הקשר בין חוזק פיסי לקול

הקול האנושי ייחודי לגבי כל אדם. השערות שונות בדקו לאחרונה האם יש קשר בין מאפייני קול שונים ליתרונות או חסרונות שהוא עשוי להניב, במיחד כאלו הקשורים לרבייה. כתבתי לא מזמן איך גובה הקול נמצא במתאם עם מספר הילדים בחברה מסורתית אצל גברים. אחת ההשערות הבולטות היא שקול נמוך מאפיין אנשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות, משהו שמהווה גורם משיכה עבור נשים. מחקר שפורסם לאחרונה בדק את הקשר בין גובה הקול לחוזק פיסי ב-8 תרבויות שונות ואת ההשלכות שיש לזה לאבולוציה שלנו.

הנחת המוצא של המחקר היא טריוויאלית למדי. חוזק פיסי היווה יתרון השרדותי ברור לאורך כל האבולוציה שלנו, בעיקר עבור גברים. גברים חזקים יותר יכלו לשרוד בסביבות עם תנאים אקולוגיים קשים יותר, יכלו להגן על הסביבה ועל המשפחה בצורה יעילה יותר, יכלו להטיל את מרותם על יריבים חלשים יותר, וסביר שהיו גם ציידים טובים יותר. מחקרים קודמים הראו שגברים חזקים יותר נחשבים לאטרקטיביים יותר מבחינה חיצונית, יש להם פרטנריות מיניות רב יותר ואפילו מאבדים את הבתולין בגיל צעיר יותר.

דרך יעילה אחת להעריך חוזק פיסי היא פשוט להביט על האדם שמולך. אתלטיות היא גורם משיכה בולט מאוד עבור נשים ומספיק מבט חטוף בתמונה כדי להעריך נכונה במידה רבה של וודאות עד כמה חזק אדם מסוים. אבל חוש הראייה הוא חוש מוגבל, במיוחד בתנאים שאפיינו ציידים לקטים לאורך רוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. בחברות ציידים לקטים התאורה בלילה מועטה וקשה לזהות אנשים לפי מראם. לפעמים, במיוחד בזמן עימותים שונים, אנשים עומדים במרחק רב אחד מהשני מה שעוד מקשה על הערכת חוזקם הפיסי. בני אדם אגב אינם היצורים היחידיים שקול יכול להוות עבורם מקור מידע להערכת חוזק פיסי. איילים, קרפדות, בבונים וינשופים עושים את זה כל הזמן. מכל הסיבות הללו רצו החוקרים לבדוק האם הקול יכול להעביר מידע גם לגבי חוזקם הפיסי של אנשים, מידע שאי אפשר לקבל על ידי שימוש בחוש הראייה בלבד.

כדי לבדוק את הנושא נאסף מידע ממדגם גדול של אנשים שכלל 8 תרבויות שונות. התרבויות הללו כללו בין השאר חברות של ציידים לקטים, חברות חקלאיות, ותרבויות מערביות מודרניות. דגימות קול נלקחו מהאנשים בכל תרבות  כמו גם מדידות שונות המעידות על חוזק פיסי. המדידות לא היו זהות בכל מקום ולכן נורמלו מבחינה סטטיסטית כדי לאפשר השוואה מתאימה. המדידות הללו כללו בין השאר: עוצמת לחיצת יד, היקף שריר הזרוע, מדידת גודל שרירי החזה והכתפיים וגם הערכת החוזק על ידי שופטים חיצוניים שבחנו תמונות מלאות של הגוף. בנוסף נמדדו המשקל והגובה לרוב הנבדקים. לאחר מכן, סטודנטים מאוניברסיטת סנטה ברברה העריכו את החוזק הפיסי של האנשים על פי דגימות הקול.

תוצאות המחקר הראו שהייתה התאמה גדולה מאוד בין הערכת החוזק הפיסי על פי הקול בלבד לבין המדידות הפיסיות השונות של חוזק. ככל שהקול עמוק ונמוך יותר כך האנשים נתפסו כחזקים יותר ובצדק. לא היה הבדל בין הערכת החוזק הפיסי שנבעה מהכרת השפה המדוברת. האפקט היה חזק יותר עבור גברים לעומת נשים, למרות שגם אצל נשים היה ניתן לזהות את החוזק הפיסי על פי הקול. בנוסף, נבדקים בעולם המערבי נתבקשו לספק את ההיסטוריה שלהם בכל הנוגע להשתתפות בקרבות פיסיים, ריבים או מכות. המעריכים התבקשו להעריך עד כמה חזקים לדעתם אותם נבדקים אם ישתתפו בקרבות פיסיים. ההערכה הזו חפפה כמעט במלואה להערכה עד כמה חזקים הם היו. במילים אחרות, אנשים מקבילים כמעט אחד לאחד בין חוזק פיסי ליכולת ללכת מכות. מה שמעניין הוא שהיה קשר מובהק בין שתי ההערכות הללו לבין ההיסטוריה המדווחת של השתתפות בקרבות. אנשים שהלכו מכות לעיתים קרובות יותר נתפסו ככאלו שיהיו מעורבים יותר בקרבות על ידי אלו שהאזינו לקולם. כלומר, לא רק שאנשים עם קול נמוך הם חזקים יותר, החוזק הזה גם מוביל בממוצע לאינטרקציות אלימות יותר ולתוקפנות יתר.

מה שעוד מעניין מתוצאות המחקר הזה הוא שהערכות לגבי חוזק פיסי על ידי האזנה לקול לא חופפות במלואן  את ההערכות שנובעות מהסתכלות בתמונות למרות שיש מתאם חיובי ביניהן. כלומר, להאזנה כמו גם לראייה יש מאפיינים ייחודיים הכוללים רמזים המעידים על חוזקו הפיסי של אדם. ההערכות הללו גם בלתי תלויות במשקל וגובה של הגברים. משקל וגובה לא ממש תורמים להערכת חוזק פיסי כשלעצמם אצל הגברים. אצל הנשים לעומת זאת, ברגע שלוקחים בחשבון משקל וגובה, כל ההערכות החוזק הפיסי כתלות בקול נעלמות. במילים אחרות, יש קשר הדוק בין משקל וגובה לקול אצל נשים שמשפיע בצורה מכרעת על ההערכה של החוזק הפיסי שלהן. עוד ממצא מעניין היה שהערכות החוזק הפיסי של הגברים עצמם (שנשאלו עד כמה הם מעריכים שהם חזקים בהשוואה לגברים אחרים) לא עמדה בשום יחס לחוזק הפיסי האמיתי שלהם או לקול.

המסקנות הכלליות מהמחקר הן שקול מכיל מאפיינים מיוחדים שמעידים על חוזק פיסי, במיוחד של גברים, ושאנשים טובים מאוד בהערכת היכולת הפיסית הזו על ידי האזנה לקול בלבד. המידע הזה הוא מידע ייחודי שאי אפשר לחלץ מהסתכלות בלבד באנשים אחרים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דינה ראלט  On 11/12/2010 at 11:40 pm

    מעניין אם פיתוח קול ישפיע על החוזק הפיסי…

    • עדו  On 12/12/2010 at 12:35 am

      תתפלאי דינה, אם אתה מתאמן בקראטה או סוג של אומנות לחימה כלשהי אחד הדברים שמלמדים אותך הוא לשלוט בנשימה, בדיוק כפי שמלמדים אותך בפיתוח קול. כולנו יודעים שאם מישהו מאיים עליך הנשימה שלך הופכת שטחית ומאומצת מהפחד, מה שמוזר הוא שאם אתה שולט בנשימה ומכריח את עצמך לנשום עמוק ואיטי יותר הפחד נחלש בהתאמה. למרות שזה נשמע לא הגיוני (האיום החיצוני נשאר כשהיה) העובדה היא ששליטה על התגובה הפיזית של הגוף גם משפיעה על הרגש שאתה מרגיש כלפי המצב למרות שכאמור המצב עצמו נשאר כשהיה.
      אז כן, פיתוח קול במובן מסויים משפיע, אם לא על החוזק הפיזי אז על היכולת שלך להתמודד עם סכנה.

  • גיל  On 12/12/2010 at 12:43 am

    אני מניח שזה עובד בצורה דומה להבעות פנים. כשכריחים אנשים לחייך כשהם עצובים הם מרגישים טוב יותר. זה עובד גם על רגשות אחרים, למשל לאנשים שהתבקשו לשים עיפרון בין השיניים שלהם הרגישו יותר כעס בהשוואה לקבוצת ביקורת שעשתה אותה משימה.

  • תרצה  On 12/12/2010 at 2:07 am

    ההנחה שהצגת כאן, בדבר הרושם המתקבל מחוש הראייה לעומת חוש השמיעה באשר לחוזקו הפיסי של אדם במבט אבולוציוני, הגיונית למדי. האם עידן הטלוויזיה לא שינה את המצב? העימות הטלוויזיוני הראשון בהיסטוריה של החברה הדמוקרטית המערבית לקראת בחירות לנשיאות/ראש הרשות המבצעת, התקיים בין קנדי לבין ניקסון ב- 1960. תוצאותיו טרפו את הקלפים לטובת חוש הראייה, בהקשר ההוא.
    אולי אפשר להקיש מכך לגבי ההתרשמות שלנו והערכת כוח פיזי של אחרים, הנשענת על עומק וגובה הקול, לעומת הערכה הנשענת על מראה עיניים?
    במילים אחרות, מה יותר משפיע בימינו על הערכת כוח פיזי של אחרים, חוש הראייה או השמיעה?

  • גיל  On 12/12/2010 at 8:36 am

    תרצה, הנחת המוצא היא שלמרות שהתרבות המודרנית משפיעה, המוח שלנו מחווט עדיין להעדפות או שיפוטים שהאבולוציה עיצבה. במקרה של קנדי נגד ניקסון היה דווקא דבר מעניין. כל מי שצפה בטלביזיה חשב שקנדי ניצח כי ניקסון נראה רע, הזיע, זז כל הזמן. לעומת זאת, מי שהקשיב לעימות ברדיו דווקא חשב שניקסון ניצח בעימות כי תוכן הדברים שלו היה משכנע יותר.

  • זהר איתן  On 13/12/2010 at 9:35 am

    הקשר בין גובה קול לדומיננטיות, אגרסיביות וכו' הוא נושא שנחקר על ידי אתולוגים (חוקרי התנהגות בע"ח) כבר בשנות ה70. קשר כזה התגלה אצל עשרות מינים של יונקים ועופות. ר' למשל:
    Morton, E. (1994). Sound symbolism and its role in non-human vertebrate communication. In L. Hinton,
    J. Nichols & J. Ohala (eds.), Sound Symbolism, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 348-65.
    Ohala, J. (1982). The voice of dominance. Journal of the Acoustical Society of America, Vol. 72, p. S66.
    Ohala, J. (1983). Cross-language use of pitch: an ethological view. Phonetica, Vol. 40, pp. 1-18.
    Ohala, J. (1984). An ethological perspective on common cross-language utilization of F0 in voice.
    Phonetica, Vol. 41, pp. 1-16.
    Ohala, J. (1994). The frequency code underlies the sound-symbolic use of voice pitch. In L. Hinton, J.
    Nichols & J. Ohala (eds.), Sound Symbolism, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 325-47.

  • גיל  On 13/12/2010 at 10:10 am

    כן, זה נכון (ציינתי את זה גם בספורט). אתולוגים חוקרים כבר הרבה שנים הרבה דברים הקשורים לקול.

  • מלח הארץ  On 13/12/2010 at 10:38 am

    ממש גילוי המאה… ארצה רק להאיר את תשומת לבם של אותם פרופסורים ודוקטורים, שהגילוי הזה הוא ממש לא חדש. הוא אף מוטבע ומושרש בשפה העברית העתיקה והחכמה:
    גר-און = גרון
    שם-אש = שמש

    וישנן עוד כל מני דוגמאות מעניינות

  • גיל  On 13/12/2010 at 10:40 am

    מלח, אתה מכיר עוד מחקר שבדק את הנושא? אשמח לשמוע עליו.

    • מלח הארץ  On 13/12/2010 at 10:57 am

      ובכן, לא בציוויליזציה הנוכחית של היום.
      שלא תבין אותי לא נכון, נהניתי לקרוא את הכתבה. רק הרגשתי צורך להזכיר את העובדה המעניינת, שתרבויות שונות בזמנים שונים אצרו בתוכן (למשל בשפה) ידע שהיום כביכול אנו מגלים מחדש. הרי גם הגלגל לא הומצא רק פעם אחת.

  • גיל  On 13/12/2010 at 11:09 am

    מלח, אני לא חולק על זה. יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מתרבויות שונות אבל בסופו של דבר יש גם הרבה מיתוסים שגויים. כדי לבחון דברים בצורה אובייקטיבית חייבים את השיטה המדעית.

    • מלח הארץ  On 13/12/2010 at 11:50 am

      אין ספק שהכלים של היום משוכללים. אבל גם בעבר היה מדע, הוא פשוט היה בתלבושת קצת שונה. ידע שקיים אלפי שנים, הגיוני שישחק בחלקו עם הזמן. כשהאנשים שמעבירים אותו מדור לדור לא תמיד מבינים אותו עד הסוף או לא יודעים להסבירו בצורה מספיק ברורה נוצר טלפון שבור.
      אבל במקרה הנוכחי זה לא תופס, כיוון שהידע מושרש בשפה עצמה בצורה כ"כ עמוקה, חכמה ויסודית, כך שאין שום סכנה שיאבד. ככל הנראה, רוב האנשים גם אינם שמים כ"כ לב ממה מורכבות המילים בשפה המדהימה שלנו. זה שווה התייחסות.

      • גיל  On 13/12/2010 at 11:53 am

        אני לא יודע למה אתה מתכוון במדע, אבל המדע המודרני זה משהו שקיים רק כמה מאות שנים. בחברות מסורתיות לא היה מדע במובן המקובל והחכמה הועברה מדור לדור על ידי סיפורים. לפעמים זה עבד, הרבה פעמים לא.

  • מלח הארץ  On 13/12/2010 at 12:36 pm

    פה אנחנו כבר לא כ"כ מסכימים. ההבדל העיקרי לדעתי, בינינו לבין תרבויות קדומות הוא הגלובליזציה. היום הידע נגיש לכל. בעבר היו דברים שהיו ידועים למעטים בלבד. תמיד היו חכמים ששאלו את השאלות, והצורה הטובה ביותר להעביר אותו הלאה היא באמצעות מיסטיקה וסיפורים שיהיה קל לזכור. זה סוג של הצפנה. לא כל מי שנחשף אליהם יבין את המשמעויות הרציונליות, אבל תפקידה של המסורת היא להעביר הלאה עד שיבוא מי שיוכל.
    עד כמה שידוע לי (אני לא מומחה גדול לאבולוציה) ניתן למצוא הקבלות בין סדר הבריאה כפי שכתוב בספר בראשית, לבין סדר ההתפתחות האבולוציוני של החיים על פני כדור הארץ.
    אגב, במצב היפותטי בו תושמד הציוויליזציה שלנו (מלחמה גרעינית למשל), הגיוני ביותר שמי שישרוד יעביר גם הוא את המידע שברשותו בצורת סיפור.

  • SilentMike  On 13/12/2010 at 3:35 pm

    זה מאוד מוזר. נראה שקול נמוך יהיה הדבר שהכי קל לזייף כדי לשדר מסרים מטעים.

  • גיל  On 13/12/2010 at 5:33 pm

    מלח, לא. אין שום הקבלה בין סיפור הבריאה לאבולוציה זה סתם קשקוש של בריאתנים. אני מסכים איתך שהעברת ידע מדור לדור דרך סיפורים היא דרך מקובלת בהרבה תרבויות. אבל זו לא דרך טובה לשמור על ידע בצורה שיטתית ומדויקת.

    • מלח הארץ  On 14/12/2010 at 12:50 am

      עזוב את הבריאתנים שיעשו הכל בשביל לאנוס את המציאות כך שתתאים להם לספר.
      לא היה בעבר ים שכיסה את כדוה"א? החיים לא החלו במים? עד היום הם מתחילים במים, אצל כל בע"ח (עד כמה שידוע לי). לא היה צומח לפני לפני הווצרותם של צורות חיים מנותקות מהקרקע?
      אם ישנן טעויות זה רק מוכיח בעיניי עוד יותר, שאנשים הם אלה שכתבו את זה עפ"י הבנתם את העולם.

  • SilentMike  On 14/12/2010 at 4:44 am

    ובתוספת לדברי מלח. הצמחים (והארץ) לא נוצרו לפני השמש?

    אופס.

  • מלח הארץ  On 14/12/2010 at 12:40 pm

    פה בדיוק הבעייה. ישנה כפילות לא מובנת בתחילת הספר. בפסוקים הראשונים כן יש התייחסות לחושך ולאור ולמעבר בין ימים. אחרי כמה מאורעות פתאום חוזרים לעניין הזה בפירוט. לא ברור למה.

  • SilentMike  On 14/12/2010 at 1:45 pm

    כי זה מיזוג של שני מיתוסים (עיקריים, וכנראה עוד כמה משניים) שעברו בע"פ בקרב עמים של illiterates במזרח התיכון? כי זו אגדה? כי מדובר באנשים שממש האמינו שאין שום בעיה עם הרעיון של אל שבורא את הארץ (השטוחה) ביום הראשון, את הצמחים ביום השלישי, ואת השמש ביום הרביעי?

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 12:44 am

    על עניין האלוהים והזמן ניתן להתווכח, אבל אגדה זה בטוח לא. אני עצמי אתאיסט אבל אני לא מזלזל כמוך בפילוסופיה ובחומר המדעי (כן מדעי) שמצוי בתנ"ך. אגב, אני לא מכיר מקום בספר בראשית שכתוב בו שהארץ שטוחה. העובדה שגלילאו הוכיח זאת אחרון, עדיין לא אומרת שהוא היה גם הראשון (ראה תגובותי השניה בנוגע לגלגל).

  • SilentMike  On 15/12/2010 at 3:52 am

    אם אתה מתייחס לתנ"ך כחומר מדעי אז הוא בהחלט ראוי לזילזול. אלו מיתוסים פרמיטיביים שבמקרה הצליחו להתנחל במוחות של אנשים ולשרוד. בתור "מדע" התנ"ך הוא פשוט זבל.

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 5:22 am

    טוב, הויכוח הזה לא יוביל לשום מקום. לא כל התנ"ך הוא מדע, אבל יש בו המון ידע שאנחנו מגלים רק בשנים האחרונות.
    מי שחושב שהיום אנחנו כ"ל מתקדמים ופוסל את יכולותיהם של תרבויות העבר הוא קצת מנוכר.
    איך בני המאיה ידעו לצייר במדויק את הצד הרחוק של הירח? או כיצד המצרים הקדמונים העבירו אבנים ששוקלות מאות טונות ממקום למקום? באמצעות מה הם האירו את הפירמידות? או איך ידעו בפרו לבנות פסלים של הדינוזאורים לפני 4000 שנה?

  • SilentMike  On 15/12/2010 at 5:42 am

    "לא כל התנ"ך הוא מדע"

    התנ"ך הוא לא מדע. לא כולו, לא קצתו, לא כלום.

    "איך בני המאיה ידעו לצייר במדויק את הצד הרחוק של הירח?"

    הם לא ידעו.

    "כיצד המצרים הקדמונים העבירו אבנים ששוקלות מאות טונות ממקום למקום?"

    גלגלים וחבלים והרבה ידיים עובדות.

    "באמצעות מה הם האירו את הפירמידות?"

    אור השמש ו/או אש.

    "או איך ידעו בפרו לבנות פסלים של הדינוזאורים לפני 4000 שנה?"

    סביר להניח שלא ידעו.

    יתרון אחד שאכן היה לבני תרבויות קדומות עלינו הוא שלא היה להם אינטרנט. לכן עוצמתו של מבול הבולשיט שנחת עליהם מדי יום ביומו היתה פחותה. לא היו להם את כל הבלוגים האלה של ההזויים, כדי לקרוא בהם שטויות ולקבלן כעובדות.

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 11:15 am

    טוב, אתה יותר מדי אטום ומקובע על מסגרות המיינסטרים. הרי כבר הוכח שלא ניתן להעביר את אותן אבנים (לא של הפרמידות, אלא של המקדשים שלצידם) באמצעות אבנים וחבלים. אור השמש מפסיק לעבור לאחר כמה משחקי מראה ואין מספיק חמצן בתוך הפרמידות בשביל להאירן באש (לא נמצאו גם כל סימנים שמעידים על אש כמו במערות).
    בפרו נמצאו פסלים של דינוזאורים, חלקם של זנים שנתגלו לנו רק לאחרונה ובנוסף גם כאלה שאינם מוכרים לנו.
    ובני המאיה, שעיסוקם המרכזי היה סביב הכוכבים, אכן ציירו במדויק את הצד הרחוק של הירח ואף עיטרו איתו את מקדשיהם.
    האטימות הזו שווה לדת בחוסר היכולת שלה להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. גם אם טרם נמצאו הסברים, אי אפשר להתעלם מהעובדות בשטח ולהגיד שהם לא היו ולא נבראו. (הדומאות שציינתי נבדקו בתנאי מעבדות שונות על אמיתותן ונמצא שאין מדובר בזיופים)

  • גיל  On 15/12/2010 at 11:19 am

    מלח, תהיה רציני. אתה מספר פה כל מיני אגדות אורבניות. יש לך קישור למקור רציני שמאשש משהו ממה שאתה אומר? נורא נוח לתייג מי שחולק עליך כאטום אבל זו לא הצורה שמדע עובד. יש פרוצדורות מקובלות כדי לקבוע אם משהו אמיתי או לא ולהאשים את הצד השני שהוא אטום בלי לספק כל הוכחה לנכונות הדברים לא ממש משכנע.

  • SilentMike  On 15/12/2010 at 11:23 am

    מלח.

    אני אטום לפנטזיות שלך ומקובע במציאות. קריאה בשמות אינה תחליף לראיות. הטענות שלך מגוחכות וכנראה שמקורן בכל מיני בלוגים ותוכניות טלויזיה הזויות. כמו שגיל אמר אין לך ראיות לטענות האלה, הן אינן מבוססות במציאות. אתה זוכר את המציאות? אני בטוח שפעם היה לך קשר אליה.

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 12:37 pm

    http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/12181/88/

    אם תתעקשו אני מוכן לעשות מאמץ ולהגיע גם למקורות באנגלית
    ובנוגע לשאר הדוגמאות.. הן קצת חיוורות בעיניי לעומת זו, אבל גם אליהן לא ממש מסובך להגיע.
    silentmike לא הייתה לי שום כוונה להקניט אותך. גם אני מעדיף הסברים שהם יותר "מחוברים לקרקע", אבל לא בכל מחיר.

  • SilentMike  On 15/12/2010 at 1:20 pm

    ה-"מקור" שלך הוא עלון של כת ניו-אייג' סינית.

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 1:24 pm

    למה אני לא מופתע מהתגובה. אז אני מבין שכל מה שכתוב שם הוא שקר אחד גדול שלא שווה התייחסות. טוב, בהזדמנות אני אפשפש ואמצא את המקור.

  • מלח הארץ  On 15/12/2010 at 1:26 pm

    אגב, גם על המאמר הנ"ל היו לא מעט שהרימו גבה. אני לא חושב שאני הוזה אם אני מצליח למצוא בו את ההגיון.

  • SilentMike  On 15/12/2010 at 1:32 pm

    אפילו העלון של כת הניו-אייג' מציין שה-"תגליות" מוטלות בספק, שיש הסוברים שהן מזויפות. אני יודע שיש כל מיני מקומות באינטרנט שכתובים בהם כל מיני דברים משונים. אבל צריך מינימום של ביקורתיות בקשר לקבלת מידע.

  • גיל  On 15/12/2010 at 2:05 pm

    מלח, במדע יש כללים ואתה חייב לשחק לפיהם אם אתה מעוניין לשכנע אחרים בצדקת הטענות שלך. אחת מהן היא להביא מחקרים מכתבי עת שעברו שיפוט עמיתים ולא כל מיני עלונים. הרי כל אחד יכול לכתוב היום מה שהוא רוצה באינטרנט אז זה הופך את זה לנכון?

  • צור  On 15/12/2010 at 4:29 pm

    Silent Mike באמת מעלה נקודה מעניינת בנוגע לזיוף הטון.
    מהמעט שאני יודע על אבולוציה בראי תורת המשחקים, אם אין עלות לתכונה מסוימת (למשל זיוף קול נמוך) בעייתי שתכונה זו תהיה מדד לעוצמה. זו סיבה שגודל, למשל, הוא לרוב מדד טוב (גודל בא עם מחיר כבד בעולם החי).
    האם לא הגיוני לצפות שהאבולוציה הייתה מובילה לכך שלכולנו היה קול עמוק יותר? אני יוצא מנקודת הנחה, אגב, שקול עמוק לא נובע באופן בלעדי מטסטוסטרון גבוה.

    אגב, מלח הארץ, יש הרבה מקרים נחמדים שאפשר לכאורה להוכיח שבעבר ידעו המון (שמעתי פעם שהסנהדרין דייקו בזמן מחזור השמש כמו הניסויים המודרניים ביותר כיום). רובם לא מבוססים או מסתמכים על כך שהטקסט כל כך ארוך, שאפשר למצוא התאמות.
    אני לא מסכים כל כך שבעבר הידע היה קרוב למדע של היום. בעבר התפתחה אינטואיציה, שלעתים התאימה למציאות ולעתים לא.

  • גיל  On 15/12/2010 at 5:47 pm

    אני מניח שאפשר לזייף טון עד גבול מסוים. ברגע שהפער בין הטון האמיתי למזויף גדול זה נשמע מאוד מלאכותי. אבל זו באמת שאלה ששווה לבדוק.

    • SilentMike  On 15/12/2010 at 5:53 pm

      אולי אבולוציה של פרטים בעלי מנעד רחב…

      לפי הפרמטר הזה אני מאוד evolved.

  • ענת  On 08/08/2011 at 12:19 am

    מלח הארץ, מה כ"כ גאוני בשמש=שם אש?
    נצא מנקודת הנחה שהמילה שמש התפתחה לפני המילה "אש". סביר להניח שהאסוציאציה למראה האור הזה (אור האש), ואז החליטו לקרוא לכך בשם דומה או בחצי מהשם "שמש".

    ומה המשמעות של המילה שם? שים לב שהמילה דומה באופן מדהים למילה שמש.
    אולי השם (האל) הוא השמש ?

    ומה עם המילה מסרון? וואוו זה גאוני. המילה מסר ואון מסתתרות שם. מסר -on…

  • גיל  On 08/08/2011 at 12:31 am

    ענת, לא סביר שמלח הארץ יענה לך..

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: