האם הומור סקסיסטי וגזעני מעודד אפליה?

הייתי לפני שבועיים בכנס השנתי של האגדוה הבינלאומית לחקר ההומור (כן, יש דבר כזה וזה לא יבשושי כמו שחחלק חושבים), ובין כל ההרצאות הייתה אחת מעניינת במיוחד שעוסקת בהשפעה שיש להומור גזעני על גזענות. השאלה אם יש בכלל דבר כזה הומור גזעני או הומור סקסיסטי היא שאלה פתוחה. רבים חושבים שבדיחות כשלעצמן אינן גזעניות או סקסיסטיות אלא יש אנשים שתופסים אותן ככאלו או שזה תלוי בסיטואציה. בדיחה על יהודים יכולה להשמע אנטישמית או לא כתלות בשומע או בהקשר שבה היא מסופרת. לרוב יש לגיטימציה לקבוצה שהיא מושא הבדיחה לספר אותה (מה שמקשה מאוד על סטנדאפיסטים גברים, לבנים, רזים, הטרוסקסואליים וחילוניים). בכל מקרה, במחקר שאני סוקר אותו בבלוג באנגלית, בדיחה גזענית או סקסיסטית נחשבת לכזו אם היא מסופרת בצורה פוגענית על מיעוטים או נשים (ושוב, פוגענות היא מושג יחסי). אתם מוזמנים לקרוא את פרטי המחקר בבלוג אבל השורה התחתונה היא שאנשים שמחזיקים מראש בדיעות גזעניות או סקסיסטיות ושנהנים מבדיחות כאלו, ייטו יותר מאחרים להפלות את אותן קבוצות, בהשוואה לאנשים שאינם גזענים או סקסיסטיים. נראה שבדיחות כאלו, משחררות עכבות אצל אנשים שכבר מחזיקים בדיעות שליליות נגד אותן קבוצות.