להיות באמצע ההיררכייה החברתית מוביל ליותר מתח נפשי

כל החיות בטבע ובני אדם בתוכן נלחמות על סטטוס חברתי. רוב הפרטים בקבוצה מעוניינים להיות בעלי הסטטוס הגבוה ביותר, עמדה המובילה ליתרונות רבים כמו שליטה על אחרים, מספר גדול יותר של בני זוג, אוכל רב יותר וכו’. אבל להיות עם סטטוס גבוה נושא בתוכו מחיר מסוים. להיות בעל סטטוס גבוה נושא בחובו גם אחריות רבה שמובילה לדאגות לא מעטות. הפרט עם הסטטוס הגבוה ביותר, לרוב זכר אלפא, צריך להשקיע משאבים רבים כדי לשמור על הסטטוס הזה, הוא גם צריך להאבק ביריבים פוטנציאלים המאיימים עליו וחומדים את הסטטוס שלו, ובאופן כללי להשקיע הרבה מאמצים ומשאבים בנושא. אם כך, האם פרטים עם סטטוס גבוה יהיו הלחוצים ביותר בקבוצה? ומה ביחס לפרטים עם סטטוס נמוך יותר? מחקר חדש שנעשה על נקבות קופי מקוק ברברי ושיש לו השלכות גם לבני אדם, עוסק בשאלת המחיר הנפשי שמשלמים פרטים שונים כתלות במיקום החברתי שלהם.

החוקרים בחנו 9 קופי מקק ברבריים במשך ארבעה חודשים ובסך הכל כ-600 שעות. הקופים נחשבים לחופשיים למחצה, מפארק לאומי בבריטניה. הקבוצה שתוצפתה הייתה מורכבת מנקבות המקק שהשתייכו כולן לקבוצה אחת. כדי לבדוק את רמות הלחץ הנפשי בחנו החוקרים הורמוני לחץ מדגימות צואה של הקופות. מעניין אגב שבמחקר הנוכחי החוקרים בחרו קופות שהושתלו בהן אמצעי מניעה, וזאת מכיוון שהריון יכול לשבש את המדידות של ההורמונים. אצל קופי מקק ברבריים, הסדר החברתי קבוע לאורך זמן מה שמקל על המחקר. את הסדר החברתי אפשר ללמוד מאינטרקציות דיאדיות (אחת על אחת) של כל צמד קופות. לרוב, קופי מקוק יורשים את הסטטוס שלהם מהאם, וככל שמדובר באחות צעירה יותר כך הסטטוס נמוך יותר ביחס לאחות הבכורה.

התוצאות הראו שהקופות הלחוצות ביותר היו דווקא אלו שנמצאות באמצע המדרג החברתי. סיבה אפשרית לכך היא שקופים שנמצאים באמצע ההיררכייה צריכים להתמודד עם לחצים של קופים אחרים שנמצאים מעליהם ומתחתם, בעוד קופים עם הסטטוס הגבוה והנמוך ביותר צריכים להתמודד רק עם חלק מהקופים שמתחתם או מעליהם.

בגלל שהפיזיולוגיה של קופים דומה למדי לזו של בני אדם, אפשר בזהירות לבחון את ההשלכות שיש למחקר הזה גם לבני אדם. דוגמא אחת שאפשר לחשוב עליה היא יחסים בין אנשים במקומות עבודה שבהם המנהלים הבכירים הם אלו שמכתיבים לאחרים מה לעשות, בעוד מנהלים זוטרים מתמודדים עם המטלות היומיומיות ולכן הלחץ עליהם גדול יותר. העובדים הזוטרים לא צריכים לדאוג יותר מדי כי הם לא קובעים לאחרים מה לעשות ופשוט צריכים לבצע את עבודתם. בנוסף, גם אצל קופים וגם אצל בני אדם, הרשתות החברתיות של האנשים באמצע ההיררכייה הן המורכבות ביותר והם צריכים לנווט בתבונה יחסים עם יותר פרטים בקבוצה.

קופי המקק מתמודדים עם הלחץ הנפשי בדרכים שונות, וחלק מהן רלוונטיות גם לבני אדם. דרך אחת היא על ידי טיפול בצאצאים, לא בהכרח צאצאים ביולוגיים אלא גם של קופים אחרים. טיפוח (grooming) של תינוקות היא פעולה מרגיעה למדי כמו גם טיפוח של קופים אחרים בוגרים. גם גירוד (scratching) מרגיע את הקופים. גורם נוסף נפוץ הוא החיבוק, פעולה נפוצה למדי בקרב קופי מקק שהם מפגינים בזמן לחץ נפשי גבוה. הגורם האחרון הוא הפגנת אגרסיביות או איום על קופים אחרים. חשיפה מאיימת של השיניים או אפילו להרביץ למישהו אחר נצפתה אצל קופי מקוק לחוצים במיוחד, אם כי חשוב לציין שלרוב הם די שלווים בסך הכל ולא נלחמים על מקורות מזון. בני אדם אולי ירצו להכות שק איגרוף במקום זה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יואב  On 06/05/2013 at 12:20 pm

    מרתק, תודה!

  • Shuki Weiss  On 06/05/2013 at 9:55 pm

    2 עניינים
    ה
    ראשון- הנטייה לדבר על מושג הקרוי נפש, כאילו הוא מעניק לנו הבנה נוספת, בעוד שאיש בעצם אינו יודע בדיוק מה זה והיכן זה נמצא.
    ניתן לקרוא מאמר זה באורח מובן או לגמרי באותה מידה לא מובן ,ללא המונח "נפשי".
    ביהדות המונח נפש פירושו נשמה.
    אנרגיות פיזיולוגיות במערכת כה מורכבת כשלנו יכולות ליצור כל מיני תוצרים, אבל דחק או באנגלית סטרס הינם פשוט מצבי איום על כמות האופציות הנתפסת אצל הפרט (ג. בייטסון 1979).
    הגדרתו של בייטסון לסטרס,לא רק חסכונית יותר, היא גם שקופה וזמינה למחקר מדעי הרבה יותר.

    השני- יש כנראה תשובה ברורה למשאלה מי מצוי ביותר סטרס, בפירמידה המעמדית של בני אדם.
    לפני מספר שנים ראיתי בערוץ שמונה ברשת הוט, תכנית בריטית על חקר מידת הסטרס אצל קופים זכרים ןוגברים במיצבים שונים בארגונים.
    בתכנית נטען, ש"האלפות" סובלים מהכי פחות סטרס ובריאותם נפגעת הכי פחות בהירארכיה .

    נראה שהאפקט של זה במחקרי אורך שונה ממה שאתה מציג כאן.

    • גיל  On 06/05/2013 at 10:05 pm

      אכן, נפש זה מושג מעורפל משהו אבל כשמדברים על stress בעברית זה מתח או לחץ נפשי.

      לגבי מה שראית זה דווקא תואם את המחקר הזה. הלחוצים ביותר היו באמצע ופחות לחוצים בקצוות. זה די מעניין האמת כי אפשר היה לצפות שאנשים עם אחריות גדולה יותר יהיו לחוצים יותר אבל לא כך הדבר.

      • Shuki Weiss  On 07/05/2013 at 3:23 am

        במחקר שעשה הצי האמריקאי בשנות השבעים כמדומני חקרו את הדחק בו מצויים טייסים ונווטים בעת הנחיתה על סיפון נושאות מטוסים (נמ"ט).
        לא רבים יודעים אך נחיתה על נמ"ט הינה אירוע דרמטי ביותר כי הספינה עולה ויורדת עם גלי הים, ולמעשה אין לטייס ודאות מתי תתרחש הנגיעה בסיפון. כתוצאה נשברים כני הנחיתה הקדמיים או האחוריים של המטוס הנוחת לעיתים מזומנות, והמשמעות היא התרסקות של המטוס על נמ"ט.

        לפיכך היו מצויים צוותי הפנטומים בעבר בדחק ניכר לקראת הנחיתה על נמ"ט.
        אך המחקר העלה שמי שמצוי בדחק הגדול יותר מבין השניים במטוס דו מושבי הוא הנווט שיושב מאחור וגורלו כולו בידי הטייס שאחראי על ההגאים.

      • גיל  On 07/05/2013 at 9:28 am

        אכן, חוסר שליטה מוביל ללחץ גדול. זו הסיבה שאנשים לחוצים יותר מטיסות ולא מנהיגה ברכב למרות שטיסות הרבה יותר בטוחות.

  • פרננדס  On 06/05/2013 at 11:39 pm

    מעניין אם גם ילדי סנדביץ' מרגישים כך

    • גיל  On 07/05/2013 at 12:05 am

      אני חושב שדווקא לא. המצב עם ילדים שונה כי הם תלויים בהורים. הילד הראשון מקבל את כל תשומת הלב ואז נכנס ילד שני והוא חווה משבר מסוים. ילדי סנדביץ' מההתחלה נמצאים עם עוד אח, וכשנולד אח קטן מהם אז הוא מקבל הרבה תשומת לב ועוזבים אותם במנוחה.

  • oz  On 07/05/2013 at 10:34 am

    עם כל הכבוד לא הייתי לוקח ברצינות מחקר שנערך על 9 קופים בלבד (ז"א נגיד כולה 3 קופים בכל רמה של ההיררכיה החברתית: למעלה, באמצע ובתחתית). מספיק שבמקרה שניים-שלושה קופים הם יותר או פחות לחוצים מהנורמה כדי לתת לך פה הבדלים שייתכן ביותר שבינה לבין הררכיה חברתית אין כל קשר

    • גיל  On 07/05/2013 at 10:40 am

      אני מסכים שאכן צריך לקחת את המסקנות בזהירות, אבל הרבה מחקרים על פרימאטים משתמשים במדגמים קטנים עם תוצאות טובות. אל תשכח שעקבו אחריהם במשך חודשים כך שיש להם מאות מדידות הורמונאליות ובניגוד לבני אדם, ההירארכיות די ברורות עם יחסית מעט השפעות חיצוניות כמו שיש על מחקרים עם בני אדם.

  • פשוטה  On 08/05/2013 at 5:17 pm

    אז מדוע כשאנחנו אומרות שדיכוי מגדרי הוא לא רק באופן גלוי, אלא גם סמוי..וע"פ כמות הכוח החברתי שיש לך..אף אחד לא מאמין לנו ?

    • גיל  On 08/05/2013 at 7:08 pm

      והקשר למחקר הוא..?

      • Shuki Weiss  On 08/05/2013 at 10:15 pm

        יש לנשים כוח חברתי-ולא כ"כ סמוי . אני מפנה אותך למחזה ליזיסטראטה. שם הכוח מוצא לפועל באורח מאורגן 2000 שנה לפני שהיתה כל צורה של התאגדות חברתית מוכוונת תוצאה מוגדרת בעולם.

      • גיל  On 08/05/2013 at 11:04 pm

        ואני שואל שוב, מה הקשר בין זה למחקר?

  • niron1  On 10/05/2013 at 2:16 am

    כמה מחשבות על לחץ ומעמדות בבני אדם: אנשים במעמד גבוה בדר"כ צברו לעצמם הון רב, שמשמש עבורם מעין "כרית הגנה או ביטחון" לעיתות משבר וצנע. יש מחקרים שמראים שעובדים (גם זוטרים) שהם בעלי נכסים וממון רב, הם גם עובדים יותר טובים ורגועים, אולי התחושה שאי אפשר לפגוע בהם ממש ע"י פיטורין וחוסר החרדה הקיומית עושה אותם לכאלה. עובדים במעמד הכי נמוך, פחות לחוצים כפי שאמרת גיל, בין השאר כי הם מקבלים הוראות שעליהם לבצע ואינם מצויים בין הפטיש והסדן, אבל גם אולי ההבנה שיותר נמוך אי אפשר לרדת אלא רק לעלות..:-). יתכן שאלו המצויים למטה הם לא תמיד הכי פחות מוכשרים, אלא הכי פחות שאפתנים, ואצלם ענייני אגו פחות חשובים. וכידוע אגו ומה שקורה סביבו הוא מקור חשוב ביותר ללחצים חברתיים. לעומת זאת אנשי מעמד הביניים, לא רק שהם מצויים בין הבוס שלהם לעובדים שלהם, הם כאלו שיש להם לאן לרדת, ובדר"כ ירידה שכזאת משמעותה פגיעה כלכלית ובאגו..

    • גיל  On 10/05/2013 at 8:55 am

      כמו שכתבתי, לעובדים הבכירים יש במקרים רבים שכבת בידוד בינם לשאר כך שהם לא עוסקים בעבודה היומיות השוחקת. אין ספק שאלו שלמטה לא בהכרח הכי פחות מוכשרים אבל אין להם הרבה דאגות. הם יכולים רק לשפר את מצבם.

  • אמיר  On 02/06/2013 at 3:32 pm

    "מחקר חדש שנעשה על נקבות קופי מקוק ברברי ושיש לו השלכות גם לבני אדם" – איך אתה מבסס את הסיפא?! הערה בלתי-מדעית בעליל.

    • גיל  On 02/06/2013 at 3:58 pm

      מה לא מדעי בזה? או שאתה לא חושב שאנחנו פרימאטים?

  • Shahar Rodrig  On 21/06/2013 at 2:40 pm

    מעניין, למרות שכפי שציינת וציינו גם אחרים – קשה להשליך מממצאי המחקר. אני חושבת שניתן לייחס את רמת החרדה דווקא ל"בטחון" המעמדי. זאת אומרת – אם תיקח סטארט-אפ של 70 איש – ייתכן ודווקא זכר/נקבת האלפא (דהיינו, הבוס) יהיה חרד יותר מעובדים זוטרים מכיוון שיש כאן אי-יציבות מעמדית.

    בגדול (איך שאני רואה את המחקר הזה) – מעמד הביניים הוא זה שנמצא תחת מכבש הלחצים הגדול ביותר מכיוון שע"מ להתקדם הוא צריך לשאוף תמידית להוכיח את עצמו, לייצר עוד תפוקה וכן הלאה, במגבלות הכלים העומדים לרשותו (אשר עלולים להיות מצומצמים).

    • גיל  On 22/06/2013 at 7:06 am

      אני מסכים עם הניתוח שלך שחר.

%d בלוגרים אהבו את זה: