניהו ושמעון פרס בבחירות ב-1996 שהושפעו רבות מהעימות ביניהם יומיים לפני הבחירות. רבים סברו שביבי ניצח את פרס בנוק אאוט בעימות ונתן לו את הדחיפה האחרונה לניצחון בהפרש של פחות מ-30,000 קולות.

אנשים נוטים לייחס תכונות חיוביות לאנשים יפים וגם לסלוח להם יותר על טעויות שהם עושים, וזה מה שעומד בבסיס ההנחה המקובלת בדבר היתרון של מועמד צעיר ויפה אצל הבוחרים. האם זה באמת מה שמסביר למה הם מנצחים? מחקר חדש מנסה לקרוא תיגר על התיזה הזו ולהציע הסבר אבולוציוני אלטרנטיבי ללמה בוחרים מעדיפים מועמדים אטרקטיביים חיצונית בבחירות.

התיזה שנבחנת היא שהבחירה במועמדים יפים קשורה למכניזם של רתיעה ממחלות. בני אדם הם יצורים חברתיים, וככאלו, הם מעוניינים לבחור במנהיגים שישרתו אותם בצורה הטובה ביותר בסביבה חברתית ופיסית מסוימת. לדוגמא, אם החברה נתונה בסכסוך עם חברות אחרות (ויהא זה שבט אחר או מדינה), אנשים נוטים לבחור מנהיגים כריזמטיים וסמכותיים כדי להוביל אותם בימי המשבר ואולי מלחמה. איך יופי חיצוני קשור לעניין? כשיש לנו חברה שבה נפוצות מחלות, בעיקר מחלות מדבקות, אנשים ירצו כמובן להמנע מהן. אחד מגורמי המשיכה האבולוציוניים המובהקים ביותר הוא בריאות. רמזים על בריאות כמו סימטריה בפנים ובגוף, יחס מותניים-ירכיים נמוך אצל אישה ועוד, נחשבים לאטרקטיביים ביותר בבחירת בני זוג, בעוד אנשים נכים או כאלו שיש להם פציעות נראות לעין פחות אטרקטיביים. חלק גדול מהרתיעה שלנו ממאכלים מסוימים קשור לחוסר הרצון להיות חולים. עצם ההסתכלות על אנשים חולים מפעילה אצלנו תגובה חיסונית מוגברת. האם בריאות רלוונטית גם לבחירת מנהיגים?

אם אנשים בוחרים מנהיג בזמן משבר בטחוני בגלל שיש לו ניסיון צבאי, אולי הם גם מעדיפים מנהיג שנראה בריא כשיש סיכון בריאותי בסביבה? יש כמה סיבות טובות לחשוב למה בוחרים מעדיפים אנשים בריאים. אחת מרכזית היא שאם המנהיג חולה ועלול למות בזמן כהונתו, הדבר יוצר משבר פוליטי שפוגע בתפקוד החברה שעכשיו צריכה לדאוג למחליף שלא בזמן בחירות רגילות. מועמדים זקנים בכל העולם צריכים לעבוד קשה כדי להוכיח לבוחרים שמצבם הבריאותי טוב ושאין סכנה ממשית לחייהם. זה מה שעשה למשל ג’ון מקיין בבחירות ב-2008 כשהוא היה בן 72 (הוא גם הבטיח שאם יבחר זו תהיה לכהונה אחת בלבד).

בסדרה של ארבעה מחקרים בחנו החוקרים את הנושא מהיבטים שונים. המחקר הראשון היה לבדוק תוצאות בחירות אמיתיות ולראות אם בחירה במועמד בריא הייתה במתאם עם איום של מחלות בסביבה. לשם כך הם אספו תמונות של מועמדים לבחירות לקונגרס בארה”ב ונתנו ל-20 עוזרי מחקר (14 נשים) להעריך את האטרקטיביות שלהם בסולם מ-1-7. בנוסף, הם אספו מידע מכל מחוז בחירה לגבי תמותת תינוקות ותוחלת החיים של האנשים במקום, ויצרו על בסיס הנתונים הללו מדד של סיכון בריאותי. מקומות שהיו סטיית תקן אחת גבוהה מהממוצע ומעלה נחשבו לבעלי סיכון גבוה, בעוד מקומות עם סטיית תקן אחת מתחת לממוצע ומטה נחשבו כבעלי סיכון נמוך. הם גם אספו נתונים לגבי השיוך המפלגתי של המועמדים ואם היה מדובר במועמד שהוא נציג מכהן, כבקרה. התוצאות נראות בגרף הבא:

image

במחוזות עם סיכון בריאותי נמוך, לא היה הבדל בין מועמדים אטרקטיביים למועמדים לא אטרקטיביים. לעומת זאת במחוזות עם סיכון בריאותי גבוה, המועמד היפה קיבל יותר קולות מהמועמד הפחות אטרקטיבי. המחקר הזה היה מתאמי, וככזה קשה להוכיח סיבה ותוצאה. לכן נערכו מחקרים נוספים.

שני מחקרי המשך בדקו את הנושא בצורה ניסויית. במחקרים הללו נבדקים קראו אחד משלושה סיפורים. סיפור אחד היה תנאי הסיכון הבריאותי וכלל תאור של אדם שעובד במוסד גריאטרי. אותו אדם נתקל כל הזמן באנשים חולים שמתעטשים עליו, או שהוא מוצא שערות באוכל שלו ועוד דברים מגעילים שנועדו לעורר פחד ממחלות מדבקות. סיפור שני היה בתנאי של הגנה עצמית ובו מסופר על אדם שתקוע בבית בזמן סערה כשגנב פורץ לדירה. סיפור שלישי היווה את תנאי הבקרה ובו תואר אדם שמסדר את המשרד שלו. כצפוי, הנבדקים שקראו את הסיפור הראשון חשו יותר תחושות גועל מהאנשים האחרים, בעוד האנשים שקראו את הסיפור השני חשו פחד גדול יותר.

הנבדקים התבקשו לדרג 17 תכונות של מנהיג לפי סדר החשיבות. התוצאות הראו שאנשים שקראו את הסיפור על האדם במוסד הגריאטרי נתנו דירוגים גבוהים יותר למנהיג אטרקטיבי חיצונית בהשוואה לאנשים בקבוצות האחרות. בנוסף, הם העדיפו גם מנהיג חזק יותר ושנראה נשיאותי יותר. לא הייתה לסכנת ממחלות שום השפעה על תכונות אחרות כל שנראה שההשפעה על האטרקטיביות של המנהיג היא גורם מכריע בבחירה שלהם בו.

במחקר המשך, הציגו בפני הנבדקים תמונות של 32 פוליטיקאים והם התבקשו לציין עד כמה היו מוכנים להצביע לאותו מועמד (הפוליטיקאים היו מבריטניה כדי למנוע הכרות מוקדמת איתם). כצפוי, המועמדים היפים יותר קיבלו דירוגים גבוהים יותר באופן כללי, אבל אלו שהיו בתנאי הניסוי של האיום הבריאותי, דירגו את הפוליטיקאים היפים גבוה יותר בהשוואה לשתי קבוצות הביקורת. התוצאות של הניסוי הזה מתוארות בגרף הבא:

image

מחקר רביעי נועד לשלול את האפשרות שהבחירה באדם אטרקטיבי כשיש איום של מגיפה לא קשורה ישירות לבחירה של מנהיג אלא היא פשוט העדפה כללית יותר לאנשים אטרקטיביים כשיש איום של מחלות ובלי קשר למיקום החברתי שלהם. כדי לבחון את הנושא חצי מהנבדקים צפו בתמונות שנועדו להעלות מודעות למחלות (למשל, אדם מתעטש), בעוד החצי השנה צפה בתמונות של ציוד משרדי (מרקרים צבעוניים, מהדק וכו’). לאחר מכן, וכביכול בלי קשר למניפולציה הניסויית, נדרשו הנבדקים לקבל החלטה לגבי מועמדים לעבודה. נאמר להם שחברה מסוימת צריכה לגייס שני מועמדים וכל המידע שיש עליהם הוא התמונות שלהם בלבד. משרה אחת היא של הבוס של אותו נבדק, ומשרה שנייה היא של עובד באותה דרגה כמוהו. כדי לבקר את האפשרות שהאינטרקציה עם העובד השני שנמצא במעמד שווה לנבדק תהיה גדולה יותר, נאמר להם ששניהם יעבדו במשרדים רחוקים עם אינטרקציה ישירה מינימלית איתם. לאחר מכן הוצגו בפניהם 12 תמונות של מועמדים, 3 אטרקטיביים ו-3 לא אטרקטיביים מכל מין. לגבי כל אחד מהם הם נשאלו האם הם יעדיפו אותו בתור בוס או עובד מהשורה בסקאלה של 1-6 (1- מעדיף אותו בתור עמית, 6 – מעדיף אותו בתור בוס).

כצפוי, התגלתה העדפה כללית לעבודה עם מועמד אטרקטיבי בלי קשר אם מדובר בבוס או עובד רגיל. מה שחשוב לעניינינו היה האם הייתה העדפה שונה לבוס בהשוואה לעובד מהשורה כתלות בסיכון הבריאותי? התוצאות הראו שכן. נבדקים שנחשפו לאיום ממחלות העדיפו בוס אטרקטיבי יותר מאשר נבדקים שהיו בתנאי הבקרה בעוד לא היה הבדל לגבי העובד מהשורה. תוצאות המחקר הזה תומכות בכך שההעדפה למועמד פוליטי אטרקטיבי כשיש רמזים למחלות בסביבה, חזקה יותר מההעדפה הכללית לאנשים יפים בקרב אנשים רגילים.

תוצאות כל המחקרים הללו תומכות בהשערה האבולוציונית שתנאים סביבתיים שמעידים על סיכונים בריאותיים או שיש בהם רמזים למגיפות, גורמות למצביעים להעדיף מועמד אטרקטיבי. המחקר הזה מרחיב את ההבנה שלנו לגבי ההעדפות לאנשים בריאים בהקשר חברתי רחב יותר של פוליטיקה ויחסים בין קבוצות ומדינות. המחקר גם מראה שמה שנתפס לפעמים כהתנהגות רדודה ולא רציונלית של העדפת מנהיגים יפים, יכול להיות נטוע עמוק בהיסטוריה האבולוציונית שלנו מה שהופך אותו למאוד רציונלי. זה כמובן לא אומר שחייבים לבחור במועמד היפה יותר בתנאים הללו, אבל המשמעות של זה היא שבחירה כזו אינה סתם שטחית.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ארן  On 30/11/2013 at 12:48 am

    גיל, יש בפוסט כמה טעויות והטיות קשות.

    1.
    מחקרים מודרנים מאד ספקנים בקשר למיתוס של כמה ניקסון "ניצח" ברדיו. מספיק לקרוא את הערך הרלונטי בויקיפדיה. (כלומר הטענה היא שהוא הפסיד גם ברדיו וגם בטלויזיה).
    http://en.wikipedia.org/wiki/United_States_presidential_election,_1960#Debates

    2.
    מחוזות הבחירה בארה"ב מאד מוטים מפלגתית. אני לא ממש רוצה להכנס לנושא הזה אבל אתה מוזמן לחפש את הטורים של נייט סילבר. אני אציין רק שתי עובדות, ראשית בבחירות האחרונות לקונגרס מתוך 435 נבחרים, פחות מ90 מחוזות נחשבו כתחרותיים במידה כלשהי. ורק 33 נחשבו כאלה שהסקרים מראים מרוץ צמוד.
    http://www.realclearpolitics.com/epolls/2012/house/2012_elections_house_map.html
    שנית באופן כללי המשתנה שנחשב למנבא הכי טוב מה הסיכוי של מועמד לנצח בבחירות זה incumbency. ובאופן כללי מדובר על כ90% סיכוי.

    מכאן נובע שהיכולת לבודד את המשתנה של אטרקטיביות חיצונית של מועמד מוטלת בספק רב.

    • גיל  On 30/11/2013 at 8:43 am

      ארן, תודה על ההערות אבל אני חולק עליך. גם לפי הקישור שהבאת ניקסון עדיין ניצח ברדיו. יכול להיות שהבוחרים מראש היו בעדו אבל ההבדל עדיין היה קיים גם אם ההסבר שלו לגבי הרדיו שונה. בכל מקרה, לא חולקים על זה שהמראה של קנדי השפיע מאוד על הבוחרים ולא רק בעימות הזה.

      לגבי החלק השני אתה צודק שמחוזות הבחירה ומועמד מכהן משפיעים מאוד על תוצאות הבחירה אבל אלו משתנים שנלקחו בחשבון במחקר הזה וההשפעה של המראה החיצוני הייתה מעבר להם. כך שלא נכון לומר שלא בודדו את המשתנה של אטרקטיביות חיצונית מעבר לעניין הפוליטי וזה הדבר החשוב. לא בכל מקום בעולם יש חלוקה כל כך ברורה מבחינה פוליטית למחוזות כמו בארה"ב ואל תשכח שזה רק מחקר אחד מתוך ארבעה כשהשאר היו ניסוים. האפקט הזה נראה חזק מאוד ומשפיע מעבר לבחירות פוליטיות.

      • ארן  On 30/11/2013 at 9:15 am

        לגבי ניקסון:
        A study has found that the alleged viewer/listener disagreement is unsupported"

        לגבי הנושא של בידוד משתנים, אין לי יכולת לקרוא את המאמר, אבל קשה לי מאד לראות איך אפשר לבודד משתנה של יופי חיצוני במצב שתיארתי של מחוזות בחירה של ארה"ב, ותוצאות סטטיסטיות של מי נבחר. שים לב שאני לא התייחסתי לשלושת הניסויים.

      • גיל  On 30/11/2013 at 9:34 am

        מה הבעייה לבודד את המשתנים סטטיסטית? הם ידעו מראש אם מדובר במועמד מכהן או לא ולאיזה מפלגה הוא שייך וההשפעות שנמצאו היו מעבר לכך. זה אמנם לא ניסוי אבל זו דרך מקובלת לפקח על משתנים מתערבים. כדי לחזק את הקשר של סיבה ותוצאה נעשו שלושת הניסויים האחרים. אז אולי המחקר הראשון לא נותן תשובה מוחלטת לבדו אבל צריך להסתכל על כל המחקרים כמכלול.

      • ארן  On 30/11/2013 at 11:02 am

        מכיון שלדעתי (הלא מלומדת) מדובר במספר קטן מדי של case studies מכדי לקבל תשובה משמעותית סטטיסטית. עד כמה שאני זוכר את לימודי הסטטיסטיקה שלי, ככל שהמדגם קטן יותר (וכאן מדובר במדגם קטן למדי) כך קשה יותר לדעת האם ההבדל שקיבלת הוא מובהק או רעש. שוב אין לי גישה למחקר כך שאני לא יודע איך הם בודדו את כל המשתנים הרלונטיים לבחירות בארה"ב אבל אני כן יודע שהבחירות בארה"ב הן די משונות. (אני יכול להוסיף עוד ועוד גורמים כמו למשל האם זה בחירות אמצע או לא, והנטיה של המחוז, וההשפעה של "שולי המעיל" של המועמד לנשיאות וכו' וכו'.)

        גיל,
        בוא נסכים שלא להסכים על המחקר הספציפי הזה. אני מאד מכבד את מה שאתה עושה בבלוג הזה. אני חושב שהביקורת שלי היתה עניינית במסגרת המגבלות של אי היכולת שלי לקרוא את המאמר המקורי.
        אני גם חושב שכתבת פעם או פעמיים על הנושא של הטיה של פרסומים מדעיים, רק תוצאות חיוביות מתפרסמות. או העובדה שאם תשחק מספיק עם מדגם אתה תמצא התאמות. לדעתי העניה החלק הראשון של המחקר (לא החלקים הניסויים) סובל מהבעיות המתודולוגיות האלה. אתה לא חייב להסכים.

      • גיל  On 30/11/2013 at 3:06 pm

        אבל ארן, אתה אומר דברים לא נכונים (ואם תרצה אתן לך העתק של המאמר). המדגם לא ממש קטן אלא כלל את כל המועמדים לקונגרס מהמפלגות הגדולות בשנת 2010. מדובר במאות מועמדים. כמו כן, התוצאות היו מובהקות סטטיסטיות. אתה יכול לומר שהן לא משמעותיות או שיש איזה גורם שלא חשבו עליו שמשפיע על התוצאות אבל הן די חד משמעיות. כמובן שמדובר במחקר אחד ויתכן שזה לא יהיה תקף במקומות אחרים וכו', אבל אלו מגבלות שיש לכל מחקר ומדגם. מה שהם מצאו, ביחד עם המחקרים האחרים שעשו עולה בקנה אחד עם התאוריה שבחנו ובצורה חד משמעית.

        אין לי שום בעייה עם ביקורת אבל צריך שהיא תהיה רלוונטית למחקר המדובר. תמיד יש אפשרות שהחוקרים זייפו את הנתונים או הטייה אחרת אבל אלו טענות כלליות כנגד מחקרים בכלל, ואי אפשר להניח שהן נכונות לגבי כל מחקר כשאין מידע ספציפי בנושא. מה שאתה בעצם אומר זה ששום מחקר לא יהיה תקף תחת ההנחות שנתת כי הרי תמיד אפשר לטעון את הטענות הללו. הנקודה היא שכרגע, התאוריה שהוצעה קיבלה תמיכה אמפירית, אם היא אכן נכונה באופן גורף ובמקומות ותנאים אחרים רק ימים ומחקרים אחרים יגידו.

      • ארן  On 30/11/2013 at 3:47 pm

        גיל,

        כן אני מעונין לראות את המאמר. וזה בדיוק הטענה שלי. אין מדגם של מאות מועמדים בארה"ב. כי המושבים הרלוונטיים (התחרותיים) הם במקרה הטוב פחות מ90. במציאות אולי 40.

      • גיל  On 30/11/2013 at 3:53 pm

        אם תשלח לי אימייל אני יכול לשלוח לך אותו. וזה לא משנה שיש הרבה ניצחונות צפויים. מבחינה סטטיסטית מסתכלים על אחוז השונות המוסברת ואכן למפלגה והאם מדובר במועמד מכהן יש תרומה גדולה לשונות. אבל ליופי חיצוני היה תרומה שמעבר לתרומות הללו אז אתה יכול לחשוב שזה דווקא מרשים הרבה יותר. אפילו כשהתוצאות צפויות במקרים רבים, עדיין הקשר בין יופי חיצוני ואיום ממחלות היה קיים.

  • ארן  On 30/11/2013 at 6:44 pm

    אוקי אני לוקח את הביקורת שלי בחזרה. במעבר ברפרוף על הנספח הסטטיסטי (בכל זאת אין לי מספיק רקע להבין את המתמטיקה) למאמר אני מבין עכשיו מה הם עשו ואיך הם הגיעו למסקנות שלהם.

    • גיל  On 30/11/2013 at 8:42 pm

      יפה ארן, כל הכבוד. לשנות דיעה כשהמחקר מוצג לפניך זו מעלה גדולה של מדען ואיש מחקר.

  • meirgilboa  On 05/05/2014 at 6:25 am

    גיל – קצת מאוחר, אבל בוודאי תסלח לי על כך. האם הפסיכולוגיה האבולוציונית מסבירה או שבכלל יכולה להסביר העדפות אחרות לאנשים אטרקטיביים, כמו שקורה לא פעם, כאשר נאשמים אטרקטיביים מקבלים עונשים קלים יותר מפחות אטרקטיביים?

    • גיל  On 05/05/2014 at 7:49 am

      מאיר, האמת שאני לא מכיר מחקרים ספציפיים על הנושא אבל הנטייה להקל על אנשים יפים, במיוחד נשים יפות היא אוניברסלית. ברור שיש משיכה לאנשים יפים כי הדבר מעיד על גנים טובים ויתכן שמה שאתה מתאר הוא פשוט תוצר לוואי של הנטייה הזו. יכול להיות שאם אנחנו מתייחסים בסלחנות לאנשים יפים (וזה נכון גם בראיונות עבודה או בכל מקום אחר) הדבר מגדיל את הסיכוי להזוודג איתם באופן כללי (אם כי בבית משפט זה פחות רלוונטי).

%d בלוגרים אהבו את זה: