האבולוציה של הוגנות, שיתוף פעולה וענישה

מחקרים רבים מצאו שבני אדם הוגנים כלפי אנשים אחרים ומתנהגים בצורה פרו-סוציאלית. בני אדם משתפים פעולה עם זרים, גם אם ניתנת להם האפשרות לרמות בלי שאחרים ידעו על כך. רוב הניסויים שנעשו בתחום מערבים ואריאציות שנות משחק האולטימטום שכבר כתבתי עליו בעבר מספר פעמים (פה, וכאן וגם כאן). שתי תאוריות עיקריות הוצעו על מנת להסביר את ההתנהגות ההוגנת של אנשים שאנחנו רואים בחברה המודרנית (לפחות על פי הניסויים ההתנהגותיים). אחת, מה שאנחנו רואים היום בחברה המודרנית הוא למעשה משהו מולד שהתפתח בחיים בחברות קטנות, ובני אדם בכל מקום פשוט מונעים על פי כללי היוריסטיקה הללו בכל מקום. בני אדם למדו לשתף פעולה בחברות ציידים לקטים כי לא הייתה להם ברירה וכי אנוכיות הייתה מובילה להכחדה. בחברות הללו חיים מספר קטן יחסים של אנשים וכל ניסיון לרמות היה מתגלה ומוענש במהרה (במיוחד אם מדובר בבני משפחה). התאוריה השנייה גורסת ששיתוף פעולה שאנחנו רואים במשחקים הללו הוא משהו שנוצר בחברה מערבית מודרנית, שמורכבת לאין שיעור מהחיים בחברות מסורתיות. בני אדם למדו לשלוט בדחפים הטבעיים שלהם להיות אנוכיים, ונורמות חברתיות מלוות בענישה קפדנית שומרת על הסדר החברתי הזה. הנורמות הללו יכולות גם להסביר למה בני אדם מציעים הצעות הוגנות יחסית באינטרקציות המשחקיות הללו גם כשהם משחקים עם זרים מוחלטים ולא עם חברים או בני משפחה.

כדי לבחון את התאוריות השונות הללו נערך לאחרונה מחקר ענק ב-15 אוכלוסיות שונות מכל רחבי העולם ותוצאותיו מתפרסמות בכתב העת Science. אנתרופולוגים שעבודת השדה שלהם נעות בין פפואה ניו גיני, טנזניה, בוליביה, קניה, פיג’י, אקוודור ומקומות נידחים אחרים ערכו את הניסויים הללו. לא כל הקבוצות הנחקרות הן של ציידים לקטים אבל כולן אוכלוסיות מסורתיות ומבודדות עם אוכלוסייה שאינה עולה על 2000 תושבים. כדי לבדוק השפעות של נורמות חברתיות מודרניות, התרכזו החוקרים בשני משתנים מרכזיים שעשויים להשפיע על התנהגות האנשים במשחקים הכלכליים. אחד, עד כמה האוכלוסייה עוסקת בכלכלת שוק. המשתנה הזה נמדד על ידי רישום של כמות הקלוריות שמשפחה ממוצעת רוכשת בשוק החופשי. המספרים נעו בין 0 ל-100 קלוריות. המשתנה השני הוא מידת הדתיות של הקבוצה. אנשים נשאלו האם הם משתייכים לדת מאורגנת כלשהיא, אם כל האנשים לא משתייכים לדת אז המשתנה הזה יהיה 0 (למשל, ההאזדה בטנזניה), ואם כולם דתיים אז המשתנה יהיה 100%. כאן חברות שונות דווקא כן מושפעות מדתות מיסיונריות מודרניות כמו הנצרות והאיסלאם. הממוצע במשתנה הזה היה 89%. המטרה המרכזית אם כך היא לבדוק עד כמה נורמות מודרניות שמושפעות מאוד מכלכלת שוק ורמת דתיות גבוהה תקפות גם לגבי האוכלוסיות הללו. העובדה שהחברות במחקר נעו על רצף בשני המשתנים הללו מאפשר השוואה טובה ביניהן (תוך בקרה על משתנים דמגורפיים שונים).

