הבסיס האבולוציוני לשימוש בטלפונים סלולאריים

אחת השאלות הנפוצות ביותר שמופנות אליי כאן בבלוג וגם באופן פרטי באימייל, היא של קוראים שמתעניינים בתכונה מסוימת ורוצים לדעת את הבסיס האבולוציוני שלה. שוב ושוב אנשים שואלים (לפעמים בהתרסה), איך תסביר אנשים שעושים X או Y? הרבה פעמים מדובר בתהיות לגבי התנהגויות איזוטריות כמו למה נימוס קיים? או איך מסבירים קלפטומניה? (שאלות אמיתיות שהופנו אליי), לפעמים מדובר בתופעות רחבות יותר שנראות לא אדפטיביות בעליל כמו דחיינות או פדופיליה, ותמיד יש את השאלות הגדולות לתופעות חובקות עולם כמו האבולוציה של מוסר ודת.

יש לזה כמה תשובות. ראשית, לא כל התנהגות ניתנת להסבר אבולוציוני, במיוחד כזו שמאפיינת חלק קטן של האוכלוסייה. ישנה שונות גדולה בין אנשים ויש קשת רחבה של התנהגויות, חלקן בפירוש לא אדפטיביות. האבולוציה לא יכולה הרבה פעמים להסביר התנהגויות של אנשים בודדים שמושפעים מאוד מהסביבה, או התנהגויות שמתקיימות רק בסיטואציות מאוד ספציפיות. שנית, וזה אולי הדבר החשוב, לומר שלתכונה או התנהגות מסוימת יש בסיס אבולוציוני אין משמעו שאותה התנהגות היא אדפטציה ישירה.

כתבתי בעבר איך מזהים שיש לתכונה או התנהגות מסוימת בסיס אבולוציוני ובמיוחד איך מזהים אדפטציות (זה נכון לא רק לגבי בני אדם אלא ככה ביולוגים אבולוציוניים פועלים כשהם חוקרים התנהגויות של חיות אחרות). בקצרה, המאפיין הכללי של אדפטציה הוא שהיא תכונה שממלאת פונקציה חשובה בראי האבולוציה, לרוב כזו שנועדה לעזור לפרט לשרוד או להתרבות (בצורה ישירה או בלתי ישירה). אם מוצאים התאמה בין ההתנהגות הספציפית לתפקיד האבולוציוני שהיא אמורה למלא, כך שהיא מעלה את הכשירות הכוללת של הפרט, ומדובר בתכונה או התנהגות מורכבים דיים, כך שאפשר לשלול הסבר שמקורה ב”רעש” או תוצר לוואי, אזי עולה הסבירות שאכן יש בסיס אבולוציוני חזק לאותה התנהגות. כמובן שלא תמיד קל להבין מה הפונקציה האבולוציונית של התנהגויות מסוימות, ויכולה להיות מחלוקת קשה לגבי מקורן (כתבתי פה על כמה מחלוקות בנושא), אבל, וזה אולי הדבר החשוב, אפשר לדעת פעמים רבות שיש להתנהגות מסוימת בסיס ביולוגי גם אם לא ברור מה טיבו (אורגזמה נשית היא דוגמא קלאסית לכך).

כשמדובר בהתנהגויות מודרניות, כאלו שלא אפיינו את אבותינו הציידים הלקטים, כמובן שאי אפשר לדבר על אדפטציות ישירות אבל זה לא אומר שאי אפשר עדיין לזהות שיש להתנהגויות רבות בסיס ביולוגי גם אם הוא הרבה פעמים עקיף. התנהגויות מסוימות מוקצנות בחברה המודרנית, למשל אכילה של חטיפים או מאכלי ג’אנק פוד, עתירי סוכר וקלוריות. ברור שבחברות ציידים לקטים לא היה מקדונלדס, אבל מצד שני גם די ברור היתרון האבולוציוני של אכילת מאכלים עשירים בסוכר ושומן בחברות הללו, שהיו דלות במאכלים עתירי אנרגיה כאלו, והיה מאוד אדפטיבי לאכול כמה שיותר מהם במקרים הנדירים שהוא היה זמין. לא מסובך להבין למה אנשים נמשכים למאכלים כאלו בחברה שלנו, בה יש שפע מאכלים משמינים וזולים. זו דוגמא פשוטה לתכונה אבולוציונית ש“מתלבשת” על גירויים מודרניים והופכת למוקצנת בחברת שפע. אבל יש דוגמאות פחות ברורות שיש להן קשר עקיף לאדפטציות ביולוגיות, למשל, שימוש בטלפונים סלולאריים.

בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר מחקרים על השפעות אבולוציוניות שעוסקות בפירסום ושיווק. דוגמא מובהקת לכך היא השימוש במאפיינים אוניברסלים של יופי שבאה לידי ביטוי בהצגת דוגמנים ודוגמניות יפים (עוד על הנושא בהרחבה אפשר למצוא כאן). מחקר חדש בוחן את הבסיס הביולוגי לשימוש בטלפונים סלולואריים. לכאורה, מה הקשר בין טלפונים סלולואריים לאבולוציה? מן הסתם לא היו קיימים טלפונים סלולאריים בפלייסטקון (למרות שאפשר לשער שהיו מאוד מועילים מאוד לציידים ולקטים)). אבל למרות שאין קשר ישיר בין אבולוציה לטלפונים סלולאריים, כן יש קשר ישיר בין אבולוציה לתכונות אחרות שמשפיעות על השימוש בטלפונים סלולואריים, בעיקר אישיות ואינטליגנציה, ואת זה המחקר בא לבחון.

קרוב ל-6 מיליארד בני אדם משתמשים בטלפונים סלולאריים (הרבה יותר ממשתמשים באינטרנט למשל,  בערך 2 מיליארד), מה שהופך אותו לאחד ממוצרי הצריכה המוצלחים ביותר בעולם. המחקר הנוכחי נעשה על תאומים באוסטרליה וליתר דיוק על נערים ונערות אוסטרליים. מחקרים על תאומים מהווים את אחת הצורות הטובות ביותר לחקור השפעות ביולוגיות, ולהפריד בין ההשפעות הללו להשפעות סביבתיות. כדי לעשות את זה משווים לרוב תאומים זהים לתאומים שאינם זהים שגדלים בסביבה משותפת. כל זוגות התאומים גדלים בסביבה זהה פחות או יותר, אבל רק התאומים הזהים חולקים 100% מהגנים שלהם. השוואה בין הזוגות מאפשרת לכמת את התרומה שיש לגנטיקה על התנהגות לעומת הסביבה. המחקר הנוכחי הוא מחקר חלוצי שלא בחן השערות ספציפיות בנושא, אלא רצה לראות אם יש בכלל השפעות גנטיות על השימוש בטלפונים סלולאריים.

המדגם במחקר כלל שתי קבוצות נערים, אחת בגיל 14 והשנייה בגיל 16. יותר מאלף נבדקים השתתפו במחקר והוא כלל זוגות תאומים זהים, תאומים לא זהים ואחים רגילים (שמבחינה גנטית דומים לתאומים לא זהים בזה שהם חולקים 50% מהגנים בממוצע). המחקר התמקד בתכונות אישיות נפוצות ויכולות קוגנטיביות. הנבדקים נשאלו לגבי כמות הזמן שהם מקדישים לשימוש בטלפונים סלולואריים, אופי השימוש (למשל, כמה פעמים הם משתמשים ב-SMS), מבחן אישיות נפוץ (חמש התכונות הגדולות), ומבחן אינטליגנציה שבודק בעיקר אינטליגנציה מילולית אבל נמצא במתאם גבוה עם אינטליגנציה כללית.

90% מהנבדקים השתמשו בטלפונים סלולאריים, נתון לא ממש מפתיע בהתחשב בכמה הוא נפוץ. תכונת האישיות היחידה שהייתה במתאם עם השימוש בסלולארי הייתה מוחצנות, ולכן התרכזו החוקרים רק בה. החוקרים מדדו מה שנקרא מידת התורשתיות (heritability) של ההתנהגויות השונות הקשורות לשימוש בטלפון הסלולארי. תורשתיות הוא מדד מקובל במחקרים גנטיים ומה שהוא מודד זה הפרופורציה של השונות הפנוטיפית (זו שאפשר לראות בפועל, צבע עיניים, התנהגות וכו’) שנובעת מהבדלים גנטיים. בקצרה, המדד נותן לנו כמה באחוזים מהתכונה הנצפית נובע מגורמים גנטיים, וכמה מגורמים אחרים (סביבה משותפת או לא לא משותפת לדוגמא).

השלב הראשון במציאת מידת התורשתיות של תכונה הוא השוואת המתאמים בין תאומים זהים ללא זהים. אם המתאמים גבוהים יותר בקרב תאומים זהים, הדבר מצביע על השפעה גנטית חזקה וזה בדיוק מה שנמצא במחקר. בשלב הבא מכניסים את כל הנתונים לתוכנת מחשב מיוחדת שבונה מודל של תורשתיות מול סביבה ונותנת באחוזים את ההשפעה היחסית של כל אחד. במחקר הנוכחי, נמצא כי ישנה השפעה גנטית ברורה לעצם השימוש בטלפון סלולוארי, זמן השימוש בו, כמות הטקסטים הנשלחים, מוחצנות ואינטליגנציה. המתאמים הצביעו על שיעור של בין 34% ל-60% במידת ההשפעה הגנטית על המדדים השונים של שימוש בסלולארי. אלו אחוזים גבוהים למדי ומה שעוד יותר מפתיע הוא שהוא עומד בסתירה להשפעות הסביבתיות. הסביבה המשותפת, כולל מצב סוציואקונומי, השכלת ההורים, השכונה ובית הספר של הילדים, הראו השפעה זניחה על השימוש בסלולוארי. כלומר, הורים עשירים שיכולים לקנות לילדים שלהם טלפונים סלולואריים עם תוכניות לשיחות בלתי מוגבלות, משפיעים במידה מועטה מאוד על כמות השיחות שהילדים מנהלים בפועל ועל שימושים אחרים שהם עושים עם הסלולוארי.

מה שעוד מעניין במחקר הזה ולא קשור ישירות לגנטיקה, הוא שנמצא מתאם שלילי (אם כי נמוך למדי) בין אינטליגנציה לדיבור בסלולארי. כלומר נערים חכמים ייטו לדבר פחות בסלולארי, אולי בגלל שהם מתעניינים פחות ברכילות, או שהם לא זקוקים לטלפון בשביל לתקשר בצורה אפקטיבית עם אחרים (מבחן האינטליגנציה שהשתמשו בו מדד כאמור יכולות מילוליות ואוצר מילים).

לסיכום, זה נשמע אולי מוזר לדבר על השפעות גנטיות על שיחות סלולאריות אבל כאמור, ההשפעות הללו לא ישירות. אלו השפעות שמתווכות על ידי מאפייני אישיות אוניברסליים, יכולות קוגנטיביות שונות ואינטליגנציה – גורמים שמהווים אדפטציות ישירות. מחקרים אחרים מראים על השפעות גנטיות רחבות בכמעט כל התנהגות אנושית שאפשר לחשוב עליה, מקריאת ספרים, צפייה בטלביזיה ואפילו אכילת שוקולד מריר.

ההשפעות הגנטיות היו חזקות בהרבה מאלו הסביבתיות וזו תשובה ניצחת לכל אלו שטוענים שאבולוציה וגנטיקה לא חשובים או רלוונטיים לחיים בחברה מודרנית, או שההשפעות החברתיות בסביבה מודרנית יהיו חזקים יותר ותמיד יתגברו על אלו הביולוגיות. זו גם דוגמא טובה לאיך אפשר להפריד גנטיקה מסביבה במחקרים באמצעים פשוטים יחסית, וזאת בלי אפילו לדעת שום דבר על גנים או למצוא גנים ספציפיים שמשפיעים על אותה התנהגות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • aranse  On 24/05/2012 at 3:30 am

    האם ההנחה שעומדת ביסוד מה שנקרא פסיכולוגיה אבוציונית היא שכולנו יצורים פרהיסטורים שבעצם רק עטופים בקליפות תרבות שזרות למהותם ?
    מה בדיוק הטעם לבדוק כל דבר על מודל האדם הקדמון ?
    האם אין פירושה של האבולוציה התפתחות ?
    שזה אומר שהתפתחנו מהיצורים הקדומים וכבר מזמן איננו זהים להם ולכן מה הטעם לבדוק שוב ושוב את הדברים על מודלים שכבר מזמן אינם תקפים.

    התפקיד של הסלולרי באבולוציה הוא ברור ומובהק
    בגלל שהוא משקף התפתחות של תפישת זמן ומרחב מתפישות כחניות ומקובעות לקראת תפישות יותר הדדיות ושיתופיות שמבוססות יותר על מידע ופחות על שליטה
    וזו גם המשמעות האמיתית של האבולוציה
    ולא רק המדידות השטוחות והרדודות המוגבלות לכימות מכני של הנס הקיומי

    • תמיר  On 24/05/2012 at 4:06 am

      הנקודה היא שהיו ציידים לקטים במשך עשרות אלפי שנים ורק כמה אלפי שנים חברים בחברות החקלאיות ורק כמה מאות שנים חיים בחברות התעשייתיות. כך שההשפעה האבולוציונית של תקופת היותנו ציידים לקטים עדיין יותר משמעותית מאשר החוויות שאנחנו חווים במאות השנים האחרונות.

    • Veblen  On 24/05/2012 at 8:57 am

      אדוני היקר, אני ממליץ לך לקרוא קצת יותר לפני שאתה כותב הבלים כמו:
      "מה בדיוק הטעם לבדוק כל דבר על מודל האדם הקדמון ?
      האם אין פירושה של האבולוציה התפתחות ?
      שזה אומר שהתפתחנו מהיצורים הקדומים וכבר מזמן איננו זהים להם ולכן מה הטעם לבדוק שוב ושוב את הדברים על מודלים שכבר מזמן אינם תקפים."

      גיל, רשומה מעניינת נהניתי לקרוא.

    • גיל  On 24/05/2012 at 9:33 am

      aranse, כמו שאמרו המגיבים לפניי, יש לך חוסר הבנה בסיסי של התחום. אתה יכול להתחיל למלא את החלל בקריאת הפוסטים הבסיסיים שלי בנושא שנמצאים במצד ימין (מבוא לפסיכולוגיה אבלוציונית א', ב', וג'). רק אציין שאבולוציה במובן התפתחות זו תפישה נפוצה למדי אבל שגויה.

      • aranse  On 24/05/2012 at 4:13 pm

        לא הצלחתי למצוא לא בתגובתך ולא בתגובות המגנות שלפניך שום תשובה מהותית לגופה של השאלה שהעליתי,אני גם לא משוכנע שמידת השפעה אבולוציונית תלוייה באופן ישיר בפרקי זמן כמו שאתה טוען,יתכן שגם כאן יש כשל שנובע מנטיה כמותית שבאה על חשבון זו האיכותית,שאחד הביטויים הכי משמעותיים של האבולוציה,לפחות זו האנושית סותרת גם את הנטייה הזאת.
        אני חוזר וטוען שההגיון שעומד מאחורי הניתוחים האבולוציונים כמו שהם נעשים כאן הוא פגום מהותית.
        לדעתי זה גם לא מקרי שגישות כמו שמוצגות כאן חוזרות ומשמשות לחיזוק עמדות שמרניות ,ונכשלות ומכשילות.
        גם אין לי ספק שההנחה שלי בדבר התפקיד של הסלולרים באבולוציה היא הרבה יותר תקפה ומשמעותית וכנראה זו הסיבה שאף אחד כאן לא מתייחס אליה.
        האבולוציה ,משתקפת כהתפתחות של זהות,המודלים שאתה מציג כאן הם מקובעים ומקבעים,ולכן מחמיצים בדיוק את העיקר.
        משפט כמו זה " מה הקשר בין טלפונים סלולואריים לאבולוציה? מן הסתם לא היו קיימים טלפונים סלולאריים בפלייסטקון (למרות שאפשר לשער שהיו מאוד מועילים מאוד לציידים ולקטים)). אבל למרות שאין קשר ישיר בין אבולוציה לטלפונים סלולאריים" מבטא טעות מהותית לגבי טבעה ואופיה ותפקידה של האבולוציה,הבסיס הוא לא המטרה אלא רק נקודת מוצא(את הטעות הזאת עושים כל הפונדמטליסטים והקנאים הדתיים,ניתן היה לצפות שאנשי מדע לפחות יהיו פטורים ממנה).

      • גיל  On 24/05/2012 at 4:23 pm

        שוב, אני ממליץ לך להתעדכן בפוסטים הבסיסיים בנושא, וגם בפוסטים שהפניתי אליהם במאמר לגבי מהי אדפטציה. הניתוח שלך שגוי לגמרי ומבוסס על חוסר הבנה של מהי אבולוציה ואיך היא קשורה להתנהגות שלנו היום. אם אתה רוצה לנהל דיון רציני לפחות תדע על מה אתה מדבר, אני לא אחזור על דברים שכבר דנו בהם עד דק בבלוג הזה.

  • עידן  On 24/05/2012 at 3:22 pm

    הנתונים במחקר נראים מיושנים מאוד. לדוגמא, 93% (!) מהמשתמשים (בני 14) דיווחו על פחות משיחה אחת ביום. כנ"ל כ- 80% מבני ה-16. רק חצי שלחו יותר מSMS אחד ביום.

    אני תוהה אם אין פה הטייה חריפה ל- Early adopters, ולווא דווקא קשר למכשיר הספציפי (טלפון סלולרי) – אפשרות שכותבי המחקר מעלים. מעניין איך היו נראות התוצאות אם היו עורכים את המחקר היום, בניכוי אפקט החידוש.

    • גיל  On 24/05/2012 at 4:19 pm

      המחקר מבוסס על שני סקרים שנעשו בסך הכל בין 2005 ו2010 אז הם אכן לא הכי מעודכנים. ונכון, הפרופיל של המשתמשים האוסטרלים לא מייצג בהכרח את כל המשתמשים בעולם. היום מן הסתם היו יותר משתמשים בSMS.

  • הפנר  On 27/05/2012 at 6:46 am

    המאמר לא נראה לי מספיק רציני הפעם:
    הבנתי שמשווים תאומים זהים, לתאומים לא זהים.
    ואז מכניסים לתוכנת מחשב מיוחדת שעושה נס, ובסוף יוצאות תוצאות שמוכיחות מעל לכל ספק כי…
    גם לי יש תוכנת מחשב שתוכיח את ההפך עם אותם מספרים :-). לי יש תוכנת מחשב עוד יותר מיוחדת, שתתן תוצאה כלשהי בין 0% ל 95% (זה לא הרבה יותר גרוע מ 34-60)

    תאומים זהים מתנהגים דומה יותר אחד לשני מאשר תאומים לא זהים. אולי זה משפיע על איך שההורים שלהם תופסים אותם, והתפיסה של ההורים משפיעה גם על מידת השימוש שלהם בטלפון? לפי הלוגיקה שלי, זה הסבר אלטרנטיבי לתופעה שכתבת שנמדדה שמחליש את ההסבר האבולוציוני. כבר ראיתי שבתגובות שלך הצלחת באותות ובמופתים לספר שהסבר אלטרנטיבי כמו זה לא תקף, כי הוא לא חלק מהמחקר :-).

    חוצמזה, בכלל לא קרוב ל- 6 מיליארד בני אדם משתמשים בטל'. מספר המנויים של חברות הסלולר זה שקר שלא מעיד על מספר המתמשים האמיתי… הרי רק אני בעצם מהווה איזה 3 מנויים. שלא נדבר על כמויות האנשים שפשוט אין להם תשתית באזור מגוריהם- אלה לפחות 2 מיליארד.

    • גיל  On 27/05/2012 at 8:49 am

      הפנר, זו הפרדיגמה המקובלת למחקר. איזו סיבה יש לחשוב שהורים יתנהגו אחרת עם תאומים זהים ולא זהים? לא רק זה, יש גם השוואה לאחים רגילים. בנוסף, מגלים שההשפעה של ההורים והסביבה כמעט לא קיימים כך שזה לא ממש משנה איך הם התנהגו עם הילדים.

      לגבי האחוזים אולי היה משהו לא ברור. הטווח הוא לא הערכה אלא אחוזים שונים שהתקבלו עם המשתנים השונים. כלומר, למשתנה אחד התקבל 34%, לאחר 60% וכן הלאה.

      נכון, יש כנראה הגזמה במספר המנויים אבל זה נתון שלא ממש קשור למחקר הספציפי אלא סתם רקע.

      • הפנר  On 27/05/2012 at 1:01 pm

        המשפט עם האחוזים- אכן דו משמעי… והמשמעות שאני הבנתי, שונה מהזו שהתכוונת אליה.

        חוצמזה, קשה להכניס את ההורים לקטגוריה של השפעה סביבתית. חלוקה יותר נכונה לקטגוריות הייתה השפעה הורית, והשפעה של כל השאר.
        הורים לתאומים זהים מתייחסים אליהם פחות כאל אינדיבידואלים שונים, פשוט כי לשניהם תכונות דומות. תאומים שונים הם כמעט כמו אחים רגילים ביחס שההורים נותנים להם. אבל עם תאומים זהים זה שונה לגמרי. אם קרובי משפחה לא זוכרים את שמותיהם, ברור שזה משפיע גם על ההורים. הורים גם משקיעים ביכולות חברתיות שלהם הרבה יותר, ופחות באינדיבידואליות של כל תאום בנפרד.
        (יש לי במשפחה המורחבת גם זוג תאומים זהים, וגם זוג תאומים שונים, בין הזהים עד לפני שנתיים לא יכולתי להבדיל)

        שים לב, שאתה רואה את המחקר כנכון, אבל אני מנסה בכוונה להקשות, כשההנחת ייסוד שלי שהתוצאות היו רשומות לפני שהמחקר התחיל. זה הרי בדיוק מה שניסית להגיד שלא היה בתחילת הפוסט.

      • גיל  On 27/05/2012 at 4:44 pm

        השפעה סביבתית אכן לא מפרידה כאן בין ההשפעות השונות. אתה לא יכול להניח שהורים לתאומים זהים מתייחסים אליהם זהה, זה דורש הוכחות. אני לא רואה סיבה למה להם לעשות את זה, וכמו שאמרתי, אם היו עושים את זה אז היו מגלים את זה במחקר. העובדה שלמשתנים שונים כמו הכנסת ההורים אין שום השפעה מעקרת את האפשרות הזו. יכול להיות שאנשים אחרים לא מבדילים בין תאומים זהים אבל להורים אין בעייה לעשות את זה כי הם לא באמת זהים אף פעם. תאום אחד קצת יותר שמנמן, ההתנהגות שלהם לא זהה ב100%, וכו'. יש שוני שאנשים קרובים אליהם מבחינים בו.

        למה התוצאות היו רשומות לפני שהמחקר התחיל? אף אחד לא יכל לצפות מראש שההשפעות הגנטיות יהיו כאלו, איך אפשר לדעת את זה מראש?

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: