האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של תינוקות וילדים?

אינטליגציה היא גורם חשוב מאוד להצלחה בחיים בין אם נרצה בכך או לא. היא כמובן לא הגורם היחיד, אבל יש קשר הדוק בין אינטליגנציה להרבה מדדים שמיוחסים להצלחה כמו ציונים בבית הספר, עושר כלכלי, אטרקטיביות בבבחירת בני זוג, ואפילו יש קשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע. לא מפליא אם כך שחוקרים מנסים לבודד גורמים שמשפיעים על אינטליגנציה, במטרה למצוא דרכים יעילות להעלאת האינטליגציה. שיפור האינטליגנציה הוא אחד התחומים שיש בו הרבה מאוד מיתוסים וגם טענות לא מוכחות ולכן צריך להיות ספקנים מאוד בקשר למה שאנשים טוענים בנושא הזה. במיוחד צריך להיות זהירים בקשר לטענות בדבר שיפור האינטליגנציה של תינוקות וילדים כי הרבה הורים יעשו הכל כדי שהילד שלהם יהיה אינטליגנט יותר מאחרים. יש הרבה מאוד טענות פסבדו מדעיות בהקשר הזה ולא מעט שרלטנים שטוענים שהם יכולים לשפר את האינטליגנציה של ילדים. הטענה אולי המפורסמת ביותר, שרבים חשבו שהיא נכונה במשך שנים, הייתה שהאזנה למוצרט משפרת את האינטליגנציה, מה שידוע כאפקט מוצרט. אז אפקט מוצרט לא ממש עובד אבל האם יש דרכים אחרות שעשויות לשפר את האינטליגנציה של ילדים? התשובה, באופן די מפתיע, היא כן, ומאמר סקירה חדש בוחן את הנושא מקרוב (כתבתי על הנושא גם בעבר פה).

המאמר בוחן את ההשפעות של השיטות שונות לשיפור האינטליגנציה בטווח גדול למדי של גילאים מעוברים לפני הלידה ועד ילדים בני 5. בניסיון להפריד מיתוסים ממדע, כותבי המאמר מתבססים בסקירה שלהם על המחקרים הנוקשים ביותר מבחינה מתודולוגית וסטטיסטית. הם קבעו כמה קריטריונים קפדניים להכללה של המחקר בסקירה. ראשית, הם בוחרים מחקרים קליניים שמשתמשים בסטנדרט הזהב של ניסוי אקראי מבוקר (Randomized controlled trial). אלו המחקרים החזקים ביותר לקביעת סיבה ותוצאה, המבוקרים ביותר מבחינה סטטיסטית, והנוקשים ביותר מבחינת הפרוטוקול ולקיחת הסברים חלופיים בחשבון (בעיקר פלסבו). הקריטריון השני הוא שהמדגמים נלקחו מהאוכלוסייה הכללית ולא סתם מדגמים מוטים של תתי קבוצות באוכלוסייה. עם זאת, רוב המחקרים על שיפור באינטליגנציה נעשו על קבוצות חברתיות ממעמד נמוך, כך שהרבה ברירה לא הייתה להם. קריטריון שלישי הוא שהמחקרים משתמשים בכלים מקובלים למדידת אינטליגנציה, ובעיקר מבחני מנת משכל מסוג איי קיו (IQ). הקריטריון הרביעי והאחרון הוא שיש לפחות שלושה מחקרים כאלו, מה שיאפשר שימוש במטא אנליזות שההשפעות שהם יראו יהיו יציבות יותר ולא מוטות על פי מחקר בודד.

ארבע קטגוריות מרכזיות נבחנו בסקירה: שימוש בתוספי מזון בזמן ההריון וההנקה או ישירות לתינוקות (בייחוד חומצות שומן), התערבויות חינוכיות לפני שהתינוקות הולכים לגן, קריאה אינטרקטיבית עם הילד בבית, ושליחת התינוק למעון. הבה נבחן את העדויות לכל אחד מהם בנפרד.

1) תוספי מזון.

נשים בהריון ואחרי הלידה לוקחות תוספי מזון וויטמנים שונים וישנם לא מעט מחקרים בנושא. חשוב להפריד בין הסוגים השונים של התוספים ולבחון כל השפעה בנפרד. המחקרים שנסקרו פה כוללים בידוד של התוסף. כלומר, האמהות יכלו לקבל תוספי מזון שונים בנוסף לזה שנחקר אבל כל האמהות קיבלו אותם תוספים כשההבדל היחיד היה אם הן קיבלו את התוסף שרצו לבדוק את השפעתו או פלסבו.

תוסף אחד מרכזי הוא LCPUFA שזו חומצת שומן שנמצאת באופן טבעי בחלב אם אבל לא קיימת בהרבה תחליפי חלב אצל נשים שאינן מניקות. LCPUFA נמצאת בשפע בשמן דגים, בשר וביצים אבל זה פחות רלוונטי לתינוקות. מכיוון שהתוספת הזו חשובה להתפתחות מערכת העצבים והמוח (וגם מערכת הראייה) של התינוק, אפשר לראות איך מחסור בה יוביל לירידה באינטליגנציה. המחקרים בנושא הראו שאצל תינוקות לאמהות שאינן מניקות אבל קיבלו תוספת של LCPUFA לתחליף חלב האם שהן לקחו, התינוק שלהן העלה את האינטליגנציה שלו ב-6.5 נקודות בממוצע, בהשוואה לנשים שלא לקחו את התוסף. זהו מספר די משמעותי והממצא הזה תקף גם כאשר הנשים עצמן לקחו את התוסף בזמן ההריון. תוספי LCPUFA עוזרים גם לתינוקות וילדים שיש להם בעיות קשב, וזה עוד גורם בלתי ישיר שמוביל לירידה באינטליגנציה. מכיוון שלא כל תחליפי חלב האם כוללים מרכיבים של LCPUFA, חשוב מאוד לקחת אותו בנפרד.

תוסף אחר שהיה משמעותי בהעלאת האינטליגנציה של ילדים בגיל הגן, אבל לא תינוקות, הוא ברזל. במחקר אחד למשל נמצא שלקיחת ברזל אחראית לעלייה של 13 נקודות ב-IQ אצל ילדים בגיל 5.5. ישנן גם מקצת עדויות שויטמין B יכול לגרום לעלייה קלה באינטליגנציה, אבל העדויות הללו לא חד משמעיות.

2) שינויים סביבתיים.

סביבה חברתית עשירה היא אחד הגורמים החשובים ביותר להתפתחות תינוקות וילדים. המחקרים שנסקרו בחלק הזה כללו רק משפחות לילדים משכבות סוציואקונומיות מתחת לממוצע. עבורם, התערבויות חינוכיות שונות נמצאו אפקטיביות בהעלאת ה-IQ במקרים רבים.

באופן כללי, ילדים משכונות מצוקה שמקבלים תמיכה מגורמים חיצוניים העלו את ציון ה-IQ שלהם ב-4 נקודות בממוצע. המטרה של ההתערבויות הללו היא לעזור לילדים לפתח מיומנויות חברתיות וגם להעלות את הביטחון העצמי שלהם. ממצא מעניין בהקשר הזה הוא שהתערבויות מוקדמות לא תרמו יותר להעלאת האינטליגנציה בהשוואה להתערבויות בגיל מאוחר יותר. הממצא הזה סותר את התפיסה המקובלת שיש תקופות רגישות יותר לשינויים ואם הילד לא מקבל התערבות מסוימת בגיל מסוים אז הכל אבוד. להפך, יש לילדים גמישות גדולה ביכולת להשתנות, והממצא עקבי עם התפיסה שאינטליגנציה היא מושג גמיש שיש טווח מסוים שבו אנשים יכולים לנוע בו למעלה ולמטה במשך חייהם (אם כי סביר שבגיל מבוגר השינויים קשים יותר).

חלק מהממצאים המעניינים ביותר מגיע דווקא משיטות שלא עובדות. למשל, אם נותנים לילדים לשחק משחקי מחשב במטרה לשפר את זיכרון העבודה של הילד, הקשב שלו ולעזור לו בשחרור מעצורים, אז זה לא ממש עובד. גם תוכניות העשרה שכוללות האזנה למוסיקה לא משפרות את האינטליגנציה (אבל חשוב לזכור שאין זה אומר שהן מיותרות לגמרי. העשרה והנאה של הילדים הם נושאים חשובים בפני עצמם).

מה כן עובד? הורים שאומנו להעשיר את הילדים שלהם בתכנים חינוכיים, כאלו שנתנו להם למשל ספרים ומשחקים מתאימים לגילם וגם הודרכו איך ללמד את הילדים לדבר ולקרוא לחפצים שונים בבית בשם המתאים. התערבויות כאלו הביאו לעלייה של 7 נקודות IQ אצל הילדים לאחר 11 שבועות. עוד אסטרטגיה שעובדת היא שיחות עם הילד ושאילת שאלות פתוחות שדורשות תשובות מורכבות ולא רק תשובות של מילה אחת. זוהי שיטה שמעלה את האינטליגנציה ב-6 נקודות בקרב בני 3. עם זאת, למרות יעילותה של שיטת ההתערבות הזו היא דורשת אימון והכוונה צמודה של אנשי מקצוע שמדריכים את ההורים איך לדבר עם הילד, מה לשאול אותו וגם איך להקשיב לו. הדרך האפקטיבים ביותר היא הגדלה הדרגתחת של מורכבות הגירויים והשאלות ששואלים את הילד. ככל שמאתגרים את הילד יותר, כך הרווחים מעלייה באינטליגנציה גבוהים יותר.

3) קריאה אינטרקטיבית.

אחד הגורמים החשובים שאחראים לפער באינטליגנציה בין ילדים מסביבה סוציואקונומית נמוכה לכאלו עם רקע עשיר יותר הוא מחסור בגירויים קוגניטיביים. באופן ספציפי, נמצא שמספר האינטרקציות שיש לילד עם הוריו דרך ספרים, ומספר הספרים הכללי שהוא גדל עליהם, הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אינטליגנציה. מכיוון שכך, שיטה אפקטיבית לשיפור האינטליגנציה של ילדים היא הקראת סיפורים שדורשים תגובות מצד הילד. זה כולל שאלות פתוחות, עידוד הילד לקרוא בעצמו, וכו’. המחקרים מראים שקריאה אקטיבית כזו יכולה להעלות את האינטליגנציה של ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך ב-6 נקודות, אבל ההתערבות חייבת להתרחש עד גיל 3 לערך. למה השיפור מוגבל עד לגיל הזה? יתכן שהשיפור באינטליגנציה הוא תוצר לוואי של האצה ברכישת השפה. במקרה כזה, ברגע שהשפה מפותחת דיה, קריאת ספרים אקטיבית כבר לא מוסיפה לאינטליגנציה ולכן היא נשארת ללא שינוי.

4) שליחה הילד למעון.

בפשטות, שליחת ילד למעון יום מעלה את האינטליגנציה שלו ב-4 נקודות. ואם למעון יש תוכנית להעשרת השפה אז השיפור יכול להגיע עד 7 נקודות. כמו במקרים קודמים, גם כאן מדובר בילדים שמגיעים ממשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך. המעון עוזר בכך שהוא חושף את הילדים לסביבה חדשה ומגרה, גורם להם לעסוק בפתרון בעיות מאתגרות יותר ממה שהם חשופים אליו בבית, הם גם מתערבבים עם ילדים אחרים באינטרקציות חברתיות מורכבות וכל אלו גורמים לשיפור באינטליגנציה.

סיכום: המסקנה הכללית מכל המחקרים הללו מפתיעה למדי. בניגוד לתחושה שיש לרבים שלא ניתן לשפר את האינטליגנציה של ילדים, יש כמה דרכים אפקטיביות לעשות כך. למרות שאינטליגנציה היא בחלקה גנטית, מה שאנחנו יורשים הוא טווח רחב למדי שיכול לנוע למעלה ולמטה ויש מה לעשות לגביו. הגורמים הסביבתיים שאנחנו נחשפים אליהם בינקות ובילדות משפיעים לא מעט ואחראים עד כמה נהיה קרובים לקצה העליון של הטווח שלנו.

בסקירה הנוכחית נבחנו בעיקר מחקרים  שמבוססים על אוכלוסיות חלשות, כאלו ממעמד סוציואקונומי נמוך, או כאלו שסובלות ממחסור במרכיבי תזונה חיוניים (בין אם זה בלית ברירה, או מרצון, למשל אמהות שלא מעוניינות להניק את התינוק). הפתרונות השונים שסקרתי פה כמו תוספי מזון או קריאה אינטרקטיבית נועדו למעשה ליצור נקודת פתיחה שווה לכל הילדים. כלומר, אם התינוק או הילד מקבל את כל מרכיבי התזונה ההכרחיים, כולל חלב אם, והוא ילד בריא להורים ממצב כלכלי סביר, כאלו שהעניקו לו סביבה התפתחותית תקינה וגירויים מתאימים, אזי התוספות וההתערבויות השונות לא ממש ישנו הרבה לגבי האינטליגנציה שלו. אפשר לומר שההתערבויות הנסקרות נועדו לעזור לילדים להתגבר על מחסורים תזונתיים, עיכובים התפתחותיים וחברתיים, כל זאת כדי לתת להם נקודת פתיחה שווה לזו של ילדים אחרים. על חלק מהמחסורים חשוב להתגבר בתקופות מסוימות שהן קריטיות להתפתחות האינטליגנציה של הילד, ואם הילד לא מקבל את התוספת הרלוונטית בזמן הזה אז הפגיעה בו יכולה להיות ארוכת טווח. בלעדיה הילד לא יפתח את רמת האינטליגנציה שהוא יכל להגיע אליה והוא ישיג רק משהו קרוב לגבול התחתון של הטווח שאליו הוא נולד. בחלק אחר של המקרים יש טווח זמן ארוך יחסית שבו השינויים אפשריים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 12/02/2013 at 1:12 am

    ראשית, תודה על הפוסט. הפרכת ה"בייבי מוצארט" כמאיץ אינטליגנציה היא בעוכרי רבים מההורים שגידלו ילדים לפני עשור. אולי היה לכך אפקט חיובי בהרגלת התינוק לצלילי מוסיקה קלאסית… לגבי השאר, חכמת הרחוב מראה שכל הרכיבים שציינת מועילים. התרומה שלך היא להראות מה המחקר אומר לגבי כל רכיב ורכיב.
    הערה: נראה לי שיש טעות כתיב בשורה 2, פסקה ראשונה: קשר אדוק, צ"ל קשר הדוק.

    • גיל  On 12/02/2013 at 7:33 am

      צודקת, תיקנתי. ותודה על ההערות.

  • orikatz  On 12/02/2013 at 1:41 am

    מעניין. לדעתך המחקרים האמפיריים האלו הצליחו להתגבר על בעיית הסלקציה? לא ייתכן שהורים שקוראים לילד יותר ספרים באופן אקטיבי הורישו לו מלכתחילה גנים טובים יותר? אלו באמת ניסויים אקראיים?

    • גיל  On 12/02/2013 at 7:35 am

      כן, יש התגברות על סלקציה כי לא מדובר במחקרים מתאמיים אלא ניסויים. לקחו ילדים מאוכלוסיות דומות (רובן חלשות), שם סביר להניח שחלק גדול מהם לא קוראים מספיק ספרים למשל, וחילקו אותם בצורה אקראית לקבוצת הניסוי ולקבוצת הביקורת. זו המהות את ה-RCT ולכן הממצאים פה חזקים.

  • orikatz  On 12/02/2013 at 1:42 am

    כמו כן, האם זה יכול להסביר לדעתך את העלייה העקבית ב IQ לאורך הדורות?

    • גיל  On 12/02/2013 at 7:38 am

      על אפקט פלין, של עלייה באינטליגנציה לאורך הדורות, כתבתי בעבר פה:

      https://greengross.wordpress.com/2008/02/24/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95/

      בעיקרון, מה שקורה הוא שילדים היום פותרים מגיל צעיר בעיות דומות לאלו שבמבחני האינטליגנציה וגם הסביבה המודרנית טובה יותר לסוג כזה של שאלות. רוב העלייה מתבטאת במבחנים האבסטרקטיים שם יש יותר תרגול מגיל צעיר וגם העולם יותר כזה. חשוב גם לציין שהעלייה בממוצעים באה לידי ביטוי בעיקר בזה שאוכלוסיות שמסורתית היו מתחת לממוצע מדביקות את הפער עם האוכלוסיות החזקות. כלומר, אין הרבה עלייה אצל אנשים שהיו גם ככה מעל לממוצע. עם זאת, לא הכל ברור ויכול להיות שצריך לעשות רביזיה במבחני ה-IQ שיתאימו יותר לעולם המודרני.

  • אייל שדה לביא  On 12/02/2013 at 3:01 am

    מעניין וחשוב. בעיקר חשובה הפרכת הקשר בין שיפור האינטליגנציה של תינוקות וילדים לגורמים רבים שלא הוכחו במחקרים. לדעתי הסקירה הזו צריכה להתפרסם בעיתונות הכתובה, כך שהורים יידעו שמרבית תוספי המזון, צעצועי הפלא, מוזיקת הרקע, קורסי הכנה וכל שאר הבטחות הסרק שמכוונות לפחדים של ההורים ולכיסיהם הן שטויות.

    אני מסיק ממחקרים אלה כי בשורה התחתונה מה שמעלה את האינטליגנציה של ילדים היא סביבה תומכת ומפרה, המעשירה את הילדים בגירויים קוגניטיביים, בסקרנות, בכלי חשיבה עצמאית, בביטחון עצמי ובמלה ההיא שלא נוטים להשתמש בה רבות במחקרים כמותיים – אהבה.

    אז תפסיקו לחפש מסביב לפנס לפטנטים מעלי אינטיליגנציה שמוכרים לכם שרלטנים, ותשקיעו בילד ובילדה. גרו את דמיונם, העמיקו את האמון שלהם בעצמם ובחשיבה היצירתית שלהם, הפעילו את דמיונם, תנו להם ללכת מחופשים לא רק בפורים, התפעלו מהם, תנו להם ליצור בתוך גבולות ברורים.

    גיל, תודה על סקירה חשובה. אני מפנה אליה מתוך האתר שלי כאן:

    http://psychotherapyisrael.com/%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA/

    • גיל  On 12/02/2013 at 7:45 am

      תודה אייל. אכן סביבה חברתית תומכת היא המרכיב אולי הכי חשוב שמאפשר התפתחות תקינה של הילד וגם התקשרות בטוחה (אם לשאול מונחים מבולבי). חשוב באמת להפריד בין כל מיני פסבדו מדע למה שבאמת עשוי לעבוד וגם חשוב לזכור שקשרים עם ילדים בקבוצת הגיל, משפיעים מאוד כנראה לטווח הארוך (אבל זה קצת יותר מאוחר).

  • היד הנעלמה  On 12/02/2013 at 5:33 am

    מאוד מעניין. כשיהיה לי ילד אני עדיין אשמיע לו מוצארט. אם את האינטליגנציה זה לא ישפר, אז לפחות את טעמו המוזיקלי.

    • גיל  On 12/02/2013 at 7:40 am

      נכון, כאמור לא הכל קם ונופל על אינטליגנציה כמו שכולם חושבים. טעם מוסיקלי וסתם הנאה הם גורמים חשובים להתפתחות ילדים (ומבוגרים).

  • עקיבא  On 12/02/2013 at 10:15 pm

    כל השיפורים שהצגת הם של נקודות איי קיו בודדות. תקן אותי אם אני טועה אבל זה אומר שגם אם לשיטות שונות יש השפעה היא יחסית קטנה ולא דרמטית.

    לשם השואה, בכמה נקודות בממוצע משפיעים גורמים אחרים?

    • גיל  On 12/02/2013 at 10:25 pm

      זה נכון, אבל גם כמה נקודות יכולות לעשות הבדל גדול. תחשוב למשל על מישהו שמנסה להתקבל לאוניברסיטה ובגלל כמה נקודות מפספס. חשוב גם לומר שהשינויים הללו נעשו תוך כמה שבועות. יתכן שההשפעות ארוכות הטווח שלהן גדולות יותר או קטנות יותר. אני לא יודע על אלו גורמים אחרים אתה מדבר, אבל אין גורם אחד שמשפיע בצורה דרמטית והIQ הוא הצטברות של הרבה גורמים משפיעים.

      • עקיבא  On 13/02/2013 at 1:22 am

        סתם בשביל לקבל את הרושם, בדקתי את הערך "מנת משכל בויקיפדיה", לפי מה שכתוב שם הIQ מתפלג נורמלית כשסטיית התקן היא 15.

        לכן כשאתה כותב שלקיחת ברזל מוסיפה כ13 נקודות IQ בממוצע המשמעות של זה היא שילד בן 5.5 מפגין רמת אינטליגנציה שמתאימה לילד בן 6 וחודשיים, זה הבדל גדול מאד.

        אתה כמובן צודק שההשפעה קצרת הטווח היא הפחות מעניינת (למרות שהיא כנראה קלה יותר למדידה) ויותר מעניין מה קורה לטווח ארוך. חבל שאין עוד מחקרים על זה.

        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C

      • גיל  On 13/02/2013 at 1:34 am

        אכן, ממוצע האינטליגנציה מתוקנן כך שהממוצע יהיה 100 וסטיית התקן 15. 13 נקודות זה אכן קרוב לסטיית תקן אחת וזה הרבה מאוד. זה רק מראה כמה ברזל חשוב. עם זאת, צריך לזכור שחלק גדול מההשפעה נובעת ממחסור בסיסי בברזל. אם ילד מקבל את מנת הברזל המומלצת אז תוספת של עוד ברזל לא תשנה לו. כל זה בא להראות שילדים שסובלים מחסכים תזונתיים וחברתיים בגיל צעיר יכולים לסבול קשות מכך כל חייהם.

      • עקיבא  On 13/02/2013 at 3:51 am

        בדיוק, נשמע שכל הפרמטרים משפיעים על האינטליגנציה לרעה *בהיעדרם* חוץ מפרמטר אחד: קריאה אינטראקטיבית, שיחה עם הורים וכו'.
        זה כנראה הפרמטר היחיד שרלוונטי להורים בחברת שפע

  • עידו  On 13/02/2013 at 5:25 am

    שלום גיל,
    פוסט מעניין

    אבל איך ממצאייך מסבירים את מחקרי התאומים אשר מצאו קורולציה של 0.72(!!) במנת המשכל של תאומים זהים אשר גדלו בנפרד . זה מראה שבהחלט יש מרכיב גנטי חשוב מאוד, גבוה יותר מהגורם הסביבתי…
    ואני כמובן לא מדבר על מקרים קיצוניים כמו הזנחה או תת תזונה (וזה נכון גם להשפעת הברזל..)

    • גיל  On 13/02/2013 at 9:33 am

      אכן, המרכיב הגנטי חשוב מאוד אבל שים לב שגם קורלציה של 0.72 מסבירה קצת יותר מ50% מהשונות בין התאומים. כלומר, 50% מהשונות בIQ מוסברת על ידי גורמים אחרים.

  • dinaralt  On 15/02/2013 at 1:48 am

    הנה עוד מחקר חדש איך מוסיקה מוקדם מקדמת התפתחות המח של הילד:
    http://www.concordia.ca/now/what-we-do/research/20130213/early-music-lessons-boost-brain-development.php

  • פשוטה  On 09/05/2013 at 2:30 am

    קצת מדכא. לחשוב שאם לא נחשפתי לדברים מסויימים עד גיל 3, אז אין לי סיכוי לשפר דברים מסויימים אחרי גיל 30.

    בכל זאת, מהיכן מגיע הרושם שהאינטיליגנציה משתפרת אחרי גיל 20?
    אם התחלתי לקרוא ולהפתח לדברים רק בגיל 20+, הכל אבוד ? 😦

    • גיל  On 09/05/2013 at 8:20 am

      פשוטה, זו לא המסקנה של המחקר. תמיד אפשר לנסות לשפר וגם להצליח.

%d בלוגרים אהבו את זה: