שיפוטים קוגנטיביים על פי הברירה המינית בשבט נידח באמזונאס

אחת הטענות הנשמעות באופן תכוף כנגד מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית היא שהממצאים המתגלים במחקרים לא נובעים מסיבות אבולוציוניות אלא מסיבות תרבותיות, מכיוון שהם נעשו על אנשים מהמערב, פעמים רבות, סטודנטים בקולג’ים אמריקאיים. למעשה, הפסיכולוג ג’ו היינריך נתן לאנשים הללו אפילו שם: WEIRD שהם ראשי תיבות של Western, Educated, Industrialized, Rich and Democratic (כלומר אנשים מערביים ומשכילים שחיים במדינות מערביות, מתועשות ועשירות). יש בביקורת הזו מידה מסוימת של צדק אבל יש גם לא מעט מחקרים בין תרבותיים מקיפים שמראים שניבויים אבולוציוניים חובקי עולם. דוגמא למחקר כזה היא מחקר שפורסם לא מזמן שבדק העדפות שנובעות מתאוריית הברירה המינית בשבט נידח באמזונאס של בוליביה.

המחקר עוסק בשיפוטים קוגנטיביים שאנשים עורכים לגבי אנשים אחרים, במקרה שלנו גברים. איזה מידע אפשר לקבל מהתבוננות בתמונות פנים של גברים לגבי דומיננטיות, סטטוס, בריאות וחברתיות? סימטריה בפנים היא סימן בולט שאותו אדם לא סבל ממחלות שפגמו בסימטריות של הפנים, שלא היו לו בעיות בהתפתחות או באופן כללי, שהגנים שלו עמידים בפני מעוררי מחלות (פתוגנים) שגורמים לחוסר סימטריה. רמות גבוהות מעל הממוצע של טסטוסטרון מעידות על בריאות טובה וגם על פוריות גבוהה יותר. זה מתבטא בין השאר במראה שרירי יותר, לסתות וסנטר בולטים. מראה כזה לרוב מתקשר לדומיננטיות חברתית וסטטוס גבוה, תכונה שחשובה לשני המינים. עבור נשים, גבר כזה סביר שיהיה בעל משאבים כלכליים גדולים יותר, ויוכל להגן ולספק משאבים חומריים לאישה ולילדיהם. עבור גברים, מידע על גבר דומיננטי ובעל סטטוס גבוה משמעו שכדאי לנסות להתחבר אליו ולא להתעמת איתו כי הסיכויים שתצא בשן ועין גבוהים.

המחקר המתואר נעשה על חברה מסורתית לאורך האמזונאס בצד של בוליביה בשם צימאני (Tsimane). זוהי חברה שהינה ברובה חקלאית וכוללת כ-8000 אנשים שחיים ב-100 כפרים קטנים. החברה הזו נחקרה באינטנסיביות גדולה ביותר בעשור האחרון על ידי מספר רב של אנתרופולוגים. 93 גברים, גילאים 16-35, מ-13 כפרים שונים צולמו למחקר, ותמונותיהם נשפטו על ידי 40 גברים ו-40 נשים מכפרים אחרים שלא הכירו אותם. המדרגים קיבלו את התמונות והתבקשו לשים אותן באחת מארבע ערימות בהתאם לדירוג (למשל, ארבע ערימות של יופי שמייצגות סקאלה שנעה מלא אטרקטיבי למאוד אטרקטיבי).

הדירוגים שניתנו לכל אדם הושוו לקריטריונים אוביייקטיבים עד כמה שניתן של אותן תכונות. כשמחקרים כאלו נעשים על אוכלוסיות מערביות, יש בדרך כלל מבחנים מתוקפים ומקובלים למדידת התכונות הללו. כשמדובר באוכלוסייה מסורתית, חלקה לא יודעת קרוא וכתוב, יש צורך למצוא מדדים יצירתיים יותר לבדיקת התכונות הללו. הנה המבחנים שהחוקרים השתמשו בהם:

  • בריאות:  בריאותם של האנשים המוערכים נמדדה על פי כמות המכאובים והמחלות שהיו להם בשבועיים האחרונים. המדד של שבועיים כמובן לא יכול למדוד בריאות כללית לאורך החיים, אבל לפחות אנשים זוכרים בצורה די מדויקת מה עבר עליהם בשבועיים האחרונים. זה אמנם נשמע מעט מדי, בטח בהשוואה להיסטוריות רפואיות מדויקות שיש לאנשים בעולם המערבי, אבל צריך לזכור שאנשים בחברה המסורתית חולים לעיתים תכופות יותר מאשר אנשים מערביים ולכן המדד משקף בריאות כללית, לפחות בחלקו.
  • דומיננטיות: דומיננטיות נמדדה על ידי מדידת השרירים בהקף הזרוע. שרירים מפותחים אפשר לקבל על ידי פעילות גופנית מוגברת, ובחברה שאין בה מכוני כושר, השרירים הללו נחשבים למדד טוב לכוח פיסי ונמצאים בקשר ישיר גם עם סטטוס גבוה. המדידה הזו שימשה לפיכך כהערכה למידת האגרסיביות והדומיננטיות של אותו אדם כמו גם למעמדו החברתי.
  • אינטליגנציה: אינטליגנציה נמדדה על פי מידת ההכרה שיש לאנשי השבט עם 19 סוגים שונים של צמחי בר. הכרות בוטאנית של הסביבה הקרובה חשובה מאוד לאנשי הצימאני בחיי היום יום מכיוון שצמחים שונים משמשים לייצור כלים, למאכל, בניית בתים או טיפול במחלות. אפשר לראות את זה כמקבילה המסורתית למבחן ידע כללי שמשמש לפעמים כמדד אינטליגנציה של אנשים במערב, אבל האמת היא שהמדד המסורתי כנראה מדויק יותר במקרה הזה.
  • חברתיות: חברתיות נמדדה על ידי מספר הפעמים שהאדם שתה צ’יקה, משקה תוסס מסורתי פופלארי מאוד בקרב הצימאני. הוא נצרך תמיד בקבוצה ומשמש לרוב לאינטרקציות חברתיות והחלפת חוויות. האנשים נשאלו כמה פעמים הם שתו צ’יקה בשבוע האחרון, שזה מייצג את מספר הפעמים שהם שהו באינטרקציה חברתית עם אנשים אחרים מהכפר. בנוסף, כמדד נוסף לחברתיות, המראיינים מדדו כמה פעמים כל אדם חייך או צחק במהלך הראיון.

התוצאות הראו שהנשים היו מדויקות יותר בהערכת הבריאות של הגברים (כפי שהיא נשקפת בתמונות), וגם גברים וגם נשים היו טובים במידה שווה בהערכת הדומיננטיות של הגבר. הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם תאוריית הברירה המינית. הבריאות של בן המין הנגדי חשובה מאוד מכיוון שהיא מעידה על גנים טובים שיועברו לילדים שלהם, אבל היא פחות חשובה לאנשים מאותו המין. לעומת זאת, דומיננטיות חשובה לשני המינים מסיבות שונות. לנשים, זו עוד תכונה המעידה על בריאות, חוזק פיסי וסטטוס גבוה, ואילו לגברים זה מהווה חלק מהתחרות התוך מינית. גבר חזק הוא כזה שלא כדאי להתעמת עימו. לגבי הבריאות, יתכן שיש גם הסבר חלופי שנוגע לחיים בחברה המסורתית שבה נשים דואגות יותר לחולים ויתכן שזה מה שגורם להן להיות מדויקות יותר באבחנה של מי חולה ומי לא.

גם נשים וגם גברים היו טובים מאוד בהערכת האינטליגנציה של הגבר, תכונה חשובה בבחירת בני זוג באופן כללי אבל יותר חשובה לנשים כי היא נותנת מידע עקיף על הסיכויים להשיג משאבים שונים. למרות זאת, לא היה קשר בין מידת האינטליגנציה לכמות המשאבים של אותם גברים שנבדקו. הסבר אפשרי לזה קשור כנראה לעובדה שכפרים מסוימים באו במגע הדוק יותר עם אורח חיים מודרני, כך שמידת המודרניות של הכפר בכללותו היא זאת שנמצאת במתאם עם כמות המשאבים של האנשים בו וההבדלים בין אדם אחד לשני זניחים יחסית.

מעניין שרק הגברים היו טובים בזיהוי מידת החברתיות של גברים אחרים אבל לא הנשים. יתכן שזה קשור שוב, למידת התחרות התוך מינית בין גברים ובין עצמם. גברים צריכים לדעת בצורה מדויקת יותר מי יכול להיות ידיד ומי יכול להיות אויב תוקפני שעשוי לצאת כנגדם. זה נתון חשוב במיוחד לגברים בגילאים שנבדקו, שהם הגילאים בהם התחרות התוך מינית היא הגדולה ביותר (במטרה להיות דומיננטיים ולכן יותר אטרקטיביים כבני זוג).

לסיכום, המחקר הזה משחזר ממצאים דומים שנמצאו בחברות אחרות ומראה שניבויים על בסיס הברירה המינית תקפים במגוון גדול של תרבויות והם לא תוצר אקראי של חברה מערבית שמכתיבה התנהגויות מגדריות מסוג מסוים. זה גם מחקר טוב שמראה איך אפשר למדוד תכונות דומות בתרבויות שיכולות להיות שונות זו מזו באורח קיצוני ועדיין להגיע לתוצאות דומות בסיכום הכללי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יונתן  On 26/03/2011 at 10:10 pm

    מאוד מעניין, תודה.
    שאלה אחת שמתעוררת היא האם השיפוט היה זהה אילו אדם מערבי היה בוחן את התמונות הללו, ולהפך (דהיינו – אם היו ניתנות לתושבי הכפר תמונות של אנשים מערביים). נדמה לי שהמתדולוגיה הנוכחית של המחקר לא שוללת אפשרות של חִברוּת ולפיכך לא תומכת באופן חד משמעי בשיקולים אבולוציונים.

  • גיל  On 26/03/2011 at 10:11 pm

    לא עשו את זה במחקר הנוכחי, אבל מחקרים אחרים לקחו תמונות של מערביים לשבטים נידחים ולהפך ונמצאו שיפוטים דומים לדומיננטיות ואטרקטיביות חיצונית (לגבי השאר לא ידוע לי על מחקרים בנושא).

  • ברק דגן  On 27/03/2011 at 12:04 am

    כמו תמיד, מעניין מאד. תודה רבה (:

  • shlomix  On 03/04/2011 at 8:03 am

    מעניין ומסוכם יפה. תודה.

%d בלוגרים אהבו את זה: