מונדיאל בבלוג: מי נחשב לכסחן ואיזה שחקן הכי יפה?

אלא אם כן אתה חיים בבידוד מוחלט, סביר שאתם מודעים לקיומו של איזה ארוע זניח שנקרא מונדיאל בדרום אפריקה (ואם עדיין לא שמעתם, אז בטח רעש הוובוזלות יגיע אליכם מתי שהוא). ברוח הבלוג, כמה מחקרים שנעשו בזמן האחרון שנוגעים לכדורגל, ובראש ובראשונה, פאולים.

כל מי שמשחק כדורגל להנאתו או צופה במשחק בטלביזיה יודע שבמהלך משחק בודד יש עשרות תיקולים בין שחקנים. בהרבה מהתיקולים הללו לא ממש ברור מי המתקל ומי המתוקל ועל השופט להחליט בהרף עין מי אשם ולחובת מי לשרוק. זוהי דילמה טיפוסית בקבלת החלטות, שבה אדם צריך לקבל החלטה במהירות רבה וכשהמידע שלפניו חלקי (אין הילוכים חוזרים בכדורגל). מחקרים שונים מראים על השפעות שונות שיש על שופטים בזמן משחק כדורגל. למשל, המוניטין של קבוצה משפיע כך שקבוצה הידועה ככסחנית ישרקו יותר פאולים נגדה. אם שחקנים מסוימים ביצעו עבירות בשלב מוקדם של המשחק אז סביר שישרקו יותר נגדם גם בהמשך, רעש מהקהל ואפילו צבע החולצה משפיעים (קבוצה שמשחקת בשחור ישרקו נגדה יותר).

גורם אחר שמחקר חדש רצה לבחון הוא ההשפעה שיש לגובהם של השחקנים על פאולים. גובה של אנשים משפיע על הצורה שאנחנו תופסים אותם, בייחוד אם הם גברים. גברים גבוהים נתפסים כאטרקטיביים יותר חיצונית על ידי נשים, המשכורת שלהם גבוהה יותר משל נמוכים, והם נחשבים לדומיננטיים ובעלי עוצמה גדולים יותר. מן הסתם, חלק מהמשיכה למשהו גדול (או גבוה) מקורו אבולוציוני. בקרב קופי אדם למשל, הזכר אלפא הדומיננטי הוא הפרט הגבוה והחזק ביותר בקבוצה. המחקר הנוכחי רצה לבדוק כיצד לכל התפיסה הדומיננטית של גובה יש השפעה על ייחוס פאולים לשחקנים. לשם כך נעשו שני מחקרים, אחד ניסויי ואחד מתאמי.

במחקר הראשון בחנו החוקרים משחקים מהליגה הגרמנית (הבונדסליגה) ומליגת האלופות ששוחקו בין השנים 2000-2007 (7 עונות בסך הכל), כמו גם שלושת המונדיאלים האחרונים. הם לא ממש הסתכלו על המשחקים כי לא היה צורך בכך. הם השתמשו במאגר מידע ענקי שקיים לצרכים מסחריים ושתיעד את כל משחקי הכדורגל הנ”ל. המאגר הזה כולל מידע לגבי כל הפאולים שבוצעו באותם משחקים, כולל השחקנים המעורבים. בסך הכל מדובר בקרוב ל130 אלף פאולים!

התוצאות הראו בבירור, שחקנים גבוהים ביצעו יותר עבירות משחקנים נמוכים. זה היה נכון לכל העונות ובכל התחרויות. בעייה פוטנציאלית היא ששחקנים גבוהים הם לרוב שחקני הגנה, וככאלה מעורבים באופן טבעי ביותר עבירות. כדי לבדוק את הנושא נבדק האם דפוס העבירות שונה אם העבירות בוצעו בין שחקנים באותה עמדה (למשל, קשר מכשיל קשר אחר) לעומת בין עמדות שונות (קשר מתקל חלוץ). לא נמצא הבדל כזה (למעשה, התגלה שבאופן אבסולוטי קשרים שהינם נמוכים באופן טבעי, מבצעים את עיקר העבירות וכנגד קשרים אחרים). חיזוק לאפקט הגובה על פאולים מתקבל מהעובדה שככל שהפרש הגבהים בין השחקנים גבוה יותר, כך שרק השופט ליותר פאולים כנגד השחקן הגבוה.

הנתונים במחקר הראשון מתבססים על שריקות בפועל של שופטים. אבל איך אפשר לדעת האם לשופטים יש הטייה כנגד שחקנים גבוהים או ששחקנים גבוהים פשוט מבצעים יותר עבירות? במילים אחרות, האם במצבים מעורפלים, שלא ברור בצורה חד משמעית מי האשם, שורקים יותר כנגד שחקנים גבוהים? לשם כך נעשו שני ניסויי המשך. הניסויים הללו נעשו בצורה מקוונת ובהם הנבדקים ראו תמונה ובו שני שחקני כדורגל רצים לעבר כדור. השחקנים היו בעלי גובה שונה שנבחר באופן אקראי על ידי המחשב ונאמר למשתתפים שאחד השחקנים נפל בדרכו אל הכדור והם נשאלו לספק סיבה לכך.

תוצאות הניסויים הראו שהנבדקים תפשו את הגובה של השחקנים בצורה מדויקת (כלומר, מי שהיה גבוה יותר באמת נתפס ככזה) ושחקן גבוה נתפש כחזק יותר. מה שחשוב יותר, בניסויים הללו לא בוצעה כל עבירה בפועל ולכן כל ייחוס של עבירה לשחקן הן פרי דימיון הנבדק. הניסויים הראו בבירור שכשחקן נמוך נפל, המשתתפים נטו הרבה יותר לייחס את זה לפאול מצד השחקן הגבוה. כשהשחקן הגבוה נפל, המשתתפים בניסוי נטו לומר שהוא “צלל” ולא נעשתה עליו שום עבירה או לומר שהוא נפל במקרה. כלומר, יש כנראה נטייה לייחס לשחקנים גבוהים פאולים גם אם הם לא עשו אותם.

מי השחקן הכי יפה?

פירסמתי לא מזמן פוסט בנוגע למחקר שמראה ששחקני פוטבול טובים יותר הם גם יפים יותר. למעשה, היה מחקר מוקדם יותר שבדק את אותו הנושא עם שחקני כדורגל והוקי. המחקר יוצא מנקודת הנחה אבולוציונית שאתלטיות היא אינדיקציה טובה לבריאות טובה ופוריות או הכשירות הכוללת של האדם. אפשר לשפר במידה מסוימת את רמת האתלטיות של כל אחד, אבל חלק ניכר ממנה הוא תורשתי והיתרונות ההשרדותיים של אתלטיות ברורים למדי (צייד טוב יותר, הגנה על אנשים קרובים והסביבה הקרובה וכו’). אין להתפלא אם כך שאתלטיות גברית נחשבת לאחת התכונות המושכות ביותר בבן זוג פוטנציאלי. היתרון הוא מיידי לאישה אבל גם לילדים העתידיים שירשו את התכונות האתלטיות מהאב.

למרות ששחקני כדורגל הם אתלטים בכושר עילאי, נראה שהעמדות שכנראה דורשות את מידת האתלטיות הגבוהה ביותר היא השוער והחלוץ. שוער נדרש לגמישות גבוהה, קוארדינציית עין-יד מצוינת וקבלת החלטות מהירה. הנזק שנגרם מטעות של שוער שקיבל החלטה מוטעית בחלקיק השנייה שכדור נבעט לעברו, גבוה לאין שיעור מכל שחקן אחר במגרש (ומי שצפה במשחק אנגליה-ארה”ב ראה דוגמא מצוינת לכך). שוערים גם מסתכנים הרבה יותר בפציעות בגלל הזינוקים ובגלל רמת החיכוך הגבוהה עם שחקני היריב. חלוצים לעומת זאת צריכים להיות זריזי מחשבה, יצירתיים ובעלי כוח מתפרץ רב. האם האתלטיות של שוערים וחלוצים תבוא לידי ביטוי גם בצורה חיצונית? לשון אחרת, האם הם יפים יותר מעמדות אחרות במגרש, קרי, שחקני ההגנה והקישור?

המחקר הנוכחי נעשה בהולנד וכלל שחקני כדורגל מהליגה הראשונה. 20 תמונות פנים של שחקני כדורגל בכל אחת מארבע העמדות על המגרש נבחרו באקראי ודורגו לגבי מידת האטרקטיביות שלהם על ידי 73 סטודנטיות מאוניברסיטת כרונינגן בסקאלה של 1-10 (תמונות של שחקנים מוכרים מאוד לא נכללו במחקר, ואם נבדקת דיווחה שהיא מזהה אפילו שחקן אחד היא לא נכללה בניתוח הסופי).

התוצאות הראו ששוערים וחלוצים לא נבדלו בינם לבין עצמם במידה האטרקטיביות החיצונית אבל נחשבו ליותר אטרקטיביים ממגינים וקשרים (שקיבלו דירוג דומה). מחקר דומה נעשה גם על שחקני הוקי מליגת ה-NHL שהיא הליגה המקצוענית הבכירה בעולם. בהוקי, כמו בכדורגל, יש 4 עמדות מרכזיות על המגרש. גם במחקר הזה נמצאו תוצאות דומות, אם כי כאן השוערים נחשבו להכי אטרקטיביים, אחריהם החלוצים ובסוף שחקני ההגנה.

התוצאות הללו מראות שהשחקנים היותר אתלטים בתוך קבוצות כדורגל (והוקי) נחשבים ליפים יותר. התכונות הנדרשות משוערים וחלוצים עולות בקנה אחד עם תכונות תורשתיות ששקשורות לכשירות הכוללת של הפרט. התוצאות מרשימות למדי מכיוון ששחקני כדורגל מקצוענים בליגה בכירה באירופה הם באופן כללי אתלטים מצטיינים, ועדיין אנחנו מוצאים דפוסי יופי שונים בעמדות השונות.