אפקט מוצרט

בשנת 1993 פורסם בכתב העת Nature מאמר שתאר ניסוי שעתיד לחולל סערה בעולם האקדמי ומחוצה לו. פרנסיס ראוצ’ר ועמיתה דיווחו שנבדקים ששמעו את הפרק הראשון, allegro con spirito, מתוך הסונאטה KV 448 לשני פסנתרים ברה מאז’ור של מוצרט, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים קוגנטיביים שבודקים חשיבה מופשטת ומרחבית, בהשוואה לקבוצת ביקורת שהתבקשה להרגע ולקבוצה אחרת שהתבקשה לשבת בדממה.

למרות שהנבדקים במחקר הנ”ל היו כולם סטודנטים (36 בסך הכל, מה שאומר שהמדגם שעל פיו הראו את ההשפעה של מוצרט מורכב מ-12 נבדקים בלבד), ואותם סטודנטים לא עברו סדרה מקיפה של מבחנים כדי להעריך את האינטליגנציה הכללית שלהם (מה שנקרא g factor), האפקט שנטבע מיידית כאפקט מוצרט, התקבע בציבור ש”אם תשמיעו מוצארט לילדים שלכם, האינטליגנציה שלהם תשתפר”.

אפקט מוצרט יצר תעשייה שלמה והכניס הרבה מאוד כסף להרבה מאוד אנשים. מה לא היה לנו שם? דיסקים עם מוסיקה שמותאמת לקצב פעימות הלב של התינוק (ואמורה לגרות את מוח התינוק). מוסיקה שאפשר להשמיע לעובר שטרם נולד על ידי הצמדת האוזניות לבטן האישה (כדי שחס וחלילה התינוק לא יתחיל את חייו בפיגור משמעותי מתינוקות אחרים). יש גם דיסקים לילדים גדולים יותר, כאלה שאמורים לשפר את הבריאות שלהם, אינטליגנציה, ציונים במבחנים, יצירתיות ומה לא. היו אפילו שהרחיקו לכת וטענו שמוסיקה יכולה לפתור הפרעות שונות כמו דיסלקציה, הפרעות קשב, אוטיזם ועוד. הדברים הגיעו לכזו קיצוניות שמושל מדינת ג’ורג’יה בארה”ב הכריז ב-1998 שתקציב המדינה יממן דיסק מתנה לכל תינוק חדש שיוולד. בפלורידה, מימנה המדינה השמעת מוסיקה קלאסית בכל מעונות היום הנתמכים על ידי המדינה.

מאז פירסום המחקר המקורי נעשו עשרות מחקרים בנושא. חלק מהחוקרים שיערו שלא המוסיקה עצמה היא זו שגורמת לאפקט אלא התחושה החיובית שהמוסיקה מעוררת, ובאותה מידה אפשר לעורר אותה בדרכים נוספות. במשך השנים נעשו מספר מטא אנליזות על מנת להעריך האם יש באפקט הזה משהו. מטא אנליזות היא טכניקה סטטיסטית שבה החוקרים אוספים מחקרים שנעשו בתחום מסוים ומנסים לזהות מגמות כלליות שעולות מכל המחקרים. המטא אנליזות שנעשו בנושא הגיעו למסקנות סותרות.

כך למשל, שתי מטא מטא אנליזות אחת שנערכו לפני כעשור והתבססו על מחקרים שפורסמו מצאו אפקטים קטנים עד בינוניים. כמה בעיות התגלו עם המטא אנליזות הללו. ראשית, הן התבססו על גירויים שלא כללו את הסונטה הידועה של מוצארט אלא יצירות מוסיקליות אחרות מה שמקשה על ההשוואה. שנית, וזו הבעייה המרכזית, היא העובדה שהם התבססו על מחקרים שפורסמו בלבד מה שיוצר הטייה הידועה כ-Publication bias.

הטייה הפירסומים מתייחסת לנטייה של כתבי עת לפרסם מאמרים שמניבים תוצאות חיוביות כלשהן, או כאלו שמתבססים על מחקרים שמצאו אפקטים כלשהם. כתבי עת לא יפרסמו לרוב (ומחברים אפילו לא יטרחו לשלוח אותם לפירסום) מחקרים שלא גילו דבר או כאלו חסרי אפקט. העניין קריטי מכיוון שאנחנו לא יכולים לדעת האם אפקט מוצרט מתקיים בכל מחקר שנעשה או שיש הרבה מאוד מחקרים שלא פורסמו ושלא מצאו אפקט כלל זה נכון לכל תחום אבל מהותי במיוחד בהקשר הזה(נקרא גם The file drawer effect). מכיוון שנעשו כל כך הרבה מחקרים בנושא, אם רק אחוז קטן מהם הראה אפקט חיובי ורק אלו המחקרים שפורסמו, יווצר הרושם שיש אפקט כשהוא לא קיים או שהוא קטן הרבה יותר ממה שמפורסם. מבחינה סטטיסטית, תמיד יש אחוז מסוים של מחקרים שמניבים תוצאות חיוביות בצורה אקראית גם אם אין שום אפקט בפועל ולכן רצוי להשוות במטא אנליזות לכל המחקרים שנעשו. זוהי לא משימה קלה מכיוון שקשה מאוד להגיע לכל המחקרים שנעשו ולא פורסמו כי פשוט לא יודעים במקרים רבים על קיומם. לכן חוקרים שעושים מטא אנליזות משקיעים מאמצים כבירים בלנסות ולהגיע לכל אותם מחקרים, למשל על ידי פירסום “קול קורא” בקבוצות דיון מקצועיות.

זה בדיוק מה שנעשה בנוגע לאפקט מוצרט. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Intelligence מהווה את הסקירה הגדולה ביותר של אפקט מוצרא וכולל 40 מחקרים שונים, 140 מדגמים, ויותר מ-3000 נבדקים. מה שחשוב יותר הוא שהחוקרים השוו מחקרים שפורסמו למחקרים שלא פורסמו ובכך נמנעו מהטיית הפירוסמים.

התוצאות הראו שחוקרים שהשתמשו בסונטה של מוצרט הראו שיפור במטלות קוגנטיביות מסוימות, עם גודל אפקט בינוני. אם משווים את השמעת הסונטה ליצירות אחרות מגלים שהאפקט של שמיעת מוצרט גדול יותר מהאפקט שנובע מהקשבה למוסיקה אחרת (שכוללת מגוון רחב של מוסיקה כמו מוסיקת רוק, פופ, ג’אז וכו’). לכאורה, הממצאים תומכים בזה שאפקט מוצרט קיים וכשמו כן הוא, עובד בעיקר על מוסיקה של מוצרט, אבל ניתוח זהיר יותר מראה תמונה קצת שונה. כשמשווים מחקרים שפורסמו לאלו שלא פורסמו מוצאים הבדלים ניכרים. במחקרים שלא פורסמו היה אפקט קטן מאוד או שלא נתגלה אפקט כלל. ואם מחקר השיג אפקט, הסיכוי שהוא יתפרסם היה גבוה יותר (וגם מהירות הפירסום ויוקרת כתב העת היו גבוהים יותר).

אבל הממצא המטריד ביותר, זה שמטיל את הצל הגדול ביותר על אפקט מוצרט, הוא העובדה שמחקרים שנעשו במעבדתה של פרנסיס ראוצ’ר הראו אפקטים גדולים בצורה משמעותית ממחקרים שנעשו במקומות אחרים. זה ממצא בעייתי מכיוון שאחד העקרונות החשובים במדע הוא עקרון ההדירות. היכולת של חוקרים עצמאיים לשחזר ממצאים שהתקבלו על ידי חוקרים אחרים בתנאים דומים היא אבן יסוד בהסקה שאפקט מסוים אכן קיים. כותבי המאמר מצאו שההבדלים הללו עדיין קיימים למרות בקרה על משתנים שונים כמו סוג המטלות.

אין בממצא הזה כדי להטיל דופי בראוצ’ר או לטעון שהיא זייפה את הממצאים. פעמים רבות חוקרים מאמינים באמת ובתמים שמה שהם עושים נכון, אבל אם אחרים לא מסוגלים לשחזר את התוצאות אז יש כאן בעייה. במחקר המקורי ציינו החוקרים שההשפעות הן זמניות והם בוודאי לא אחראיים לסנסציה התקשורתית שבאה בעקבותיה. עדיין, המסקנה של החוקרים היא שיש מעט מאוד תמיכה אמפירית שהאזנה לסונטה הספציפית, למוצרט, או למוסיקה בכלל משפרת את האינטליגנציה וההשפעות, אם קיימות, חלשות למדי (כולל מחקר אחד שמצא את אותו אפקט חלש מקריאה של ספרי סטיבן קינג!). כמובן שאין זה אומר שמוסיקה אינה חשובה או שאין לה השפעות חיוביות עלינו, אלא רק שההשפעות הללו הן לטווח הקצר ואין הוכחה שיש השפעה כלשהיא שנשארת איתנו זמן רב אחרי ההאזנה. לשם ההוגנות, צריך לומר שהאזנה לכל סוג של מוסיקה יכולה לשאת בחובה יתרונות. מוסיקה שאנחנו אוהבים מרגיעה, וכמה דקות לאחר האזנה למוסיקה אפשר לראות שיפור בכמה יכולות הקשורות ספציפית למוסיקה. מוסיקה גם גורמת למצב רוח טוב וזה בתורו יכול להשפיע על אנשים בסביבה הקרובה שלנו. אבל מכאן ועד לטענות הפנטסטיות שמוסיקה הופכת אותנו לחכמים יותר, רחוקה הדרך. אפקטים ארוכי טווח, כולל שינויים במוח, מושגים על ידי אימונים מוסיקליים שלוקחים שבועות אם לא חודשים, אבל לא על ידי האזנה לבד.

המסקנה הכללית המתבקשת היא שאין קיצורי דרך. על מנת להיות חכמים יותר צריך להשקיע הרבה עבודה במשך תקופה ארוכה. זה נכון לגבי מוסיקה כמו גם לגבי תחומים אחרים. שמונה דקות של האזנה פאסיבית לקטע מוסיקלי לא ישנו דבר. מסקנה נוספת ועגומה למדי היא ששוב אנחנו למדים עד כמה הציבור מתפתה (בעידודי התקשורת ופוליטיקאים רודפי כותרות) לקבל כל מיני מסקנות מפוקפקות שנשמעות טוב מכדי שיהיו אמיתיות (מעניין שלרוב אלו אותם אנשים שמבקרים תאוריות מדעיות מוצקות כמו האבולוציה, או שאין להם בעייה לבקר מחקרים שנוגעים להתחממות גלובלית, חיסונים ומה לא על סמך ידע מדעי מועט). כרגיל, אין תחליף להבנה אמיתית של המדע וכיצד הוא פועל.

לקריאה נוספת: אפקט מוצרט במילון הספקנים.