מדוע נשים בהריון מנקות כל הזמן את הבית?

בעלי חיים שמתרבים בצורה מינית מתחלקים לשתי קבוצות. אלו שיולדות צאצאים עצמאיים למדי, כאלו שלא דורשים השגחה צמודה אחרי הלידה וההורים יכולים לעזוב אותם לנפשם, ואלו שדורשים השקעה הורית גבוהה וארוכה בזמן, לרוב של האם, עד שהם מסוגלים לעמוד בפני עצמם (בספרות המקצועית הקבוצה הראשונה נקראת Precocial ואילו השנייה נקראת Altricial – ראו פה להרחבה). בעלי חיים שהינם Altricial, פגיעים מאוד בתקופה שלאחר הלידה. הם חסרי הגנה, חשופים יותר למחלות מדבקות ולטורפים, ודורשים תשומת לב אינסופית. על מנת להגן על הצאצא הנולד, יונקים מסוימים משתדלים להכין את עצמם ואת הסביבה הקרובה אליהם ללידה הממשמשת ובאה. אדפטציה נפוצה למדי היא של פעולות קינון (nesting). ההגדרה של קינון היא יצירת מקום בטוח לצאצא שיכולה להתבטא בצורות שונות. מחקרים בבעלי חיים אחרים מראים קשת רחבה של התנהגויות קינון. חלק מהיונקים ממש יוצרים קן או בית לקראת הלידה. במקרים אחרים האמהות לעתיד נודדות לסביבה פיסית אחרת, בטוחה יותר, שם הם ילדו.

בני אדם נחשבים לבעל חי הפגיע ביותר לאחר הלידה. לתינוק אין סיכוי לחיות בלי תמיכה של מטפלים קרובים (לרוב ההורים אבל לא תמיד). מחקר חדש מנסה לבדוק האם גם בני אדם, בדומה ליונקים אחרים, עוסקים בפעולות קינון. מכיוון שרוב הטיפול לאחר הלידה נופל על האם, המחקר מתרכז בנשים.

ההכנה לסביבה בטוחה יכולה להתבטא בצורות שונות. עכברים, אוגרים ומכרסמים אחרים, בוחרים לא רק את מקום הלידה אלא גם מי מורשה להכנס אליו. פרימאטים מסוימים סלקטיביים מאוד במגעים החברתיים שלהם, ונקבות רבות יולדות כשאין אף פרט אחר בקרבתן (הן יכולות לבדן לעזור לצאצא לצאת מהרחם). כל הפעולות הללו מסייעות להפחתת הסיכון של מחלות מדבקות, גורם מוות מרכזי לצאצא שרק נולד.

החוקרים רצו לראות עד כמה התנהגויות של קינון אופייניות לנשים בהריון ולשם כך גייסו 168 נשים שהיו בשלבים שונים של ההריון. הן סווגו לשלוש קבוצות לפי השלב בהריון שהן נמצאו בו. מדגם של 168 נשים שאינן בהריון שימש כקבוצת ביקורת. הנשים נשאלו שאלות שונות לגבי ההתנהגויות שלהן ביום יום. הקבוצות היו דומות בגיל ובהכנסה, כל הנשים גויסו למחקר דרך אתרי מדיה חברתית כגון פייסבוק.

התוצאות הראו שנשים בהריון הפגינו יותר התנהגויות מקננות מנשים שאינן בהריון, וההתנהגויות הללו גברו עם התמשכות ההריון. מהן אותן ההתנהגויות? החוקרים סיווגו אותן לכמה קטגוריות. קטגוריה אחת הייתה התנהגויות שמכינות את המרחב או המקום שבו התינוק יוולד. התנהגויות אלו כללו ניקיונות של הבית, שיפוצים שלו, והעדפה שבן הזוג ישאר קרוב לבית. קטגוריה שנייה היא האנרגיה הנדרשת להכנת הבית ללידה. בקטגוריה זו נשים דיווחו על פרץ של אנרגיה לנקות ולסדר את הבית ככל שיום הלידה התקרב.

שתי קטגוריות נוספות בחנו את הסלקטיביות החברתית של הנשים. נשים בהריון נטו להשאר בבית יותר זמן, והעדיפו את קרבתם של בני משפחה וחברים, על פני יציאות החוצה. בנוסף, נשים הריוניות נרתעו יותר מזרים ולא התעניינו בחופשות אקזוטיות, בהשוואה לנשים שאינן בהריון. ההתנהגויות הללו התגברו ככל שהלידה התקרבה.

מחקר המשך שביצעו החוקרים היה מחקר אורך שעקב אחרי נשים בהריון מהשליש הראשון של ההריון ועד לאחר הלידה, והשווה אותן לקבוצת ביקורת של נשים שאינן בהריון לאורך אותה תקופה. המחקר הזה היה מצומצם בהרבה וכלל 20 נשים בהריון ו-19 נשים שאינן בהריון. תוצאות המחקר איששו את הממצאים מהמחקר הראשון. גם כאן נשים הפגינו התנהגויות מקננות רבות יותר ככל שההריון התקדם ובהשוואה לנשים שאינן בהריון, כשההבדלים הגדולים ביותר היו בשליש השלישי של ההריון. ההתנהגויות המקננות ממשיכות גם אחרי הלידה, ומתחילות להחלש בשבוע השמיני לאחר הולדת התינוק.

מה שמעניין בתוצאות הללו הוא העובדה שככל שההריון מתקדם, נשים מדווחות באופן כללי על רמות אנרגיה נמוכה יותר ועייפות גוברת. למרות זאת, הדחף לנקות ולהכין את הבית לתינוק גובר והן חוות פרצי אנרגיה גדולים שעוזרים להן לעשות את זה. פרצי האנרגיה הללו ממשיכים גם לאחר הלידה.

לסביבה בטוחה יש יתרונות גדולים לגידול תינוקות אנושיים מעבר לחשש ממחלות מדבקות וזרים. מחקרים בבני אדם מראים שסביבה בטוחה תורמת לקשר אם-תינוק וגם עוזרת להתפתחות בריאה יותר של התינוק. תינוקות שחשים בטוחים יראו רמות נמוכות יותר של מתח נפשי, ישחקו יותר, ויפתחו שפה במהירות רבה יותר.

רוב התנהגויות הקינון הפכו לבולטות מהשליש השני של ההריון והלאה. הסיבות לכך מגוונות וכוללות כנראה את העובדה שבשליש הראשון של ההריון נשים סובלות את תופעות הלוואי הקשות ביותר, כמו בחילות והקאות, ולכן פחות סביר שיוכלו לבצע את המטלות השונות. בנוסף, הסיכוי להפלה טבעית גבוה והלידה רחוקה עדיין חודשים רבים.

מעניין אגב שאחת התפיסות החברתיות הנפוצות בנוגע לנשים בהריון היא שהתנהגויות של קינון אינן אדפטיבית ומעידות על חוסר סתגלתנות של האישה. נשים בהריון מתוארות לעיתים קרובות כהיסטריות יתר על המידה, או חסרות שליטה בכל ההכנות שלהן לקראת הלידה. מדריכים לקראת הלידה ממליצים לנשים לדחות את הדחף הזה לניקיון וסידור הבית כי הוא לא אדפטיבי. דווקא חשיבה אבולוציונית שמה את ההתנהגויות הללו בהקשר הנכון, ומראה שלא רק שהדחפים הללו טבעיים ביותר ולכן לא בהכרח צריך להלחם בהם, אלא שיש בהם תועלת ממשית כנראה לתינוק.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • פרננדס  On 06/09/2013 at 11:28 am

    הי,
    האם נערך מחקר דומה להתנהגויות הגבר בזמן ההריון של בת הזוג?

    • גיל  On 06/09/2013 at 11:43 am

      לא. זה מחקר ראשון בסוגו ובאמת יהיה מעניין לבדוק איך גברים מתנהגים. יש מחקרים אחרים על גברים בזמן הריון של האישה ולפעמים גברים מאמצים חלק מהסימפטומים שהאישה סובלת מהם.

  • Shuki Weiss  On 07/09/2013 at 3:34 am

    הכל תלוי בפרשנות.
    אני מבקש לאתגר אתכם בדיון זה.
    נשים בהריון יותר חרדתיות מנשים שאינן בהריון, ולכן הם מחפשות ביטוי לאנרגיה העולה עם החרדה, והדבר הזמין ביותר שמכלה אנרגיה הינו נקיון הבית.
    זה גם צורך מתחדש (ההגיינה), ולכן זו פעילות אידיאלית לתקופה בה יש מגבלות תנועה הולכות וגדלות עם חרדה הולכת ומצטברת.
    מה דעתכם?

    • גיל  On 07/09/2013 at 7:56 am

      שוקי, אין ספק שמה שאתה אומר זה נכון, אבל חרדה יכולה להתבטא בצורות שונות. יהיה הגיוני אם נשים בהריון יפחדו שמשהו יקרה להריון שלהן וזה יכול להסביר אולי את חוסר הרצון במגע עם אנשים אחרים. אבל למה לנקות את הבית ולמה פרצי האנרגיה הגדולים? חרדה לרוב מובילה לאנרגיות נמוכות.

  • עודד  On 09/09/2013 at 5:06 am

    לא מחקר, אבל אני בהחלט נכנסתי לסוג של קן כשאשתי היתה בהריון- פרצי האנרגיה היו מכוונים היטב. הבית נשאר מבולגן.

  • אורנית  On 10/09/2013 at 1:48 pm

    במבט רחב יותר, אנשים נוטים לקנות בית/להחליף מגורים יחד עם הרחבת המשפחה. כמובן יש בכך הגיון – משפחה גדלה זקוקה למקום רב יותר, אבל עשוי להיות לכך גם קשר לנטייה לקינון.

  • אורי  On 20/09/2013 at 1:45 pm

    הי גיל,
    בעבר ציינת את העובדה שנשים הלוקחות גלולות משנות את ההרכב ההורמונלי, ולפי מה שזכור לי משיעורי ביולוגיה זה גורם לגופן "להרגיש" כאילו הוא בהריון. האם אתה חושב שההתנהגויות ה"קינון" יבואו לידי ביטוי במידה גבוהה גם בנשים הנוטלות גלולות?

    • גיל  On 20/09/2013 at 1:55 pm

      אורי, אני מניח שאתה מתכוון לנשים שאינן בהריון אבל על גלולות (כי אי אפשר להיות על גלולות ובהריון כמובן). זו שאלה טובה. אני מניח שבמידה מסוימת אפשר לצפות להתנהגויות כאלו אבל צריך לזכור שבזמן הריון אמיתי, יש יותר הורמונים שמשפיעים ובמיוחד בשליש האחרון שם ההתנהגויות מגיעות לשיאן. יהיה שווה לבדוק את זה.

  • רות  On 25/09/2013 at 9:57 am

    לא ברור לי למה ההתנהגות המתוארת נחשבת לאבולוציונית ולא לפשוט התנהגות רציונאלית: כשיש תינוק בדרך, הגיוני להכין לו מקום: לשפץ, לעבור דירה, להכין לו חדר. והגיוני מאד לעשות את זה לפני הלידה, כי אחריה אין זמן-צריך לטפל בתינוק. כל מי שנולד לו תינוק-יודע שבחודשים הראשונים לפעמים אפילו אין זמן להתקלח, לא כל שכן לשפץ דירה, מה גם שליכלוך ואבק יכולים להזיק לתינוק.
    לסוע למקומות אקזוטייים?-ללדת תינוק כדאי במקום שיש בו רפואה מודרנית, למקרה שמשהו ישתבש ומי רוצה לסוע לחופשה אקזוטית (לא נוחה, מן הסתם) בחודש תשיעי?
    מי שניתח את הנתונים לא עבר כנראה חודש תשיעי בחיים שלו. זה כבד, זה כואב, זה לא נוח וצריך ללכת להשתין כל שלוש דקות. מינוס גדול לחופשה אקזוטית וגם סתם ליציאה למכולת או לסרט
    חרדות? אכן, מפחיד ללדת! ומפחיד להפוך לאם ולאב…התינוק הוא נעלם גדול, וידוע שאנשים פוחדים משינויים ומהלא נודע (ראה מחקריו של כהנמן )
    אגב, זוג ידידי ההומואים, שאימצו תינוק, גם הם הכינו חדר, קנו ציוד וסבלו מנדודי שינה לפני שהגיע התינוק המיוחל.
    לא שאני מתנגדת לפסיכולוגיה אבולוציונית, אבל כאן זו נראית לי דוגמה לא משכנעת

    • גיל  On 25/09/2013 at 10:23 am

      כל מה שאת אומרת נכון אבל רציונליות ואבולוציה הם לא משתנים בלתי תלויים אחד בשני. להפך, המחקר הזה מנסה להראות איך ההתנהגות הזו היא רציונלית בראי האבולוציה. הרבה אנשים היו מסווגים את ההתנהגות הזו כלא רציונלית אם ההסבר האבולוציוני לא היה קיים. כל הרעיון של המחקר הוא להראות איך ההתנהגויות הללו דומות מאוד להתנהגויות של יונקים אחרים שמצפים להולדת צאצא, עם התנהגויות אנושיות כמובן.

%d בלוגרים אהבו את זה: