השפעות השלבים השונים של המחזור החודשי על התנהגות נשים

אחד הנושאים החמים ביותר בשנים האחרונות בשדה המחקר של פסיכולוגיה האבולוציונית הוא השינויים שנשים חוות בזמנים שונים של המחזור החודשי שלהן. יש אינספור שינויים התנהגותיים שתועדו רק בעשור האחרון. כך לדוגמא נשים בזמן ביוץ נוטות להתלבש בצורה פרובוקטיבית יותר, לבגוד יותר, ההליכה שלהן שונה, ואפילו השדיים שלהן יהיו סימטריים יותר. נשים מבייצות גם משפיעות בצורה לא מודעת על התנהגות גברים. הריח שהן מפרישות בזמן הביוץ אטרקטיבי יותר ואפילו מעלה את רמת הטסטוסטרון אצל גברים. יש הרבה שינויים כאלו שבאופן כללי מראים שנשים יותר אטרקטיביות בשיא הפוריות וגם ייטו לחפש בצורה פעילה יותר בני זוג, וזה לא משנה אם הן רווקות או בזוגיות, ממצא שהוא עקבי עם תאוריית הברירה המינית.

בפוסט הנוכחי אני מעוניין להציג שלושה מחקרים מהשנה האחרונה ששופכים אור חדש על הנושא, בתחומים שטרם נחקרו קודם ומראים עד כמה רחוקות ההשפעות הללו יכולות להיות.

עד כמה נשים מתקשרות הביתה בזמן הביוץ ועם מי הן משוחחות?

המחקר הזה יוצא מנקודת הנחה מוכרת למדי. בני אדם נמנעים מקיום יחסי מין עם הקרובים אליהם (בעיקר אחים, הורים או ילדים) מכיוון שילדים שנולדים מיחסי מין כאלו נוטים להיות בעלי פגמים גנטיים חמורים שמקטינים את סיכויי ההשרדות שלהם. הנטייה הזו אוניברסלית ואפשר לראות כמה היא חזקה רק מעצם תחושת הגועל שעולה כשחושבים על יחסים כאלו, מה שמראה עד כמה האיסור על גילוי עריות טבוע בנו אבולוציונית.

ישבו כמה חוקרות על המדוכה וחשבו איך הרתיעה האבולוציוניות מגילוי עריות עשויה לבוא לידי ביטוי בעולם המודרני. לשם כך הן גייסו 48 סטודנטיות (גיל ממוצע 19) בעלות מחזור סדיר שאינן משתמשות באמצעי מניעה כימיים כמו הגלולה (תנאי הכרחי למחקרים מהסוג הזה), ובחנו את פלט שיחות הטלפון שלהן. במיוחד התרכזו החוקרות במספר השיחות ובמשך הזמן שהסטודנטיות הקדישו לשיחות עם ההורים (שיחות יוצאות ונכנסות). השימוש בסטודנטים כמדגם מייצג שנוי לעיתים במחלוקת ודנתי בו בעבר, אבל דווקא במחקר הזה הוא מאוד אפקטיבי כי סטודנטים נוטים לגור רחוק מהבית ואחת האפשרויות הבולטות לשמור על קשר עם ההורים היא דרך הטלפון. ההשערה הייתה שהנטייה הלא מודעת מגילוי עריות תגרום לאותן סטודנטיות להמנע כמה שיותר משיחות עם האב בזמן הביוץ, לעומת זאת לא צריך להיות הבדל במספר וזמן השיחות כשהן לא מבייצות ואינן פוריות.

דבר ראשון שלא ממש קשור לנושא המחקר אבל נראה לי מעניין הוא שמתברר שנשים מתקשרות להורים שלהן המון, שלוש פעמים בשבוע לפחות, וזה עוד לפני שספרנו את השיחות שההורים מתקשרים אליהן. בכל מקרה, השערות המחקר המרכזיות אוששו על ידי הנתונים. בממוצע, הסטודנטיות התקשרו לאביהן פחות בזמן הביוץ ומשך השיחות איתם היה קצר יותר, בהשוואה לשיחות שהן קיימו עם אמהותיהן. לא נמצא שום הבדל בין האב והאם בתקופה הלא פורייה של המחזור. בנוסף, בנוגע לשיחות הנכנסות מההורים, הבנות שוחחו עם שניהם למשך זמן קצר יותר בשלב הביוץ, אבל הייתה להן נטייה גדולה יותר להמעיט במשך השיחה כשהן דיברו עם אבותיהם.

האבות אגב, התקשרו לבנותיהן אותו מספר פעמים בלי קשר למחזור שלהן. זה יכול לרמז על שני דברים לפחות: אחד, שהרתיעה מגילוי עריות מונעת בעיקרה מהתנהגות הנשים. שתיים, לאבות אין שום מושג מתי הבנות שלהן מבייצות.

נעיצת מבטים בבחורים יפים בזמן הביוץ

כשאתם נכנסים לחדר צפוף מלא באנשים זרים למי תשימו לב? את מי תזכרו אחר כך? רוב האנשים ייטו להסתכל על אנשים אטרקטיביים בני המין השני, אבל עד כמה הם זוכרים מי הם היו? זו השאלה שהטרידה את החוקרים במחקר הבא שגם בחן האם נשים יראו שינויים בזיכרון כתוצאה מהשלב במחזור שבו הן נמצאות. האם נשים יזכרו גברים אטרקטיביים טוב יותר בזמן שיא הפוריות? לשם כך גייסו 112 נשים עם מחזור נורמלי וסדיר. לנשים הללו ניתן סרט שהורכב על מצחן ונאמר להן שמטרתו למדוד פעילות מוחית שקשורה למערכת הראייה והשמיעה. בפועל, הסרט הכיל חיישן מגנטי שמדד את תנועות הראש שלהן וכך איפשר לחוקרים לדעת על מי הן מסתכלות. הנשים הסתכלו על מצגת שכללה ארבעה שקופיות, כל אחת מהן עם 8 תמונות, 4 של גברים, שניים מהם אטרקטיביים מאוד מבחינה חיצונית כפי שדורגו קודם על ידי שופטים בלתי תלויים ושניים לא אטרקטיביים.

לאחר מכן הציגו החוקרים 64 תמונות, 32 של האנשים במצגת ו-32 של אנשים שלא היו כלולים במצגת המקורית וביקשו מהן לדווח אלו תמונות הן זוכרות שראו קודם. התוצאות הראו באופן כללי שנשים הביטו בגברים ונשים יפים יותר זמן מאשר הן הסתכלו על גברים ונשים עם מראה מתחת לממוצע. בזמן הביוץ לעומת זאת, היחידים שעיניהן שזפה לזמן ארוך יותר היו הגברים האטרקטיביים יותר. הממצא המעניין יותר היה רמת האחזור של התמונות. מסתבר שלמרות שהן הסתכלו על גברים יפים למשך זמן ארוך יותר, הן לא זכרו אותם בצורה טובה יותר משאר האנשים.

מדוע נשים לא זוכרות גברים אטרקטיביים גם כשהן מבייצות? יתכן שזה קשור לניסיון לדכא זיכרונות של גברים יפים זרים שעלולים להוות סכנה. בעוד שבוודאי יש רווחים מהזדווגות עם גבר אטרקטיבי, יש גם צדדים שליליים למפגש עם אדם זר כזה שסביר שיהיה פחות נאמן מכיוון שנשים רבות אחרות ימצאו אותו אטרקטיבי. זוהי מעין פשרה שנשים מגיעות אליה באופן לא מודע שגורמת להן לא לזכור את אותם גברים באופן יוצא דופן, וכנראה גם קשורה לעובדה שלנשים באופן כללי יש אופציות רבות יותר למציאת בני זוג מאשר גברים.

כיצד השלב במחזור החודשי משפיע על צריכת אופנה של נשים?

מחקר שזה עתה פורסם בחן את ההשפעה שיש לזמן הביוץ על קניות של נשים ובמיוחד על קניות הקשורות לאופנה ויופי. מחקרים שונים הראו שנשים צעירות מקדישות זמן רב יותר למוצרי אופנה וקוסמטיקה ומשקיעות כספים רבים יותר בקניית בגדים בהשוואה לנשים מבוגרות יותר. הממצא הזה עקבי עם העובדה שנשים צעירות בגילאי פוריות חוות את התחרות הגדולה ביותר על בני זוג עם נשים אחרות בעוד נשים מבוגרות שאינן פוריות או שהפוריות שלהן בירידה מתחרות פחות עם נשים אחרות.

המחקר הנוכחי כלל סדרה של שלושה ניסויים שנועדו לבחון את ההשפעות של המחזור החודשי על העדפות הקנייה של מוצרים שונים. החוקרים יצרו אתר אינטרנט פיקטיבי שכלל בגדים שונים והנשים במחקר התבקשו לערוך בו קניות. הבגדים שהוצגו לנבדקות היו בגדים אמיתיים שנלקחו מאתרים של חברות שונות ושדורגו על ידי שופטים עצמאיים עד כמה הם אופנתיים וסקסיים. התוצאות הראו שנשים בשיא הפוריות נטו לקנות יותר בגדים אופנתיים וסקסיים בהשאווה לנשים לא פוריות, מה שתואם מחקרים אחרים שמראים שנשים מתנהגות בצורה סקסית יותר כשהן מבייצות.

ניסוי שני חזר על אותה פרוצדורה של הניסוי הראשון בשינוי אחד. לפני הניסוי הוצגו בפני הנבדקות תמונות של נשים וגברים שהיו או אטרקטיביים מאוד מבחינה חיצונית או לא. כל אישה הוטרמה (prime) לאחת מארבע האפשרויות הנ”ל.

התוצאות היו מעניינות בשני מישורים. באופן כללי, נשים קנו בגדים סקסיים ואופנתיים יותר כשהן צפו בתמונה של גבר אטרקטיבי וזה בלי קשר לזמן הביוץ שלהן. הממצא המעניין יותר היה שנשים מבייצות קנו בגדים סקסיים יותר כשהן ראו תמונות של נשים אטרקטיביות הרבה יותר מאשר כשהן הסתכלו על תמונות של נשים לא אטרקטיביות. לא היה הבדל בקניות אצל נשים שהסתכלו על תמונות נשים לא אטרקטיביות כתלות במחזור החודשי. אפשר לראות את סיכום ההבדלים בגרף הבא:

image

המסקנה של הניסוי הזה היא שנשים ששרויות בתחרות חריפה עם נשים אטרקטיביות אחרות, ייטו להשקיע כספים רבים יותר במוצרי אופנה או בלהראות סקסיות כדי לדכא את התחרות הזו. המחקר השלישי שיחזר את הממצאים מהמחקר השני אבל מצא שהנטייה לקנות בגדים סקסיים הייתה קיימת רק כאשר הנשים האטרקטיביות בתמונות היו מקומיות ולא גרו במקום המרוחק מאות קילומטרים מהמקום שאותן נשים גרו. מאוד הגיוני שנשים ישקיעו בתחרות עם נשים אחרות שמהוות סכנה מוחשית ולא יטרידו עצמן עם נשים זרות שלא סביר שהן מתחרות איתן על הגברים הנחשקים בסביבה.

המסקנה של הניסויים הללו היא שנשים רגישות הרבה יותר לרמזים המעידים על תחרות עם נשים אחרות, במיוחד כאלו הגרות בסמיכות להן. הנשים אינן מודעות להטיות הללו והבחירות שלהן נעשות ברמה עמוקה יותר, לא מודעת.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • pnina katz  On 15/01/2011 at 11:36 am

    מרתק ומסתדר לי עם מציאות מוכרת סביבי.
    מעניין למה ומדוע עלה הרעיון של בחינת ההתקשרויות בזמן מחזור וביוץ.
    האם העניין האמוציונאלי שגובר בעת זו אצל אישה מן הסתם מעורר צורך לחפש קירבה ולכן רף השיחות עולה?
    לגבי אופנה, צרכנות נראה לי הכי טבעי ונכון שנשים במצבי פחת עם הגוף רצות יותר ליפות או לפצות את עצמן.
    גם התחרותיות עם נשים כולל ההשלכות ראציונאלית לחלוטין.

  • shlomix  On 15/01/2011 at 12:18 pm

    המחקרים מעניינים וגם הניתוח שלך.
    עם זאת, המסקנות שהגעת עליהן על סמך המחקר השני נראית לי קצת מאולצות / far fetched.

  • גיל  On 15/01/2011 at 1:25 pm

    שלומי, צריך להבדיל בין הממצאים עצמם לבין למה הם קוראים. מה שכתבתי בסוף הוא בהחלט השערה ששווה לבדוק עד כמה היא נכונה.

    פנינה, אין ספק שיש חשיבות להבדלים האינדיבידואליים, נושא שלצערי פחות נחקר מבחינת הפסיכולוגיה האבולוציונית. גם אני חושב שנשים שפחות מרוצות מהגוף שלהן או כאלו שהן עצמן פחות יפות ייטו לקנות יותר עם ובלי קשר לביוץ.

    הנושא של מחקרים על המחזור החודשי עלה מתוך מחשבה שלא סביר שנשים איבדו את הייחום שלהן לגמרי.

  • Eli Gilad  On 15/01/2011 at 4:13 pm

    Interesting reading.
    What do you mean by writing
    "…לעובדה שלנשים באופן כללי יש אופציות רבות יותר למציאת בני זוג מאשר גברים."

  • גיל  On 15/01/2011 at 4:41 pm

    אלי, הכוונה היא שבגלל שנשים בררניות יותר בבחירת בני זוג, קל להם יחסית למצוא בן זוג. אולי זה לא יהיה הגבר הכי אידיאלי, אבל אם הן מעוניינות בבן זוג הן תמצאנה אחד. גברים לעומת זאת יכולים להשאר לבד ולא חשוב כמה ירצו בת זוג.

  • תרצה  On 16/01/2011 at 6:55 am

    גיל, בסופו של דבר בוודאי יש שימוש לתוצאות המחקרים… היה נחמד אילו ציינת למה מועילים מחקרים אלו. כאן זה ממש מתבקש. תודה.

  • גיל  On 16/01/2011 at 9:45 am

    לא בהכרח חייב להיות להם שימוש. כל אחד יכול לחשוב לעצמו אם הוא רוצה להשתמש בהם לצורך כלשהו, מה רע בסתם סקרנות?

    • תרצה  On 16/01/2011 at 1:45 pm

      האם אלו מחקרים קבילים בבתי המשפט? (בענייני הטרדה מינית אפשר לטעון על פיהם שהקרבן הייתה פרובוקטיבית…)

      • גיל  On 16/01/2011 at 2:05 pm

        לא. צריך להבחין בין מחקרים מדעיים שנעשים על מדגמים של אנשים לבין התנהגות פרטית. המחקרים הללו לא מראים שכל אישה בהכרח תתנהג ככה אלא שזה עובד בממוצע. בכל מקרה, גם אם אישה התלבשה או התנהגה בצורה פרובוקטיבית, איך זה יכול להצדיק הטרדה מינית?

  • תרצה  On 17/01/2011 at 12:38 am

    הכוונה שלי הייתה הפוכה לגמרי – אין הצדקה להטרדה מינית במיוחד לאור מה הספרות המחקרית! דהיינו, נשים בזמן הביוץ נשלטות על ידי תהליך ביולוגי שגורם להן – שלא ביודעיןוללא שליטה על כך – להציג את הצד הפרובוקטיבי ביותר שלהן… כפי שעולה מן המחקרים????

  • גיל  On 17/01/2011 at 5:22 am

    נכון, בכל מקרה, לא חשוב איך נשים מתנהגות זה לא נותן הצדקה להתנהגות של הגברים.

  • רות  On 19/01/2011 at 11:20 am

    אין בכוונתי לערער על המחקר ועל המסקנות אלא לאתגר את הקביעה שרתיעה מגלוי עריות מוטבעת בנו אבולוציונית.
    נראה לי שמספר המקרים שהדבר קורה בחברה שלנו (בהנחה סבירה שמעט יחסית מהמקרים נחשפים ומעוט מתוך אלה מגיע לתקשורת)מערערת על העובדה שזה אינסטינקט
    במקרה זה הטאבו נראה לי חברתי דוקא

  • גיל  On 19/01/2011 at 11:27 am

    רות, דווקא מהמקרים המצערים של גילויי עריות אפשר ללמוד הרבה על השורשים האבולוציוניים שלה. כך למשל, גילוי עריות מתרחש הרבה יותר כאשר מדובר באב חורג או באב שלא גידל את הבת שלו מה שמונע הטבעה של הרתיעה הזו מגיל מוקדם. בכל מקרה, הגיוני מבחינה אבולוציונית שהרתיעה מפני גילוי עריות חזקה יותר בקרב אחים ויותר מבנות כלפי האבות ולא להפך.

    אגב, אם זה טאבו חברתי אז למה הוא נוצר בכל מקום בעולם? ואיך זה שהוא מעורר תחושות גועל כל כך קשות בהשוואה לכמעט כל דבר אחר?

  • רות  On 19/01/2011 at 10:47 pm

    "תחושות גועל יותר מכל דבר אחר" על סמך מה אתה קובע את זה? האם נעשה מחקר שמוכיח את הדבר?
    נכון שהטאבו הנל הוא אחד החזקים והחמורים בחברה אבל דוקא ההזדעזעות העצומה שהוא מעורר אצל אנשים יכול להצביע על משיכה שמנסים לדכא (זו לא קביעה מדעית אלא אינטואיטיבית, אפילו ספרותית, מתוך הכרות עם בני אדם)

    ואם הטאבו אבולוציוני האם הוא לא היה צריך לבוא לידי בטוי גם אצל חיות? גנטית, אין הבדל-גם אצלן זה לא הכי מומלץ מבחינת בריאות הצאצאים

  • גיל  On 20/01/2011 at 8:10 am

    רות, נעשו לא מעט מחקרים על הנושא, תחושת הגועל האוניברסלית מגילוי עריות דומה לתחושות גועל שיש מהפרשות למשל (שגם היא מסיבות אבולוציונית). את יכולה לחשוב על משהו שמעורר תחושות חזקות כאלו?

    בעניין המשיכה, דווקא הוכח שלהפך. מחקר מפורסם על ילדי קיבוצים מצא שכאשר הייתה לינה משותפת, אפילו לא זוג רומנטי אחד נוצר אצל ילדים שגדלו באותה קבוצה גיל מכיוון שתנאי הגידול שלהם חיקו מגורים של אחים ואחיות. כשיש משיכה שהיא מדוכאת, תמיד יהיו מי שיפרו אותה, אבל במקרה כזה זו אפילו לא אופציה.

    אי קיום יחסים עם אחים או אחיות קיים במידה מסוימת אצל חיות אחרות אבל הסיבה שזה בולט מאוד אצל בני אדם היא בגלל האבולוציה הייחודית שלנו. כשחתולה ממליטה הרבה גורים ביחד היא יכולה להרשות לעצמה גור אחד או שניים מקרוב משפחה, מקסימים אם הוא לא ישרוד הנזק לא יהיה גדול. אצל בני אדם נולד לרוב תינוק בודד והוא דורש השקעה עצומה עד שהוא יכול לעמוד בפני עצמו. תינוקות עם בעיות הן הפסד אבולוציוני עצום שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

  • בתיה  On 14/02/2011 at 3:58 pm

    בתרבות האיראנית בקדומה יחסי מין בתוך המשפחה היו רצויים ונחשבו לחלק ממצוות הדת (עפ"י הרצאה ששמעתי מד"ר תמר עילם גינדין)

  • גיל  On 14/02/2011 at 4:05 pm

    לא שמעתי על זה אבל יכול להיות.

  • ענת  On 07/08/2011 at 11:48 pm

    אם אכן, הבנות נרתעות ונגעלות במיוחד מרעיון קיום היחסים בתוך משפחה (באמת קשה לחשוב על משהו יותר דוחה מזה) ואבות לא מגלים רתיעה דומה – יש כאן מסמך חשוב ביותר.

    גיל, האם ידוע לך אם קיימים היום אנשי מדע התומכים בגשתו של פרויד? האם ידוע לך אם קיים עדיין טיפול פסיכואנליטי פרוידיאני?
    מהי ההתייחסות לתאוריות שלו כיום ?
    (אני כמובן מתנגדת בתוקף לרוב התאוריות שלו)

  • גיל  On 08/08/2011 at 12:03 am

    ענת, מבחינה מדעית אין תמיכה לרוב הרעיונות של פרויד ולפסיכואנליזה. לצערנו יש עדיין מטפלים פסיכואנליטים. בזמנו כתבתי פוסט שעורר הרבה הדים כשיצאתי נגד הטיפולים הנפשיים הלא מדעיים ובזכות טיפולים התנהגותיים קוגנטיביים: https://greengross.wordpress.com/2010/01/29/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/

  • גיל  On 08/08/2011 at 12:05 am

    אגב, אני רואה שאת קוראת הרבה פוסטים ומגיבה עליהם ושמח על זה, אני מבין שפתאום גילית את הבלוג?

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: