הבדלים בין גברים ונשים בצורה שהם מחפשים את המכונית בחניון

אחד ההבדלים הבולטים בין גברים ונשים היא בתפיסה המרחבית שלהם. השערה מרכזית אחת היא שההבדלים הללו מקורם אבולוציוני, והם נובעים מחלוקת עבודה שונה בין ציידים ללקטיות, והמשימות השונות שגברים ונשים נאלצו להתמודד איתן לאורך ההיסטוריה הארוכה של חיים בחברה של ציידים לקטים. אחד המבחנים המודרניים שמראים את ההבדלים הללו הוא מבחן רוטאציות מנטליות שבה אנשים מתבקשים לדמיין איך צורות תלת מימדיות יראו אחרי שיסובבו אותן. הם צריכים לערוך סיבובים תלת מימדיים כאלו בראש בלבד ולדמיין את הצורות המתקבלות. זו משימה שבה גברים טובים יותר מנשים באופן עקבי, מה שניתן לראות אפילו אצל תינוקות. אבל ההבדלים בין גברים ונשים בתפיסה המרחבית לא נגמרים רק ברוטאציות מנטליות. יש הבדלים כאלו גם בחיי היום יום. נשים וגברים תופסים מבחינה קוגנטיבית את הסביבה בצורה קצת שונה, מה שמשפיע גם על איך הם מנווטים, איך הם מחפשים מזון, עורכים קניות או סתם מנסים למצוא כתובת מסוימת. מחקר חדש בוחן איך נשים וגברים מחפשים את המכונית שלהם אחרי ביקור בקניון, והאם יש הבדלים באסטרטגיות החיפוש הללו.

בעיית מציאת המכונית היא בעייה שקשורה לזיכרון המרחבי. אנשים בונים לעצמם מפה קוגנטיבית של הסביבה, ואז מנווטים באמצעותה. המפה הזו כמובן לא חייבת להיות מושלמת ומספיק לבנות דרך אחת יעילה להגיע ממקום מסוים ליעד על מנת שהמפה תהיה מוצלחת, אבל אנשים עם בעיות בזיכרון המרחבי יכולים להתקשות מאוד בהתנהלות היומיומית שלהם. משימות פשוטות כמו מציאת מפתחות הבית יכולות לקחת זמן רב, שלא לדבר על אי ידיעת הדרך לעבודה. במקרי חירום, זה יכול להוביל לאסון אם לא יודעים מהי הדרך המהירה ביותר להתפנות מבניין בזמן שריפה למשל, ורק תחשבו איך הייתם מסתדרים כציידים ולקטים בחברה מסורתית עם זיכרון מרחבי גרוע.

ככל שאנשים מכירים את הסביבה טוב יותר, למשל נוסעים באותה הדרך כל יום, הזיכרון שלהם הופך לאוטומטי. בסביבות חדשות, אנשים צריכים לכוון את הקשב שלהם ולהתאמץ הרבה יותר בניווט דרכם. המחקר הנוכחי התמקד במציאת מכונית במגרש חנייה של קניון גדול, משימה שלא אמורה להיות מסובכת במיוחד אבל לא מעט אנשים מתקשים בה. 115 אנשים שסיימו את הקניות שלהם, 59 גברים ו-56 נשים השתתפו במחקר בטווח גילאים רחב של 19-80. הנבדקים התבקשו לענות על שאלות שונות שקשורות ליכולת ניווט באופן כללי, ובאופן ספציפי בחניון של הקניון. הם נשאלו בין השאר לגבי מידת הוודאות שיש להם היכן הם חנו, והתבקשו לתאר את המסלול מהמקום שבו הם נמצאים עד למכונית ולהצביע מנקודה קבועה בתוך הקניון לכיוון המשוער של המכונית החונה שלהם. אחרי זה החוקרים שחררו אותם לנפשם ועקבו אחריהם כדי לראות בפועל איך הם מגיעים למכונית.

הנה הממצאים העיקריים של החוקרים: רוב האנשים מצליחים להגיע למכונית במסלול הקצר ביותר האפשרי, אבל 14% טועים טעויות מהותיות בדרך ועושים סיבוב רציני לפני שהם מגיעים למכונית. מבין אלו שמתברברים בדרכם למכונית היה רוב נשי, 12 נשים לעומת 4 גברים. האנשים הללו היו חסרי חוש כיוון באופן כללי, ובאופן ספציפי לא יכלו לומר איפה המכונית שלהם חונה על מפה. חוש כיוון הוא הדבר החשוב יותר מכיוון שגם אם לא יודעים בדיוק איפה המכונית חונה, מספיק שהכיוון הכללי ידוע כך שבסופו של דבר אפשר יהיה למצוא את המכונית די בקלות.

הבדלים מעניינים בין המינים עלו גם מאסטרטגיות החיפוש השונות. נשים נטו יותר להתבסס על רמזים ויזואליים כמו מבנים בסביבה, ותארו את מסלול ההליכה בהתבסס על מבנים או עצמים אחרים שנמצאים בדרך. גברים לעומת זאת תארו את המסלול במונחי מרחק, והשתמשו במטרים כדי לתאר איך יגיעו לרכב (10 מטרים צפונה, 30 מטרים מזרחה וכו’). זה אולי מסביר למה גברים היו מדויקים יותר בהערכת המרחק מנקודת המוצא לרכב כי הזיכרון המרחבי שלהם כנראה טוב יותר. מעניין אגב שגברים צעירים היו קצת יותר טובים יותר מגברים מבוגרים באיתור המכונית, אבל מגמה הפוכה התגלתה אצל הנשים שם דווקא נשים מבוגרות הפגינו דיוק גדול יותר במציאת המכונית החונה.

לסיכום, יש הרבה מה לחקור בצורה שבני אדם מנווטים את דרכם במרחב, ובמיוחד כאשר אנשים צריכים להגיע למקום חדש. נראה די בבירור שלשני המינים יש אסטרטגיות שונות שהם נוקטים בחיפושים הללו, והזיכרון והקידוד המרחבי שלהם מתנהג בצורה שונה. החוקרים במחקר הזה לא השתמשו בהסברים אבולוציוניים אבל אפשר להעלות השערה שהשימוש ברמזים ויזואליים של נשים עקבי עם חיפושים במרחבים ידועים שחוזרים אליהם שוב ושוב, מה שמאפיין למשל ליקוט בחברות מסורתיות שם הפירות והשורשים נמצאים בשדות קבועים. לעומת זאת, התבססות על מרחקים בניווט תואמת התנהגות של אנשים שכל הזמן צריכים לפלס דרכם בסביבות חדשות, כמו למשל בזמן צייד. גם הערכות מרחק מדויקת מהיעד עולה בקנה אחד עם צייד שבו הצייד זקוק למידע הזה כדי להיות יעיל. אני לא מכיר מחקרים אבולוציוניים שבדקו את הנושא על הבסיס הזה אבל יהיה מעניין לראות אם מישהו ינסה לערוך מחקר בכיוון הזה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • הלה, סידני, אוסטרליה  ביום 08/01/2013 בשעה 3:53 pm

    הרשה לי לברך על המחקר שהוא רלוונטי מאוד לחיי ועכשווי ביותר
    למעוניינים יש אפליקציה לאייפון ״איפה מכונית שלי״ עם אפשרות לצלם בקניון ונקודות GPS בחוץ
    לעניות דעתי, כחונה ותיקה נטולת חוש כיוון (לכל הרוחות, הרי הקניון בנוי כמבוך), עם השנים פשוט לומדים לפתח אסטרטגיות כדי ללמוד לחיות עם המגבלות: והאסטרטגיה שלי היא לחנות במקום פחות או יותר קבוע, כדי שלא אתבלבל. ככה חונים באוטומט.

    • גיל  ביום 08/01/2013 בשעה 3:59 pm

      היי, כל האפליקציות הללו לוקחות את כל הכיף. מילא למצוא מכונית בחניון גדול שזה באמת מעשי, אבל הרבה אנשים לא מסוגלים יותר לנסוע נסיעה רגילה בלי הנחיות מהGPS.

      • Atheisms  ביום 08/01/2013 בשעה 9:55 pm

        הייתי מאלה שסובלים מדיסאוריינטציה מוחלטת אפילו בתוך מקומות שהייתי בהם הרבה פעמים, כמו קניון מגדלי עזריאלי, והיה לוקח לי איזה 5-10 דקות למצוא את הרכב שלי גם אם הייתי חונה אותו ממש ליד המעליות או ליד היציאה מהחניון. המצב השתפר משמעותית מאז שהתחלתי לנהוג יותר וזה אילץ אותי לתרגל ניווט. אני חושבת שגם ה-GPS עזר לי עם התצוגות של המפות בזמן נסיעה, זה "הכריח" אותי ללמוד עוד דרכים, לשים לב למרחקים ודברים כאלה.

        ביום ראשון הזה מצאתי שתי דרכים להגיע מעזריאלי לאיילון צפון בלי ללכת לאיבוד ברחובות לא מוכרים ובלי שאצטרך לשאול אפילו אדם אחד בדרך ואפילו גיליתי שאני יודעת להגיע לעוד מקומות. זה היה בשבילי ממש מרגש ולא היה לי את מי לשתף, כי לכולם סביבי זה נראה כל-כך טריוויאלי…

      • גיל  ביום 08/01/2013 בשעה 10:00 pm

        אין ספק שGPS מאוד אפקטיבי. אני שמח שאצלך דווקא היכולת לנווט השתפרה אבל התחושה שלי ושל אחרים היא שאנשים הפכו לתלויים מדי במכשיר, ואם במקרה הוא מתקלקל הם אבודים לגמרי. אני חושב שזה גם לוקח לא מעט מהכיף וההתרגשות של נסיעה ברכב, במיוחד במקום זר. אי אפשר להאבד יותר ולפעמים דווקא כשנאבדים מוצאים את הדברים המעניינים ביותר.

  • niron1  ביום 09/01/2013 בשעה 12:31 pm

    מעניין לא פחות מאלה שמוצאים בקלות מקומות ומכוניות הם אנשים שלא מוצאים בקלות והגורמים לכך..כפי שקראתי יש קשר הדוק בין חוש התמצאות ואוריאנטציה לקוי והפרעת קשב. אנשים עם הפרעות קשב לא רק שלא שמים לב לפרטים כתובים או מילוליים באירועים שונים בחיים, אלא גם לפרטים ויזואליים במהלך נסיעה, חניה וכו. הראש שלהם במחשבות וחלומות ופעמים רבות לא במה שקורה מולם וכך הולך לאיבוד מידע חשוב כמו מיקום חניה. לוקים בהפרעות קשב מהווים בין 7-9 אחוז מהאוכלוסיה וללא ספק יש בהפרעה זו גם יתרון אבולוציוני רב מכיוון שכל הלוקים בה, יצירתיים ומקוריים באופן יוצא דופן, בלי קשר לרמת האינטילגנציה שלהם, שהיא כמו ביתר האוכלוסיה. אבל אין ספק שהפרעות קשב אינם מסבירות את כל אלו שלוקים בבעית אוריאנטציה..

    • גיל  ביום 09/01/2013 בשעה 2:08 pm

      איפה ראית שמי שלוקה בהפרעות קשב הוא גם יצירתי במיוחד? אני לא מכיר מחקרים כאלו. בכל מקרה, אכן אנשים לפעמים חולמים כשהם מחנים את המכונית, ואני חושב שיש גם עניין שקשור לנקודת המבט. כשאתה חונה, יש כל מיני רמזים סביב המכונית שנראים ברורים ונראה שתוכל בקלות לאתרם. אבל כשיוצאים החוצה מהקניון, פתאום הכל נראה שונה לגמרי.

  • niron1  ביום 09/01/2013 בשעה 3:53 pm

    אחד הצדדים החיוביים בהפרעת קשב היא יצירתיות רבה ועל כך יש למיטב ידיעתי הסכמה רחבה כיום. ההשערה שמוח הלוקים בהפרעה זו מוצף במידע רב והם מעבדים אותו באופן שונה מאנשים ללא הפרעה כאשר בעת פתרון בעיות מופיעות אצלם אסוציאציות ומחשבות ספונטניות רבות הרבה יותר המאירות את הבעיה באופן שונה. יש להם חשיבה מופשטת במקרים רבים ותכונה שדיברת עליה רבות – חוש הומור, שכיחה אצלם. אומנים ויוצרים מוכשרים רבים הם עם הפרעת קשב, בדר"כ לא למרות ההפרעה, אלא בגללה..
    http://www.thedailybeast.com/articles/2011/02/08/adhds-upside-is-creativity-says-new-study.html

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%91,_%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA#.D7.A6.D7.93.D7.93.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.99.D7.95.D7.91.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.A8.D7.A2.D7.94
    סעיף 7:1

    מעניין במיוחד ההיבט האבולוציוני של ההפרעה..

    • גיל  ביום 09/01/2013 בשעה 4:23 pm

      יש הבדל בין לומר שאנשים אינטליגנטיים או יצירתיים הם בעלי שיעורי גבוה יותר של הפרעות קשב, לבין הטענה שמי שסובל מהפרעות קשב הוא גם יותר אינטליגנטי ויצירתי בהכרח. יש הרבה מאוד סוגים של הפרעות קשב ואתה מדבר פה על הפרעה אחת ספציפית שגם שם העדויות לא חד משמעויות ובטח שלא הקשר הסיבתי. אל תשכח שבעולם המודרני הרבה מאוד אנשים סובלים מהפרעות קשב בגלל אורח החיים המהיר וההסתמכות על טכנולוגיה. הורים לא מסוגלים לבלות עם הילדים שלהם בלי להציץ כל חמש דקות בסמארטפון, אנשים שמנותקים מהמחשב או האינטרנט ליותר מיום חווים חרדות, וגם האיבחונים של הפרעות קשב שונות חורגים היום מכל פרופורוציה כך שהייתי קצת נזהר עם אמירות גורפות בנידון.

  • niron1  ביום 09/01/2013 בשעה 9:47 pm

    גיל, לא טענתי שאנשים עם הפרעות קשב יותר אינטילגנטים מהממוצא אלא שיש להם אינטילגנציה בעל פיזור כמו באוכלוסיה הרגילה (עקומת פעמון) יש עם I.Q גבוה מאוד, הרבה מעל הממוצע ויש פחות גבוה ויש רגילים ויש גם למטה מהממוצע. אין קשר בין הפרעת קשב ואינטילגנציה אבל, כן מסתמן קשר ליצירתיות אצלם. צריך גם לזכור שהיום נחשבת הפרעת קשב להפרעה עם ספקטרום. כאלו שיש להם הפרעה קלה, ועד חמורה ביותר, ואין ספק שהגרויים הרבים מסביב פוגעים בקשב של כולם כולל אלו שאין להם הפרעת קשב מלבד אולי מעט אנשים מולטי-טסקינגג מוכשרים במיוחד..

    • גיל  ביום 09/01/2013 בשעה 10:07 pm

      עם זה אני מסכים אבל קודם כתבת שכל מי שלוקה בהפרעת קשב הוא יצירתי מה שלא נשמע הגיוני. יכול להיות שיש קשר מסוים אבל הסיבתיות לא ממש ברורה כאן לפי מה שאני מכיר.

  • meirgilboa  ביום 10/01/2013 בשעה 2:19 am

    המחקר אכן מעניין, אך יש לי שתי הסתייגויות קלות:
    1. קשה מאד להסיק מסקנות כלשהן, וקל וחומר מסקנות כלליות, מ"מדגם" של 16 אנשים (מספר האנשים שהתברברו). ההסתברות לטעות היא כל כך גדולה, עד כי הייתי אומר שאסור להסיק מסקנות ממדגם כזה.
    2. לא ברור לי הקשר האבולוציוני. ההסברים האבולוציוניים השונים נראים לי, וייתכן שאני טועה, כספקולציה וכטענה שאינה מדעית, שכן אינה בת הפרכה.
    מאיר

    • גיל  ביום 10/01/2013 בשעה 8:08 am

      לגבי שתי הנקודות, צריך כמובן להבין שהמחקרים הללו לא נעשו בחלל ריק. מחקרים דומים נעשו על הבדלים בין המינים ביכולת התפיסה המרחבית וגם הניווט, חלקם מתוך רצון להבין את התהליכים הקוגנטיביים השונים וחלקם מנקודת מבט אבולוציוניות (אתה יכול לראות את הקישורים ששמתי לחלק מהם). אתה צודק שהמדגם יחסית קטן, אבל 16 הוא לא המדגם כולו אלא האחוז מהמדגם שהיה 115. המסקנה היא שרוב האנשים לא מתברברים כל כך, אבל בין אלו שכן יש רוב לנשים.

      לגבי הסברים אבולוציוניים בכלל, אני מזמין אותך לקרוא פוסטים כלליים שלי בנושא כאן:

      כמה אי הבנות בקשר לפסיכולוגיה אבולוציונית

      המתקפה על הפסיכולוגיה האבולוציונית

      באופן כללי, חוקרים אבולוציוניים גוזרים השערות על פי מנגנונים אבולוציוניים ידועים ובוחנים אותם בפועל על ידי ניסויים ותצפיות. אפשר להעלות כל מיני השערות מ"הכורסא", שיכול להיות שזה מה שאתה מתכוון שהם לא ברי הפרכה, אבל אלו לא הסברים מקובלים או תקפים. כלומר, רק בגלל שמישהו חשב על הסבר כלשהו וזרק את המילה אבולוציה לתוכו לא אומר שההסבר קביל. צריך לבחון אותו באותה צורה שבה בודקים הסברים אבולוציוניים בטבע בכלל, תוך שימת לב למאפיינים מיוחדים של בני אדם (למשל תרבות). במקרה של יכולת מרחבית, יש לו מעט מחקרים שמראים הבדלים עקביים בין גברים ונשים שעולים בקנה אחד הם התאוריה האבולוציונית בנושא.

  • מורן  ביום 10/01/2013 בשעה 5:59 am

    מעניין…

  • פשוטה  ביום 09/05/2013 בשעה 3:51 am

    הקפידו לעשות את המחקר על נשים וגברים שנמצאים על הכביש/חניות בבאותה תדירות ?

טרקבאקים

כתוב תגובה לפשוטה לבטל