פסק דין סופי בנושא זיכרונות מודחקים: זוכה סב שנאשם באונס נכדתו

היום זיכה בית המשפט העליו מחמת הספק סב שהורשע בעבר באונס נכדתו (פסק הדין המלא נמצא כאן). כתבתי על הפרשה מספר פעמים כאן ופה וכאן (הפרשה עברה תהפוכות רבות עד לזיכוי הסופי היום). בקצרה, בגיל 25 האשימה הנכדה את הסב באונס שיטתי שארע לדבריה מגיל 4 עד 17. ההאשמות הללו נתמכו על ידי זיכרונה בלבד ללא שום עדות מסייעת אחרת ושנים אחרי שמעשי האונס לכאורה התרחשו בפועל. הזיכוי הושג אחרי שהאישה שלחה הודעות SMS סותרות שבחלק מהן היא טוענת שהוא לא אנס אותה. הסב הספיק לשבת במאסר שנה וחצי. הפרשה מציגה את הבעייתיות הגדולה בהרשעה שמבוססת על זיכרונות בלבד, זיכרונות שבמקרים רבים הם זיכרונות שווא ולא זיכרונות מודחקים אמיתיים. למי שעדיין לא מכיר את הנושא, הנה רשימה של פוסטים שעוסקים במחקרים המדעיים שקשורים לזיכרונות שווא וזיכרונות מודחקים.

תעתועי הזיכרון ונכונותם של זיכרונות על ניצול מיני בילדות

זיכרונות מודחקים: מציאות מול בדייה

זיכרונות מודחקים – עד כמה הם נכונים?

השתלת זיכרונות טראומטיים בטיפולים פסיכולוגיים

זיכרונות שווא מודחקים

כיצד נוצרים זיכרונות שווא?

לזכור משהו שלא עשית בכלל וראית אחרים עושים

הקלות שבה ניתן להשתיל זיכרונות שווא

תעתועי הזיכרון ופסיכולוגיה משפטית: היבטים מדעיים בפענוח פשעים וזיהוי פושעים

חוק ואי סדר: הודאות שווא והסיכוי להרשעות סרק

מה גורם לאנשים להודות הודאות שווא? תהליכים פסיכולוגיים וקוגנטיביים שמובילים להודאות שווא

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • משה  On 23/08/2012 at 12:44 pm

    ממליץ לקשר ברשונה לפסק הדין כדי להימנע ממסך העשן של העיתונות: http://elyon1.court.gov.il/files/10/360/053/p48/10053360.p48.htm

  • גולדבלט משה  On 23/08/2012 at 11:46 pm

    פסק הדין המזכה אינו עוסק כלל בסוגיית מהימנותם של זיכרונות מודחקים. הוא אפילו אינו עוסק בהערכת מהימנות עדות המתלוננת. אירעה כאן סיטואציה חריגה. בפסק הדין המקורי היה שופט שביקש לזכות. בגלגול השני הוחלף השופט המזכה שנפטר בשופט אחר שהחליט להרשיע אך שופטת אחרת שהרשיעה עברה לזיכוי. נותר מצב לפיו אין ספק שההרכב הראשון היה מזכה בגלגול השני של הדיון שנדרש לשם דיון בראיות חדשות [מסרונים מזכים של המתלוננת] וההרשעה נגרמה עקב שופט שהצטרף לדיון בשלב מאוחר ולא יכול היה להתרשם מכלל העדויות.
    שאלת אמינותם של זיכרונות מודחקים טעונה עדיין הכרעה. לטעמי אין להרשיע על בסיס זיכרונות מודחקים ללא ראיה מסייעת עצמאית ומשמעותית ולא די בהתרשמות שלילית מנאשם. ראיה נדרשת לאור בעייתיות העדות המודחקת והיא לא הייתה בדיון האמור ולכן אסור היה להרשיע מלכתחילה.

    • גיל  On 24/08/2012 at 12:02 am

      אתה צודק. לא נכנסתי לכל הפיתולים של פסק הדין הנוכחי אם כי הדברים כתובים בצורה בהירה בסך הכל. אני חושב שהספקות שהועלו בעקבות המסרונים לא היו כאלו משמעותיים כדי למנוע הרשעה אם השופטים היו סבורים שזיכרונות מודחקים נכונים בסבירות גבוהה (מה שאני כמובן לא חושב שהוא נכון). אני חושב שטוב יהיה אם שופטים יבינו קצת יותר במדע וגם יהיו מודעים יותר להשפעות הפסיכולוגיות השונות שיש עליהם מעדויות שונות, כדי להגיע להכרעות נכונות.

  • nachum  On 24/08/2012 at 12:40 am

    האב הספיק לשבת במאסר שנה וחצי.=typo?

  • יהושע  On 26/08/2012 at 3:16 am

    הוספתי לחדשות ויקיפדיה העברית וכן ערך קצר:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90

%d בלוגרים אהבו את זה: