אסתטיקה אבולוציונית ב’ – פסיכולוגיה סביבתית: כיצד משפיעה הסביבה על החשיבה שלנו?

אסתטיקה אבולוציונית עוסקת בהשפעות שיש לנופים מסוימים שהיו נפוצים בזמן ההתפתחות האבולוציונית שלנו לצורה שבה אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים. בפוסט הקודם התרכזתי בעיקר בסקירה של הנופים שנחשבים ליפים ואיך אפילו הבדלים קטנים ומקריים מרומזים בנוף מובילים לעיתים להבדלים גדולים בהתנהגויות של אנשים, גם אם זה נעשה בצורה מרומזת בלי שאנשים יהיו מודעים להשפעות הללו. בפוסט הנוכחי אני רוצה להתרכז על כמה מחקרים שנעשו לאחרונה ושעוסקים בהשפעות ארכיטקטטיוניות על אנשים, ואיך פסיכולוגים וארכיטקטים מנסים לעצב סביבות שיהיו נעימות יותר יצירתיות יותר ובאופן כללי מועילות לרווחתם של אנשים. זהו תחום מחקר חדש יחסית שנקרא פסיכולוגיה סביבתית (Environmental Psychology).

אחד הסיפורים הידועים ביותר שמדגים את ההשפעות של הסביבה על יצירתיות נוגע לג’ונאס סאלק, המדען האמריקאי שגילה ופיתח את החיסון לפוליו. סאלק עבד שעות ארוכות במרתף חשוך כדי לפתח את החיסון ללא התקדמות ממשית. מכיוון שכך, נסע סאלק למנזר איטלקי בן המאה ה-13 ובילה שם תקופה ממושכת באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. במנזר, מוקף פסלים ועמודים בחצרות עתיקות שיצרו ארכיטקטורה עוצרת נשימה הוא שאב את ההשראה שהובילה אותו לפיתוח החיסון.

משנות ה-50 החל המחקר שבחן איך אנשים מושפעים מהאינטרקציה עם הסביבה הפיסית. המחקרים הללו מגלים פעמים רבות קשרים מעניינים ומפתיעים, שמראים שההשפעה של הסביבה החיצונית גדולה ממה שרוב האנשים סבורים. כך למשל, במחקר שנעשה לפני כמה שנים נבדק כיצד גובה התקרה משפיעה על המחשבות של אנשים. במחקר חולקו 100 נבדקים באקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת שהתה בחדר עם תקרה בגובה 3 מטרים, וקבוצה שנייה בחדר שגובה התקרה היה 2.5 מטרים. לאחר מכן ניתנה לנבדקים משימה שבודקת את מידת היצירתיות שלהם. אלו ששהו בחדר עם התקרה הגבוהה הפגינו יצירתיות גדולה יותר בביצוע המשימה, בעיקר זו הקשורה לחשיבה מופשטת, בהשוואה לאלו ששהו בחדר עם התקרה הנמוכה יותר. המסקנה של החוקרים הייתה שתקרה גבוהה יותר גורמת לתחושה חזקה של חופש ולהרגשה פיסית של חוסר הגבלה, מה שמוביל גם לחופש המחשבה, משהו שמאוד דומה לקשרים בין מגע למחשבות שדיווחתי עליהם פה. תקרה גבוהה יכולה לעודד חשיבה יצירתית של אמנים ואכן, אנחנו מוצאים חדרי סטודיו של אמנים רבים שבנויים עם תקרות גבוהות מאוד. מעניין לציין אגב שכמה גבוהה התקרה פחות חשוב ומה שמהותי זו התחושה הסובייקטיבית של תקרה גבוהה. אפשר להשיג תחושה של תקרה גבוהה על ידי שימוש במראות או בצבעים רכים ומוארים.

מצד שני, אנחנו לא תמיד מעוניינים בחופש כזה ויש גם יתרונות לשהייה בחדר עם תקרה נמוכה. תקרה נמוכה מעוררת תחושת סגירות וריתוק שמעודדת חשיבה סטטיסטית מבוקרת ותשומת לב לפרטים. משהו שאולי אפקטיבי במקום עבודה כמו חדר ניתוח. תקרה נמוכה יכולה גם להיות אפקטיבית יותר כשאתם עובדים על תשלום חשבונות, או כל מטלה אחרת שדורשת התרכזות בפרטים קטנים והיא בעיקרה טכנית.

לא רק יצירתיות עשויה להיות מושפעת מרמזים סביבתיים אלא גם מידת הריכוז שלנו. רבים נוטים לחשוב שבהייה דרך החלון בחדר מסיחה את הדעת אבל למעשה זה בדיוק להיפך, במיוחד אם הנוף הנשקף מהחלון הוא נוף טבעי וירוק. מחקר שנערך לפני מספר שנים עקב אחרי ילדים בני 12 שעברו דירה עם הוריהם. החוקרת בחנה את הנוף שנשקף מחלון חדר הילדים בדירה הישנה ובזו החדשה ומצאה שככל שהנוף הנשקף מחלון הדירה החדשה היה ירוק יותר בהשוואה לנוף בדירה הישנה, כך הם הצליחו יותר במבחנים שבוחנים קשב. מחקר אחר שנעשה על תלמידי קולג’ שגרו במעונות, מצא שאלו שצפו לנוף ירוק יותר היו בעלי ריכוז גבוה יותר.

נופי טבע ירוקים כנראה מועילים הכי הרבה לאנשים שסובלים מהפרעות קשב. במחקר אחד שבו השתתפו 96 ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADD), שאלו החוקרים את ההורים עד כמה הילדים שלהם מסוגלים להתרכז במשימות כמו הכנת שיעורי בית, אחרי פעילויות שונות שהם השתתפו בהם כמו דייג, משחק במחשב או משחק כדורגל בחוץ (פעילויות עם מידה משתנה של חשיפה לנופים ירוקים). ההורים דיווחו שילדים היו הכי פחות מוטרדים וסבלו הכי מעט הפרעות קשב וריכוז אחרי שנחשפו לפעילויות ירוקות. על פי אחת התאוריות, העולם המודרני מלא בגירויים רבים שהמוח שלנו לא רגיל להתמודד איתם כי הם לא היוו חלק מהיסטוריה האבולוציונית שלנו. אלו הם גירויים של עולם תעשייתי ועירוני שרחוק מאוד מסביבת הסוואנה שבה התפתחנו. הנופים האורבניים הללו גורמים לעייפות מנטלית שנובעת מהמאמץ הגדול הנדרש לקלוט ולעבד אותם. חשיפה לנוף ירוק היא חסרת מאמץ מכיוון שהיא טבעית יותר למוח שלנו מבחינה אבולוציונית, ובכך המוח שלנו יכול להרגע ולנוח מה שהופך אותנו למרוכזים יותר. אגב, הנופים הללו לא חייבים להיות בהכרח אמיתיים. תמונות, ציורים, סרטים בטלביזיה או כל אמצעי מלאכותי אחר שידמה נופים אמיתיים יכולים להשיג אפקט דומה.

נופים גם משפיעים על ציונים. מחקר שנעשה על עשרת אלפים ילדים בכיתה ה’ מצא שאלו שלמדו בכיתות שכוללות חלונות שפונים לנופים טבעיים כמו גינות או הרים, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחני שפה, אוצר מילים ומתמטיקה, בהשוואה לאלו שלמדו בכיתות עם חלונות לנופים אורבניים לא ירוקים כמו מבנים, מגרשי חנייה או כבישים.

שמש. אותו מקור אנרגיה שבלעדיו אין חיים על כדור הארץ ומשפיע בצורה מכרעת על מחזורי הערות והשינה של בני אדם. הבעיות מתחילות מזה שהעולם המודרני מתערב ומשפיע בצורה מלאכותית על מחזורי הערות והשינה שלנו. כשאנחנו נמצאים במשך היום בתוך בניין שהחשיפה לאור שמש מוגבלת בו, אנחנו עלולים לסבול מעייפות שלא לצורך וחילוף החומרים בגוף (מטאבוליזם) אינו פועל בו כמו שהוא צריך לפעול. הדבר בולט בעיקר אצל ילדים בבית ספר שפעמים רבות עייפים מדי בזמן הלימודים. מחקר שנעשה לפני כמה שנים עקב אחרי ילדים ומצא שאלו שנחשפים לכמות המעטה ביותר של אור שמש סובלים מרמות נמוכות של קורטיזול, הורמון שבין השאר מווסת את רמות הלחץ הנפשי בגוף. מהצד השני, חשיפה נאותה לאור שמש יכולה להשפיע לחיוב על תוצאות מבחנים. במחקר שנעשה על 21 אלף ילדים בבתי ספר יסודיים במדינות שונות בארה”ב, אלו שלמדו בחדרים עם חשיפה גדולה יותר לאור שמש, השיגו ציונים גבוהים יותר בשיעורים של בין 20%-30% במבחנים סטנדרטיים במתמטיקה והבנת הנקרא.

שמש משפיעה גם על אנשים שגרים בבתי אבות. חוקרים בהולנד בחרו שישה בתי אבות באקראי וסיפקו להם אמצעי תאורה מלאכותיים שמחקים אור שמש. שישה בתי אבות אחרים נבחרו כקבוצת ביקורת ורמת התאורה אצלם הייתה נמוכה ביותר מפי 3. לאחר מכן עקבו החוקרים אחרי הדיירים בבתי האבות לתקופה של 3 וחצי שנים. אלו שגרו בבתי אבות עם חשיפה לרמות גבוהות יותר של אור חוו ירידה של 20% בסימפטומים המעידים על דיכאון והם גם סבלו מירידה קטנה יותר ביכולת הקוגנטיבית שלהם. בכלל, חשיפה נאותה לאור שמש יכולה למנוע הדרדרות קוגנטיבית בקרב אלו הסובלים משיטיון (דמנציה).

חיים בבית אבות עלולים להיות לא נעימים באופן כללי, במיוחד לאלו שסובלים משיטיון כמו חולי אלצהיימר. אחת הבעיות המרכזיות של חיים במוסד כזה היא שרבים מאלו שהתפקוד הקוגנטיבי שלהם נפגע מנסים לעזוב את בית האבות, מה שגורם לזה שהם נאבדים, סובלים מקור או במקרים קיצוניים אפילו מתים. אחד הפתרונות היצירתיים לבעייה היא הסתרה של דלתות היציאה. למשל, התקנת דלתות יציאה באמצע המסדרון ולא בסופו, הקטנת שלט היציאה, או אי בניית דלתות שקופות. מחקר שנעשה על 427 חולי אלצהיימר ב-15 בתי אבות באיזור מאסצ’וסטס, מצא שאלו שגרו בבתי אבות שהסוו היטב את דלתות היציאה סבלו פחות מדיכאון מאלו שגרו בבתי אבות שלא הסוו את דלתות היציאה. אחת ההשערות היא שצוות המטפלים במקומות שמסווים את דלתות היציאה דואג פחות שהחולים יעלמו ונותן לחולים יותר חופש ואחריות, מה שמשפר את מצב רוחם. דרך נוספת להקל על החולים היא לשים תמונות בולטות במסדרונות. חולים רבים מאבדים את דרכם מכיוון שהם סובלים מבעיות זיכרון ופגיעה ביכולת הקוגנטיבית ליצור מפה מנטלית של המקום. ציוני דרך בולטים כמו תמונות. עוזרים להפחתה של המתח הנפשי, תוקפנות וחרדה.

אם נחזור לנושא האור, אור בהיר אמנם משפר את היכולת הקוגנטיבית אבל גם יכול להיות בעייתי במקרים מסוימים. תאורה מלאכותית בלילה עלולה לשבש את מחזורי השינה שלנו. אנשים יכולים היום להשאר ערים זמן רב יותר בלי להיות עייפים בגלל תאורה כזו דבר שיכול להוביל לנדודי שינה ולעייפות ביום שלמחרת. במקרים אחרים זה יכול להשפיע גם על יכול ההרגעות של אנשים. במחקר אחד ראיינו מטפלים 80 סטודנטים באחד משני חדרים. חדר אחד היה מואר היטב, בעוד החדר השני היה בעל אור מעומעם. לאחר מכן, נתבקשו הסטודנטים לתאר איך עבר עליהם הראיון. אלו ששהו בחדר עם האור המעומעם חשו רגועים יותר, ראו את המראיין באור חיובי יותר, והיו פתוחים יותר בראיון בהשוואה לאלו שרואיינו בחדר המואר יותר. אור מעומעם גורם לאנשים להשתחרר יותר, משהו ששווה לזכור בארוחת ערב רומנטית למשל.

חפצים שנמצאים בחדר גם הם יכולים לתרום להרגשת רוגע. במחקר אחד נתנו לנבדקים לראות תמונות של חפצים נייטרלים כמו ספה או שעון. החפצים היו זהים למעט העובדה שחלק מהחפצים היו מעוגלים או מעוקמים בקצוות, בעוד חלק אחר היו מחודדים ומשוננים. הנבדקים העדיפו את החפצים המעוגלים יותר. מחברי המחקר משערים שהדבר נובע מכך שאנשים יוצרים אסוציאציה בין חפצים חדים לסכנה, אולי בגלל שחפצים חדים לרוב היוו סכנה בהיסטוריה האבולוציונית שלנו (סלע חד מסוכן יותר מסלע מעוגל במערה, וחנית או סכין חדים מהווים איום). תמיכה לזה נמצאה במחקר המשך שבו נבדקים ראו את אותם החפצים מהמחקר הקודם כשהם מחוברים למכונת fMRI. החוקרים גילו שהאמיגדלה, חלק במוח שמעורב בעיבוד פחד ועוררות רגשית, היה פעיל יותר כשהנבדקים צפו בחפצים המשוננים. נראה שהמתאר של חפצים מעביר מידע רב יותר ממה שחשבו תחילה, בעיקר כזה הקשור לסכנה או לאינסטינקט המלחמה או בריחה (fight or flight).

איפה לשים את הרהיטים שלכם יכול להשפיע על האינטרקציות החברתיות שלכם. מחקרים שנעשו בבתי חולים מצאו שכיסאות צמודים לקירות בחדרי חולים או באולם האורחים מפחיתים את היחסים החברתיים. עדיף לשים את הכיסאות בקבוצות קטנות בחלקים שונים של החדר. אצל ילדים, ישיבה בכיתה בחצי מעגל מגבירה את המעורבות בשיעור, כולל שאילת יותר שאלות, לעומת מצב שבו הם ישובים בשורות. ומה עם שטיחים? ובכן, מתברר ששטיחים בבתי חולים מגדילים את הזמן שבו בני משפחה וחברים מבקרים את החולים (מצד שני, קשה יותר לנקות אותם והם עלולים להוות מפגע בריאותי).

רוב המחקרים שנעשו בנוגע להשפעות סביבתיות של חפצים על בני אדם נערכו במבנים ציבוריים כמו בתי חולים ובתי ספר. מעט מאוד יחסית ידוע על ההשפעות הארכיטקטוניות הנוגעות לבתים פרטיים, ואיך חפצים שונים ומיקומם משפיעים על יצירתיות, ריכוז וכו’. הענף של פסיכולוגיה סביבתית רק בחיתוליו ובשנים הקרובות יהיו קרוב לוודאי מחקרים רבים נוספים שיאירו את הנושא.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תרצה  On 03/10/2010 at 2:21 am

    רשימה מעניינת מאוד!
    אבקש להתמקד בהשלכות של התנאים הסביבתיים על אנשי אקדמיה: סטודנטים, מרצים, חוקרים וכו'

    א. באוניברסיטאות עתיקות באירופה לומדים בחדרים שבהם התיקרות גבוהות, הקירות מעוטרים בתמונות ופסלים (אגב, התמונות ברובן כהות בגלל שימוש בצבעים לא בהירים)והסביבה הארכיטקטונית בשטחים הציבוריים מחוץ למבנים גם כן עמוסה בפרטים "כבדים" למראה. ואילו באוניברסיטאות "מודרניות" שנבנו במאה ה-20 בארה"ב וגם בישראל ה"עומס" הסביבתי בטל בשישים בהשוואה לאוניברסיטאות העתיקות.
    אשמח לקבל מידע כלשהו המשווה בין ההישגים האקדמיים של אוכלוסיות בשני סוגי סביבות אוניברסיטאיות אלו.

    ב. אגב, לא מזמן השתתפתי בכנס בינלאומי שהתקיים באמשטרדם בכנסיות שונות (משום שזו הכנסה יפה לכנסיה המאבדת קהלים ותורמים מתחום הדת וגם משום שהעלות נמוכה). היה קור איימים, האקוסטיקה הייתה נוראית אבל הפייפרס היו מעניינים ואפילו מרתקים. הכנס משך אליו קהל רב מחוץ לכותלי האקדמיה. כמי שמתגוררת בארץ שטופת שמש ובאקלים חמים למדי לא הייתי שורדת ו/או מסוגלת לעבוד בתנאים כאלו. אני מניחה לכן שגם הרגלים סביבתיים מתערבים בתוצאות.

  • גיל  On 03/10/2010 at 12:17 pm

    תרצה, לדעתי עדיף ללמוד בסביבה שיש בה עודף גירויים אמנותיים מאשר בסביבה קרה שבה חדרי הלימוד נראים כולם אותו הדבר. טמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי אכן גורם שיכול להרוס לגמרי את החוויה.

    • אשר  On 04/05/2012 at 1:35 am

      גיל שלום
      כאדריכל הנושא מענין אותי מאוד, איפה אני יכול למצוא חומר מפורט נוסף?
      רצוי בעברית אם יש
      תודה
      אשר

      • גיל  On 04/05/2012 at 1:39 am

        אשר, לא ידוע לי על חומר נוסף בעברית, מצטער. יש על הנושא מאמרים אקדמיים שאם יש לך גישה אליהם אתה יכול לחפש בגוגל סקולר. זה בסך הכל נושא שלא נחקר יותר מדי אבל מרתק בהחלט.

  • עדי  On 07/10/2010 at 3:26 pm

    גיל מה קורה לדעתך כשיש נוף לים? (ולא נוף ירוק)

  • גיל  On 07/10/2010 at 4:36 pm

    להזיק זה בטוח לא יזיק.

  • אסתי ממליצה  On 08/10/2010 at 2:21 pm

    מדהים איך הסביבה הטבעית או הלא טבעית משמשת לאדם
    ככלי לאגור בו לא מעט הלך-רוח מנטלי ופיזי.
    מומלץ בחום במאמרים
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/1510-810.html

    • אשר  On 04/05/2012 at 1:34 am

      שלום אסתי

      הנושא מעניין אותי מאוד, לא הצלחתי להיכנס לקישור, תוכלי ליצור קשר? 0505673357
      תודה
      אשר

  • גיל  On 08/10/2010 at 4:34 pm

    תודה אסתי, אכן מדהים.

  • פנג הלבן  On 18/10/2010 at 7:20 am

    לאט לאט המדע מצמצם את הפער.
    כמו שאסי כהן אמר "פאנג-שואי – זאת אומרת איך לסדר את החדר שלך כשהוא מבולגן."

  • גיל  On 18/10/2010 at 9:24 am

    הבעייה היא שפאנג שאי אינה תאוריה מדעית ואין לה שום תמיכה אמפירית.

  • אסתי ממליצה  On 30/10/2010 at 11:08 am

    גם מומלץ החודש :))
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/2010.html

  • הדס  On 25/02/2015 at 6:36 am

    היי, האם ישנו מוסד אקדמי בארץ בו ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית? תודה רבה

    • גיל  On 25/02/2015 at 7:45 am

      הדס, אני בספק אם יש מקום כזה. אני גם לא בטוח שיש תוכניות כאלו בעולם, אבל אם כן, הן לתארים מתקדמים. ממליץ לך לראות איפה פסיכולוגים סביבבתיים נמצאים ואולי אפילו ליצור קשר איתם.

      • הדס  On 25/02/2015 at 7:48 am

        תודה רבה גיל!

      • גיל  On 25/02/2015 at 8:02 am

        יש אגב כתב עת לפסיכולוגיה סביבתית וגם אגודה כסניף של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. זה מקום טוב להתחיל ולהתעדכן לגבי פעילויות שלהם כמו כנסים.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: