השפעות המחזור החודשי על בולטות של מוצרי יוקרה

אחת העדויות החזקות ביותר להשפעות אבולוציוניות על בני אדם הם השינויים, רבים מהם עדינים ולא מודעים, בהתנהגויות וההעדפות של נשים כתלות בשלב שבו הן נמצאות בזמן המחזור החודשי. אפשר לסכם את השינויים הללו ברצון של הנשים למצוא את בן הזוג המוצלח ביותר להזדווגות בזמן הביוץ, כמו גם להרתע מגברים לא רצויים שמבטלים את הבחירה של נשים. זה כולל פתיחות גדולה יותר לבקשות חיזור של גברים מוצלחים, רתיעה מגברים או סיטואציות שעלולות להוביל לאונס, כמו גם תחרותיות גדולה יותר כנגד נשים אטרקטיביות אחרות.

אחד מגורמי המשיכה החזקים ביותר של נשים לגברים הוא סטטוס גבוה של הגבר. סטטוס גבוה משמעו גישה למשאבים רבים יותר בחברה, וזה דבר שמשתנה מחברה לחברה (בחברה שלנו זה לרוב יתבטא בכסף רב). גבר בעל אמצעים יכול לתמוך בבת זוגו ובילדים שלהם (או להראות לפחות את הפוטנציאל של תמיכה כזו במידה ואין להם עדיין ילדים). האבולוציה עיצבה את ההעדפה הזו מכיוון שבהיסטוריה האבולציונית של ההומונידים מסוג הומו, וגם ברוב החברות המסורתיות היום, תמיכה כזו מגדילה בשיעור ניכר את סיכויי השרידה של הילדים. בחברה המודרנית זה פחות רלוונטי כי כמעט כל תינוק ישרוד גם אם יגודל על ידי אם חד הורית, אבל עדיין ההעדפה הזו קיימת אצל נשים. למעשה, רוב הנשים לא יהיו מעוניינות בבן זוג שמרוויח פחות מהן וזה כולל אפילו נשים שמרוויחות סכומים שגבוהים בהרבה מהממוצע (מה שמקשה עליהן למצוא בן זוג).

מאמר חדש בוחן את הנושא ומתרכז בסוג מסוים של סמלי סטטוס והוא הצריכה התאוותנית. צריכה ראוותנית (באנגלית: conspicuous consumption) היא מקרה פרטי של עיקרון ההכבדה. אנשים, בעיקר גברים, מוציאים כספים בצורה חסרת פרופורציות על מוצרים רק כדי להראות כמה כסף יש להם, ושהם יכולים להרשות לעצמם הוצאות כאלו. זה יכול להיות מכונית יוקרתית, רהיטים עתיקים, ציורים של אמנים מפורסמים, או כל דבר אחר שעולה הרבה כסף ואפשר למצוא לו חלופות זולות שמשיגות אותה פונקציה תועלתנית (במקרה של יצירות אמנות לא מדובר אפילו במוצר שימושי). השאלה שהמחקר הנוכחי מנסה לבחון היא האם נשים מבייצות מפגינות תשומת לב רבה יותר למוצרי יוקרתיים שמאפיינים צריכה ראוותנית?

מאה שישים ושתיים נשים השתתפו במחקר, גיל ממוצע 22. שלושים ושמונה מהן לא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים, כלומר בייצו בצורה טבעית, והשאר היו על הגלולה. בפני כל נבדקת הוצגה סדרת תמונות של מוצרים שונים על מסך, כל פעם למשך שנייה אחת בלבד. חלק מהמוצרים היו מוצרי יוקרה כמו מכונית פורשה, שעון ברייטלינג, בית יוקרתי או מערכת קולנוע ביתית). חלק אחר היו מוצרים רגילים ולא יוקרתיים כמו דלי, אופניים, מגבת וכו’. לאחר מכן, התבקשו הנבדקות לאחזר ולכתוב מה הן בדיוק ראו.

הנשים שבייצו בצורה טבעית חולקו לשלוש קבוצות לצורך הניתוחים הסטטיסטיים. שלב המחזור עצמו (ימים 1-5), שלב הפוריות (9-15) ושלב האי פוריות (18-28). אמנם לא כל אישה בעלת מחזור של 28 יום אבל אפשר לנרמל את כל המחזורים כאילו היו בעלי 28 יום לצורך הניתוחים הסטטיסטיים.

התוצאות מסוכמות בגרף הבא:

0

הגרף הראשון (A) מראה את ההבדלים בין הנשים שהיו על הגלולה לבין הנשים שבייצו באופן טבעי בתגובה למוצרי היוקרה. אפשר לראות בבירור שבשלב שיא הפוריות, נשים המבייצות באופן טבעי זכרו טוב יותר את המוצרים הללו בהשוואה לנשים שלקחו גלולות. בשני השלבים האחרים, במיוחד בשלבי אי הפוריות לקראת סוף המחזור, נשים על גלולות זכרו את המוצרים הרבה יותר טוב. הגרף השני (B) מראה את ההבדלים בין הקבוצות השונות בתגובה למוצרים הרגילים. כמו שניתן לראות, לא היו הבדלים משמעותיים בין הנשים שהיו על גלולות לבין אלו בעלות המחזור הטבעי.

המחקר הזה הוא המחקר הראשון שמראה איך שלבים שונים של המחזור החודשי משפיעים על הנראות של מוצרים יוקרתיים לעומת מוצרים שאינם יוקרתיים. המחקר די מרשים בכך שהוא מראה את ההבדלים ביחס למוצרי יוקרה בלי שום רמז לגברים שצורכים את המוצרים הללו. סביר להניח, אם כי עדיין טעון בדיקה, שאם בתנאי מעבדה מבוקרים ומול המחשב נמצאו ההבדלים הללו, אז גם ב”עולם האמיתי” הם יתקיימו מכיוון שהגירויים בעולם האמיתי חזקים הרבה יותר וגם רלוונטיים יותר לבחירות אמיתיות של בני זוג. בכל מקרה, המחקר הוא נדבך נוסף בשרשרת ארוכה של מחקרים שמראים שהקשב של נשים לדברים שיכולים להשפיע על ההצלחה הרבייתית שלהן, גדול יותר בזמן הביוץ.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דני מר"ג  On 19/12/2011 at 6:39 am

    מגניב

  • Magus Vulgaris  On 19/12/2011 at 10:05 am

    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022103110001812
    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0749597809000442
    נראה שהאפקט קיים גם בקרב גברים, אבל נראה שלא רק רמת טסטוסטרון גבוהה מגבירה את שכיחותה של צריכה ראוותנית, אבל גם צריכה ראוותנית שלעצמה מגבירה את רמת הטסטוסטרון. עכשיו השאלה נשאלת לגבי רמות טסטוסטרון ונשים 😛
    בכל מקרה, תודה על הפנייה למחקר אלגנטי וחשוב.

    • גיל  On 19/12/2011 at 10:11 am

      אכן, טסטוסטרון משפיע וגם מושפע מדברים אחרים. יש שונות טבעית בין אנשים ברמות ההורומון אבל הוא גם מדד שמהווה ברומטר להתנהגויות שונות.

      • Magus Vulgaris  On 19/12/2011 at 10:25 am

        יאפ. אבל חיפשתי בגוגל סקולר ולא מצאתי אף מחקר שבודק האם צריכה ראוותנית בקרב נשים(!) מושפעת מרמת הטסטוסטרון של האישה. האם אתה מכיר מחקרים בנושא? ואם לא, מה תהיה השערתך (אפילו באופן ספקולטיבי בלבד)?
        תודה 🙂

      • גיל  On 19/12/2011 at 10:42 am

        לא סביר שתמצא הרבה מחקרים שבודקים רמות טסטוסטרון אצל נשים כי בסך הכל הרמות אצלן נמוכות יותר. זה לא אומר שזה לא קיים, אבל לרוב מחקרים כאלו יעשו כשיש סיבה טובה לחשוב זה משפיע או בגלל שקל יחסית להשפיע על הרמות הללו של נשים ולגרום לשינויים התנהגותיים מסוימים. תארתי מחקר כזה בעבר:

        https://greengross.wordpress.com/2010/03/10/%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9/

        סביר להניח שנשים עם רמות גבוהות של ההורמון פשוט יתנהגו בצורה טיפוסית יותר לגברים, כלומר יחוו צריכה ראוותנית יותר, בדיוק כמו שנשים עם טסטוסטרון גבוה נוטות להתנהגויות גבריות בולטות אחרות (תחרותיות גדולה, משחקים של בנים וכו').

  • אפרת  On 20/12/2011 at 11:16 am

    למרבה הצער המאמר הוא למנויים בלבד, אז אני מגיבה רק על סמך הגרף.

    את הגרף אפשר לשלוח ישר ל-Junk Charts (הבלוג המצויין http://junkcharts.typepad.com/ ) או לפחות לאבנר קשתן…. הסקלה משתנה מגרף A לגרף B באופן מטעה: העמודה הגבוהה ביותר בגרף A נמוכה מכל העמודות בגרף B, בניגוד לרושם שיצרו החוקרים (והחוקרות). כמו שחוזרים ואומרים הבלוגים שצויינו לעיל, גרף עמודות צריך להתחיל תמיד מאפס!

    אילו היו הגרפים על סקלות שוות, מסקנה סבירה הייתה יכולה להיות שנשים אינן מתעניינות במוצרי היוקרה שנבדקו במחקר. אולי, כמו ששיער מאגוס וולגריס, צריך טסטוסטרון כדי ליהנות מהם…. אאל"ט, רמת הטסטוסטרון אצל נשים גבוהה יותר בזמן הביוץ.

    ועוד הערה לשונית: הבחירה של החוקרים לתאר חלק מהנשים המשתמשות בגלולה כ"fertile" היא ממש לא הגיונית.

    • Magus Vulgaris  On 20/12/2011 at 12:00 pm

      אפרת, אני כי הגרף יוצר תחושה מטעה לגבי רמת הזכירה של גירויי סטטוס מול גירויים שימושיים. אם זאת, זה עדיין לא מבטל את מסקנות המחקר מ-2 סיבות:
      א. יש הבדל בין היזכרות (recall) לבין זיהוי (recognition). מבחינת הזכר, הוא לא "חייב" לדרוש מהנקבה לזכור את הגירויים בכדי שזו תהיה אסטרטגית רבייה מוצלחת. מספיק שהיא מזהה על מה מדובר בזמן אמת ומגיבה בהתאם. כלומר, מספיק להראות שמוצרי סטטוס נזכרים טוב יותר בגלל שהם יוצרים ריגוש חזק יותר, ואז אפשר לטעון שהריגוש הנ"ל עובר לזכר (אפקט ההילה) וזה מחזק את הטענה שזו א. רבייה מוצלחת.
      ב. הנה ציטוט מתוך המאמר שלדעתי מחזק את הטענה שלי:
      In line with previous research (e.g.,Griskevicius et al., 2007), the status products were pretested to be more conspicuous (Mstatus=5.03, SD=.34 vs. Mfunctional=1.96, SD=.89, t(37.17)=18.50, pb.001) and expensive (Mstatus=6.22, SD=.66 vs. Mfunctional=2.95, SD=1.05, t(58)=9.46, pb.001) than the functional products (scales from 1 to 7).

    • גיל  On 20/12/2011 at 12:34 pm

      אפרת, אני שם לב שאת נוטה לבקר כל מאמר כלאחר יד. בעוד שאני בעד ביקורת בונה אני תוהה אם יש איזה שהוא מאמר שיעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים שאת מציגה.

      בכל מקרה, נכון שצריך לשים לב לסקאלה אבל זו רק הצגה ויזואלית שנועדה להקל על ההבנה של הניתוחים הסטטיסטיים. אני מסכים שהיה רצוי לשמור על אחידות, אבל גרף עמודות לא חייב להתחיל בהכרח מאפס, על סמך מה קבעת את זה? זה מאוד תלוי בגרף ובמה שרוצים להציג. כמובן שצריך להיות מודעים לזה אבל זו לא איזו אמת אבסולוטית. בכל מקרה, הקפיצות בסקאלה זהות בשני הגרפים וזה משהו קריטי יותר. אבל מה שבאמת חשוב הוא שיש הבדלים בין העמודות בגרף הראשון וזה לא ישתנה איך שלא תציגי את זה. הגרף השני נועד להראות שאין שום הבדלים ממשיים כך שאין כאן שום ניסיון להראות הבדלים שלא קיימים.

      החוקרים גם לא מגדירים את אלו שעל הגלולה כfertile למרות שזה יכול להתפרש ככה. הם פשוט מציגים את שלוש העמודות של נשים שמבייצות באופן טבעי ומשווים אותן לאלו שעל הגלולה. כלומר, התגיות מתייחסות לאלו שלא על הגלולה אבל מכיוון שאלו שכן על הגלולה צמודות אליהן נוצר רושם מוטעה.

      • אפרת  On 20/12/2011 at 10:53 pm

        מן הסתם, אין לי ביקורת על המאמר כי לא הצלחתי לקרוא אותו.

        הכלל שגרף עמודות חייב להתחיל באפס ע"מ לא להטעות את הקורא שאוב מהבלוגים שציינתי (המומלצים בחום). הגרף במאמר מדגים מדוע הכלל נחוץ.

        בהמשך להערתו האחרונה של מאגוס וולגריס, אכן יש היגיון רב שהגבר אפילו יעדיף "זיהוי" על "היזכרות". הרי הוא יעדיף שהיא תחשוב "הנה בחור שווה" על פני "הנה בחור שעונד ברייטלינג". גילוי נאות: אין לי מושג איך מזהים שעון ברייטלינג.

      • גיל  On 21/12/2011 at 12:25 am

        זה שמישהו חושב שזה צריך להתחיל מאפס ופתח על זה בלוג לא הופך את זה לאיזו מוסכמה שאין עליה ערעור. יש לך כאן שני גרפים בלתי תלויים שצריך להסתכל על כל אחד בנפרד ולהגיע למסקנות לגביו בלבד. דווקא הגרפים הללו מראים שהכלל הזה לא רלוונטי בכלל. בשני הגרפים יש הבדלים מסוימים וזה לא היה משנה איך היו מציגים אותם. מה שחשוב הוא שבאחד מהם ההבדלים ממשיים ובשני לא ואת זה אי אפשר ללמוד מהגרף.

        אם ההערה השנייה שלך אני מסכים לגמרי. עדיף שהגבר יהיה מזוהה עם יוקרה גם בלי לזכור את הפרטים. למעשה רוב האנשים מגבשים דיעה על אנשים אחרים בלי יכולת לפרוט לפרטים למה הם חושבים ככה (אלא אם כן מבקשים מהם להפנות את הקשב באופן ספציפי). זה גם די הגיוני לא לזכור כי זה סתם מעמיס על המוח פרטים מיותרים.

  • Magus Vulgaris  On 20/12/2011 at 12:01 pm

    *אני מסכים כי…

  • Magus Vulgaris  On 21/12/2011 at 1:58 am

    אגב, זו לא בדיוק ביקורת כלפי גיל, אבל זאת הערה שלדעתי חשובה בכל זאת. ראשית, תודה לאפרת על העלתה. במאמר שצוטט, הגרפים נמצאים במקומות שונים ולכן לא סביר שתיווצר תחושה של השוואה על בסיס גובהי העמודות. אם זאת, בפוסט של גיל הגרפים מופיעים ליד ולכן יכולה להיווצר תחושה מוטעת זו. מצד אחד, יש טכניקות מקובלות המאפשרות להפריד בין גרפים (לדוגמה, הוספת פיסקה שמסבירה את נתוני הגרף). מצד שני, הדבר מאריך את הפוסט מבלי להוסיף מידע חדש של ממש. השאלה היא, אפרת, האם היית מעדיפה לקרוא פוסט ארוך וחופר, רק לשם הדיוק המרבי וחוסר ההטיה בהתבוננות בגרפים?

    • גיל  On 21/12/2011 at 8:30 am

      אתה צודק, בכלל לא שמתי לב לזה. כשאני מעתיק גרף אז המידות שלו משתנות ואני צריך להרחיב ולהגביה אותו. אני משתדל לשמור על פרופורציות כמו במאמר אבל לא תמיד זה אפשרי. במקרה הזה פשוט שני הגרפים דבוקים אחד לשני ונחשבים לתמונה אחת כך שאי אפשר להפריד ביניהם אלא אם משתמשים בתוכנה אחרת.

  • .אסף  On 22/12/2011 at 11:38 pm

    שלשים ושמונה נשים ללא גלולה הן כ-13 נשים בכל קבוצה. לעומת 130 על גלולה שמתחלקות לכ-40 בכל קבוצה.
    בכל מקרה מדובר במספרים קטנים, אבל ההבדל בין 13 ל-40 יכול אולי להסביר את ההבדל בין הפיזור של התוצאות. יש ניתוח של זה במאמר?

    • גיל  On 23/12/2011 at 7:38 am

      כן, ההבדלים אכן די גדולים אבל זה מה שקורה כשלוקחים מדגם אקראי של נשים. זה נכון שיוצא שבכל קבוצה יש מספר קטן יחסית של נשים בלי גלולות ובוודאי זה משפיע על הפיזור אבל לא בטוח שזה משפיע על ההבדלים בממוצעים.

  • .אסף  On 24/12/2011 at 3:25 pm

    הממוצע וודאי מושפע מגודל הקבוצה. או בניסוח מדויק יותר, הסיכוי שהממוצע של מדגם יהיה רחוק מהממוצע של כל האוכלוסיה הולך וגדל ככל שהמדגם קטן יותר. לכן, ייתכן שמה שרואים בגרפים הוא פשוט תוצאה של חוקי ההסתברות ולא קשור כלל לעניין המחקרי

    • גיל  On 24/12/2011 at 4:56 pm

      קודם כל זה לא הגרפים אלא הממוצעים עצמם שרלוונטיים. לא נראה לך לא סביר שהסטיות הסטטיסטיות הן בדיוק בכיוון של השערת המחקר? להפך, דווקא כשיש לך מדגמים קטנים יחסית הסיכוי לקבל את התוצאות במקרה קטן הרבה יותר מאשר במדגם גדול ולכן התוצאות דווקא יותר מרשימות. אם תכנס לחישובים עצמם (ומדובר גם באינטרקציות) אז תראה שזו באמת לא משהו שמחליש את המחקר.

      • גידי נוה  On 29/12/2011 at 10:41 am

        המחקר מעניין מאוד, ואני לא בא לפסול אותו, למרות שכדאי להתייחס אליו בזהירות הראויה:
        בקבוצה של 38 משתתפות צפויות להיות תנודות גדולות יותר בחישוב הממוצע לעומת קבוצה של 124 משתתפות, לכן זה כן מחליש את המחקר. "חוק המספרים הגדולים" מדבר בדיוק על זה (ממליץ לקרוא את הספר החדש של דניאל כהנמן ואת הפרק בנושא ששמו "The law of small numbers"). הייתי מצפה לראות error bars בגרפים האלה, ואיך, למשל, אפשר להסביר את הירידה הגדולה בשלב האי-פוריות בין נשים שלוקחות גלולה לאלה שלא, על סמך עקרון הורמונלי כלשהו.

      • גיל  On 29/12/2011 at 2:02 pm

        גידי, 38 נבדקות זה עדיין לא מספר קטן וגם אם יש בו שונות גדולה יותר עדיין ההבדלים הם לגבי הממוצעים. עובדה שמצאו הבדלים בממוצעים בדיוק בקבוצה הזו ולא מצאו הבדלים כאלו בקבוצה היותר גדולה שהייתה על גלולה. כלומר, יש כאן אינטרקציה ולא סתם הבדלים בממוצעים בדיוק על פי השערת המחקר. זה משהו שכל שאי אפשר להסביר לדעתי סתם כמשהו אקראי למרות שברור שצריך לשחזר את המחקר.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 1:03 am

    היי גיל,
    לא מדובר ב38 נבדקות אלא 13 נבדקות, כיוון שהן חולקו ל-3 קבוצות.
    ההבדלים בהחלט יכולים להיות מוסברים ע"י "רעש": הממוצעים עצמם הם משתנים אקראיים גאוסיים שהשונות שלהם תלוייה בגודל הקבוצה, וזה בדיוק מסביר מדוע במדגם הגדול התוצאות נראות "יציבות" ובקטן הן "רועשות".

    המציאות היא שאפשר לפרסם כאלה תוצאות במדעי החברה למרות שמבחינה סטטיסטית הן חלשות, כיוון שהרעיון מקורי, וההשערה נראית קוהרנטית עם התוצאות, חלשות ככל שיהיו.

    שוב, אני ממליץ בחום לקרוא את הספר החדש של דניאל כהנמן (מעולה!) ובפרט פרק 10.

    • גיל  On 30/12/2011 at 2:48 am

      גידי, כבודם של טברסקי וכנהמן במקומו מונח אבל הם לא ממש רלוונטיים לנושא. אתה מתעלם שוב ממכלול התוצאות והאינטרקציות ומהעובדה שיש לך כאן השערות מאוד ספציפיות לגבי הבדלים בין קבוצות. המדגם הוא לא 13 אלא 38 שמתחלקות ל3 קבוצות בצורה אקראית כתלות בזמן המחזור שלהן. אתה לא יכול להתייחס רק ל/1 הנבדקות ולהתעלם מה25 האחרות. כלומר, זה לא רק שה13 השיגו את הממוצע בכיוון הנכון אלא גם ה25 וגם המאה ומשהו האחרות בקבוצה האחרת. כלומר, כשמעריכים את הסיכוי לקבל את התוצאות בצורה אקראית צריך להתייחס לכל התוצאות ביחד ולא רק לבודד קבוצה אחת שנוחה לך. אתה יכול לחשב את הסיכוי לקבל את כל התוצאות שהתקבלו במחקר הזה בצורה אקראית ותראה שהם הרבה יותר קטנות ממה שאתה מתאר.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 1:19 am

    מאמר בנושא…
    http://pirate.shu.edu/~hovancjo/exp_read/tversky.htm

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 3:56 am

    גיל, אני אקרא את המאמר כולו כשתהייה לי גישה ואז אוכל לתת תשובה יותר מדוייקת.
    אבל – אם ננסח במלים את תוצאות הגרפים, הן יהיו "אחוזי הזיהוי של 13 נשים מבייצות היא 35% בעוד של-120 נשים לא מבייצות בשלב הפוריות הם 28%". כנ"ל לגבי שלבי המחזור האחרים. זאת תוצאה שהסיכוי שנקבל אותה במקריות היא גבוהה, בגלל המדגם הקטן. אני משער שאין error bars בגרפים בגלל שהם יהיו כל כך גדולים עד שקנה המידה שבו יצטרכו להציג את הגרפים יגרום לכך שההבדלים יראו זניחים.

    • גיל  On 30/12/2011 at 5:25 am

      גידי, זה פשוט לא נכון שהסיכוי לקבל את התוצאה הזו יהיה נמוך, על סמך אלו חישובים אתה מבסס את הדברים מעבר לתחושות הבטן שלך? יש הבדל גדול בין לדבר על תוצאה מובהקת של מדגם של 13 נשים כנגד ממוצע כלשהוא לבין השוואה למדגם אחר של כמה עשרות נשים. וזה מתייחס רק לגרף האמצעי! אם אתה לוקח בחשבון את כל המדגם ואת האינטרקציות אז הסיכויים לקבל את התוצאות הללו הרבה יותר נמוכים. אתה הרי לא יכול להפריד את התת מדגם של ה13 מכל המדגם. אם כל הנשים במחקר היו מגלות אותן העדפות אז לא היה כאן שום סיפור נכון? כלומר, זה שה13 גילו העדפה מסוימת משמעותית רק בהשוואות עם המדגמים האחרים, קרי אינטרקציה. אם תקרא את המאמר תראה שיש למעשה אינטרקציה משולשת וזה משהו שמאוד לא קל להשיגו מבחינה סטטיסטית.

      על סמך מה אתה משער שהרווח סמך יהיה גבוה? אתה קובע "עובדה" שהיא יותר משאלת לב שתואמת את ההסתייגות שלך מהמאמר אבל לא מבוססת על מידע מוצק.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 5:57 am

    אתן לך דוגמה:
    נניח שקיימת משתתפת בודדת, חומרנית מאוד, שזכרה את כל מוצרי ה"סטטוס", ובמקרה הייתה בביוץ.
    כיוון שהיא אחת מבין 13 בלבד, היא גרמה להטיית הערך הממוצע בבערך 7%, מה שמסביר את כל ההבדל בין הקבוצות.
    מה שאנחנו רואים בתוצאות הוא בדיוק המחשה של חוק המספרים הגדולים:
    מדגם גדול נותן ממוצע יציב, בעוד שכאשר המדגם קטן הממוצע הרבה יותר מושפע מרעש.
    רווח הסמך כנראה גבוה, כיוון שגם הוא בדרך כלל קטן ככל שהמדגם גדול יותר.
    לגבי האינטרקציה המשולשת אצטרך לקרוא את המאמר – האם מוסבר שם מדוע בשלב ההתחלתי והסופי של המחזור יש ירידה בזכרון של מוצרי ה"סטטוס" לעומת קבוצת הביקורת, והאם כפסיכולוג אבולוציוני ההסבר מניח את הדעת לדעתך?
    תופתע לשמוע אבל הייתי מאוד שמח אם לא היו לי סיבות להסתייג מהמאמר הזה, אני מאמין גדול בפסיכולוגיה אבולוציונית ואוהב מאוד מחקרים בסגנון הנ"ל.

    • גיל  On 30/12/2011 at 6:39 am

      גידי, אין ספק שיש אפשרות שמה שאתה אומר נכון והשונות בין ה13 באמת קצת יותר גדולה. עם זאת, לא דווח במאמרעל תצפיות חריגות באופן מיוחד ולכן אי אפשר ןלהניח שהן בהכרח קיימות והן אלו שמסבירות את התוצאות. אני אומר שפשוט צריך להסתכל על הדברים כמכלול. למשל, איך תסביר שהחריגה דווקא בקבוצה שאיחזרה את מוצרי היוקרה ולא המוצרים הרגילים למרות שהפרופורציות במוצרים הרגילים גדולה יותר? למה במוצרים הרגילים אין שום הבדל למרות המדגם הקטן? מה שאתה עושה זה להניח שיש משהו חריג במקום מאוד ספציפי ולא אחר בלי שום סיבה ממשית ובלי שום הוכחה שזה אכן קיים מה שמטה את השיפוט שלך.

      לגבי ההבדלים בין שני הגרפים זו שאלה טובה שאני לא זוכר אם התייחסו אליה במאמר. אני גם לא בטוח שיש לזה הסבר אבולוציוני אלא זה יותר קשור לעובדה שלאנשים קל יותר לזכור מוצרים מוכרים יותר, אבל באמת קשה לדעת למה זה כך.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 7:43 am

    היי גיל,
    אני לא מניח שיש כאן משהו חריג במקום מאוד ספציפי, רק הבאתי דוגמה להמחשה. יכולות להיות הרבה אפשרויות לאקראיות שמסבירות את הנתונים האלה.
    למעשה, הסיכוי שהממוצעים יהיו זהים בין המדגם הקטן והגדול נמוך מאוד (נסה להטיל מטבע 10 פעמים ולקבל בדיוק 5 פעמים עץ. כל תוצאה אחרת תהיה סטיה של לפחות 10% מהממוצע).
    מה שאני רואה כאן, בתמונה א הוא
    3 גרפים של מדגם גדול בהם הממוצעים פחות או יותר זהים.
    3 גרפים של מדגם קטן בהם הממוצעים, כצפוי, רועשים.
    המאמר מציג סיבתיות שכביכול מסבירה את הגרף האמצעי אך לא מסבירה את ההבדלים בשני הגרפים האחרים, שהם ככל הנראה גם כן תוצר של מקריות – למרות שההבדל בגרף הימני הרבה יותר משמעותי.
    אני לא בא לפסול את ההשערה (האינטואיציה שלי אומרת שהיא נכונה), אבל הנתונים שמוצגים כאן לא משכנעים אותי. אני לא מצליח להבין מדוע המחברים בחרו להציג מדגם קטן במקרה אחד מול קבוצת ביקורת גדולה כל כך. האם מנסיונך קיים איזשהו קושי טכני שמצדיק את זה (יותר קל לגייס משתתפות שלוקחות גלולות למשל)?

    בלי קשר, אני קורא חדש יחסית של הבלוג שלך וזאת הפעם הראשונה שאני מגיב, אז חשוב לי שתדע שאני מאוד אוהב את הכתיבה שלך ואת הנושא, מעריך מאוד את התחום בכלל ובפרט את הפקולטה שאתה יושב בה.
    גידי

    • גיל  On 30/12/2011 at 8:30 am

      גידי, אל דאגה, אין לי בעייה עם התגובות שלך, אני דווקא אוהב ויכוחים סטטיסטיים 🙂

      הנקודה היא שעל כל מחקר אפשר לומר שיש סיכוי שהתוצאות הן בגלל כך וכך חריגות סטטיסטיות או כל דבר אחר. הכל שאלה של סבירות. כשאין נתונים במאמר שתומכים בתאוריה האלטרנטיבית אז אפשר לומר שהסיכויים שלה נמוכים למדי גם אם לא אפסיים לגמרי. אבל כשיש לך תאוריה ספציפית עם השערות מסוימות שהמספרים תומכים בהן אז זו כבר שאלה שמעבר לסטטיסטיקה. כמו שאמרתי, אם תחשב את הסיכויים שגם הגרף עולה במקום המתאים ויורד כשהוא אמור לרדת וגם שאין הבדל במקרה שלא צריך להיות הבדל אז זה כבר הרבה פחות סביר שזה רק עניין סטטיסטי אקראי. לא הבנתי מה בסיבתיות לא מסביר מה קורה בגרפים האחרים בדיוק. אתה מדבר על ההבדלים עם המוצרים המוכרים? ההבדלים בפרופורציות לא מוסברים כי התאוריה לא ממש מתייחסת למקרים הללו כנראה.

      המדגמים הקטנים הושגו במקרה. פשוט לקחו מדגם גדול ובמקרה היו יחסית פחות נשים בלי גלולות.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 8:54 am

    התכוונתי לסטייה מהממוצע של קבוצת הביקורת כלפי מטה בשני הגרפים הקיצוניים של תמונה A

    • גיל  On 30/12/2011 at 11:11 am

      אתה מתכוון לגרפים השחורים? הם כולם באותה רמה. לא נמצאו הבדלים ביניהם בשני הגרפים.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 12:19 pm

    אני מתכוון לשני הגרפים הלבנים הקיצוניים, שהם נמוכים מאוד יחסית לקבוצת הביקורת

    • גיל  On 30/12/2011 at 12:37 pm

      זה בדיוק על פי החיזוי שתהיה דיכוטומיה בין שלב הפוריות במחזור לשלבים שלא פוריים. כלומר, יש ציפיה שלא בזמן הביוץ תהיה אפילו פחות התעניינות מאלו שעל הגלולה.

  • גידי נוה  On 30/12/2011 at 12:43 pm

    אם כך, מה בדיוק אמורה להיות ההשפעה ההורמונלית וההתנהגותית של הגלולה, מלבד בזמן הביוץ?

    • גיל  On 30/12/2011 at 1:20 pm

      זו שאלה טובה. מה שקורה כשנשים נמצאות על גלולה רמות ההורמונים שלהן יציבות פחות או יותר למשך כל המחזור. זה מעקר כל השפעות לשני הצדדים ואז יש התנהגויות ממוצעות יותר ופחות קיצוניות.

  • ד  On 08/02/2012 at 4:10 pm

    מוזר… הרי יש גם נשים שלא נמשכות כלל למוצרי יוקרה, לא?

    • גיל  On 08/02/2012 at 4:15 pm

      וודאי, אבל אנחנו מדברים על ממוצעים.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: