הקשר בין צפייה בפורנוגרפיה ואונס

מכל השאלות שנוגעות לצריכת פורנוגרפיה, נדמה שאין חשובה יותר מהשאלה בדבר ההשפעות בפועל של פורנוגרפיה על התנהגות אלימה, ובמיוחד הקשר בין צפייה בפורנוגרפיה ותקיפות מיניות כולל אונס. מבקרים רבים של הפורנוגרפיה מאשימים אותה בכך שהיא מעודדת אלימות ואונס נגד נשים ולכן חשוב לבדוק מה המחקרים בנושא אומרים. זה יהיה הפוסט האחרון שלי בנושא, אחרי שדנתי ברקע של שחקניות פורנו והטענה שהן סבלו מניצול מיני בילדות, הרחבתי בנושא הבסיס האבולוציוני לפורנוגרפיה, דנתי בשאלה האם סרטי פורנו משפילים או מבזים נשים, וכיצד הם משפיעים על תפיסות סקסיסטיות ואלימות כלפי נשים.

נפתח בתאור עובדה אחת פשוטה שנוגעת לאחת המגמות הבולטות ביותר בנוגע לפשיעה בעשורים האחרונים, כזו שרוב האנשים כלל לא מודעים אליה. ישנה ירידה דרסטית במקרי אונס ותקיפה מינית בעולם המערבי. הירידה הזו כה תלולה ולא משנה איך מודדים אותה על איזו תקופת זמן מסתכלים, היא תמיד תהיה שם. מאז 1980 חלה ירידה של 85% במקרי האונס והתקיפה המינית בארה”ב ורק בעשור האחרון הייתה ירידה של 64% באלימות המינית כנגד נשים. הירידה במקרי האונס היא חלק ממגמה כללית יותר של ירידה בשיעורי האלימות בעולם, כפי שהיא מתועדת ונסקרת בהרחבה בספר האחרון של סטיבן פינקר, The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined. אפשר לקרוא את הדו”ח הרשמי של משרד המשפטים האמריקאי, או להסתכל בטבלאות המפורטות של ה-FBI, למשל זו שסוקרת 20 שנים של אלימות ומראה בצורה בהירה את המגמה הזו של ירידה בפשיעה חמורה בכלל, ואת הירידה במקרי האונס והתקיפות המיניות בפרט. ההפחתה של מקרי האונס מתרחשת לאורך כל קבוצות הגיל של נשים וגברים מגיל 12 ומעלה (אין נתונים מדויקים לגבי גילאים מוקדמים יותר). הממצאים הללו אפילו יותר מפתיעים בהתחשב בזה שההגדרות של אונס התרחבו עם השנים (למשל, עד לפני זמן לא רב בעל שאנס את אישתו קיבל הגנה מהחוק), המודעות לנושא גדולה יותר, ויותר ויותר נשים מדווחות על תקיפות מיניות. אין זה אומר כמובן שהמצב טוב ושאין כמעט מקרי אונס, אבל לחלק מהאנשים יש תחושה שהחברה שלנו מלאה במקרי אונס ואפילו מדברים על “תרבות אונס” בעוד הנתונים האמפיריים מראים אחרת (לעובדה שהיום אמצעי התקשורת משוכללים יותר, סנסציוניים יותר, ומסקרים מקרי אונס רבים, תורמת במידה רבה לתחושה שיש לחלק מהאנשים שהמצב גרוע יותר ממה שהוא באמת כי אנחנו נוטים לזכור מקרי קיצון שמדווחים בהרחבה בתקשורת).

כעת אפשר להכניס למשוואה את המשתנה של צפייה בפורנוגרפיה והנתונים בנושא ברורים מאוד. ישנו מתאם שלילי בין צפייה בפורנו למקרי אונס וזה במדינות שונות בעולם. המתאם הזה בולט ומובהק סטטיסטית. כולם מודעים לזה שבעשור האחרון עלתה צריכת הפורנוגרפיה בצורה דרמטית בעולם המערבי אבל למעשה חלה עלייה בצפייה בפורנוגרפיה גם בעשורים שלפני כן, מה שמאפשר בחינה של הקשר בין פורנו לאונס לאורך זמן. בדנמרק למשל, הייתה עלייה גדולה בצריכת פורנוגרפיה בשנות ה-60 ובאותה תקופה בדיוק חלה ירידה גדולה במקרי האונס במדינה. מחקר מפורסם מיפן מצא קשר דומה. בשנות ה-70 וה-80 חלה עלייה דרמטית בצריכת הפורנוגרפיה ביפן, בד בבד חלה ירידה גדולה בשיעורי האונס והתקיפה המינית. מחקר אחד שפורסם לפני כמה שנים בדק את הקשר בין שימוש באינטרנט לבין מקרי אונס בכל אחת מהמדינות השונות בארה”ב. המחקר מתבסס נתוני גלישה מ-2001, כשהאינטרנט התחיל להתבסס ואיתו הצפייה בפורנו. ההנחה של המחקר היא שגישה לאינטרנט משמעה חשיפה גדולה יותר לפורנוגרפיה. המחקר מצא שבמדינות בהן אנשים גלשו יותר באינטרנט הן אלו שחוו את הירידה הגדולה ביותר במקרי האונס בין השנים 1980-2000. מדינות עם חשיפה מועטה לאינטרנט דווקא ראו עלייה במספר האונס. הנה גרף שמופיע במאמר הזה שמראה את המתאם הזה בבירור:

מאמר סקירה טוב ושניתן לקרוא בגישה חופשית ברשת, מסכם היטב את הנושא ומביא גם נתונים דומים ממדינות נוספות. מאמר סקירה נוסף שגם הוא ניתן לקריאה בחינם, מעלה את ההשערה שפורנוגרפיה מהווה תחליף לאונס ומראה שעלייה  של 10% בחשיפה לאינטרנט קשורה לירידה של 7.3% במקרי אונס.

כמובן שמתאם כשלעצמו אינו מעיד על סיבתיות. הירידה במקרי האונס יכולה להיות לא קשורה כלל לצריכת פורנוגרפיה אלא לאיזה גורם עלום שהחוקרים טרם עמדו על טיבו. רמזים לסיבתיות אפשר למצוא בעובדה שהירידה במקרי האונס גדולה יותר במדינות שבהן הצריכה של הפורנוגרפיה גדולה יותר, וגם מהעובדה שלא נמצא שום קשר בין חשיפה לאינטרנט לבין שיעורי רצח, שוד, גניבות, תקיפות אלימות ולמעשה כל פשע אלים אחר. כלומר, למרות ששיעורי הפשיעה והאלימות נמצאים בירידה כללית, רק מקרי אונס ותקיפה מינית קשורים לעלייה בשימוש באינטרנט. מקרי או לא, תחליטו אתם. ניתן לומר לכל הפחות, וזה אולי הדבר החשוב ביותר בהקשר הזה, שצריכת פורנוגורפיה לא קשורה לעלייה במקרי האונס. זה מפריך את אחד המיתוסים הנפוצים ביותר בנוגע להשפעות החברתיות השליליות של צפייה בפורנוגרפיה.