הבדלים בין נשים באסטרטגיות למניעת אונס ונשים שנמצאות בסיכון גבוה לתקיפה מינית

לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שעוסקים באונס ותקיפות מיניות מנקודת מבט אבולוציונית. נראה כי אחרי הסערה הגדולה שעורר הספר של רנדי תורנהיל וקרייג פאלמר לפני יותר מעשור, הביקורת הלא עניינית שככה, ויותר ויותר חוקרים מוצאים תועלת בניתוח מקרי אונס ותקיפות מיניות על בסיס אבולוציוני, מה שמוביל ללא מעט תובנות חדשות בנושא. למי שכל הנושא חדש לו אני ממליץ על קריאה של שני הפוסטים המקיפים שלי בנושא. מחקרים יותר ספציפיים שבחנו השערות שונות הנוגעות לאונס על בסיס אבולוציוני נסקרו בבלוג כאן, כאן, ופה.

הפעם אסקור שני מחקרים שהתפרסמו לא מזמן ועוסקים שניהם בצורה זו או אחרת בהבדלים אישיים בין נשים במידת הסיכון לפגיעה מינית וגם באסטרטגיות השונות שנשים נוקטות כתוצאה מההבדלים הללו.

המחקר הראשון עוסק בהבדלים אינדיבידואליים בין נשים בצורה שבה הן מתמודדות עם האיום של אונס. ההבדלים הללו נובעים במידה רבה מהסיכוי להאנס וממידת הסיכון להתקף מינית. מחקרים קודמים הראו שבזמן הביוץ נשים ירתעו יותר מחברי קבוצה זרה, ושנשים מבייצות, כלומר כאלו שנמצאות בשיא הפוריות, מותקפות מינית בשיעורים גבוהים הרבה יותר. יש גם מחקרים שמראים שנשים שנמצאות בזמן הפורה ביותר בזמן המחזור החודשי יזהרו יותר מסיטואציות שעלולות להוביל לאונס כמו הליכה בסימטא חשוכה.

לא רק הזמן במחזור החודשי משפיע על הנשים ועל האנסים אלא גם גיל הנשים. נשים בגיל הפוריות יהיו בעלות סיכון גבוה יותר מכיוון שהמטרה האולטימטיבית (מבחינה אבולוציונית) של האנס היא לכפות הריון (ושוב, זו לא מטרה מודעת ולא כל אונס מסתיים בהריון). מחקרים מראים ש-70% מהנאנסות נמצאות בין הגילאים 16-35 עם גיל ממוצע 24 שהוא זמן שיא מבחינת הפוריות (זהו אגב גיל שונה מזה שמאפיין קורבנות של פשעים אלימים אחרים). אבל לא רק גיל הפוריות עשוי להשפיע על הסיכון להאנס אלא גם המראה החיצוני של האישה. זהו נושא שלפעמים יש עליו טאבו, אבל חשוב לדבר עליו. מכיוון שיופי חיצוני הוא הגורם מספר אחד בבחירת בני זוג אצל גברים מסיבות אבולוציוניות שנדונו פה בהרחבה (פוריות ובריאות), הגיוני שלמראה החיצוני תהיה השפעה על בחירת הקורבן, כמו גם על אסטרטגיות הגנה של נשים מפני אנסים. מחקרים קודמים כבר הראו שאנסים אכן בוחרים קורבנות גם על פי המראה החיצוני שלהן. זה לא אומר כמובן שכל הנשים הנאנסות והמותקפות הן בעלות מראה אטרקטיבי ונשים עם רמות יופי שונות מותקפות. ועדיין, הנטייה של אנסים היא לאנוס נשים יפות יותר, כאלו שבגיל הפוריות (שבאופן כללי נתפשות לאטרקטיביות יותר). המטרה של המחקר הנוכחי היא להתמקד בצד של הנשים ולבדוק האם הצורה שהן תופשות את עצמן מבחינת יופי משפיעה על ההתנהגות שלהן בכל הנוגע לחשש מאונס. כלומר, ההשערה היא שנשים אטרקטיביות יותר יהיו זהירות יותר בהתנהגותן מכיוון שהסיכון לעבור תקיפה מינית גבוה יותר.

השערה נוספת שהמחקר היה מעוניין לבדוק היא האם יש הבדל בהתנהגויות בין נשים שנמצאות במערכת יחסים וכאלו שלא. מחקרים קודמים מראים שהכאב הפסיכולוגי של נשים שנאנסו והיו במערכת יחסים היה גדול יותר מאלו שהיו רווקות. הסיבה המשוערת לכך היא שהפרטנרים הגברים יכולים לפרש את האונס כבגידה, ואפילו אם לא, החשש שהאישה שלהם תלד ילד שאינו פרי זרעם הוא ממשי (במיוחד בחברות ציידים לקטים ללא אמצעי מניעה), מה שמוביל להפסד אבולוציוני עצום מבחינצם. כך או כך, האישה (והילדים שלהם אם קיימים) מסתכנת באובדן המשאבים והתמיכה מצד בן הזוג. ההשערה לפיכך היא שנשים במערכת יחסים יהיו רגישות באופן מיוחד ויראו התנהגויות מניעה מאונס בשיעור גבוה יותר מרווקות כשכל שאר הדברים דומים.

המחקר כלל 144 סטודנטיות בגיל ממוצע 26. 95 מאותן נשים היו במערכת יחסים ארוכת טווח והשאר לא במערכת יחסים קבוע. הנבדקות השלימו שאלון למניעת אונס שבוחן איך הן מתנהגות במצבים שונים. 69 ההתנהגויות שבשאלון מקובצות תחת 4 קטגוריות שונות: המנעות מגברים זרים או לא מוכרים, המנעות מלהראות סקסית, המנעות מלהיות לבד, מודעות לסובב אותך ודריכות הגנתית (למי שמעוניין לראות את כל הפריטים של השאלון ואיך הוא נבנה יכול לקרוא את המאמר המתאר זאת). החוקרים אגב מודעים לכך שיותר נשים נאנסות מאנשים מוכרים ולא מזרים, אבל מתגובות של נשים, הפחד מאונס של זרים הוא גורם משמעותי יותר עבורן ומשפיע יותר על התנהגויות למניעת אונס. החוקרים אספו משתנים דמוגרפיים שונים וכמו כן שאלו שתי שאלות שנוגעות לתפישת היופי של הנשים: עד כמה הן חושבות שהן יפות, וכמה הן חושבות שאחרים תופשים אותן כיפות.

התוצאות: שאלון ההתנהגויות למניעת אונס היה במתאם חיובי מובהק (0.17) עם תפישת האטרקטיביות של הנשים. שתי הקטגוריות העיקריות שתרמו למובהקות הזו היו קטגוריית ההמנעות מלהיות לבד (0.21) ומודעות לסביבה ודריכות הגנתית (0.25). הממצאים הללו תומכים בהשערה הראשונה שנשים אטרקטיביות יותר נזהרות יותר. גם ההשערה השנייה שנשים במערכות יחסים יזהרו יותר מנשים רווקות קיבלה תמיכה (מתאם כללי של 0.22 שנבעה בעיקר מהניסיון להמנע מלהראות סקסית והמנעות מלהיות לבד). בנוסף, ככל שהיו יותר בני משפחה (גברים או נשים) בסביבה הקרובה של האישה כך האישה הפגינה יותר התנהגויות מונעות אונס.

המסקנה היא שיש קשר בין תפישת האטרקטיביות של הנשים להתנהגויות למניעת אונס וגם שישנם הבדלים בין נשים במערכות יחסים לבין כאלו שלא. כמובן שמי שתופשת עצמה כיפה לא בהכרח כזו בפועל אבל זה פחות משנה בהקשר של המחקר כי מה שקובע זה ההשפעה שיש לתפיסה על ההתנהגות של האישה (כאמור, מחקרים אחרים מראים שאכן יש לנשים יפות סיבה מוצדקת להזהר יותר מאונס כי מקרי האונס נמצאים במתאם חיובי עם יופי חיצוני). בנוסף, נשים במערכות יחסים חששו יותר מאונס וזה ניכר בהתנהגויות שנועדו להפחית את האטרקטיביות החיצונית שלהן (משהו שנעשה גם כלפי מחזרים פוטנציאליים בלי קשר לאונס), ושימת לב יתרה לסובב אותן כולל נשיאת אמצעי נשק הגנתיים (למשל ספריי).

זה לגבי המחקר הראשון. המחקר השני עוסק בסוגיית האונס יותר מההיבט של הגברים האנסים והתוקפים מינית. כמו שכתבתי קודם, נשים בגיל הפוריות חשופות יותר לתקיפות מיניות מסיבות אבולציוניות ברורות. המטרה של החוקרים במחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם יש הבדלים בגילאי הנאנסות במקרה מאוד ספציפי, בזמן שוד מזוין. הרעיון מאחורי הבדיקה הזו נובע מהעובדה שבמקרים רבים אונס הוא לא המטרה העיקרית של האנס אלא הוא מנצל הזדמנות שנקרית בפניו לאנוס. כמו שכתבתי בפוסטים הקודמים על האונס, מקרי אונס רבים אינם מתוכננים מראש והם מתרחשים פעמים רבות רק בגלל שעמדה בפני האנס הזדמנות לאנוס והמחיר לזה היה נמוך. דוגמאות למקרים כאלו אפשר למצוא באונס של אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה, דייט רייפ שבו הגבר לא התכוון מראש לאנוס את הבחורה אבל ניצל את ההזדמנות לעשות את זה, או כמו במקרה הנוכחי בזמן ביצוע פשע אחר כמו שוד.

הנתונים למחקר הנוכחי מגיעים ממאגר ענק של ה-FBI. כדי לצמצם עד כמה שניתן את השפעתם של משתנים מתערבים, המחקר כלל את כל מקרי השוד בין השנים 2000-2007 שכללו גבר אחד תוקף ואישה בודדה, בסך הכל קרוב ל-45 אלף מקרים. הנתונים כוללים סוגים שונים של תקיפה מינית, החל מליטופים וכלה באונס. בסך הכל ב-2% ממקרי השוד הייתה גם תקיפה מינית כלשהיא.

התוצאות מראות שהגיל הממוצע של קורבנות השוד (בלי קשר למקרי האונס) היה 37.5 בעוד הגיל הממוצע של התוקפים היה 28. מה לגבי גיל המותקפות מינית? מיהן הנשים שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להתקף מינית ולהאנס? הגרף הבא נותן תשובה:

rape

אפשר לראות די בבירור שגיל התקיפות המיניות חופף את גיל פוריות השיא של האישה. נשים נכנסות לשיא תקופת הפוריות באמצע עד סוף שנות העשרה ושומרות על יציבות בשנות ה-20 לחייהן. בשנות ה-30 המוקדמות חלה ירידה הדרגתית בפוריות, ומאמצע שנות ה-30 ושנות ה-40, הירידה תלולה יותר עם התקרבות גיל הפסקת הווסת. כל זה כמובן חופף לגילאים שבהן האישה היא האטרקטיבית ביותר מבחינה חיצונית.

והנה גרף שמציג את גילאי הגברים התוקפים:

rape2

כאן אנחנו מגלים שישנה עלייה חדה במספר התקיפות המינית עד תחילת שנות ה-30, מספר שנשאר קבוע עד גיל 60 ואז יש ירידה חדה. השיא גבוה במקצת מגיל שיא הפוריות המינית שהוא שנות ה-20 אצל גברים, אבל הגילאים מתפרשים על טווח רחב יותר מגיל הקורבנות, מה שמשקף את תקופת הפוריות הארוכה יותר של גברים. מה שעוד מעניין הוא שלא היה הבדל משמעותי בגיל הקורבנות כתלות בגיל התוקף. כלומר, צעירים ומבוגרים כאחד העדיפו לתקוף נשים צעירות.

הנתונים מהמחקר הזה כנראה סובלים מהערכת חסר, מכיוון שחלק ממקרי השוד לא הופכים למקרי תקיפה מינית בגלל סיבות שונות שלא קשורות לרצון של הגברים לאנוס (למשל, אילוצי זמן והחשש להתפס). כמובן שהנתונים מעט גולמיים בגלל שיש נסיבות שונות לכל מקרה שוד (בקרות סטטיסטיות על משתנים דמוגרפיים לא שינו משמעותית את התוצאות). כך או כך, הדגש במחקר הזה היה על הגיל והתוצאות עקביות עם השערות אבולוציוניות להסבר מקרי אונס.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מיכל  On 29/01/2012 at 1:58 am

    לא הבנתי. אתה טוען שלאונס יש הסבר אבולוציוני???

    • גיל  On 29/01/2012 at 7:25 am

      כן, תקראי את הפוסטים האחרים שלי שקישרתי אליהם.

      • מיכל  On 09/02/2012 at 5:54 am

        התשובות שלך הן ברמת ה'לחפש את המטבע מתחת לפנס'. המלצת טל פ ממחישה את העניין מצוין.

      • גיל  On 09/02/2012 at 8:59 am

        הגבתי לה שם והיא מחזקת למעשה את התאוריה בנושא. האם קראת את הפוסטים המקוריים שלי בנושא? האם התעמקת בהסבר האבולוציוני לאונס, מה הוא אומר ומה הוא לא? האם יש לך הבנה של תהליכי הברירה המינית, של ההבדל בין הסבר אולטמטיבי למקורב? כל עוד את לא מראה שום רצון באמת להבין מה אומרים הדיון הזה חסר תוחלת. אם את מעוניינת לדון בנושא אז בבקשה, תציגי טענות מדויקות ומבוססות לא סתם אמירות באוויר. לי נראה שאת רק מעוניינת בלתקוף בלי שום תוכן ממשי ולכך זה לא המקום.

      • גיל  On 15/02/2012 at 9:39 am

        מיכל, הקללות שלך רק מוכיחות את מה שכתבתי. אין לך שום הבנה בנושא.

  • Yair Eshel  On 29/01/2012 at 3:05 am

    מכיוון שהמטרה האולטימטיבית של האנס היא לכפות הריון (ושוב, זו לא מטרה מודעת ולא כל אונס מסתיים בהריון).

    נדמה שאפילו ההבהרה, אינה מספקת. ממה שכתבת משתמע כאילו המטרה של ה*אנס* היא לכפות הריון, בעוד שהמטרה של האנס אינה קשורה לכך. אף על פי שזה מסובך הרבה פעמים, צריך ליצור הפרדה ברורה בין ההתנהגות ומטרתה, לבין המתנהג ומטרתו.

    • גיל  On 29/01/2012 at 7:28 am

      יאיר ואפרת, בגלל זה המלצתי לקרוא קודם את הפוסטים הקודמים בנושא שם הנושא מוסבר. אני לא יכול כל פעם להסביר מחדש את כל התאוריה. זה כמובן קשור להפרדה הכללית שנעשית במחקרים אבולוציוניים בין מטרה אולטמטיבית שעוצבה על ידי האבולוציה למטרה המקורבת, כלומר הצורה שהיא באה לידי ביטוי בהיסטוריה האישית של כל אחד.

  • rajul  On 29/01/2012 at 8:38 am

    יש מחקר שחוקר את השאלה למה "הפחד מאונס של זרים הוא גורם משמעותי יותר" עבור הנשים "ומשפיע יותר על התנהגויות למניעת אונס", אם "החוקרים… מודעים לכך שיותר נשים נאנסות מאנשים מוכרים ולא מזרים"?

    • גיל  On 29/01/2012 at 8:42 am

      השאלה מה רוצים לחקור בדיוק. למה נשים פוחדות יותר מזרים? אני חושב שהתשובה לזה די ברורה ולא קשורה בהכרח לאונס אלא לרתיעה שיש לאנשים באופן כללי מזרים. יכול להיות שלאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו היו יותר מקרי אונס מזרים מאשר מבני משפחה ולכן זה ככה.

      • rajul  On 29/01/2012 at 8:57 am

        מה זאת אומרת שהתשובה ברורה? יש שאלות שבגלל שהתשובות עליהן ברורות – לא חוקרים אותן? אם אנחנו אבולוציוניסטים, צריך להצדיק כל דבר עם אבולוציה, לא?

      • גיל  On 29/01/2012 at 8:58 am

        ראול, לא תמיד התשובה ברורה אבל בנוגע לפחד מזרים יש לא מעט מחקרים מההיבט האבולוציוני.

  • גיל  On 29/01/2012 at 8:40 am

    אפרת, הערות על סגנון הכתיבה שלי לא כאן. לא מוצא חן בעינייך? את ממש לא חייבת לקרוא.

  • צפריר כהן  On 29/01/2012 at 11:57 pm

    לא הראית את הגרפים המקבילים של השודדים ושל קרבנות השוד (קריאת המאמר המלא דורשת תשלום, ולכן לא קראתי אותו). לא מפתיע שצעירים מעורבים הרבה פחות במעשי שוד, ולא מפתיע אותי שזקנים בגיל פנסיה שודדים הרבה פחות.

    מה שעוד לא ברור לי הוא מה הסיכוי של מקרה שוד להיכנס לאותו המאגר והאם גם כאן אין הטיות.

    • גיל  On 30/01/2012 at 12:09 am

      אין גרפים מקבילים לשודדים והקורבנות באופן כללי. אכן, הגיוני שגיל הפושעים יהיה בשנות ה-20 ואילך וזה נכון לרוב הפשעים. לעומת זאת, גיל הקורבנות ייחודי לעבירות מיניות ולא במקרה.

      לפי מה שכתוב במאמר מדובר במאגר ארצי שיותר מ-6000 סוכניות למלחמה בפשע מקומיות תורמות לו מידע. הוא לא מכסה את כל ארה"ב אלא רבע ממנה. הפשעים נכללים במאגר אם הם מדווחים ואם הם נחקרו על ידי הסוכנות המקומית.

  • מהגג  On 31/01/2012 at 6:28 am

    היי גיל!

    שאלה קטנה: האם אין בעיה עם מחקר שבודק רק אמצעי התגוננות מזרים בעוד שרוב האנסים הם אנשים מוכרים?

    כלומר, מבחינה אבולוציונית, טקטיקת התגוננות ממעט מקרי אונס ולא מהרוב אמורה לא להשתלם לטווח הארוך. מבחינה מחקרית, הבדיקה רק על סוג אחד של התגוננות מאונס, ועוד הסוג הפחות נפוץ, אמורה לשקף תוצאות חלקיות בלבד. לא?

    כלומר, זה לא שלמחקר כזה אין שום ערך, אבל הממצאים שלו מלמדים די מעט.

    • גיל  On 31/01/2012 at 8:24 am

      לא, מכמה סיבות. אחת, הנשים בעצמן מדווחות שהן נוקטות בטקטיקות כנגד זרים אבל לא נגד אנשים מוכרים. דבר שני, סביר שהאסטרטגיות האבולוציוניות עוצבו כנגד אנשים זרים,דבר שלישי, חלק מהאסטרטגיות למניעת אונס מזרים עובדות באותה מידה כנגד אנשים מוכרים, למשל לא להראות סקסית, ואחרון, אונס מזרים עדיין נפוץ למדי. למשל, בהגדרה, דייט רייפ לא יחשב כאונס מזר בגלל שיש הכרות מסוימת עם האדם גם אם הבחורה פגשה אותו לראשונה.

      עם זאת, אני מסכים שהמחקר נותן תשובות חלקיות כמו כל מחקר אחר בנושא הזה או בנושא אחר לא?

      • מהגג  On 01/02/2012 at 2:23 am

        למה סביר שהאסטרטגיות האבלוציוניות עוצבו כנגד זרים?
        הסיטואציה של אישה יוצאת לדייט עם זר או כזו שבה אישה מסתובבת לבד במנותק מהשבט שלה ליד גברים זרים ומנסה שלא להאנס לא נשמעת לי משהו שקרה הרבה בחברה של שבטית.

        אני אמנם לא מבין כלום בתחום הזה אבל לי נשמע הגיוני שאם האבולוציה היתה מתגמלת איזשהי אסטרטגיה להימנעות מאונס זו היתה דווקא כזו שיעילה נגד אונס בתוך השבט ולא נגד סיטואציות שמתקיימות בעיקר בחברה אורבנית.

        בעצם המחקר הזה לא מחזק טענות אבלוציוניות…

      • גיל  On 01/02/2012 at 9:18 am

        דייט רייפ זה באמת משהו מודרני, אבל חברות ציידים לקטים מאוד מבודדות ומובחנות אחת מהשנייה ועם פוטנציאל לסכסוך עם שבט שכן. בהרבה מקומות היה מקובל ששבט עורך פשיטות על שבט שכן וחוטף את הנשים של אותו השבט. אונס בתוך אותו השבט הוא דבר נדיר למדי בחברות הללו מכיוון שכולם מכירים את כולם והסביבה הקרובה שלך יכולה לגבות מחיר כבד מהאנס.

  • rajul  On 01/02/2012 at 2:53 am

    זה בדיוק מה שגם אני ראיתי, ועל כך הערתי בנושא ההתגוננות נגד זרים/מכרים מקודם.

  • מהגג  On 01/02/2012 at 10:02 am

    כן, אבל קריאה חוזרת של תיאורי ההתנהגויות שנשים נוקטות כדי להמנע מאונס *מזרים* מחזקת את הרושם שהן בכלל לא רלוונטיות למצב שבו שבט שכן מתנפל מאהל.

    כלומר, הטענה לפיה יש יתרון אבולוציוני למי שתימנע מזרים או תתלבש באופן לא סקסי בימים שמלחמה בשבט שכן נופלת לה על תקופת הפריון נשמעת די מגוכחת.

    ועוד משהו, הטענה לפיה אונס בתוך השבט הוא דבר נדיר או בעל מחיר כבד בחברות ציידים לקטים טעונה הוכחה במקרה הטוב….

    לכן אני שוב אומר, כשחושבים על זה המחקר הזה לא מחזק (אבל גם לא מחליש) תיאוריות של פסיכולוגיה אבולוציונית.

    • גיל  On 01/02/2012 at 10:11 am

      זה לא רק שבט מתנפל על המאהל אלא גם נשים שהולכות ללקט מזון לבד וצריכות להיות דרוכות לסובב אותן, או כשהשבט נע ונד ממקום למקום בגלל שזה טבעם של ציידים לקטים אז יש סכנות אורבות. בקיצור, לא חסר מצבים שאישה צריכה להזהר מזרים. בנוסף, זה שהפחד מזרים מוטמע בהן לא אומר שהסיטואציות בהכרח זהות לעבר. בדיוק כמו שאתה אוהב לאכול אוכל מתוק ורווי שומן למרות שהאוכל היום שונה מזה שבעבר. הנטייה קיימת והיא באה לידי ביטוי בסביבה מודרנית עם גירויים שונים.

      לגבי הטענה של אונס בתוך השבט, יש על זה כמה מחקרים אם כי נכון שאין הרבה מידע. צריך גם לזכור שהגדרות האונס המקובלות עלינו היום לא זהות לאלו שציידים לקטים מחזיקים בהם. כלומר, בשבטים רבים לגברים יש את הזכות לשכב עם נשים גם נגד רצונן ונשים לא רואות בזה אונס.

      • מהגג  On 01/02/2012 at 10:47 am

        1. כל הדיון הזה על חברות של ציידים לקטים מזכיר לי שוב עד כמה צריך להיזהר מהשערות בתחום הכל כך כל כך ספקולטיבי של לנחש איך חיו הציידים-לקטים. חשוב לזכור שלא שרד מהתקופה הזו כמעט אף ממצא שיכול ללמד על ה"פסיכולוגיה" שלהם ולכן התחום הזה מחייב מידה גדולה מהרגיל של ספקנות.

        2. למרבה הצער, השאלה מה חברה מגדירה כאונס ומה לא ממש לא רלוונטית לכאן. בסופו של דבר האבולוציה תתגמל נשים שמצליחות להימנע מיחסי מין פוריים עם גברים בעלי גנים פחות מועילים. זה כנראה מצריך יכולת השפעה של האישה על הפרטנר בלי שום קשר למה אתה, אני או לקטית מהאלף החמישי לפנה"ס מרגישים לגבי מידת ההסכמה הנדרשת. לכן אם אישה מקיימת יחסי מין מישהו פחות מוצלח, השאלה אם הוא מתוך השבט או זר בכלל לא משנה לאבולוציה.

        3. ובחזרה לעניין: מחקר על אסטרטגיות למניעת אונס שמגביל את עצמו לאונס מזרים מתעלם כנראה מיותר מדי מידע מכדי שיהיה מוצדק לגזור ממנו מסקנות אבלוציוניות. כמובן שיש למחקר הרבה חשיבות לגבי תחושות של נשים בימינו, אבל הטענה שלי היה שאת הדיון האבלוציוני הוא לא משרת.

    • מהגג  On 01/02/2012 at 10:15 am

      כמובן שההערה היא לגיל ולא לרג'ול…

  • גיל  On 01/02/2012 at 11:07 am

    מהגג, יש לא מעט ממצאים ארכיאולוגיים ואחרים שמלמדים אותנו על חיים של ציידים לקטים. יותר מזה, יש לך חברות של ציידים לקטים היום שהם אמנם לא בדיוק רפליקה מדויקת של ההיסטוריה של ציידים לקטים אבל קירוב די טוב. בנוסף, לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שבני אדם לאורך כל ההיסטוריה האנושית נאלצו להתמודד מול בעיות שונות שמשותפות לנו כבני אדם ואנחנו חולקים גם אם יונקים אחרים. בני אדם צריכים לחפש אוכל, מחסה, להגן על עצמם מפני אויבים, וגם היו מעוניינים לבחור את הפרטנרים המיניים שלהם ושאף אחד לא יכפה עליהם עם מי לקיים יחסי מין. זה בדיוק המקום שהבנה בסיסית של אבולוציה וברירה מינית יכולה לעזור להסביר תופעות בעולם המודרני.

    השאלה של מה נחשב אונס בהחלט רלוונטית כי אם לאורך ההיסטוריה התנהגויות מסוימות היו מקובלות, אז סביר שפותחו פעם אמצעי הגנה כנגדן.

    שוב, המחקר עוסק בתופעה מסוימת על בסיס מידע זמין. הם לא חוקרים מה שאתה רוצה לחקור אלא מה שהם חשבו שמתאים. הוא לא מכסה את כל תופעת האונס אבל בהחלט עוסק בחלק חשוב שלה. נשאל אחרת, האם אתה מכיר איזה שהוא מחקר אחר שכן מכסה את תופעת האונס על כל צדדיה (על בסיס איזו שהיא גישה שתבחר)? ככה עובד מדע. אי אפשר שכל מחקר יבחן הכל אלא מספיק שהוא מקדם את הידע שלנו בנושא וזה בפרוש מה שהמחקר הנוכחי עושה ומההבט האבולוציוני. יש לו השערות מאוד ברורות שנובעות מהגיון אבולוציוני, וגם אתה מתייחס רק להיבט אחד שלו. אתה מתעלם למשל מההשערות בנוגע להיות האישה במערכת יחסים או לא, והאם יש אנשים בסביבה הקרובה שלה שתומכים בה. המחקר גלוי לגמרי אותה יכול לקרוא אותו במלואו.

    • מהגג  On 01/02/2012 at 1:06 pm

      היי גיל!

      1. עם כל הכבוד לממצאים הארגיאולוגים נדמה לי שגם אתה תסכים שמכיוון שעבר כל כך הרבה זמן ושהשאלות שמעניינות אותנו בעניין הזה הן מסוג שלא משאיר כמעט ממצאים בשטח הרי שבתחום הזה אנו נאלצים להסתמך על השערות יותר מאשר בתחומים מדעיים אחרים.
      לגבי ההשלכות מהאנתרופולוגיה של מתי מעט חברות הלקטים-ציידים שעוד נותרו על העבר של כולנו – שוב השערות. סבירות אבל עדיין כדאי לזכור שיש פה מידה לא מבוטלת של "כנראה".

      2. ההנחה שאתה מציע לפיה אם X נחשב *חברתית* אונס אז פותחו נגדו אמצעי הגנה *אבלוציוניים* טעונה הוכחה. כדאי לזכור שככל הידוע לנו במשך רוב מוחלט של הזמן שבו הדפוסים הללו התעצבו לא היתה שפה ולא ברור אם היתה לבני האדם יכולת להגדיר את האונס כטאבו או אם היו אמצעים חברתיים להעניש אנסים. בכל מקרה הקשר בין איך כפי הנראה נשים מודרניות מתגוננות מאונס מזרים לאיך נשים פרה היסטוריות התגוננו מאונס בתוך השבט רחוק מאוד מלספק את הסטנדרטים (שלי) להוכחת סיבתיות.

      3. שוב, אני לא אומר שלמחקר הזה אין ערך או שהוא לא מספק תובנות לגבי אונס *בימינו*. אני רק טוען שהיות שא. התופעות הנסקרות בו ספציפיות ברובן לאונס מזרים (שהוא ככל הנראה לא החלק הדומיננטי ביחסי מין לא רצויים) וב. הטקטיקות המתוארות בו נשמעות בעיקר רלוונטיות לסביבה ותרבות אורבנית מודרנית => היכולת להסיק ממנו מסקנות אבלוציוניות נפגעת.

      למשל אם היית רואה מחקר שטוען שהירידה המנסתמנת בשנה האחרונה בשכיחות תאונות אופנוע תגרום לעלייה בתוחלת החיים היית אומר שהמסקנה צריכה עוד נתונים.
      למחקר יש בלי ספק הרבה ערך בהבנת התופעות שהוא בדק. אני מציע זהירות עם המסקנות האבלוציוניות, שאותן הוא לא בדק.

      4. אשמח אם תיתן לי לינקים למאמרים לגבי אונס בתוך השבט ואם אפשר גם את דעתך על עליהם.

      תודה רבה

  • גיל  On 01/02/2012 at 1:55 pm

    1) עם כל הכבוד לדיעה שלך, על מה היא בדיוק מבוססת? האם אתה מתמצא במחקרים ארכיאולוגיים ויודע מה הם כן הסיקו ומה לא ועל סמך מה? קצת צניעות לא תזיק פה.

    2) העניין של השפה לא רלוונטי. אונס וכפייה מינית לא ייחודיים לבני אדם. זה לא משנה אם אנשים יכלו להגדיר אונס במילים או לא, מה שחשוב זה שבאונס יש שלילה של הבחירה המינית של האישה או הנקבה וזה בוודאי משהו שלא רצוי מבחינתה.

    עם כל הכבוד לסטנדרטים שלך הם לא אלו שקובעים. מחקרים אבולוציוניים, לא רק כאלו שנעשים על בני אדם, משתמשים באותו הגיון. יש מנגנונים אבולוציוניים ידועים ובעזרתם מנסים להסביר התנהגויות בפועל. מעניין שכשיש מחקרים כאלו על עכברים אף אחד לא מתקומם.

    3) הסברתי לך בהודעה הקודמת מה הקשר בין הסביבה המודרנית והאבולוציונית. הסביבה והאסטרטגיות לא צריכות להיות זהות לאלו שננקטו בעבר כדי שלהתנהגות יהיה בסיס אבולציוני בדיוק כמו שלא תטען שאכילת המבורגר לא קשורה בשום אופן לשום אדפטציה. שוב, ממליץ לך לקרוא בפירוט את המאמר שמובא במלואו כדי להבין את ההגיון האבולוציוני מאחורי המחקר ואיך בנו על בסיסו השערות.

    4) הממצאים מופיעים באתנוגרפיות שונות. ממליץ לך לקרוא את הספר של תורנהיל ופאלמר שם יש סקירה של חלק מהם.

    • מהגג  On 02/02/2012 at 1:10 am

      1. הידע שלי על ממצאים ארכאולוגיים פרה-היסטוריים הוא אכן לא גדול. מה שאני כן יודע זה שלא שרד אף ממצא מהתקופות האלה שיכול לתת מידע מועיל על שכיחויות של אונס ועל האפקטיביות של דרכים למניעתו. אודה לך עם תאיר את עיני במחקר או ממצא מוצק שמראה אחרת.

      2. ברור שבאונס יכולת הבחירה נשללת מהקרבן. הטענה שלך היתה שהיו בתוך השבט מנגנוני ענישת אנסים שהיו כל כך אפקטיביים עד שמקרי אונס כאלה יהיו נדירים. את הטענה הזאת נדמה לי שצריך להוכיח.
      יש ערימות של מחקרים מחורבנים בכל תחום, זה לא אומר כלום על המחקר כזה (רק למען ההבהרה, לדעתי הוא לא מחורבן). אם נבדוק את הטענות במחקר הזה לגופן נראה שהמסקנות ה*אבלוציוניות* שלו לא מבוססות מספיק.

      3. קראתי את המאמר ברפרוף. מה לעשות, בתחום שבו אני עוסק עם מרמה כזו של הוכחות נסיבתיות אף אחד לא משתכנע.

      • גיל  On 02/02/2012 at 9:03 am

        מהגג, שוב, אתה מתעלם מכל צורת ההסקה האבולוציונית שלא תלויה בממצאים ספציפיים אלא בתאוריה. התחמקת מלענות על השאלה, האם את אותה הסתייגות היית מפנה כלפי אוכל וטוען שהוא אינה אדפציה כי האוכל היום שונה מבעבר ואין לנו שום מידע מדויק לגבי מה אכלו בעבר?

        נכון, אונס בתוך שבט נדיר למדי ואני מפה אותך לספרות האתנוגרפית ולספר. הנקודה היא שאונס באופן כללי נדיר למדי וכשהוא מגיע מאדם קרוב שברוב המקרים תומך בך, קשה מאוד לפתח מנגנוני הגנה נגד אונס של אדם כזה.

        לחזור על זה שהמסקנות לא מבוססות בלי להבין את מהות ההסבר האבולוציוני לא הופך אותו לכזה. לא שהוא מושלם כאמור, אבל ההגיון האבולוציוני מאוד ברור ומניב השערות ספציפיות ברות בדיקה. כאמור, הייתי שמח לראות מחקר אחר (אבולוציוני או לא) שיספק אותך בנושא ושיהיה נטול בעיות.

      • מהגג  On 04/02/2012 at 1:36 pm

        גיל, את הספר ייקח כנראה הרבה זמן עד שאתפנה לקרוא אבל הוספתי אותו לרשימת הקריאה שלי.

        את הטענה על אוכל כאדפטציה לא ממש הבנתי ולכן לא התייחסתי אליה. אודה לך אם תשלח לי לינק להסבר.

        מחקרים שמספקים אותי יש המון, קח למשל את הסטנדרט של הFDA למתן תרופות לבני אדם: נדרשת הוכחת קשר ישיר בין התרופה לריפוי המחלה ופרוטוקול מסודר של שלילת גורמים חיצוניים.
        אני מבין שבמדעי החברה רמת ההוכחה הנדרשת אמורה להיות נמוכה יותר מזו של מדעי הטבע אבל לפסיכולוגיה אבלוציונית מטבעה אין יכולת לתקף את הטענות שלה בניסויים מכיוון שמושאי רוב הטענות מתו מזמן מבלי להשאיר לנו כמעט שום ממצאים.
        לכן, כשמראש הביסוס העובדתי בעייתי בתחום הזה, כל מחקר שנעשה על אנשים שחיים היום חייב להיות זהיר ככל האפשר עם המסקנות, להבנתי יותר מאשר בפסיכולוגיה רגילה.
        המחקר הזה השאיר חור די גדול של לא להתייחס לאונס ע"י אנשים מוכרים, שככל הידוע לנו היום הוא הסוג היותר נפוץ ולכן הערתי על כך בלי שום כוונה לשלול או לזלזל אלא רק כאמצעי הגנה ספקני שלדעתי חייבים לנקוט במדע באופן כללי.

        ההגיון האבלוציוני אכן נשמע מאוד משכנע לעתים קרובות ומציע השערות והסברים טובים לתופעות שאנו רואים. הבעיה היא שבמדע, לפחות כמו שרבים במדעי הטבע מבינים, זה לא מספיק וצריך גם להוכיח בממצאים חד משמעיים. גם למיתולוגיה היו תיאוריות מעולות והסברים משכנעים ומעניינים לתופעות שאז לא ידעו להסביר וגם להם היו תיאוריות והגיון פנימי עקבי. מה שהופך מדע לכזה הוא שהוא מנסה לתקף את עצמו בעזרת מחקרים ולא מסתפק בזה שהסבר יפה וקוהרנטי.

      • גיל  On 04/02/2012 at 2:03 pm

        מהגג, הטענה לגבי אוכל היא שדי ברור שיש לנו אדפטציה לאכול מאכלים מסוג מאוד מסוים (משמינים, מזינים וכו') כי זה תרם לשרידות שלנו. לא צריך עדויות מהפלייסטקון בשביל להסיק את זה. באותה מידה אם תערוך מחקר על עכברים, אתה יכול לגלות אלו דברים מרתיעים אותם ואלו לא ולהסיק מכך על האדפטציות שלהם. אז נכון שלא תמיד זה ברור ואני מסכים שצריך לשלול הסברים חלופיים אבל הסטנדרט שאתה ואחרים מציע למחקרים אבולוציוניים (ובוא נודה בזה, רק כאלו שמגיעים למסקנות שלאנשים לא כל כך נוח איתם כמו הבדלים בין המינים או אונס) הופך להיות מחמיר הרבה יותר ובלתי אפשרי מבחינה מדעית.

        המחקר הזה לא השאיר חור גדול אלא פשוט התייחס לאונס מסוג מסוים שהוא די נפוץ גם אם לא הכי נפוץ. אני שואל שוב: אתצה יכול להביא מחקר אחר שהתייחס לכל ההיבטים של אונס? למה רק כשזה מגיע להסבר אבולוציוני יש דרישה שמחקר בודד יקיף את כל הנושא, יתוקף לכל אוכלוסייה בעולם, יהיה מושלם מבחינה מתודולוגית וכו'. זה נראה לך סביר?

      • מהגג  On 04/02/2012 at 2:32 pm

        גיל, לדעתי גם מחקרים על עכברים וגם על נושאים פחות נפיצים פוליטית מאשר אונס חייבים תיקוף מחקרי כדי להיקרא מדע ולא מספיק שהם ייתנו הסבר קוהרנטי ומשכנע.

        עם זאת, למרות שאני קורא כמעט כל מה שאתה כותב פה ותמיד זה מעניין ודורש העמקה – אני מודה שאני טורח להתעמק (קצת) ולהגיב רק אם הנושא הקניט אותי מספיק, בכל זאת, אני פה כתחביב ויש לי חיים עמוסים למדי. בכל אופן, את מה שכתבתי לגבי המחקר הזה אני חושב תמיד.

        לגבי הטענה על אוכל כאדפטציה היא אכן נשמעת מאוד משכנעת, אבל אפילו היא חייבת ממצאים בשביל להיחשב מדעית. בשונה מאונס, נדמה לי שיש לנו כמה ממצאים לגבי התזונה של אבות אבותינו באיסוף דגימות ממדורות פרה היסטורית (איכס) ובניתוחי קיבות ומערכת עיכול של גופות שקפאו (איכס בריבוע).
        ועדיין, ההסבר שאנחנו נמשכים למאכלים משמינים כאדפטציה לתקופות שבהן התזונה שלנו היתה תזונת מחסור, משכנע ככל שיהיה, חייב ניסוי שמוכיח אותו כדי לעמוד בסטנדרט של מדעי הטבע.

        את הסיבה למה מחקרים אבולוצוניים לדעתי צריכים הוכחות יותר מוצקות מאשר מחקרים רגילים בפסיכולוגיה כתבתי כבר למעלה. המחקר הזה בהחלט מעניין וראוי גם בלי החלק על אונס ע"י זרים אבל בלי הטענה האבלוציונית, היא עדיין מחכה למחקר משלים על אונס ע"י זרים בשביל להיות ראויה לעלות על הכתב בירחון מדעי, גם חסר תיקוף מוצק יותר להשערות שהיא נדרשת אליהן (אונס מזיק אבלוציונית לאישה, האסטרטגיות שננקטו אכן מועילות להגנה מאונס, האוניברסליות של ההתנהגויות הללו ועוד ועוד).

        יש הבדל גדול בין לפרסם ממצאים של מחקר – זה יכול להעשות גם כשהם חלקיים, לבין לפרסם השערה שאמורה להסביר אותו – בשביל זה חייבים לחכות לכל הממצאים ולתקף אותה היטב. מצטער.

      • גיל  On 04/02/2012 at 4:47 pm

        ברור שכל המחקרים צריכים להיות עם מתודולוגיות כמה שיותר טובות. מה שאני אומר זה שאי אפשר יחס של איפה ואיפה. אם מקבלים מתודולוגיות מסוימות בשדה מחקר אחד כמספיקות אז זה צריך להיות נכון גם בתחומים אחרים.

        לגבי האוכל, אנחנו לא צריכים ממצאים נוספים רבים כדי לקבוע מה שקבענו. מספיק להפעיל את ההגיון האבולוציוני יחד עם כמה ממצאים זמינים מחברות של ציידים לקטים כדי לקבוע את הזמינות של האוכל.

        ניסוי יכול להועיל אבל לא מחייב, בטח לא במדעיים היסטוריים כמו אבולוציה. האבולוציה נכונה כתאוריה גם בלי ניסויים, בדיוק כמו שמדעים היסטוריים אחרים כמו גאולוגיה או אסטרונומיה תקפים באותה מידה. לא כל מדע משתמש בניסויים כדי להיות מדע.

        למה המחקר הנ"ל צריך מידע נוסף בשביל להתרפסם? אני שואל שוב, האם כל מחקר בכל נושא חייב להיות מקיף? המחקר הנ"ל עוסק בהיבט אחד של תופעת האונס ומפעיל הגיון אבולוציוני ברור לבדיקת ההשערות שבוץ מה שחשוב כדי שמחקר מסוים יתפרסם הוא האם הוא מוסיף לידע הקיים, ובמקרה הזה זה מה שקורה. נכון, הוא לא מושלם ולכן צריך מחקרים נוספים בנושא. ככה בדיוק עובד מדע, במיוחד מדעי החברה, שבה מחקר בודד לא מוכיח הכל אלא מצטרף למחקרים אחרים. תאר לך שחוקר אחר היה הולך לשבט היאנונאמו ועורך אותו מחקר בדיוק עם אותן מסקנות. האם אז היית אומר שזה רק מחקר על קבוצה אחת ולכן לא צריך לפרסם אותו? ברגע שהמחקר הנוכחי קיים, אז מחקר על חברה נוספת יכול להשלים אותו.

        אני מצטער אבל לא ממש בקיא במחקרים במדעי החברה. אם היו פועלים על פי ההגיון שלך במשפט האחרון אז כמעט ולא היו מחקרים שמתפרסמים. להפך, כדי שמחקר יתפרסם צריך לקשר אותו לתאוריה מסוימת אחרת למה בדיוק חקרת מה שחקרת ואיך שחקרת?

      • מהגג  On 05/02/2012 at 2:48 am

        גיל!

        קראתי את התגובה שלך ובמקום ישר לענות לקחתי לעצמי לילה לחשוב על זה ותתפלא – השתכנעתי.

        הטיעון שלך שפסיכולוגיה אבלוציונית דומה להיסטוריה והטיעונים שלה יישפטו לא לפי מה ניתן לבדוק בעזרת ניסוי (כמעט כלום) אלא לפי מה הגיוני ומה לא, כמה טיעון מסוים מסביר וכמה הוא משאיר בסימן שאלה – הטיעון הזה נשמע לי מתקבל על הדעת.

        עם זאת, דעתי הבסיסית לא השתנתה ועדיין יש בי אי נחת לגבי מידת התיקוף בתחום הזה ואני מאוד מקווה שמתישהו בעתיד הקרוב יהיו לנו כלים יותר אמינים לבדוק השערות. הייתי שמח אם היו לנו מודלים אמינים שנוכל להכניס לתוכם תנאי סביבה ותכונה מסוימת, להריץ סימולציה של 100,000 דורות ולראות מה קורה. אני יודע שנעשים צעדים בכיוון הזה אבל להתרשמותי זה עדיין בשלב מאוד ראשוני וכל ממצא כזה ניתן למניפולציה של מה למדוד, איך וכמה לייחס השפעה לתכונה ועוד.
        אני מקווה שיום אחד המודלים ישתפרו מספיק כדי שנוכל לקבל מהם הערכות מדויקות ושיהיו לנו סימלוציות סטנדרטיות כאלה עם מדד מספרי לממידת השגיאה שבה. להערכתי זה יקרה בעשור או שניים הקרובים.

        בינתיים כדאי שתפרסמו בזהירות כי כנראה שעל חלק מההשערות שלכם הדור הבא ילגלג, מצד שני – חלק מכם יזכו לתהילה ששמורה למדענים נביאים.

  • צפריר כהן  On 01/02/2012 at 4:08 pm

    2) האם סנקציות חברתיות כנגד אנס (או משהו מקביל) קיים אצל בעלי חיים אחרים חוץ מהאדם?

    • גיל  On 01/02/2012 at 4:12 pm

      שאלה טובה, לי לא ידוע על זה במובן שקיים אצל בני אדם. מה שכן, בהרבה מינים יש קואליציות של פרטים (לרוב מדרג נמוך ולא אלפא מיילס) שעובדים יחד כדי לתקוף נקבה מבוקשת.

  • טל פ  On 04/02/2012 at 6:32 am

    גיל, מה דעתך לכתוב ולפרסם רשומה הבוחנת את הקשר האבולציוני בין "הצניעות" במובן הדתי, שנכפית בעיקר על נשים, לבין הרצון של גברים להקטין את הסיכוי שהאשה שלהן תבגוד בהן?

    • גיל  On 04/02/2012 at 9:05 am

      אני לא מכיר מחקרים בנושא הזה, את מכירה כאלו?

  • טל פ  On 05/02/2012 at 3:30 am

    לא, אבל זה ממש מתבקש שיהיו, לא?

    • גיל  On 09/02/2012 at 8:56 am

      אין ספק שחלק מהדתות מגבילות את החופש המיני של האישה. זה למעשה לא אופייני רק לדת אלא נעשה לאורך ההיסטוריה. גברים שנעלו נשים בבתים, חגורות צניעות, קשירת רגלי נשים בסין ועוד. זה נובע בחלקו הגדול בדיוק מאותן מנגנונים של ברירה מינית שקשורים גם לאונס. גברים מעוניינים להגביל את מיניות האישה כי הם אף פעם לא יכולים להיות בטוחים שהילד שלהם יהיה שלהם. הקנאה הגברית לדורותיה הייתה יותר קנאה מינית מאשר רגשית בדיוק מהסיבה הזו. כתבתי על זה ביקורת ספר בזמנו להארץ שאפשר למצוא פה:

      http://www.haaretz.co.il/misc/1.749814

  • ניצן  On 12/02/2012 at 5:26 am

    השערות שלי
    מעניין האם נשים שחזקות פיסית פחות מחפשות אסטרגיות להתגוננות מפני תקיפה מינית.
    אולי הן גם פחות חוששות מנשים חלשות יותר פיסית.

    • גיל  On 12/02/2012 at 11:22 am

      זה הגיוני מאוד אם כי זה לא קשור בהכרח לחוזק פיסי. יש נשים שבמודע לוקחות קורסים של הגנה עצמית ואלו יותר דרוכות באופן כללי.

  • קרול  On 19/02/2012 at 9:34 pm

    הבעיה באונס היא לא "שלילת הבחירה המינית מהאישה" (למרות שאין ספק שזו עוד אחת מרשימת הסיבות), כיוון שהאישה ההיפוטטית הראשונה שפחדה ורעדה מאונס, לא עשתה זאת מתוך ידיעה שהאונס מביא צאצאים בלתי רצויים או נחותים גנטית. במצב תודעתי נמוך, לא קשרו בין האונס וגם לא בין הסקס לצאצאים. (וגם היום עם הגלולות, זו לא הסיבה)

    רק בדיעבד מפרשים את האונס כמונע בחירה מינית-צאצאית מהאישה.

    כמו בכל תופעה אבולוציונית, הפחד, האיום, הסבל – הוא פשוט מה שהוא ס-ב-ל!! והסיבות הכביכול אבולוציוניות בדיעבד, ממש לא רלוונטיות. לא להרגשה ולא לכלום, מלבד העובדה שכך מתרבים זכרים עם גנטיקה של אנסים.

    כנ"ל, אם אני מגיעה לחורגזמה עם מישהו. זה לא בגלל שהיו יכולים להיות לי ילדים מדהימים ממנו, אלא זה רק בדיעבד ולכאורה. בלי קשר להסבר מקורב/מרוחק, או הסבר תרבותי מול אבולוציוני. עצם ההסבר האבולוציוני היא בדיעבד ולכאורה, כי הפחד והאיימה עצמה – מקורה בתופעה קיימת, בלי שום קשר ליתרון או לחסרון שלה.

    נניח, שכולי רועדת כל פעם כשאני הולכת ברחובות חשוכים. אפשר לבוא ולהגיד שזה שריד אבולוציוני לפחד מאונס. אך זה ממש לא נכון (אפילו אם במודע, אני בעצם מפחדת מאונס)! רק בדיעבד – מי שלא פחדה – הותקפה יותר, סכנה עצמה יותר (אגב, לפי ההגיון הזה, דווקא גנים כאלה צריכים להתפשט בשיעור די גבוה) ונניח שרדה פחות לעומת הנזהרות והמפוחדות שהגנים שלהן שרדו. אבל התכונה עצמה – במקור – פשוט קיימת בפני עצמה ולא כאסטרטגיה בשום פנים ואופן. ושוב, זה עוד בלי קשר לסבל הגדול בהסברו ומובנו התרבותי.

    עוד דוג' – אם נניח אני שונאת מחזרים נודניקים – זה לא בגלל שאני מפחדת מאופציה של הריון (ואני מפחדת מאופציה של הריון, בלי קשר), אלא כי זו תכונה שפשוט קיימת בי, בדיוק כפי שהיתה קיימת באשה הראשונה בעלת התכונה הזו ומאיזושהי סיבה שרדה. אני פשוט מרגישה תחושות לא נעימות ומדכאות במצים אלה, בלי קשר להסבר האבולוציוני "בדיעבד" וגם בלי קשר להסבר התרבותי הרחב. זו תכונה שמלכתחילה קיימת כתכונה ותו לא.

    אני לא מנסה כאן לערער על הפסיכולוגיה האבולוציונית ובטח לא על תיאוריית האבולוציה (העובדתית). אני פשוט לא אוהבת את הניסוח שמדבר על תכונה קיימת, כאילו היא אסטרטגיה מודעת או לא מודעת, בגלל תוצאה אבולוציונית צפויה כזו או אחרת. במקום זאת, יש לנסח בדיוק הפוך – התכונה עצמה קיימת מאז ומתמיד (או נוצרה בשלב כלשהו) בלי קשר לכלום, אך יצרה X Y Z…

    ובנוסף, גם אם הסטטיסטיקה נכונה, ולא אתווכח עם ממצאים, היא תמיד מובילה אנשים להתעלמות מהמציאות שבה – הרבה קשישות ובעיקר הרבה תינוקות נאנסות. והסטטיסטיקה לגבי גיל האונס שולי במובן הרחב, כיוון שבכל גיל – נשים נאנסות ומותקפות באלימות. זה מה שבאמת חשוב מבחינה ערכית. לא הגיל ובטח ובטח לא הלבוש. מה גם שנראה לי באופן כללי (אם כבר), שילדה-נערה-אישה רוצה להסתובב מול זרים באופן נאה יותר, אך מול אבא-אח וכו' להיות כמה שפחות אטרקטיבית – כי כן זו תכונה טבעית שקיימת בה, בלי קשר לעובדה שקרובים אונסים יותר והיום גם – עם קשר לעובדה זאת.

    אנשים חייבים לקבל שאדם סובל ממשהו, כי הוא סובל ממשהו. מעבר לסיבות אבולוציוניות שגרמו לתכונה להתרבות ומעבר להסברים התרבותיים ומעבר להסברים האישיים ולטראומות הספציפיות. הוא סובל, כי התכונה הזו קיימת בו, בדיוק כפי שהיתה קיימת באדם הקדום, בקוף הקדום וכן הלאה.

    זו כמובן לא הבנה מדעית ולא שפה מדעית, אבל זו המציאות. ונפגעות תקיפה מינית שקוראות "אסטרטגיה לברוח מהריון לא רצוי" לגבי הפגיעה בהן, פשוט סובלות ומתעצבנות עוד יותר.

    • גיל  On 19/02/2012 at 9:50 pm

      קרול, הפרוש בהחלט לא בדיעבד. אם אין שלילת בחירה של האישה אז יש לך יחסי מין עם גברים אקראיים וזה עומד בסתירה לברירה מינית. את עושה היפוך בין הסיבה לתוצאה. הפחד וכו' נובע מזה שזו תופעה שלילית אבולוציונית. את לא אומרת שמשהו טעים לך ואז מוצאת הסבר אבולוציוני למה זה כך אלא הסיבה שמשהו טעים היא כי הייתה סלקציה לאכול את זה לאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. אם מה שאת אומרת היה נכון אז מאיפה בדיוק הגיעו התחושות הללו מלכתחילה? סתם באופן שרירותי. ממליץ לך לקרוא קצת את הפוסטים הבסיסיים בנושא כדי להבין את סוג ההסברים שניתנים כאן.

      לגבי הגילאים השונים, כמובן שאונס קיים בכל הגילאים אבל מעט מאוד תינוקות וזקנות נאנסים ביחס לצעירות. למעשה, אם לא היה עניין אבולוציוני חזק אז היינו מצפים ליותר מקרי אונס של ילדים וזקנים מכיוון שהם האוכלוסיות החלשות ביותר, כאלו שלא יכולות להגן על עצמן. איזה הגיון יש לתקוף דווקא נשים בשיא כוחן הפיסי?

      לגבי המשפט האחרון, ההתעצבנות מיותרת כשמבינים את מהות ההסברים.

  • קרול  On 19/02/2012 at 10:33 pm

    מה עם העובדה שתינוקות וזקנות לא מסוגלות לדווח ?

    התופעה הרבה יותר נפוצה ממה שאתה חושב ויש חיפוש גבוה לפורנו עם תינוקות.

    נראה לך שהן נפגעות פחות, כי זה לא משפיע על האסטרטגיה המינית והצאצאים שלהן? הן נפגעות כי זה כואב תופת והורג אותן. זה איבוד שליטה וחוסר ישע מוחלט וזה כל דבר שקשור למצבי איימה, זעם וגועל נפש.
    למעשה, תינוקות נפגעות הרבה יותק קשה מאשר נשים בגיל הפוריות.
    רק שיש להן פחות יכולת לבטא זאת.

    אבולוציוניסטים אכן מתבטאים כל השנים כך: נ"פיצות תכונה א', נובעת מיתרון השרדותי ב'", אך התכונה קיימת מלכתחילה בלי קשר ליתרונה או חסרונה ההשרדותי (והקר) ולא בגללה היא קיימת מלכתחילה וגם לא אומרת כלום על חשיבותה הערכית..

    בוודאי שאנשים עם רגשות יביעו הסתייגויות מהתבוננות קרה ומנוכרת לרגשותיהם העמוקים, מאשר מחקרים שנוגעים לצמח כזה או אחר ושגם לא מכילים השערות עם קביעה ערכית.

    הדוגמא המובהקת היא זו: אתה מקפיד לרשום שאסרטגיית המין של נשים היא "השארת הזכר קרוב לכמה שיותר זמן, למעכן הטיפול בצאצאים" (טוב, לא ניסוח מדוייק שלך..אבל בערך)..
    בעוד שבאופן מעשי, אף אישה לא חושבת על הצאצאים שיהיו לה מגבר מסויים, ברגע שהיא נדלקת עליו. היא חושבת רק על ההנאבה שתפיק משיחה או מגע איתו, או חיזור מכיוונו.
    הרבה מאוד נשים כלל לא מעוניינות בילדים, והתרבות היא זו שכופה עליהן להביא ילדים. המשיכה המקורית בין המינים לא קשורה ברצון להביא צאצאים. הם לא מודעים שמשיכה גוררת לצאצאים. זה שהתופעה גוררת צאצאים ולכן נפוצה מאוד – זה כבר בדיעבד. זה לא משליך על אסטרטגיה נשית בימינו. מה עוד שבאותה מידה, ניתן לכתוב שהגבר הוא זה שבעל האינטרס להשאיר את האישה לידנו (ושוב ראינו לאורך ההיסטוריה שהגברים כולאים נשים ועושים הכל למען השגת נשים. לא להיפך)..וניסוח כזה בעיניי הרבה יותר הגיוני מקודמו.
    לאישה ממיילא אין בעיה של השגת גבר. גם למכוערות יש מחזרים עקשים.
    מעניין שכשזה נוגע לנשים, יש שימוש בביטויים שנובעים מאינטרס גברי ולא מרצונן האמיתי של נשים..ואין התייחסות לכך שרובנו מטבענו כלל לא רוצות ילדים וכלל לא רוצות בן זוג קבוע.
    גברים הם אלה ששהכריחו נשים להיות ב"זוגיות" קבועה מאז ומעולם.

    • גיל  On 19/02/2012 at 11:01 pm

      קרול, זקנות יכולות לדווח וגם אצל תינוקות זה מאוד ברור כשיש אונס. אני לא אומר שאין מקרי אונס בכל הגילאים אבל הסטטיסטיקות בפרוש מראות שבשיא גילאי הפוריות יש יותר מקרי אונס וזה לא מקרי. אני לא יודע מה זה יותר נפוץ ממה שאני חושב, כי את לא יודעת מה אני חושב, אבל אם יש לך נתונים מהימנים על שיעורי האונס של תיונוקות אז מוזמנת לחלוק אותן. בנוסף, זה בדיוק כמו יחסי מין. יחסי מין נועדו לרבייה וגם יש נשים מבוגרות שמקיימות יחסי מין, זה לא שולל שהפונקציה של יחסי מין היא רבייה.

      אין לי מושג מאיפה את מביאה את הציטוטים על איך אבולוציוניסטיים מתבטאים. הסברתי לך את ההגיון שעומד מאחורי הטענות על רגשות שונים וממליץ לקרוא קצת חומר בסיסי על אבולוציה כי את תופסת אותו בצורה מאוד שגויה. בעיקר את מבלבל בין גורמים מקורבים לאולטימטיביים ולכן ההערה שלך על מה שנשים חושבות באופן מודע לא רלוונטית. תקראי את הפוסטים האחרים שכתבתי על אונס ואם יש לך שאלות נוספות אני אשמח לענות עליהן. את גם מביעה כל מיני "אמיתות" כאילו הן עובדות שאין עליהן ויכוח (למשל, שגברים הכריחו נשים להיות בזוגיות) בלי שום תימוכין. לא ככה מנהלים דיון מדעי.

  • קרול  On 19/02/2012 at 10:42 pm

    אגב, אם אונס מגביר סיכוי להפריה, זה אומר שיש לאנסים יתרון אבולוציוני וזה גם "עומד בסתירה לברירה המינית" של נשים במידה מסויימת

    • גיל  On 19/02/2012 at 11:02 pm

      זה לא עומד בסתירה אלא חלק אחד מאסטרטגיות שגברים נוקטים ונשים מפתחות כנגדן אסטרטגיות נגדיות ועל זה בדיוק הפוסט.

  • חכמה  On 20/05/2012 at 8:11 am

    כתבה שטותית, השובניסטים תמיד ינסו להמציא הסבר הגיוני בשביל להצדיק את האונס!
    אין שום הצדקה על המתרחש בשטח.
    חד וחלק האנסים אונסים בשביל לפגוע בכבוד האישה, להשפילה ולאיימה על ההתקדמות שלה.
    אנשים משלמים כסף בשביל לאנוס, כמעט ואין גבר שלא אנס או לא ניסה לאנוס.
    אונס זה אחד הדברים המובילים במלחמה שיכול להשתיק כל אישה.
    לאונס אין חוקים, אין הגנה לאישה שנאנסה.
    הדת תומכת באונס, הצבא תומך באונס, אפילו ראש הממשלה תומך בזה.
    האונס בא בלל שנשללו מהאישה את האמצאים הבסיים להתגוננן ללא קשר ליופי.
    ומצד שני הקימו מנגנון ענק של תמיכה באונס.
    משמסתכל מסביב מבין!
    תסתכלו את המשפחות, איפה האבות מוכלים את הבנות והנשים שלהם לזנות, לחברים ולקרובי משפחה.
    גם אם תסתכלו מסביב, כל גבר מפחד מאישה חכמה, יפה ואצמעית. כי אין לו שום סיכוי לאיים עליה ולנסות לאנוס, כי אישה כזאת תכניס לו את הבייצים שלו לאוזניים שלו.
    ובדרך כלל אישה משיזה זאת הגילאים שלאחר שלושים, אז אד אז היא מטרה חלשה, אחסרי אמצעים שאפשר לאנוס אותה.
    ואין פה שם קשר לאבולוציה הזאת.
    הקשר פה שאין חוקים ואין גב לנשים שלא יכולות להגן על עצמן! השובניסטים יעשו הכול בשביל להחזיק אותה במעמד הזה עוד הרבה זמן.

    • גיל  On 20/05/2012 at 9:38 am

      חכמה, התגובה שלך היא הכל חוץ מחכמה. אם את רוצה שאני או כל אחד אחר יתייחס אלייך ברצינות רצוי שתגיבי לדברים שנכתבים פה ולא לדברים מדומיינים שאת חושבת שנכתבו.את חושבת שהטענות במחקר הזה או במחקרים האבולוציוניים לא נכונים, בבקשה, תני נתונים שיסתרו אותם או תצביעי על כשלים בלוגיקה של הטיעונים. תגובות טוקביסטיות לא מקובלות פה אבל אני אתן לך להנות מהספק כי זו התגובה הראשונה שלך.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: