הקשר בין גובה הקול לרבייה

קול אנושי הוא אחד המאפיינים הייחודיים שמבדילים בין אנשים שונים. לכל אחד מאיתנו יש קול ייחודי משלו, והקול הזה לא רק מזהה אותנו אלא גם עשוי להוות גורם משיכה מינית. באופן ממוצע לגברים יש קול הנמוך באוקטבה שלמה מזו של נשים ומחקרים שונים מצאו שנשים מוצאות קול גברי נמוך כאטרקטיבי יותר. גברים עם קול נמוך נתפסים כדומיננטים, גבריים, בריאים ומבוגרים יותר, תכונות שבאופן כללי הם גורמי משיכה לנשים. מהצד השני, נשים עם קול גבוה נתפסות כסקסיות, נשיות, בריאות וצעירות יותר מה שמהווה גורם משיכה לגברים.

יש הבדל בין איך אדם נתפס אחרי האזנה לקולו לבין התאמה לתכונות המיוחסות לו. אצל נשים, קול גבוה מרמז על רמות גבוהות של אסטרוגן שבאופן כללי מגדילות את האטרקטיביות הנשית. כשמשווים את האטרקטיביות של קול אישה לאטרקטיביות החיצונית שלה מוצאים מתאם, אבל הוא נמוך למדי. כלומר, יש התאמה מסוימת בין המידע שהקול מעביר למה שאנחנו תופסים ממנו אבל זוהי התאמה חלקית. אצל גברים, קול עמוק מעיד על רמות טסטוסטרון גבוהות ויש התאמה טובה יותר בין גבר עם קול כזה לבין המראה החיצוני שלו. כלומר, גברים עם קול נמוך באמת אטרקטיביים יותר לנשים, וההעדפה הזו גדולה יותר בזמן הביוץ כמו גם כאשר הנשים מעוניינות בקשר לטווח קצר, מה שמרמז שהקול הוא אינדיקציה טובה לאיכות בן הזוג או לגנים הטובים שלו.

רוב המחקרים שבודקים את הקשר בין הקול לאיכות בן או בת הזוג בודקים כאמור התאמה בין אטרקטיביות הקול למדדים שונים שחשובים בבחירת בני זוג. אחת השאלות בהקשר הזה היא האם קול מוביל להצלחה רבייתית בפועל? קשה לבדוק את הנושא בחברות מודרניות מכיוון שאין בחברות הללו חפיפה בין קיום יחסי מין לרבייה. בני אדם רבים משתמשים באמצעי מניעה ולכן מספר הילדים שיש לאדם אינם מדד טוב להצלחה רבייתית. בשביל למדוד רבייה בצורה מדויקת יותר צריך ללכת לחברות ציידים לקטים, שבהן אין שימוש באמצעי מניעה. אחת החברות הללו שאנתרפולוגים חוקרים כבר שנים ארוכות היא ההאזדה שבמרכז טנזניה. זוהי חברת ציידים לקטים שחיה ביערות הסוואנה, בדומה לצורת החיים של בני אדם לאורך רוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. כיום חיים בערך 1000 אנשים בחברת ההאזדה. נשים מלקטות פירות ופקעות וגברים צדים חיות וגם מלקטים דבש. מה שחשוב יותר לעניינו הוא שאין נישואין מאורגנים בקרב ההאזדה, ונשים וגברים חופשיים לבחור לעצמם בני זוג. רוב האנשים בחברה מונוגמיים, אם כי יש מספר קטן של גברים שנשוי לשתי נשים. מצד שני, אחוזי הגירושין גבוהים מאוד, רק 20% מקרב האנשים נשאר נשוי לאותו בן או בת זוג במשך כל חייהם. נשים יוזמות את רוב מקרי הגירושין, לרוב בגלל בגידות של הגברים. אפשר להגדיר את הזוגיות בחברה הזו כמונוגומיה סדרתית.

מחקר שנערך לפני כמה שנים ניסה לבדוק אם יש קשר בין אטרקטיביות הקול למספר הילדים. לצורך כך נאספו דגימות קול זהות מ-49 גברים ו-52 נשים בגילאים 18-55. כל אחד מהנבדקים התבקש לציין כמה ילדים נולדו לו, כמה מהם בחיים וכמה מתו (בחברות ציידים לקטים אחוזי התמותה של תינוקות גבוהים מאוד). תוכנת מחשב ניתחה את גובה הצליל.

תוצאות המחקר לא מצאו שום קשר בין גובה הצליל של נשים לבין מספר הילדים החיים, המתים או הכולל. אצל הגברים הייתה התמונה אחרת. ככל שהקול שלהם היה נמוך יותר, כך היו להם יותר ילדים חיים. הקשר היה חזק מאוד והסביר 42% מהשונות ברבייה. בנוסף, המודל לא מצא קשר בין גובה הקול למספר הילדים שמתו אבל כן היה קשר דומה בין מספר הילדים הכולל לגובה הצליל. הממצאים הללו היו בלתי תלויים בגיל של הגברים (אבל הגיל עצמו שיפר את אחוזי השונות ל-50%).

תוצאות המחקר הזה היו הראשונות לדווח על קשר ישיר בין גובה הקול להצלחה רבייתית בפועל, ובאופן כללי לקשור את הקול לכשירות הכוללת של הגברים. ממצא מעניין נוסף היה שתמותת הילדים של גברים עם קול גבוה הייתה גבוהה יותר מאלו עם קול נמוך (אם כי הממצאים היו רק קרובים למובהקות סטטיסטית). סייג אחד שצריך לקחת בחשבון במחקרים שנעשות על אוכלוסיות מהסוג הזה הוא שיתכן שיהיו פערים בין הדיווחים של אנשים לגבי מספר הילדים לבין מי מהילדים באמת שלהם. סביר שאחוז מסוים של ילדים אינו של ההורה שחושב שהוא ההורה שלהם בגלל אחוזי הבגידה הגבוהים. יתכן שלגברים עם קול נמוך יש יותר ביטחון במספר הילדים שלהם, אבל לכל הפחות נראה שקול נמוך משפר את סיכויי הרבייה של אותם גברים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שכ"ג  On 04/08/2010 at 2:59 am

    ממש חבל שלא נעזרו בבדיקות דנ"א כדי לדעת מי באמת האבות. כידוע, לא צריך בשביל זה יותר מאשר כמה קסמים עטופי צמר גפן ותקציב לא גבוה מאד.

  • עדי  On 04/08/2010 at 4:59 am

    למה זה היה צפוי שיכתבו על קול נמוך לגברים וקול גבוה לבנות? אני לפעמים מדמיינת איך אנשים היו עונים לי, על סמך היכרות קודמת שלי איתם, במצבים שאני צריכה עזרה או עצה ולא יכולה לשאול אותם. הרבה פעמים אפשר "לנחש" מה הם היו אמורים להגיד או לייעץ, אבל זה לא קשור לכתבה הזאת. לגבי הקולות האם אתה מתכוון שזה תקף גם לתקופה שלנו? נראה לי שטחי מדי

  • טובי פלד  On 04/08/2010 at 6:20 am

    הורמונים הורמונים הורמונים.הכל הורמונים
    טובי פלד פסיכולוג טוב

  • עמית  On 04/08/2010 at 7:59 am

    אי אפשר לקחת דגימת דם מאנשים וכך לדעת בביטחון מי האבא של מי?

  • גיל  On 04/08/2010 at 8:58 am

    לכל מי שהעיר על בדיקות דנ"א. אז בוודאי שאפשר וגם עושים את זה לפעמים אבל הבעייה היא אתית. צריך סיבה ממש טובה לקחת בדיקות דנ"א מנבדקים, לא כל שכן לבדיקות אבהות. זה מידע ממש נפיץ ורוב ועדות האתיקה האוניברסיטאות לא יאשרו דבר כזה. אתה יכולים לומר, אבל מדובר בטנזניה הרחוקה ומה הסיכוי שמידע כזה ידלוף או ישפיע עליהם אם הבדיקות נעשות אחרי החזרה הבייתה, אבל זה לא משנה ואולי אפילו להפך. דווקא בגלל שמדובר באוכלוסיות מסורתיות יש רגישות גדולה יותר לפעמים לזכויות שלהם. מה עוד, שאנתרופולוגים חוזרים שוב ושוב לשדה המחקר וזה יכול להיות בעייתי. אתם לא רוצים לדעת איזה גיהינום מעבירים חוקרים עד שמאשרים אותו בארה"ב.

  • shimon  On 04/08/2010 at 9:06 am

    חדשות טובות מאוד עבורי – יש לי קול נמוך מים המלח, אך המחקר המצוטט כאן נשמע לי מעט תמוה. אם קול עמוק נמצא קשור לטסטסטורון וזה בתורו נמצא קשור להתנהגות תקפנית, יכול להיות שהתנהגות תקפנית פשוט יותר אדפטיבית בשמירה על חיי הילדים? מבחינת A קשור ל-C רק בגלל ש-B נמצא שם באמצע?

  • גיל  On 04/08/2010 at 9:11 am

    שמעון, טסטוסטרון אמנם קשור גם לתוקפנות אבל זה רק חלק מהסיפור. אנשים עם רמה גבוהה של ההורמון נראים יותר גבריים ונחשבים בממוצע ליותר אטרקטיביים, זה מה שחשוב בהקשר הזה.

  • אסתי  On 06/08/2010 at 12:12 am

    שלום,

    המלצתי על הפוסט המאלף שלך אצלי בבלוג
    קטגוריה-מאמרי דעת

    http://blog.tapuz.co.il/estan

    מאסתי 🙂

  • רות  On 28/08/2010 at 12:27 am

    אולי לא הבנתי משהו. אם גברים עם קול נמוך נחשבים מושכים יותר אז הם מן הסתם ישיגו נשים יותר בקלות. אולי זה מה שמגדיל את מספר הילדים שלהם ולאו דוקא שקול נמוך מזביע על ספירת זרע טובה יותר. או שזו היתה הכוונה מהתחלה ולא הבנתי את הפוסט.

  • גיל  On 28/08/2010 at 12:32 am

    רות, הבנת נכון. ישנן דרכים שונות שבהן יתרון רבייתי יכול לבוא לידי ביטוי, אחת מהן היא במספר ההזדמנויות שיש למישהו לקיים יחסי מין. אם קול נמוך מגביר את המספר הזה אז זה יתרון. ספירת זרע גבוהה יכולה להיות יתרון אחר כזה אבל זה לא נמדד במחקר הסצפיפי הזה.

  • יקי  On 08/11/2010 at 12:46 pm

    האם זה בהכרח מראה משהו על הכשירות המינית של הגבר בהתאם לעומק הקול שלו?

    יכול להיות שהממצאים הללו רלוונטים רק לצורת חיים של ציידים-לקטים.
    משום שיכול להיות שרמת הטסוסטרון הגבוהה שיש לאותם גברים מובילה לכך שהם בריאים יותר, דבר שמאפשר להם לצוד טוב יותר ולדאוג לילדים שלהם או לזכות ביותר נשים (גם כי הם ציידים טובים, וגם המראה שלהם מושך נשים) וכאלו בריאות.

    או כל הסבר אחר.
    מה שאני אומר זה שאין הכרח לומר שגם בחברה שלנו יימצא כזה קשר (בלי קשר לאמצעי מניעה).

  • גיל  On 08/11/2010 at 12:58 pm

    למה שזה יהיה נכון רק לגבי ציידים לקטים? הסיבה המרכזית שבחנו את הנושא שם היא שאין אמצעי מניעה ואפשר לבחון באופן ישיר את הקשר בין הדברים. שים לב שמה שאתה מציין לא סותר את הקשר בין גובה הקול לרבייה אלא רק אומר שאין סיבתיות ישירה שזו מלכתחילה לא הטענה.

    • יקי  On 08/11/2010 at 1:30 pm

      אני אומר שאפשר לחשוב על סיבות הגיוניות שיסבירו שהדבר יהיה נכון רק בחברה של ציידים לקטים.

      בין השאר, שרמת הטסטוסטרון משפיעה ישירות על הבריאות של הגבר, מה שעוזר לו להיות צייד מוצלח. מה שעוזר לו למשוך אליו נשים, מה שעוזר לו להתרבות בהקף גדול. כמו כן, כאשר יש לו מבחר נשים הוא יכול לבחור בבריאות, ולכן הילדים שלו באופן טבעי גם ישרדו טוב יותר.

      בנוגע לסוף דבריך:
      כתבת בפוסט "אחת השאלות בהקשר הזה היא האם קול מוביל להצלחה רבייתית בפועל?"
      וכתגובה לשאלה הובא המחקר.
      אבל כפי שהסברתי זה לאו דווקא מחייב. יכול להיות שדווקא אצל ציידים לקטים קול מוביל להצלחה רבייתית. משום שדווקא אצלם הטסטוסטרון שמוביל לקול העמוק מוביל לבריאות שעוזרת לצייד.

      בתקווה שהפעם הבהרתי את עצמי טוב יותר.

  • גיל  On 08/11/2010 at 1:38 pm

    למה שרמת טסטוסטרון תשפיע על הבריאות של מישהו ולמה שזה יקרה רק בחברות ציידים לקטים? אתה מבין, כשאתה מעלה השערה מסוימת אתה צריך לתת לה תימוכין כלשהן או לבדוק אותה ישירות. אתה גם לא יכול להתעלם ממחקרים שנעשו לא בחברות ציידים לקטים ומראות שלגברים אם טסטוטסרון גבוה יש יותר פרטנריות מיניות, מה שקשור קשר הדוק למה שבדקו. ככה שההשערה על גובה הקול ורבייה לא באה סתם כך משום מקום אלא על בסיס ידע קודם והיא הייתה עקבית עם זה. אם אתה רוצה להפריך את ההסבר הזה אתה צריך לתת הסבר שמסביר את כל מה שהיה קודם פלוס מה שמצאו פה.

  • בטי  On 23/11/2013 at 9:11 am

    גם כאן… מאיזה מאמר לקחת לדוגמה את הפסקה הראשונה?
    "קול אנושי הוא אחד המאפיינים הייחודיים שמבדילים בין אנשים שונים. לכל אחד מאיתנו יש קול ייחודי משלו, והקול הזה לא רק מזהה אותנו אלא גם עשוי להוות גורם משיכה מינית…….. מהצד השני, נשים עם קול גבוה נתפסות כסקסיות, נשיות, בריאות וצעירות יותר מה שמהווה גורם משיכה לגברים."

    • גיל  On 23/11/2013 at 9:19 am

      בטי, זה בלוג, לא מאמר אקדמאי. אני לא מביא סימוכין אחרי כל משפט אבל הדברים מבוססים על הידע שלי בנושא כי זה התחום שאני עוסק בו. עבור מאמרים אקדמאיים כלליים בנושא הזה אין ברירה אלא לחפש במאגרי מידע אקדמיים ולא תתקשי למצוא אותם.

  • בטי  On 03/12/2013 at 4:07 am

    גיל, האם אתה מכיר תוכנה ממוחשבת חינמית שבה השתמשו במחקר שבדקה את גובה הקול/צליל של הנבדקים? תודה רבה על העזרה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: