בניגוד לאמונה הרווחת, גברים טובים יותר מנשים במולטיטסקיות, הבדלים שנובעים מפערים ביכולת המרחבית

חיי היום יום שלנו מוקפים בפעילויות רבות שצריכות להתבצע בו זמנית. לאכול ארוחת בוקר תוך התלבשות והכנת הילד לבית הספר, שיחה עם בן הזוג תוך בדיקת הודעות טקסט בסמארטפון, ואלף ואחד משימות אחרות שאנחנו מבצעים בו זמנית. נדמה שהעולם המודרני, עם כל הטכנולוגיות החדישות שצצות חדשות לבקרים, מציב בפנינו אתגרים רבים בהקשר הזה. מקובל לחשוב שנשים טובות מגברים במולטיטסקיות, אבל באופן מפתיע כמעט ואין מחקרים בנושא. למעשה, סקירה מעמיקה של הספרות מראה שלא בוצע מחקר אחד שבדק את ההבדלים הללו בצורה מדעית. המחקרים שכן קיימים מראים שנשים נוטות לבצע משימות רבות יותר בו זמנית, בערך 10 שעות יותר בממוצע בהשוואה לגברים, וזאת בעיקר בעבודות הקשורות למשק הבית ולטיפול בילדים. אבל האם הן טובות יותר מהגברים במולטיטסקיות (ריבוי משימות בעברית?). מחקר חדש בוחן את הנושא מקרוב.

במחקר הראשון השתתפו 36 גברים ו-36 נשים בגיל ממוצע 28 מאוניברסיטה בשבדיה. כדי לבחון הבדלים בין המינים במולטיטסקיות יש צורך לבחור במשימות שידוע שאין ביניהן הבדלים בין המינים כשהן מבוצעות לבד. משימה אחת כזאת שנבחרה למחקר הנוכחי היא שבה על הנבדק לעקוב אחרי שלושה שעונים דיגיטלים שמופיעים על מסך המחשב, וכל פעם שהמונה מראה מספר מסוים שנקבע מראש ומיוחד לכל שעון, על הנבדק להקיש על מקש מסוים במקלדת. המספרים על השעונים נעו בקצב שונה מה שמחייב מולטיטסקיות מצד הנבדק. בנוסף, הופיעו על המחשב אחד אחרי השני שמות פרטיים של אנשים ועל הנבדק היה ללחוץ על מקש אחר כששם מסוים היה זהה לשם שהופיע ארבע שמות לפניו. מולטיטסקיות נמדדה על פי מידת הדיוק של הנבדקים במשימות הללו.

תוצאות המחקר הראו שבממוצע, גברים השיגו אחוזים גבוהים יותר של דיוק בהשוואה לנשים (85% לעומת 74%), כלומר יכולת המולטיטסקיות שלהם טובה יותר. כדי לבחון ביתר פרוט את המקור להבדלים בוצע ניסוי נוסף. המטרה של הניסוי הייתה לבחון האם יכולת מרחבית משפיעה על ביצוע המשימות. על מנת לתאם בין המשימות השונות יש צורך בתאום קוגנטיבי. דרך אפשרית אחת לתאום כזה היא ייצוג מנטלי של המשימות במרחב שמהווה סוג מסוים של יכולת מרחבית. ילדים בגילאים טרום בית ספר מסוגלים לייצוגים מרחביים כאלו שבהם הם “מסדרים” את המשימות לפי לוח זמנים מסוים במרחב (הסיבה שאלו מרחבים תלת מימדיים היא בגלל שהשעונים פועלים בקצב שונה שלא מסונכרן אחד עם השני). ההשערה היא שאם גברים טובים יותר מנשים ביכולת מרחבית שקשורה בין השאר לייצוגים הללו במרחב, זה יכול להסביר את ההבדלים הנצפים לטובת הגברים במולטיטסקיות.

רגע, זה עוד לא הכל. כדי להוסיף עוד טוויסט לעלילה, החוקר שיער שאם יש מצבים שבהם היכולת המרחבית של גברים ונשים דומה אז גם התוצאות במולטיטסקיות צריכות להיות דומות. כדי לאזן בין גברים ונשים ביכולת המרחבית השתמש החוקר בממצא ידוע לגבי שינויים ביכולת המרחבית של נשים כתלות בשלב במחזור שבו הן נמצאות. מחקרים מראים שנשים בשלב הביוץ מפגינות יכולת מרחבית גרועה יותר בהשוואה לשלב שבו הן מקבלות את המחזור שבו היכולת המרחבית שלהן נמצאת בשיאה. ההשערה לפיכך היא ששלב הביוץ יגדיל את ההבדלים בין גברים ונשים במולטיטסקיות בעוד בזמן קבלת המחזור ההבדלים הללו יעלמו.

48 נשים ו-40 גברים השתתפו במחקר הזה. מתוך הנשים, 20 היו בזמן המחזור בזמן הניסוי ו-20 אחרות בתקופת הביוץ. אף אחד מהן לא השתמשה באמצעי מניעה כימיים כמו הגלולה וכולן בייצו באופן טבעי. הפרוצדורות שהשתמשו בהן היו כמו בניסוי הראשון אבל בנוסף, ניתנה להם גם משימה שבודקת את היכולת מרחבית (מבחן מקובל של רוטאציות מנטליות שבו מוצגת צורה תלת מימדית והנבדק צריך להעריך איך היא תראה אחרי סיבוב במרחב).

תוצאות המחקר שיחזרו את הממצאים מהמחקר הראשון שבו גברים היו טובים יותר מנשים באופן כללי במולטיטסקיות. כצפוי, גברים היו טובים יותר גם במטלה המרחבית של הרוטאציות המנטליות, ממצא עקבי עם מחקרים רבים אחרים. אבל מה שהיה חשוב במחקר הזה היה לגלות האם יש קשר בין ההצלחה במטלה המרחבית ומולטיטסקיות והתוצאות הראו שכן. אלו שהפגינו יכולת מרחבית טובה היו טובים יותר במולטיטסקיות. למעשה, הצלחה במולטיטסקיות תווכה על ידי המשתנה של יכולת מרחבית.

האם כשנשים הפגינו יכולת מרחבית גבוהה הן גם השתפרו במשימה המרחבית? התוצאות הראו שכן כפי שנבדק על פי השלבים השונים במחזור. נשים בזמן הביוץ הפגינו ביצועים גרועים יותר ביכולת המרחבית וכתוצאה מכך נפגעה היכולת שלהן למולטיטסקיות והפערים בינם לבין הגברים היו הגבוהים ביותר. לעומת זאת, בזמן קבלת המחזור היכולת המרחבית שלהן בשיאה, והפערים בין גברים לנשים במולטיטסקיות נעלמים והופכים ללא מובהקים סטטיסטית.

המחקר הזה הוא הראשון שבחן הבדלים במולטיטסקיות בין גברים ונשים וגילה שבניגוד לאמונה הפופולארית, גברים דווקא טובים יותר מנשים במולטיטסקיות. המחקר גם גילה שיש קשר בין היכולת המרחבית למולטיטסקיות, ומכיוון שגברים מפגינים יכולת מרחבית גבוהה יותר, זה מה שמסביר את ההבדלים בין המינים במולטיטסקיות. כמשבטלים את ההבדלים ביכולת המרחבית כתלות במחזור של הנשים, אזי נעלמים גם ההבדלים במולטיטסקיות.לא ממש ברור למה נשים טובות יותר ביכולת המרחבית שלהן דווקא בזמן המחזור וגרועות יותר בזמן הביוץ. יהיה גם מעניין לבדוק האם משימות מולטיטסקיות אחרות מניבות תוצאות דומות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • a.c  On 18/04/2013 at 12:53 am

    האם לא יתכן שיכולת המולטיטסקיות שנבדקה קשורה דווקא לראייה? כלומר ראיה מרחבית אמנם נותנת יכולת להבין את השטח הנראה ולהבחין בפרטיו, אבל אולי כאשר יינתנו שתי מטלות בתוחמים שונים, כמו דיבור ונהיגה, דיבור וכתיבה או סתם דיבור עם שני גורמים יחד, התוצאות תהיינה שונות?

    • גיל  On 18/04/2013 at 12:56 am

      תמיד יתכן שמטלות שונות יניבו תוצאות ולכן צריך להמשיך לבחון את הנושא, אבל במקרה הזה זה לא רק ראייה אלא ייצוגים מנטלים במרחב שמשפיעים. זה אגב גם לא קשור להבדלים בזיכרון.

    • mv  On 18/04/2013 at 7:39 am

      הערה מעניינת. החוקרים בדקו מטלת חיפוש (איפה יש X) ולא מטלת החלטה (האם Y הינו X), כאשר בהחלט יש הבדל בין המטלות. אין שום סיבה אפריורית להניח שאם גברים הראו דפוס ביצועים טוב יותר במטלת חיפוש, הדבר ישתחזר גם במטלת החלטה. בנוסף, לא ברור אם היה הבדל מוטיבציוני בין הקבוצות וזה יכול לאיים על התוקף החיצוני של הממצאים. בקיצור, מדובר במחקר מעניין, אבל חשוב לזכור כי הסקה מוגזמת ממחקר בודד גובלת בהיבריס.

      • גיל  On 18/04/2013 at 8:25 am

        מה שיש לנו כרגע זה המחקר הזה והתוצאות שלו. מה שאתה מעלה בין השאר אלו השערות שלא נבדקו בפועל ואין סיבה להניח שהן נכונות בהכרח. כרגע המחקר מציג תמונה מסוימת. אין כאן שום הסקה מוגזמת אלא תאור שלו.

  • אמיל  On 18/04/2013 at 1:34 am

    למה "אמונה רווחת"? יש מחקרים בנושא – והמחקרים הללו הראו בדיוק את ההיפך מה"מחקר" באוניברסיטה השבדית.

    הנה אחד מאנגליה: http://www.telegraph.co.uk/science/science-news/7896385/Scientists-prove-that-women-are-better-at-multitasking-than-men.html

    והנה אחד מקיף יותר בשיתוף אוניברסיטת בר אילן- http://blogs.wsj.com/juggle/2011/12/05/study-women-multitask-more-than-men/

    (מראה שנשים הן יותר "מולטיטסקיות")

    במה ה"מחקר משבדיה" טוב יותר וצודק יותר מהשניים הללו?

    • גיל  On 18/04/2013 at 1:41 am

      אמיל, המחקר השני שהבאת הוא הנתון שציטטתי בפוסט שהוא שנשים עושות יותר מולטיטסקינג. המחקר לא מראה שנשים טובות יותר במולטיטסקינג, אתה מבין את ההבדל?

      לגבי המחקר הראשון, אין קישור למקור כך שקשה לי לדעת מה הוא בדיוק אומר. המחקר שהבאתי מצטט מחקר סקירה שנעשה בנושא שלא מצא מחקרים כאלו אבל יתכן שהוא טועה.

      ובלי קשר למחקרים שקיימים או לא, זו האמונה הרווחת שמרבים להזכיר אותה בתקשורת.

      • גיל  On 18/04/2013 at 1:42 am

        אני אוסיף שמאמר הסקירה נעשה ב2010 כך שיתכן שהוא לא כולל את המחקר שציינת שנראה שפורסם גם הוא באותה השנה.

      • אמיל  On 18/04/2013 at 3:35 am

        גיל, אני מבין את ההבדל ואף כתבתי שהמחקר השני מראה שנשים עושות יותר "מולטיטסקינג". לא כתבתי "טובות" בו יותר. כן, ברור לי ההבדל.
        ויש מחקר שקושר בין יותר "מולטיטאסקינג" לאינטילגנציה-
        http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-IQ-%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D.html

        נשים שמנהלות קריירה מחד וחיי משפחה מאידך- הופכות יותר אינטיליגנטיות (כך עפ"י המחקר). אז לא ברור עפ"י המחקר השני מי טוב יותר במולטיטאסקינג, אבל עפ" המחקר הנוכחי- הוא תורם לאינטילגנציה של נשים יותר.

      • גיל  On 18/04/2013 at 8:28 am

        בוודאי שיש קשר לאינטליגנציה אבל מכיוון שהאינטליגציה של גברים ונשים זהה בממוצע, לא רואה איך זה ישפיע על תוצאות המחקר הזה. להפך, אם נשים אכן אינטליגנטיות יותר מגברים (ממצא שאני מאוד ספקן לגביו ולא מכיר ראייה ממשית לכך), הן היו אמורות להיות טובות יותר במולטיטסקינג והעובדה שיש פער לטובת הגברים מראה שהם מפצים על אובדן האינטליגנציה הזה.

  • shosh hazan grinberg  On 18/04/2013 at 5:54 am

    כמה מחקרים כבר הוכיחו שאין דבר כזה "מולטיטסקינג" ושבן אדם לא יכול להתרכז ביותר מדבר אחד בזמן אחד. כשבן אדם עושה שני דברים באותו זמן, המוח שלו פשוט קופץ מדבר לדבר ובחזרה כך שבעצם הוא מבזבז זמן על אותם מעברים ופוגע בריכוז של שתי המשימות. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה שני דברים שאחד מהם "אוטומטי" כמו נניח ללכת או לנהוג.

    • גיל  On 18/04/2013 at 8:29 am

      אלו מחקרים הוכיחו את זה? לא מכיר כאלו אבל אשמח לראות. אין ספק שצריך חלוקת קשב בין המשימות וכל פעם האדם מבצע משימה אחת בפועל, אבל העובדה היא שהוא יכול לחשוב על יותר ממשימה אחת בו זמנית, בין השאר על ידי הייצוגים במרחב.

      • אלדד  On 19/04/2013 at 5:35 am

        הי גיל, אני חושב שהיא התכוונה לעבודות (רבות מספור) שהראו כי לגבי מגוון תהליכים המכונים תהליכים מרכזיים (הידוע ביניהם הוא הרספונס סלקשן) ישנו צוואר בקבוק (סנטרל אינטרפרנס) שלא מאפשר ביצוע בו זמני. אחד התהליכים הללו הוא רוטציה מנטלית. לעצם הנושא המדובר, המחקר הנוכחי לא בדק האם המטלות בוצעו בו זמנית. יתכן שמה שהמחקר הראה זה שהמעבר בין המטלות (באק אנד פורט') היה יעיל יותר אצל הגברים. מחקר המשך יכול לבדוק האם אצל גברים צוואר הבקבוק "רחב יותר".

      • גיל  On 19/04/2013 at 8:50 am

        אלדד, אני מקבל את מה שאתה אומר אבל זו לא ההגדרה המקובלת למולטיטסקינג. גם אם בפועל אתה כל הזמן עושה דבר אחד בלבד, עדיין יש לך מצב שבו אתה צריך לדאוג לכמה משימות במקביל. בדיוק כמו שאתה מדבר עם מישהו ובודק הודעות בסמארטפון. טכנית אתה אולי עושה את הדברים בצורה סדרתית אבל אנשים מתייחסים לזה ככמה משימות ביחד.

      • אלדד  On 20/04/2013 at 8:34 pm

        אוקיי. אני תוהה מהו הדבר שעושה את הגברים טובים יותר במולטיטסקינג: צוואר בקבוק רחב יותר (כלומר יכולת עיבוד מקבילית משוכללת), יכולת מעבר בין מטלות טובה יותר, קבולת זכרון עבודה גבוהה יותר (שמאפשרת אקזקיוטיב קונטרול על יותר פרטים) אולי חלוקה קשבית יעילה אולי זה משהו אינהיביטורי (אדפטציה גמישה דורשת אינהיביציה יעילה של מטלה או "גול" קודמת). פחות מענינת אותי העובדה שגברים טובים מנשים. זה קוריוז (לדעתי). השאלה המענינת (בעיני) היא הבסיס התהליכי או המבני להבדל.

      • גיל  On 20/04/2013 at 8:55 pm

        אלדד, אלו אכן שאלות מעניינות. לפי התוצאות והבקרה על המשתנים השונים (לא נכנסתי לכל זה בתאור כדי לא לעייף את רוב הקוראים), נראה שיכולת עיבוד בצורה מקבילה זה הגורם המכריע. הם מסוגלים לדמיין בצורה טובה יותר את כל המטלות ביחד. זיכרון טוב יותר לא היה גורם משפיע אבל עידכון זיכרון העבודה (מה שמכונה executive functioning) השפיעו על הניטור של המולטיטסקינג אבל לא הסבירו את ההבדלים בין המינים.

    • צפריר כהן  On 19/04/2013 at 4:35 am

      שוש, ריבוי משימות (במחשב עם מעבד בודד) הוא בדיוק זה: יש יחידת עיבוד בודדת שעסוקה במשימה אחת אבל היא "מחליפה הקשר" מדי פעם ועוברת בין משימות שונות (ויש גם תקורה להחלפת ההקשר הזו). שם מוקדם יותר לריבוי משימות היה "חלוקת זמן" (Time sharing באנגלית). אבל כמו כל אנלוגיה, גם זו אינה מושלמת, כמובן. מחשב יכול להחליף הקשר מהר הרבה יותר מהמוח שלנו, ויש עוד כמה הבדלים מהותיים.

  • Shuki Weiss  On 18/04/2013 at 7:58 am

    הי גיל חשיבות המחקר שהצגת רבה, משום כך הייתי נוקט יותר זהירות במקנה ממנו.
    לפיכך, הייתי מחפש דוגמאות ממקורו רבים ושונים כדי לב עוצמת הממצא.
    ברפואה המחקר לא מזרז להסיק שתוסף מוים עוזר עד שהוא לא מוכיח זאת במדגמים מרובים ממקומות שונים בעולם.
    לדעתי אותה זהירות נדרשת גם כאן.
    ייתכן שהנורדים הם "עופות מיוחדים" בגלל מורשת של ימאות, בה הגבר נדר רבות למולטיטקינג וההסקה הזו מוקדמת.

    • גיל  On 18/04/2013 at 8:32 am

      איזה זהירות בהסקה יש לנקוט פה? הצגתי מחקר בפירוט ואת הממצאים שעולים ממנו. אם הן יעמדו במבחן הזה או צריכות להיות מעודנות כשיהיו עוד מחקרים אז זה מה שיעשה. זה מה שיפה במדע שכל ממצא הוא זמני עד שמגיע חדש ממנו. כאמור, זה אחד המחקרים הראשונים בנושא ואין מחקרים אחרים שבדקו הבדלים בין המינים במולטיטסקינג. מישהו כבר עשה את החיפוש הזה 🙂

  • עידו לם  On 19/04/2013 at 2:23 pm

    גיל אל תהרוס לנשים את האשליה שבדבר אחד הן יותר טובות מאיתנו

    • גיל  On 19/04/2013 at 2:44 pm

      עידו, יש לא מעט דברים שנשים טובות בהם מגברים.

  • גיל  On 19/04/2013 at 4:19 pm

    עידו, הודעות מזלזלות בנשים לא יתקבלו פה.

  • shosh hazan grinberg  On 20/04/2013 at 2:41 am

    לגיל – הספר "מדוע אנו טועים" של ג'וזף ט'האלינן מסביר את זה במדויק- קפיצה מדבר לדבר רק מורידה מאיכות העבודה על שני הדברים.

    • גיל  On 20/04/2013 at 7:24 am

      שוש, איך זה רלוונטי לפה?

  • Shushu Shunit Cohen  On 21/04/2013 at 10:56 pm

    גיל, אני קוראת אדוקה וותיקה ואני פשוט עפה על הבלוג הזה!
    נהנת לרוב גם לקרוא את התגובות ואת התשובות שלך.
    אשמח אם תוכל להרחיב על יכולת עיבוד בצורה מקבילה (מה שחשבת שיעיף את הקורא, מהתגובה שלך לאלדד) תודה.

    • גיל  On 21/04/2013 at 11:14 pm

      היי שושו, אני לא כזה מומחה בנושא מעבר למה שכתבתי, אולי אלדד יוכל להרחיב קצת לטובת הקוראים?

  • טלי  On 25/04/2013 at 11:31 am

    פוסט מצויין. מאיר נושא שהדעה הפופלארית לגביו יסודה בטעות.

    קצת סדר:
    מודלים מבניים שמניחים "צוואר בקבוק" בתהליכי עיבוד קוגניטיבי, הוכחו כבר כלא רלבנטיים. המודל המקובל בנוגע לתהליכי קשב, מאז ספרו המופתי של דניאל כהנמן מ 1973 (Attention & Effort), מדבר על מערכת מוגבלת משאבים, שמסוגלת למקבילות כל עוד דרישות העיבוד של המטלות השונות אינן חורגות מן המשאבים הזמינים באותה עת.
    קפיצה ממטלה למטלה, היא אסטרטגיית ספציפית בעיבוד מידע מורכב, והיא אינה יעילה. זאת מכיוון שמחקרים שונים מראים כי תהליכי הבקרה הקשבית , שמשמעותם שינוי וקטור הקשב שמופנה למשימות השונות, "עולים" קשב בפני עצמם = "מחיר המעבר".

    לעניין הנוכחי, ממצאים על יתרון גברי ביכולת הבקרה הקשבית נמצאו כבר במחקרים משנות ה-80 וה-90.
    מדוע נשים עושות יותר מולטי טאסקינג- זה עניין של מוטיבציה. חיי האישה מאופיינים בדואליות של קריירה ומשפחה. אנחנו חשות מחוייבות גבוהה כלפי שני העולמות, ומייחסות חשיבות גבוהה (בצדק או שלא) למשימות שונות שעמיתנו הגבריים לא שוכנעו בחשיבותם. זו החלטה אסטרטגית של נשים לבצע מולטי טאסקינג. סביר להניח שזה גם פוגע ביעילות שלנו, אבל כאשר נסיבות החיים מציבות בפנינו משימות שיש לטפל בהן (לתפיסתנו, או באופן אובייקטיבי) בה בעת, זהו אילוץ.

    מי שתוהה בנוגע להשפעת המוטיבציה על תהליכי קשב, יכול לחשוב על אנשים בעלי לקויות קשב. על אף המגבלה האובייקטיבית, הם יכולים להפגין לא פעם יכולת בקרת קשב טובה למדי בתחומי ידע או בסוגי משימות שמעניינים אותם באופן מיוחד (ולכן המוטיבציה שלהם במשימות הללו גבוהה ביותר).

    בקיצור, גברים: "אין לא יכול, יש לא רוצה"…. המ"כ בטירונות בכ"ז צדק במידה מסויימת 🙂

    • גיל  On 25/04/2013 at 1:09 pm

      מעולה טלי. טוב שאנשים כמוך וכמו אלדד שיש להם ידע רב יותר בפסיכולוגיה קוגנטיבית ממני מסבירים ביתר פירוט את הנושא.

      אכן, המוטיבציה והמשימות השונות שנשים עושות בחיי היום יום מסבירים למה נשים עושות יותר מולטיסקינג ולמה הן נתפסות כיעילות יותר. צריך גם לציין מחקרים שמראים שלמרות שרוב האנשים סבורים שהם טובים במולטיטסקינג הם למעשה גרועים מאוד בו. למשל נהגים שדיברו בטלפון או השתמשו בSMS היו בעלי שיעור גבוה יותר של טעויות בהשוואה לקבוצת הביקורת. יש היום יותר ויותר מחקרים שמראים ששימוש בטלפון בזמן נהיגה גורם לעלייה במספר התאונות וההרוגים.

      אגב, האם יש מונח עברי מקובל למולטיסקינג?

  • ניצן  On 27/04/2013 at 12:20 pm

    גיל , אני מציע בעברית "ריבוי משימות" בתור שם עצם, ו"לעשות כמה דברים בו זמנית" בתור פועל. זה קצת צורם "מולטיטסקיות" בכתבה שכולה בעברית.

    • גיל  On 27/04/2013 at 12:31 pm

      כן, זה מה שכתבתי בהתחלה. ריבוי משימות אכן נשמע הגיוני אבל לעשות כמה דברים בו זמנית זה קצת ארוך בתור פועל לא?

  • ניצן  On 29/04/2013 at 11:44 am

    לטעמי זה די טוב, אם צריך לרשום את הביטוי הרבה פעמים כדאי בראשי תיבות.

  • יניין  On 04/05/2013 at 2:41 am

    ה"אמונה הרווחת" לגבי מולטי טאסקינג, שאגב, אני שומעת אותה גם מגברים רבים וגם מנשים, מדברת על כך שאישה טובה יותר בלסרוג, תוך כדי מריחת לק, תוך כדי דיבור בטלפון, תוך כדי קריאת מאמר (בעוד גברים טוענים שהם מאוד מתקשים לעשות משהו נוסף כשהם משוחחים בטלפון). וודאי שלא דובר על מולטיטאסקינג הקשור ברוטאציות מנטאליות, אשר כבר מזמן רווח בציבור שגברים אמורים להיות טובים יותר בתחום זה.

    מעט מחשיד שהמחקר הרציני הראשון בנוגע למולטיטאסקינג, עוסק דווקא בתחום שלגביו כבר נמצא שגברים טובים יותר (מלבד זמן הווסת הנשי).

    מציעה להשתדל להרגע עם מסקנות ע"פ מחקר אחד, כבר ראיתי לא מעט דתיים עושים בכך שימוש לרעה (למשל, קבוצת גברים המכנה עצמה "סנהדרין" כותבת מאמרים שלמים בגנותה של האישה/לטובת שלילת זכויותיה ו"מחזקת" רעיונותיה ע"י ממצאים כאלה. הם כתבו שהאישה פסולה לעדות/לדון ולמינויים בגלל שהם כנראה מצריכים חשיבה מרחבית ונשים לא יכולות להתמצא במרחב ע"ם המחקר המדעי)..ובכל זאת ראוי להתחשב במציאות הזו שבה אנשי חושך מחפשים רעיונות כאלה.

    • גיל  On 04/05/2013 at 9:20 am

      יניין, אני חושש שלא הבנת את המחקר המתואר פה. שימי לב שהמולטיטסקינג שנבדק פה לא קשור לרוטאציות מנטליות אלא הההבדלים ברוטאציות מנטליות משמש כהסבר לפער במשימות האחרות. כמובן שתמיד לא כדאי להסיק מסקנות נחרצות ממחקר בודד אבל כרגע אין מחקרים אחרים שמראים שנשים טובות יותר במולטיטסקינג ולא משנה צורת הבדיקה.

  • פשוט  On 04/05/2013 at 5:27 pm

    המשפט האחרון מפתיע מאוד. "לא משנה צורת הבדיקה" ?

    באמת לדעתך לא משנה באיזה אופן ודרך אילו יכולות בוחרים לבדוק דברים?

    אתה רוצה להגיד לי שגם לא נתקלת באינטרסים ופוליטיקה בתחומך ?

    • גיל  On 04/05/2013 at 6:05 pm

      בוודאי שמשנה איך בודקים דברים. הכוונה היא שלא משנה איך בדקו את זה, עד היום לא נמצא שנשים טובות מגברים במולטיטסקינג (עם ההסתייגות של הקישורים של המגיב הראשון).

  • פשוט  On 04/05/2013 at 5:32 pm

    אחת הבעיות הגדולות היא שהרבה מחקרים נעשים באוניברסיטאות. המצב ברחוב הממוצע שונה לחלוטין.

  • פשוט  On 04/05/2013 at 5:35 pm

    כי סליחה על הביטוי, יותר מטומטמות ממטומטמים (בכל מיני תחומים) מגיעות לאוניברסיטה, אבל כדי לבחון את האנושות, יש לבחון את האדם הממוצע (ההוא מהרחוב).

    • גיל  On 04/05/2013 at 6:06 pm

      אין צורך להגזים אבל אכן, יש בעייה עם התמקדות רק על סטודנטים כמושאי המחקר.

  • ezra  On 14/06/2015 at 7:11 pm

    אפשר להתווכח על זה אבל אני חושב שהמולטיטסקיות המדוברת פה שונה מהמולטיטסקיות שנשים מוגדרות כיותר טובות בו.
    המולטיטסקיות שכולם מדברים עליו קשור גם לתפקודים ניהוליים (שבזה גם מייחסים לנשים יכולת טובה יותר) שזה בסביבת עבודה פחות מאורגנת, לא מול מסך מחשב אלא יותר ב'עבודת שטח'. ובזה יכול מאוד להיות שנמצא שנשים יותר טובות.
    הניסוי פה לעומת זאת הם משימות מאוד מוגדרות ומול מסך מחשב, כך שכנראה שגברים באמת טובים יותר בריבוי משימות אבל כשזה מגיע למשימות מהסוג של תפקודים ניהוליים הם מאבדים את היתרון שלהם.

%d בלוגרים אהבו את זה: