הבדלים בין גברים ונשים בצורה שהם מחפשים את המכונית בחניון

אחד ההבדלים הבולטים בין גברים ונשים היא בתפיסה המרחבית שלהם. השערה מרכזית אחת היא שההבדלים הללו מקורם אבולוציוני, והם נובעים מחלוקת עבודה שונה בין ציידים ללקטיות, והמשימות השונות שגברים ונשים נאלצו להתמודד איתן לאורך ההיסטוריה הארוכה של חיים בחברה של ציידים לקטים. אחד המבחנים המודרניים שמראים את ההבדלים הללו הוא מבחן רוטאציות מנטליות שבה אנשים מתבקשים לדמיין איך צורות תלת מימדיות יראו אחרי שיסובבו אותן. הם צריכים לערוך סיבובים תלת מימדיים כאלו בראש בלבד ולדמיין את הצורות המתקבלות. זו משימה שבה גברים טובים יותר מנשים באופן עקבי, מה שניתן לראות אפילו אצל תינוקות. אבל ההבדלים בין גברים ונשים בתפיסה המרחבית לא נגמרים רק ברוטאציות מנטליות. יש הבדלים כאלו גם בחיי היום יום. נשים וגברים תופסים מבחינה קוגנטיבית את הסביבה בצורה קצת שונה, מה שמשפיע גם על איך הם מנווטים, איך הם מחפשים מזון, עורכים קניות או סתם מנסים למצוא כתובת מסוימת. מחקר חדש בוחן איך נשים וגברים מחפשים את המכונית שלהם אחרי ביקור בקניון, והאם יש הבדלים באסטרטגיות החיפוש הללו.

בעיית מציאת המכונית היא בעייה שקשורה לזיכרון המרחבי. אנשים בונים לעצמם מפה קוגנטיבית של הסביבה, ואז מנווטים באמצעותה. המפה הזו כמובן לא חייבת להיות מושלמת ומספיק לבנות דרך אחת יעילה להגיע ממקום מסוים ליעד על מנת שהמפה תהיה מוצלחת, אבל אנשים עם בעיות בזיכרון המרחבי יכולים להתקשות מאוד בהתנהלות היומיומית שלהם. משימות פשוטות כמו מציאת מפתחות הבית יכולות לקחת זמן רב, שלא לדבר על אי ידיעת הדרך לעבודה. במקרי חירום, זה יכול להוביל לאסון אם לא יודעים מהי הדרך המהירה ביותר להתפנות מבניין בזמן שריפה למשל, ורק תחשבו איך הייתם מסתדרים כציידים ולקטים בחברה מסורתית עם זיכרון מרחבי גרוע.

ככל שאנשים מכירים את הסביבה טוב יותר, למשל נוסעים באותה הדרך כל יום, הזיכרון שלהם הופך לאוטומטי. בסביבות חדשות, אנשים צריכים לכוון את הקשב שלהם ולהתאמץ הרבה יותר בניווט דרכם. המחקר הנוכחי התמקד במציאת מכונית במגרש חנייה של קניון גדול, משימה שלא אמורה להיות מסובכת במיוחד אבל לא מעט אנשים מתקשים בה. 115 אנשים שסיימו את הקניות שלהם, 59 גברים ו-56 נשים השתתפו במחקר בטווח גילאים רחב של 19-80. הנבדקים התבקשו לענות על שאלות שונות שקשורות ליכולת ניווט באופן כללי, ובאופן ספציפי בחניון של הקניון. הם נשאלו בין השאר לגבי מידת הוודאות שיש להם היכן הם חנו, והתבקשו לתאר את המסלול מהמקום שבו הם נמצאים עד למכונית ולהצביע מנקודה קבועה בתוך הקניון לכיוון המשוער של המכונית החונה שלהם. אחרי זה החוקרים שחררו אותם לנפשם ועקבו אחריהם כדי לראות בפועל איך הם מגיעים למכונית.

הנה הממצאים העיקריים של החוקרים: רוב האנשים מצליחים להגיע למכונית במסלול הקצר ביותר האפשרי, אבל 14% טועים טעויות מהותיות בדרך ועושים סיבוב רציני לפני שהם מגיעים למכונית. מבין אלו שמתברברים בדרכם למכונית היה רוב נשי, 12 נשים לעומת 4 גברים. האנשים הללו היו חסרי חוש כיוון באופן כללי, ובאופן ספציפי לא יכלו לומר איפה המכונית שלהם חונה על מפה. חוש כיוון הוא הדבר החשוב יותר מכיוון שגם אם לא יודעים בדיוק איפה המכונית חונה, מספיק שהכיוון הכללי ידוע כך שבסופו של דבר אפשר יהיה למצוא את המכונית די בקלות.

הבדלים מעניינים בין המינים עלו גם מאסטרטגיות החיפוש השונות. נשים נטו יותר להתבסס על רמזים ויזואליים כמו מבנים בסביבה, ותארו את מסלול ההליכה בהתבסס על מבנים או עצמים אחרים שנמצאים בדרך. גברים לעומת זאת תארו את המסלול במונחי מרחק, והשתמשו במטרים כדי לתאר איך יגיעו לרכב (10 מטרים צפונה, 30 מטרים מזרחה וכו’). זה אולי מסביר למה גברים היו מדויקים יותר בהערכת המרחק מנקודת המוצא לרכב כי הזיכרון המרחבי שלהם כנראה טוב יותר. מעניין אגב שגברים צעירים היו קצת יותר טובים יותר מגברים מבוגרים באיתור המכונית, אבל מגמה הפוכה התגלתה אצל הנשים שם דווקא נשים מבוגרות הפגינו דיוק גדול יותר במציאת המכונית החונה.

לסיכום, יש הרבה מה לחקור בצורה שבני אדם מנווטים את דרכם במרחב, ובמיוחד כאשר אנשים צריכים להגיע למקום חדש. נראה די בבירור שלשני המינים יש אסטרטגיות שונות שהם נוקטים בחיפושים הללו, והזיכרון והקידוד המרחבי שלהם מתנהג בצורה שונה. החוקרים במחקר הזה לא השתמשו בהסברים אבולוציוניים אבל אפשר להעלות השערה שהשימוש ברמזים ויזואליים של נשים עקבי עם חיפושים במרחבים ידועים שחוזרים אליהם שוב ושוב, מה שמאפיין למשל ליקוט בחברות מסורתיות שם הפירות והשורשים נמצאים בשדות קבועים. לעומת זאת, התבססות על מרחקים בניווט תואמת התנהגות של אנשים שכל הזמן צריכים לפלס דרכם בסביבות חדשות, כמו למשל בזמן צייד. גם הערכות מרחק מדויקת מהיעד עולה בקנה אחד עם צייד שבו הצייד זקוק למידע הזה כדי להיות יעיל. אני לא מכיר מחקרים אבולוציוניים שבדקו את הנושא על הבסיס הזה אבל יהיה מעניין לראות אם מישהו ינסה לערוך מחקר בכיוון הזה.