שלושה ניסויים נפרדים נערכו במחקר. אחד מהם הוא משחק האולטימטום המפורסם שבו משתתף מקבל סכום כסף מסוים והוא צריך לבחור כמה ממנו להציע למשתתף אחר. אם המשתתף השני מקבל את ההצעה אז כל אחד נשאר עם החלק שלו. אם המשתתף מסרב לחלוקה, אף אחד לא מקבל שום דבר. משחק הדיקטטור דומה למשחק האולטימטום רק שכאן למשתתף השני אין זכות סירוב. המשתתף הראשון קובע כיצד לחלק את הכסף וכך זה מתבצע. עקרונית, המשתתף במשחק כזה יכול לקחת את כל הכסף לעצמו בלי שום התנגדות. מטרת המשחקים היא לבחון את רמת ההוגנות של אנשים במצב שיש אינטרקציה ותלויים בתגובה של אדם אחר, ובמצב שכל ההחלטות הן חד צדדיות. יש גם משחק שלישי שמערב אדם נוסף ומי שרוצה להתעמק בנושא יכול לקרוא עליו במאמר. בכל הניסויים השתמשו בכמות כסף שהייתה שוות ערך לשכר של יום עבודה ממוצע בחברה.

מה הראו התוצאות? האם אנשים מציעים הצעות הוגנות כתלות בדת ובכלכלת שוק? אז ככה: ככל שחברה מסוימת התנהלה על בסיס כלכלת שוק חופשית יותר, כך אנשים הציעו הצעות הוגנות יותר בכל המשחקים. במשחק הדיקטטור והאולטימטום אנשים בחברות מסורתיות ללא כלכלת שוק הציעו פחות משליש מסכום הכסף שניתן להם (עדיין, רחוק מ-0, כלומר לא היו אנוכיים לגמרי). ככל שהכלכלה הייתה כלכלת שוק חופשית יותר כך ההצעות התקרבו יותר ויותר ל-50% מסך כל הכסף.

מה לגבי קבלת ההצעות? התברר שגודל האוכלוסייה הייתה המנבא הטוב ביותר בהקשר הזה. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר כך אחוזי הסירוב להצעות לא הוגנות במשחק האולטימטום היו גדולים יותר. למי שלא הציע קרוב ל-50% מהכסף היה סיכוי די גבוה שהצעתו תדחה. הסבר אפשרי לנושא הוא שבאוכלוסיות גדולות אנשים כבר לא יכולים להכיר את כל החברים בקבוצה וקשה הרבה יותר לאכוף נורמות חברתיות. לכן יש צורך במנגנון נוסף שיווסת את היחסים בין אנשים וזה מגיע בדמות מנגנון ענישה אפקטיבי. לגבי הדת, ככל שהייתה אמונה גדולה יותר בדת, כך ההצעות גדלו בין 6-10%, כלומר היו הוגנות גדולה יותר.

אחת המסקנות המרכזיות מהניסויים הללו, היא שנורמות שמתפתחות בכל חברה משפיעות בצורה גדולה על התנהגות האנשים בה, במיוחד ביחס לזרים מוחלטים. בחברות קטנות, ללא כלכלת שוק מפותחת, וגם ללא השפעה דתית חזקה, לא מטרידים עצמם יותר מדי בשיקולי הוגנות או ענישה כשהם באים במגע עם זרים (עם זאת, תמיד קיימת האפשרות שבחרות הללו לכסף יש משמעות שונה ממה שאנחנו מייחסים לה). לעומת זאת, כלכלת שוק מפותחת בעולם המודרני, ודת דומיננטית, הם גורמים מרכזיים שמשפיעים על התנהגות אנשים ואי אפשר לערוך אקסטרפולציה פשוטה של יחסים בין זרים בחברות מסורתיות קטנות לעולם שלנו. כמובן שצריך להזהר במסקנות הללו, שמבוססות על משחקים וניסויים שרק מחקים דילמות כלכליות ולא בהכרח משקפים התנהגות אמיתית של אנשים במציאות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 26/07/2010 at 7:32 pm

    למעשה, עד כמה שזה ישמע מפתיע חברות מערביות הן החברות עם השוק הכי פחות חופשי שיש. שיעורי המס בהן הוא הגבוה ביותר, חוקי העבודה בהן הן הנוקשים ביותר, המגבלות על היזמים (חוקים לאיכות סביבה, לבטיחות, נגד מונופולים וכו') הן המגבילות ביותר ואפילו ויסות הכסף נובע מלמעלה ע"י המדינה באמצעות קביעת שיעור הריבית. אין עוד חברה שמתערבת כך בכלכלה.

  • גיל  On 26/07/2010 at 8:54 pm

    אני לא בטוח שאתה צודק. הרי בחברות מסורתיות כל העסקים נעשים דרך המשפחה והחברים בסבך של אינטרסים. בכל זאת, הרבה יותר קל להקים עסק בחברה מערבית או למכור משהו בקרייגליסט למישהו בקצה השני של העולם לא?

  • אבי  On 26/07/2010 at 9:37 pm

    משפחה וחברים זה לא קשור לשוק חופשי וחשיבות הקשרים במערב לא פחות גדולה. שוק חופשי נמדד בהתערבות הרשות הקולקטיבית, קרי המדינה או הממשלה. איפה המדינה יותר מגבילה את המעסיקים, בסדנאות היזע בעולם השלישי או במפעלים בעולם המערבי? ברור שבעולם המערבי, לכן גם חלקן עושות גלובליזציה ומעבירות את המפעלים לשם.

  • אבי  On 26/07/2010 at 9:41 pm

    כפי שכבר אמרתי, בחברות מסורתיות אין נגיד הבנק המרכזי שקובע את הריבית ואת שווי הכסף, ובמובן זה הכלכלה הרבה יותר חופשית מבמערב.

  • גיל  On 26/07/2010 at 9:56 pm

    המשפחה קשורה מכיוון שהחלטות כלכליות נעשות לא על בסיס רווח אישי בהכרח אלא בגלל שיקולים אחרים. אי אפשר להשוות את זה למדינה כי אין מדינה בחברה של 200 איש אבל יש לך הרבה מגבלות אחרות שאין במדינות. יש לך מספר מאוד מצומצם של מוצרים, הצריכה העצמית גבוהה ואין לך הרבה עיסקאות בכלל בין אנשים.

  • אבי  On 26/07/2010 at 10:32 pm

    כל זה לא קשור לשוק חופשי. שוק חופשי, קשור לכמה השוק חופשי מהרשות המרכזית. יכול להיות חברה עם שוק חופשי שהיא ענייה ולא מפותחת טכנולוגית וכלכלית (לדוגמה מדינות אפריקה) וחברה עם שוק חופשי שהיא עשירה ומתקדמת טכנולוגית (ארה"ב).

  • גיל  On 26/07/2010 at 10:47 pm

    אבל זה לא מדויק. במדינות מסוימות באפריקה אין ממש שוק חופשי כי ההזדמנויות שיש לאנשים לקנות ולמכור לא רבות במיוחד. אחת הדרישות של שוק חופשי היא התמחות. לך יש משהו שאני רוצה אבל לא יכול לייצר. בחברות קטנות זה קורה הרבה פחות כי הרבה אנשים יכולים לייצר את רוב הדברים ויש מעט מאוד מוצרים נחשקים באמת שאפשר ליצור להן ביקוש. כשהביקוש וההצע נמוכים קשה לדבר במונחים של שוק חופשי. ובארה"ב למשל, למרות שיש רשות מרכזית שמכתיבה את התנאים שבהן תהיה תחרות יש עדיין אינסוף אפשרויות ואופציות ליזום וליצור דברים שאחרים ירצו.

  • אבי  On 27/07/2010 at 12:22 am

    אתה מבלבל בין מושגים, אין דין פיתוח ותיעוש כשוק חופשי. אין גם קשר בין שוק חופשי להתמחות.
    הנה הגדרת השוק החופשי – A free market is a market without economic intervention and regulation by government except to enforce ownership ("property rights") and contracts. It is the opposite of a controlled market, where the government regulates how the means of production, goods, services and labor are used, priced, or distributed.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Free_market
    כך לדוגמה, בנורבגיה חברת הנפט הגדולה סטאטויל נשלטת ברובה ע"י המדינה. בניגריה, לעומתה, הנפט מופק ע"י חברות פרטיות וזרות כגון רואיל דאץ' של, שברון, אקסון-מובייל ואחרות. במובן הזה שוק הנפט חופשי יותר בניגריה בגלל שלא רק שחברות פרטיות מפיקות את הנפט בניגוד לנורבגיה, אלא שגם הגבולות פתוחים והם לא מגבילים את המדינה שממנה פועלות חברות הנפט, בניגוד לנורבגיה בה רק חברות נורבגיות (שנשלטות ברובן ע"י המדינה) פועלות בתחום הנפט. האם זה אומר שניגריה עשירה יותר? ברור שלא, או שאיכות החיים בניגריה גבוהה יותר? גם לא. אבל אי אפשר להתכחש שבניגריה יש שוק חופשי רב יותר מבנורבגיה. כמובן שאני לא רוצה להתחיל לדבר על ההגבלות הרבות שנוגע לזכויות עובדים שקיימות בנורבגיה, לעומת מיעוטן בניגריה (שליש מהדירקטוריון בכל פירמה נבחר ע"י העובדים והם נציגי איגודים). או על ההגבלות הרבות בנורבגיה בנוגע לאיכות סביבה ופמיניזם לעומת מיעוטן בניגריה (הידעת, החוק מחייב כל פירמה ממשלתית או פרטית שנסחרת בבורסה להקצות 40% מהדירקטוריון לכל מין, כלומר 40% גברים, 40% נשים והשאר נתון לבחירה).

  • גיל  On 27/07/2010 at 1:03 am

    מי דיבר על פיתוח ותיעוש? אני מדבר על מכירה וקנייה של מוצרים בין אנשים. בחברות ציידים לקטים זה בכלל לא קיים, כלומר אין בכלל שוק אז איך אפשר לדבר בכלל על שוק חופשי? ברור שיש הבדלים בין מדינות מערביות או אפילו מהעולם השלישי, אבל זו סקאלה אחרת לגמרי מחברות מסורתיות.

  • אבי  On 27/07/2010 at 3:27 am

    אוקי, אז אתה לא מדבר על שוק חופשי, אלא על חברות עם שוק לעומת חברות בלי בכלל שוק, זה כבר משהו אחר לגמרי.
    אגב, אם שוק חופשי מפתח את תפיסת ההוגמנות והצדק, האם המשמעות של כך היא שתושבי ניגריה מוסריים והוגנים מתושבי נורבגיה? האם תושבי העולם השלישי מוסריים והוגנים יותר מהמערב?

  • תרצה  On 27/07/2010 at 9:08 am

    נושא מאיר עיניים. אין לי קשר לתיאוריות הקשורות לשוק החופשי ולכן קשה לי להגיב עניינית.
    אך יש לי בקשה מיוחדת: האם קיים מחקר על הוגנות בתחומים שאינם כלכלה? נניח, האבולוציה של הוגנות/יושרה במישור החברתי גרידא?

  • גיל  On 27/07/2010 at 9:11 am

    אני מדבר על כלכלת שוק, חופשי או לא, אפשר להתווכח. לגבי מוסר והוגנות לא בהכרח חופפים. העובדה שאנשים מסוימים הוגנים יותר לא מחייבת שהם גם מוסריים יותר בהכרח כי מוסר זה עניין של הגדרה סובייקטיבית והוגנות לא.

  • גיל  On 27/07/2010 at 9:13 am

    תרצה, כן יש מחקרים כאלו, אני אשתדל אולי להביא אותם בעתיד.

  • אבי  On 27/07/2010 at 9:26 am

    אתה טענת ש"מה הראו התוצאות? האם אנשים מציעים הצעות הוגנות כתלות בדת ובכלכלה חופשית? אז ככה: ככל שחברה מסוימת התנהלה על בסיס כלכלה חופשית יותר, כך אנשים הציעו הצעות הוגנות יותר בכל המשחקים." ההתנגדות שלי הייתה לחופשיות של השוק בעולם המערבי.
    כמו כן, אם זה נכון שככל שחברה מתנהלת על בסיס כלכלה חופשית יותר אז חבריה הוגנים יותר, אז בניגריה הוגנים יותר מבנורבגיה ובעולם השלישי הוגנים יותר מבמערב.

  • גיל  On 27/07/2010 at 9:30 am

    אתה נתפס לדברים הלא חשובים. מה שחשוב הוא קיומה של כלכלת שוק ולצורך העניין יש הבדלים עצומים בין חברות מערביות (שכמו שאמרתי נכללות בהן גם מדינות אפריקה) לחברות קטנות של ציידים לקטים. יכול להיות שבניגריה או באפריקה הוגנים יותר מארה"ב, מה זה קשור למחקר?

  • יאיר  On 16/08/2010 at 2:25 am

    כלל לא ברור איך אתה מקשר את המחקר ותוצאותיו לתהליך ולתולדה אבולוציוניים. הכל נראה כהתנהגויות הנובעות אד הוק מהמערכת החברתית שבה מצוי האדם, וכשהיא תשתנה ותתבע התנהגויות אחרות, גם ההתנהגויות ישתנו.
    כמו כן הגדרת ה"הגינות" בהקשר של המחקר בעייתית לכל הפחות. כסף שניתן ליחיד, באיזו מידה חלוקתו באופן כזה או אחר היא בחזקת "הגינות".
    וכמו כן סקירת המאמר, ואולי המאמר עצמו מתעלמים משיתופי פעולה אינטנסיביים בכלבים, צבועים, והרבה אחרים.

  • יאיר  On 16/08/2010 at 2:32 am

    לא ברור לי כלל איך אתה מקשר את המחקר עם תהליכים או תולדות אבולוציוניים. מסקירתך עולה שההתנהגויות הנצפות היו תולדות אד הוק של מוסכמות החברה בה מצוי האדם.
    כמו כן הגדרת דרכי החלוקה כ"הוגנות" או לא, בנויה על מוסכמות של פירפליי.

  • גיל  On 16/08/2010 at 8:34 am

    יאיר, התנהגויות אבולוציוניות יכולות להתבטא בצורה שונה כתוצאה מהתרבות השונה. אני מודה שהקשר האבולוציוני לא נראה פה חזק אבל הנקודה העיקרית היא לבדוק האם יש משהו שמווסת את ההתנהגות האנושית הבסיסית שנראה במחקרים רבים שכן פועלת לכיוון של שיתוף פעולה.

    המחקר לגבי משחק האולטימטום מאוד נפוץ וההגדרה של הגינות היא מאוד ספציפית אליו. זה נכון שיש גם הוגנות מסוגים אחרים.

  • יאיר  On 17/08/2010 at 1:57 am

    עדיין המאמר ואתה איתו טוענים שההתנהגויות הספציפיות שנצפו מבטאים התפתחות אבולוציונית. כלומר, אם אחליף את המילה הוגנות ב"התייחסות של יחיד לאחר בנושאי רכוש", אתם טוענים שבכלכלת שוק חופשי אנשים עברו אבולוציה להתייחסות לאחר ביתר שוויוניות, ואילו בכלכלות שאתם מכנים מסורתיות, ובפועל, ככל הידוע לי הן דווקא יותר שוויוניות מכלכלות שוק חופשי, אנשים לא עברו אבולוציה ספציפית להתייחסות לאחר בשוויוניות.
    נראה לי שהפירוש האבולוציוניסטי לא מקבל כאן חיזוק של ממש, ולא ברור לי כלל למה ראוי לשלול פירוש של התנהגות המונחית על ידי מחשבה (איטנטלגנטית) אד הוק.

  • גיל  On 17/08/2010 at 9:04 am

    יאיר, נראה לי שאתה מבלבל בין הפירושים השונים של המילה אבולוציה. הרעיון הבסיסי הוא שאנשים הוגנים אחד לשני ויש לו בסיס אבולוציוני. עם זאת, בתרבויות שונות ועם נורמות שונות הצורה שבה זה בא לידי ביטוי שונה (והמשחק תופס כנראה רק חלק ממנה). אתה יכול לקרוא לזה אבולוציה תרבותית אולי אבל לא ביולוגית.

  • יוליה  On 14/09/2010 at 7:17 am

    שלום גיל,
    כאשר בדקו את מידת הדתיות של חברה מסויימת, האם בדקו גם את הערכים להם מטיפה הדת המקומית? האם ההנחה שכל הדתות מטיפות להוגנות והתחשבות בזולת היא מבוססת? דתות יכולות להטיף לדברים שונים: ממתן "מעשר" מהרכוש שלך עד וויתור מוחלט על כל דבר חומרי, מתפישה מעמדית עד תפישה שוויונית (וכך בעצם אדם יתקשה להתחלק שווה בשווה עם אחד אחר, אשר על פי דתו "נחות" יותר).

  • גיל  On 14/09/2010 at 9:38 am

    היי יוליה, לא, לא בדקו את מה שאמרת. צריך לזכור שברוב החברות שנחקרו הדת היא לא מה שאנחנו רגילים אליה מדתות מודרניות, אבל מה שאת אומרת בהחלט יכול להשפיע.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: