שכיחות הטפילים באיזורים שונים בעולם והשפעתם על אינטליגנציה

האינטליגנציה האנושית הוא אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת באקדמיה וגם מחוצה לה. ראשית, אין הסכמה מוחלטת לגבי ההגדרה של אינטליגנציה. האם מדובר בידע? ביכולת לפתור בעיות? ביכולת להיות יצירתי כשעומדות בפניך בעיות שטרם נתקלת בהן? או אולי זו היכולת ללמוד כישורים חדשים? בנוסף, ישנם סוגים שונים של אינטליגנציה כמו אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית ואפילו אינטליגנציה זוויגית. למרות זאת, ישהם מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים שנחשבים למקובלים והם גם מאוד מתוקפים מבחינה סטטיסטית. לרוב הם מורכבים מכמה תתי מבחנים שכל אחד בודק סוג אחרת של יכולות, והמפורסם שבהם הוא מבחן וקסלר הידוע יותר בכינוי מבחן ה-IQ (יש לו גם גירסאות מיוחדות לילדים).

מבחן ה-IQ תוקנן כך שהממוצע שלו יהיה 100 בדיוק וסטיית התקן 15. זה אומר שמי שמוציא במבחן מעל 130, שייך ל2.5% העליונים באוכלוסייה, ומי שנמצא מתחת ל-70 הוא על גבול הפיגור השכלי. זה מבחן מתיש למדי (מניסיון!) שלוקח כמה שעות להשלים. ישנם מחקרים רבים שמראים קשר ישיר בין אינטליגנציה למדדים שונים של הצלחה בחיים כמו הכנסה, כך שדי ברור למה הוא נתפס בעיניי רבים כמדד חשוב והוא ללא ספק מגלם בתוכו חלק מהותי ממה שאנשים תופסים כאינטליגנציה אנושית.

עם זאת, המבחן הזה כמובן לא נטול פגמים והוא עורר לא מעט מחלוקות במדע ומחוצה לה. למשל, רבים מבקרים את המבחן כסובייקטיבי, כזה שמיועד בעיקר לעולם המערבי ואינו מתאים בהכרח לתרבויות לא מערביות. כשנותנים את המבחן לאוכלוסיות מסורתיות, כולל אוכלוסיות של ציידים לקטים, התוצאות לרוב נמוכות מאוד שמעידות כביכול על פיגור שכלי למרות שברור שאין מדובר באוכלוסייה מפגרת. עם זאת, מדינות רבות בעולם אימצו גירסאות מקומיות שתוקפו במחקרים רבים כך שיש הסכמה גדולה גם בנושא הזה.

נושא אחר לויכוח הוא הטענה של מספר לא מבוטל של חוקרים, שישנם הבדלים באינטליגנציה בין גזעים או קבוצות אתניות שונות. מחקרים השוואתיים שונים מראים שזה נכון במידה מסוימת, אם כי חשוב להבין שההבדלים הללו אינם מעידים על נחיתות של קבוצה אתנית זו או אחרת. לרוב יש הסברים תרבותיים חזקים להבדלים הנצפים כמו אי שיוויון בהכנסות, חינוך לא שווה, וכו’, כך שטענות על הבדלים ביולוגים באינטליגנציה בין קבוצות צריכות להלקח בזהירות מירבית (גם ההפרדה בין קבוצות אתניות שונות מבחינה ביולוגית בעייתית, ולרוב מדובר בהגדרות חברתיות שמשתנות ממקום למקום, מה שמוסיף לבלבול).

עם זאת, אין זה אומר שלביולוגיה אין תפקיד חשוב בעיצוב האינטליגנציה האנושית. אינטליגנציה היא בבירור תכונה מורשת בחלקה, וכתבתי בעבר על האבולוציה של האינטליגנציה. תארתי גם מחקר שהראה קשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע, מה שמצביע על קשר ישיר לרבייה. אינטליגנציה היא תכונה רצויה מאוד בבחירת בני זוג ולכן הבסיס האבולוציוני שלה ברור למדי. כעת, אני רוצה לתאר מחקר שיצא לפני שנתיים ועורר הרבה עניין שקשור לנושא. המחקר עוסק בקשר בין שכיחות הטפילים באוכלוסיה והשפעתה על האינטליגניציה של אותה אוכלוסיה.

בניגוד למה שרוב האנשים סבורים, אינטליגנציה היא תכונה גמישה (או בשפה מקצועית יותר, פלסטית). אנשים נולדים עם פוטנציאל אינטליגנציה מסוים אבל זהו טווח רחב למדי שתלוי הרבה בחינוך, סביבה, הורים, גירויים חיצוניים וכו’. לא במקרה ה-IQ של אנשים נמצא במתאם חיובי גבוה עם לימודים בבית ספר תיכון, ובמתאם שלילי עם אנלפבתיות. אינטליגנציה היא גם לא מספר קבוע שלא יכול להשתנות במהלך החיים והיא יכולה לגדול או לקטון בתנאים שונים (אם כי טווח השינויים קטן יחסית ברגע שאדם מגיע לבגרות). אפילו מזג אוויר משפיע כנראה על אינטליגנציה כשטמפרטורות קיצוניות לשני הכיוונים נמצאות במתאם שלילי איתה.

המחקר שאני מעוניין לסקור מציע תאוריה אבולוציונית חדשה להסבר האינטליגנציה האנושית, תאוריה שמתבססת על רגישות לטפילים ומחלות מדבקות. הגוף האנושי רגיש מאוד לטפילים שעלולים לפגוע בו בצורות שונות, ובאופן כללי גורמים לדלדול האנרגיה בגוף. הגוף זקוק להרבה אנרגיה (במיוחד המוח שמהווה 2% בלבד ממשקל הגוף אבל צורך קרוב ל-25% מכלל האנרגיה שהגוף זקוק לה לתפקוד יומיומי), וכל מה שפוגע באנרגיות הדרושות לתפקוד הגוף עלול להיות מסוכן מאוד. טפילים שגורמים לשילשולים למשל, יכולים להיות מסוכנים מאוד כי הם מדלדלים את הגוף ממשאביו, במיוחד אצל ילדים. בעולם כולו טפילים מחוללי שילשולים הם אחד משני גורמי המוות הנפוצים ביותר לילדים מתחת לגיל 5. ילדים מתחת לגיל 5 שחשופים לשילשולים או טפילים אחרים סובלים מהתפתחות לקויה של המוח, שלא מקבל מספיק אנרגיה לתפקודו, משהו שיש לו השלכות לכל החיים.

התאוריה אם כך מתמקדת בכך שבמקומות שבהם טפילי מחוללי מחלה נפוצים, רמת האינטליגנציה של האוכלוסייה תהיה נמוכה יותר. ישנם נתונים מהימנים על רמות IQ של האוכולוסיה במדינות רבות בעולם, ובמחקר הזה השתמשו בנתונים מ-113 מדינות מכל שש היבשות (צפון ודרום אמריקה נחשבו ליבשות שונות). כמו כן, ישנם נתונים על נפיצותם של מחלות שונות במדינות בעולם, נתונים שמתקבלים מאירגון הבריאות העולמי. לרשות החוקרים עמדו גם מדדים שונים שמעידים על מצוקה תזונתית, והרעיון שעומד מאחורי זה הוא שאם טפילים משפיעים על ירידה במשאבי הגוף, אזי סביר שיש גם חסרים תזונתיים. מחסור כזה מתבטא בתזונה שאינה כוללת מספיק חלבונים, ברזל, ויטמין A ויוד, ויש על כך נתונים מדויקים. בנוסף, נלקחו בחשבון מדדים שונים כמו אלו שהוזכרו למעלה שידועים כקשורים לאינטליגנציה: שנות לימוד, טמפרטורות, אנאלפבתיות ומדדים כלכליים כמו תוצר לאומי גולמי. המטרה של המחקר היא אם כך לבדוק, אם מחוללי מחלה ומחסור בתזונה קשורים קשר הדוק לאינטליגנציה נמוכה, מה ההשפעה שלהם בהנתן ההשפעות האחרות הידועות?

התוצאות הראו שמחלות מדבקות אכן קשורות לירידה באינטליגנציה. נמצא מתאם שלילי גבוה (0.82-) בין אחוז החולים במחלות מדבקות שמועברות על ידי טפילים לאינטליגנציה. כמו כן נמצא מתאם שלילי נוסף גבוה (0.72-) בין מצוקה תזונתית לאינטלגינציה. במודל רגרסיה שנועד למצוא את המנבאים הטובים ביותר לירידה באינטליגנציה, קיומם של טפילים היה המשתנה המנבא הטוב ביותר ובהפרש גדול משאר המשתנים. טפילים היו קשורים לירידה משמעותית באינטליגנציה בכל יבשת פרט לדרום אמריקה שם הייתה קצת בעייה עם הנתונים.

אז כמובן שהקשרים שנמצאו מתאמיים וצריך להזהר בהסקת מסקנות על קשרים סיבתיים. עם זאת, זו הפעם הראשונה שקשר כזה נמדד במחקר ובהקף כזה. התאוריה האבולוציונית הכללית היא שקיים tradeoff בין הקצאת משאבים של הגוף למערכת החיסונית, לבין הקצאת משאבים להתפתחות המוח ושימורו. לגוף יש משאבים מוגבלים שהוא צריך להקצות ודי ברור שההעדפה הראשונה הינה להקצות את המשאבים להשרדות, ולכן כשאין מספיק אנרגיה לכל צרכי הגוף, המערכת החיסונית תקבל את החלק הארי ואילו פונקציות אחרות יקבלו פחות, מה שיוביל בצורה עקיפה גם לירידה באינטליגנציה. מספיקה ירידה במשאבים בזמנים קריטיים של ההתפתחות על מנת לגרום להשפעות ארוכות טווח על האינטליגנציה.

לתאוריה האבולוציונית של השפעות הפרזיטים על האינטליגנציה יש גם השלכות לגבי התורשתיות של אינטליגנציה. אם אינטליגנציה מושפעת גם מגנים וגם מרגישות למחלות מדבקות, אז שני אנשים שיש להם גנים זהים יכולים להיות בעלי אינטליגנציה שונה אם אחד מהם הוא בעל מערכת חיסונית טובה יותר, או שאחד מהם היה חשוף יותר לטפילים בזמן הקריטי של התפתחות המוח.

יש לתאוריה גם השלכה לתופעה שחוקרים רבים שמו לב אליה, והיא עלייה שיטתית ברמת האינטליגנציה בכל מקום בעולם במאה השנים האחרונות. כתבתי על התופעה בעבר, שנקראת אפקט פלין על שם מי שגילה אותה לראשונה. הסבר נפוץ מקובל לעלייה הנצפית באינטליגנציה היא שאנשים מורגלים ומאומנים יותר במבחנים מסוג IQ או מבחנים דומים כבר מגיל צעיר (בעיקר יש עלייה בתתי המבחנים שבוחנים חשיבה מופשטת ונראה גם שהעולם המודרני מתבסס יותר ויותר על חשיבה כזו). אבל אם תאוריית הפרזיטים נכונה יתכן שיש כאן הסבר חלופי או משלים: במאה השנים האחרונות יש ירידה במחלות מדבקות במקומות רבים בעולם בגלל שיפור בתזונה ובטיפולים הרפואיים, ולכן צפויה עלייה באינטליגנציה במקומות הללו.

גורם אחר שרלוונטי ועשוי לתווך את הקשר בין אינטליגנציה לפרזיטים הוא סימטריה. אנשים סימטריים הם כאלו עם IQ גבוה יותר. סימטריה קשורה קשר הדוק להתפתחות תקינה של הגוף, כשכל מחלה, זיהום או תאונה, שוברים את הסימטריה הבילטרלית בפנים ובגוף. לכן אם יש פחות פרזיטים בזמן ההתפתחות, אנשים יהיו יותר סימטריים בבגרותם, וזה כמובן קשור גם לאינטליגנציה.

כך או כך, המחקר מהווה תמיכה ראשונית לתאוריית הטפילים והאינטליגנציה ויהיה מעניין לראות מחקרים נוספים בנושא, במיוחד כאלו שינסו לבדוק סיבתיות.