הבדלים בנורמות בין מדינות לחוצות ומדינות חופשיות

כל מי שחי בארץ יודע שישראל היא מהמדינות הלחוצות ביותר בעולם. המצב הביטחוני הוא מהגורמים המרכזיים לכך, אבל גם התרבות הישראלית, צפיפות האוכלוסין הגדולה ואולי אפילו מזג האוויר המזרח התיכוני תורמים לכך. מדינות שונות נבדלות זו מזו במידת הלחץ שהם חשות שנובע מגורמים שונים כמו מצב ביטחוני רעוע, אסונות טבע או צפיפות אוכולוסין גבוהה שמקשה על התושבים וחוקרים ניסו לאחרונה לבדוק האם יש קשר בין מידת הלחץ שהמדינה חווה לבין מאפיינים אחרים שלה.

מאמר חדש שפורסם זה עתה בסיינס ערך מחקר השוואתי בין מדינות שונות על פי מידת הלחץ המופעל עליה. מדינות לחוצות (tight) מוגדרות ככאלו שיש בהן נורמות חזקות ושיש סנקציות חזקות כנגד סטייה מהנורמות הללו. מדינות משוחררות, פתוחות או חופשיות (loose) הן כאלו שהנורמות אצל חלשות ויש להן סובלנות גדולה יותר לסטיות מהנורמה. המטרה של המחקר הייתה לבדוק האם יש מאפיינים משותפים אחרים למדינות בכל קטגוריה כזו שקשורות להיסטוריה שלהם או לתנאי החיים הספציפיים באותה מדינה. לצורך כך נאספו נתונים מכמעט 7000 נבדקים מ-33 מדינות (כולל ישראל), בעיקר מאירופה, אסיה והאמריקות. הנבדקים היו בחלקם סטודנטים אבל גם אחרים. מידע היסטורי ואקולוגי על המדינות השונות נאסף ממקורות שונים בעיקר היסטוריים.

משתנה הלחץ-חופש נבנה על סמך ההסכמה שהייתה לאנשים להצהרות כמו: “יש הרבה נורמות שאנשים במדינה צריכים לדבוק בהן”, “אם מישהו מתנהג בצורה לא נאותה אז אנשים אחרים יסתייגו ממנו”, “אנשים באופן כללי מצייתים לנורמות” וכו’. אנשים נשאלו גם לגבי התנהגויות יומיומיות שונות ועד כמה הן מקובלות. למשל, עד כמה זה בסדר להתנשק, לקלל, לקרוא עיתון וכו’ במקומות כמו בנק, בתור לרופא, בכיתה, ספרייה, מסעדה, ראיון עבודה ועוד.

אחרי בקרה של משתנים שונים כמו עושרה של המדינה, נמצא כי במדינות שחיות תחת איומים אקולוגים או אחרים (אחוז גבוה של מגיפות, אסונות טבע, מלחמות, צפיפות אוכלוסין גבוהה, מחסור במשאבי טבע כולל מחסור באדמה חקלאית, מים לא נקיים, זיהום אוויר ועוד), יש נורמות חזקות הרבה יותר והן גם הרבה פחות סובלניות להפרה של אותן נורמות.

לחץ-חופש קשור גם קשר הדוק למוסדות השלטון. מדינות לחוצות יותר נוטות להיות אוטוקרטיות או דיקטטורות. הן נוטות לדכא אופוזיציות, להיות בעלות תקשורת פחות חופשית (עם יותר חוקים מגבילים על חופש הדיבור), ומפגרות יותר מבחינה טכנולוגית. אזרחים במדינות לחוצות הם בעלי זכויות פוליטיות ואזרחיות מעטות יותר, משתתפים פחות בהפגנות, ויש במדינות הללו יותר שוטרים ביחס למספר האנשים עם עונשים קשים יותר (זמן כליאה ממושך יותר ועונש מוות). מצד שני, יש להן שיעורי פשיעה נמוכים יותר (פחות מקרי רצח ופריצות). בנוסף, מדינות לחוצות הן גם דתיות יותר. בנוגע להתנהגויות היומיומיות שהוזכרו קודם, אז במדינות לחוצות יותר יש הרבה פחות לגיטימיציה להתנהגויות כאלו בהשוואה למדינות החופשיות.

באופן כללי, משתנה הלחץ-חופש הוא מאפיין חשוב שלא ממש נחקר בעבר. הוא מנבא טוב להרבה מאפיינים של המדינה והתנהגויות של אזרחיה. הוא מתקשר במידה רבה לכל הנושא אל השפעות סביבתיות על התנהגות של אנשים שהזכרתי בעבר (ראו כאן וכאן) רק שהוא לוקח את זה צעד קדימה ובוחן את הדברים ברמה גבוהה יותר של ניתוח ברמת המדינה, תוך התמקדות בתנאי המחייה ובהיסטוריה שלה. ניתוחים כאלו יכולים לפתוח פתח להסברים מסוג חדש. למשל, עד כמה שינויים פוליטיים מושפעים משינויים סביבתיים ולהיפך (הסיבתיות עשויה לפעול בשני הכיוונים). בנוסף, הלחצים ההיסטוריים שמדינה סובלת מהם עלולים להשפיע לרעה על היחסים עם מדינות אחרות והבנה של השורשים של ההבדלים בין מדינות עשויה לתרום לשיפור היחסים הבינלאומיים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אורי  On 05/06/2011 at 2:48 am

    קודם כל, כשאתה כותב על "לחץ" אז אנשים באופן אוטומטי חושבים על משמעות אחרת לחלוטין מזו שאתה מתכוון אליה בפוסט הזה. אולי היה צריך להסביר את זה על ההתחלה…

    דבר שני, המחקר הזה נראה לי בעייתי בגלל, שכפי שכתבת, הסיבתיות פועלת בשני הכיוונים. לא ברור לי למה אתה חושב שהוא מעניין, זה נראה לי די טריוויאלי שמדינות דתיות יותר יהיו סובלניות פחות למשל.

  • אלדד  On 05/06/2011 at 5:01 am

    מעניין. לא קראתי את המאמר. אני תוהה איך נעשה קונטרול על ההשפעה האפשרית של משתנים מתערבים רלוונטים כגון הכפיפות לנורמות, הלחץ ועוד, על נטיות התשובה לשאלון עצמו. אני די בטוח שהתשובות של האזרחים לשאלון אינן משקפות את המצב לאשורו אלא את פרשנותם למצב ואופן הפרשנות מושפע גם הוא מהמשתנים הבלתי תלויים. יתר על כן, גם הנכונות לענות באופן אובייקטיבי על שאלון כזה לבטח מושפעת מהמשתנים הבלתי תלויים (למשל היכן שיש פחות כפיפות לנורמות, תשובה שיש בה כדי להציג המדינה באור שלילי תהיה שכיחה יותר). כיון שהמאמר פורסם בסאיאנס אני מניח שניתוח הרגרסיה פתר את העניין הזה. תוכל אולי להרחיב בנושא? תודה.

  • פצית219  On 05/06/2011 at 6:10 am

    הם מזכירים שם את פתח תקוה!!!

    • אלדד  On 05/06/2011 at 7:57 am

      לעזאזל עכשיו מחירי הדירות בפ"ת יעלו.

  • רוני ה.  On 05/06/2011 at 7:19 am

    המאמר לא פתוח לקריאה חופשית. התוכל לתת את רשימת המדינות הלחוצות? אני מוכן להתערב שיפן בראש הרשימה וישראל לא הרבה אחריה. גם הולנד נראית לי מדינה לחוצה למדי.

  • גיל  On 05/06/2011 at 7:56 am

    אורי, אכן המילה לחץ (כמו חופש) קצת בעייתית ולכן נתתי את המילה באנגלית. לגבי דתיות אתה צודק שזה טריוויאלי אבל לא כל כך לגבי השאר.

    אלדד, מדובר במודלים סטטיסטיים מורכבים. חלק מהן נעשו ברגרסיות היררכיות אבל גם שיטות מתקדמות אחרות שהאמת לא ממש נכנסתי לעומקן. יש להם פירוט של כל הניתוחים הסטטיסטיים בתוספת למאמר (שיותר ארוכה מהמאמר עצמו!) ואתה צודק, זה עניין של דיעות של התושבים מאשר מדד אובייקטיבי של לחץ במדינה.

    פצית, אכן פתח תקווה, וגם תל אביב, רמת גן וירושלים (אלו המקומות שנאספו מהם נתונים בארץ).

    רוני, זה לא עניין דיכוטומי אלא עניין של מידה. כלומר, כל מדינה יש לה ניקוד במדד. ישראל יחסית יצאה עם ניקוד נמוך במדד, כלומר לא כל כך לחוצה.

  • SilentMike  On 05/06/2011 at 12:13 pm

    מעניין. אני שותף לסייג שהביע אורי. נראה שחץ הסיבתיות יכול לפעול פה בשני הכיוונים. יכול להיות גם שיש גורם שלישי שמשפיע על שתי התופעות (יכול להיות שהדיקטטורה משפיעה על הלחץ וגם על העוני. יכול להיות שהעוני משפיע על הלחץ וגם על המשטר, וכו').

  • Advocatus Diaboli  On 05/06/2011 at 12:32 pm

    הזכרת ודיברת על ישראל כמדינה לחוצה, למעשה קבעת את זה בשורה הראשונה. ולכאורה לפי הניתוח הזה יש לנו את כל הסיבות להיות, חם ולח (בכל זאת פתח-תקווה) ומלא מלחמות.

    אבל לפי המחקר, ישראל היא יוצאת דופן. ישראל מקבלת ציון של 3.1 (יותר נמוך – פחות לחוץ) לעומת 4.4 באוסטרליה (הידועה בצפיפות ובמלחמות העזות שלה), 5.6 בבלגיה ו3.5 בברזיל (הממוצע הוא 6.5).

    • גיל  On 05/06/2011 at 12:39 pm

      נכון בהחלט, אנחנו outlier בהתחשב במה שאפשר היה לצפות. אם זאת, יכול להיות שזה קשור למדדים ההיסטוריים שהשתמשו במחקר והתבססו בעיקר על היסטוריה באלף השנים האחרונות. אם זה היה רק על מאה השנים האחרונות אף אחד לא היה מוציא יותר מאיתנו.

  • גיל  On 05/06/2011 at 12:40 pm

    מייק, אני מסכים עם זה והזכרתי את זה בסוף. ללא ספק יש השפעות הדדיות. מן הסתם לא פשוט למדוד סיבתיות בהקשר הזה.

  • ניצן  On 10/06/2011 at 10:27 pm

    דווקא בישראל יחסית למדינות אחרות יש הרבה יותר חופש בציבור להתנהג בניגוד לנורמות, במדינות אחרות נורמות ההתנהגות הרבה יותר חמורות.
    אז הגיוני שישראל תצא בתור מדינה עם ניקוד נמוך

  • ניצן  On 10/06/2011 at 10:39 pm

    בעברית כדאי לקרוא למדד "חופש יחסי" או חופש יחסי בציבור.

  • גיל  On 11/06/2011 at 12:31 pm

    ניצן, זה לא יחסי אלא רק חופשי.

%d בלוגרים אהבו את זה: