מדוע בוחרים מצביעים במועמדים יפים?

ב-1960 התמודדו ריצ’ארד ניקסון וג’ון פ. קנדי בבחירות הצמודות ביותר לנשיאות בארה”ב במאה ה-20. קנדי ניצח בבחירות בהפרש של 0.17% והיסטוריונים מסכימים שאחד הגורמים המכריעים לניצחון היה האטרקטיביות של המועמד הצעיר והאטרקטיבי ממסצו’סטס, מול המועמד הזקן והפחות אטרקטיבי חיצונית, ניקסון. לכולם זכור העימות הראשון המפורסם שבו קנדי נראה בריא ובטוח בעצמו, בעוד ניקסון נראה חיוור וקצת חולה. סקרים שנעשו לאחר העימות הראו שהצופים בטלביזיה העניקו ניצחון ברור לקנדי, בעוד המאזינים ברדיו חשבו שדווקא ניקסון ניצח. בהיסטוריה המקומית נראה שהקנדי והניקסון שלנו היו בנימין נתניהו ושמעון פרס בבחירות ב-1996 שהושפעו רבות מהעימות ביניהם יומיים לפני הבחירות. רבים סברו שביבי ניצח את פרס בנוק אאוט בעימות ונתן לו את הדחיפה האחרונה לניצחון בהפרש של פחות מ-30,000 קולות.

אנשים נוטים לייחס תכונות חיוביות לאנשים יפים וגם לסלוח להם יותר על טעויות שהם עושים, וזה מה שעומד בבסיס ההנחה המקובלת בדבר היתרון של מועמד צעיר ויפה אצל הבוחרים. האם זה באמת מה שמסביר למה הם מנצחים? מחקר חדש מנסה לקרוא תיגר על התיזה הזו ולהציע הסבר אבולוציוני אלטרנטיבי ללמה בוחרים מעדיפים מועמדים אטרקטיביים חיצונית בבחירות.

התיזה שנבחנת היא שהבחירה במועמדים יפים קשורה למכניזם של רתיעה ממחלות. בני אדם הם יצורים חברתיים, וככאלו, הם מעוניינים לבחור במנהיגים שישרתו אותם בצורה הטובה ביותר בסביבה חברתית ופיסית מסוימת. לדוגמא, אם החברה נתונה בסכסוך עם חברות אחרות (ויהא זה שבט אחר או מדינה), אנשים נוטים לבחור מנהיגים כריזמטיים וסמכותיים כדי להוביל אותם בימי המשבר ואולי מלחמה. איך יופי חיצוני קשור לעניין? כשיש לנו חברה שבה נפוצות מחלות, בעיקר מחלות מדבקות, אנשים ירצו כמובן להמנע מהן. אחד מגורמי המשיכה האבולוציוניים המובהקים ביותר הוא בריאות. רמזים על בריאות כמו סימטריה בפנים ובגוף, יחס מותניים-ירכיים נמוך אצל אישה ועוד, נחשבים לאטרקטיביים ביותר בבחירת בני זוג, בעוד אנשים נכים או כאלו שיש להם פציעות נראות לעין פחות אטרקטיביים. חלק גדול מהרתיעה שלנו ממאכלים מסוימים קשור לחוסר הרצון להיות חולים. עצם ההסתכלות על אנשים חולים מפעילה אצלנו תגובה חיסונית מוגברת. האם בריאות רלוונטית גם לבחירת מנהיגים?

אם אנשים בוחרים מנהיג בזמן משבר בטחוני בגלל שיש לו ניסיון צבאי, אולי הם גם מעדיפים מנהיג שנראה בריא כשיש סיכון בריאותי בסביבה? יש כמה סיבות טובות לחשוב למה בוחרים מעדיפים אנשים בריאים. אחת מרכזית היא שאם המנהיג חולה ועלול למות בזמן כהונתו, הדבר יוצר משבר פוליטי שפוגע בתפקוד החברה שעכשיו צריכה לדאוג למחליף שלא בזמן בחירות רגילות. מועמדים זקנים בכל העולם צריכים לעבוד קשה כדי להוכיח לבוחרים שמצבם הבריאותי טוב ושאין סכנה ממשית לחייהם. זה מה שעשה למשל ג’ון מקיין בבחירות ב-2008 כשהוא היה בן 72 (הוא גם הבטיח שאם יבחר זו תהיה לכהונה אחת בלבד).

בסדרה של ארבעה מחקרים בחנו החוקרים את הנושא מהיבטים שונים. המחקר הראשון היה לבדוק תוצאות בחירות אמיתיות ולראות אם בחירה במועמד בריא הייתה במתאם עם איום של מחלות בסביבה. לשם כך הם אספו תמונות של מועמדים לבחירות לקונגרס בארה”ב ונתנו ל-20 עוזרי מחקר (14 נשים) להעריך את האטרקטיביות שלהם בסולם מ-1-7. בנוסף, הם אספו מידע מכל מחוז בחירה לגבי תמותת תינוקות ותוחלת החיים של האנשים במקום, ויצרו על בסיס הנתונים הללו מדד של סיכון בריאותי. מקומות שהיו סטיית תקן אחת גבוהה מהממוצע ומעלה נחשבו לבעלי סיכון גבוה, בעוד מקומות עם סטיית תקן אחת מתחת לממוצע ומטה נחשבו כבעלי סיכון נמוך. הם גם אספו נתונים לגבי השיוך המפלגתי של המועמדים ואם היה מדובר במועמד שהוא נציג מכהן, כבקרה. התוצאות נראות בגרף הבא:

במחוזות עם סיכון בריאותי נמוך, לא היה הבדל בין מועמדים אטרקטיביים למועמדים לא אטרקטיביים. לעומת זאת במחוזות עם סיכון בריאותי גבוה, המועמד היפה קיבל יותר קולות מהמועמד הפחות אטרקטיבי. המחקר הזה היה מתאמי, וככזה קשה להוכיח סיבה ותוצאה. לכן נערכו מחקרים נוספים.

שני מחקרי המשך בדקו את הנושא בצורה ניסויית. במחקרים הללו נבדקים קראו אחד משלושה סיפורים. סיפור אחד היה תנאי הסיכון הבריאותי וכלל תאור של אדם שעובד במוסד גריאטרי. אותו אדם נתקל כל הזמן באנשים חולים שמתעטשים עליו, או שהוא מוצא שערות באוכל שלו ועוד דברים מגעילים שנועדו לעורר פחד ממחלות מדבקות. סיפור שני היה בתנאי של הגנה עצמית ובו מסופר על אדם שתקוע בבית בזמן סערה כשגנב פורץ לדירה. סיפור שלישי היווה את תנאי הבקרה ובו תואר אדם שמסדר את המשרד שלו. כצפוי, הנבדקים שקראו את הסיפור הראשון חשו יותר תחושות גועל מהאנשים האחרים, בעוד האנשים שקראו את הסיפור השני חשו פחד גדול יותר.

הנבדקים התבקשו לדרג 17 תכונות של מנהיג לפי סדר החשיבות. התוצאות הראו שאנשים שקראו את הסיפור על האדם במוסד הגריאטרי נתנו דירוגים גבוהים יותר למנהיג אטרקטיבי חיצונית בהשוואה לאנשים בקבוצות האחרות. בנוסף, הם העדיפו גם מנהיג חזק יותר ושנראה נשיאותי יותר. לא הייתה לסכנת ממחלות שום השפעה על תכונות אחרות כל שנראה שההשפעה על האטרקטיביות של המנהיג היא גורם מכריע בבחירה שלהם בו.

במחקר המשך, הציגו בפני הנבדקים תמונות של 32 פוליטיקאים והם התבקשו לציין עד כמה היו מוכנים להצביע לאותו מועמד (הפוליטיקאים היו מבריטניה כדי למנוע הכרות מוקדמת איתם). כצפוי, המועמדים היפים יותר קיבלו דירוגים גבוהים יותר באופן כללי, אבל אלו שהיו בתנאי הניסוי של האיום הבריאותי, דירגו את הפוליטיקאים היפים גבוה יותר בהשוואה לשתי קבוצות הביקורת. התוצאות של הניסוי הזה מתוארות בגרף הבא:

מחקר רביעי נועד לשלול את האפשרות שהבחירה באדם אטרקטיבי כשיש איום של מגיפה לא קשורה ישירות לבחירה של מנהיג אלא היא פשוט העדפה כללית יותר לאנשים אטרקטיביים כשיש איום של מחלות ובלי קשר למיקום החברתי שלהם. כדי לבחון את הנושא חצי מהנבדקים צפו בתמונות שנועדו להעלות מודעות למחלות (למשל, אדם מתעטש), בעוד החצי השנה צפה בתמונות של ציוד משרדי (מרקרים צבעוניים, מהדק וכו’). לאחר מכן, וכביכול בלי קשר למניפולציה הניסויית, נדרשו הנבדקים לקבל החלטה לגבי מועמדים לעבודה. נאמר להם שחברה מסוימת צריכה לגייס שני מועמדים וכל המידע שיש עליהם הוא התמונות שלהם בלבד. משרה אחת היא של הבוס של אותו נבדק, ומשרה שנייה היא של עובד באותה דרגה כמוהו. כדי לבקר את האפשרות שהאינטרקציה עם העובד השני שנמצא במעמד שווה לנבדק תהיה גדולה יותר, נאמר להם ששניהם יעבדו במשרדים רחוקים עם אינטרקציה ישירה מינימלית איתם. לאחר מכן הוצגו בפניהם 12 תמונות של מועמדים, 3 אטרקטיביים ו-3 לא אטרקטיביים מכל מין. לגבי כל אחד מהם הם נשאלו האם הם יעדיפו אותו בתור בוס או עובד מהשורה בסקאלה של 1-6 (1- מעדיף אותו בתור עמית, 6 – מעדיף אותו בתור בוס).

כצפוי, התגלתה העדפה כללית לעבודה עם מועמד אטרקטיבי בלי קשר אם מדובר בבוס או עובד רגיל. מה שחשוב לעניינינו היה האם הייתה העדפה שונה לבוס בהשוואה לעובד מהשורה כתלות בסיכון הבריאותי? התוצאות הראו שכן. נבדקים שנחשפו לאיום ממחלות העדיפו בוס אטרקטיבי יותר מאשר נבדקים שהיו בתנאי הבקרה בעוד לא היה הבדל לגבי העובד מהשורה. תוצאות המחקר הזה תומכות בכך שההעדפה למועמד פוליטי אטרקטיבי כשיש רמזים למחלות בסביבה, חזקה יותר מההעדפה הכללית לאנשים יפים בקרב אנשים רגילים.

תוצאות כל המחקרים הללו תומכות בהשערה האבולוציונית שתנאים סביבתיים שמעידים על סיכונים בריאותיים או שיש בהם רמזים למגיפות, גורמות למצביעים להעדיף מועמד אטרקטיבי. המחקר הזה מרחיב את ההבנה שלנו לגבי ההעדפות לאנשים בריאים בהקשר חברתי רחב יותר של פוליטיקה ויחסים בין קבוצות ומדינות. המחקר גם מראה שמה שנתפס לפעמים כהתנהגות רדודה ולא רציונלית של העדפת מנהיגים יפים, יכול להיות נטוע עמוק בהיסטוריה האבולוציונית שלנו מה שהופך אותו למאוד רציונלי. זה כמובן לא אומר שחייבים לבחור במועמד היפה יותר בתנאים הללו, אבל המשמעות של זה היא שבחירה כזו אינה סתם שטחית.