האם נשים נמשכות יותר לגבר עם חוש הומור?

פוסט חדש בבלוג באנגלית שמתאר שני מחקרים על הקשר בין חיזור להומור. באחד, גברים עם חוש הומור מקבלים את הטלפון של בחורה פי 3 יותר פעמים מגברים בלי הומור, ובשני נשים שמחייכות לגבר מגדילות את הסיכויים שהוא יתחיל איתן.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אוי, גוועלד  On 19/06/2011 at 11:53 pm

    איג-נובל, ומיד.
    בשבוע הבא: גברים מתחילים יותר עם נשים יפות! (נמצא מתאם מובהק סטטיסטית!)
    וכן: נשים שהתלבשו יפה לדייט ראשון ואף שמו מעט בושם הגדילו את הסיכוי לפגישה שניה!

  • גיל  On 19/06/2011 at 11:58 pm

    תראה, אני מסכים שאלו דברים שהם קומון סנס אבל לפעמים במדע מה שנחשב נכון לא תמיד מתברר ככזה.

  • גיבור  On 21/06/2011 at 6:39 am

    בקשר למחקר השני – חיוך של נשים הוא סימן – אני מעוניינת בך, גש להתחיל איתי. זה הסימן החברתי המוסכם, וגם אם יש לו שורשים אבולוציוניים (לא בהכרח), זה לא מעיד על כלום היום.

    • גיל  On 21/06/2011 at 7:56 am

      למה אתה חושב שלא?

      • ניצן  On 11/07/2011 at 6:33 am

        נראה לי שאם הבחור קצת ביישן אז יתחיל עם הבחורה רק אם היא חייכה.
        אם הוא בעל ביטחון עצמי רב הוא יתחיל עם הבחורה בלי קשר להתנהגותה.
        ואם הוא מאוד ביישן הוא לא יתחיל איתה בכלל

  • niron1  On 22/06/2011 at 11:00 am

    שלום גיל. (חזרתי ע"פ עצתך..-)),אם נרחיב את דברי גיבור היום, (ברשותו), חיוך ב-fMRI, נראה כמו "הדלקות" מרכזים במוח האחראים על הנאה, שמחה. כשאישה מחייכת (מאוד) למראה גבר, כנראה שהיא שמחה לנוכחותו, והאינסטינקט וגם ההגיון של הגבר אומר לו, לך על זה, יש לך סיכוי איתה, הגן האנוכי הולך להשתכפל.. זה גם מחזיר אותנו לדיון הקודם, אנשים שמחייכים הרבה, בצילומים ובחיים, בדר"כ יותר אופטימיים, ואין כמו להתחתן עם אישה אופטימית, שהיתה צריכה לגייס הרבה אופטימיות בתקופות הסוואנה וימי הקדם, לחכות במערה עם הצאצאים, ולקוות שהגבר יחזור מהצייד ויביא את שללו לה ולצאצאיה, וגם לחשוב שקשיי החיים אינם כה נוראיים.
    לעומת זאת, חוש הומור, מצביע בין היתר על אינטילגנציה ומקוריות (ואולי קצת לפחות אופטימיות?). ונשים ע"פ מחקרים בתחום, נמשכות לגברים חכמים כאלו.. (ועם אפשר בעלי מעמד..)

  • גיל  On 22/06/2011 at 12:29 pm

    זה נכון, אם תקרא את הפוסט שלי מלפני כמה שבועות בנוגע למחקר שלי, תראה שמצאנו קשר הדוק בין אינטליגנציה והומור שמתרגם להצלחה רבייתית. פוסט אחר שלי באתר באנגלית נוגע לקשר בין חיוכים לגירושין.

  • niron1  On 22/06/2011 at 12:55 pm

    קראתי זמן קצר לאחר שפורסמו. נפלא.

  • אריאל גרייזס  On 22/06/2011 at 3:36 pm

    לא שאני אומר שזה המקרה, אבל אפשר גם לטעון שהנשים לא נמשכו לחוש ההומור עצמו אלא לגבר ששולט בקהל (כלומר, מוביל) מאשר לגבר שמשתלב בקהל. או בקיצור, נמשכו לאלפא דוג, שבמקרה הזה הובלט על ידי ההומור

  • גיל  On 22/06/2011 at 4:15 pm

    אריאל, נכון בהחלט. תחרות תוך מינית מהווה חלק חשוב מהברירה המינית. אם כי, בצורה שבה המחקר הזה נעשה, הנשים צחקו ישירות מהבדיחות ומי שלא צחקה לא נכללה במחקר. זאת אומרת שהיה קשר ישיר להומור ולא למערכת היחסים בין הגברים (במחקר הראשון).

  • niron1  On 22/06/2011 at 10:20 pm

    יש דרכים נוספות להתייחס לעניין. הפילוסופיה ההדוניסטית, תועלתנית אומרת שאנחנו פועלים בכל מעשינו בכדי לגרום לעצמנו מקסימום אושר ומינימום סבל. נשים שצוחקות מבדיחות של גברים, משתפר מצב רוחן בסביבת אותו גבר. הן אולי מדמיינות בעיני רוחן או אינסטנקטיבית איך יהיה לחיות עם כזה גבר (המון צחוקים, שמחה בבית). אז כזה גבר, אליבא הגישה האגואיסטית, הוא שהיא מסדרת לעצמה מקסימום אושר איתו. ומבחינה אבולוציונית, שמחה בבית ואופטימיות, מסייע לשרידות. גבר עם חוש הומור כפי שכתב אריאל, הוא בדר"כ כזה שיכל לשלוט בקהל, להיות מנהיג, מנהל, בעל מעמד. האישה צוחקת מהבדיחות אבל אולי בתת מודע חושבת, – הוא יגיע להישגים בחיים.. כפי שכתבת גיל, האינטילגנציה נכנסת פה למשוואה, אבל לפעמים בכדי להשיג מעמד, לא מספיק אינטילגנציה. האינטילגנציה צריכה לבוא לידי ביטוי, תרתי משמע. יש פתגם החיים והמוות ביד הלשון, וכאלו עם לשון חלקלקה ויכולת לשחק עם מילים בעלי יתרון במשחק החיים. אני חושב גם שהמשיכה להומור אינה עומדת בפני עצמה. לא מתאר שאותו אחוז היה נמשך לגברים אילמים אך בעלי חוש הומור (שכותבים ספרים), או כבדי לשון אבל בעלי חוש הומור וכו'. כך שעניין חש ההומור מתווסף כמובן לתכונות נוספות שיחד מביאות אישה להמשך לגבר ספציפי. אולי יש פה שוב חזרה של חשיבות האופטימיות לחיינו, וכך שאנחנו חייבים שמחה ואופטימיות בחיים: אישה נמשכת לגבר שמצחיק אותה וגורם לה להיות יותר מחה ואופטימית וגבר נמשך לאישה חייכנית (ידוע שמחייכים לאנשים, מקבלים תגובה של חיוך, שגורם לנו עליה במצב רוח בדיוק כמו שבכי עושה להפך).

  • גיל  On 22/06/2011 at 10:30 pm

    נירון, אני מסכים איתך עקרונית וזה מה שמיוחד בהומור. הוא סממן של אינטליגנציה בגלל שהוא בא לידי ביטוי בצורה פשוטה יחסית. זו לא חכמה להיות בעל אוצר מילים אדיר אבל לא שימושי, אבל לעומת זאת לומר את הדבר המצחיק בזמן הנכון, בסיטואציה שמזמינה את זה ולאנשים הנכונים – זו אינטליגנציה (שכוללת גם אינטליגנציה רגשית וחברתית).

  • niron1  On 23/06/2011 at 11:16 am

    כן..ואינטיליגנציה הוא נושא מעניין בפני עצמו..לגנים של אינטילגנציה גבוהה יש יתרון אבולוציוני. גודל המוח והאינטיליגנציה האנושית כנראה עלו לאורך האבולוציה. מעניין בנקודה זו מה שנקרא האינטליגנציה היהודית האשכנזית שע"פ מחקרים גבוהה מהממוצע האירופאי. Gregory Cochran היה זה שהעלה את הרעיון האבולוציוני, שמקור האינטילגנציה העודפת, באיסור בימי הביניים על יהודים לעבוד במקצועות רבים, איסור שדחף אותם למקצועות הדורשים אינטיליגנציה גבוהה ושם יכלו להרוויח, לפרנס ולהביא ילדים חכמים רבים, ואולי כך גם נולד ההומור היהודי המיוחד ששמו יצא למרחוק..

  • niron1  On 23/06/2011 at 12:06 pm

    ועוד משהו.. הומור מרמז על אינטיליגנציה רגשית וחברתית ואינטיליגנציה מילולית, וכנראה לא קשור לאינטיליגנציה מתמטית (?). וכל המחקר הזה אולי גם מראה כמה מחשיבים בני אדם (ובמיוחד נשים?) את השפה האנושית. ואולי גם מראה למה גימגום למשל כה נדיר באוכלוסיה (1%) לעומת ליקויים מסויימים אחרים שכנראה פחות מפריעים לאנשים. חושב לעצמי, בן אדם יכל להיות עם כל התכונות המבוקשות, חכם, יפה, טוב לב, אופטימי אבל עילג והוא לא יוכל להתחרות ברהוטים ובחלקלקים ואלה עם ההומור על ליבן של נשים..

  • niron1  On 23/06/2011 at 4:01 pm

    להיות בעל אוצר מילים אדיר אבל לא שימושי, זאת הגדרה נכונה מאוד לימי קדם אבל האם בהכרח כיום?. במאה העשרים ואחד יכולים אנשים חכמים לבטא את האוצר הגלום במוחם גם במאמרים בכתבי עת מדעיים, בבלוגים באינטרנט, בספרים ושירים ודרך מה לא ואפילו דרך מחשב היכול לדבר בשפה אנושית אם כי מעט מתכתית, כמו שעושה סטיבן הוקינג חולה ה-ALS.. אבל כנראה השריד האבולוציוני מתקופת האבן, בה עיקר הדרך לשקף את האינטילגנציה החבויה במוחו של האדם היתה דרך השפה או כתיבה על האבן (שלא ממש עבדה) נשארה עד היום. כל שאר הדרכים שהתפתחו לנו לאחרונה, לא ממש עושים רושם על בנות המין היפה. על אף שהמחשב המדבר מתוך הוראותיו של סטיבן הוקינג, הוא משעשע מאוד. והאיש כידוע גם גאון לא קטן, אני לא רואה עדת מעריצות מאוהבות משחקות בחתול ועכבר עם טיבן הוקינג,.יש אנשים שיש להם פחד קהל אבל קופסה משוכללת במוח, אחרים עם חוש הומור ייחדי, שנעלם באחת כאשר הם רואים יפיפיה בלונדינית. יש ביישנים ויש עוד כל מיני כאלו שלא ממשים את הפוטנציאל הורבלי שלהם אבל יש להם המון אקשן בחומר האפור. עם זאת, זה לא מפתיע וזאת לא הפעם היחידה שבני האדם אוכלים קש בגלל שריד אבולוציוני שהתפתח בימי קדם..

  • בליינד דייט  On 28/07/2011 at 6:52 am

    אני חושב שזה ברור מאוד שנשים נמשכות מאוד לגברים עם חוש הומור ,כי זה מעיד על חוכמה מצד האישה,הומור זה משהו שמנמש יכול להחזיק את האישה יחד עם הגבר שלה,עם היא צוחקת אז זה כבר אומר שהיא נהנת מהגבר שאיתו היא מסתובבת,וחייבים לזכור שנשים פחות מסתכלות על יופי אלא יותר על אופי,כמובן שיש מקרים שהם יוצאים מן הכלל ולא משנה כמה מצחיק יהיה הגבר האישה עדיין לא תרצה אותו.

  • רוב הגברים מאוד לא מצחיקים..  On 08/08/2011 at 1:25 am

    רוב הגברים לא מצחיקים בעליל. להיפך, הם מדכאים ביותר בחשיבתם ודרך התנהגותם.
    רוב הזמן, נשים צוחקות עקב טמטום של גבר המנסה להצחיק או התנהגות כללית מטופשת- מצחיקה, ולא בגלל שהוא בעל אינטיליגנצייה הומוריסטית גדולה.רק מרחוק זה עשוי להראות כאילו "הוא מצחיק אותה".
    ואכן, יש גם גברים טיפשים עם חוש הומור.

    הגברים פה לקחו את הכל יותר מדי ברצינות לדעתי.
    אתם לא באמת חושבים שכשאנחנו מפלרטטות עם גברים בבר, צוחקות עם גברים או רואות מישהו חתיך ועשיר, זה גורם לנו לחשוב על עתיד איתו או לרצות לחיות איתו, נכון??

    נשים הרבה פחות מכוונות מטרה מגברים. הן נהנות מהפלירטוט, הולכות הביתה ולישון.
    בוקר טוב.

  • גיל  On 08/08/2011 at 1:30 am

    קצת קשה לומר אמירות כלליות כאלו כי הן נטולת הקשר. מצחיקים בעיני מי בדיוק? מתי? נראה לי שאת מנסה להשליך מהניסיון שלך וממה שאת חושבת שנכון לגבי כולם, אבל בשביל זה יש לנו מחקרים. למשל, אני יכול לומר לך שמחקרים מראו בצורה די בולטת שצחוק וחיוך נשים הם מנבאים טובים לרצון בקשר.

  • גברים לא מצחיקים  On 08/08/2011 at 1:52 am

    רצון באיזה קשר?
    מקסימום, אם מישהו באמת מצחיק, אז לפעמים יותר נחמד בחברתו…אבל זה ממש לא גורם לנו "לחשוב קדימה" או משהו. זה אולי גורם לנו לרצות שהוא יחזר אחריינו קצת ותו לא. יש הבדל גדול.
    מחקרים – כבודם במקומם מונח.

    אבל הרבה גברים – חשיבתם רובוטית ומרובעת, הם עשויים באמת לחשוב שכשאישה צוחקת עם גבר, זה אומר שהיא "רוצה אותו". בעוד היא כולה מפלרטטת אחרי כמה משקאות ותו לא.
    גברים כבר ניסו רבות לשכנע אותי להפגש איתם "אבל אני מצחיק אותך ואת מצחיקה אותי..אז ברור שכייף לך איתי". וזה ממש לא נכון, אולי צחקתי מסיטואציה..אין לזה שום משמעות.

    זה לא נכון לכ"כ הרבה מקרים, עד כי עצוב לי לראות גברים שמסיקים מכך מסקנות. יש הרבה גברים אספרגרים בכל מיני וואריאציות והם לא מבינים כ"כ איך/למה/כמה נשים מתנהגות.
    אז אני מסבירה באופן כללי לכל האספרגרים ומצד שני לכל הערסים שלוקחים את הדברים יותר מדי ברצינות. אישה שמחייכת – אין לזה שום משמעות. אפילו בשיא הדכאון אנחנו מוציאות איזה חיוך עלוב..כדי שלא יציקו לנו עם "למה פרצוף 9 באב?"

    אני לא ממש הגבתי לתוכן המחקר ולא ביקרתי אותך, אלא יותר למרבית הגברים שלא מבינים..

  • גיל  On 08/08/2011 at 2:00 am

    שוב, את מדברת במונחים של "לנו", "אנחנו" כאילו את מייצגת את כל המין הנשי. אני חלילה לא רוצה לומר שהחוויות האישיות שלך לא נכונות או לא חשובות, אבל כדי להכליל צריך קצת יותר מזה ובשביל זה קיימת המתודה המדעית. אם יש לך מחקרים מה שאת אומרת אני אשמח לקרוא אותם.

    בכל מקרה, אין ספק שיש הרבה גברים לא מצחיקים באופן כללי או בסיטואציות ספציפיות ולנסות להצחיק זו אסטרטגיה עם סיכון גבוה. גברים הרבה פעמים מנסים יותר מדי להצחיק וזה באמת פתטי. בגלל זה לאלו שבאמת יש חוש הומור משובח ויודעים להצחיק בלי להראות מתאמצים יש יתרון אצל הנשים. אני גם מסכים איתך שבהרבה מקרים נשים צוחקות על הגבר ולא מהבדיחות שלו והם לא שמים לב. לא פשוט לקלוט סימנים מבן המין השני וזה נכון לשני המינים.

  • גיל  On 08/08/2011 at 2:05 am

    אגב, יש סיבה שאת כותבת תחת כינויים שונים?

%d בלוגרים אהבו את זה: