הקול קובע – החשיבות של קול עמוק להצלחת חברות ומנהלים

בשנים האחרונות יש לא מעט מחקרים מעניינים שעוסקים בקול האנושי. מנקודת מבט אבולוציונית, הבדלים בגובה הקול (שנמדד בהרצים) קשורים במידה רבה לברירה המינית. קול עמוק אצל הגברים קשור לרמות גבוהות של טסטוסטרון, משהו שמתקשר לחוזק פיסי, לסטטוס גבוה ולהצלחה רבייתית. כך למשל, גברים עם קול עמוק מולידים יותר ילדים בחברות ציידים לקטים שבהם אין את המגבלה של אמצעי מניעה (בעוד אצל הנשים אין הבדל). נשים שמעוניינות בגבר אטרקטיבי ידברו בקול גבוה ודקיק. מחקרים אחרים מצאו גם שלקול יש השפעה על דפוסי הצבעה, כך שגברים עם קול נמוך נחשבו למועמדים אמינים ואמיצים יותר, כאלו שכדאי להצביע עבורם, במיוחד בעיתות מלחמה. מחקר חדש לוקח את העניין צעד קדימה. אם גברים בעלי קל עמוק נתפסים כדומיננטיים יותר, האם זה מתורגם גם להצלחה כלכלית?

כדי לבדוק את הנושא השתמשו החוקרים במדגם של מנכ”לים (CEO) של חברות במדד ה-Standard & Poor’s 1500 stock index, שהוא מדד החברות המובילות במשק. החוקרים חיפשו דגימות קול של המנהלים שהופיעו ברשת (Youtube, אתרים רשמיים של החברות וכו’). בסך הכל הם דגמו 792 מנהלים. אחר כך, הם בדקו את השווי של החברות הללו במשך שלוש שנים (2006-2008), המשכורת של המנהלים וכמה זמן הם היו בתפקיד. החוקרים גם אספו נתונים על גיל המנהלים, השכלה, מבנה הפנים וצורת הדיבור כדי לשלול גורמים מתערבים (אף אחד מהם לא נמצא כמשפיע משמעותית על התוצאות).

הנה התוצאות המרכזיות בגרפים:

עכשיו הכל ברור נכון? מה, לא? אז מה בדיוק הגרפים מראים? הגרפים מציגים (משמאל לימין) את הגודל של החברה (או השווי שלה), הרווחים של המנהלים, וכמות הזמן שהם מכהנים – כפונקציה של גובה הקול של המנהלים. למעשה, הנתונים המוצגים מראים את הלוג של שני המשתנים הרלוונטיים, וזאת כדי להשוות בצורה נוחה חברות עם שווי שונה מאוד (אחרת הגרפים יהיו מאוד גדולים ולא נוחים לקריאה).

מה אפשר ללמוד מהגרפים? דבר ראשון וזה חשוב לכל מחקר, שיש שונות גדולה מאוד בכל משתנה, משהו צפוי לחלוטין אבל שהרבה פעמים מתעלמים ממנו או שוכחים שהוא קיים כשמדווחים לכם על מדדי מרכז שונים כמו הממוצע (מדדי מרכז טובים לסיכומים כלליים מעבר לנבדק זה או אחר). הגרפים כן מראים שהמגמות הכלליות מתונות יחסית, משהו שהרגרסיות חושפות גם כן. אפשר לראות שיש מתאם שלילי בין המשתנים בכל גרף, והניתוחים הסטטיסטיים מראים שהוא מובהק בכל המקרים. מה המשמעות של המתאמים השליליים? הם אומרים שככל שגובה הקול נמוך יותר, כך שלושת המדדים הכלכליים חיוביים יותר. ביתר ספציפיות, הגרף השמאלי ביותר מראה שירידה של 1% בגובה הקול, תורמת לעלייה של 1.4% ברווחיות החברה. זה אולי נראה מעט באחוזים אבל יכול להתרגם ללא מעט בכסף ממשי (אחרי בקרת משתנים דמוגרפיים ואישיותיים שונים כמו גיל המנהל, האחוז יורד במקצת ל-1.2%). ההבדלים בפועל יכולים להתבטא במאות מיליוני דולרים בין מנהלים עם גובה קול שונה. הגרף האמצעי מראה שירידה של 1% בגובה הקול תורמת לעלייה של כ-0.5% למשכורת של המנהל, ואילו הגרף הימני מראה שאותה ירידה של 1% בגובה הקול תורמת לעלייה של 0.5% בוותק של המנהל.

אז נראה ששווי החברה הוא המשתנה החשוב ביותר שמושפע הכי הרבה מגובה קול נמוך. מנהלים עם קול נמוך מצליחים יותר אישית וגם תורמים יותר לרווחים של החברה. השאלה שאין עליה תשובה חד משמעית היא מה הסיבה ומה המסובב ביחס בין המשתנים השונים. האם רווחים גדולים של החברות קשורים ישירות לקול נמוך שאולי תורם לרווחים כי קליינטים סומכים יותר על מנהל עם קול עמוק, או שזה קשור יותר למה שקול עמוק מייצג. קול עמוק יכול כאמור להעיד על סמכותיות, דומיננטיות, ואגרסיביות של אותו אדם, והם הגורמים החשובים שמשפיעים על הכנסות החברה. הקול הנמוך הוא רק תוצר לוואי של המאפיינים האישיותיים הללו. אותם המאפיינים יכולים לתרום לסטטוס גבוה והם בתורם משפיעים על ההצלחה שלו כמנהל.

ישנה גם אפשרות שמחברי המאמר מעלים, והיא שמנהלים של חברות מצליחות בכוונה מדברים בקול נמוך יותר, למרות שלא סביר שזה נכון כי אחרת כולם היו עושים את זה וגם כי אנשים בתעשייה שבוודאי מכירים את הקול האמיתי של הדוברים היו שמים לב אליו, ולכן המניפולציה לא הייתה משפיעה כל כך. כך או כך, יהיה מעניין לבחון בעתיד דרכים ספציפיות שבהם הקול הנמוך תורם להצלחת החברה ולרווחים (אם בכלל).