פודקאסטים בנושאי מדע וספקנות

כשהקמתי את הבלוג הזה המטרה הראשית שלי הייתה לחשוף אנשים לתחום של פסיכולוגיה אבולוציונית ובעיקר לתת להם טעימות בלתי אמצעיות ממחקרים שנעשים בנושא. לא מעט כתבות פופוליסטיות נכתבות על פסיכולוגיה אבולוציונית אבל הן נותנות פעמים רבות רושם מוטעה של המחקרים בתחום ומזינות מיתוסים שגויים. מטרה נוספת אבל לא פחות חשובה בעיניי היא לעודד אנשים לחשיבה מדעית וביקורתית, גם ואולי בעיקר, בתחומים שנחשבים לטאבו בחוגים מסוימים כמו זיכרונות מודחקים, טיפולים פסיכולוגיים, השפעות אבולוציוניות על ההתנהגות או אפילו הבדלים בין המינים. כל הנושאים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לחשיבה רציונלית-מדעית, משהו שהוא לא מובן מאליו בקרב הציבור הרחב ושמהווה את הבסיס של תנועת הספקנות שצוברת פופולאריות רבה בשנים האחרונות.

אני חושב שאנשים לא נולדים ספקנים אלא הופכים במשך הזמן לספקנים. בגיל צעיר אנחנו מקבלים אמיתות שונות לגבי העולם כעובדות מההורים שלנו, מורים, התרבות והחברה הסובבת אותנו, ורק כשאנחנו מפתחים חשיבה עצמאית בגיל קצת יותר מבוגר אנחנו מתחילים באמת להטיל ספק בכל הדברים שלמדנו. אני חושב שאצלי הכל התחיל אי שם בגיל העשרה כשהתחלתי לפקפק בקיומו של אלוהים, והגיע כנראה לבשלות מלאה כשקראתי את ספרו של קארל סייגן “עולם רדוף שדים”. סייגן הגדיר בצורה מבריקה מה שהרגשתי במשך הרבה זמן, ואחרי קריאת הספר יכלתי לומר בלב שלם שאני ספקן ומאז זה רק התחזק.

תנועת הספקנות העולמית שמה לה למטרה להלחם בפסבדו מדע, ולעודד חשיבה מדעית ורציונלית בכל אספקט של החיים שלנו. בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים אין זה אומר שספקנים הם אנשים ציניים שמבקרים כל דבר ולא מוכנים לקבל שום דבר כאמת, אלא זה אומר שספקנים מטילים ספק בטענות שאינן מבוססות אמפיריות ומוכנים לקבל שמשהו נכון אם הממצאים והמחקרים מאששים אותם.

שורשי תנועת הספקנות עתיקים המה ולא זה המקום להכנס אליהם. למי שמעוניין לקרוא על ההיסטוריה המרתקת של התחום מוזמן לקרוא את הספר המצוין Doubt: A History. בעת המודרנית, הספקנות התפתחה בעיקר בארה”ב בשנות ה-70, בתגובה לפופולאריות של תחומים פסבדו מדעים כמו אסטרולוגיה, פאראפסיכולוגיה, הילרים, שגעון העב”מים, אורי גלר וכו’. הייתה תחושה חזקה שהציבור האמריקאי נוהה אחרי שטויות וצריך להלחם בזה על ידי הצגת הצד המדעי של הנושאים הללו. זה היה הרקע ליסודו של כתב העת הנחשב Skeptical Inquirer מטעם המרכז לחקירה מדעית (CSI, לשעבר CSICOP), שהתפרסם לראשונה בשנת 1976. ב-1992 הקים מייקל שרמר את האגודה לספקנות שמוציאה לאור את כתב העת Skeptic (שני כתבי עת שאני מנוי עליהם כבר למעלה מ-12 שנה ושומר על כל הגליונות בקנאות, כולל ששת הגיליונות הראשונים של Skeptical Inquirer כשעוד קראו לו The Zetetic). כל סיקור של תנועת הספקנות לא יכול להיות שלם בלי איזכורו של ג’יימס רנדי (שהיה ממקימי המרכז לחקירה מדעית ואחרי זה פרש ממנה והצטרף לשרמר) שנבחר בשנת 2000 לספקן החשוב ביותר של המאה ה-20. לרנדי יש קרן שבין השאר מארגנת את הכנס השנתי של הספקנים בלאס וגאס (יש גם גירסה משלה באנגליה), הוא אבי אתגר המיליון דולר למי שיוכיח קיומם של כוחות על טבעיים.

למה אני מספר לכם את כל זה? מכיוון בחודשים האחרונים נדמה כי יש התעוררות ממשית של ספקנים בארץ. יש לקהילת הספקנים הישראלים אתר חדש, שפינוזה, שעוסק בספקנות באופן כללי אבל גם בדברים שרלוונטיים לישראל, כמו למשל ארגון ערבי ספקנים בפאב, שהתחילו בלונדון לפני יותר מעשור ושצוברים פופולאריות ברחבי העולם. בנוסף, יש גם פדוקאסט בנושא ספקנות שמועלים באתר ספק סביר ולשאחרון שבהם היה לי הכבוד להיות אורח ולהתראיין אליו (החלק הראשון של הראיון מופיע כאן, והחלק השני פה). מכיוון שכך, חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לתרום את תרומתי הצנועה לספקנות בארץ הקודש בשני פוסטים שיוקדשו לסקירה של פודקאסטים ואתרים בנושאי ספקנות ומדע. ולכל מי שמעוניין לתרום משהו לקידום הספקנות הנה רשימה של 105 דברים שאפשר לעשות, רבים מהם דורשים מאמץ קטן. הרשימה הורכבה בעקבות פאנל של מיטב הספקנים שישב על המדוכה (גירסה מקוצרת שלו אפשר למצוא כאן).

בפוסט הנוכחי אני אתרכז בסקירת פודקאסטים שלרובם אני מאזין באופן קבוע. פודקאסט היא צורה מיוחדת ובעיניי מוצלחת מאוד ומהנה, להעברת מידע. יש כמובן אינספור אתרים ובלוגים בנושאי ספקנות ומדע אבל הם דורשים קריאה מאומצת ותשומת לב מירבית ולא לכולם יש זמן להתעדכן בהם (אבל זה לא אומר שלא צריך לקרוא אותם גם, ועל כך כאמור בפוסט הבא). לעומת זאת, פודקאסטים מאוד אפקטיביים מכיוון שהם הרבה יותר קלים לעיכול, ומה שחשוב יותר, לא צריכים לגזול ממכם הרבה זמן פנוי. למי שלא מכיר, פודקאסטים הם תוכניות אינטרנט (חלקן במקור משודרים ברדיו) שאפשר להוריד למחשב או לנגן ה-MP3 שלכם. היתרון שלהם הוא שאפשר להאזין להם ברקע של עיסוק אחר שאינו דורש מאמץ קוגנטיבי מיוחד. זה יכול להיות בזמן נהיגה, ריצה, בישול או כל פעילות אחרת שאתם עושים והייתם מאזינים בה למוסיקה למשל. אני מוצא בפודקאסטים דרך מצוינת לפתוח בשיחה או לעורר דיונים עם אנשים קרובים סביבכם. (כן, די גיקי, אבל מי אמר שגיקים לא שווים?). רוב הפודקאסטים הם בין 30 דקות לשעה וחצי, למרות שיש כמה קצרים הרבה יותר.

אפשר לחלק את הפודקאסטים שאני עומד להציג בפניכם לשתי קבוצות עיקריות: קבוצה אחת עוסקת בראיונות ועל זה נסוב כל הפודקאסט. זה יכול להיות ספקן או איש מדע ידוע, מישהו שהוציא ספר לאחרונה וכו’ שעונה לשאלות בתחום התמחותו. הסוג הזה לרוב יותר מובנה וגם קצר יותר. הקבוצה השנייה עוסקת בחדשות מדע וספקנות, ולרוב מדובר בקבוצת אנשים שמשוחחת ביניהן על נושאים שונים. המבנה של הפודקאסט פחות מובנה ויותר בגדר שיחה חופשית (אלו גם לרוב הפודקאסטים הארוכים יותר). הנושאים הללו כוללים מחקרים מדעיים מהעת האחרונה או חדשות וארועים בנושאי מדע ופסבדו מדע שעלו לכותרות וכו’. למי שמעוניין להתעדכן בחדשות מדע וספקנות באופן כללי אלו הפודקאסטים בשבילכם. קטע פופולארי במיוחד שקיים ברבים מהפודקאסטים מהסוג הזה הוא החלק שנקרא “מדע או בדייה” (Science or Fiction) שבו אחד המנחים מציג לאחרים (וגם למאזינים) 3-4 מחקרים מהעת האחרונה, שכולם חוץ מאחד אמיתיים. על חברי הקבוצה (ועליכם) לנסות ולזהות מה המחקר המפוברק.

מרואיינים פופולאריים כמו ג’יימס רנדי, ריצ’ארד וייזמן, פיל פלייט, מייקל שרמר, ריצ’ארד דוקינס ואחרים מתראיינים באופן קבוע לתוכניות השונות כך שיש חפיפה מסוימת אם אתם מאזינים לפודקאסטים שונים (אם כי השאלות יכולות להיות שונות). המראיינים עצמם הם מרואיינים מבוקשים ולא נדיר למצוא מנחה של פודקאסט אחד מתארח בפודקאסט אחר. תנועת הספקנות העולמית היא קהילה כמו כל קהילה אחרת ובאופן טבעי ישנם קולות ששומעים יותר מאחרים. הרשימה שלי כוללת פודקאסטים מגוונים, בחלקם הרבה פחות מוכרים, כך שלא תשתעממו בקלות ותמיד יהיה אפשר למצוא משהו שיעניין אתכם. האתרים של הפודקאסטים מתארים כמעט תמיד בפירוט על מה נסוב הפודקאסט כך שכל אחד יכול להחליט אם להאזין לו או לא. והכי חשוב, הפודקאסטים לא הולכים לשום מקום. לכל פודקאסט יש ארכיון עשיר של כל תוכניות העבר כך שתמיד אפשר למצוא משהו להאזין לו. אתר ה-Skeptical Review עורך גם הוא סקירה שוטפת של הפודקאסטים, כולל ראיונות עם האנשים שעומדים מאחוריו.

אז אחרי ההקדמה המעט ארוכה הזו, הנה רשימת הפודקאסטים עם תאור קצר שלהם. כולם עוסקים בצורה זו או אחרת בספקנות, מדע וחשיבה רציונלית. רוב הפודקאסטים לא דורשים ידע מדעי מוקדם. אתם מוזמנים להוסיף בתגובות פודקאסטים נוספים החביבים עליכם ושלא הוזכרו ברשימה.

• The Skeptics' Guide to the Universe – הפודקאסט שהוא ככל הנראה הפודקאסט הכי פופולארי וידוע בנושא ספקנות, וגם בעל רצף השידורים הארוך ביותר (החל מ-2005). משודר כל שבוע ואורכו 80 דקות. המארח הוא הנוירולוג והספקן הידוע סטיבן נובלה, והוא כולל בין השאר את הבלוגרית בענייני ספקנות רבקה ווטסון וחבורה עליזה של ספקנים (כולל שני אחיו של נובלה). בעבר הוא כלל ראיונות עם מדענים וספקנים, אבל כיום המרואיינים פשוט יושבים באולפן ומשתלבים בחלקים השונים של התוכנית כמו משתתפים אחרים. מופק על ידי האגודה הספקנית של ניו אינגלנד וגם קשור לקרן של ג’יימס רנדי.
• Skepticality – פודקאסט שמוגש על ידי סוופי ודרק הבלתי נלאים (אם כי יש יותר סוופי מדרק לאחרונה). זהו הפודקאסט הותיק ביותר שהחל את דרכו ב-2005 והתנועה הספקנית חייבת לה תודה. הפודקאסט החל כפודקאסט עצמאי אבל הוא כיום הפודקאסט הרשמי של המגזין Skeptic. הפודקאסט מועלה בצורה מעט לא סדירה למרות שהוא אומר להיות דו שבועי ואורכו הממוצע כשעה. הוא סבל בעבר מהפסקות שונות, בין השאר בגלל מפרצת של דרק שכמעט גרמה למותו (בדיוק באותו היום שסטיב ג’וב הזכיר אותו בכנס של iTunes כאחד מהפודקאסטים הכי פופולאריים בחנות הוירטואלית). יש בפודקאסט ראיונות ארוכים ומצוינים עם מיטב המי ומי בתנועת הספקנות העולמית, לפעמים הוא מוקדש לראיון בלבד ולפעמים הוא כולל חלקים נוספים כמו חדשות מדע, פסבדו מדע וכו’.
• ספק סביר – הפודקאסט העברי הראשון בנושא ספקנות. הפודקאסט שואב השראה מפודקאסטים דומים ובעיקר ממדריך הסקפטים לגלקסיה. ראיונות עם אנשי מדע, חדשות מהארץ ומהעולם ופינת מדע או בידיון. הפדוקאסט עולה כל שבוע בערך ואורך תוכנית ממוצעת כשעה. אבל הדבר החשוב ביותר שזה בעברית, אז לא תאזינו?
• הכוורת – הכוורת היא תוספת חשובה לפודקאסטים בעברית. הכוורת מוגדרת כרדיו רעיונות וכל פודקאסט מכיל ראיון עם איש מדע, היסטוריון או אדם אחר שיש לו משהו מעניין לספר על נושאים הקשורים למדע. דפנה שיזף שיצרה את אתר הספקנות שפינוזה היא המראיינת וכל ראיון עוסק בנושא אחד כללי, ספר או רעיון בתחום התמחותו של המרואיין.
• For Good Reason – פודקאסט שבועי מטעם הקרן של ג’יימס רנדי. זהו פודקאסט חדש יחסית שנוצר בעקבות המעבר של די. ג’יי גרות’ה מהמרכז לחקירה מדעית לניהול הקרן של רנדי. גרות’ה שהיה אבי התוכנית Point of Inquiry, משחזר אותה למעשה באכסניה החדשה בשם החדש. הפודקאסטים מורכבים מראיונות שאורכם כחצי שעה לערך, ולטעמי הוא הטוב ביותר מבין כל הפודקאסטים שכוללים ראיונות. גרות’ה הוא מראיין מנוסה ובעיקר מעורה ביותר בענייני מדע וספקנות. יש לו ידע עצום על הנושאים שהוא מדבר עליהם מעצם העבודה שלו במשך השנים בארגונים הספקניים השונים, וזה מוביל לראיונות הטובים ביותר. למרות הקירבה בדיעות למרואיינים הוא לא מהסס לשחק את “פרקליט השטן” ולשאול שאלות נוקבות. יש לו רזומה של יותר מ-200 ראיונות (כולל אלו במקום העבודה הקודם) שעוסקים בנושאי ספקנות מסורתיים כמו ביגפוט, רוחות רפאים, עב”מים, אבל גם נושאים תחומים כמו פילוסופיה של המדע, אתיקה, דת וכו’.  גרות’ה הוא קוסם ותוכניות שונות עסקו בקשר שבין קסם וספקנות.
• Point of Inquiry – הפודקאסט הרשמי של  המרכז לחקירה מדעית ושל הירחון Skeptical Inquirer שקיים מ-2005 (השנה המופלאה של הפודקאסטים בנושא ספקנות). זהו פודקאסט שבועי שכולל ראיונות בלבד שאורכם נע בין חצי שעה לשעה. די. ג’יי. גרות’ה יצר את הפודקאסט, אבל עם המעבר שלו לקרן של ג’יימס רנדי התפקיד כיום מתחלק בין שלושה מראיינים שונים. לדעתי יש ירידה באיכות הפודקאסט בגלל שהמראיינים פחות טובים מגרות’ה, אבל גם בגלל שהנושאים פחות מעניינים (יותר ראיונות עם אנשים שקשורים למדיניות ציבורית ופוליטיקה ופחות מדי מדע),
• Rationally Speaking – פודקאסט דו שבועי חדש יחסית ומבית היוצר של אגודת הספקנים הניו יורקית, ואחד האהובים עליי ביותר אישית. מאסימו פיליוצ’י וג’וליה גאלף הסייד קיק שלו עוסקים בגבולות שבין מדע לשטויות. פיליוצ’י מחזיק בשלושה תארי דוקטור, אחד בגנטיקה, שני בבוטניקה ושלישי בפילוסופיה. הוא ספקן ידוע שמחזיק גם בטור קבוע בכתב העת Skeptical Inquirer. כל פודקאסט עוסק בנושא מרכזי אחד שבו הוא וג’וליה גאלף דנים. השיחות קולחות והכימיה בין השניים מצוינת. לפעמים הם מארחים או מראיינים מדענים אחרים. הנושאים שהם עוסקים בהם קשורים במידה רבה לפילוסופיה של המדע, כמו למשל האם אפשר לחקור אהבה מבחינה מדעית, האם היסטוריה יכולה להיות מדע, או האם תורת המיתרים היא תאוריה מדעית לגיטימית, אבל גם בנושאים ארציים יותר כמו למה אנשים חכמים מדברים לפעמים שטויות. לפני כל פודקאסט הם מפרסמים את מה שהם קוראים לו, פודקאסט טיזר, בבלוג הספקנות שנושא אותו שם ולטעמי הוא אחד הבלוגים הכי טובים ברשת שעוסק במדע וספקנות. אנשים יכולים לשאול שאלות, להעיר הערות, או להציע נושאים שיעלו בפודקאסט. אורך הפודקאסטים הוא מחצית השעה.
• Skeptically Speaking – היישר מאלברטה קנדה מגיע הפודקאסט השבועי שאורכו שעה בדיוק ומשודר גם ברדיו וגם בחי באינטרנט. הפודקאסט הזה הוא שילוב בין ראיון מרכזי לשיחה על נושאים הקשורים למדע וספקנות. הייחוד שלו הוא בזה שהאורח מפורסם שבוע מראש ואנשים יכולים לשלוח אליו שאלות שאולי יעלו בשידור וגם העיסוק בנושאים שבהם פודקאסטים אחרים לא נוגעים. הראיונות פה די חופשיים והמארחת דיזארי יודעת להיות עוקצנית ומלאת הומור, משהו שלפעמים נראה קצת חסר בתנועה הספקנית.
• Reality Check Podcast – מהצד השני של בקנדה, מגיע הפודקאסט השבועי של האגודה הספקנית מאוטאווה. נחשב לגירסה הקנדית של מדריך הסקפטים לגלקסיה. הפודקאסט עוסק בנושאים מגוונים וכולל לעיתים קרובות ראיונות, אורכו כ-40 דקות. דוגמא למה קבוצה מקומית של ספקנים יכולה לעשות גם בהעדר משאבים רבים.
• Skeptoid – זהו פודקאסט פופולארי מאוד שעוסק בצורה ישירה בספקנות הקלאסית, קרי הפרכת טענות פסבדו מדעיות כמו אסטרולוגיה, פאראפסיכולוגיה, עב”מים, אגדות אורבניות וכו’. הפודקאסט משודר כל שבוע ואורכו קצת יותר מ-10 דקות והוא ייחודי בכך שהוא יותר כמו הרצאה שמוקדשת לנושא פסבדו מדעי פופולארי אחד בלבד. ברייאן דאנינג הוא המפיק והשדרן ומוכיח שגם אדם אחד יכול לתרום הרבה לתנועת הספקנות.
• The Conspiracy Skeptic – כשמו כן הוא, פודקאסט שעוסק בתאוריות קונספירציה שונות, תחום ספקני קלאסי. היישר מקנדה מגיע קארל מיימר שעוסק בתאוריות קונספירציה קלאסיות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון ורצח קנדי וכלה בתאוריות קונספירציה מודרניות כמו 9/11, איידס, חיסונים ומה לא. הפודקאסט מתפרסם אחת לחודש לערך, אורכו כשעה ועשר דקות והוא כולל גם מרואיינים מומחים לנושא.
• The Geologic Podcast – ג’ורג ראב הוא קומיקאי ומוסיקאי שמייצר את אחד הפודקאסטים הייחודים ברשת בנושאי ספקנות ולבטח המצחיק שבהם. הפודקאסט השבועי שלו שאורכו כשעה לא עוסק בנושאי גאולוגיה כמו שהשם מרמז אלא בספקנות ופסבדו מדע. הוא מדבר לא מעט על דת ובוחר כל שבוע את האידיוט הדתי של השבוע החולף. החומרים שלו בוטים, מה שהופך את הפודקאסט שלו לאחד האהובים ביותר בקרב ספקנים.
• Quackcast – הפודקאסט האולטמטיבי שעוסק ברפואת אליל, רפואה אלטרנטיבית וטענות פסבדו מדעיות לגבי בריאות באופן כללי. אורכו יותר משעה והוא מתפרסם אחת לשבועיים לערך. נושאים שנסקרים בתוכנית כוללים: הומואפתיה, רפואה סינית, אקופונקטורה, רייקי וכו’.
• Are We Alone? – לפרוייקט SETI יש ספקנים משלו אבל הפודקאסט השבועי הזה, שממומן בחלקו על ידי נאסא, עוסק במדע ורציונליות, ואחת לחודש בנושא ספקני מובהק. הפודקאסט נחשב לאיכותי מאוד וכל שבוע מתכנסים טובי המומחים שדנים במשך כשעה בנושא אחד שעל הפרק כמו גנים, המוח, סקס וכו’.
• All in the Mind  – זהו פודקאסט מדעי שבועי שמגיע מרדיו אוסטרליה ומתבסס על תוכנית רדיו מקומית. נטשה מיטשל היא המארחת הלבבית והתוכנית כוללת ראיונות, אבל יש לו גם צד פואטי יותר שכולל שירה, מוסיקה או קטעים אמנותיים אחרים (שזה כולל גם התייחסות מדעית לאמנות). הפודקאסט עוסק בעיקר במוח במשמעותו הרחבה שזה בעצם אומר הכל. בין הנושאים שעולים בצורה תדירה בתוכנית אפשר למצוא אבולוציה (כולל פסיכולוגיה אבולוציונית), כלכלה התנהגותית, פילוסופיה, מחלות נפש ועוד. אורך התוכנית חצי שעה.
• Science Podcasters – אתר שמכיל יותר מ-15 פודקאסטים שונים שקשורים זה לזה בקשר רופף, אבל רובם קשורים בצורה זו או אחרת לחדשות רפואה, רפואה אלטרנטיבית וכו’. האתר הוקם על ידי ג’ינג’ר קמפבל שבעצמה מפיקה את הפודקאסט בענייני המוח Brain Science Podcast.
• Quirks & Quarks – תוכנית רדיו קנדית פופולארית שבועית שמשודרת כל שבת בין 12 –1. התוכנית עוסקת בראיונות עם מדענים לגבי גילויים מדעיים מהעת האחרונה, מאמרים או ספרים שפורסמו או גילויים שקיבלו תהודה תקשורתית נרחבת. המארח הוא בוב מקדונלד והתוכנית מורכבת ממקטעים שונים, כולל “שאל את המומחה” שבו מתבקש מומחה להתייחס למהימנות של מיתוס מדעי מסוים. מאזינים יכולים לשאול את המומחים שאלות. אפשר לשמוע את התוכנית בחי או להורידה לאחר השידור.
• The Psych Files – מייקל בריט הוא פסיכולוג שבשתי ידיים יצר את הפודקאסט הטוב ביותר שקיים ברשת שעוסק בפסיכולוגיה. אפשר לזהות אצלו את האהבה הגדולה למה שהוא עושה בהשקעה העצומה באתר, במחקר לכל פודקאסט ובאורחים שהוא מביא. זהו פודקאסט דו שבועי שלא נרתע לגעת בנושאים שנויים במחלוקת כמו זכרונות מודחקים, ובכלל, חלק נכבד מהזמן מוקדש לבחינה ביקורתית של מיתוסים פסיכולוגים פופולאריים. חלק מהפרקים הם ראיונות עם פסיכולוגים אחרים בנושאי התמחותם וכל השאר הם התייחסות לנושא פסיכולוגי מסוים שאותו בריט מביא, תוך הסתמכות על המחקרים בתחום והגשתם בצורה ידידותית ושווה לכל נפש. הוא מגוון בין נושאים בסיסיים בפסיכולוגיה לבין מחקרים מתקדמים יותר, אבל אין צורך בידע מוקדם בפסיכולוגיה וכל המטרה היא להפוך את הפסיכולוגיה לנגישה יותר. אורך הפרקים נע בין חצי שעה לשעה.
• The Skeptic Zone – האגודה הספקנית האוסטרלית מפיקה את הפודקאסט השבועי הזה שכולל ראיונות וחדשות מדע וספקנות. הגירסה האוסטרלית למדריך הסקפטים לגלקסיה. אורך הפודקאסט משתנה בין חצי שעה לשעה וחצי.
• The Pseudo Scientists – אם כבר אנחנו באוסטרליה אז אי אפשר שלא להזכיר גם אתה פודקאסט של האגודה האוסטרלית הצעירה לספקנות המתפרסם כל שבועיים לערך. אורכו יותר משעה והוא לרוב נפתח בהקלטה הומוריסטית של מישהו שמדבר על פסבדו מדע. הפודקאסט כולל ראיונות, סקירות ספרים, ביקורת על פסבדו מדע באוסטרליה, וחלקים נוספים כמו בפודקאסטים אחרים, אבל עם נימה הומוריסטית בולטת. מי שיוצר אם הפודקאסט הם סטודנטים צעירים, מה שמראה שכל אחד, בכל גיל כמעט  יכול לתרום תרומה משמעותית להפצת הספקנות.
• Scientific American – הגירסה האמריקאית ל-60 שניות על… פודקאסטים יומיים של דקה אחת בענייני מדע מהירחון הפופולארי סיינטיפיק אמריקן שמתארים לרוב מחקר אחד עכשווי. דרך מצוינת לפתוח את היום בהאזנה לחדשות מדע. יש גם פודקאסט משנה באותו סגנון שמוקדש לפסיכולוגיה, אבל מתעדכן אחת לשבוע.
• Science ו-Nature – רשימה של פודקאסטים לא יכולה להיות שלמה בלי לכלול את שני כתבי העת המדעיים הנחשבים ביותר בעולם. שניהם מפרסמים פודקאסטים שבועיים שבהם מתוארים מחקרים שפורסמו אצלם לאחרונה. אלו הם כנראה הפודקאסטים המאתגרים ביותר מכיוון שהמאמרים בכתבי העת הללו הם ברמה טכנית גבוהה ועוסקים בנושאים ספציפיים שרבים לא מצויים בו ולרוב דורשים ידע מוקדם. אלו של Nature מרשימים הרבה יותר והאתר שלהם כולל גם פודקאסטים לתחומים ספציפיים שמתפרסמים בתדירויות משתנות. למשל, יש פודקאסטים שמוקדשים למחקרים בפיסיקה בלבד, כימיה, שינויי אקלים, תאי גזע ועוד. עליי חביב במיוחד ה –NeuroPod פודקאסט שעולה פעם בחודש ואורכו חצי שעה ומתמקד במחקרים הקשורים למוח (Neuroscience).