בחירות קריירה של נשים שמשפיעות על ייצוג שונה של נשים וגברים באקדמיה ובמדעים

הנושא של הבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ממשיך לעורר עניין ובעיקר העיסוק בשאלה למה יש ייצוג קטן יותר של נשים במקצועות מדעיים שונים, כמו הנדסה, טכנולוגיה, ומתמטיקה. באנגלית ראשי התיבות של התחומים הללו הוא STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics. כתבתי בעבר שיש שלושה גורמים מרכזיים שכנראה משפיעים על הייצוג הדיפרנציאלי של נשים וגברים באקדמיה והם, הבדלים ביכולת (בעיקר מתמטית), אפליה של נשים, ובחירות שונות שנשים וגברים עושים. חלק מהגורמים המשפיעים מקורם כנראה אבולוציוני-ביולוגי כפי שניתן לקרוא פה וכאן. מחקר חדש מתמקד בגורם השלישי שהוא הבדלים שנובעים בעיקר מהבחירות שנשים עושות וחושף כמה ממצאים מעניינים בנושא.

המאמר נפתח בפרדוקס מסוים שקיים בשנים האחרונות והוא שלמרות שההבדלים בין בנים ובנות ביכולת המתמטית הצטמצם בשנים האחרונות (כפי שנמדד על פי מספר הקורסים שאנשים לוקחים וגם תוצאות מבחנים סטנדרטיים), עדיין יש הרבה פחות נשים שלומדות באוניברסיטה מקצועות STEM. למרות שגברים עדיין טובים מנשים בממוצע במתמטיקה, ההבדלים שעדיין קיימים בין המינים בהישגים המתמטיים לא מסבירים את כל ההבדלים בייצוג באקדמיה בשלב מאוחר יותר.

אחד הממצאים המעניינים בהקשר הזה הוא שלהרבה נשים עם יכולות מתמטיות דומות לאלו של גברים, היכולת המילולית שלהן גבוהה הרבה יותר משל הגברים, מה שאומר שלנשים יש יותר אופציות בחירה לקריירה. החוקרים מנסים לבדוק האם אכן ההבדל הזה יכול להסביר את הייצוג הקטן של נשים במקצועות STEM.

כדי לבחון את הנושא נסקרו נתונים לגבי 1,490 סטודנטים ממחקר אורך (longitudinal study) שעקב אחרי תלמידי תיכון בשנתם האחרונה בשנת 1992 ונתונים נוספים לגבי הקריירה שלהם נאספו שוב 15 שנה אחר כך כשהם בני 33 בערך. המשתנה המרכזי שנבחן היה תחום העיסוק שלהם, והאם היה קשור לתחום מדעי או מתמטי כלשהוא. כדי להעריך את היכולות המתמטיות והמילוליות של הנבדקים התבססו החוקרים על הפסיכמוטרי האמריקאי SAT שהם עשו לפני הכניסה לקולג’. כמובן שנלקחו בחשבון גם משתנים מתערבים נוספים כמו מצב משפחתי, המצב הסוציואקונומי שלהם וכו’, שיכולים להשפיע על בחירות הקריירה שלהם.

הנה התוצאות העיקריות של המחקר (אחרי בקרה של המשתנים הנוספים):

1) אנשים בעלי יכולת מתמטית גבוהה ויכולת מילולית גבוהה בוחרים יותר קריירות מתחומים לא מדעיים, וזאת בהשוואה לאנשים שיש להם יכולת מתמטית גבוהה ויכולת מילולית בינונית.

2) יש יותר נשים מגברים בקבוצת האנשים עם היכולות המתמטיות והמילוליות הגבוהות.

3) יש יותר גברים מנשים בקבוצת האנשים עם יכולות מתמטיות גבוהות ויכולת מילולית בינונית.

4) לא נמצא שום הבדל ביכולת המתמטית או המילולית הממוצעת של שתי הקבוצות ב-2 ו-3 לעיל. כלומר, למרות שיש הבדלים מספריים בין הגברים והנשים בכל קבוצה הממוצע שלהם דומה (זה לא אומר שאין הבדלים כלליים בממוצע בין גברים ונשים).

הממצאים מצביעים על כמה דברים מעניינים. ראשית, ניתן לחזות עיסוקים של אנשים 15 שנה אחרי שעשו מבחני ידע מתמטי ומילולי בשנה האחרונה של התיכון, משהו שהוא לא טריוויאלי. שנית, להעדפות של נשים וגברים יש חשיבות גדולה מעבר לסט היכולות שהם מחזיקים. כשהיכולות המתמטיות והמילוליות דומות ועומדות בפניהם מגוון אפשרויות לקריירה, נשים מעדיפות קריירות בתחומים לא מדעיים ולא מתמטיים (גם גברים מגלים העדפה כזו אבל המספר קטן יותר).

המסקנה הכללית של החוקרים היא שלא חוסר יכולת מתמטית היא זו שחוסמות נשים מקריירות מדעיות אלא בחירה אישית שכל אחת עושה. הם לא נכנסים במאמר הזה לשאלה עד כמה הבחירות הללו מונעות מסיבות תרבותיות לעומת ביולוגיות אבל לא מעט מחקרים מראים שנשים מעדיפות באופן כללי עיסוקים שכוללים מגעים עם בני אדם, חיות או דברים בכלל (things) (מה שמסביר למה הרבה נשים פונות למקצועות ביולוגיים), ופחות מעדיפות עיסוקים בנושאים מופשטים. גברים נוטים יותר לעיסוקים המופשטים הללו כפי שהם באים לידי ביטוי במתמטיקה, פיסיקה וגם תחומים הנדסיים רבים. בכל מקרה, ההעדפות השונות והבחירות שאנשים עושים הם נבדך חשוב אבל לא יחיד בהסבר הבדלים נצפים בין המינים שמשפיעים על ייצוג שונה של גברים ונשים באקדמיה ובחירות הקריירה שכל אחד אחת עושים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תמר  On 09/04/2013 at 12:59 pm

    גברים צריכים את הקרב, את המפסיד ואת המנצח, שחור או לבן, נכון או לא נכון, עובדה או לא – מה שנפוץ הרבה יותר בתחומים מדעיים בהם בדרך כלל יש פיתרון אחד נכון וכל השאר הוא לא נכון. נשים מכירות גם באפור שבאמצע, אנחנו אוהבות לנתח אותו מעשרות כיוונים שונים, לדון ולחפור עליו – מה שמתקשר יותר למקצועות המופשטים, במיוחד עם בני אדם.

    • עידן  On 09/04/2013 at 1:34 pm

      תמר,
      זו ממש תפיסה מעוותת של המחקר המדעי. אמנם בבית הספר מלמדים מדע כך – אמת או שקר, תיאוריה מחליפה תיאוריה. במציאות, רוב העבודה המדעית היא באפור, בלא בטוח, באולי. התמונה מתבהרת בד"כ רק במבט לאחור וסיכום של שנים. מדענים טובים (גברים ונשים) עושים בדיוק את מה שאת מתארת: מכירים באמיתות זמניות, מנתחים את התופעה מעשרות כיוונים, ועוסקים בהפשטות. לא כאן ההטייה.

  • עידן  On 09/04/2013 at 1:28 pm

    זה ממש השטחה של התופעה, שלא לומר אפולוגטיקה. העובדה היא שיחס גברים/נשים בקרב החוקרים מוטה לכיוון הגברים יחסית לזה של הדוקטורנטים. נשים שעושות דוקטורט במקצוע מדעי כבר בחרו בו, אבל הן נוטשות (או ננטשות) במעבר למשרת חוקר עצמאית. יש עשרות מחקרים בנושא.

    ומי אמר שה"הבחירה" שמתוארת במאמר היא בחירה חופשית? הרי ישנה אפלייה בולטת ועקבית כנגד נשים במקצועות האלה. חלקית, אפשר לראות זאת במחקר בו הגישו לחוקרים את אותם קורות חיים,פעם עם שם של אשה ופעם גבר, למשרת מנהל מעבדה. נשים קיבלו הערכות נמוכות בכ-20%, והוצעה להם משכורת נמוכה בכ-15%, בהשוואה לגברים בעלי אותם כישורים בדיוק.

    http://www.pnas.org/content/early/2012/09/14/1211286109.full.pdf

    וזו רק דוגמא אחת.

    ואם בארזים נפלה שלהבת מה יהיה על מורים בבתי הספר, ומה הם יגידו לנשים?

    באופן אנקדוטלי, אני מכיר לא מעט נשים מוכשרות בתחום המדעי, והסיבות שהן בוחרות לא להמשיך קשורות כמעט אך ורק לחברה שבה הן חיות, ומעט מאוד לאבולוציה. העובדה שמספר הנשים במדע, כמו גם היכולות המתמטיות של הנשים, עולים באופן עקבי מעידה גם היא כנגד סיבות מולדות ויותר על תגובה לשינוי חברתי ולירידה (האיטית!) באפליה נגדן.

    • גיל  On 09/04/2013 at 1:35 pm

      עידן, זו ממש לא השטחה של התופעה מעצם העובדה שמדובר במחקר אחד בודד שעוסק בנקודה מאוד ספציפית לגבי העדפות שונות של גברים ונשים. לומר שיש אפלייה שיטתית בתור עובדה למרות שיש הרבה מחקרים שונים בנושא זו השטחה של הדיון. ממליץ לך לקרוא את הפוסטים האחרים שהפניתי אליהם שם יש תאור רחב יותר של כל הנושא והתייחסות למכלול ההשפעות.

      איך אתה קובע בכזו נחרצות שהסיבות של נשים שאתה מכיר לא לבחור מקצועות מדעיים קשורה לחברה ולא לאבולוציה? וזה שיש עלייה במספר הנשים במספר מקצועות לא מחפה על זה שעדיין יש תחומים רבים שאין עלייה דומה למרות מאמצים רבים למשוך נשים אליהם ובכל מקרה זה לא אומר כלום על סיבות מולדות אלא רק מוכיח שלחברה יש השפעה מסוימת על בחירות של נשים. הרי יתכן שיש הבדלים מולדים בהעדפות וביכולות אבל בגלל לחצים כבדים של החברה לטובת הנשים נראה הפחתה באי שיוויון.

      • עידן  On 09/04/2013 at 4:34 pm

        יתכן. הכל יתכן. אבל אין לחצים לטובת הנשים, אלא לחצים כבדים כנגד הנשים. אין כמעט עוררין על זה. אם תקח את הווארד כדוגמא, הרי הכניסה של נשים לפקולטות המדעיות היתה אסורה עד שנות השישים. זה לחץ עצום כנגד, והפלא ופלא, ברגע שפתחו את השערים יותר ויותר נשים נכנסו לתחום. כלומר, לא איזו תכונה מולדת מנעה מהן אלא רק התפיסה שיש כזו.

        יש תחומים מדעיים (רבים?!) שאין בהן עלייה של מספר הנשים? באמת? אתה יכול למנות אותם? או לתת דוגמא אחת?

        לגבי הנשים שאני מכיר, אני קובע כי אני רואה מה הגורם העיקרי לכך, והיא פרנסת הבעל. אם הבעל מרוויח הרבה יותר ממדען, וצריך להפסיק את הקריירה שלו בשביל פוסט דוקטורט של האישה, זה לא יקרה. אם פחות, אז יש נכונות הרבה יותר גדולה. הכל מורכב, אבל השיקולים הם כספיים לרוב. כסף הוא אמנם תורשתי אך אינו גנטי. גם למעבר מהפוסט למשרה אקדמאית יש שיקולים שרובם אדמיניסטרטיבים. עולם האקדמיה עבר אבולוציה שמתאימה אותו לגברים (בתפקודם החברתי הנוכחי), אין חובה שכך הוא יתנהל ואין לכך כל קשר למדע.

      • גיל  On 09/04/2013 at 5:03 pm

        שוב, אתה קובע בנחרצות עובדות שאין להן תימוכין. הרווארד ואוניברסיטאות אחרות הן דוגמא מצוינת לאפלייה קשה נגד נשים שהייתה בעבר, אבל מה שייך העבר להווה? לגבי הנתונים אני שוב ממליץ לקרוא פוסטים קודמים בנושא. בתחומים כמו פיסיקה, הנדסה ומתמטיקה הפערים נשארים קבועים כבר שנים וזה אחרי שיש הרבה מאמצים לדחוף נשים לתחומים הללו. וזה בניגוד לתחומים כמו ביולוגיה ומדעי החברה שבהם לפחות מחצית מהאוכלוסייה נשים ושנפתחו לנשים באותה תקופה. איך תסביר את הפערים העצומים הקיימים בהם אחרי שהאפלייה המוסדית בוטלה?

        אני לא יכול לדבר בשם הנשים שאתה מכיר אבל אתה בעצמך מציין בחירות שנשים עושות (ביחד עם בעליהן) בנוגע ללימודים ולקריירה. איך זו בדיוק אפלייה אם זה מה שנשים בוחרות לעשות מרצונן החופשי? חשוב לא לערבב בין אפלייה של נשים לבין הבחירות הללו ומחקרים, נושא שגם הוא התייחסתי אליו בפוסט הקודם. המחקרים היום מראים ברובם שאין אפלייה גדולה כלפי נשים באקדמיה וזה לא מסביר את ההבדלים הנצפים הקיימים.

        המשפט האחרון שלך מרמז דווקא שיש חשיבות גדולה לאבולוציה ולהבדלים הביולוגיים בין גברים ונשים ולכן האקדמיה היום מוטה לטובת הגברים. אם החברה תקבל את העובדה שאנחנו גם יונקים במהותנו שזה אומר שלהנקה למשל יש תפקיד חשוב בגידול ילדים, אז האוניברסיטאות יוכלו לעבור התאמה כך שיתאימו יותר לנשים אימהות והן לא תצטרכנה לדחות את הקריירה שלהן אם הן חפצות בכך.

  • עידן  On 09/04/2013 at 5:25 pm

    מה זאת אומרת עבר? אנחנו מדברים על חמישים שנה. קצת יותר מדור אקדמי אחד בלבד. די ברור למה זה קשור להווה. נשים במדע זו תופעה חדשה וכך יש להתייחס אליה.

    בפיזיקה יש עליה עקבית במספר הדוקטורנטיות, כך שאני לא מבין איך אתה יוצא בנחרצות בהצהרות שגויות. ראה לדוגמא כאן
    http://www.aip.org/statistics/trends/highlite/edphysgrad/figure3a.htm

    אני חושב שאתה צריך לחזור וללמוד את הנתונים. אתה יוצא בהצהרות שאינן אחוזות במציאות. גם את ההערה האחרונה שלי קרא שנית. הבעייה איננה ההנקה.

    • גיל  On 09/04/2013 at 6:38 pm

      50 שנה זה המון זמן ורואים המון שינויים שהתרחשו בזמן הזה. בתחומים מסוימים נשים הפכו לרוב תוך זמן קצר ואילו באחרים הן רחוקות מאוד מכך. פיסיקה היא דוגמא טובה לכך, במיוחד בתארים מתקדמים. העלייה קטנה והמספרים לא משתנים הרבה וזה למרות שיש מאמצים כבירים למשוך לתחומים הללו נשים (עידוד בנות ללמוד מקצועות מדעיים, מילגות נדיבות ועוד). איך תסביר את ההבדלים הגדולים הללו?

      ממליץ לך לקרוא קצת יותר בנושא ואת הפוסטים הקודמים כי בבירור לא עשית את זה. אתה יוצא בהצהרות גורפות לא מבוססות ומתעלם מלא מעט נתונים בנושא וממחקר רב שנעשה בנושא הזה. והנקה היא אחת הבעיות המרכזיות שיש לנשים והן בעצמן מצהירות על כך אז למה אתה אומר שזו לא בעייה?

    • גיל  On 09/04/2013 at 6:48 pm

      ואגב, אתה יכול להסתכל בגרף הבא שמראה שהעלייה במספר הנשים במקצועות STEM ופיסיקה בפרט די נעצרה בשנים האחרונות:

      http://www.aps.org/programs/education/statistics/womenstem.cfm

      • עידן  On 09/04/2013 at 7:22 pm

        כאן מקור הבלבול – אתה מסתכל על תואר ראשון. זה לא הבסיס למדע. מה שהראתי לך היה מספר הדוקטורנטים, שזה הנתון הרלוונטי. הנה עוד, מאותו אתר:
        http://www.aps.org/programs/education/statistics/womenphysics.cfm

        אפשר לראות שמספר הדוקטורנטיות והפוסט דוקטורנטיות עולה בהתמדה. אין שום עצירה.

      • גיל  On 09/04/2013 at 7:25 pm

        תואר ראשון זה לא הבסיס למדע? אז מהו בדיוק? והמספר עולה בצורה מאוד מתונה ומספר הדוקטורטיות מגרד בקושי את ה20%. ואני שואל שוב, איך תסביר את הפערים העצומים שעדיין קיימים בתחומים מסוימים בעוד בתחומים אחרים הם נמחקו תוך זמן קצר? פיסיקאים אוהבים נשים פחות מפסיכולוגים?

  • עידן  On 09/04/2013 at 7:46 pm

    מחקר נעשה על ידי דוקטורנטים, לא בתואר ראשון. משם גם באות המדעניות. והמספר שלהן עולה בצורה מתונה באופן עקבי, ולא ״אין עלייה״ כפי שטענת, ללא ביסוס (בהצהרה גורפת).

    תראה, יש הרבה סיבות לפער והוא מתחיל עוד מבית הספר. יש נסיונות לתקן, והתקדמות לא מעטה, אבל אנחנו עוד בשלבי למידה. עדיין, עובדה שיש עלייה עקבית והמספר עומד על 20%. לפני שנים לא מעטות, הוא היה 0. האמת שאין מה להתווכח, פשוט נחכה ונראה. אני חושב שהמספר ימשיך לעלות.

    אגב, הרי יש גם הטייה נגד אפרו-אמריקאים בתחום. גם כאן יש הסבר אבולוציוני?

    • גיל  On 09/04/2013 at 7:55 pm

      אבל בשביל להגיע למחקר הזה צריך ללמוד תואר ראשון קודם. העובדה שאחוז הנשים בתואר ראשון לא השתנה כמעט בשנים האחרונות אומר שהבחירה במקצוע הזה לא השתנה הרבה, בטח כשמסתכלים בהשוואה למקצועות אחרים שכן יש עלייה דרמטית במספר הנשים. כשזה מתרחש במקצועות מאוד ספציפיים ומתמטיים הסבירות שזה מקרי קטנה.

      ואכן, יש הרבה סיבות לפער וחלק מהן ביולוגיות אבולוציוניות שקשורות ליכולות בקצוות העליוניים ולבחירות של נשים שנובעות מהעדפות מבוססות אבולוציה.

      והמספר היה 0 כי לא ניתן לנשים ללמוד, אתה לא רואה את ההבדל העצום בין מניעה מנשים ללמוד לבין עידוד בלתי פוסק שהתוצאה שלו עדיין פערים גדולים?

      איזו הטייה נגד שחורים יש בדיוק? שוב, אתה מבלבל בין אי שיוויון בתוצאה לבין פירוש מגמתי שמדובר באפלייה או הטייה לרעתם. כדי להראות שיש אפלייה צריך להוכיח אותה ולא מספיק להצביע על אי שיוויון מספרי ובכל מקרה הטענה אינה שאין אפלייה בכלל אלא שגם לגורמים אבולוציוניים יש השפעה על הפערים.

      • עידן  On 09/04/2013 at 8:52 pm

        שו אפלייה? כתבתי הטייה. יש פחות מחלקם היחסי באוכלוסיה. מדובר בנתון, לא בסיבה. קרא בעיון.

        אני לא רואה ״עידוד בלתי פוסק״. אבל אולי כי אני בתוך התחום ורואה איך זה נראה מפנים. אולי, עם קצת מאמץ, נגיע לרמה ניטרלית, אבל אנחנו לא שם והמאמר הראשון שצירפתי מראה את זה בבירור.

        תראה, אני מגבה את מה שאני אומר במקורות. אתה פשוט מנפנף בידיים או מספק נתונים שאינם רלוונטים, או שגויים. אם אתה לא מסוגל להודות בטעות אפילו לגבי מקור ראשוני, באמת שאין טעם לדון בסיבות המשוערות.

      • גיל  On 09/04/2013 at 9:26 pm

        כתבה הטייה נגד ולא רק הטייה, מה שאומר שאתה חושב שיש משהו שחוסם אותם מלהצליח באקדמיה. אם אתה חושב שיש אפלייה או חסמים אחרים כנגדם, בבקשה, אתה מוזמן להצביע עליהם. כאמור, אי שיוויון מספרי לא מצביע בהכרח על אפלייה וצריך לבחון כל נושא לגופו.

        מה שאתה או אני רואים לא רלוונטי אלא רק המחקרים בנושא. יש לא מעט מחקרים שסקרתי פה שלא מראים אפלייה שיטתית נגד נשים, בטח לא כזו שמסבירה את הפערים הקיימים. המאמר שצרפת לא מראה את זה בבירור כי הוא מתייחס רק למשהו מאוד ספציפי שאי אפשר לתפוס במחקר אחד.

        ותסלח לי אבל אתה פשוט מדבר שטויות בפיסקה האחרונה. רק בגלל שאתה קבעת בצורה שרירותית שהמקורות שהבאתי לא רלוונטיים לא אומר שזה נכון. בינתיים אני היחיד שסיפק מחקרים שנוגעים ישירות לאפלייה באקדמיה וכדי להצביע על אפלייה כזו צריך להביא קצת יותר ממחקר שמצביע על העדפות שונות בבחירה של מנהל מעבדה ובטח כשטוענים בצורה גורפת שהבחירה של נשים אינה חופשית. אתה רוצה לדון על אפלייה נגד נשים אז בבקשה תביא מחקרים שמסבירים את האי שיוויון בפועל כפועל יוצא מאפלייה כזו. כאמור, המחקרים האחרונים בנושא שערכו מטא אנליזות ושסקרתי פה ולא טרחת לקרוא, לא מצביעים על אפלייה בפועל. אז אם כל מה שיש לך כדי לתמוך בטענות שלך זה לומר שאתה מגיע מתוך התחום (איזה בדיוק? אקדמיה? פיסיקה?) או להסתמך על אנקדוטות אז אלו טיעונים חלשים ולא מדעיים. אתה רוצה לעסוק בדיון מדעי אז בבקשה תפנה למחקרים רלוונטיים וגם רצוי לשמור על תרבות דיון ולא לתקוף אותי אישית רק כי הדברים לא מוצאים חן בעיניך. להתקפות אד הומינם אין מקום פה.

  • shosh hazan grinberg  On 11/04/2013 at 4:22 am

    ה"בחירות" של נשים נובעות מכך שחינכו אותן מגיל צעיר (כשדחפו להן עגלת בובות ביד) שהתפקיד שלהן הוא קודם כל להיות אמהות ולדאוג לילדים ולכן עליהן "לבחור מרצונן החופשי" במקצוע שיאפשר להן "לרוץ לילדים" כי ממילא הגבר הוא ה"מפרנס הראשי". זו הסיבה שהרבה נשים "בוחרות" במקצוע ההוראה – כי יש לו שעות נוחות לטיפול בילדים בעיקר בחופשים וכך הלאה. החינוך הזה גם יוצר דימוי "גברי" למקצועות שלא טובים למשפחה, כך שזה מוריד לנשים את החשק לנסות אפילו. (שלא לדבר על זה שאל תעיזי להרוויח יותר מבן הזוג, זה יסרס אותו…)

    • גיל  On 11/04/2013 at 8:36 am

      שוש, זו הצהרה מאוד גורפת שלא נתמכת במחקר המדעי העכשווי. איך את יכולה לקבוע שמדובר בחינוך ולא בהעדפות מולדות שנובעות מהאינסטינקט האימהי למשל והבדלים אחרים בין גברים ונשים? למעשה, מחקרים מטא אנליטיים מראים למשל שרוב ההורים לא דוחפים את הילדים שלהם לכיוון זה או אחר. אם תקראי פוסטים קודמים בבלוג תראי שיש שפע מחקרים להעדפות שונות מולדות של גברים ונשים כך שאי אפשר להפיל את הכל על חינוך.

  • nataliemessika  On 11/04/2013 at 11:46 am

    גיל, אני דווקא נוטה להסכים עם עידן. המרכיב התרבותי הוא הרבה יותר דומיננטי מהכרותי את המערכת אחרי לא מעט שנים (ודווקא במדעי הרוח). גברים שנמצאים מאז ומעולם בראש הפרמידה של מקבלי ההחלטות, הם אלה שקובעים מי יקודם/ יזכה למלגת מחקר/ יפרסם במקומות הראויים וכו'. ויש לי כ"כ הרבה דוגמאות לזה, שזה טריוויאלי לדבר על זה. זה המצב הנתון בכל עולם האקדמיה, לא רק בתחומי המדעים.
    ולהערכתי זה לא הולך להשתנות באופן משמעותי בזמן הקרוב.

    • גיל  On 11/04/2013 at 12:17 pm

      נטלי, הדברים שאת אומרת לא מתוקפים במחקרים שנעשו בנושא. כשבודקים למשל האם נשים מקבלות פחות מענקי מחקר, פירסום בכתבי עת, או מציאת עבודה באקדמיה אז רואים שנשים עם קורות חיים זהות לאלו של גברים לא מופלות לרעה. את יכולה לראות מאמר שפורסם לא מזמן בנושא כאן: http://www.apa.org/pubs/journals/releases/bul1352218.pdf

      לכל אחד יש תחושות לגבי מה הן הסיבות האמיתיות לייצוג שונה אבל גם הטיות שונות ולכן צריך מחקרים אובייקטיבים עד כמה שניתן שיעשו סדר בכל העניין. ואני גם מפנה את אותה שאלה שהפניתי לעידן ולא קיבלתי עליה תשובה. הרי בתחומים מסוימים יש ייצוג גבוה לנשים לאחרי שהוסרו כל המגבלות על הכניסה של נשים לתחומים הללו, ובתחומים אחרים הייצוג נמוך מאוד במשך עשרות שנים למרות שאותן מגבלות הוסרו מהנשים. איך תסבירי את ההבדל? במיוחד כשמדובר במקצועות ספציפיים כמו מתמטיקה ומדעים מדויקים.

  • סטיב  On 13/04/2013 at 1:03 am

    יש לי הוכחה מאוד פשוטה לכך שהתנהגות והעדפות של נשים , הן לא חברתיות
    יש המון ילדים שנולדו כילדים וגודלו כילדים ,חינכו אותם כילדים אבל בתוכם הם היו ילדות , והילדים האלה לא אהבו כדורגל , ואהבו להתאפר ולהתגנדר , אפילו שההורים שלהם הכריחו אותם וכל החברה לחצה על ילד קטן , הוא עדיין לא נכנע ואמר אני בת אני רוצה שמלה אני אוהב ורוד וסגול , אני חושב שזה מראה כמה ההבדל הוא ביולוגי מולד , ולא התנייה חברתית
    יש המון סיפורים כאלה , ואגב הילדים האלה גם בחרו במקצועות נשיים כמו אומנות ושירה וספרות

    • גיל  On 13/04/2013 at 8:58 am

      זו אכן דרך אחת להפריד בין ההעדפות הביולוגיות לחברתיות. דרך אחרת היא לראות איך ההעדפות משתנות כתוצאה מכמות הטסטוסטרון בגוף. בנות עם כמויות גדולות יותר של ההורמון נוטות להתנהגויות זכריות יותר כמו לשחק במשחקים של בנים.

    • אמיל  On 18/04/2013 at 1:46 am

      מאיפה לך לדעת שהן "לא חברתיות"? אהבה לכדורגל, לדוגמה, היא חברתית. בישראל ואירופה כדורגל הוא משחק "גברי" מאוד, בעוד שבארה"ב- כדורגל הוא דווקא משחק לנשים ובקרב גברים הוא לא פופולרי.
      גם מה שכתבת לגבי "אני רוצה שימלה" הוא חברתי. נתת דוגמה של ילד שנולד בחברה בה מכנסיים מקושרים לבנים. יש חברות בהן דווקא גברים הם לובשי שמלות. מה ילד מהסוג שתארת היה אומר לו נולד בסקוטלנד?
      http://blogs.laweekly.com/arts/2006/10/mad_for_plaid.php

      בקיצור, הילדים בתיאור שלך לא צעקו "אני רוצה שימלה" ביום שבו נולדו. הם קודם כל נחשפו לחברה בה גדלו ולהתניות החברתיות שבה, ואחר כך בחרו במה שכנראה נדמה להם יותר כ"נשי".

  • סטיב  On 13/04/2013 at 1:10 am

    לגבי תארים מתקדמים אני גם לא מסכים שיש תקרת זכוכית , והמציאות היא שמי שטוב מצליח , וזה לא משנה מה יש לו בין הרגליים , על כל אישה גאון יש 4 גאונים , נשים נולדו להיות אימהות , לכן מפותחות יותר רגשית ( בממוצע) , אם נדגול בערך השוויון , חייב להיות תחום שבו הגברים טובים מנשים , זה גם משהו אבולוציוני לדעתי , אישה שנולדה גאון היא פחות נשית בד"כ פחות אטרקטיבית ולכן תתרבה פחות , זה בדיוק כמו נשים פמניסטיות , הרי הן גם סוג של זן נכחד .
    נשים קרייריסטיות פחות מושכות ופחות אטרקטיביות בעיני גברים ( יש לכך מחקרים ) וגם פחות פוריות ( מדדו את זה לפי יחס מותן לירך ) לכן גם יביאו פחות ילדים , בסקלה של עשרות שנים פמניזם יהיה משהו שנמצא בחוק , אבל לא באנשים …

    • גיל  On 13/04/2013 at 9:00 am

      לא הייתי אומר שנשים נולדו להיות אימהות כי לא כולן בהכרח הופכות לאמהות. יש להן את הפונטציאל להיות אמהות וגם האינסטינקט האמהי משחק תפקיד חשוב. כשמסתכלים על תקרת הזכוכית או כל ייצוג אחר בקצה הפירמידה חשוב לבדוק את שיעורי הבסיס ולראות כמה גברים וכמה נשים ניסו בכלל להגיע לטופ. אין הרבה ראיות שנשים שרצו תפקיד בכיר מסוים קיבלו אותו למרות שהייצוג שלהן היה שווה או גבוה מזה של גברים.

    • אמיל  On 18/04/2013 at 1:21 am

      להגיד שנשים "נולדו להיות אמהות"- זה כמו להגיד שגברים נולדו להיות סבלים ועבדים.
      לנשים יש רחם, אבל לגברים יש מסת שריר יותר גדולה. לכן אפשר לומר שגברים נולדו לעשות עבודות שחורות ומלוכלכות ולא להפעיל את המוח.

      מה זאת אומרת "אשה שנולדה גאון" פחות "נשית"? כמה גאונות הכרת? וכמה גברים גאונים הם מושכים? אם תביט על הגברים הגאונים- רובם רחוקים מלהיות "מושכים"- הם לא שריריים ומסוקסים ואין להם שום תכונה גברית. להיפך- הם יותר קרובים לנשים בכוחם הפיזי (אם תסתכל על גאונים בתחומי המדעים, כולם רחוקים מאוד מדמות ה"מאצ'ו" שמושכת נשים). גם אפשר לומר שגברים כאלה פחות פוריים, כי יש להם פחות טסטוסטרון בגוף מה שהופך אותם לחלשים פיזית.

      בקשר ל"פמיניסטיות"- אתה מערבב באיוולות גמורה בין נשים "קרייריסטיות" ל"פמיניסטיות". מאין לך לדעת שאישה "גאון" היא בהכרח "פמיניסטית"? ולמה היא זן "נכחד"? הרי ככל שנשים מתקדמות ולומדות- כך גדלים הסיכויים שהן יתגלו כגאונות, יזכו יותר בפרסים וכו'.אי אפשר להגיד על אשה קרייריסטית שהיא "שוביניסטית". עוד לא שמעתי על אשה גאונה או קרייריסטית שהיתה "פחות מושכת" בעיני גברים והכרתי כבר כמה וכמה קריייריסטיות גאונות בתקופת לימודי בפקולטה למתמטיקה. כולן היו מאוד אטרקטיביות בעיני גברים. חכמה, שלא לדבר על גאונות- הן תכונות מאוד מאוד מושכות בעיני גברים ואנשים בכלל.

      בקשר לנשים קרייריסטיות "פחות מושכות"- אז אתה רוצה להגיד שגברים אוהבים יושבות בית עצלניות? או אולי נשים תלותיות שצריכות שהגבר יפרנס אותן? או אולי נשים שיושבות בבית ומנקות ומכבסות עבור הגבר? זה מה שגברים אוהבים? להיות כספומטים של נשים? או שאולי הם אוהבים שנשים ישרתו אותם? איזה שם רע הוצאת לגברים. בבת אחת הפכת אותם לכספומטים חובבי משרתות. תתבייש. בקשר למחקרי "מותן ירך"- מה הקשר שלהם ל"קריירה והבאת ילדים"? לא הבנתי. זה כמו שיבדקו זרע של גברים קרייריסטים ויגלו שאצלם הזרע חלש יותר (מה שעשוי להיות הגיוני- ישיבה מרובה ועלית הטמפרטורה באשכים) וכך יקשרו בין "קריירה" של גברים לחוסר יכולתם להביא ילדים. מפגר ביותר.

      בקיצור, כנראה ששוביניזם מהזן המטופש ושנאת נשים תמיד ישארו אצל אנשים מסויימים. אתה כנראה אחד מהם.

      • גיל  On 18/04/2013 at 1:46 am

        אמיל, אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת אבל בנודע לנשות קריירה או נשים בתפקידים בכירים, או כאלו שמרוויחות הרבה כסף, אכן יש מחקרים שהן פחות מושכות גברים. הסיבה נעוצה כנראה בזה שיש בזה משהו מאיים וזה פוגע בגברים רבים שרואים עצמם כמפרנסים עיקריים. צריך לזכור שיש מרחב עצום בין נשים קרייריסטיות שזה מושג מעורפל ובין עקרת בית. לא כל מי שאינה קרייריסטית יושבת כנועה בבית ומחכה לבעל בבית.

      • תודה  On 03/05/2013 at 3:11 am

        תודה לאמיל. סוף סוף גבר אובייקטיבי. למדתי עם השנים שזו תופעה סופר נדירה (מקווה שאתה באמת גבר)

    • טל פ  On 23/04/2013 at 2:36 pm

      נשים לא מתרבות לבד, לכן טיפשי לומר "שנשים נולדו להיות אמהות", כי לא פחות מכך "גברים נולדו להיות אבות".
      שאר הקשקוש על פמיניסטיות שנכחדות- אווילי. יש הרבה מידות וצורות לפמיניזם, אני מניחה שאתה מדמיין איזו אידאולוגיה קיצונית ועל זה מבסס את הטיעון שלך. הרעיונות שלנשים יש זכות בחירה או שזכותן לעבוד מחוץ לבית שניהם רעיונות פמינסטיים, ושניהם לא הולכים להיעלם בקרוב.אגב, גם נשים אטרקטיביות ואפילו עקרות בית הן לעתים קרובות פמיניסטיות, שומו שמים.
      גם הטיעון על ה "גאונות שלא מתרבות" הוא חלש. ממילא רוב האנשים, אטרקטיביים או לא, לא ממצים בימינו את מלוא כושר ההולדה שלהם בזכות אמצעי המניעה (גם מכוערות וגם יפהפיות לרוב עושות 1-3 ילדים במערב)- אז הברירה הטבעית נגד הגאונות המכוערות די חלשה.

      • טל פ  On 23/04/2013 at 2:46 pm

        שלא לדבר על רפואת הפריון, בנק הזרע, אמהות יחידניות (מונח מעצבן) ועוד

    • אמת ?  On 03/05/2013 at 2:55 am

      סטיב, אתה טועה. אין דבר כזה שנשים "נועדו" להיות פאמהות. לחלקן יש את היכולת להיות אמהות ולחלקן לא. לחלקן יש רצון להיות אמהות ולחלקן לא. דווקא הנשים שמתעקשות להיות אמהות למרות שגופן כלל לא בנוי לכך – הן אלו שנלחמות נגד הטבע שלהן באלפי טיפולים לא טבעייים. כנ"ל נשים שלא רוצות ילדים ומביאות ילדים כנגד הרצון הטבעי שלהן.

      בנוסף, איך הגעת למסקנה שקרייריסטיות פחות מושכות ?
      לגבי פמיניסטיות – מהיכרותי הן בוודאי יפות ואטרקטיביות לאין שיעור משובניסטיות ואנטימיניסטיות. ראית פעם איך נראת אנטי פמיניסטית ? שיא הגבריות. הפמיניסטיות הכי רדיקליות הן הנשים הנשיות ביותר..ויש לי השערות רציניות באשר לסיבה לכך
      זה כאילו אנחנו חיים בעולם שונה..אתה לא רואה באיזו בוטות וגבריות מתנהגות השובניסטיות ?
      וודאי לא באופן המעודן והחינני של פמיניסטית או של נשים הרואות בעצמן עליונות בהרבה מגבר.

      זה נכון ששובניסטיות עושות יותר ילדים..ואולי זה בגלל שהן כה גבריות ומנסות להוכיח משהו, אבך הילדים שלהן פלות מפותחים מכל הבחינות..וסביר כי תהיה שם יותר אלימות ובסופו של דבר בתקווה גם פחות שרידות..

    • אמת ?  On 03/05/2013 at 3:03 am

      סטיב – היום נשים אטרקטיביות לא מתרבות יותר, אלא דווקא פחות. ככל שהאישה יפה וחכמה יותר, היא עושה פחות ילדים. דווקא מכוערות נוטות להתרבות הרבה יותר. שים לב למשל לדוגמניות הכי יפות הן עושות ילד או שניים. והשחקניות שנחשבות לאטרקטיביות ביותר – לחלקן אין ילדים ולחלקן ילד עד שניים. אנג'לינה היא מקרה יוצא דופן במיוחד.. כיוון שאימצה כמה ילדים ובאחד מ2 ההריונות, יצאו לה תאומים.

      • גיל  On 03/05/2013 at 8:29 am

        היום מספר הילדים הוא לא מדד טוב לפוריות בגלל אמצעי המניעה. לנשים יפות יש יותר מבחר של בני זוג והן גם נוטות לקיים יחסי מין יותר ועם יותר פרטנרים.

  • אמיל  On 18/04/2013 at 3:25 am

    גיל, זה שיש גברים שרואים עצמם כ"מפרנסים עיקריים"- זו בעיה שלהם בלבד. איך זה אמור להיות קשור לנשים? תלוי גם מתי פורסמו המחקרים הללו- יש להניח שמחקרים כאלו שנעשו במחצית הראשונה של המאה הקודמת יראו שאכן נשים עובדות ומרוויחות מרתיעות גברים. ניתן לשער שבחברות מסויימות גם כיום נשים עובדות ומרוויחות יותר מגברים או אפילו יושבות מאחורי הגה של מכונית ירתיעו גברים מסויימים. כך שלנפנף ב"מחקרים" זה לא ממש חכם, תלוי היכן נעשו ה"מחקרים", מתי, ומי נחקר. מחקרים בנושאים האלה עלולים להיות מאוד מאוד מוטים.

    ושוב-זה שגברים נמשכים לנשים כאלו ואחרות- מה נשים צריכות לעשות עם המסקנה הזאת?. אפשר גם לחקור את משיכתן של נשים לגברים מסוקסים, גבוהים ושריריים, רחוקים מאוד מדמות המדען השפוף לבן העור והממושקף שיושב כפוף על נוסחאות. אפשר לשער שהתוצאות יראו משיכה של 99 אחוז לדמות הדוגמן השרירי. אז מה?
    ומישהו חקר את ההעדפות של הנשים? אם יתפרסם מחקר שיוכיח שבקרב נשים ההעדפה לגבר "מפרנס עיקרי" ירדה בעשרות אחוזים בהשוואה למאה הקודמת וכיום נשים נוטות להעדיף גבר יותר "ביתי" עם עבודה תובענית פחות (שכן הן עצמן עובדות) – אז מה גברים יצטרכו להסיק מזה?
    (שים לב שכתבתי "העדפה" ולא "משיכה"- יש אולי גברים שימשכו לנשים קרייריסטיות עם תכונות כמו עוצמה, כוח וכריזמה, שהופכות כל אדם ל"קרייריסט מוצלח"- אך יעדיפו להתחתן דווקא עם אשה לא קרייריסטית או אולי אפילו עקרת בית שעושה את כל עבודות הבית מטעמי נוחות).

    • גיל  On 18/04/2013 at 8:22 am

      אמיל, זו לא בעייה אלא ציון עובדה פשוטה. אפשר להתווכח אם מקורה בחיברות או שיש לה שורשים אבולוציוניים, אבל המחקרים מראים שלפחות חלק מזה מקורו אבולוציוני. הרבה מהמחקרים הללו נעשו ב20 השנה האחרונות והממצא הזה חובק עולם. מה שלא חכם זה להתעלם מהמחקרים הללו רק בגלל שמגיעים עם אג'נדה מסוימת שהם כביכול לא בסדר או מעידים שמשהו רע בחברה או אצל אותם גברים.

      נשים וגברים יכולים לעשות הרבה דברים עם המידע שיש להם לגבי דפוסי משיכה של בן המין הנגדי. אם גבר יודע שאישה נמשכת לסטטוס וכסף אז הוא יכול להתאמץ יותר למצוא עבודה מכניסה. אין פה שאלה של טוב או רע, אלא פשוט חוסר התעלמות מגורמי משיכה שונים.

      וכן, יש אינספור מחקרים על העדפות של נשים. ממליץ לך לקרוא פוסטים קודמים שלי בנושא, סקרתי אינספור מחקרים כאלו. בכל מקרה, צריך להפריד בין העדפות מסוימות לבחירות בפועל שהן ברוב המקרים סוג של פשרה.

  • פרננדס  On 28/04/2013 at 5:23 am

    קצת באיחור וקשור בעקיפין לפוסט הנ"ל
    ראיתי בזמנו איזה כתבה על כך שיש איזה טרנד חדש בארה"ב להפריד בין בנים לבנות בכיתות כי זה משפר את הביצועים של 2 הקבוצות. תוכל להרחיב בנושא או להפנות אותי לקישורים בעניין הזה?
    תודה

  • פרננדס  On 28/04/2013 at 11:24 am

    תודה

  • אדם  On 30/04/2013 at 2:28 pm

    במעבר על התגובות רציתי לציין לגיל שאתה כותב בנאורות מרשימה ושומר על רציפות לוגית אובייקטיבית בדברייך, באמת חוויה לקריאה. הנקודה החשובה לטעמי בנושא זה הועלתה בדיונך עם עידן, בו גברת על התקופתיו החוזרות נגד ביסוס הטענות שלך, אשר החלישו את עמדתו בכך שהוציאו אותו מהדיון (בתקיפה לא ברורה) לטובת הדגמת הטייתו האישית כנראה להתקומם אל מול אפליית הנשים. הטייתו הגיחה לאור מגמה יחסית רציפה של דיון סביר שנקטעה בטיעונים לא סבירים ותמה כאשר העלת שאלות עבורם לא הצטייד בתשובה.

    כאן עולה הנקודה של בעיית הקונצזוס באפליית נשים, הדבוקה לדורנו בקשר אדוק כשארית לעבר גדוש באפליות. ככל שזה מגיע לנושא זה, אנשים רבים ומסיבות מגוונות נוטים לנטוש חשיבה חופשית וסקפטית לטובת מוסרתנות וצדקנות, או חשיבה קונפורמית שמהגדרתה אינה תורמת לקדמה.

    אשמח לראות את השאלה נידונה, האם ה"עידוד" הגורף מצד החברה המערבית להכניס נשים למגוון תחומים, לייצר עבורן אידאל קדמה והשגיות ייתכן ובעל מחיר גבוה שאינו נלקח בחשבון.

    לעניות מחשבתי, עידן אמנם נשמע טהור בכוונתו, אך הוא ודומיו הם המלחיצים את האישה המודרנית וכופים לגיטמיות ואמביציה במגוון מקצועות, ביוצרם סביבה בה מצופה מהאישה "להכנס למרוץ", כאשר יותר מסביר לקבל כי ישנם תחומים בהם פשוט אין לנשים עניין או מקום להתעסק בהם, באותה במידה בה לגברים יש תחומים פחות רלוונטים. מה כל כך בזוי בזה?

    האם לא ניתן להעלות על הדעת כי ייתכן ותחומי ה-STEM אינם מתאימים/מסקרנים/מעוררי אמביציה עבור המין היפה? וכי עד שלא יגיע "שיוויון" בתעסוקה ופרנסה האם ניתן יהיה לגזור מכך כי קיימת אפלייה?

    הלא ייתכן ששיוויון פונקציונלי שכזה אינו מדרך הטבע, הנוטה להתייעל בחלוקת העבודה מאשר ריכוז תפקודים? חלוקת העבודה עלולה ללבוש צורות שאינן מתיישבות עם ההגדרה של עידן לשיוויון.
    לבסוף, האם האפטרשוק בו אנחנו חיים עכשיו בעקבות שיחרור הרסנים, מטיב בהכרח עם נשים או שמא ניתן להפחית מהאבירות ולהניח לעבר?

    ניתן להצביע על מחקרים המראים עלייה ניכרת בגורמי לחץ אצל נשים, הנשמעת סבירה בהינתן המודעות הגוברת בטיפול ובשלום הילדים, מורכבות היחידה המשפחתית החדשה, בנוסף ללחצי הקידום בהשכלה ובקריירה.
    אולי ניתן, אמנם ביחס קולרטיבי בלבד, לשער באופן כללי (וכמעט נפשע) קשר חיובי בין הגברת לחצים אלו לשיווין, לבין התפוררות התא המשפחתי, עליית אחוזי גירושין וחד-הורות (על אף שלאלו ודאי אינספור גורמים נוספים), ואולי אף ירידה במדדי Well-being, או חסרונות אחרים. כמובן שלא אוכל לספק מחקר המגבה זאת, ומדובר בניסוי מחשבתי בלבד.

    עליי להבהיר שאיני לוקח צד בנושא ואין לי תשובה לשאלות אלו, העדפתי היא לשאול ולחקור את מקורות הקונצזוס והשלכותיו האפשרויות מאשר לקטרג עמדה זו או אחרת. בעיני אלו נקודות למחשבה, שמכוונות להרפות במעט את התבצרותם הקשוחה של רבים בנושא אפליית נשים, ובכך אולי להפוך התנגחות לדיון.

    • גיל  On 30/04/2013 at 2:58 pm

      אדם, תודה על התגובה. אני בעד לעודד כל גבר או אישה לבחור באיזו קריירה שהם מעוניינים בה בלי שום מחשבה על מה זה יעשה לשיוויון או האי שיוויון המספרי בסוף התהליך. כמובן שצריך להסיר חסמים שמונעים מגברים ונשים להגשים מה שהם מעוניינים בו ולהקטין לחצים במידת האפשר. מה שלא לגיטימי בעיניי זה לקבוע לנשים מה הן צריכות לעשות ולבקר בחירות שונות שלהן (למשל, לקחת הפסקה מהקריירה לטובת גידול ילדים) רק כי זה לא תואם איזה אידיאל שיוויוני. בנוסף, האוניברסיטאות צריכות להיות יותר ידידותיות לנשים וגברים כאחד שמעוניינים לגדל ילדים. זה אומר למשל שאפשר להקפיא את השעון שמתקתק לקראת קביעות אם לוקחים הפסקה של שנה לגידול ילד, או מבחינה פיסית לאפשר להביא ילדים למעונות יום באוניברסיטאות כדי שלא יצטרכו להשאר בבית איתם.

    • לא  On 03/05/2013 at 3:31 am

      הנשים לחוצות יותר ככל שיש יותר אנשים בעולם. הפחתה בילודה תגרום להן יותר אושר. פחות ילדים משלהן – כנ"ל.

      אנחנו מאוד מדוכאות כי אנו מודעות ליותר דברים..קוראות חדשות על הדרת נשים, על חתונות בכפיה, על האיסלם וכפיה דתית בארץ, נחשפות ליותר דעות כשלך ואלה הגורמים לדכאון וחרדה.. לא החיים המושלמים של שווין זכויות והערצת נשים.

      מה טבעי בגבר שלומד מתמטיקה באוניברסיטה ? גברים אמורים לעסוק בציד ועבודות פיזיות..לא? מי קבע שזה טוב לחברה כשמקבלי ההחלטות הם גברים ? מי קבע שאין בכך מחיר כבד לנשים ולכולם ? קודם תשאל מה טוב בגברים שנמצאים בראש הפירמידה..
      מה טבעי בזה

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: