סיכונים כלכליים במצבי אי ודאות. כיצד אנשים מגיבים בתקופה של מחסור כלכלי

בשנים האחרונות יש פריחה למחקרים כלכליים שמבוססים על מנגנונים אבולוציוניים שונים. למשל, שני מחקרים שסקרתי כאן בחנו כיצד מספר לא שווה של גברים ונשים משפיע על הנטייה לבזבז יותר או פחות כסף, ועל בחירות הקריירה של האנשים, בחירות שמונעות בין השאר מתחרות תוך ובין מינית והניסיון למצוא בן או בת זוג אופטימליים. כעת, פורסם מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו כאן, ושבוחן את מידת הסיכון הכלכלי שאנשים מוכנים לקחת במצבי משבר ואי ודאות כלכליים, והאם הם מעדיפים להשקיע כלפי העתיד או להרוויח בטווח הקצר.

נקודת המוצא של החוקרים היא שמצבי אי וודאות כלכלית שכיחים למדי. זה נכון ברמת הפרט שלא תמיד יודע כמה ירוויח בעתיד וכמה הכסף שלו יהיה שווה, וגם ברמת הסביבה שבה כל העת יש מצבים של פריחה לצד מצבי מחסור חמור. אז נכון שבעולם המודרני יש כנראה יותר יציבות כלכלית מאשר אצל ציידים לקטים שבהם השינויים יכולים להיות תכופים מאוד ולהתנדנד בין תקופות רעב לשפע, אבל עדיין יש לא מעט תנודות גם בחברות שפע. בארה”ב למשל היו במאה השנים האחרונות 21 תקופות של מיתון כלכלי.

נקודת המוצא של החוקרים היא התבססות על אחת הפרדיגמות האבולוציוניות החשובות ביותר שנקראת Life History Theory (למי שרוצה ללמוד עוד על הנושא, יכול לקרוא מאמר מצוין פה). Life History Theory עוסקת בעיתוי של אירועים חשובים בחיים, בעיקר כאלו שנוגעים לרבייה, השרדות והסיכוי למות והאנרגיה הדרושה לקיומם. הפרדיגמה מתבססת על העובדה הבסיסית שלאורגניזם יש אנרגיה מוגבלת בכל זמן נתון והוא צריך לקבל החלטות שונות איך להשקיע אותה. ההחלטות השונות במהלך החיים שנובעות ממשאבים מוגבלים מובילות לפשרות שכל אחד צריך לקבל. המונח הביולוגי לכך הוא tradeoff. ה-tradeoffs המרכזיים שכל אורגניזם נדרש אליהם הם: כמה אנרגיה להשקיע בהתפתחות? האם להתרבות עכשיו או לדחות את הרבייה לעתיד? האם להוליד הרבה צאצאים או להסתפק בבודדים אבל להשקיע בהם יותר? מה המרווח הנכון בין לידות? כמה זמן להקדיש להנקה? ועוד. בעלי חיים שונים נותנים תשובות שונות לשאלות הללו בהתאם לצורת החיים הייחודית שלהם, כמו גם בהתאם לסביבה האקולוגית שבה הם חיים ושיכולה להשתנות כל הזמן. בני אדם למשל נוטים להוליד הרבה פחות צאצאים מרוב החיות כי כל ילד דורש השקעה גדולה מאוד. תינוק אנושי נולד לא מפותח בכלל (בהשוואה לחיות אחרות), תלוי לחלוטין בהורים שלו ודורש השקעה עצומה במשך שנים.

המסגרת של Life History Theory מאפשרת לבחון החלטות שונות שאנשים עושים גם בהתאם למצב הכלכלי שלהם, הבריאות שלהם, ההשכלה וכו’. כל אלו הם גורמים שמהווים חלק מהסביבה שאדם חי בה ומשפיעים על כמות המשאבים שיש לו או תלויים בה. באופן כללי ניתן לומר שכאשר העתיד מעורפל ולא בטוח, למשל כשלא ברור בכלל אם מישהו יהיה בחיים בעוד כמה שנים, עדיף להשקיע כמה שיותר ברבייה בהווה ולא לדחות אותה לזמן מאוחר יותר כי אולי זמן כזה לא יגיע בכלל. זו האסטרטגיה של הרבה יצורים קטנים בעלי תוחלת חיים קצרה או כאלו שנמצאים בסיכון גבוה (למשל, חשופים לטורפים שונים).

המחקר הנוכחי מתמקד בנושא הכלכלי, וההשערה המרכזית שלו היא שבזמן משבר כלכלי אנשים ייטו לאמץ אסטרטגיות של אורח חיים מהיר, כאלו שמקדשות את ההווה על חשבון העתיד, כי מי יודע אם בכלל יהיה להם עתיד. יותר מכך, הרעיון שעומד בפני החוקרים הוא מרחיק לכת אפילו יותר. הם בוחנים את התאוריה שאנשים לא רק מגיבים לסביבות משתנות כיום, אלא שההחלטות שלהם אם להשקיע או לחסוך כסף מושפעות מהתנאים הסביבתיים שאפיינו את תקופת הילדות שלהם. אם אדם מסוים גדל בסביבה שהייתה ממעמד כלכלי נמוך, כזה שהיה מחסור תמידי בכסף ועתיד לא ברור, אז סביבה כזו של מחסור עיצבה התנהגות שמבוססת על סיפוקים מיידים וחיים של הרגע, על פני אדם שגדל בסביבה כלכלית יציבה יותר עם מקדם אי ודאות קטן לגבי העתיד. יש עדויות רבות לכך שאנשים משנים את התנהגותם ואפילו הפיזיולוגיה שלהם מושפעת מתנאי מחייה בילדות. למשל, אנשים עניים נוטים להוליד ילדים מוקדם יותר ומספר גבוה יותר, בהשוואה לאנשים עשירים. גם תנאי מחסור מזרזים את ההתפתחות המינית של אנשים והם פוריים בגיל צעיר יותר.

כדי לבחון את הההשפעות הכלכליות השונות מהילדות התבססו החוקרים על מדד תקף שבוחן מעמד סוציואקונומי, וששואל שאלות לגבי אורח החיים של המשפחה בילדות. זהו מדד שמשקף את המשאבים הזמינים שהיו לאנשים בעבר. המטרה הייתה לבחון אם מעמד סוציואקונומי נמוך מוביל להחלטות כלכליות מסוימות, כאלו שיהיו עקביות עם Life History Theory.

המחקר הראשוני כלל 168 נבדקים בגיל ממוצע 22. הנבדקים צפו באחד משני סרטים: בראשון הראו להם תמונות שמשקפות מצב של מיתון כלכלי, למשל, צילומים של אנשים שאיבדו את הבתים שלהם, תור ארוך במשרד האבטלה ומשרדים שמפונים מיושביהם בגלל שהחברה פשטה את הרגל. בתנאי הביקורת צפו נבדקים בסרט טבע. לאחר מכן נשאלו הנבדקים 20 שאלות שבהן הם היו צריכים לבחור האם לקבל כסף ללא דיחוי אבל בסכום נמוך יחסית, או לקבל סכום גבוה יותר לאחר חודש. זה היה המדד שבחן האם הם חיים את הרגע ומבטלים את העתיד, או מעוניינים להשקיע יותר לעתיד. בנוסף, נבחנה מידת הסיכון שהם היו מוכנים לקחת. כדי להעריך אותה, ניתנה להם האפשרות לקבל סכום מסוים בוודאות כעת, או סכום גבוה יותר בעתיד אלא שהוצמדה להחלטה השנייה הסתברות מסוימת, למשל, של 50% בלבד.

תוצאות המחקר הראו שאנשים שחוו בילדות קשיים כלכליים ושהוטרמו לחשוב שיש מיתון העדיפו לקבל את הכסף מיידית וגם נטו לקחת פחות סיכונים, כל זה בהשוואה לאנשים שנולדו למשפחות ממעמד סוציואקונומי יציב. לא היה הבדל בין האנשים שצפו בסרט הטבע. במילים אחרות, אנשים שחושבים שיש משבר כלכלי עכשווי ייטו לקחת את הרווחים הבטוחים יותר וישנאו לקחת סיכונים גם אם זה עשוי להוביל להכנסות גבוהות יותר בעתיד. מחקר נוסף שהשתמש במאמרים בעיתונים שמעידים על מיתון במקום סרט הגיע לתוצאות דומות.

מחקר נוסף שהחוקרים עשו בחן את תגובות הלחץ של הנבדקים בתנאים השונים. אינדיקטור ביולוגי (biomarker) שאפשר למצוא אותו בשתן שימש כמדד ללחץ או המתח הנפשי של הנבדק. גם כאן הוטרמו הנבדקים לחשוב שיש מצב של מיתון או שלא, אבל מדד הסיכון שהם מוכנים לקחת היה שונה. הנבדקים צפו בבלון מתנפח על מסך המחשב ויכלו לקבל כסף על כל ניפוח שלו. הבעייה היא שיש סיכון מסוים שבשלב כלשהו הבלון יתפוצץ ואז הם לא יקבלו שום כסף. אין שום דרך לצפות מראש מתי הבלון יתפוצץ.

תוצאות המחקר הראו שאנשים נטו לקחת יותר סיכונים (כפי שנמדד במספר הבלונים שהתפוצצו ומספר ההתנפחויות הכללי) כשהם הותנו לחשוב שיש מיתון וכשהלחץ הנפשי שלהם היה גבוה. לעומת זאת, אנשים בעלי מתח נפשי נמוך יותר לקחו פחות סיכונים באופן כללי, גם אם הם הובלו לחשוב שיש מיתון כלכלי. מידת הלחץ של הנבדקים לא השפיעה על הסיכון שהם לקחו בתנאי הביקורת. אני רוצה לסייג במעט את הממצאים בניסוי הזה מכיוון שהלחץ הנפשי נמדד אחרי הניסוי בלי לקיחת שיעורי הבסיס של הנבדקים. אפשרי שהבדלים התחלתיים בלחץ אחראים לחלק מההבדלים במדידה הסופית.

לסיכום, המחקרים הללו מראים שבמצבי משבר כלכלי אנשים ייטו לקחת יותר סיכונים אם הם מגיעים מרקע כלכלי קשה יותר ואם הם בעלי מתח נפשי גבוה יותר. בהקשר רחב יותר, המחקר מדגים כיצד חוויות ילדות משפיעות על האסטרטגיות שאנשים נוקטים לגבי העתיד הכלכלי שלהם, שנים רבות מאוחר יותר. הממצאים במחקר עקביים עם המנגנונים האבולוציוניים שמעוצבים על ידי Life History Theory ומעניין שפרויד חזה השפעות כאלו, אבל טעה לחלוטין לגבי המנגנונים שמניעים את האנשים.