הבדלים בין המינים בתפיסה מרחבית

מקובל לחשוב שגברים ונשים נבדלים זה מזה ביכולת המרחבית שלהם וההבדלים הללו נובעים במידה רבה מסיבות אבולוציונית. בפוסט שפרסמתי לא מזמן סקרתי מחקר אחד כזה שמראה בצורה ברורה שגברים טובים מנשים במטלות של רוטאציות מנטליות ושהסיבות לכך ביולוגיות וקשורות כנראה לסביבת הגידול ברחם שמכילה רמות שונות של טסטוסטרון. התפיסה שבאופן ממוצע גברים טובים יותר מנשים ביכולת המרחבית נכונה כנראה, אבל אין זה אומר שזה כך בכל מצב. היכולת המרחבית היא פועל יוצא של אדפטציות שונות לגברים ונשים שנובעות בעיקר מההבדלים בין ציידים ללקטיות. זה אומר שמטלות קוגנטיביות שמחקות תנאים שרלוונטיים לליקוט, יבוצעו בצורה טובה יותר על נשים. מחקר חדש שפורסם לאחרונה יצא לבדוק את הנושא.

המחקר הנוכחי ייחודי בכך שהוא נעשה על אוכלוסיות מסורתיות. אחת הביקורות כנגד פסיכולוגים בכלל, ופסיכולוגיה אבולוציונית בפרט, היא שהרבה מהממצאים מבוססים על מחקרים שנעשים על אוכלוסיות מערביות, בעיקר תלמידי קולג’ים. יש בביקורת הזו משהו, למרות שהמבקרים מציגים פעמים רבות מצג שווא כאילו כל המחקרים הם כאלו. יש מספיק מחקרים שכוללים אוכלוסיות מסורתיות או כאלו שכוללים השוואות בין תרבותיות רחבות (למשל, פה ופה). צריך כמובן לזכור שהבחירה באוכלוסייה צעירה רלוונטית לסוגים שונים של מחקרים, למשל אלו שעוסקים במיניות. סטודנטים צעירים שנמצאים בשיא אונם והתחרות על בני זוג היא החריפה ביותר בזמן הזה מתאימים לסוג כזה של מחקר. ביקורת נוספת שקיימת על מחקרים במדעי החברה היא שתנאי המחקר אינם דומים לתנאים אמיתיים. יש הבדל בין לתת לאנשים מטלות הדורשות חשיבה מרחבית, או אפילו לתת להם לנווט את דרכם במבוך שיצרו החוקרים, לבין לבדוק את יכולת הניווט שלהם בתנאי אמת כשהרבה יותר מונח על הכף מאשר קבלת קרדיט על השתתפות במחקרים.

כדי להתגבר על שתי הבעיות המרכזיות הללו פנו החוקרים לאוכלוסייה מסורתית במרכז מקסיקו, אוכלוסייה חקלאית בעלת מסורת ארוכה של איסוף פטריות מאכל. במחקר השתתפו 21 נשים ו-21 גברים שגרו כל חייהם באיזור, בגיל ממוצע 40. המשתתפים במחקר יצאו למסעות ליקוט שכללו בין 2 ל-12 אנשים כל פעם. החוקרים עקבו פיסית אחרי האנשים במרחק בטוח מאחוריהם כדי לתעד את מסע הליקוט. העוקבים צוידו במכשירי GPS וכל 30 שניות רשמו היכן הנבדק נמצא.

החוקרים תיעדו את הסוגים השונים של הפטריות שנאספו, את המשקל שלהם, ואת הערך הכספי שלהם בשוק המקומי. בנוסף, החוקרים בדקו את המרחק שכל מלקט עבר ואת המאמץ הכרוך בכך (נמדד בקילו-קלוריות). הם עשו את זה על ידי מדידת הדופק שלהם עצמם כשהם עקבו אחרי המלקטים ואחר כך התאימו את החישובים לגובה ולמשקל של הנבדק הנעקב (המלקטים עצמם לא התלהבו לשים את מכשירי המדידה עליהם). זה אמנם לא מדידה ישירה של המאמץ מצד המלקטים כי יתכן שהמלקטים נמצאים בכושר שונה אחד מהשני, אבל זו מדידה סבירה למדי של המאמץ הנדרש לליקוט.

התוצאות היו די חד משמעיות לטובת הנשים. המחיר של חיפוש פטריות היה גבוה יותר עבור גברים: הם הלכו מרחקים גדולים יותר, טיפסו על הרים גבוהים יותר, היו בעלי דופק ממוצע גבוה יותר ושרפו יותר אנרגיה בחיפוש, לעומת הנשים, למרות שקצב ההליכה היה די דומה (אפשר לדמות את זה להבדלים במאמץ שנובעים כתוצאה מטיפוס על הר בהשוואה לירידה ממנו). במשתני החיפוש עצמם, נשים אספו מגוון גדול יותר של פטריות (8 לעומת 3), אספו את הפטריות המזינות יותר, ביקרו באתרים רבים יותר בשעה (13 לעומת 10), הפטריות שאספו שקלו יותר ושוויין בשוק היה גבוה יותר מאלו של הגברים.

המסקנות הברורות מהמחקר הן שנשים נוקטות אסטרטגיות שונות לחיפוש מאשר גברים וטובות מהם כשמדובר בחיפוש שהן מנוסות בו ושההיסטוריה האבולוציונית שלהן עיצבה אותן במיוחד להצטיין בו. הן עושות את זה ביעילות מירבית ותוך חיסכון רב של אנרגיה. יתכן שהמאמץ הרב שהשקיעו גברים והמרחקים הגדולים שהם עברו קשורים לנטייה של גברים לקחת יותר סיכונים. זו טקטיקה שיעילה יותר בצייד מכיוון שההחזרים של צייד גבוהים מאוד ביחס לנדירות החיות הניצודות בסביבה, אבל לא משתלמת במיוחד בליקוט פטריות שנמצאות בשפע יחסית בסביבה עם הבדלים קטנים ממקום למקום.

המחקר הזה מדגים שלמרות שיש הבדלים בתפיסה המרחבית בין גברים ונשים, אין זה אומר שלגברים יש יכולות טובות יותר בכל מצב. ההקשר שבהן מטלות מבוצעות, בייחוד כזה שקשור או נובע מהיסטוריה האבולוציונית הספציפית לכל מין, משפיע במידה רבה על הבדלים הנצפים. בעוד המחקר הנוכחי נעשה על משימה שאופיינית לחיים בסביבה של ציידים לקטים שהיוו חלק ניכר מההתפתחות האבולוציונית שלנו, ההשפעות של ההבדלים הללו ניכרות גם היום. כתבתי בעבר על איך הבדלים בין יכולת הצייד של גברים ויכולת הליקוט של נשים עשויים להוביל להבדלים ביכולת הניווט בעולם המודרני, כולל אפילו בצורה שכל מין מתייחס לקניות בקניון. אין ספק שיש לזה השלכות נוספות לחיי היום יום שלנו, כמו גם ליכולות קוגנטיביות נוספות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • Dhyan  On 16/10/2010 at 10:01 am

    מרתק גיל
    תמיד שמח לקרוא על מחקרים "בחוץ"
    אפשר לשאול מהיכן החוקרים?

  • גיל  On 16/10/2010 at 10:03 am

    היי דיין, אם תלחץ על הקישור שמופיע למעלה בשם מחקר, תראה את התקציר של המאמר כולל שמות החוקרים ומהיכן הם (מקסיקו ובריטניה).

  • יבגני  On 28/10/2010 at 6:40 pm

    מאוד מעניין! משמח שחוקרים גם דברים המצביעים על יתרון נשי :).
    אבל… לא ברור לי איך הגיעו למסקנות הנמצאות באותו המישור עם תפיסה מרחבית שנצפה בה הבדל בין המינים בסביבה נקיה יחסית מהפרעות המשפיעות על הנתונים.
    איך יודעים שהנטיה לקחת יותר סיכונים ולהתאמץ יותר היא לא חלק מהשפעת התרבות המקומית? מה גם שכנראה היא השפיעה יותר במקרה זה, עקב היותם של הנבדקים מסורתיים, לא?

  • גיל  On 28/10/2010 at 8:02 pm

    מסורתיים הכוונה לאוכלוסיה של ציידים לקטים ולא מסורתיים מבחינה דתית. כמובן שזה לא נקי מהשפעות אבל הנטייה לקחת סיכונים אצל גברים חוצה תרבויות.

  • יבגני  On 29/10/2010 at 6:12 pm

    לא התכוונתי למסורתיים מבחינה דתית אלא תרבותית כמו שאמרת. זה אומר שככל שחלוקת התפקידים היא יותר חדה בין הנשים והגברים כך השפעת הניסיון שלהם גדלה, והמנהגים התרבותיים של חברת ציידים- לקטים משפיעים יותר על קבלת ההחלטות בעת פעילות בה מתורגלות הנשים והגברים לא. ז"א לאו דווקא הנטיות הפיזיולוגיות הם הגורם המכריע.
    קשה לי לראות איזה מסקנות ניתן להסיק ממחקר זה לגבי השפעות של הבדלים פיזיולוגיים ובכלל בין שני המינים על חיי היום יום שלנו השונים בתכלית מהחיים המסורתיים.זה שבחברה כזאת נשים ידעו ללקט טוב יותר מגברים זה די ברור, אני חושב, כמו שברור לי שבחברה בה לנשים אסור לנהוג, בדיקת נהיגה תראה כי גברים לוקחים פחות סיכונים מיותרים ובעלי שליטה רבה יותר על הרכב.

  • גיל  On 29/10/2010 at 11:50 pm

    יבגני, אין שאלה בכלל. לניסיון יש תפקיד משמעותי. כל הנקודה היא שהחיים בחברות הללו מדמים פחות או יותר את החיים של בני אדם לאורך ההיסטוריה האבולוציונית ולכן שם התעצבו האדפטציות הפסיכולוגיות שלנו. כמובן שהעולם היום שונה, אבל אם תסתכל על הפוסט שכתבתי על קניות, יכולות האדפטציות הללו להשפיע גם היום.

  • יבגני  On 31/10/2010 at 5:46 pm

    המאמר המעניין על מחקר הקניות באמת מעלה שאלות ומצביע על הבדלים מהותיים אם כי גם הוא לא מבודד מספיק כדי להסיק מסקנות. התאמה מסוימת בין שתי הפעולות של עריכת קניות וליקוט עדין לא מצביעה על קשר ישיר.
    ובחזרה לכאן, אני עדיין לא מבין איך העובדה שהנבדקים נלקחו מתרבות שבה ניסיון המשתתפים מטה את תוצאות המחקר בצורה מירבית, עוזרת לנו להסיק מסקנה כלשהי לגבי תכונות מולדות. אפילו המסקנה שנטיית הגברים לקחת סיכונים מפריעה להם במלאכת הליקוט לא ברורה כי מאוד יכול להיות שאילו הם לא היו כל כך פעילים ולא היו לוקחים סיכונים הם היו משיגים עוד פחות פטריות ממה שהשיגו. כלומר, התוצאה הנמוכה היא תוצאה של גורמים גורעים אחרים ולקיחת הסיכונים הייתה דווקא פקטור חיובי. אז האם המסקנה (שאתה רשמת בגוף המאמר בניסוח שונה) כי נשים המיומנות בליקוט טובות יותר מגברים שלא מיומנים בכך זה לא מעט מדי בשביל להצדיק מחקר כזה? והאם מישהו טען אי פעם שיתרון הגברים בתפיסה מרחבית נותן יתרון על נשים בכל מצב אפילו שהן בעלות ניסיון רב?

  • גיל  On 31/10/2010 at 5:53 pm

    יבגני, אני חושב שיש קצת אי הבנה. בתרבות הספציפית הזו הניסיון לא משחק תפקיד כזה חשוב. גם גברים וגם נשים עוסקים בליקוט. יתכן שלנשים יש קצת יותר ניסיון אבל זה לא מסביר את הפערים הגדולים שמוצאים. יכול להיות שלא הבהרתי את זה מספיק.

    הטענות לגבי יכולת מרחבית אכן היו כוללניות בעבר אבל בעקבות מחקרים אלו ואחרים אנחנו יכולים לבודד הבדלים ספציפיים.

  • קובי  On 18/11/2010 at 3:42 pm

    בהמשך לדבריו של יבגני – המחקר קצת מוזר – אולי באזור זה ליקוט פטריות הוא מטלה נשית, והנשים מיומנות בה יותר?

  • גיל  On 18/11/2010 at 4:40 pm

    קובי, לאורך ההיסטוריה האבולציונית שלנו נשים היו אלו שליקטו.

  • ענת  On 08/08/2011 at 12:44 am

    אם יכולת צייד טובה מתקשרת בחברה המודרנית לרוטאציות מנטאליות, אז איך נכנה היום יכולת ליקוט טובה? מדוע אין לזה שם מפוצץ..ובמקום זה בטח מקשרים זאת לקניות?

    ובכלל, מתי כבר יגיעו מחקרים רעננים המפריכים תאוריות על ההבדלים בין המינים (לא כאלה המדברים על חוסר הבדלים, אלא על הבדלים הפוכים ממה שחשבו)?
    זה משעמם מעט כשבסופו של דבר תומכים כך בכל ההשערות הפרימיטיביות (וכן נו כשל נטורליסטי לכאורה, אבל כך זה עובד על הרוב).
    זה משעמם להניח הנחות ולקבל תמיד את המבוקש.
    אני בטוחה שיכולים למצוא רעיונות למחקרים שיחדשו לנו קצת.
    אחרי הכל, גנים של נשים "הושתקו" במשך אלפי שנים..ולפי כך, היום אמורים לגלות אצלן רצונות, חוויות ותחושות שלא בהכרח העלו על הדעת.

  • גיל  On 08/08/2011 at 1:21 am

    ענת, היום זה באמת פחות רלוונטי אבל זה עדיין שריד אבולוציוני. יש לא מעט מחקרים שמנסים להפריך הבדלים משוערים בין המינים, לפעמים הם מצליחים להפריך ולפעמים לא. מה בדיוק פרימיטיבי במציאת הבדלים כאלו בממוצע? אף אחד לא אומר שלנשים אין רצונות דומים לגברים בהרבה תחומים אלא שפשוט לא צריך להתעלם מהההשפעות האבולוציוניות.

  • ענת  On 08/08/2011 at 1:36 am

    מה למשל הצליחו להפריך? זה מעניין.

    גם כך מדובר בתחום מעניין, אבל לדעתי הוא יהיה הרבה יותר מעניין אם יפריכו דרכו תפישות מיושנות וכו'.

    קשה לי להאמין שבכלל מנסים למצוא דרכים יצירתיות יותר או שיש עניין רב לגלות דברים חדשים, אלא יותר שהתנהגות ידועה (לכאורה) זו וזו – מושפעת גם מאבולוציה..

  • גיל  On 08/08/2011 at 1:41 am

    ענת, המדע לא עוסק במוסר אלא בעובדות. אם מחקר מסוים מוצא משהו אז לא יעזור אם לא נרצה שהוא יהיה שגוי. זה לא אומר שאנחנו צריכים להשתמש במידע הזה לרעה או להפלות אנשים אבל צריך להיות מודעים לעובדות. אני לא יודע מה הרקע המדעי שלך אבל המדע במהות מחפש למצוא דברים שלא היו ידועים קודם או להסביר דברים בצורה שונה.

  • ענת  On 08/08/2011 at 10:31 pm

    אתה יכול לתת דוג' להפרכה של הבדל משוער בין המינים?

    המדע, כשהוא עוסק בנושא שאינו נייטרלי (כמו צמחים למשל), כן מערב פנטזיות ורצונות, המשפיעים על ההשערות, דרך המחקר, פרשנויות, משאבים, כמות השקעה ועוד ועוד..
    זה רק נראה לי הגיוני. ועד היום לצערי צדקתי בכל השערותיי.

    אין לי שום רקע במדעים.

  • ענת  On 08/08/2011 at 10:34 pm

    ברור שצריך להיות מודעים לעובדות.

    ואם המחקר שואף לאמת, עוד ייתגלו בעתיד כל השקרים.

    ושוב, אני שונאת להיות צודקת.

  • גיל  On 08/08/2011 at 10:35 pm

    ענת, המדע בנוי על הפרכות מכל הסוגים וההבדלים בין המינים לא שונים מזה. אני חושב שאת צריכה ללמוד קצת יותר על איך מדע עובד לפני שאת יוצאת בקביעות נחרצות לגביו. זה נכון שמעורבים הדברים שאת אומרת, אבל בסופו של דבר העובדות היבשות קובעות. תורת היחסות לא נכונה פחות או יותר בגלל דיעות של מדען זה או אחר. מה זאת אומרת צדקת? צדקת במה בדיוק ועל פי איזה קריטריון?

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: