השפעת ריח על הנכונות להשתמש בקונדומים

לבני אדם יש מגננונים טבעיים שעוזרים להם להמנע מלהחשף למחלות מדבקות (או מחוללי מחלה כאלו, פתוגנים). אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו חשים דחייה וגועל ממקקים למשל היא בדיוק זו. חרקים שונים מעבירים מחלות ומוטב להמנע מהם. אפילו אם תקחו מקק שעבר סטריליזציה ותטבלו אותו בכוס מיץ, אנשים ירתעו מלשתות מהכוס הזו. גם צפייה באנשים חולים מעוררת תגובה חיסונית מוגברת, כמנגנון הגנה אפשרי כנגד אותה מחלה. מחקר חדש לוקח את זה צעד קדימה, ומנסה להראות איך ריחות מסוימים יכולים להשפיע או להטרים (מלשון prime) על מניעת מחלות מדבקות שלא קשורות למקור ההטרמה.

המחקר בדק האם לאנשים יש “תגובה חיסונית התנהגותית” כשהם מקבלים רמזים על נוכחות של מחלות מדבקות שתגרום להם להתנהג בצורה שתפחית את הסיכון ללקות במחלות הללו. הרעיון שעליו המחקר מבוסס הוא שבני אדם מעוניינים למנוע הדבקות במחלות מדבקות אבל הם לא יכולים להמנע מהם באופן מוחלט. אי אפשר אולי לנעול את עצמכם בבית (וגם אז לא בטוח שזה יעזור) ורוב האנשים נמצאים באינטרקציה עם אנשים אחרים ביום יום ולכן חשופים למחלות כאלו. כל החלטה לבוא במגע עם אדם אחר כרוכה בסיכון מסוים, ויחסי מין חושפים אנשים לשלל מחלות כאלו (איידס, זיבה, כלמידיה, עגבת ועוד). כדי להמנע מכל המחלות הללו אפשר להמנע ממגע מיני עם אדם שאנחנו חושדים שיש לו את אחת המחלות הללו (וגם כאן למראה וריח יש תפקיד חשוב), או שאפשר להשתמש בקונדום. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק האם רמזים שמצביעים על מחלות מדבקות שלא קשורות ליחסי מין יכולים להגביר את השימוש בקונדומים?

99 סטודנטים, 66 נשים ו-33 גברים, רובם קיימו יחסי מין בשנה האחרונה השתתפו במחקר. לפני תחילת המחקר הודיעו לנבדקים שיש בעיות צנרת בבניין שגורמים לריחות לא נעימים במקום. לאחר מכן, התבקשו הנבדקים לצאת מהחדר ולספק דגימת רוק. בזמן העדרותם, הנסיין ריסס את קירות החדר בחצי מהמקרים, בריח שבהעדר מילה עדינה יותר, מריח כמו חרא. התרסיס הזה ידוע בזה שהוא מטרים נבדקים למצב של חשש מחיידקים או במילים אחרות, אמור לעורר אצלם התנהגויות שיפחיתו החשפות למחלות מדבקות (גם אם הן לא ממש מודעות).

זה בדיוק מה שקרה. נבדקים שנחשפו לחומר המסריח דיווחו על נכונות גבוהה יותר להשתמש בקונדומים בעתיד. לא היה הבדל בין אלו שקיימו יחסי מין בשנה האחרונה לאלו שלא. המחקר הזה מראה שרמזים ספציפיים של סכנה מחשיפה לחיידקים יכולה להשפיע על התנהגויות שלא ממש קשורות להמנעות מגורם החשיפה הספציפי. בנוסף, המחקר יכול להיות שימושי בעידוד לשימוש בקונדומים, אם כי צריך לחשוב על גירויים אחרים פחות חריפים, כי הריח הנוכחי סביר שיהיה חזק מדי וימנע קיום יחסי מין בכלל (שזו גם טקטיקה להמנע ממחלות מדבקות אבל לא נראה לי שאנשים יתלהבו ממנה).

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מעין  On 15/03/2011 at 2:48 am

    האמת? אמצעי המניעה הטוב ביותר שאני מכירה הוא ילדים 😉 אז אולי פשוט נעודד ילודה 😀

  • מהגג  On 15/03/2011 at 8:33 am

    אחרי פוסט כזה, חייבים לשים לינק לשיר של סנדרסון http://www.mp3music.co.il/lyrics/11058.html

  • אורי  On 16/03/2011 at 9:49 am

    זה לא הכי קשור, ואני בטוח שענית לזה כבר בעבר, אבל בכל זאת – לגבי עניין הגועל מחרקים, זה נראה לי קצת בעייתי לומר את זה כאשר כמעט מחצית מהאנושות אוכלת חרקים באופן קבוע למחייתה. זה יותר משהו מערבי מאשר אבולוציוני.

  • גיל  On 16/03/2011 at 11:22 am

    זה בהחלט שילוב, אבל צריך גם להפריד סוגי חרקים שונים. אף אחד לא אוכל את המקקים המצויים שהם כנראה מעבירי מחלות גדולים יותר אלא חרקים אחרים (וגם אז מבשלים אותם, מה שמפחית את הסיכוי למחלות).

  • ענת  On 07/08/2011 at 10:37 pm

    אישה שחיה או בקשר עם גבר שהיא נרתעת ממנו, לא סתם סובלת מבחילות וכאבי ראש….מן תגובה חיסונית תמידית שכזו…

    ושלא יספרו לנו שזה נובע מ"פריג'ידיות" ונשים שלא מחורבות לעצמן. הן דווקא מאוד מחוברות לעצמן..אבל לא מספיק כדי להתרחק מאותם מרתיעים.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: