עד כמה קיימים הבדלים בין המינים, ומהי הדרך הטובה ביותר למדוד אותם?

אחד הדיונים עתיקי היומין במדעי החברה עוסק בשאלת ההבדלים בין המינים. כמה הם קיימים, האם הם משמעותיים, האם בכלל ניתן להעריך אותם בצורה אובייקטיבית, ובכלל, האם באמת גברים הם ממאדים ונשים מנוגה? מי שקורא את הבלוג הזה יודע שאני מאלו הסבורים שבהחלט קיימים הבדלים מסוימים שיכולים להיות משמעותיים בין גברים ונשים, בין אם מדובר ביכולות, בהעדפות או מוטיבציות שונות, ושחלק גדול מהם מוסבר על ידי תאוריות אבולוציוניות שונות (בעיקר הברירה המינית).

בפוסט הזה אני לא אתייחס למהות או מקור ההבדלים בין המינים (אבולוציוני או תרבותי) אלא לטענה מאוד ספציפית שמושמעת תדיר אצל אלו שסבורים שגברים ונשים דומים הרבה יותר משהם שונים, והיא שאם אכן יש הבדלים בין גברים ונשים ההבדלים הללו די קטנים בממוצע. זו טענה שג’אנט שלבי הייד קידמה בצורה הבולטת ביותר במאמר מפורסם שלה שאפשר למצוא פה.

אפשר להתייחס לטענה שההבדלים בממוצעים קטנים, בלפחות שלושה מישורים שונים: הדרך הראשונה היא לטעון שההבדלים לא כל כך קטנים כפי שהיא מוצגים. חוקרים שונים מציגים מדדים שונים לבדיקת ההבדלים בפועל, לצורה שבה הם נמדדו ואיך אפשר לפרש את ההבדלים שנמצאו או לא. למשל, אחת הטענות שפסיכולוגים אבולוציוניים מעלים היא שהבדלים בין המינים שמנובאים על פי הברירה המינית, בייחוד כאלו הקשורים לבחירת בני זוג, הם בין הגדולים והעקביים ביותר הקיימים. אני לא אכנס לכל הנושא הזה כי כתבתי על זה לא מעט כאן בבלוג.

הסתייגות שנייה קשורה לדברים שגם כתבתי בעבר פה בבלוג והיא שהממוצע הוא לא תמיד המדד הטוב ביותר להערכת הבדלים בין המינים וצריך להשתמש בשונות. בהרבה תכונות אין בכלל הבדלים בממוצע בין גברים ונשים אבל עדיין יש הבדלים בפיזור של התכונה. למשל, גברים ונשים אינטליגנטיים באותה מידה אבל בתחומים ספציפיים יש למין אחד ייצוג גדול יותר בקצוות. ביכולות מתמטיות מסוימות גברים מיוצגים פי כמה וכמה יותר באחוזון העליון (או בעשירון העליון) למרות שבממוצע, היכולות הללו שוות אצל שני המינים. זה אומר, שבקצה התחתון של סקאלת המדידה יש גם יותר גברים. כלומר, יש הרבה יותר גברים עם יכולות מתמטיות נמוכות מאוד ביחס לנשים.

המישור השלישי העקרוני שבו אפשר להתייחס לממצאים של הייד ביחס להבדלים בממוצע נוגע לפרוש השונה שניתן לתת להבדלים הקטנים בממוצעים וזה מה שעושה מאמר חדש שהתפרסם ממש עכשיו. מחברי המאמר יוצאים מאותה נקודת מוצא שהייד מדברת עליה, והיא שרוב ההבדלים שנמצאו אכן קטנים בממוצע אבל הם מטילים ספק שהממוצע הוא המדד שצריך להשתמש בו. על סמך חישובים סטטיסטיים שונים הם מגיעים למסקנות שונות. מה שהם מראים בעיקרון זה איך הבדלים קטנים ולכאורה זניחים, יכולים להעיד למעשה על הבדלים גדולים הרבה יותר. הניתוח שלהם מתייחס למחקרי אישיות והוא טכני למדי, ואני אדגים את הנושא בדרך שונה, כפי שעושה ריצ’ארד ליפה שכתב גם הוא על המאמר.

אנלוגיה טובה שמדגימה טוב את הנקודה המרכזית במאמר היא הבדלים בין המינים במבנה הגוף והפנים. אם נחשב את הממוצע של כל המדידות השונות, למשל, היחס בין מותניים לירכיים, או היחס בין הכתפיים למתניים, נמצא שההבדלים בין גברים ונשים קטנים. הבעייה היא שהממוצע הזה לא משקף את מה שאנחנו רואים בפועל. כשאתם בוחנים גבר או אישה, אתם רואים אותם כמכלול שלם וכל ההבדלים הקטנים הללו מצטברים למשהו די גדול. הצורה שבה אנחנו מסתכלים על אנשים היא לא הסתכלות על איבר בודד (או יחס בין איברים) אלא האדם כמכלול. כשמעריכים הבדלים בצורה כזו, ההבדלים מצטברים, ואז די ברור מי גבר ומי אישה. אם תתנו לאנשים תמונות של אנשים שונים בלי לציין את מינם, תהיה הסכמה גדולה ודיוק רב בזיהוי המין.

דרך חישוב סטטיסטי מסוים אפשר להעריך את ההבדלים הללו ולהגיע למדד סטטיסטי מסוים, ובצורה כזו הרבה פעמים הם יהיו גדולים יותר ממה שהממוצע לבד מלמד. כלומר, הממוצע של התכונות לא ממש משקף את ההבדלים בפועל וההבדלים הללו גדולים יותר בגלל שביחד הם מובילים למגמה מסוימת. למשל, אפשר להעריך את ההבדלים שמובילים להבדלים בין גברים ונשים באקדמיה, נושא שהרחבתי עליו רבות בבלוג (כאן, פה וכאן). אם יש הבדלים קטנים ביכולות קוגנטיביות, ביחד עם הבדלים בהעדפות ומוטיבציות של כל מין, הם יכולים להצטבר לכלל ההבדל שאנחנו רואים בפועל שהוא לפעמים לא כל כך קטן. באותה צורה אפשר כעת להעריך הבדלים בתכונות שונות, החל מתכונות אישיות, הבדלים קוגנטיביים, מוטיבציות והעדפות.

מה שיפה במאמר הזה שהוא נותן כלים סטטיסטיים להעריך הבדלים שונים (למשל ייצוג באקדמיה) על סמך חישוב כל ההשפעות הקטנות שחוקרים חושבים שקשורות לייצוג הזה. כלומר, יש אפשרות לאמוד הבדלים גדולים על סמך הבדלים קטנים יותר שבהרבה מקרים קל יותר למדוד (למשל, דרך מבחני אישיות שונים). במאמר נותנים את הדוגמא של הבדלים בין המינים בהתנהגות אנטי-סוציאלית שמוסברת על ידי מרכיבים שונים של אישיות ואתם יכולים לקרוא בעצמכם.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אפרת  On 12/01/2012 at 9:15 am

    וואוו, כבד!

    הכי אהבתי את המשפט שלך:
    "הממוצע הוא לא תמיד המדד הטוב ביותר להערכת הבדלים בין המינים וצריך להשתמש בשונות. בהרבה תכונות אין בכלל הבדלים בממוצע בין גברים ונשים אבל עדיין יש הבדלים בפיזור של התכונה". התייחסות למגוון האנושי היא גם מכבדת וגם מתארת טוב יותר את המציאות.

    הבת שלי התקבלה לפרוייקט מצויינות במדעים. יש שם הרבה יותר בנים מבנות. יכול להיות שבאמת מסיבות אבולוציוניות (גנטיות או חברתיות – שניהם נתונים לאבולוציה) יותר בנים נוטים לכיוון הזה, אבל "יותר" זה לא "רק".

    גם המחקר על האישיות לא יכול להבדיל בין אבולוציה גנטית לאבולוציה חברתית, הרי אין בני אדם שהם לא חלק מחברה. והוא חוזר להדגיש ממוצעים וממוצעים-של-ממוצעים. זה אולי טריק סטטיסטי יפה, אבל בני אדם הם לא כאלה.

    • גיל  On 12/01/2012 at 9:27 am

      אפרת, צריך לזכור שבסופו של דבר אנשים נשפטים כבודדים. ממוצעים זה יפה למחקרים אבל אין שום הגיון בשפיטת אדם על פי הממוצע של הקבוצה שלו אלא רק על פי ההישגים שלו עצמו.

      • ponetium  On 16/01/2012 at 10:24 am

        כמה חבל שזה לא נעשה – לעולם.

      • גיל  On 16/01/2012 at 11:17 am

        לעולם? בכל ההיסטוריה האנושית?

  • אפרת  On 12/01/2012 at 9:17 pm

    אנחנו מסכימים 100% 🙂

  • לעתיד לבוא  On 24/01/2012 at 4:04 am

    לעולם כנראה לא יתאפשר להשוות תנאים של גברים ונשים בכדי לבדוק את ההבדלים האמיתיים.

    כדי להשוות הישגים של נשים וגברים באקדמיה, נזדקק קודם לביטול ההריון, הלידה והטיפול בילדים…נזדקק להשוות את הדיכוי שמגיע מכל קצוות התרבויות והמדיה..
    ועוד הרבה דברים. כרגע זה בלתי אפשרי.

    • גיל  On 24/01/2012 at 8:49 am

      למה לא מתאפשר? הרי זה בדיוק מה שעושים. ממליץ לך לקרוא את הפוסטים האחרים שלי בנושא שבו עשו השוואות כאלו עם בקרה טובה של המשתנים. אני לא מקבל את זה שיש דיכוי של נשים. כל מי שאומר דבר כזה צריך להביא ראיות לקיומה ולא לקבל אותה כמובן מאליו.

  • קרול  On 19/02/2012 at 11:37 pm

    אני רק 2 שאלות…

    האם יש סיבה מיוחדת לכך שעל העשירון (הגברי) העליון השתמשת בביטוי "פי כמה וכמה", אך לעומת זאת, בהקשר לעשירונים התחתונים, השתמשת ב "הרבה יותר" (שנשמע פחות קיצוני) ?

    ודבר נוסף,
    האם כשמדברים על ההבדלים בין נשים לגברים בתוצאת מבחיני אייקיו, מתכוונים להבדלים אצל סטודנטים? כי ברור שאם בודקים סטודנטים, אז לגבים יהיה יתרון קטן (2 נקודות?) בתוצאה, אך אם יבדקו אנשים "מהרחוב"..יהיה פער לטובת הנשים.
    והאם בכלל מחשיבים את מי שנמצא מתחת למה שמוגדר כפיגור? (נניח מתחת לציון 70 או 80)? או שהם לא נכללים בממוצע ?

    • גיל  On 19/02/2012 at 11:48 pm

      לא ולא, הפערים בקצוות דומים ונתונים על מבחני IQ קיימים לכל קשת הגילאים וכולם נחשבים.

  • קרול  On 20/02/2012 at 10:30 am

    לא שאלתי על גילאים. הבנתי שיש איזשהו גבול במבחני אייקיו, שמתחתיו זה נחשב לפיגור (לא יודעת אם 70 או 80..בהזדמנות אחפש מידע)
    האם מחשיבים בציונים את אלה שמתחת ?

    ולא הבנתי את התשובה על השאלה הראשונה.

    • גיל  On 20/02/2012 at 10:32 am

      מחשיבים את כל האנשים שעשו את המבחן בלי קשר לציון שלהם. ולא, אין שום משמעות מיוחדת, שני התאורים שלי מתארים את אותה תופעה של מיעוט נשים בקצוות בצורה שווה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: