ניחוח אישה – השפעת השלב במחזור החודשי אצל נשים על רמת הטסטוסטרון של גברים

בפוסט הקודם כתבתי על איך רמות שונות של טסטוסטרון משפיעות על אינטרקציות חברתיות במשחק האולטימטום. במחקר שסקרתי, שלטו החוקרים על רמות הטסטוסטרון של המשתתפות, כלומר הוא היה המשתנה הבלתי תלוי. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בודק איך רמות טסטוסטרון של גברים משתנות בתגובה לשלב במחזור החודשי שבו נמצאת האישה (כלומר, כאן רמות הטסטוסטרון הן המשתנה התלוי).

ישנה ספרות מחקרית ענפה שמראה שנשים מראות העדפות שונות בשלבים שונים של המחזור. המחקרים הללו מראים שנשים שנמצאות בשיא תקופת הפוריות שלהן, בזמן הביוץ, מעדיפות גברים "גבריים" יותר (קרי, רמות טסטוסטרון גבוהות בממוצע), גברים עם פנים סימטריות יותר, גברים עם קול עמוק יותר, ואפילו גברים יצירתיים יותר. בנוסף, נשים משנות גם את ההתנהגות שלהן כשהן פוריות. כך למשל הדחף המיני שלהן גבוה יותר, הן חוות אורגזמות רבות יותר, הן מתלבשות בצורה פרובוקטיבית יותר, ובאופן כללי מחפשות בצורה אקטיבית יותר פרטנרים מיניים, שזה כולל גם הענות גדולה יותר לבקשה לרקוד במועדון לילה.

מחקרים מעטים בלבד בדקו אם גברים מגיבים בצורה שונה לנשים כתלות בשלב שבו נמצאות הנשים במהלך המחזור החודשי. על מחקר אחד מפורסם כזה כתבתי בעבר. המחקר הראה שגברים נותנים טיפים גבוהים יותר לחשפניות כשאלו מבייצות (אם כי יתכן שהחשפניות מתנהגות בצורה שונה בשיא הפוריות שלהן, שגורמת לגברים לתת להם יותר כסף).

המחקר הנוכחי נועד להשלים פערים בשני תחומים שדי נזנחו. האחד, כמו שכבר ציינתי, הוא לבדוק תגובות של גברים לשינויים הורמנוליים בשלבים שונים של המחזור החודשי. תחום נוסף קשור להעדפות ריח. נושא הריח מקבל יותר ויותר תשומת לב אחרי שהיה מוזנח במשך שנים. סקרתי בעבר כמה מחקרים ותאוריות בנושא. רוב המחקרים שנעשו עד עתה התרכזו בהעדפות ריח של נשים. לכל אדם (מלבד תאומים זהים) יש חתימת ריח ייחודית. הריח שאדם מפיץ הוא סממן, בין השאר, למערכת החיסונית שלו. מכיוון שעל בסיס הברירה המינית נשים הן אלו שיותר בררניות בבחירת בני זוג, מחקרים רבים התרכזו בבחירות של נשים על פי מאפייני הריח של הגברים. כך למשל, מחקרים מצאו שנשים בשלב הביוץ נמשכות לריח של גברים שיש להם מערכת חיסונית שונה מזו שלהן. התופעה הזו של "הפכים" נמשכים הינה אדפטיבית. תינוק שנולד להורים כאלו מקבל מערכת חיסונית חדשה שלא זהה עם אף אחד מההורים, כזו שתהיה עמידה יותר למחלות ומגיפות שלא היו קיימות בדור ההורים.

איך גברים יגיבו לריח של נשים? האם ההעדפות שלהם משתנות בתגובה לשלב במחזור בו נתונה האישה (גם אם הם עצמם לא מודעים לכך כלל)? כמעט ולא קיימים מחקרים שבחנו את הנושא למרות שידוע שלריח יש תפקיד חשוב אצל יונקים זכרים אחרים. כך למשל, קוף רזוס זכר שסותמים את אפו בצורה מלאכותית יתעלם מנקבה מיוחמת.

במחקר הנוכחי לקחו החוקרים 11 סטודנטיות עם מחזור נורמלי של 28 יום ושלא משתמשות באמצעי מניעה, וביקשו מהן ללבוש חולצת טישרט במשך שלושה ימים רצופים. פעם אחת הן לבשו את החולצה בימים ה-13, 14, ו-15 של המחזור (שיא הפוריות, רגע לפני הביוץ), ופעם אחרת הן לבשו חולצה שנייה בימים ה-20, 21 ו-22 של המחזור, שנחשבים לימים הכי פחות פוריים. במשך כל אחד מהמקבצים הללו הסטודנטיות התקלחו עם סבון ושמפו ללא ריח, נמנעו מלהשתמש בבושם או דאודורנט, לא אכלו מאכלים שמפיצים ריח, לא עישנו, לא שתו אלכוהול או השתמשו בסמים, לא קיימו יחסי מין ולא שכבו במיטה ששכב בה אדם אחר, כל זה כדי למנוע מריחות לא רלוונטיים להדבק לחולצה.

שישים ושמונה גברים השתתפו בניסוי וחולקו לשלוש קבוצות שוות פחות או יותר. שליש אחד הריח חולצה של אישה בשיא הפוריות, שליש שני הריח חולצה של אישה שלא הייתה פוריה, והשליש האחרון הריח חולצה שלא נלבשה על ידי אף אישה והייתה חסרת ריח. לכל הגברים נאמר שהחולצות שהם מריחים נלבשו על ידי אישה אבל לא נאמר להם דבר לגבי מטרות הניסוי (המילים ביוץ או פוריות לא הוזכרו). כל משתתף סיפק שתי דגימות רוק, אחת לפני הרחת החולצה ואחת 15 דקות לאחריה (זה הזמן המינימלי הנדרש לגלות שינויים ברמת הטסטוסטרון).

תוצאות המחקר הראו שרמות הטסטוסטרון של הגברים היו גבוהות יותר אחרי שהריחו חולצות של נשים בשיא הפוריות, בהשוואה לנשים לא פוריות או חולצות שלא נלבשו כלל. מעבר לזה, הריחות של נשים פוריות היו נעימים יותר בהשוואה לחולצות האחרות. מה שמעניין אגב זה שרמות הטסטוסטרון לא עלו כתגובה להרחה של חולצות נשים בשיא הפוריות אלא שהן ירדו אצל אלו שהריחו חולצות של נשים לא פוריות או חולצות מקבוצת הביקורת. הדבר מרמז אולי שההשפעה של ריח עדינה יחסית לאינטרקציות חברתיות אחרות (מחקרים על גברים שצופים בסרטים פורנוגרפיים מראים שהם מעלים את רמת הטסטוסטרון שלהם). 

ההשלכות של מחקר כזה ברורות. לגברים חשוב לדעת מתי נשים פוריות וכל רמז הכי קטן שיעלה את הסבירות להזדווגות מוצלחת שעשויה להוביל ללידת תינוק, יועדף על ידי הברירה המינית (גם אם מדובר ברתיעה מנשים לא פוריות כפי שמשתמע מהמחקר הנוכחי).

את ההבדלים ברמות הטסטוסטרון של הגברים בשלבים השונים של המחזור אפשר לראות בגרף הבא (שימו לב ש-0 ימים מזמן הביוץ משמעו שיא הפוריות):

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • קורא מזדמן  On 15/03/2010 at 8:29 am

    "לא אכלו מאכלים שמפיצים ריח, לא עישנו, לא שתו אלכוהול או השתמשו בסמים, לא קיימו יחסי מין ולא שכבו במיטה ששכב בה אדם אחר"

    ובסנוקר הן שיחקו?

    אבל עכשיו ברצינות, אם הגרף הזה אמור להראות איזשהי מגמה, על אחת כמה וכמה כזו שמתוארת ע"י הקו השחור, אני צנצנת.

    הענן אכן יפה מאד. זוהי דוגמא קלאסית של אינוס התוצאות למסקנה שנקבעה מראש.

  • גיל  On 15/03/2010 at 8:42 am

    אם כבר, התוצאות שאפשר היה לשער היו מראות על עלייה ברמת הטסטוסטרון בזמן הביוץ ולא ירידה לא בזמן הביוץ.

  • איציק  On 15/03/2010 at 8:48 am

    שלום
    כנראה שהחסרתי כמה שיעורים בסטטיסטיקה באוניברסיטה…
    קצת קשה לי להבין איך מסיקים מסקנות ממחקר שנעשה על קבוצה כל כך קטנה
    אשמח להבהרות
    תודה
    איציק

  • טל  On 15/03/2010 at 8:51 am

    היו שלוש קבוצות של חולצות, אחת שנלבשה ביום ה-13-15, השניה שנלבשה ביום ה-20-22 ושלישית שלא נלבשה כלל. מהיכן הגיעו נתונים ל-9 ימים שונים לגרף?

  • טל  On 15/03/2010 at 8:56 am

    כלומר 11 ימים שונים.

  • גיל  On 15/03/2010 at 8:57 am

    68 זה לא מדגם קטן כל כך.

    טל, הימים מייצגים את המועד המשוער של הביוץ של כל אישה והיו 11 נשים במחקר הזה. אם תסתכל טוב תראה שיש 11 קווים אנכיים.

  • טל  On 15/03/2010 at 9:00 am

    לפי הגרף הציר האופקי אמור לייצג "ימים מהביוץ" ולא את המועד המשוער של הביוץ של כל אישה… זה לא כל כך מובן.

  • גיל  On 15/03/2010 at 9:02 am

    מסמל 0 ולכן שיא הפוריות.

  • טל  On 15/03/2010 at 9:04 am

    כתבת שכל אישה לבשה חולצה ביום ה-13-15 וביום ה-20-22. כיצד היו נתונים לימים אחרים במחזור?

  • גיל  On 15/03/2010 at 9:06 am

    מכיוון שלא כל הנשים בעלות מחזור של 28 ימים יש צורך לבצע התאמות כאילו המחזור שלהם בן 28 יום. יש נוסחא מקובלת לחישוב כזה שמופיעה במאמר ולכן רואים הבדלים קטנים בימים לכאן או לכאן.

  • גיל  On 15/03/2010 at 9:14 am

    אבל בגלל שהמחזור שונה אז יש הבדלים. הירידה לקבוצת הביקורת קטנה יותר אבל עדיין קיימת. ההסבר הסביר הוא שגבר שחושב שהוא עומד לפגוש מישהיא פורייה מגלה שהיא לא (וזה לא משנה אם הוא מריח חולצה שלבשה אישה או סתם חולצה, מה שמשנה הוא שאין אישה פורייה מאחוריה) אז הוא חש דחייה שמתבטאת בירידה בהורמון.

  • גיל  On 15/03/2010 at 5:05 pm

    עם פיסיקאים ולא עם המחקר הזה. הציפייה הלא ראלית שנתונים יראו מושלמים או כמעט מושלמים. העובדות הן שנתגלו הבדלים בין הקבוצות השונות וההבדלים הללו לא רק מובהקים אלא גם בעלי גודל אפקט לא זניח בכלל. אם היית קורא את מה שכתבתי היית רואה שזה ממש לא מקרי שרוב הנקודות ביום הביוץ ולאחריו כי זה בדיוק מה שכיוונו אליו החוקרים (שאר הנקודות קצת התפקששו). לומר שלא רציני שאין נקודות לאורך כל הימים כשזו בכלל לא הכוונה זו אמירה לא רצינית. אם היית באמת מבין בסטטיסטיקה היית יודע שדווקא העובדה שהתקבלו תוצאות מובהקות על מדגם קטן כזה לטענתך, אמורות לחזק את המסקנות של המחקר ומראות שהן לא מקריות. אם באמת האפקט היה קטן מאוד אז לא סביר שהוא היה מתגלה במדגם קטן ועם שונות גדולה אבל העובדה שזה בדיוק ההפך היא דווקא מחזקת ולא מחלישה.

    בכל מקרה, העובדות הן מאוד פשוטות במקרה הזה ועקביות אם מה שמתגלה במחקרים אחרים. עד שלא תציע הסבר חלופי לעובדה שכן נתגלו הבדלים לביקורת שלך אין ממש. הייתי מציע לך לקרוא את המאמר המקורי ואת כל הנתונים שמוצגים שם לפני שאתה יוצא בביקורת מזלזלת על סמך גרף אחד. זה מה שלא רציני.

  • SilentMike  On 15/03/2010 at 7:36 pm

    לא פלא שיש ביקורת ולהגיד "דווקא זה שרואים את התוצאות במדגם קטן זה טוב" זה לא אוכל. מדגם גדול עדיף על מדגם קטן כי אם התוצאות באמת כל-כך חזקות הם צריכות להיראות גם במדגם גדול. הפתרון נראה פשוט לחזור על הניסוי עם 200 נשים. זה מה שעושים במדע בכל מקרה לא?

  • גיל  On 15/03/2010 at 7:52 pm

    שככל שיותר גדול תמיד טוב יותר. אם יש אפקט משמעותי, אז גם מדגמים קטנים יכולים להספיק. זה כמובן לא אומר שלא צריך לחזור על הניסוי עם מדגם גדול יותר. אגב, רק בשביל להיות הוגנים עם המאמר, היה ניסוי מקדים עם 37 גברים שלא כלל קבוצת ביקורת של חולצה שלא נלבשה על ידי אישה. התוצאות בו היו זהות לניסוי הזה.

  • SilentMike  On 15/03/2010 at 8:18 pm

    נכון שככל שהאפקט משמעותי יותר אפשר להסיק אותו ממדגם קטן יותר, אבל מדבריך היה אפשר להבין שאתה חושב שדווקא העובדה שמדובר במדגם קטן היא משום חיזוק, וזה אני יודע שלא יכול להיות שאתה חושב. באופן כללי אין לי עניין אישי בויכוח הזה כי אני לא חוקר התנהגות בני-אדם. אני חושב שזה סבבה וראוי שאתה מביא דברים כאלה לידיעת הציבור, ואני מקווה טרחת לברר שה-setup של המאמר הזה הוא כמו שצריך. אבל בשביל השקדנות המדעית צריך לבדוק בניסויים חוזרים עם מדגם גדול ועם פרוטוקול סמיות (או אפילו סמיות כפולה) יסודי. הבעיה היא שלפעמים החלק הזה לא קורא כי אין הרבה תהילה בלהודיע "כן, חזרתי על הניסוי של X והוא עובד", וזו בעיה בפני עצמה.

  • גיל  On 15/03/2010 at 9:31 pm

    של דאבל בליינד (סמיות כפולה). אני לא יכול כמובן להביא בכל פוסט את כל הטכניקות הסטטיסטיות והפרוצדורות המלאות וכל ההסתיגויות הקיימות, אחרת לא נצא מזה. מי שמעוניין תמיד יכול לפנות למאמר המקורי.

  • SilentMike  On 15/03/2010 at 10:01 pm

    (אם אתה רוצה)

    אתה יכול לצמצם את זה לכמה סימונים פשוטים, לכתוב פעם אחת פוסט Glossary שמסביר את הסימונים האלה, ואז פשוט להפנות לפוסט הזה בכל פעם.

    למשל DB+C יכול להיות סימון שפירושו Double Blind + Control.

    למשל לי זה אומר הרבה רק שאתה מציין שהיה שימוש ב-Double Blind, כי אני כבר מכיר את זה. מי שלא מכיר יכול ללכת אחרי לינק להסבר. אתה בטח יכול גם למצוא משהו על סמיות כפולה באינטרנט אם אתה לא רוצה לכתוב.

  • גיל  On 15/03/2010 at 10:04 pm

    האמת היא שזו לא בעייה לכתוב דאבל בליינד כל פעם אבל אני דווקא מנסה להראות איך ביקרו משתנים חשובים. למשל כל התאור על מה אסור היה לנשים לעשות למרות שהוא נשמע מצחיק זו דוגמא לפרטים חשובים בעיניי.

  • SilentMike  On 15/03/2010 at 10:19 pm

    אבל זה מה שמונע זיהום ורינדום של התוצאות. הדאבל-בליינד מונע יצור של תוצאות מטעות. אלו אמצעים שפועלים בכיוונים הפוכים. האחד מאפשר לניסוי להצליח, והשני מונע תוצאה חיובית מטעה.

    יכול להיות ששווה רק פעם אחת לבחור כדוגמא ניסוי טוב (לאו דווקא שנוי במחלוקת) במדעי החברה ולהסביר מהם האמצעים שננקטו כדי להבטיח תוצאה אמינה, ואז לתת כדוגמא ניסוי אחר ולהראות איפה הוא היה יכול להיות יותר מדוקדק. זה יכול להיות מאוד מאיר עיניים.

  • גיל  On 15/03/2010 at 10:26 pm

    אבל צריך לזכור שכמעט כל מחקר רציני היום הוא דאבל בליינד. לכן זו צריכה להיות הנחה בסיסית שלא ממש צריך לחזור כל פעם למרות שאולי זה לא ברור לכולם.

  • קורא מזדמן  On 16/03/2010 at 2:01 am

    כבר יצאת בשתי הנחות מוטעות.
    א. שלא קראתי את המאמר
    ב. שאני לא יודע סטטיסטיקה.

    שניהן הנחות שגויות.

    ואיך אפשר להתווכח עם משפט מחץ כמו "עד שלא תציע הסבר חלופי לעובדה שכן נתגלו הבדלים לביקורת שלך אין ממש"

    תמצות החשיבה המדעית בתפארתה (כלומר קודם אולי כדאי לחשוב אם מסכימים בכלל לגבי המובהקות)

    חבל רק שירדת לפסים אישיים, אבל אני משוכנע שגישה זו תביא לך הצלחה מרובה בעולם האקדמי.

    היה שלום.

  • גיל  On 16/03/2010 at 2:30 am

    המאמר כי לא התייחסת לכל הניתוחים הסטטיסטיים בו והבעת את דעתך רק מהסתכלות על הגרף. אם משפט כמו "אם הגרף הזה אמור להראות איזשהי מגמה, על אחת כמה וכמה כזו שמתוארת ע"י הקו השחור, אני צנצנת. " מעיד על הבנה סטטיסטית עמוקה אז זה באמת עצוב.

    ואכן, העובדה שהתקבלו אפקטים מובהקים אומרת דרשני. כל עוד לא תתן הסבר חלופי למה שהתקבל במחקר הזה לביקורת שלך אין משמעות. לומר שמשהו הושג במקרה אפשר לומר בכל מחקר שנעשה אי פעם וזו אמורה חלולה.

  • גדי  On 16/03/2010 at 6:44 am

    ניראהל לי שגם גיל וגם "קורא" (חכם מאחורי אלמוניותו) שכחו כבר על מה הם מדברים. שנייהם שבויים בריח חולצת אישה מבייצת ( הנה טבעתי מושג רחוב חדש)

    רבותי, מספיקה קבוצת ניסוי של 10 איש להוכיח שקצב הלב במאמץ מתגבר ( כן, ועוד 10 לביקורת, גיל) ובכלל המאמר מעניין, ברור שהוא מצביע על מצב וגם, ידידינו המדענים- מאד הגיוני במבחן הברירה הטבעית.
    אז גיל, בא נטפל ברמות הטשטושטרון הגבוהות של "קורא" כמו שאנחנו מטפלים בילדינו האהוב שטיפס על העץ-
    אכן, אפשר לעשות את הניסוי על כל אוכלוסיות סין ( הטייה ברורה לתלות תרבות וגאוגרפיה) ולהוכח שזה עובד ( אני בטוח)
    ומול אוכלוסיית שבדייה, שם הטסטוסטרון קופץ רק עם האישה שלבשה את החולצה היא פלסטינאית ( הנה מחקר אחר- ריח אישה פלסטניאית עם אבן ביד מעלה את הרמה לילידי מערב אירופה)

    אבל בואונחזור לפורפורציות, ובכלל לכו לעבוד במקום הויכיוח הוירטאלי הזה

    גדי

  • גיל  On 16/03/2010 at 7:38 am

    ואליה כיוונתי כשדיברתי על גודל המדגם. אם תופעה מסוימת ממשית ובעלת אפקט גדול, אין צורך במספר גדול של נבדקים כדי לגלות אותה. כמובן שתמיד יש סכנה שהמספר הקטן יהיה מוטה בצורה כלשהיא אבל בשביל זה עושים מחקרים נוספים.

  • סתם הערה קטנה  On 16/03/2010 at 5:15 pm

    הנקודות על הגרף שאמורות לייצג את הגברים, מספרן 49, הם לא אמורים להיות 68? קב' הביקורת לא מופיעה כאן?
    אגב, גברים עם טסטוסטרון גבוה אמורים להיות פחות סימטריים דווקא, כי ע"פ השכל הישר ההורמון גורם לעיבוי והגדלת רקמות בגוף, דבר שמוביל לעודף אי-אסתטיקה, לדוגמה, אדם עם סטייה זוויתית קלה בעצם במחיצה ובסחוסי האף, כשאפו יגדל ויתבלט לנוכח הטסטוס' הסטייה הזוויתית תקבל "עיקום אבסולוטי" גדול יותר. אני מאמין שזו הסיבה העיקרית למה כל חיי מצאתי את פני הנשים סימטריים יותר.

  • סתם הערה קטנה  On 16/03/2010 at 5:25 pm

    טעות שלי. התיאור "פנים סימטריות" הופיע לאחר הסוגריים שמסבירות מהו גבר עם טסטוסטרון, כלומר זהו קריטריון נוסף אחר.
    היה מעניין מאוד כרגיל. תודה.

  • גיל  On 16/03/2010 at 5:51 pm

    של נשים. אין קבוצת ביקורת.

  • אזרח  On 17/03/2010 at 10:48 am

    ברור לי לגמרי למה נשים צריכות לבצע ברירה מינית איכותית, ולהעזר בכל רמז, קל שבקלים, למדידת איכות הגבר שלפניהן, מכיוון שהבאת צאצא לעולם כרוכה בעלות אנרגטית ובסיכונים גבוהים מבחינתן (ע"ע הריון).

    מה שלא ברור לי, זה מדוע גברים צריכים לבצע ברירה מינית בכלל?
    למה שגבר ירצה לשכב עם אישה פוריה יותר ולא ירצה לשכב עם אישה פוריה פחות, במקום פשוט לשכב עם שתיהן (ועם כל אישה שנותנת לו), וכך להגדיל את סיכוייו להבאת צאצאים עוד יותר?

  • גיל  On 17/03/2010 at 5:38 pm

    עקרונית אתה צודק. עדיף לשכב עם מישהי מאשר לא לשכב עם אף אחת אבל זו לא הברירה פה. הבחירה היא בין בחורה פורייה ללא פורייה. זו הסיבה שבכל זאת, הטסטוסטרון לא יורד לאפס אצל הבחורה הלא פורייה.

  • טל  On 17/03/2010 at 6:30 pm

    אם הבנתי נכון רמת הבסיס בעצמה אינה אפס.

  • גיל  On 17/03/2010 at 6:44 pm

    אלא אם האדם סובל מבעיית פוריות, אבל תאורטית היה יכל לרדת עוד יותר.

  • אזרח  On 18/03/2010 at 5:11 pm

    אבל, שוב, בניגוד לאישה, הגבר יכול לשכב עם נשים רבות במקביל. אם הבחירה היא בין לשכב עם אישה פוריה יותר לבין לשכב עם אישה פורייה פחות, למה לא לשכב עם שתיהן?

    מעבר לזאת,
    כיצד ייתכן שעבור גבר נתון, צעיר ובריא, קיימות בחורות, שרמת הפוריות שלהן היא לא אפס, שהן מבחינתו בלתי מושכות לחלוטין והוא לא רוצה לשכב איתן כלל?

    (אני מניח פה הנחה סמויה, שנראית לי מבוססת, שאני לא הגבר הצעיר היחיד שיש הרבה בחורות בריאות בנות גילו (שלא ייתכן שכולן עקרות), שהוא לא היה רוצה לשכב איתן כלל, מגלל מראה בלתי מושך במיוחד, גם אם אין לו אלטרנטיבה טובה יותר באותו יום/שבוע/חודש…)

  • גיל  On 18/03/2010 at 5:25 pm

    זה לא שאותן בחורות לא מושכות בהכרח, אלא שהן פחות מושכות. אי אפשר לשכב עם כולן, לא מבחינה פרקטית , לא מבחינת ההסכמה של אותן נשים וגם לא מבחינת הפוריות של הגבר. הרי הפוריות שלו תרד עם מספר גבוה של הזדוגויות.

  • איתן  On 20/03/2010 at 8:05 am

    כבר ברגע שאני רואה מחקר על ריח של נשים רמת הטסטוסטרון שלי עולה. 🙂

  • ולנסיה  On 22/03/2010 at 5:09 pm

    ההשקעה של הגבר ברבייה היא נמוכה, אבל היא לא אפס. אפילו אם נזניח את ההשקעה בייצור הזרע – גם אחרי האישה הפחות מושכת הוא צריך לרדוף/לחזר ויש בכך השקעה אנרגטית.

  • גיל  On 22/03/2010 at 5:34 pm

    יש אי סימטריה אבולוציונית בחיזור, עד לשלב של קיום יחמי מין. גברים צריכים להשקיע הרבה יחסית לרוב כדי שבחורה תשכב איתם כך שאי אפשר להשקיע בהרבה נשים בבת אחת.

  • גיל  On 15/03/2010 at 8:41 am

    זה רק מוכיח שלפעמים מראה עיניים מטעה וגם שתוצאות שמתקבלות אף פעם לא אידיאליות או חלקות. כשמדובר בבני אדם תמיד יש שונות גדולה אבל החכמה למצוא מגמות שמעבר לשונות. אגב, רק בשביל לסבר את האוזן ההבדלים בין הקבוצות כמובן מובהקים סטטיסטית ודי משמעותיים. כמובן שאפשר לחקור האם יש משתנים אחרים שמתערבים בתוצאות.

  • Jiyuu  On 04/05/2010 at 3:52 pm

    אתם שוכחים את העובדה שאחוז גבוה של טסטוסטרון זה לא מדד דווקא של עד כמה הזכר ירצה להזדווג עם הבחורה. זו השפעה כללית על ההתנגות שלו.
    עקב העובדה שבמקרים רבים בטבע יש תחרות על הנקבה הגיוני שזכרים עם רמות טסטוסטרון גבוהות יותר ילחמו יותר על הנקבה בזמן שזכרים עם רמות נמוכות יותר ילחמו פחות, ובכך יתכן שבסביבה של נקבות עם סיכוי נמוך יותר להעמיד צאצאים רמת טסטוסטרון נמוכה יותר יכולה דווקא לשחק לטובת היחיד כי הוא ימנע מקרבות מיותרים.

  • גיל  On 04/05/2010 at 6:13 pm

    זה נכון, לא כל הנשים נמשכות לגברים עם טסטוטסרון גבוה ויש הרבה שונות, אבל בממוצע לגברים כאלו יש עדיפות.

  • רועי  On 12/02/2011 at 3:17 pm

    גיל שלום

    האם אתה יכול לתת קישור למאמר שממנו לקוח הגרף או את שמו ושם החוקרים

    תודה

    • גיל  On 12/02/2011 at 3:30 pm

      רועי, זה מהמאמר שאני דן בפוסט. יש אליו לינק בהתחלה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: