האבולוציה של הוגנות, שיתוף פעולה וענישה

מחקרים רבים מצאו שבני אדם הוגנים כלפי אנשים אחרים ומתנהגים בצורה פרו-סוציאלית. בני אדם משתפים פעולה עם זרים, גם אם ניתנת להם האפשרות לרמות בלי שאחרים ידעו על כך. רוב הניסויים שנעשו בתחום מערבים ואריאציות שנות משחק האולטימטום שכבר כתבתי עליו בעבר מספר פעמים (פה, וכאן וגם כאן). שתי תאוריות עיקריות הוצעו על מנת להסביר את ההתנהגות ההוגנת של אנשים שאנחנו רואים בחברה המודרנית (לפחות על פי הניסויים ההתנהגותיים). אחת, מה שאנחנו רואים היום בחברה המודרנית הוא למעשה משהו מולד שהתפתח בחיים בחברות קטנות, ובני אדם בכל מקום פשוט מונעים על פי כללי היוריסטיקה הללו בכל מקום. בני אדם למדו לשתף פעולה בחברות ציידים לקטים כי לא הייתה להם ברירה וכי אנוכיות הייתה מובילה להכחדה. בחברות הללו חיים מספר קטן יחסים של אנשים וכל ניסיון לרמות היה מתגלה ומוענש במהרה (במיוחד אם מדובר בבני משפחה). התאוריה השנייה גורסת ששיתוף פעולה שאנחנו רואים במשחקים הללו הוא משהו שנוצר בחברה מערבית מודרנית, שמורכבת לאין שיעור מהחיים בחברות מסורתיות. בני אדם למדו לשלוט בדחפים הטבעיים שלהם להיות אנוכיים, ונורמות חברתיות מלוות בענישה קפדנית שומרת על הסדר החברתי הזה. הנורמות הללו יכולות גם להסביר למה בני אדם מציעים הצעות הוגנות יחסית באינטרקציות המשחקיות הללו גם כשהם משחקים עם זרים מוחלטים ולא עם חברים או בני משפחה.

כדי לבחון את התאוריות השונות הללו נערך לאחרונה מחקר ענק ב-15 אוכלוסיות שונות מכל רחבי העולם ותוצאותיו מתפרסמות בכתב העת Science. אנתרופולוגים שעבודת השדה שלהם נעות בין פפואה ניו גיני, טנזניה, בוליביה, קניה, פיג’י, אקוודור ומקומות נידחים אחרים ערכו את הניסויים הללו. לא כל הקבוצות הנחקרות הן של ציידים לקטים אבל כולן אוכלוסיות מסורתיות ומבודדות עם אוכלוסייה שאינה עולה על 2000 תושבים. כדי לבדוק השפעות של נורמות חברתיות מודרניות, התרכזו החוקרים בשני משתנים מרכזיים שעשויים להשפיע על התנהגות האנשים במשחקים הכלכליים. אחד, עד כמה האוכלוסייה עוסקת בכלכלת שוק. המשתנה הזה נמדד על ידי רישום של כמות הקלוריות שמשפחה ממוצעת רוכשת בשוק החופשי. המספרים נעו בין 0 ל-100 קלוריות. המשתנה השני הוא מידת הדתיות של הקבוצה. אנשים נשאלו האם הם משתייכים לדת מאורגנת כלשהיא, אם כל האנשים לא משתייכים לדת אז המשתנה הזה יהיה 0 (למשל, ההאזדה בטנזניה), ואם כולם דתיים אז המשתנה יהיה 100%. כאן חברות שונות דווקא כן מושפעות מדתות מיסיונריות מודרניות כמו הנצרות והאיסלאם. הממוצע במשתנה הזה היה 89%. המטרה המרכזית אם כך היא לבדוק עד כמה נורמות מודרניות שמושפעות מאוד מכלכלת שוק ורמת דתיות גבוהה תקפות גם לגבי האוכלוסיות הללו. העובדה שהחברות במחקר נעו על רצף בשני המשתנים הללו מאפשר השוואה טובה ביניהן (תוך בקרה על משתנים דמגורפיים שונים).

שלושה ניסויים נפרדים נערכו במחקר. אחד מהם הוא משחק האולטימטום המפורסם שבו משתתף מקבל סכום כסף מסוים והוא צריך לבחור כמה ממנו להציע למשתתף אחר. אם המשתתף השני מקבל את ההצעה אז כל אחד נשאר עם החלק שלו. אם המשתתף מסרב לחלוקה, אף אחד לא מקבל שום דבר. משחק הדיקטטור דומה למשחק האולטימטום רק שכאן למשתתף השני אין זכות סירוב. המשתתף הראשון קובע כיצד לחלק את הכסף וכך זה מתבצע. עקרונית, המשתתף במשחק כזה יכול לקחת את כל הכסף לעצמו בלי שום התנגדות. מטרת המשחקים היא לבחון את רמת ההוגנות של אנשים במצב שיש אינטרקציה ותלויים בתגובה של אדם אחר, ובמצב שכל ההחלטות הן חד צדדיות. יש גם משחק שלישי שמערב אדם נוסף ומי שרוצה להתעמק בנושא יכול לקרוא עליו במאמר. בכל הניסויים השתמשו בכמות כסף שהייתה שוות ערך לשכר של יום עבודה ממוצע בחברה.

מה הראו התוצאות? האם אנשים מציעים הצעות הוגנות כתלות בדת ובכלכלת שוק? אז ככה: ככל שחברה מסוימת התנהלה על בסיס כלכלת שוק חופשית יותר, כך אנשים הציעו הצעות הוגנות יותר בכל המשחקים. במשחק הדיקטטור והאולטימטום אנשים בחברות מסורתיות ללא כלכלת שוק הציעו פחות משליש מסכום הכסף שניתן להם (עדיין, רחוק מ-0, כלומר לא היו אנוכיים לגמרי). ככל שהכלכלה הייתה כלכלת שוק חופשית יותר כך ההצעות התקרבו יותר ויותר ל-50% מסך כל הכסף.

מה לגבי קבלת ההצעות? התברר שגודל האוכלוסייה הייתה המנבא הטוב ביותר בהקשר הזה. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר כך אחוזי הסירוב להצעות לא הוגנות במשחק האולטימטום היו גדולים יותר. למי שלא הציע קרוב ל-50% מהכסף היה סיכוי די גבוה שהצעתו תדחה. הסבר אפשרי לנושא הוא שבאוכלוסיות גדולות אנשים כבר לא יכולים להכיר את כל החברים בקבוצה וקשה הרבה יותר לאכוף נורמות חברתיות. לכן יש צורך במנגנון נוסף שיווסת את היחסים בין אנשים וזה מגיע בדמות מנגנון ענישה אפקטיבי. לגבי הדת, ככל שהייתה אמונה גדולה יותר בדת, כך ההצעות גדלו בין 6-10%, כלומר היו הוגנות גדולה יותר.

אחת המסקנות המרכזיות מהניסויים הללו, היא שנורמות שמתפתחות בכל חברה משפיעות בצורה גדולה על התנהגות האנשים בה, במיוחד ביחס לזרים מוחלטים. בחברות קטנות, ללא כלכלת שוק מפותחת, וגם ללא השפעה דתית חזקה, לא מטרידים עצמם יותר מדי בשיקולי הוגנות או ענישה כשהם באים במגע עם זרים (עם זאת, תמיד קיימת האפשרות שבחרות הללו לכסף יש משמעות שונה ממה שאנחנו מייחסים לה). לעומת זאת, כלכלת שוק מפותחת בעולם המודרני, ודת דומיננטית, הם גורמים מרכזיים שמשפיעים על התנהגות אנשים ואי אפשר לערוך אקסטרפולציה פשוטה של יחסים בין זרים בחברות מסורתיות קטנות לעולם שלנו. כמובן שצריך להזהר במסקנות הללו, שמבוססות על משחקים וניסויים שרק מחקים דילמות כלכליות ולא בהכרח משקפים התנהגות אמיתית של אנשים במציאות.