הקשר בין צריכת שוקולד וזכייה בפרס נובל

אוכל ידוע כמשפיע על היכולת הקוגנטיבית של אנשים. למשל, בלי ארוחת בוקר טובה נפגע התיפקוד הקוגנטיבי במהלך היום. שוקולד הוא אחד המאכלים הכי נחקרים בהקשר הזה ומחקרים שונים מראים שהוא תורם לתפקוד קוגנטיבי תקין, משפר ביצועים במבחנים, ויכול אף להפחית את הסיכוי ללקות בדמנציה בגיל מבוגר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine, מנסה לבחון האם התרומה של השוקולד עובדת גם ברמת האוכלוסייה, וככל שמדינה מסוימת צורכת יותר שוקולד ככה היא גם יותר אינטליגנטית. כדי לבחון את הקשר, בדק החוקר את צריכת השוקולד במדינות שונות וחישב מתאם עם מספר הזוכים בפרסי נובל, מדד שמשמש להערכת יכולות קוגנטיבית עילאית של האוכלוסייה. גרף בקישור שהבאתי (ושאני לא יכול להעתיק לכאן משום מה) מראה על קשר ברור בין שני המשתנים. ככל שעולה צריכה השוקולד של המדינה, כך היא מפיקה יותר זוכים בפרסי נובל (ישראל משום מה לא נכללת במדגם הזה). המתאם עצמו קרוב ל-0.8.

על פי קו הרגרסיה שחושב אפשר לבדוק כמה שוקולד צריך אדם ממוצע לצרוך בשנה כדי להוביל לזכייה בנובל. התשובה לכך היא 0.4 קילו. אבל כמו שהחוקר מציין, צריך כנראה מינימום מסוים של צריכת שוקולד כדי שזה יוביל לזכייה בנובל והמינימום הזה עומד על שני קילו שוקולד. אין כנראה גבול עליון לצריכה, וככל שצורכים יותר כך זוכים יותר בפרס היוקרתי. יש בנתונים גם חריגה אחת בולטת (outlier) והיא שבדיה, שעם צריכה של 6.4 קילו שוקולד בלבד לאדם בשנה, הפיקה 32 זוכים בנובל בעוד הניבוי הצפוי לה הוא 14 בלבד. החוקר משער שיתכן שיש כאן הטייה מסוימת וזאת מכיוון ששבדיה היא המדינה המעניקה פרסי נובל ולכן צריך להתייחס לממצא הזה בזהירות. בנוסף, יתכן שאנשים חכמים במיוחד נוטים לאכול יותר שוקולד, כך שהסיבתיות למעשה הפוכה. כמו כן, יתכן גורם שלישי חיצוני שמשפיע על צריכת השוקולד והזכיות בנובל, אם כי החוקר התקשה למצוא אחד כזה. יש כמובן מגבלות נוספות למחקר, כמו למשל העובדה שאנחנו עוסקים בממוצעים ולא בצריכה של אנשים בודדים, וגם חוסר התייחסות לטיב השוקולד שגורם לפרץ הגאונות. האם למשל שוקולד מריר עדיף על שוקולד חלב? ומה עם שוקולד אגוזים?

וכן, המחקר הזה היתולי (הלוואי שמחקר שבדק מתאם בודד היה מוביל לפירסום בכתב עת יוקרתי), אבל יש לו מסר רציני. מתאם לא מצביע כמובן על סיבתיות, וקל יחסית למצוא מתאמים חזקים בין שני משתנים שאין לכאורה קשר ביניהם. במקרה הזה יתכן דווקא קשר סיבתי משוער בין צריכת שוקולד ליכולת קוגנטיבית, אבל מכאן ועד למסקנות של המחקר רחוקה הדרך.

זו ההזדמנות שלכם להעלות מסקנות נוספות על סמך המחקר הזה או למצוא משתנים נוספים מתערבים שיסבירו את הקשר בין צריכת שוקולד לזכייה בנובל. למשל, אפשר לחשוב שאוכלוסיית הזוכים בנובל היא קטנה מדי כי רק שבריר אפסי של האוכלוסייה זוכה לזה. קשה ללמוד משהו ממשתנה שסובל מקיצוץ תחום כל כך חזק. היה עדיף למשל לבדוק מדגמים של אנשים שעברו מבחני IQ. הסבר אחר קשור אולי לעובדה שהמדינות שמייצרות יותר זוכים בפרסי נובל דיכאוניות יותר ולכן אוכלים שם יותר שוקולד וכידוע יש קשר בין דיכאון ליצירתיות.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • ארך אפיים  ביום 17/10/2012 בשעה 1:31 pm

    כסף כמובן. למדינות יותר עשירות יש יותר כסף לממן אקדמיה מעולה, וגם לאנשים יש כסף מיותר להוציא על שוקולד. תרשום אותי.

    • גיל  ביום 17/10/2012 בשעה 1:51 pm

      רוב המדינות במחקר הזה עשירות כך שאני לא בטוח שהשונות שנצפית כאן מסבירה את תפוקת השוקולד. אבל אולי היה צריך לבדוק גם את התוצר הלאומי הגולמי בתור משתנה מתערב.

  • משה  ביום 17/10/2012 בשעה 2:38 pm

    אני הייתי קובע שהסיבתיות לזכיה בפרס היא הופעת פצעי בגרות המפרישים אנזימים ייחודיים הגורמים לגאונות. הפצעים מופיעים בעקבות אכילת שוקולד.

  • itzhak greengross  ביום 17/10/2012 בשעה 3:09 pm

    מעניין מאד

  • תרצה הכטר  ביום 18/10/2012 בשעה 2:14 am

    הדגשת שאין הוכחה לקשר סיבתי אלא רק למיתאם בין אכילת שוקולד וזכייה בפרס נובל. די מאכזב, לא? בכל מקרה ובהקשר מעט שונה, אני ממליצה לסטודנטים להגיע למבחן עם חפיסת שוקולד ומשקה האהובים עליהם…

    • גיל  ביום 18/10/2012 בשעה 10:03 am

      אני לא בטוח שזה מאכזב אבל אלו החיים. וכן, סטודנטים תמיד חושבים שאם יאכלו שוקולד לפני מבחן זה יהפוך אותם לחכמים יותר.

  • יניב  ביום 21/10/2012 בשעה 12:27 pm

    אוכל הרבה שוקולד > חצ'קונים > אין חיי חברה > יושבים כל היום ולומדים > עולים לקבל את הפרס ממלך שוודיה

    • גיל  ביום 21/10/2012 בשעה 1:08 pm

      יניב, הסבר מצוין. עכשיו רק נשאר להוכיח את הקשר בין אכילת שוקולד לפצעי בגרות ואנחנו מסודרים.

  • ניצן  ביום 29/10/2012 בשעה 7:39 am

    שניהם קשורים לתרבות, באופן מקרי התרבות המערבית שמעודדת למידה מעודדת גם צריכת שוקולד.

    • גיל  ביום 30/10/2012 בשעה 9:58 am

      זה נכון אבל למה מוצאים הבדלים בין המדינות המערביות בינן לבין עצמם?

  • Alex  ביום 05/11/2012 בשעה 8:51 am

    אני יכולה להעיד רק על עצמי, אבל במבחנים באוניברסיטה בהם אכלתי שוקולד תוך כדי, קיבלתי ציונים גבוהים במיוחד 🙂

    • גיל  ביום 05/11/2012 בשעה 8:55 am

      אני בטוח שזה קורה, השאלה היא אם עצם אכילת השוקולד היא זו שגרמה לך להצטיין או שיש כאן אפקט פלסבו חזק. בכל מקרה, טוב שיש אוכל בזמן מבחן ארוך.

  • אלפא  ביום 29/11/2012 בשעה 6:32 am

    יש הסבר ביולוגי-כימי? אי אפשר להצהיר סתם כך הצהרות בלי שחר

    • גיל  ביום 29/11/2012 בשעה 8:38 am

      הסבר ביולוגי כימי למה? לזה שאוהבים שוקולד?

  • sharonigold949  ביום 12/02/2013 בשעה 3:33 am

    אני מניחה שאכילת שוקולד גורמת לכימיקלים מסוימים להשתחרר במוח שעוזרים לאינטיליגנציה או ליצירתיות או לא יודעת למה. מה זה משנה בתכלס? זה התירוץ המושלם לזלול עוגת שוקולד על המקום 🙂

    • גיל  ביום 12/02/2013 בשעה 7:32 am

      את טועה. לא צריך תירוצים לאכול עוגת שוקולד…

%d בלוגרים אהבו את זה: