מבט פילוסופי על אתיקה ורמאות בספורט

בשניות האחרונות של משחק רבע גמר המונדיאל בין גאנה לאורגוואי, במצב של תיקו 1:1, נבעט כדור חופשי לתוך הרחבה של אורוגוואי. בערבובייה שנוצרה ברחבה נבעט הכדור פעמיים לכיוון השער ונבלם פעמיים על ידי לואיס סווארז. בפעם הראשונה הוא הדף את הכדור בברכו ואילו בפעם השנייה הוא הסיט אותו בשתי ידיו. הבעייה: סוארז אינו שוער ולכן נגיעה כזו אינה חוקית. שופט המשחק הרחיק את סוארז ושרק לפנדל שנבעט למשקוף והחוצה על ידי אסמואה ג'יאן, מה שמנע מגאנה להיות הנבחרת האפריקאית הראשונה בחצי גמר המונדיאל (הם הפסידו 4:2 בפנדלים). אפשר לראות את האירוע כאן:

לאחר המשחק סוארז לא הביע שום חרטה להתנהגותו. לדבריו, המעשה שלו נועד לתת לאורוגוואי את הסיכוי היחיד שהיה לה לנצח במשחק, והוא שמח מאוד כשג'יאן החמיץ את הפנדל וגאנה הפסידה בפנדלים. אבל ברחבי עולם הכדורגל הדיעות היו חלוקות ונשמעה ביקורות רבה על סוארז. רבים הסתייגו מהמעשה וראו בו רמאות לשמה. מהצד השני, היו אחרים שסברו שאין במעשה שום פסול וגם הוא וגם הקבוצה נענשו בעונש חמור למדי, שרק במקרה לא נגמר בהפסד של אורוגוואי. היו גם אנשים שאמרו שהתגובה שלו בכלל הייתה אינסטנקטיבית ולא ממש הייתה תוצר של החלטה מודעת ולכן אין בכלל סיבה להאשים אותו במשהו. האם סוארז הוא גיבור או חוטא? המעשה שלו מעלה כמה שאלות פילוסופיות מעניינות שקשורות לספורט ומאמר שפורסם לאחרונה על ידי אמריס ווסטקוט בכתב העת פילוסופיה עכשווית דן בהן.

דרך אחת לנסות לנתח את האירוע מבחינה פילוסופית היא על ידי תשובה לשאלה הבסיסית: האם סוארז רימה? מכיוון שרמאות נתפסת כמעשה לא מוסרי, אם נצליח להוכיח שסוארז רימה אז נוכל להסכים שהמעשה שלו ראוי לגינוי. הבעייה היא שאין הגדרה חד משמעית לרמאות, לא בספורט ולא בכלל. אנחנו נוטים לחשוב שרמאות מחייבת שבירה של החוקים אבל לא תמיד זה נכון. במשחקי טניס שאינם מנוהלים על ידי שופט (בעיקר משחקי ילדים), השחקנים עצמם נותנים קריאת "חוץ" כשהם חושבים שהכדור היה בחוץ. שחקן יכול לקרוא "חוץ" גם אם הוא יודע שהכדור היה בפנים מה שלא מהווה הפרה של שום חוק אבל פועל כנגד הקוד האתי של המשחק. דוגמא נוספת היא שחקני כדורגל שלא מחזירים את הכדור ליריב אחרי שהקבוצה בעטה אותו בכוונה החוצה לאחר פציעה של שחקן. בשתי הדוגמאות הללו אין שום הפרה של החוקים הפורמאליים של המשחק, אבל הם נתפסים כרמאויות על ידי חלק ניכר מהאנשים. במקרה של סוארז, הוא אולי הפר את הקוד האתי של משחק הוגן אבל כל הארוע היה במסגרת החוקים. הפנדל וההרחקה מקובלים על כולם והם חלק מחוקי הכדורגל הרלוונטיים למקרה.

שאלה אחרת שנוגעת לקיומה של רמאות היא התפיסה שרמאות תמיד מחייבת הולכת שולל של אחרים. אם רץ מרתון נוסע במכונית חלק ממסלול הריצה אז בבירור יש כאן הולכת שולל. אבל מצד שני, אם סוארז היה תופס את הכדור בידו, נותן אותו לשופט ויורד מהמגרש (מה שמאוד דומה למה שקרה בפועל מבחינת שרשרת האירועים) אז אין כאן שום ניסיון להוליך שולל אף אחד, בניגוד למשל להנרי שבבירור השתמש בידו כדי לקבל יתרון לא הוגן שהוביל לשער נגד אירלנד במשחקי ההצלבה למונדיאל בדרום אפריקה, או שחקנים שמתחזים לפצועים ומנסים בכוונה להוליך שולל את השופט ולעצור את המשחק. סוארז ותומכיו לא מנסים להסתיר מה שהוא עשה ולא מבקרים את השופט על האדום או הפנדל. הפרשנות שלהם למה שקרה היא שונה. מבחינתם, אין כאן שום רמאות אלא הפרה ביודעין של החוקים וקבלת העונש הנלווה לכך. לטעמם, המונח רמאות משמש מקרים אחרים שבהם הייתה כוונה לרמות. המסקנה היא שרמאות היא עניין סובייקטיבי למדי וכשאין הסכמה על מהי רמאות, התרכזות במושג הזה לא תוביל לשום מקום.

דרך אחרת לנתח את המקרה מבחינה פילוסופית היא על ידי מבחן העקביות. מבחן העקביות בא לבדוק האם אנחנו עקביים בדיעות שלנו כשמוצגים בפנינו מקרים דומים. כאן אנחנו מנסים לבחון האם הדיעה שלנו על מקרים שדומים למה שסוארז עשה תוביל אותנו לאותן מסקנות? בכדורסל למשל מקובל מאוד לעשות עבירות מכוונות על שחקנים בסיום המשחק (אסטרטגיית "האק דה שאק"). האם אותם אנשים שמבקרים את סוארז מבקרים גם את הטקטיקה הזו? על פניה נראה שלא. הדיעות לגבי עבירות מכוונות בכדורסל הרבה יותר חיוביות מאשר בפנדל של סוארז. למרות שיש אנשים שמסתייגים מהטקטיקה הזו, פרשנים רבים רואים בה אסטרטגיית משחק חכמה וסביר שחלק מהם לא עקביים עם דעתם על מעשה סוארז. ומה בדבר הוקי שם שחקנים מרביצים אחד לשני בצורה כמעט חופשית במשך כל המשחק כחלק מהאתוס של המשחק, או בייסבול שבו פיצ'רים מפוצצים חובטים בכוונה כטקטיקת הרתעה? רבים מחובבי הספורט מצדיקים התנהגויות כאלו אבל מתנגדים לפנדל המכוון של סוארז, אז האם הם לא עקביים בדעתם? לא בהכרח.

מתנגדי סוארז עשויים להביא דוגמאות ספורטיביות אחרות שתומכות בדעתם. ישנם ענפי ספורט רבים המענישים בחומרה עבירות במתכוון. חישבו למשל איזו צעקה הייתה קמה אם טייגר וודס היה בועט בכדור של יריב שמתגלגל לגומה על הגרין. זה מעשה חמור ביותר שקרוב לוודאי היה מוביל שחקן להרחקה מהטורניר. העקביות של המתנגדים לסוארז יכולה להתבטא לפיכך בכמה מישורים: אחת, לטעון שכל העבירות במתכוון, קלה כחמורה, אינן מוסריות. בעיטה בכדור גולף שקולה לעבירה במתכוון בכדורסל וכולן פסולות.

דרך נוספת להיות עקביים עם ההתנגדות היא לומר פשוט שאי אפשר להשוות בין ענפי ספורט שונים עם נורמות התנהגות שונות. כדורסל זה לא כדורגל ואין מקום בכלל להשוואה. בשורה התחתונה, גם התומכים וגם המתנגדים לסוארז יכולים לבטא דיעות עקביות רק שהעקביות שלהם תהיה מסוג שונה. תומכי סוארז יכולים להשתמש בדוגמא כמו זו של הכדורסל כדי להצדיק את המעשה שלו, ולומר שהם עקביים בדיעה שלהם שעבירות דומות מוענשות במסגרת חוקי המשחק, בעוד המתנגדים לו יכולים לומר שכדורסל זה לא כדורגל או לחשוב שבאופן גורף, אסור לעבור עבירות במתכוון. אז איך ניתן להכריע איזו עקביות נעלה על אחרת? יוצא שהניסיון לנתח את המקרה של סוארז על בסיס עקביות לוגית מוביל למבוי סתום בדיוק כמו שאלת הרמאות.

האם ניתן למצוא תשובה פילוסופית שתתן לנו מוצא מהסבך? בסופו של דבר נראה שהכל מתנקז לשאלה באיזה עולם אנחנו מעדיפים לחיות. האם אנחנו מעדיפים משחק כדורגל שבו מעשה סוארז הוא חלק אינטנגרלי ולגיטימי מהמשחק, או שאנחנו מעדיפים משחק שבו מעשים כאלו לא יתרחשו? כל צד יכול למצוא כנראה הצדקות פילוסופיות לעמדה שלו אבל לשאלה איזה ספורט אנחנו מעוניינים לצפות היא שאלה שכל אחד צריך לענות לבדו.

ואם כבר אנחנו עוסקים בפילוסופיה וכדורגל, אי אפשר שלא להתענג על משחק הכדורגל הקלאסי הבא:

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ido2267  On 16/01/2013 at 10:29 am

    ריממ צ"ל רימה

  • א.ב.  On 16/01/2013 at 11:13 pm

    רק כמה נקודות,
    יש הבדל בן חוק למוסר.
    חוק יכול להיות לא מוסרי, ודווקא עברה על החוק תהיה אז מוסרית.
    חוקי הספורט הם חוקים ולא קשורים למוסר. אולי אפילו להפך. הספורט במהותו הוא נגד מוסר.

    אם אתה רוצה לסבך את העניין הרי שנגיד, שאם האורוגוואים מנצחים, ומקבלים בונוס כספי, אותו היה צריך סוארז כדי להציל חיים… אז יש שאלות מוסריות…

    • גיל  On 16/01/2013 at 11:23 pm

      אני לא חושב שהספורט נגד מוסר. יש אתיקה לכל ספורט, דברים שמותר ואסור לעשות בהם. למשל, ברור שהבקעת גול עם היד אינה מוסרית וגם אינה חוקית. במקרה פה, ברור שהוא עבר על החוק וקיבל עונש. השאלה עם זאת, היא האם זה מוסרי במקרה כזה לעבור על החוק ביודעין (בהנחה שזה לא היה אינסטנקטיבי)?

  • ארן  On 17/01/2013 at 3:27 pm

    ניתוח טוב ומענין,

    אני חושב שבאופן כללי בכדורסל שימוש בעבירות הוא חלק מחוקי המשחק. הדוגמא המקבילה היא שחקן כדורסל שעושה עברה גסה, למשל תקיפה גופנית של שחקן בלי כדור. עבירה כזו היא "מחוץ לחוקי המשחק".
    בכדורגל לא מקובל לעצור כדור ביד, זה משהו לא נפוץ, אבל מכיון שזה אירוע שיכול לקרות בגלל אופי המשחק יש "תג מחיר" לעבירה הזו. ואם סוארז היה תופס את הכדור ביד, נותן אותו לשופט ויורד מהמגרש סביר שהוא היה מקבל הרחקה מעוד כמה משחקים, מכיון שהתנהגות כזו היא "שבירה של חוקי המשחק".
    לכן במקרה של סוארז, אם הוא עצר את הכדור באופן חצי אינסנקטיבי אז לדעתי הוא לא רימה. אבל אם הוא התכוון לעצור את הכדור ביד (משהו שכמובן קשה עד בלתי אפשרי להוכיח) אז הוא רימה. התגובה של סוארז אחרי המשחק כמובן פותחת את הדלת להשערה שהוא התכון לעשות את זה ולכן הוא רימה.

    בוא נחשוב למשל על חוקים מחוץ לספורט. אם חנית במקום עם מדחן ולא שילמת לא יטענו נגדך שהיית לא מוסרי. אם תפסו אותך אתה משלם קנס ובזה נגמר הסיפור. לעומת זאת אם גנבת מכונית וישבתי בכלא אף אחד לא יטען שהישיבה בכלא "מלבינה" את הגניבה.
    מקרה גבולי יהיה נגיד חניה שלי בחניית נכים. כאן כבר יש מקום לטעון שהמעשה שלי לא מוסרי והקנס לא "מתקן" את המצב.

    • גיל  On 17/01/2013 at 4:25 pm

      אני מסכים עם הניתוח שלך. יש התנהגויות ספורטיביות שגם הפרה שלהן נחשבת ללגיטימית ובמסגרת המשחק. נגיעה ביד היא לרוב לא כזו, אבל בההתחשב בעונש החמור למדי שהוא קיבל (למעשה עונש כפול) אני אישית סבור שזה די לגיטימי ורוב השחקנים היו מתנהגים באותה צורה במצב דומה. אם לא היה עושה את זה, אורוגוואי היו עפים בוודאות כך שהנסיבות גם חשובות.

      • ארן  On 17/01/2013 at 9:23 pm

        גיל,

        אני לא חושב שהוא קיבל עונש כפול. לפי מה שאני יודע, הפנדל נפסק מכיון שנגיעה ביד מייצרת מצב שבו השופט צריך להשיב את הדברים לקדמותם. ההרחקה נפסקה מכיון שהשופט חשב שהיא היתה מכוונת. (ניתן להגיד שהשחקן הציב את עצמו במצב שבו הוא היה צריך לצפות שהוא יגע ביד והיה צריך להיות סופר זהיר.) כך שאין כאן עונש כפול ולדעתי הוא גם לא היה חמור אלא מידתי.

      • גיל  On 17/01/2013 at 10:54 pm

        לא הוא באופן אישי אבל הרחקה ופנדל באופן כללי זה עונש חמור למדי. במקרה הזה זה לא שינה כי ההרחקה הייתה חסרת משמעות אבל בזמן משחק, לתת לקבוצה השנייה גול כמעט וודאי וגם להרחיק שחקן זה יותר מדי לדעתי.

  • niron1  On 19/01/2013 at 12:51 am

    חסר לי כאן בדיון הפילוסופי המעניין הזה קצת פסיכולוגיה אבולוציונית גיל, אז אנסה להרים את הכפפה.. נראה שיש משהוא אחד שקשור לעברות ובמיוחד החמורות שמגביר את העניין והאטרקטיביות של המשחק בעייני האוהדים. זה קצת דומה לסרטים שבהם בכדי ליצור עניין מוגבר יוצרים עלילה בה יש נבל וחוסר צדק עמוק ואז כולנו מתרכזים הרבה יותר בסרט ובצדק שיש להשיב. חוסר צדק כפי שדובר בו רבות וגם כאן, הוא עניין שיש לו שורשים עמוקים באבולוציה והוא מפעיל את הרגשות הכי עמוקים שלנו. בכדי להחזיר צדק יש תרבויות ואנשים שהולכים הכי רחוק עד כדי רצח. ואם כל העניין במשחק הוא להפעיל עניין ולגרום התרגשות אז אין כמו חוש הצדק המקופח בכדי לסייע בעניין. אם לא היו עברות והכל היה "סטרילי", כמו משחק של בנות🙂, בלי חס וחלילה להעליב את המין היפה, נראה לי שהיה משעמם קצת. תחשבו כמה זמן לאחר שהמשחק נגמר, אנחנו ממשיכים לדבר על מקרים כמו זה של סוארז? ומה היה בלי כאלו מקרים.. מעבר לכך, נראה שאלו שעושים עברות קלות הם במקרים רבים אלו שרוצים להצליח לנצח ולהתקדם. אני חושב על השחקנים "הצבעוניים" "הבעייתיים" האלה. איך היה נראה המשחק בלעדיהם? הם כנראה גם הטיפוסים "המתלהבים" והאופטימיים ביותר ואם נוציא אותם מהמשחק האמיתי או זה של החיים (החיים הם במה וכולנו שחקנים) בגלל עברת משחק קטנה או עברת תנועה קלה, נפגע קשות בהם, ובעצם באנשים רבים שהם כוח מניע, אופטימי ורב חשיבות למשחק, ולכלכלה במשחק האמיתי של החיים ובסופו של דבר בעצמנו. חוצ"מ מתחת לפני השטח, עולה מהחוקים שאם אתה עושה עברה חמורה שמשנה את כללי המשחק אתה מחוץ למשחק, ובחיים האמיתיים – בכלא. אבל עבירה קלה שלא משנה את חוקי המשחק, שלא שוברת את הכלים, תקבל עונש אבל עדיין רוצים אותך במשחק. בעניין עבירה ועונשה – יש גם עניין של פרופורציות שמביא להתפתחות נורמות: כמה עבירה מסוימת גורמת להשפעה על תוצאת המשחק. בכדורגל הרבה יותר קשה להבקיע גול מאשר לקלוע סל ועבירה חמורה כמו נגיעה ביד ליד השער היא בבחינת הטיה ברורה של תוצאת משחק, לעומת מצב דומה בכדורסל. מניעת סל לא חוקית שם לא תביא בדר"כ לעונש כה חמור כמו בכדורגל.

    • גיל  On 19/01/2013 at 1:21 am

      האמת לא ניסיתי באמת להכניס אבולוציה לעניין כי זה לא ממש רלוונטי אבל אם מתעקשים, אפשר לראות את סוארז כנמלה שהקריבה עצמה למען המלכה🙂

  • דן  On 03/12/2015 at 10:40 am

    רמאות לא בטוח, אבל כן ניצול של מה שאפשר לכנות כ"פירצה" בחוקת הכדורגל.
    בכדורסל, לשם השוואה, יש מה שנקרא "חסימה בלתי חוקית" – כאשר שחקן חוסם את הכדור כשהוא בירידה ומעל גובה הטבעת, או לחילופין מצמיד את הכדור לקרש. הסנקציה, במקרה הזה, היא סל לזכות הקבוצה שזרקה, גם אם הכדור לא נכנס פיזית לסל.
    לדעתי, זה היה צודק יותר אם בכדורגל היו מאמצים חוק דומה, שמתייחס למקרים כמו של סוארז, שהם אמנם די נדירים, אבל בכל זאת. פשוט לאשר שער במקרה כזה.
    כמובן, זה יפתח פתח לכל מיני מקרים גבוליים, שבהם יהיה קשה לקבוע בודאות אם הכדור היה בדרכו לשער או לא, וכאן אנחנו נכנסים כבר לנושא של הילוכים חוזרים בוידאו כן או לא. לדעתי, במקרים הדי נדירים (וגורליים) כמו המקרה הנ"ל, זה בסדר שהשופט יעצור שנייה ויראה הילוך חוזר. אפשר גם להשתמש בתוכנת מחשב שתנתח את מסלול הכדור. ולצורך העניין, אפשר לקבוע, שבמידה ואין תוצאה חד משמעית שהכדור בודאות היה בדרך לשער, אלא תוצאה גבולית של אולי כן אולי לא, אז לא יאושר שער וינתן פנדל.

    • גיל  On 03/12/2015 at 10:44 am

      אני מסכים. במקרה שלו זה היה חוק שיחסית נאכף באופן נדיר והוא גם מאוד חמור ולכן הרעש שעורר. הרי גול או פנדל בכדורגל הרבה יותר חשובים מאוד סל. אני לא רואה צורך לשנות את החוק. הרי הקבוצה קיבלה פנדל והוא קיבל אדום. ברוב מוחלט של המקרים כל אחד מהעונשים הללו חמור מספיק. כאן בגלל שזה היה בדקה האחרונה של ההארכה ההרחקה הייתה חסרת חשיבות ואת הפנדל הם פספסו.

      • דן  On 04/12/2015 at 9:39 am

        לא הבנתי עם מה (ממה שרשמתי) אתה מסכים ועם מה לא, כי אתה אומר שאתה לא רואה צורך לשנות את החוק, ואילו אני דווקא בעד שכן ישנו את החוק. את המשמעות של הרחקת שחקן קשה לכמת, לפעמים זה יותר משמעותי ולפעמים פחות. לקבל פנדל זה נחמד, אבל זה עדיין לקבל מצב של 75-80 אחוז גול על חשבון כדור שהיה בודאות בדרך לשער, ככה שבמקרים כאלה משתלם לשחקן הגנה לעבור על הכללים ולספוג את הסנקציה, שהיא פחות חמורה משער ודאי. לדעתי, החוק היה צריך להיות כזה, שמה שסוארז עשה פשוט לא מתקבל כמהלך שהוא חלק מהמשחק, ומרגע שהוא בוצע, אוטומוטית המשחק נעצר ומאושר שער. יכול להיות שאפילו אין צורך להעניש בכרטיס אדום, ויכול להיות שעדיין אינסטינקטיבית שחקנים ייטו לבצע מהלכים כאלה, אבל הם לא ירוויחו מכך שום דבר (וככל הנראה גם לא יפסידו, למעט השער שבכל מקרה הקבוצה שלהם עמדה לספוג).

      • גיל  On 04/12/2015 at 9:57 am

        התכוונתי שאני מסכים שזו לא רמאות אלא יותר ניצול פירצה בחוק ומי שמעוניין לשנות את החוק זה לגיטימי בעיניי אם כי לא הכרחי. משחק עם 10 שחקנים הוא מאוד קשה ואם אתה גם סופג גול בפנדל אז זה יתרון כפול ולא מוצדק. תראה, יש גם עבירות קשות בדרך לשער שמחייבות הרחקה וגם בהן לא מאשרים שער. אני חושב גם שכמו שכתבתי זה יותר עניין אינסטנקטיבי ולא מודע כך שקשה לדעתי להצדיק עונש יותר חמור על זה. אל תשכח גם שהוא הורחק מחצי הגמר שזה גם עונש חמור מאוד.

  • דן  On 05/12/2015 at 1:12 am

    לא יודע אם חוקת הכדורגל היתה הנושא המהותי בפוסט המקורי, אבל אם כבר סטינו אז לטעמי הדגש הוא פחות על העונש שסופג שחקן ההגנה ויותר עשיית צדק עם הקבוצה המתקיפה, שמבחינתה כל דבר פחות משער ייתן להם הרגשה (מוצדקת) שהם נדפקו.
    חשוב להדגיש שיש הבדל בין מצבים יותר נפוצים בהם שחקן הגנה נוגע ביד בכדור 5-10 מטר מהשער כשמאחוריו עומד שוער, לבין המקרה של סוארז של עצירת כדור על קו השער.
    ולגבי חצי הגמר, אורוגוואי בכלל לא היו מגיעים לשם אלמלא נגיעת היד, ככה שרק שחקן אחד שמורחק מחצי הגמר במקום זה שכל הקבוצה לא היתה משתתפת בחצי הגמר, זה בסה"כ דיל לא רע עבור אורוגוואי, ובכל אופן לא מנחם ולו במקצת את גאנה.
    לגבי עבירות קשות בדרך לשער, כל עוד כן עומד שוער בשער אז זה בהחלט לא 100 אחוז גול, ככה שהחוקים כפי שהם בסה"כ עושים צדק עם מצבים כאלה.
    יש לציין שהדיון הוא תיאורטי ואני לא באמת בונה על זה שפיפא ישנו את החוקה.

    • גיל  On 05/12/2015 at 7:59 am

      הדגש הוא כפול וזו הבעייה כי העונש הוא כבד מאוד. בחלק גדול מהמקרים הקבוצה סופגת גול ונאלצת לשחק בשחקן פחות מה שמפחית משמעותית את הסיכויים שלה להשוות. צדק ספורטיבי אף פעם לא מושלם אבל עונש אחד צריך להספיק וזה הפנדל ואולי צהוב לשחקן. הבעייה שהחוקה לא מבדילה בין מקרים של יד על קו השער מיד במקם אחר וכנ"ל גם לפאולים ברחבה שעונשם כפול.

      נכון, אורוגוואי לא היו מגיעים לחצי הגמר וזה אכן היה דיל מצוין עבורם. אבל זה מקרה באמת נדיר בחשיבות שלו וגם בדקה שבה התרחש. ברוב מוחלט של המקרים העונש הוא חמור דיו ואתה לא יכול לשנות חוק לכל מקרה ספציפי.

%d בלוגרים אהבו את זה: