הגבולות בין מדע ופסבדו מדע – המקרה של SETI

כמעט כל סטודנט לתואר ראשון במדעי החברה נתקל באחד הקורסים הראשונים שעוסקים בשיטות מחקר במאמרו המפורסם של קרל פופר: “מדע: השערות והפרכות”. במאמר הקלאסי שוטח פופר את משנתו הפילוסופית בנוגע למה נחשב מדעי ומה לא, וטובע את עיקרון ההפרכה המזוהה איתו. למי שלא מכיר את המאמר, הטענה המרכזית של פופר בו היא שעל מנת שתאוריה מסוימת תחשב מדעית, היא חייבת לעמוד לעמוד במבחן הפרכה. מהו אותו מבחן הפרכה? זהו מבחן אובייקטיבי שבוחן השערות מסוימות הנובעות מהתאוריה, ושאם היא לא נכונה אז הן יתבררו כלא נכונות. על פי ההגיון הזה, כל תאוריה חייבת שיהיו בה איסורים שונים, דברים שלא יכולים להתרחש במסגרתה. ככל שהתאוריה אוסרת יותר על ארועים שונים מלהתרחש, כך היא טובה יותר, ובמקרה שהם מתגלים כנכונים היא גם מופרכת.

הדוגמא הקלאסית שפופר נותן לתאוריה שאינה ניתנת להפרכה היא הפסיכואנליזה. אם אדם מסוים פונה לטיפול פסיכואנליטי, לא חשוב מה הוא יספר על עצמו, תמיד המטפל יוכל להמציא סיפור שתואם את הנחות היסוד של הפסיכואנליזה ומתאים לאותו אדם. במילים אחרות, כל מה שמטופל מספר ניתן לאישוש על ידי הפסיכואנליזה. כך למשל, אם הפסיכואנליזה גורסת שכל דבר נובע מהדחקה אל הלא מודע, אז כל התנהגות תפורש כהדחקה בלי בכלל לבחון את האפשרות שאין מדובר בהדחקה. מהצד השני, תורת היחסות של איינשטיין היא תאוריה שמנבאת ניבויים מדויקים מאוד שניתנים לתצפית אובייקטיבית. הם נובעים ישירות מהתאוריה ואו שהם נכונים או שלא (הם כן). אילו היה מתברר שתצפיות מסוימות סותרות את תורת היחסות אז היה צורך לשנות את התאוריה או לזנוח אותה כליל (כמו שנעשה עם תאוריית הכבידה של ניוטון).

מעיקרון ההפרכה מסיק פופר שתאוריה מדעית טובה צריכה לעמוד במה שהוא קורא “חיזויים מסתכנים”. כלומר, לנסות לחזות דברים בדיוק רב ככל הניתן על פי התאוריה. ככל שהתצפיות תואמות למה שהחיזויים מנבאים, כך התאוריה חזקה יותר. נגזר מזה שתאוריה שאינה “מסתכנת” בחיזויים שלה או שכל תצפית או ממצא אמפירי ניתן להסבירו על פי התאוריה (כמו שקורה עם פסיכואנליזה או מרקסיזם, דוגמא אחרת שלו) אינה ניתנת להפרכה ואינה מדעית. יתרה מזאת, השיטה המדעית, אליבא דפופר, צריכה להיות כזו שמנסה כל הזמן לסתור ולהפריך תאוריות.

לא במקרה הזכרתי בתחילת הפוסט שאת עיקרון ההפרכה מלמדים בעיקר כחלק מתוכנית הלימודים במדעי החברה. תחומים שונים במדעי החברה עסוקים בניסיונות להגדיר עצמם כמדעיים, בדומה למדעי הטבע או המדעים המדויקים יותר. במדעי החברה יש תחומים מדעיים יותר או פחות, אבל דורות רבים של סטודנטים גדלו להאמין שעיקרון ההפרכה הוא המבחן האולטימטיבי לבחינה האם התחום או התאוריה שהם עוסקים בו הם מדעיים. זה מעט מצער, כי בפועל יש לעיקרון ההפרכה מגבלות. הבעייה העיקרית עם עיקרון ההפרכה שמדובר בצורת הסקה דדוקטיבית, כלומר מהכלל אל הפרט. לפי פופר המדע צריך להתקדם על ידי זה שאנחנו נחפש כל הזמן הפרכות או מקרים יוצאי דופן שלא מתאימים לתאוריה. זה בניגוד לשיטה האינדוקטיבית שבה נחפש ראיות מאששות לנכונותה. הבעייה עם צורת הסקה כזו היא שהיא פשוט לא מייצגת איך מדע עובד בפועל. מדענים אינם עסוקים כל הזמן בניסיון להפריך את התאוריה שלהם, אלא להפך. הם עורכים תצפיות, מבצעים ניסויים, אוספים ממצאים – כל זה בניסיון לגבש תאוריה או למצוא חיזוקים לתאוריה מסוימת. כלומר, יש חשיבות גדולה למציאת אישושים רבים שמובילים אותנו לחשוב שתאוריה מסוימת נכונה יותר מתאוריה אחרת. בפועל, העיסוק המדעי הוא אינדוקטיבי ולא דדוקטיבי כמו שפופר גורס. אין בזה כדי לומר שעיקרון ההפרכה אינו עיקרון חשוב, אלא רק לציין שזה פן אחד בין מה שמבדיל מדע ללא מדע. הוא בוודאי לא הקריטריון האולטימטיבי שיכול לקבוע בצורה חד משמעית מה מדעי ומה לא (למי שמתעניין עוד בביקורות על פופר מוזמן לקרוא את ספרו של תומאס קון “המבנה של מהפיכות מדעיות” וגם את ספרו של אימרה לקטוש Proofs and Refutations).

כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה על מנת להציג את המורכבות בקביעת מדעיות של תחום, ולהראות שהקביעה אם תחום מסוים הוא מדעי או לא אינה פשוטה כפי שהיא נראית לרבים. הדיון בהגדרה של מה מדע ומה לא הוא חלק ממה שנקרא בעיית התחימה (Demarcation Problem), שהיא תחום שלם בפילוסופיה של המדע. התחום עוסק בהגדרות של סוגים שונים של מדע, ובגוונים שיש למחקר המדעי להציע שפעמים רבות לא עומד בקריטריונים חד משמעיים שמנסים לקבוע מה מדעי ומה לא. כדי להדגים עד כמה ההגדרות למדע מסובכות הייתי רוצה להתייחס למקרה המסקרן של פרוייקט SETI.

SETI הם ראשי תיבות של Search for Extra-Terrestrial Intelligence והוא הארגון ששם לו למטרה לחפש סימנים לחיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ. הפרוייקט החל בשנות ה-60, עם דחיפה של מדענים ידועי שם כמו פרנק דרייק וקרל סייגן (לסקירה של ההיסטוריה של SETI ראו פה).

שאלה מסקרנת שעולה בהקשר של SETI היא, האם ניתן להגדיר את הפרוייקט כמדע? על פניה זו נראית שאלה משונה מאוד. במבט ראשון די ברור שהיא מדעית. מיטב האסטרונומים, אסטרופיסיקאים, ואסטרוביולוגים נוטלים חלק בפרוייקט. SETI מתבסס על הטכנולוגיות העכשוויות ביותר שכוללות רדיו-טלסקופים רבי עוצמה שסוקרים את השמיים בכיוונים שונים. כל אחד ואחד מאיתנו יכול לסייע לפרוייקט על ידי רתימת כוח החישוב של המחשב האישי שלו, ולעבד את המידע הרב המתקבל (לפרטים והורדת התוכנה, כאן). איך כל זה יכול להיות לא מדעי?

התשובה מסתבר מורכבת. בספרו החדש והמצוין Nonesense on Stills סוקר הפילוסוף והביולוג מאסימו פוליוצ’י את הקריטריונים השונים למדע ובוחן האם תחומים מסוימים הם מדעיים או לא. המסקנה שלו היא שיש דרגות שונות של מדעים והוא משתמש במקרה של SETI כדי להדגים את הנקודה.

נתחיל דווקא מהצד החיובי. פרוייקט SETI בהחלט עומד בקריטריונים רבים שאנחנו נוטים לזהות כמדעיים. הפרוייקט מבוסס על מיפוי שיטתי של החלל תוך ניסיון להתמקד בכוכבי הלכת שיש בהם את הסיכוי הגבוה ביותר להווצרות חיים. הטלסקופים מנסים בצורה שיטתית לחפש שידורים בתדירויות שונות, כאלו שמדענים סבורים שהם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר שישויות מחוץ לכדור הארץ ישתמשו. כמו כן, נעשה שימוש באלגוריתמים מתוחכמים שמפענחים את שפע המידע שמגיע אלינו בניסיון למצוא בו דפוסים שלא יהיו אקראיים ויעידו על חיים תבוניים. עד כאן הכל מדעי לעילא, אבל הבעייה המרכזית היא זאת: עד היום, אחרי עשרות שנות האזנה ומאות מיליוני דולרים שהושקעו בפרוייקט, לא נתגלה שום אות המעיד על חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. כלומר, אין שום תמיכה בהשערה המרכזית, ולמעשה היחידה של SETI, שקיימים חיים אינטליגנטיים ביקום.

צריך לשים לב להבחנה חשובה בהקשר הזה. הטענה אינה שהפרוייקט אינו משתמש בכלים מדעיים בחיפוש אחרי חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, זה כאמור בפרוש לא נכון. אבל האם הפרוייקט בכללותו יכול להחשב כמדע? אם נשתמש בקריטריון ההפרכה של פופר, אין לנו שום דרך להפריך את ההשערה שאין חיים מחוץ לכדור הארץ! לא משנה כמה ישתכללו האמצעים הטכנולוגיים שברשותנו, הם תמיד יהיו מוגבלים מאוד ביחס לאינסופיותו של היקום ותמיד תעמוד האפשרות שיש חיים אי שם ביקום, רק שאנחנו לא מכוונים את הרדיו-טלסקופים שלנו לכיוון הנכון, או שהם חלשים מדי, או שהישויות התבוניות בכלל לא משדרת בכיוון שלנו או רוצות להתגלות. יש אינספור סיבות מוצדקות למה אנחנו לא קולטים אות חיים אם אכן קיימים חיים.

כמו שציינתי בהתחלה, עיקרון ההפרכה של פופר לא מושלם ואינו העיקרון הבלבדי שצריך להנחות אותנו בקביעת מדעיותו של תחום מסוים. אם אפשר לקבל אישושים שונים לתאוריות שלנו אז זה בהחלט צעד בכיוון הנכון. אבל מה עושים במקרה כמו SETI שבה לא קיים אפילו אישוש אחד ויחיד? כמובן שעצם זה שאין ממצאים תומכים בתאוריה לא הופך אותה לשגויה. יש מקרים רבים בהיסטוריה של המדע שבה לא הייתה לתאוריה מסוימת שום תמיכה אמפירית בתחילה, ורק אחרי שנים נמצאו ממצאים שיתמכו בה (למשל, תאוריית נדידת היבשות של אלפרד ווגנר שבתחילה הסתייגו ממנה בהעדר ראיות חותכות). אבל מה עושים במקרה כמו SETI שבו יש רק תוצאות שליליות?

ללא ספק התוצאות השליליות שהתקבלו עד עתה מהחיפושים אחרי חיים תבוניים לא מפתיעות במיוחד. ביחס למרחקים העצומים שבהם תשדורות רדיו צריכות לעבור ולאמצעים הטכנולוגיים הקיימים, זו משימה קשה מאוד לקלוט אות תבוני כלשהוא וסביר שלא נקלוט כלום. יתכן למעשה שנמשיך לחפש אותות כאלו לנצח ללא הצלחה בלי קשר לשאלה אם קיימים חיים כאלו או לא מחוץ לכוכב שלנו. השאלה היא, מתי נחליט שמספיק? מתי יגיעו ראשי הפרוייקט למסקנה שחיפשנו די והותר ושסביר שאין חיים תבוניים ביקום (או אפילו “רק” בגלקסיה שלנו)? אם התשובה לשאלה הזו היא אף פעם, זה אומר שאין שום דרך לדחות את ההשערה שלנו לא חשוב כמה מידע שלילי יתקבל, מה שדוחף את הפרוייקט לגבולות הפסבדו מדע. SETI נמצאת לפיכך במצב מאוד מיוחד שבו מצד אחד אין שום ראייה ממשית לנכונותה, ומצד שני האפשרות להפריכה לא ממש קיימת.

מה עם קצת תאוריה?

עד עכשיו בחנו את מדעיות SETI מבחינת הממצאים האמפיריים והאפשרות להפריכה, אבל אלמנט נוסף חשוב בכל תאוריה מדעית היא גם המסד התאורטי עליו היא נבנית. מלבד הסקרנות הבסיסית למצוא חיים מחוץ לכדור הארץ, האם יש איזו שהיא תאוריה שמאפשרת חיזוי חיים כזה? ובכן, מסתבר שלכאורה יש. מדובר בנוסחת דרייק המפורסמת:

נוסחת דרייק נועדה לחשב או לאמוד את הסיכוי שיש חיים אינטליגנטיים בגלקסיה שלנו, חיים מספיק מפותחים מבחינה טכנולוגית שהם יכולים לתקשר איתנו (זהו ה-N). הבעייה המרכזית שלה היא שאין לנו שום דרך להעריך חלקים מרכזיים מהנוסחה והם בגדר ספקולציה בלבד. רוב המדענים מסכימים שהמספרים בנוסחא יכולים להיות בעלי טווח ערכים גדול מאוד, כך שמספר הציבילזציות שמתקבל יכול למעשה להיות כמעט כל מספר שנרצה (דרייק עצמו הציב ערכים שהעמידו את המספר על 10).

מאז 1961 נעשתה התקדמות מסוימת בהערכת הפרמטרים של הנוסחא, בעיקר בכל הנוגע לסיכוי להווצרות כוכבי לכת במערכת השמש שלנו, ובעקבות גילוי של כמה מערכות שמש כמו שלנו. נאס”א עצמה פרסמה אומדן של המספרים והחישוב שלה הוביל ל N=2.3, כלומר מספר נמוך אפילו מזה שדרייק עצמו העריך (אתה יכולים לעשות סימולציה משלכם כאן). האם על סמך המספר הזה שווה להוציא כל כך הרבה כסף? בעייה נוספת היא שלא בטוח שבכלל ניתן לתת אומדן לחלק מהערכים בנוסחא. למשל, אחוז כוכבי הלכת שבהם נוצרים חיים. איך אפשר להעריך את האחוז כשלא ברור בכלל למה בכלל הכוונה כשאומרים “חיים”? רוב החוקרים חושבים שחיים חייבים להתבסס על יסוד הפחמן, אבל תאורטית יכולים להווצר חיים על בסיס אחר, אולי סיליקון, איך אפשר לדעת אם זה אפשרי, לא כל שכן להעריך עד כמה זה אפשרי?

המציאות העגומה היא שיש לנו בדיוק מדגם שמספרו שווה לאחד. אנחנו יודעים שחיים נוצרו במקום אחד בוודאות. כל השאר הוא ספוקלציה. האם במקום אחר חיים יווצרו באופן דומה לכאן? או אולי אנחנו מקרה ייחודי מאוד וחיים יווצרו בצורה אחרת לגמרי? וזה רק החלק בנוסחא שמדבר על היווצרות החיים. מה בנוגע לסיכוי שאותם יצורים חיים יפתחו אינטליגנציה (ואיך בדיוק מגדירים אינטליגנציה?), הסיכוי שתהיה להם טכנולוגיה לתקשר איתנו, או פרק הזמן שבה הציביליזציה שורדת? (למזלנו, הציביליזציה הטכנולוגית היחידה שאנחנו מכירים עדיין לא נכחדה כך שאפילו מדגם של אחד אין לנו כאן).

היבט נוסף וחשוב שלא מופיע בנוסחת דרייק במפורש, אבל מונח במובלע, הוא שאותה ציביליזציה היפותטית שעברה את כל השלבים לפיתוח טכנולוגיה מתוחכמת, תעשה בכלל ניסיון לתקשר איתנו. מי מבטיח לנו שזה באמת המקרה? אולי אותם יצורים אינטליגנטיים לא מעוניינים בכלל בקשר איתנו, תהא הסיבה אשר תהא? ההנחה המרכזית היא שאנחנו סבורים שהפסיכולוגיה של אותם יצורים אינטליגנטיים תהיה דומה לשלנו והם יהיו סקרנים ומאוד שמחים לפגוש יצורים אינטליגנטיים אחרים. זה לא בהכרח נכון ואין לנו שום דרך לדעת איך אותם יצורים יחשבו. מעבר לזה, אם אנחנו מתבססים על הפסיכולוגית האנושית כמשהו אוניברסלי, אינטרגלקטי, אנחנו צריכים לחשוב שיהיו ביקום הרבה מאוד ציביליזציות שמקשיבות עם הרבה מאוד רדיו-טלסקופים, אבל לא עושות כל מאמץ לשדר החוצה! במשך שנים ארוכות בני אדם עשו ניסיון אחד מכוון לשדר לחלל. זה נעשה ב-16 בנובמבר 1974 וארך 167.9 שניות (כמעט 3 דקות). המסר מורכב מ-1679 חלקים (10 בשנייה) ולא במקרה נבחר המספר הזה. 1679 היא מכפלה של שני המספרים הראשונים 23 ו-73) וההנחה היא שיצור תבוני יהיה חייב לקרוא את המסר בצורה ספציפית אחת (73 שורות ו-23 טורים). בניגוד לדיעה הרווחת, שידורי רדיו וטלביזיה מתעמעמים במרחק שנת אור אחת, כך שהם חסרי חשיבות למגע עם ישויות מחוץ לכוכב שלנו ולכן יש צורך לשלוח אותות חדים יותר, מכוונים ספציפית לכוכב מסוים. ניסיון נוסף נעשה על ידי שליחת דיסק על החלליות וויאג’ר, ולאחרונה יש כמה ניסיונות נוספים בפרוייקט Active SETI. כל הניסיונות הללו כוללים מידע על החיים בכדור הארץ, קולות שונים ותמונות שיש לקוות שיצורים אינטליגנטיים ידעו לפענח.

יש סיבות טובות למה אנחנו לא נוהגים לשלוח אותות לחלל, החל מזה שלא ברור לאיזה כיוון לשלוח אותם, הפחד, שלא לומר פרנויה לגלות את מיקומנו (אולי היצורים האינטליגנטיים ירצו להזיק לנו), וכלה בפסיכולוגיה האנושית האנוכית שמעוניינת לקבל יותר מאשר לתת. לקליטת אותות מיצורים אינטליגנטיים בחלל יש השלכות פילוסופיות, פסיכולוגיות ודתיות עמוקות על החיים פה, אבל מה יצא לנו בדיוק מזה שאחרים ידעו שאנחנו קיימים? צריך לזכור שסביר שגם אם יהיה מי שיקלוט את השידורים הללו ואפילו יחליט להגיב אליהם, התשובה תגיע שנים ארוכות אחרי שכל האנשים החיים היום ימותו, זה לא ממש מעודד מדענים לשלוח מסר שאין סיכוי שיגיבו לו לאורך חייהם.

כל הדיון הזה קשור כמובן לפרדוקס פרמי הידוע, על שם הפיסיקאי אנריקו פרמי שב-1950 שאל בפשטות: “איפה הם?” אם באמת אנחנו חושבים שיש כל כך הרבה חיים אינטליגנטיים אי שם ביקום, איך זה שלא שמענו מהם כלום? אז כן, יש לזה תשובות שונות כמו המרחקים העצומים שצריך לעבור בשביל ליצור קשר, או שחיים אינטליגנטיים בגלקסיה שלנו לא חופפים בזמן לאלו שלנו, או שחוצנים קיימים רק שאנחנו לא יכולים ליצור קשר איתם או לזהות אותם ועוד ועוד (הקישור לעיל מפרט את כל הסיבות האפשריות, השערת גן החיות חביבה עליי ביותר). אבל בשורה התחתונה, למרות שלישויות אינטליגנטיות כאלו היו מיליונים, אם לא מיליארדי שנים לכבוש כל פינה בגלקסיית שביל החלב, אין שום עדות שזה אכן קרה, לא כל שכן שיצרו קשר איתנו, וזה הוביל את פרמי למסקנה שאין חיים אינטליגנטיים ביקום ואנחנו למעשה לבד. בנוסף, אם תקראו טוב את ההסברים השונים, אף אחד מהם לא מבוסס על מדע מוצק כך שכל זה מציב סימן שאלה רציני לפרוייקט כמו SETI.

יש חוט משותף לפרדוקס פרמי ונוסחת דרייק. שניהם קיימים יותר מ-50 שנה ועדיין מהווים את המסגרת התאורטית המרכזית לחקר חוצנים למרות שלא עברו שום שינויים מיוחדים. מעבר לכך, מאז ניסוחם לא הייתה התקדמות ממשית בתאוריזציה של חיפוש חיים אינטליגנטיים ביקום. אחד המדדים לבדיקת מדעיותו של תחום היא התפתחות תאורטית לאורך השנים ובנוגע לSETI ההתקדמות שואפת לאפס. זה, ביחד עם המחסור החמור בממצאים אמפיריים מעמידים בסימן שאלה גדול את מדעיותו של התחום כולו.

אז מה המסקנה הסופית לגבי המדעיות של פרוייקט SETI? בסופו של דבר הפרוייקט כן מניב תצפיות שיטתיות שאם יגיע המידע הנכון יוכלו להתפרש כאישוש להשערה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ. מצד שני, הסיכוי לזה כפי שראינו כנראה נמוך ביותר והאפשרות לסתור את ההשערה היחידה של הפרוייקט על ידי תצפיות לא קיים כלל (הס מלהזכיר מערך ניסויי). למרות שיש כביכול תאוריה בדמות נוסחת דרייק, היא מאוד מעורפלת ביחס לתאוריות מדעיות אחרות ומאוד ספוקלטיבית, וכאמור ללא התפתחויות תאורתיות משמעותיות כבר כמה עשורים. אז זה כנראה לא פסבדו מדע אבל מצד שני גם לא ממש מדע. זה נמצא אי שם על הגבול בין מדע ללא מדע. האם כדאי להשקיע בפרוייקט SETI? כנראה שכן אבל אולי צריך להזהר לא להסחף יותר מדי בגלל הסיכוי הנמוך להצלחה. מצד שני, הרווח מגילוי אינטליגנציה חוצנית הוא כנראה גדול מאוד. ותמיד עומדת בעינה האפשרות שאי שם במרחב, יושב לו מישהו  בדיוק כמו פרמי וחושב בינו לבין עצמו, “איפה הם כולם?”.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • עידו גנדל  On 14/11/2010 at 12:47 am

    SETI אינו ניסוי (במובן המדעי המקובל של המילה) והוא לא מיועד לאושש או להפריך טענה כלשהי. הוא נועד לגילוי ואולי גם ליצירת קשר עם תרבויות חייזריות. כמובן שאם יצליח, תהיה בכך הוכחה חד משמעית לקיומן של תרבויות כאלה – אך לא לשם כך הוא נוצר.

    לשאול אם SETI הוא מדע זה קצת כמו לשאול אם קידוח לגילוי נפט הוא מדע. הקידוח לא נועד להוכיח את הטענה שיש נפט במקום, אלא ליצור רווחים. כפי שציינת בסיום המאמר, החשיבות והרווח מהצלחה של SETI עשויים להיות כה גדולים, שהם מצדיקים את ההשקעה – אף על פי שהתיאוריה בנושא חיים חוץ ארציים מבוססת על ניחושים ומשאלות לב כמעט באותה מידה כמו על נתונים מדעיים מבוססים.

    זוג כתבות קצרות שלי על הנושא בנענע10:
    http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=729930
    http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=731478

  • גיל  On 14/11/2010 at 12:52 am

    אבל עידו, זו בדיוק הנקודה. SETI מתיימר להיות מדעי בזה שהוא משער שיש חיים ביקום. אם הם לא היו חושבים שזה נכון אז הפרוייקט לא היה בר קיימא. אם לקחת את הדוגמא שאתה נתת על קידוחי נפט, אז בוודאי שהקידוח נועד להוכיח שיש שם נפט. זה שזה נעשה למטרת רווח לא קשור. אם לא היו רוצים למצוא נפט למה היו קודחים דווקא בנקודה הספציפית הזו? במקרה הזה יש גם הרבה אישושים כי מוצאים נפט בהרבה מקומות. אם לא היו מוצאים נפט לעולם אתה חושב שהיו ממשיכים לחפש בצורה כזו קדחתנית?

  • עידו גנדל  On 14/11/2010 at 2:03 am

    התכוונתי לומר ש-SETI, כשלעצמו, הוא פרויקט טכני ולא מחקר מדעי "טהור". הצידוק לקיומו הוא ניבוי על סמך תיאוריה מדעית, שעל המדעיות והדיוק שלה אפשר בהחלט להתווכח – אבל התיאוריה קיימת באופן עצמאי מ-SETI, וכל הכספים שהוזכרו אינם מושקעים לצורך הוכחת התיאוריה אלא מתוך הנחה אפריורית שהיא נכונה.

    אנלוגית הנפט היא כמובן מוגבלת ולא מתמפה אחד לאחד על SETI. עיקר האנלוגיה הוא שתוצאת קידוח הניסיון היא לא העיקר מבחינת התיאוריה (כניסוי, זהו לא יותר מאשר חיפוש מתחת לפנס), ואם יימצא נפט, התוצאה לא תהיה מאמר אקדמי על הוכחת תיאורית חיפוש הנפט אלא קידוח מסחרי.

  • יואב מ.  On 14/11/2010 at 6:00 am

    כתבה מצוינת ומעניינת. תודה. 🙂

  • גיל  On 14/11/2010 at 9:02 am

    עידו, העובדה שהוא לא נעשה באקדמיה לא פוטרת אותו מהשאלה אם הוא מדעי או לא. גם אסטרולוגים אינם פרופסורים והשאלה אם אסטרולוגיה היא מדע מעסיקה אותנו כבר מאות שנים.

    כמו שציינת, SETI הוא פרוייקט שמבוסס לכאורה על תאוריה מדעית, אבל אתה יכול לומר לי מה התאוריה פה בדיוק? משוואת דרייק? איזה קריטריון הופך אותה למדעית או לא? אם אתה מניח מראש שמשהו נכון בלי לבחון אותו בצורה מדעית איך היא יכולה להיות תאוריה מדעית? אתה לא רואה את הסתירה?

    לגבי הנפט, בלי תאוריה מדעית מוכחת אי אפשר היה לחפש נפט. זה לא ממש משנה שהמטרה של המחפשים היא לעשות כסף.

  • עידו גנדל  On 14/11/2010 at 4:20 pm

    משוואת דרייק היא ניבוי שמבוסס, לפחות בחלקו, על הידע העדכני ביותר בתחומי מדע רבים: אסטרופיזיקה, אסטרונומיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד. כן, ההנחה היא שהניבוי הספציפי הזה נכון, מבלי לבדוק אותו ספציפית בניסוי – מכיוון שכל אחד מהתחומים שהוא מבוסס עליהם נבדק במהלך ההיסטוריה בעשרות אלפי ניסויים עצמאיים משלו.

    SETI אינו ניסוי אלא, לכל היותר, תצפית.

  • גיל  On 14/11/2010 at 5:24 pm

    אני מסכים אבל זו בדיוק הבעייה. המשוואה הזו קיימת כבר 50 שנה בלי שינוי, אין שום התקדמות תאורטית משמעותית אחרת, הנחות היסוד שלה בעייתיות ולא כוללות את האפשרות שישות חוצנית אינה מעוניינת בכלל ליצור קשר איתנו ואין שום דרך להעריך חלקים מרכזיים שלה. מה זה שהיא מתבססת על תחומים מדעיים שנבדקו באלפי ניסויים לא הופך את הפרוייקט הספציפי הזה למדעי. כלומר, הידע הספציפי שעליו מבוסס הפרוייקט מפוקפק למדי.

  • אריאל גרייזס  On 15/11/2010 at 12:40 am

    אני אישית מאמין שיש עוד הרבה חיים תבוניים ביקום, פשוט בגלל סיכויים סטטיסטיים, אבל מה לעשות שיש תיאוריה אחת שאף אחד עוד לא הצליח להפריך והיא תורת היחסות שאומרת שאי אפשר לעבור את מהירות האור. אם אי אפשר לעבור אותה, הסיכוי שנמצא חיים אחרים הוא אפסי.
    בכל מקרה, פוסט מעניין. אני מסכים חלקית עם עידו שSETI הוא יותר תצפית מאשר מדע, אבל זה גורם לך לשאול את עצמך האם יש צורך בכזאת סוג של תצפית

  • גיל  On 15/11/2010 at 1:01 am

    גם אני אישית מאמין שיש חיים תבוניים ביקום אבל אני לא חושב שנוכל ליצור איתם קשר. הסיכוי שיתפתחו חיים אינטליגטיים בדיוק בזמן שלנו, ועוד כאלו שיהיו קרובים יחסית לתקשר איתנו די אפסי לדעתי.

  • עדי סתיו  On 17/11/2010 at 2:03 am

    אין לי דיעה בעניין חיים מחוץ לפלנטה, אבל זה לא נכון שהתחום לא מתקדם. הזכרת את פרוייקט חיפוש כוכבי־הלכת החיצוניים. כבר אנחנו יודעים בוודאות על קיומם, ובמספר גדול מספיק כדי לחשב סטטיסטיקות מהימנות יחסית, ויודעים עליהם יותר ויותר כמעט כל חודש ככל שהטכניקות והציוד משתפרים. לא בלתי־סביר שעוד בימי חיינו נוכל להגיע למידע פיסי מדויק על אותם כוכבי־לכת ואפילו מפות גסות. חוץ מבחור ירקרק עם קנוקנות שנוחת ממש בכיכר רבין, זה זה נראה לי כמו ההתקדמות הכי מרשימה ומבטיחה בפרוייקט שיכולה להיות.

  • גיל  On 17/11/2010 at 2:09 am

    עדי, זה נכון שיש התקדמות מסוימת אבל איך שלא נסתכל על זה זו התקדמות מועטה שקשורה בעיקר כמו שאמרת, להתקדמות טכנולוגית ולזיהוי כמה כוכבים שאולי יש בהם תנאים לחיים. השאלה שלי היא האם שווה להשקיע סכומים כל כך גדולים בפרוייקט?

  • אוננות אינטלקטואלית  On 19/11/2010 at 2:56 am

    לתיאוריית המיתרים, שחיה ונושמת כבר מעל 40 שנה, אין שום ממצא אמפירי אחד בשטח שיתמוך בנכונותה. למעשה, כמה פיזיקאים כבר מתייחסים אליה כאל NOT EVEN WRONG – מעין כינוי גנאי בקהילת הפיזיקה.

    ובכל זאת התיאוריה הזו נחשבת לכזו ששווה להמתין עבורה, עד שיימצאו ממצאים אמפיריים התומכים בה (חלק מהסיבות הן שהיא מאחדת באופן אוטומטי בין תורת הקוואנטים לכבידה היחסותית). אם כך יש לנו עוד דוגמה למשהו מדעי בעליל ובמופגן, שאין לו שום תימוכין אמפיריים – ועדיין רוב המדענים נאחזים בו בציפורניים.

    הטענות של פופר נכונות עד גבול מסוים. מעבר לגבול הזה, הטענות של קון (KUHN) מתחילות לצבור מומנטום, ומראות שהקהילה המדעית היא גורם לא פחות חשוב מאשר הממצאים האמפיריים שאמורים לתמוך בתיאוריה.

  • גיל  On 19/11/2010 at 9:21 am

    לפי מה אתה קובע ששווה להמתין עבורה? להפך, יותר ויותר פיסיקאים מתייחסים אליה כלא מדעית ובספר שציינתי פוליו'צי עוסק בה והמסקנה כלפיה אפילו חמורה יותר מאשר כלפי STEI. הבעייה איתה שבכלל לא ברור אפילו שאפשר לאשש אותה, וזה לא רק נוגע לבעיות מדידה טכנולוגית. יש כל כך הרבה תאוריות שלא חשוב מה ימדדו אחת מהתת תאוריות הללו תמיד תהיה נכונה. כבר 40 שנה שעוסקים בה באובססיביות ורצוי היה לנסות לחשוב על תאוריות חלופיות ברות בדיקה.

  • אמיר  On 20/11/2010 at 5:31 pm

    גיל פוסט מעולה, כמו שהבלוג באופן כללי. אתה מבהיר טענותיך מצוין.
    בהצלחה.

  • גיל  On 20/11/2010 at 6:52 pm

    תודה, אמיר.

  • אני  On 23/11/2010 at 2:52 pm

    אם כבר מדברים על פסבדו-מדע, שמת לב לסבב ב' של כתבות על פסיכולוגיה ומדע בynet? מתי נראה שם מאמר פרי עטך?

  • גיל  On 23/11/2010 at 3:06 pm

    כן, ראיתי ואף הציעו לי לכתוב מאמר בנושא אבל אני לא חושב שיש לי מה להוסיף כרגע על מה שכתבתי פה בבלוג בעבר.

  • אריה מלמד-כץ  On 27/11/2010 at 5:31 am

    אני רואה את שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ כשאלה מדעית לכל דבר. השאלה הזו קשורה למחקרים בתחומים שונים ומגוונים. למשל: ניסיון להבין מהם חיים ומהו מקור החיים, ניסיון להבין אם ייתכנו צורות חיים בעלות בסיס כימי שונה מזה המוכר לנו, ניסויים שמטרתם לבדוק את יכולת ההסתגלות של מיקרואורגניזמים לתנאים שונים מאלו שיש על כדור הארץ, בחינת האפשרות לקיום חיים במערכת השמש (מלבד כדור הארץ) בעזרת גשושיות, תצפיות אסטרונומיות שמטרתן לזהות מקומות שבהם ייתכנו חיים (גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש הוא עניין חדש יחסית), ועוד.
    בעיני, SETI מצטרף לרשימה הנכבדה הזו, לא כשחקן ראשי, אלא כשחקן משנה שבכל זאת יש לו חשיבות ויש בו עניין.
    אגב, קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ אינה תאוריה, אלא שאלה פתוחה, וכמו שאלות פתוחות רבות במדע יש לתקוף אותה מכיוונים שונים.

  • גיל  On 27/11/2010 at 9:29 am

    אריה, כמו שכתבתי, אין ספק שפרוייקט SETI מבוסס על מרכיבים מדעיים. השאלה היא אם הפרוייקט בכללותו יכול להחשב מדעי בהנתן הקריטריונים שציינתי. זו אכן שאלה פתוחה אבל אם כזו שאי אפשר לתת עליה בכלל תשובה או שלא ברור מה תהיה התשובה היא עדיין יכולה להחשב מדע?

  • אריה מלמד-כץ  On 27/11/2010 at 4:41 pm

    יכול להיות שיימצאו חיים בדרך כלשהי.
    לפני כמה שנים חשבו שנמצאו עדויות לחיים מיקרוביאליים על פני מטאוריטים שמקורם במאדים ואשר נמצאו על פני כדור הארץ:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Martian_meteorite
    אם זה היה נכון, הייתה כאן הוכחה לחיים מחוץ לכדור הארץ. היום חושבים שהראיות במטאוריטים הללו לא מספיק ברורות.
    קליטת אות ברור ובעל משמעות בעזרת SETI יכולה להיות הוכחה מסוג אחר.
    תאוריות לגבי צורות חיים שונות ולגבי מוצא החיים יכולות לתת הבנה ברמה התאורטית. יצירת צורות חיים שונות יכולה להיות ראיה מחזקת לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ. בקיצור, השאלה הזו יכולה לקדם את המדע, וזה הדבר החשוב.

    גם בתחומים אחרים יש שאלות פתוחות שמשקיעים המון כסף על מנת לפתור אותן ולא בטוח אם ייצא מזה משהו. יש המון דוגמאות. למשל מהתחום שלי – חיפוש אחר בוזון היגס בעזרת מאיץ החלקיקים בשווייץ שעלותו עומדת על מיליארדי דולרים. אף אחד לא מבטיח שההיגס יימצא בסופו של דבר ולא מן הנמנע שהכסף יירד לטמיון…

  • גיל  On 27/11/2010 at 5:22 pm

    אני לא אומר שלא יתכן שימצאו חיים, אבל יש הבדל בין הצאוריה שמקור החיים על כדור הארץ הוא מחוצה לה, לבין זה שאי שם יש חיים אינטליגנטיים וטכנולוגיים. זה משהו שעדיין לא מצאו למרות עשרות שנים של חיפושים. עד מתי יחפשו את זה כשכל הזמן מקבלים רק תוצאות שליליות? או במילים אחרות איך ניתן מבחינה תאורטית לשלול את האפשרות הזו בכלל?

    בוזון היגס הוא לפחות חלקיק שמשוער מבחינה תאורטית מוצקה יחסית. תאוריות פיסיקליות מסוימות משתכללות אבל תשווה את זה לתורת המיתרים למשל, זו תאוריה עוד פחות מדעית מזו של SETI.

  • אריה מלמד-כץ  On 28/11/2010 at 3:07 pm

    תאוריה היא מערכת שיטתית של רעיונות וקשרים שבאה להסביר תוצאות ותצפיות ולחזות תוצאות של ניסויים עתידיים. אני בכל זאת מתעקש לומר שהסוגיה בדבר חיים מחוץ לכדור הארץ איננה תאוריה, אלא שאלה שכרגע אין לה תשובה. ניתן לקשר אותה לתאוריות כמו תאוריית המרק הקדמון בדבר הופעה ספונטנית של חיים, אבל גם כשלעצמה זו שאלה מעניינת שבעיני מהווה חלק מהעשייה המדעית.

    גם שאלת קיומו של בוזון היגס איננה תאוריה, אלא שאלה פתוחה. אחת התאוריות שקיומו יכול לאשש היא המודל הסטנדרטי. שמעתי בזמנו הרצאה מעניינת של פיזיקאי שטען שמה שיימצא במאיץ LHC עשוי לא להתאים לאף תאוריה מוכרת. ממצא כזה עשוי להיות מעניין מאוד, כי הוא יהיה פתח לתאוריות חדשות ובכך יקדם את המדע. גם מציאת חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ תקדם את המדע ולדעתי שווה להשקיע גם בכיוון זה. כמובן שתיתכן האפשרות העצובה שלא נמצא כלום ב-SETI ולא נמצא כלום במאיץ. בעצם, במרבית הניסויים המדעיים לא מצליחים לגלות דברים חדשים או להפריך תחזיות, אבל שווה בכל זאת להשקיע בגלל הניסויים שמצליחים להביא לתגליות.

    לגבי תורת המיתרים – קיימים ניבויים שלה שניתן יהיה לבדוק במאיץ LHC ולפחות אספקטים מסוימים שלה יזכו להכרעה לכאן או לכאן. מאידך, היא מספיק כללית על מנת לשרוד גם אם לא ימצאו כלום ב-LHC.

  • גיל  On 28/11/2010 at 3:41 pm

    אריה, אתה צודק בהגדרה שלך לתאוריה אבל אני דווקא חושב שפרוייקט SETI כן מתבסס על התאוריה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ אחרת לא היו מחפשים לא? יש גם שימוש במשוואת דרייק כדי להעריך את הסיכוי שזה קורה. הרי אם ההערכה הייתה שהתנאים על פני כדור הארץ ייחודיים ולא קיימים בשפע ביקום אז לא היו מחפשים.

    כל מה שאני מנסה לטעון היא שההגדרות שלנו למדע ותאוריות קצת מתעמעמות כשעוסקים בפרוייקטים כמו SETI. אני גם חושב אגב ששווה להשקיע בזה, אבל השאלה הנשאלת היא כמה? מאות מיליוני דולרים? מיליארדים? ובאיזה שלב מפסיקים להשקיע או שמשקיעים בלי סוף? אני לא מומחה לחלקיק היגס אבל אם ניקח את תורת הקוונטים, הטענה שם דומה. כבר יותר מ30 שנה משקיעים את מיטב המחקר בתאוריה הזו שלא הניבה עד עכשיו הרבה. האם לא שווה לפזר קצת את הסיכויים לטובת תאוריות אחרות? לפי מה שאני מבין אגב כל גילוי שיתגלה יוכל להיות מוסבר על ידי תאוריית מיתרים מסוימת כך שהיא לא ממש יכולה להיות מופרכת בשום מקרה.

    אני בהחלט מסכים עם מה שאתה אומר שצריך להשקיע בניסויים גם אם הם לא עובדים, אבל שוב, השאלה היא באיזה מחיר ועד לאיזה גבול.

  • אורי  On 31/12/2010 at 11:17 am

    פוסט מעניין.
    לי כמובן יש טענות משלי מדוע אין חייזרים אינטליגנטים בחלל, וסיכמתי אותן כאן:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1773000

    אני כמובן חושב שכל שקל שמושקע ב SETI הוא שקל מבוזבז שנובע מחוסר דמיון. גם אם נמצא חיים אינטליגנטים בכלל לא בטוח שנרוויח מזה משהו.

  • Mj12  On 23/08/2013 at 8:37 am

    כתבה מעניינת על SETI ושאלת ההנחה הבסיסית שבמחקר זה:

    http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/493/746.html

    • גיל  On 23/08/2013 at 8:40 am

      כל ההנחות של SETI שנויות במחלוקת…

      אבל צריך לציין שהכתבה שהבאת מלאה בדיסאינפורמציה ותאוריות קונספירציה אז לא הייתי משתמש בה בתור מקור אמין.

Trackbacks

  • […] דוגמא אחרת להתקדמות בידע הפילוסופי מושגת דרך ספקנות (אני מדלג על הדוגמא השנייה שלה, התקדמות דרך הבהרה). פילוסופים משיגים התקדמות בכך שהם מעמידים בספק מושגים או תאוריות שנראות בלתי ניתנות לערעור. הדוגמא הקלאסית לכך היא בעיית האינדוקציה של יום. אינדוקציה, הייתה במשך שנים, וממשיכה גם היום בפועל, דרך החקירה המדעית. מדענים אוספים עדויות וראיות לנכונותה של תאוריה מסוימת אבל למעשה לעולם לא יכולים להיות בטוחים ב-100% שהתאוריה שלהם נכונה. אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, אבל זה לא אומר שגם מחר היא תזרח. קרל פופר כמובן, הציע את עיקרון ההפרכה המפורסם שלו וטען שמדע טוב ונכון צריך לפעול בצורה אינדוקטיבית על ידי זה שהתאוריה המדעית תנסה למצוא הפרכות ותעמיד את עצמה בניבויים שקשה להשיגם. אין ספק שחלק מהמדעים עובדים ככה, אבל בסופו של דבר עיקרון ההפרכה לא פותר את הבעייה שהידע שלנו לעולם לא יכול להיות בעל ביטחון של 100% בנכונותו. זו דוגמא אחת לאיך טיעון פילוסופי מעמיד מה שנחשב לנכון בספק, ופילוסופים של המדע עושים את זה כל הזמן בהעמידם אספקטים שונים של הידע המדעי במבחנים שונים. הנקודה החשובה היא שמה שנראה לנו וודאי, הרבה פעמים לא כזה (דנתי בהרחבה בפופר ומה נחשב למדע בפוסט הזה). […]

%d בלוגרים אהבו את זה: