השורשים האבולוציוניים של הפרעות מנטליות – סכיזופרניה ואוטיזם

אוטיזם הינה מחלה התפתחותית קשה שמתחילה להתפתח לפני גיל 3 והשפעותיה על התפקוד היומי הרסניות, ונמשכות לאורך כל החיים. אוטיסטים סובלים מקשיים ביצירת קשרים חברתיים שנובעים מאי הבנה של  רגשות הסובב אותם  ומחוסר היכולת להביע רגשות בצורה מקובלת. רפרטואר ההתנהגויות של אוטיסטים מוגבל למדי ביחס לרוב האוכלוסייה והם נוטים לחזור על התנהגויות רבות בצורה קומפלסיבית ואף מזיקה. בעולם המערבי, אוטיזם פוגע בין אדם אחד לשניים מתוך אלף ואין סימנים להקטנת שיעורה באוכלוסייה, שלא לדבר על הכחדתה.

אוטיזם אינה יוצאת דופן בכך. הפרעות נפשיות שונות כמו סכיזופרניה, דיכאון, ופוביות נפוצות למדי באוכלוסייה ולא נראה ששיעורן פוחת עם השנים. בארה"ב למשל, 4% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה מנטלית קשה, וכמעט מחצית מהאוכלוסייה יסבלו מסימפטומים לא חמורים של הפרעה כלשהיא במהלך חייהם. הפרעות אלו מטילות מגבלות כבדות על הסובלים מהן בחיי היום יום ומהוות נטל על המשפחה והסובבים אותם. כל ההפרעות הללו הן בעלות מרכיב גנטי חזק ונטייה תורשתית גבוהה מה שרק מגביר את המסתורין סביבן. אם ההפרעות הללו כל כך מזיקות, מדוע האבולוציה טרם הכחידה אותן? סיכויי ההשרדות של הסובלים מההפרעות הללו נמוכים מאוד בחברות ציידים-לקטים, המקבילה המודרנית לחיים של אבות אבותינו לאורך 99% מההיסטוריה האבולוציונית שלנו, וגם בחברה המודרנית אחוזי התמותה של חולים בהפרעות קשות גבוהים מהממוצע. ניתן היה לשער שלחצי הברירה הטבעית יפעלו כנגד קיומן של הפרעות כאלו אבל נראה שלא כך הדבר. איך ניתן להסביר זאת?

ברירה מינית ותאורייה האינדיקטורים המנטליים

יתכן שההסבר לקיומן של הפרעות מנטליות נעוץ במנגנון אבולוציוני מרכזי נוסף, הברירה המינית. הישרדותם של אורגניזמים היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק לקיומה של אבולוציה. כל אחד מאבות אבותינו לא רק הצליח לשרוד אלא גם מצא פרטנר או פרטנרית שאיתם קיימו יחסי מין והולידו צאצא אחד לפחות. מציאת בן או בת זוג מהווים לפיכך חלק מרכזי מהאבולוציה שלנו. כיצד אם כך הפרעות מנטליות משחקות תפקיד בבחירת בני זוג? לכאורה, מדובר בפרדוקס. אנשים הסובלים מהפרעות שונות פחות אטרקטיביים לבני המין השני וסיכוייהם למצוא בני זוג ולהתרבות קלושים למדי. התשובה נמצאת כנראה במה שמכונה אינדיקטורים כשירותיים.

תצפיות שונות בטבע מראות שזכרים ונקבות בוחרים בני זוג בהתאם לכשירות הכוללת שלהם. כל צד מעוניין בבן או בת זוג בעלי גנים איכותיים, כאלו שמעידים למשל על בריאות כללית. נקבת הטווס למשל בוחרת להזוודג עם זכרים שמחזיקים בזנב גדול, צבעוני וסימטרי. זנבות אלו מכבידים מאוד וקשה מאוד להחזיקם. מעבר לכך, גודלם וצבעוניותם מסכנים את הטווס שהופך פגיע וחשוף לטורפים שונים. אבל דווקא העובדה שהזנב מכביד כל כך ומקשה על התנהלות הטווסים, הופכת את הטווסים עם הזנב הגדול והצבעוני ביותר לאטרקטיביים יותר כבני זוג. הסיבה היא שזנב כזה מסמן לנקבות הטווס שלמרות הקושי באחזקתו, מי שמחזיק בו הוא בעל גנים טובים מאוד שמצליח לשרוד בהצלחה, והצאצאים המשותפים שלהם יהנו מאותם גנים איכותיים (על עיקרון ההכבדה אפשר לקרוא פה).

הפסיכולוג האבולוציוני ג'פרי מילר הרחיב את הרעיון של אינדיקטורים כשירותיים וטען שבנוסף לאינדיקטורים גופניים, בני אדם מחזיקים גם באינדיקטורים מנטליים (mental fitness indicator). גברים ונשים בגילאי הפוריות עוסקים באופן מתמיד בבחינת בני זוג פוטנציאליים ומעוניינים לבחור בן זוג איכותי. מבחינה אבולוציונית, בן זוג איכותי כולל סממנים שמעידים על איכות גנטית, בעיקר בריאות כללית ומספר קטן של מוטאציות מזיקות. הסממנים הללו יכולים להיות חיצוניים כמו למשל סימטריה בפנים ובגוף, אבל הם גם יכולים לבוא לידי ביטוי ביכולות קוגנטיביות שונות. מחקרים שונים מהשנים האחרונות מראים שאינטליגנציה כללית, יכולת אמנותית (ריקוד, נגינה, ציור) ואפילו חוש הומור, עשויים להוות את המקבילה האנושית לזנב הטווס, ומעידים על הכשירות הכוללת של הנושא אותם. לכל היכולות הקוגנטיביות הללו יש מרכיב גנטי ומי שמצטיין בתחומים הללו נחשב לאטרקטיבי יותר ומבוקש יותר כבן זוג.

סכיזופרניה

כיצד תאורית האינדיקטורים המנטליים קשורה להפרעות קוגנטביות כמו סכיזופרניה? על מנת שתכונה מסוימת תחשב לאטרקטיבית יותר בבחירת בן זוג חייבת להיות בה שונות. אם כל האנשים יהיו איכותיים באותה מידה, המידע שיועבר על ידי אותה תכונה יהיה חסר ערך בבחירת בני זוג. הווה אומר, אנשים שנמצאים בסקאלה העליונה של התכונה יחשבו לאטרקטיביים יותר, ואלו שקרובים לגבול התחתון לא. ישנן עדויות לכך שאותם גנים שגורמים להפרעות מנטליות באנשים מסוימים ופוגמת ברבייה שלהם, מניבים יתרונות אבולוציוניים בדמות יכולות קוגנטיביות משופרות שהופכות את אותם אנשים לאטרקטיביים יותר לבני זוג פוטנציאליים. השאלה הנשאלת היא, מדוע הגנים המזיקים אינם נכחדים? בשביל לענות על השאלה, צריך להבחין בין גנים "טובים" לגנים "רעים".

גנים "טובים" הם אותן גירסאות של הגן (אללים) שמתאימים לסביבה אקולוגית מסוימת. פרטים באוכלוסייה שמחזיקים בגנים הללו מפתחים גוף ומוח מותאמים יותר לסביבה. אותם פרטים טובים יותר במציאת מזון, הגוף שלהם עמיד יותר בפני טפילים, הם שורדים לזמן ארוך יותר, ובסופו של דבר מעמידים יותר צאצאים. כדי שזה יקרה, הדנ"א של אותם פרטים מועתק לדור הבא. אלא שהעתקת דנ"א אף פעם אינה מושלמת וטעויות או מוטאציות מתרחשות כל הזמן. רוב מוחלט של המוטאציות הללו מזיק והגנים המתקבלים הם גנים "רעים". זה מתקיים בכל דור, וחישובים שונים מראים שאצל כל ילד יש בין 2-4 גנים כאלו שלא קיימים אצל אף אחד מההורים. לחצי הברירה מסלקים את רוב הגנים ה"רעים" בהיותם מזיקים, אלא שלא כל הגנים ה"רעים" מזיקים במידה מספקת כך שלחצי הברירה יפעלו כנגדם. ישנם גנים "רעים" שמזיקים בצורה שולית יחסית והם משתמרים במשך דורות רבים. בני אדם מחזיקים בין 50-2000 מוטאציות של אבות אבותיהם שהברירה המינית או הטבעית לא פעלו כנגדם. מספר המוטאציות "הרעות" משתנה מאדם לאדם ואחראי לרוב ההבדלים האינדיבידואליים שעוברים בתורשה ותורמים לכשירות הכוללת של הפרט.

אם נחזור לדוגמא של זנב הטווס, מספיק שיכפול לא מושלם של גן אחד כדי להפכו לגן "רע". גן כזה עלול לפגוע בהתפתחות התקינה של הזנב.ולגרום לו להיות קצר מאוד או בעל צבעים דהויים חסרי ברק, מה שיהפוך את הטווס ללא אטרקטיבי לנקבות. בדיוק על פי אותו הגיון, גנים "רעים" כאלו יפגעו ביכולות הקוגנטיביות של אנשים מסוימים, מה שיקטין את מידת האטרקטיביות שלהם. במקרים קיצוניים, הדבר יוביל להפרעות חמורות כמו סכיזופרניה. סכיזופרנים נוטים למשל להיות בעלי יכולות מילוליות נמוכות מהממוצע. הם סובלים מדלוזיות,הלוזינציות, דיבור לא ברור, ניתוק מהעולם החיצוני, ומגושמות חברתית – כל אלו דבר פוגמים ביכולת החיזור שלהם ודוחים בני זוג פוטנציאלים. מחקרים מראים שסכיזופרנים מתחתנים ומולידים ילדים בשיעורים נמוכים בהרבה מהממוצע. מהצד ההפוך, גנים "טובים" יובילו ליכולות קוגנטיביות משופרות, שהופכות אנשים למחזרים טובים יותר וגם אטרקטיביים יותר כבני זוג.

אם מקבלים את תאוריית האינדיקטורים המנטליים כהסבר אפשרי לסכיזופרניה, אחת המסקנות היא שהתנהגות סכיזופרנית אינה מבודדת בפני עצמה אלא נמצאת על קצה אחד של רצף התנהגויות. בני אדם מראים שונות גדולה בכל התנהגות ורוב האנשים יחוו סימפטומים מסוימים שמשויכים לסכיזופרנים בשלב כלשהו של חייהם. לרוב מדובר בהתנהגות ארעית או בסימפטום מבודד שאין בה להעיד על בעייה רצינית. מקרים קיצוניים יותר יכללו הפרעת אישיות סכיזוטיפלית שיכללו רבים מהסימפטומים של הפרעה סכיזופרנית, אך בצורה קלה יותר ולא פסיכוטית.

תאוריית האינדיקטורים המנטליים מסבירה גם הבדלים שונים בין המינים בהפרעות קוגנטיביות. הברירה המינית גרמה לכך שנשים הרבה יותר בררניות בבחירת בני זוג. לנשים יש מספר מצומצם של ביציות ותקופת הפוריות שלהן מוגבלת יחסית בזמן בהשוואה לגברים. נשים הן גם אלו שנכנסות להריון וגם מניקות, תקופות שבהן רבייה בלתי אפשרית עבורן. עובדות אלו גרמו לכך שנשים חייבות לנהוג במשנה זהירות בבחירת בן הזוג, מכיוון שטעות בבחירה עלולה לעלות ביוקר רב. המשמעות היא שיש תחרות תוך מינית חריפה ביותר, ושמתחילה בגיל מוקדם יותר, בין הגברים לבין עצמן במטרה למשוך נשים.

באופן שיטתי ובכל תרבות אנושית אנחנו מוצאים שהשונות הרבייתית של גברים גדולה הרבה יותר. ישנם מספר לא קטן של גברים אטרקטיביים שמושכים מספר גדול של בנות זוג, ולעומת זאת יש מספר גבוה של גברים שלא מצליחים למצוא בנות זוג כלל. אצל הנשים, מספר בני הזוג קבוע פחות או יותר מכיוון שאישה תמיד יכולה למצוא בן זוג (גם אם לא תמיד הוא יהיה בן הזוג האידיאלי). זה יכול להסביר למה למרות שמספר הסכיזופרנים מתחלק פחות או יותר באופן שווה בין גברים ונשים, אצל גברים סכיזופרניה מתחילה בגיל מוקדם יותר והיא לרוב חמורה יותר.

היכולת להקסים הורים ואוטיזם

ברירה מינית אינה המנגנון האבולוציוני היחיד שמסביר את הפקתם של אינדיקטורים המעידים על הכשירות הכללית של הפרט. אינדיקטורים כשירותיים יכולים להשפיע גם על יחס ההורים לילדיהם. הביולוג רוברט טריברס עמד בשנות ה-70 על כך שהאינטרס של הורים וילדיהם אינו תמיד זהה. ילדים מרוכזים רק בעצמם ומעוניינים שכל המשאבים יופנו לטיפוחם מכיוון שהם מחזיקים ב100% מהגנים שלהם עצמם. לעומת זאת, הורים יהיו מעוניינים לחלק את המשאבים בין אחים שונים שכל אחד מהם מחזיק בכמחצית הגנים שלהם. פעמים רבות ירצו ההורים להשקיע משאבים בצורה דיפרנציאלית בין הילדים שונים. באלו ילדים משתלם להורים להשקיע הכי הרבה? באלו שיש את הסיכוי הגבוה ביותר שישרדו ויעמידו ילדים משל עצמם.

הילדים מצידם יעשו הכל כדי שהוריהם יטפלו בהם. האבולוציה פיתחה אסטרטגיות שונות אצל צאצאים שמסמנים להוריהם את כשירותם הרבה במטרה שאלו יפנו אליהם את משאביהם. גוזלים בריאים של סנונית הרפתות למשל, יתחננו לאכול על ידי פעירת פיהם שצבעו יהיה אדום בוהק. הצבע ישתנה לצהוב כאשר הגוזל סובל מזיהום, מכיוון שהמולקלות של הפיגמנטים האדומים מופנות לתמיכה במערכת החיסונית. ההורים יעדיפו להאכיל גוזלים שצבעם אדום ולא צהוב.

כעת, נניח שהיכולת של תינוקות להקסים את הוריהם התפתחה כאינדיקטור מנטלי שנועד לסמן להורים את כשירותם, ובכך לעודד אותם לטפל בהם ולהשקיע בהם. ישנן עדויות רבות כי הבעות כמו חיוך וצחוק נועדו לקדם את האינטרקציה בין ההורה לילד. מצד שני, סוגי בכי שונים מעבירים מידע שונה. תינוקות במשקל נמוך, כאלו שנולדו מוקדם מהצפוי או כאלו שסובלים מבעיות בריאות שונות, נוטים להפיק צליל בכי גבוה מאוד מה שיכול לגרום להורים לא להשקיע בהם, ובמקרים קיצוניים אף להרוג אותם. בחברות ציידים לקטים בתנאים אקולוגיים על סף רעב, כשיש להורים משאבים מוגבלים, הרג תינוקות חלשים הינה פרקטיקה מקובלת למדי.

על פי אותו היגיון, אינדיקטורים מנטליים הוריים מסמלים את הכשירות הכוללת של התינוק וקשורים קשר הדוק להתנהגויות שונות שלו. ישנה קשת רחבה של התנהגויות שמצידה האחד גורמת לתינוק להיות חמוד, ערני, קשוב ובעל אינטרקציה טובה עם הסובבים אותו, ובכך מעודדת את ההורים להיות קשובים לתינוק ולטפל בו, ומהצד השני הפרעות כמו אוטיזם שבהן התינוק פאסיבי, מנותק וחסר הבעה, ולא מגיב לגירויים שונים מהסביבה הקרובה אליו, מה שמוביל לחוסר רצון להשקיע בו. כמו במקרה של סכיזופרניה, אוטיזם היא רק מקרה קיצוני על רצף הפרעות בדרגות שונות. למשל, תסמונת אספרגר היא מקרה חמור פחות של אוטיזם שבהם אנשים חווים תסמינים מועטים יותר ובעוצמה פחותה יותר.

בדומה לסכיזופרניה, תאוריית האינדיקטורים המנטליים ההוריים מסבירה מדוע שיעור הגברים הסובלים מאוטיזם גבוה פי ארבעה משיעור הנשים. באופן כללי ולא ייחודי לבני אדם, זכרים דורשים יותר משאבים הוריים מכיוון שהם גדולים יותר בממוצע. הדבר בא למשל לידי ביטוי במרווחים גדולים יותר בין לידה ללידה כאשר מדובר בבן זכר. מכיוון שישנה שונות גבוהה יותר ביכולת הרבייתית של גברים (שבאה לידי ביטוי ביכולת למשוך בני זוג, או במספר הפרטנרים המיניים), יש מספר גבוה הרבה יותר של גברים ללא גישה לבנות זוג. זה גורם לכך שהשקעה הורית בבנים עם איכות גנטית נמוכה היא בעלת סיכון גבוה למדי. לעומת זאת, ההצלחה הרבייתית של נשים קבועה פחות או יותר. זה מוביל לכך שהורים ישקיעו את רוב המשאבים בבנים הכשירים ביותר, קצת פחות בבנות, וההשקעה המועטה ביותר תופנה לבנים בעלי כשירות כוללת נמוכה.

האם יש שמץ של אמת בסטראוטיפ המדען המטורף?

תאוריית האינדיקטורים המנטליים היא חלק מהתחום המדעי שנקרא "דרוויניזם רפואי". זוהי דיסיפלינה חדשה שנועדה להסביר את קיומן של מחלות פיזיות כמו גם הפרעות נפשיות על בסיס תהליכים אבולוציוניים. תאוריית האינדיקטורים המנטליים מתייחסת להפרעות קשות כמו אוטיזם וסכיזופרניה, לא כהפרעות מבודדות אלא כחלק מרצף התנהגותי שבצד אחד שלו ישנם אנשים עם יכולות קוגנטיביות משופרות, ואילו בצידו השני הכואב יותר, אנשים עם כישורים מנטליים ירודים. המנגנון האבולוציוני של אוטיזם ושל סכיזופרניה דומה למדי. בשני המקרים מדובר באינדיקטורים מנטליים שבאים לידי ביטוי בהתנהגויות שונות, אלא שבמקרה אחד מדובר בלחצי ברירה שקשורים לבחירת בני זוג בגיל מבוגר, ובמקרה השני מדובר בלחצי ברירה שעיצבו את הרגישויות של ההורים להתנהגויות והבעות של תינוקות בגיל מוקדם.

מכיוון שהתאוריה מתייחסת להפרעות כנתונות על רצף, קורה לו פעם שהתנהגויות מנוגדות מגולמות באותו אדם עצמו. גאונים רבים למשל חווים לעיתים קרובות סימפטומים חמורים שמעידים על הפרעות מנטליות קשות. סילביה פלאת' תחבה את ראשה לתנור גז והתאבדה, וינסנט ואן גוך חתך את אוזנו, אמנים ומדענים גאונים רבים אחרים סבלו מדיכאון, מאניה דיפרסיה, ושלל מחלות אחרות. תאוריית האינדיקטורים המנטליים יכולה להסביר את הגבול הדק בין גאונות להפרעות נפשיות. מחקר שפורסם לאחרונה מראה כיצד זה עשוי לקרות. מתברר שאנשים יצירתיים במיוחד חולקים את אותו הגן שגורם לאנשים אחרים (כולל עצמם) פסיכוזות שונות ודיכאונות. הגן, neuregulin 1, ידוע כמשחק תפקיד בהתפתחות המוח וואריאציה שלו קשורה לסכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה).

במחקר (שהתקציר שלו פה) העבירו החוקרים לסטודנטים, מבחני יצירתיות שונים (למשל, לחשוב על איך יראה העולם אם לעננים היו מיתרים שמשתלשלים לאדמה), כמו גם מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים. שופטים בלתי תלויים העריכו את מידת היצירתיות של התשובות. החוקרים גם לקחו דגימות דם של הנבדקים כדי לראות אם הם מחזיקים בגן המזיק הנ"ל. מתברר שהסטודנטים היצירתיים והאינטליגנטיים ביותר, וגם אלו שדיווחו שיש להם השגים יצירתיים יותר במהלך חייהם, היו אלו שהחזיקו בואריציה הספציפית של הגן שגורמת גם להפרעות הנפשיות. זה המחקר הראשון שמקשר בין גן ספציפי מזיק להתנהגויות ויכולות שיכולות גם להיות מועילות מאוד למחזיק בהן. מחקרים נוספים נעשים כיום כדי לבדוק את הקשר בין יצירתיות וגאונות להפרעות מנטליות אצל אנשים שונים כמו גם אצל אותו אדם עצמו.

למי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא, הנה רשימת מקורות לקריאה נוספת:

Keller, M. C., & Miller, G. (2006). Resolving the paradox of common, harmful, heritable mental disorders: Which evolutionary genetic models work best? Behavioral and Brain Sciences, 29(4), 385-452.

Miller, G. (2000). The mating mind: How sexual selection shaped the evolution of human nature. New York: Anchor books.

Nesse, R. M., & Buss, D. M. (2005). Evolutionary Psychology and Mental Health. In The handbook of evolutionary psychology. (pp. 903-927). Hoboken, NJ US: John Wiley & Sons Inc.

Shaner, A., Miller, G., & Mintz, J. (2008a). Autism as the low-fitness extreme of a parentally selected fitness indicator. Human Nature, 19(4), 389-413.

Shaner, A., Miller, G., & Mintz, J. (2008b). Mental disorders as catastrophic failures of mating intelligence. In G. Geher & G. Miller (Eds.), Mating intelligence: Sex, relationships, and the mind's reproductive system. (pp. 193-223). Mahwah, NJ, US: Lawrence Erlbaum Associates Publishers.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שונרא  On 03/01/2010 at 6:40 pm

    ראה כאן דיווח http://www.nytimes.com/2009/12/19/health/19autism.html

    שאר המאמר שלך די מתייתר כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שאתה טועה בסדר גודל שלם לגבי השכיחות.

    השינוי בשכיחות עלה מאוד במהלך 60 השנים האחרונות (מ0.01%- ל-1% בערך).
    בהתחשב בהבדל בשכיחות האבחון של אוטיזם אצל בנים ובנות, המשמעות היא *או* שאחד מכל חמישים בנים (בערך) אוטיסט *או* שבנות רבות אינן מאובחנות מסיבות כלשהן.

    Get your facts straight before you start theorizing.

  • גיל  On 03/01/2010 at 6:50 pm

    אשמח לשמוע. אין שום קשר להערכות שונות של שכיחות האוטיזם למה שכתבתי אז ככה שהערכות חדשות לא יכולות לסתור שום דבר. לא רצוי קצת לקרוא את המאמר לפני שמגיבים בצורה כל כך לא ראויה? נראה לי שאפילו לא קראת את הקישור שהבאת ומיהרת לקבוע "עובדה" כשמדובר בהערכה שלא בטוח שהיא טובה מהערכות אחרות. הנושא של שכיחות האוטיזם הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת, ובכל מקרה גם אם היא נפוצה יותר זה דווקא יחזק את הדברים שכתבתי ולא יחליש אותם.

  • אביבה  On 03/01/2010 at 7:38 pm

    הרמתי גבות מול השאלה שלך, מדוע הפרעות נפש שרדו אבולוציונית – שהרי אפשר לשאול אותו הדבר לגבי כל מחלה גנטית שהיא.

    האם יש בכלל עדויות על מחלות נפש כאלה בחברות ציידים לקטים?

    האם יש סימוכין לדבריך על הרג תינוקות חלשים בחברות ציידים לקטים? ומהם (כלומר אילו ממצאים)?

    בסך הכל, הטיעון שלך מעגלי – צאצאים "לקויים" גורמים להורים להשקיע בהם פחות כיוון שהם לקויים, אחרת ישקיעו בצאצא לקוי. אולי סתם לא הבנתי אותו.

  • גיל  On 03/01/2010 at 7:57 pm

    ראשית, את צודקת. אפשר בהחלט לשאול את השאלה הזו לכל מחלה גנטית וגם שואלים. עם מחלות כמו סכיזופרניה או אוטיזם זה יותר בולט כי קל לראות איך הן באות לידי ביטוי מבחינה התנהגותית.

    לגבי הנקודה השנייה, יש עדויות אנקדוטיות אבל קשה מאוד לבחון אותן. מן הסתם, ההגדרות הקליניות בחברה המערבית לא יחולו על חברות כאלו. מה שכן, לאנשים עם התנהגויות חריגות קשה יותר לשרוד בהרבה מקרים.

    כן, יש עדויות רבות להרג תינוקות בחברות ציידים לקטים. אנתרופולוגים רבים מדווחים על כך. זה לא משהו שהוא בהכרח שכיח אבל בהחלט קיים. יש ספר מצוין שסוקר את הנושא:

    http://www.amazon.com/Infanticide-Evolutionary-Perspectives-Glenn-Hausfater/dp/0202362213/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1262541104&sr=1-1

    לא ממש הבנתי לה הטיעון מעגלי בעינייך. הנקודה היא שהורים משקיעים בצורה דיפרנציאלית בילדים לפי איך שהילדים מתנהגים, ושהתנהגות שאינה מעודדת השקעה הורית קשורה קשק הדוק לאיכות גנטית נמוכה יותר. כמובן שחשוב לזכור שזה לא אומר שכך צריך להתנהג בפועל, במיוחד בחברות מערביות שאין ממש סכנה של חוסר שרידה של התינוק. בהקשר הזה, יש גם הרג תינוקות בחברה המודרנית, אם כי במקרים רבים זה קשור יותר לאישיות פסיכוטית של ההורה, בייחוד האם.

  • alterk  On 03/01/2010 at 8:06 pm

    ראשית, מעניין אותי האם יש סיבה מיוחדת לכך שאתה מתאר את עיקרון ההכבדה של פרופ' אמוץ זהבי, אך לא מצין את שמו (לא של העיקרון ולא של זהבי…).

    שנית, ההסברים שאתה מביא מעניינים, אבל לדעתי יש להתייחס לכך שכאשר מדובר במחלות נפש ו/או אוטיזם, מדובר לרוב במחלות פוליגניות (גנים רבים בעלי אפקט מינורי שמשפיעים על הפנוטיפ) ומולטי-פקטוריאליות (הגנטיקה מסבירה אחוז מסויים בלבד מהפנוטיפ).

  • גיל  On 03/01/2010 at 8:33 pm

    לא נראה לי שצריך לציין את זה כל פעם שמזכירים אותו, אבל הוספתי לינק לפוסט שלי עליו.

    אתה צודק כמובן שמדובר בהשפעות של גנים רבים ואין גן בודד לאוטיזם או סכיזופרניה. ועדיין, גם אם מדובר בשילוב של גנים וגם אם ההשפעה יחסית נמוכה, היא עדיין יכולה להיות מאוד משמעותית מבחינה אבולוציונית.

  • אביבה  On 03/01/2010 at 10:05 pm

    תודה על התשובות. עולה במוחי עוד תמיהה, הקשורה לכך שסכיזופרניה בדרך כלל מתפרצת רק בשנות העשרים לחייו של החולה. זה אומר שהוריו כבר גידלו אותו והשקיעו בו, מבלי לדעת דבר על עתידו הבעייתי. אז אולי סכיזופרניה אינה מקרה מבחן טוב בהקשר זה?

  • גיל  On 03/01/2010 at 10:10 pm

    אלא קצה אחד לרצף של התנהגויות שאמורות לתת מידע לגבי בני או בנות זוג פוטנציאליים. יכול להיות שזו הסיבה שהיא מתפרצת בחפיפה להתבגרות המינית.

  • עין  On 03/01/2010 at 10:53 pm

    אני חוזר לטענה הראשונה של אביבה ומתעקש עדיין שיש פה טיעון מעגלי, למרות דברי ההסבר שלך אליה בהמשך.
    אתה טוען בעצם שמשמעותו האבולוציונית של האוטיזם הוא בכך שבעל הסימפומים האוטיסטיים מסמן באמצעותם להוריו לטפל בו פחות כיוון שהגנים שלו פחות מוצלחים (וכי מה, הרי הוא אוטיסט), וזאת הם אמנם עושים (נאמר) ובכך מסייעים יותר להפצת הגנים הטובים יותר של צאצאיהם האחרים.
    כלומר, יש בעיה, שהסימפטום שלה נועד להתריע על קיומה? מה החידוש פה מעבר ללופ הלוגי החביב? לא הסברת דבר.

  • גיל  On 03/01/2010 at 11:09 pm

    בין אוטיזם לגנים. אם אוטיזם הייתה מחלה שמושפעת מהסביבה בלבד לא הייתה לה שום משמעות בהקשר הביולוגי. העובדה שיתכן שיש מתאם בין גנים מסוימים (או אללים) לבין התנהגות אוטיסטית היא זו שחשובה. על מנת שתהיה משמעות לעצם המושג גנים טובים או רעים (בהפשטה כמובן) הם חייבים להשפיע לטובה או לרעה על התנהגות, מחלות וכו'. אגב, הם עוזרים בעקיפין לאחים אחרים, זו לא המטרה המרכזית שלהם.

  • ירדן לוינסקי  On 03/01/2010 at 11:24 pm

    עוד נקודה למשוואה: במחקר ענק שערכנו בשיבא וכלל כמה אלפי חולים ועוד כמה עשרות אלפי אנשים בקבוצות הביקורת, מתברר שאמנם לחולי סכיזופרניה יש פחות צאצאים מהאוכלוסיה, אך להוריהם ולאחיהם שאינם חולים יש משמעותית יותר צאצאים מקבוצת הביקורת.
    כלומר, הגנטיקה הרדומה של הפסיכוזה עוברת דרך קרובי המשפחה לדורות הבאים.

  • גיל  On 03/01/2010 at 11:26 pm

    האם הממצאים פורסמו איפה שהוא? אני אשמח לראות את המחקר.

  • ירדן לוינסקי  On 03/01/2010 at 11:45 pm

    זה בתהליכי פרסום

  • טל  On 04/01/2010 at 12:38 am

    מה הקשר בין העובדה שלהוריהם ולאחיהם יש יותר צאצאים מקבוצת הביקורת לטענה על הגנים?

  • גיל  On 04/01/2010 at 2:30 am

    במקרה אחד ומזיקים במקרה אחר.

  • טל  On 04/01/2010 at 12:34 pm

    עדיין לא מובן לי הקשר

  • גיל  On 04/01/2010 at 2:48 pm

    בממוצע, ובהנחה שכל שאר המשתנים זהים וגנים משפיעים על התנהגות סכיזופרנית, אז זה נותן אישוש לעובדה שהמיקום שלך על הקשת הסכיזופרנית משפיעה על הרבייה שלך.

  • חן  On 04/01/2010 at 3:52 pm

    שכיחות האוטיזם היא אכן אחד למאה, כפי שניתן לקרוא כאן:
    http://www.dailymail.co.uk/health/article-1215283/Major-study-finds-100-adults-autism-far-common-men.html

    http://www.guardian.co.uk/society/2009/sep/22/autism-rate-mmr-vaccine

    http://www.time.com/time/health/article/0,8599,1927415,00.html

    http://www.ic.nhs.uk/statistics-and-data-collections/mental-health/mental-health-surveys/autism-spectrum-disorders-in-adults-living-in-households-throughout-england–report-from-the-adult-psychiatric-morbidity-survey-2007

    הנתונים מתייחסים לכל ספקטרום האוטיזם, ולכן כוללים בעיקר אוטיסטים עצמאיים.

    בנוסף, רוב הבנות האוטיסטיות אכן אינן מאובחנות, כפי שניתן לקרוא כאן:
    http://aci.selfip.org/forums/viewtopic.php?t=223

    http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1344768

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1463047

    http://www.be-portal.org/htmls/Girls-Asperger.aspx?c0=19114

    בנוסף, אוטיזם אינו הפרעה מנטלית, אלא נכות התפתחותית

  • מני  On 04/01/2010 at 3:52 pm

    למה אתה מתכוון באומרך בשני מקומות שונים במאמרך כאילו גברים מתקשים במציאת בת זוג בעוד לנשים אין בעיה כזו. הרושם שלי ואני חושב שהדעה המקובלת בחברה היא כי ההיפך הוא הנכון, כלומר לגברים אין בעיה להתחתן ובד"כ הם אינם לחוצים כמו הנשים להתחתן בטרם יהיה מאוחר מדי. מאידך לנשים חלון ההזדמנויות למציאת חתן הוא יחסית קצר ומעל גיל 30 הן כבר אינן אטרקטיביות מספיק למרבית הגברים.

  • חן  On 04/01/2010 at 3:56 pm

    אוטיזם זה לא מיקרה קיצוני –
    העובדה שאחד מכל מאה אנשים מאובחן כאוטיסט באופן כלשהו נובעת מזה שאוטיזם הוא תופעת ספקטרום. אוטיזם יכול להתקיים בכל רמה שהיא. זו גם הסיבה לכך שרוב האוטיסטים בישראל טרם אובחנו.
    (בבריטניה ובארצות הברית יש מודעות טובה יותר לספקטרום האוטיזם, אבל גם שם קיימות אוכלוסיות גדולות של אוטיסטים שטרם אובחנו

  • חן  On 04/01/2010 at 4:02 pm

    הסיבה שהאוטיזם שרד לאורך האבולוציה נובעת מהכישורים המדעיים והאמנותיים האופייניים לאוטיסטים. אפילו הנס אספרגר עצמו אמר שכדי להצטיין במדע או באמנות נחוץ קורטוב של אוטיזם.
    על הקשר שבין אוטיזם ליצירתיות ניתן לקרוא כאן:
    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/923/294.html

    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/923/294.html

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA

  • גיל  On 04/01/2010 at 4:10 pm

    לצורך ההפשטה אני מתייחס לאוטיזם כמקרה הקיצוני ביותר שלו. אני לא בא לזלזל ביכולות האמנותיות של אוטיסטים אבל אני בספק גדול אם זה הגורם להשרדותם. גם יש לי בעייה אם הנטייה לייחס לכל מי שסובל מהפרעה כלשהיא יכולות מיוחדות (אמנותיות, מתמטיות וכו'). התמונה המצטיירת בציבור היא כי כל אוטיסט הוא גאון ואין אנשים שסובלים מאוטיזם "רגיל".

    מני, חתונה היא לא הקריטריון היחיד. לנשים קל יותר למצוא בני זוג, גם אם זה לא מישהו שהוא משאת נפשם האידיאלית. גברים מתקשים יותר למצוא בנות זוג אבל זה נכון שכאשר הם נעשים מבוגרים יותר לגברים יש יתרון.

  • חן  On 04/01/2010 at 4:14 pm

    זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2002, ורנון סמית, הוא אוטיסט. בכתבה הבאה הוא מסביר איך האוטיזם סייע לו לזכות בפרס. מומלץ מאו לצפות גם בסרטון המצורף
    http://www.msnbc.msn.com/id/7030731/

  • חן  On 04/01/2010 at 4:33 pm

    הטענה שאוטיזם הוא הפרעה אינה מקובלת על רובם המכריע של חברי הקהילה האוטיסטית. רוב חברי הקהילה האוטיסטית מגדירים את האוטיזם כשונות נוירולוגית לגיטימית. שונות שיש בה מימד של נכות, אבל לא הפרעה.

    רוב החברים שלי מאובחנים כאוטיסטים. לאף אחד מהם אין יכולות מיוחדות, אבל רובם כישרוניים מאוד. זה לא מפתיע אותי שאבותיהם שרדו את מבחן האבולוציה.
    דוגמאות לאוטיסטים כישרוניים, הזמרים גארי ניומן וקרייג ניקולס:
    http://www.liverpoolecho.co.uk/liverpool-news/local-news/2007/07/20/gary-numan-aspergers-made-me-aloof-100252-19482198/

    http://www.nme.com/news/the-vines/22408

  • ענבל  On 04/01/2010 at 8:31 pm

    משהו פה לא מסתדר לי ואשמח להבהרה נוספת.
    אם לילד יש אוטיזם, ההורים ישקיעו בו פחות וישקיעו יותר באחיו, מה שיגרום לכך שסיכויי ההישרדות שלו שמלכתחילה היו נמוכים, יהיו נמוכים עוד יותר ומכאן הדרך למוות בגיל צעיר או לאי הבאת צאצאים קצרה. אם כך, היינו מצפים שהמחלה תיכחד, כי הרי הלוקה בהפרעה לא שרד לבגרות או לא מצא בן/בת זוג להביא צאצאים! אז איך זה ממשיך לשרוד ולא נכחד?
    דבר נוסף, רוב ההפרעות והמחלות המנטאליות (למעט פיגור ואוטיזם אולי) מתפתחות ו/או מאובחנות רק בגיל מאוחר יותר שזה גיל ההתבגרות ואפילו בבגרות כולל דיכאון, מניה דיפרסיה, הפרעות אישיות וכו (לא נוטים לאבחן הפרעות כאלה לפני גיל 18)
    אז איך זה שהן לא נכחדו?

  • גיל  On 04/01/2010 at 8:46 pm

    שהמופע שלהם שונה (מה שנקרא אללים). אם הגן הזה (או שילוב של גנים שונים) מועיל בצורה מסוימת לפעמים, או לפחות לא מזיק (מה שנכון לרוב האוכלוסייה) אז לא יהיו לחצי ברירה להכחיד אותו. לפעמים, יהיו מוטאציות שגורמות לאלל ה"רע" שבו להופיע.

    את צודקת שרוב המחלות הללו מופיעות בגיל מאוחר. זה רק אומר, שהגנים שלהם באים לידי ביטוי מאוחר יותר. זה נכון להרבה דברים לא רק למחלות. למשל, ההפתחות המינית שלנו מתרחש בגיל העשרה. זה רק מחזק את הסברה שהגנים הללו חשובים לבחירת בני זוג (ולכן ההפרדה בין אוטיזם למחלות אחרות לדוגמא).

  • גידי  On 04/01/2010 at 9:04 pm

    יש יותר אוטיסטים בקהילות מערביות מאשר בקהילות פרימיטיביות. ניתן לראות גם השוואות מעניינות בקהילות אפריקאיות שהיגרו. כך למשל בקהילה הסומלית בארה"ב יש 5-6 אחוז אוטיסטים (גבוה מאוד וחריג) לעומת אפס אחוז ידוע בסומליה. כנ"ל בקהילה האתיופית בישראל.

    רוצה לומר – גם אם האוטיזם קיים בגנים, הוא לא תמיד מופעל וזאת בתלות בגורמים סביבתיים כמו זיהום או גורמים אחרים.

    לגבי אבולוציה : אני מקווה שזה לא יפתיע אף אחד, אבל בזמנים המודרניים צריך יותר כישורים חברתיים מאשר בחברות פרימיטיביות. כך שאדם הלוקה באוטיזם קל, עשוי להיות אף צייד טוב יותר מאשר אדם רגיל, או חקלאי טוב יותר – גם אם הוא יהיה קצת בודד.

    אין לי מספיק זמן להגיב לצערי אבל הסוגיה מאד מעניינת ואני סבור שאתה סוקר אותה במימד יחיד וזה לא מספיק – תופעת האוטיזם היא מורכבת ולא חד משמעית.

    לגבי מה שחן אומר – הוא מתייחס לקהילה מוגבלת של אוטיסטים בתפקוד גבוה ולמרות שהם טוענים שהדמיון בינם לבין אוטיסטים בתפקוד נמוך הוא גדול מאשר הדמיון בינם לבין אדם רגיל, אני עדיין בספק רב לגבי זה.

    הלוואי ויהיה לי זמן לכתוב עוד בנושא.

    גידי,
    אב לילד אוטיסט.

  • גיל  On 04/01/2010 at 9:12 pm

    ואני מסכים איתה לגמרי. אין ספק שהנושא מורכב מאוד. מטרת המאמר היא להציג פן אחד שלו. אני מסכים לחלוטין עם הקביעה על שילוב בין גנים לסביבה, זה נכון לכל תכונה אנושית.

  • טל  On 04/01/2010 at 10:29 pm

    חשבתי שהטענה היא שהמחלה היא גנטית וההוכחה היא ריבוי צאצאים. בהסבר שלך אתה כותב הפוך – המחלה גורמת לריבוי צאצאים וההוכחה – ריבוי צאצאים.

    במילים אחרות, התבלבלתי יותר

  • גיל  On 04/01/2010 at 10:39 pm

    זו לא הפעם הראשונה שאתה קורא דברים שלא אמרתי. בשום מקום לא נכתב שמחלות גנטיות מובילות לריבוי צאצאים. זה שמשהו עובר בתורשה לא אומר שהוא מועיל בהכרח. גנים מסוימים יכולים להעיל או להזיק בהתאם למופע שלהם (שמתבטא באללים). הגנים של סכיזופרניה יכולים להועיל אצל אדם מסוים ולהזיק לאדם אחר כתלות בואריציה שיש לו.

  • טל  On 04/01/2010 at 11:53 pm

    משהו שכתבת אלא משהו שירדן לוינסקי כתב. הוא כתב
    "במחקר ענק שערכנו בשיבא וכלל כמה אלפי חולים ועוד כמה עשרות אלפי אנשים בקבוצות הביקורת, מתברר שאמנם לחולי סכיזופרניה יש פחות צאצאים מהאוכלוסיה, אך להוריהם ולאחיהם שאינם חולים יש משמעותית יותר צאצאים מקבוצת הביקורת.
    כלומר, הגנטיקה הרדומה של הפסיכוזה עוברת דרך קרובי המשפחה לדורות הבאים."

    לא הבנתי מה המסקנה העולה מהמחקר. מכיוון שהתעניינת בדברים הנחתי שגם הבנת אותם ואולי תוכל להסביר…

  • גיל  On 05/01/2010 at 12:10 am

    אינם מזיקים, עוברים לדורות הבאים דרך קרובי המשפחה. אחת לכמה דורות הם באים לידי ביטוי בצורתם המזיקה.

  • SilentMike  On 05/01/2010 at 2:44 am

    שהוא גורם החיסונים שגורמים לאוטיזם

    סתם. האמת שיש הרבה תשובות וחלקן דווקא מעניינות.

    נראה לי שכדאי שתרחיב בנושאים האלה. יש הרבה מה לעכל.

    אני חושב שהעניין עם האחוז הגבוה יותר של אוטיזם נוגע רק להגדרה הרחבה יותר של ספקטרום האוטיזם. לפי ההגדרה הזו, לחצי מהאנשים שעובדים איתי (ואני ביניהם) יש סיכוי לא רע לקבל אבחון חיובי.

    אותו הדבר קרא בלקויות למידה. פעם רק מיעוט קטן שאיכשהו לא הצליח ללמוד לקרוא בלי עזרה, או כתב לאט, או לא יכל להתמודד עם מספרים, היתה לקות למידה. היום לחצי מהילדים בשרון יש קשיי ריכוז. לי אבחנו לקות למידה כשהייתי בגן, ובמהלך רוב תקופת הלימודים הייתי כמעט בודד בריצה מתוספת זמן לבחינה בע"פ. אבל כהגיע זמן הבגרויות פתאום כולם גילו שיש להם ליקוי, אז כולם הלכו להתאבחן וקיבלו את ההקלות. זה ממש מרגיז שאנשים מנצלים את המערכת ככה, ואח"כ יש סטטיסטיקות מנופחות ואנשים מחפשים סיבות, ואז הם ממציאים כל מיני סיבות מונפצות כמו ריבוי החיסונים או זיהום המים או טלפונים סלולריים או איזו שטות אחרת. מטופש.

  • גיל  On 05/01/2010 at 3:15 am

    ואתה צודק, ההערכות היום גבוהות מבעבר בעיקר בגלל הרחבת הקריטריונים. אני אישית נגד איבחוני יתר ואני חושב שבזה שחלק ממה שהן לקויות למידה היום הן בעיות מינוריות שקל להתגבר עליהן. אם לא הופכים משהו לביג דיל אז אנשים מצליחים למצוא פתרונות טובים לבעיות שלהם.

  • גידי  On 05/01/2010 at 7:52 am

    לגבי החיסונים שגורמים לאוטיזם: לא ברור לי למה הסרקזם.

    אני מציע לך לקרוא בלינק הבא:
    http://www.14studies.com/pdf/hep_b.pdf
    ילדים שחוסנו בשלוש זריקות של הפטטיטיס B, כלומר הפרוטוקול הסטנדרטי לחיסון תינוקות לצהבת, משלש את הסיכוי לפיגור התפתחותי (שהוא שם מכובס ל – PDD או לעתים אוטיזם).

    גם ה – CDC הגדיר ממש לפני שלושה שבועות את העלייה באחוזי האוטיזם כמשהו שאינו מוסבר על ידי שינוי בצורת האבחון ויש לו קשר סביבתי. לצערי נעלם לי הלינק למאמר הרשמי של ה – CDC, אבל אני עוד אמצא אותו.

    זה מסוכן מאוד להיות סרקסטי לגבי האבחונים המוגזמים. מצד אחד אני מבין מה אתה אומר ורואה את התופעה גם בעצמי, אבל לשלול את התופעות האחרות אומר שאתה עשוי לפספס גורמי סיכון אמיתיים.

    כל טוב לכולם.

  • ענבל  On 05/01/2010 at 9:09 am

    אבל גיל, חצי מאמר רק דיברת על זה שההפרעאות האלה מזיקות לבעליהן ומפריעות לתיפקוד התקין שלהם. אתה לא יכול לומר לי שהפרעה נפשית אינה םוגעת בתיפקוד התקין של חייו של בעל ההפרעה, אילמל אכן- זו לא הייתה הפרעה.. הגם שמדובר בהפרעה שבד"כ היא לכל החיים… מה יכול להועיל באללים האלה? ובמה שונה נכות נפשית מנכות פיזית אם הורים שיש להם צאצא פגום בכל מין שהוא, יעדיפו לא לטפל בכלל או לטפל במינימום האפשרי בצאצא פגום?
    עדיין לא הבנתי את הכוונה

  • מני  On 05/01/2010 at 12:39 pm

    מדוע אינך עונה או מתייחס להערה שלי עם אותה כותרת. לכולם אתה עונה רק ההערה שלי נשארה ללא התייחסות, מדוע?

  • גיל  On 05/01/2010 at 3:00 pm

    אין שום קשר בין חיסונים לאוטיזם וכל הניסיונות לקשר ביניהם היא פסבדו מדע. שני קישורים בנושא:

    http://www.csicop.org/si/show/anti-vaccination_movement/

    http://www.csicop.org/si/show/more_studies_reject_vaccine-autism_link

    מני, ענית לך כשעניתי לחן.

    ענבל, תבחיני בין המחלות השונות. ההסבר לסכיזופרניה אינו זהה להסבר לאוטיזם למרות ששניהם יוצאים מאותה מסגרת תאורטית. זה שיש גנים מזיקים לא אומר שהם מזיקים בכל שלב של החיים של הסובלים מהם והם יכולים להתפרץ בשלב מאוחר.

  • גידי  On 05/01/2010 at 3:30 pm

    קראתי את הלינקים שצרפת בנוגע לחיסונים.
    לצערי, כמו הרבה מדע פופולרי, זה לא מכסה את הכל ולא שולל באופן מוחלט את הנזק מחיסונים.

    לא בא לי לשפוך כאן את כל מה שניתן לשפוך ולא אני הוא זה שצריך לשאת את דגל המאבק. אבל החיסונים בהחלט מזיקים לסוגים מסוימים של אנשים.
    אני כותב את זה לא על מנת לקבל תגובה, כי הפוסט כבר ירד מהכותרות. אני כותב את זה על מנת להגיד שגם ברמה המדעית – איש עוד לא הצליח להציג שלילה מוחלטת בין החיסונים כולם לבין אוטיזם בסוג מסוים של אנשים (לא בכלל האוכלוסיה).

    יום יבוא… ומישהו ימצא את הקשר הברור בין חיסונים לבין התינוקות שאינם מצליחים להפטר מעודפי אלומיניום בקלות (או בכלל). בריאות שלמה לכולם.

  • גיל  On 05/01/2010 at 3:42 pm

    אי אפשר לשלול דברים שאין שום הוכחה לקיומם. אם למישהו יש הוכחות שאוטיזם נגרם על ידי חיסונים הוא זה שצריך להביא אותם. מה שאתה אומר בעצם הוא שאין לך שום הוכחה מדעית לכך אלא תחושת בטן שזה ככה ולה אתה מאמין. ככה אי אפשר להגיע לשום מסקנה מהימנה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 05/01/2010 at 4:10 pm

    http://www.haayal.co.il/story?id=1845&NewOnly=2&anchor=531465&LastView=2009-12-20%2011:12:59#531465

  • גיל  On 05/01/2010 at 4:52 pm

    המאמר שהבאתי קודם סוקר בצורה הרבה יותר מדויקת את הנושא ויש גם נוספים.

  • גידי  On 06/01/2010 at 7:56 am

    נתתי לך מאמר אחד ברור ורהוט, כיצד החיסון לצהבת B משלש את הסיכוי לעיכוב התפתחותי – שזה בדיוק מה שיש לבן שלי. הוא אוטיסט ובגיל 4 הוא עם השגים מוטוריים של בן שנתיים ועם רמת שיחה של בן שנתיים. אם יהיה לי מזל זה קצת ישתפר.

    אולי לא קראת אותו. תנסה.

    http://www.14studies.com/pdf/hep_b.pdf

    אתה רוצה עוד מאמרים ? לא מספיק אחד ? אם תרצה עוד, אז יש באותו אתר מאמרים נוספים. האתר שייך לעמותת הורים לילדים אוטיסטים.

  • גיל  On 06/01/2010 at 8:38 am

    מאוד זניח שלא רק שלא הצלחתי למצוא אותו במאגרי מידע סטנדרטיים אלא שהאימפקט פקטור שלו הוא 0.2!

    נעשו כמה וכמה סקירות של מחקרים שונים בתחום בשנים האחרונות על ידי מיטב החוקרים בתחום ואף אחד לא מצא שום רמז לקשר כזה.

  • גידי  On 07/01/2010 at 10:50 am

    שנעשה סקירות ואף אחד לא מצא שום רמז. הנה עוד רמז :
    http://www.generationrescue.org/pdf/baskin.pdf

    הנה מחקר שמוצא קשר ישיר בין אתיל מרקורי (כמו זה שבחלק מן החיסונים – תימרוסל) לבין בעיות אוטו-אימוניות. אגב, זה שונה מהכספית שיש בדגים שהיא מתיל-מרקורי. זה שונה ביולוגית.

    זה שלא רוצים למצוא קשר או הוכחות זה עניין אחד. זה שיש הוכחות פה ושם, זה עניין אחר. מי שרוצה לקבור את הראש בחול – זה הכי קל.

    גיל – סוגיית המפתח היא כזו:
    חיסונים אינם גורמים לאוטיזם ככלל. זה ברור כשמש. כל המדובר הוא באוכלוסיה מצומצמת יחסית של 1:150 לפי הסטטיסטיקות הנוכחיות, של ילדים שאינם יכולים להפריש היטב רעלים מגופם. האלומיניום (לפעמים כספית) מצטברים במוחם וגורמים בו לדלקת זמנית או קבועה שמסיגה אותם לאחור וגורמת לעיכוב ההתפתחותי במוחם.

    יש אגב, אוטיסטים רבים שיהיו אוטיסטים גם בלי קשר לחיסונים כלל. זה אינו אומר כמובן שאין אוכלוסיה שכן נפגעת מרעילות החיסון (לא החיידקים, אלא חומרי השימור והאדגובנט). כדי לסבר את האוזן, אתה יכול להציץ גם בתוצאות הסקר הזה : http://www.generationrescue.org/survey.html
    כדי לראות את השינוי בסיכוי לבעיות נוירולוגיות ואוטיזם בילדים מחוסנים לעומת ילדים שאינם מחוסנים. קצת מזעזע.

    דע לך שאני לא אדם חשוך. אני אדם מודרני לגמרי, לא אוכל אורגני ולא מחבק עצים. אבל אחרי שילד נורמלי וחייכן שכבר התחיל לדבר – הפסיק לדבר ונסוג לאחור – התחלנו ללמוד והבנו שמערכת הבריאות אינה יודעת דבר וגם אינה רוצה לדעת יותר מדי. אני ואשתי היקרה כן למדנו דבר או שניים בינתיים – רק על המקרה הפרטי שלנו ולמרות שאין בידי את ההוכחות המדעיות או המשפטיות לנזק מחיסון, הרי שאין לי ספק שלחיסון ה – DTAP הייתה תרומה מכרעת בדרדורו של בני לאוטיזם. אין לי כוונה לתבוע את המדינה ואין לי כוחות או משאבים לכך. כל שאני רוצה הוא שילדים אחרים לא יגיעו למצבו.

    באופן שכבר לא מפתיע אותי, כל פעם שאני מנסה לומר למישהו שיש בעיה עם החיסונים לאוכלוסיה מסוימת, שולפים לי את ווייקפילד, כשהוא חקר בכלל בעיות מעיים כתוצאה מחיסון ה – MMR. איזה מדע ואיזה נעליים.

    כך או כך – אני אפסיק לעייף אותך בעניין, ואם זה באמת מעניין אותך, תצטרך לקרוא הרבה ולצאת מהכללה לעבר המקרים האינדיבידואליים והפרטיים.

    בהצלחה.

  • גיל  On 07/01/2010 at 3:04 pm

    אין לי שום ספק שאתה לא אדם חשוך ועושה הכל מתוך כוונות טובות. אני דווקא יכול להבין את התיסכול של הנסיונות להשתיק אותך כל פעם שאתה מעלה את הנקודות הללו. אתה מוזמן להמשיך להשאר כאן עם או בלי קשר לפוסטים על אוטיזם.

  • טל פ  On 07/01/2010 at 9:03 pm

    כמה שזכור לי, גברים מתחתנים בד"כ עם נשים, לכן לגברים ולנשים קשה (או קל) להתחתן בממוצע באותה מידה.
    היותן של נשים לחוצות חתונה (ביטוי מהבוידם) לא בהכרח מעיד על כך שזו משימה קשה בשבילן, אלא פשוט שזה חשוב להן,
    בנוסף, לגבי מה שאמרת על נשים מעל גיל 30- זה יחסי. אולי לגבר בן 25 אשה 30 פחות אטרקטיבית, אבל לרוב גבר בן 45 , לדוגמא, ישמח לצאת עם אישה כזאת

  • למני  On 26/01/2010 at 12:21 pm

    וההיסטוריה מראה זאת היטב.
    הכריחו ילדות להנשא וגברים קנו נערות (גם היו הם קונים נשים ממזרח אירופה העיקר לה תחתן..מה שאישה בחיים לא היתה עושה.
    )עד כמה שאני יודעת נשים נגעלות מחיי נישואין ולא סתם כולם אומרים שיום אחרי שעוברים לגור יחד הן כבר לא רוצות סקס)

    שנית, תחשוב על הנשים שאתה מכיר מול הגברים שאתה מכיר ותראה כמה מחזרים יש להן לעומת המחזרות שלהם..

    אישה יכולה למצוא גבר בשניה, פשוט לרוב זה יהיה גבר שהיא לא מעוניינת בו ונגעלת ממנו אז מה הטעם.
    למצוא גבר אפשר בכל חור וכל פינה, כי הם המחזרים והרוצים.

    אישה בת 30 היא בדיוק כמו בת 17 בתכלס, אבל כנראה אתה בן 15 וזה נראה לך גדול (לי בגיל 15 גם בן 17 נראה זקן)

    בקיצור האכלת עצמך בשטויות, למרות שידוע כי בטבע יש זכרים שהרבה נמשכות אליהם ויש זכרים (הרוב) שאף אחת לא רוצה כלל בעד שום הון שבעולם והם לעד יהיו לבד,
    לעומת זאת כל אישה יכולה להשיג גבר (ובכל גיל)
    גבר גם לחוץ לקשר וקשה לו להשאר לבד (חיים בזוגיות מאריכים לגבר את החיים ומקצרים לנשים, כי הן תמיד מטפלות בו)

    לגבי המאמר, דווקא ממה שרואים בפורומים, נשים עם ילדים אוטיסטים משקיעות בהם את הנשמה, ונראה כאילו מזניחות את הילדים הבריאים >יש ע"כ לא מעט דוקטורטים<
    לפחות בחברה המערבית..
    אם כי בחברות פרימיטיביות סביר שיגיעו למצב שיהרגו אותם, כיוון שיש הרבה ילדים לטפל בהם וגם התנאים לא מאפשרים השקעה גדולה כ"כ ביצור אחד.

    ועוד דבר שלא מסתדר עם "חוקי האבולוציה", דווקא האנשים שנחשבים "איכותיים" יותר עושים היום פחות ילדים
    ואילו המכוערים או אנשים שאין להם תנאים לגדל הרבה ילדים – ממהרים למסד קשר
    ולעשות הרבה ילדים ועם פחות מחשבה.
    כך שהבחירה החופשית והמחשבה היא חלק גדול יותר באבולוציה לעומת המניעים הישנים שהפכו למשניים.

  • אזרח  On 26/01/2010 at 4:25 pm

    כל ההסבר היפה שלך בנוגע להורים, אוטיזם וכו', יכול להיות הסבר מצוין לשאלה:
    "כיצד ולמה התפתחה אצל ההורים יכולת גבוהה לזיהוי הכשירות של תינוקם."

    אני ממש לא מבין איך הוא קשור לשאלה:
    "מדוע לחצי הברירה הטבעית לא הכחידו את האוטיזם?"

    הרי אם אוטיסט מטופל פחות טוב ע"י הוריו (וכך יכולת השרידות שלו יורדת), כושל ביצירת קשרים חברתיים (מה ששוב פוגע ביכולת שלו לשרוד בחברת ציידים), ולא מצליח למשוך בנות זוג פוטנציאליות בשלב מצבו (מה שפוגע ביכולת הרבייה שלו), למה האוטיסטים לא נכחדים?
    איך יכול להיות שגן שפוגע בצורה כל-כך חזקה בסיכוי של מי שנושא אותו להעביר את הגנים שלו הלאה שורד במשך הדורות, ועוד שומר על אותם שיעורים באוכלוסיה?

    ומה הקשר בין כל זה לבין כך שאוטיזם מהווה סימן להורים להשקיע פחות משאבים בתינוק (מה שבוודאי מועיל להורים, אבל ממש לא מועיל לתינוק האוטיסט, ולכן לא מועיל לגנים שגורמים לאוטיזם להמשיך הלאה).

    בקיצור, לא הבנתי בכלל מה הקשר בין השאלה שהעלת לתשובה שסיפקת.

  • גיל  On 26/01/2010 at 5:24 pm

    יש שונות בין הגנים והצורה שבה הם מופיעים. לפעמים הביטוי של הגנים חיובי ולפעמים שלילי (ולרוב נייטרלי). זו פשוט שונות טבעית במופע של האלל.

  • אזרח  On 27/01/2010 at 10:32 am

    מה גורם לכך שאצל אדם אחד יבוא לידי ביטוי מופע אחד, ואצל אדם אחר המופע האחר?
    ולמה אותו *מה שזה לא יהיה* שגורם להופעת המופע השלישי לא נכחד?

  • גיל  On 27/01/2010 at 10:37 am

    בממוצע, המופעים של הגן חיוביים לאורך זמן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27/01/2010 at 5:17 pm

    לא הבנתי את התשובה.

    אתה טוען שהמופע השלילי של הגן שמתבטא אצל האוטיסט הוא מוטציה, ואותה מוטציה מתרחשת שוב ושוב כל פעם שנוצר אוטיסט?

    אני מניח שזו לא הכוונה.

    אז אני חוזר על השאלה השלי: מה גורם לאותו הגן להופיע במופעו החיובי אצל אדם X ובמופעו השלילי אצל אדם Y?

  • jony  On 15/08/2013 at 3:39 pm

    אין שום קשר ולו הקלוש ביותר בין סכיזופרניה לבין אוטיזם. סכיזופרניה היא מחלת נפש שיוחסה

    לרבים מהיוצרים , המדענים, הגאונים,והאמנים הדגולים – ואילו אוטיזם היא בעיה ניורולוגית
    התפתחותית. בסכיזופרניה בניגוד לאוטיזם יש בלא מעט מין המקרים אובר התפתחות

    אינטלקטואלית ואינטלגנטית. זה בהחלט לא מקרי שרוב האמנים, הגאונים, והממציאים הגדולים סבלו מסכיזופרניה. כותב המאמר לקח שני נושאים שונים {סכיזופרניה ואוטיזם} וניסה לקשר ביניהם אף על פי שלאן שלא תזרקו את האבן לא תצליחו למצוא שום קשר בין השניים. רבים מהסכיזופרנים הם בעלי אינטלגנציה גבוהה במיוחד מהממוצע. נעשו מחקרים ומצאו שסכיזופרניה בעיקר סכיזופרניה פראנואידית, נפוצה יותר בחברות משכילות מאשר בחברות לא משכילות. ואם סכיזופרניה מעידה על גאונות – אזי שאוטיזם היא היפוכו של דבר.

    • גיל  On 15/08/2013 at 4:06 pm

      ג'וני, ממליץ לך לקחת נשימה עמוקה ולקרוא שוב את המאמר כי ברור שאתה מגיב לא לעניין. הקשר בין שתי ההפרעות הוסבר בבירור ברמה האבולוציונית וזה לא קשור שהנוירולוגיה או ההתפתחות שלהם שונה לחלוטין. עדיין יכול להיות אותו מנגנון שמונח ביסוד שניהם, למרות שאין לכאורה קשר ביניהם. למה הדבר דומה? לטענה שאין קשר בין ציור ליכולת אתלטית, למרות ששניהם יכולים לתרום לאטרקטיביות של הנושא אותן.

      חוץ מזה, הטענה שיוצרים רבים סבלו מסכיזופרניה מפוקפקת מאוד ואין לה שום סימוכין. דווקא לגבי הקשת האוטיסטית, או אספרגר, יש עדויות שמנהיגים שונים ואנשים יצירתיים מחזיקים בה.

  • ezra  On 16/05/2015 at 8:40 am

    תסלח לי שאני קצת קשה הבנה אבל אם אני מבין נכון אתה מתכוון לומר שאינטלגנציה ויכולת אמנותית דומים לזנב הטווס בכך שהם מכבידים בעצם על נושאה, אבל קודם כל אני רוצה לציין שהתכונות האלה מהווים יתרון הישרדותי בפני עצמו כך שסביר להניח שהתכונה אטרקטיבית בזכות עצמה ולאו דווקא בגלל היותו אינדיקטור מנטלי.
    דבר שני, לא הבנתי במה הוא מכביד על נושאה, אם אתה מתכוון לכך שאותם גנים אחראים גם להפרעות נפשיות שונות הרי שאותם הפרעות לדבריך הופכות להיות מזיקות רק בדורות הבאים ע"י מוטציה לא נכונה שעברו הצאצאים של הנושא באותו גן. אם כך הרי שהתכונה לא הכבידה על האב בזמן שבת הזוג בחרה בו ולא מהווה אינדקציה ליכולת ההישרדות שלו ולכשירות הכללית שלו.

    • גיל  On 16/05/2015 at 8:51 am

      לגבי אינטליגנציה אתה צודק, והיא דוגמא פחות טובה להכבדה כי יש לה השפעה ישירה על שרידות אבל לא כך עם אמנות. אין לאמנות שום שימוש אופרטיבי בהשרדות ולכן הן אינדיקטור לתכונות אחרות שכן תורמות להשרדות. גם קשה מאוד לזייף יכולת אמנותית שזה עוד אספקט של הכבדה. התכונות הללו מכבידות כי אנשים מקדישים הרבה זמן עבור משהו שהוא לא ממש מעשי כביכול מנקודת מבט אבולוציונית בעוד שיכלו להקדיש את אותו הזמן למשימות מועילות אחרות.

  • ezra  On 05/06/2015 at 7:47 pm

    לכאורה בחברה שמעריכה אומנות, אינטליגנציה וחוש הומור הרי שהם מהווים יתרון הישרדותי וגורם משיכה מיני בפני עצמו וזה לא חייב להיות מצד היותם אינדיקטורים מנטליים.

    • גיל  On 05/06/2015 at 8:10 pm

      כן, אבל השאלה למה היא מעריכה את היכולות הללו? איך הן תורמות ישירות להשרדות? עם אינטליגנציה זה די ברור אבל במה חוש הומור תורם להשרדות? האייל שאתה צד מתפוצץ מצחוק וככה קל לך יותר ללכוד אותו?

      • ezra  On 05/06/2015 at 8:16 pm

        זה יכול להיות משהו פסיכולוגי שקשה להבין אותו טרם הבנו את המוח לגמרי, מה גורן לנו לצחוק אנחנו עדיין לא יודעים אז גם מה גורם לנו לאהוב צחוק ולהעריך אותו יכול להיות גם מאיזושהי סיבה עלומה.
        למה אנחנו מעריכים יופי? כנראה שזה גם משהו במוח שלעושלנו שאוהב את הדברים בסדר מסויים, שאוהב את הקונספט שמבוטא באומנות. לא חייבת להיות לזה סיבה קטנקרטית שניתן להסביר בכלים מדעיים ומדוייקים.

      • גיל  On 05/06/2015 at 8:34 pm

        אבל עזרא, זה כל העניין. צריך למצוא את אותם הסברים ספציפיים ולראות איך הם עומדים במבחן המציאות. לומר שבטח יש הסבר הוא לא ממש הסבר.

        אגב, ליופי אנושי וגם אמנותי יש הסברים די טובים, אתה יכול לקרוא את הפוסט על האבולוציה של היופי.

      • ezra  On 05/06/2015 at 8:49 pm

        תראה, יופי אפשר לומר בצורה אינטואיטיבית שזהו פשוט סדר שהמוח שלנו אוהב. כנ"ל לגבי אומנות, אומנות מבטאת קונספט מסויים בצורה יפה, בצורה ש'נכנסת טוב למוח'. ככה אני חושב בכל אופן.
        לגבי חוש הומור, אפשר לראות שאנחנו גם נהנים מהומור טוב והוא גם מסייע בסיטואציות חברתיות כך שאפשר לראות שיש לו ערך מוסף מעבר ל'אינידיקטור מנטלי'.

      • גיל  On 05/06/2015 at 10:54 pm

        כן, אבל למה המוח אוהב צורות מסוימות ולא אחרות? ברור שהמוח אוהב דברים מסוימים אבל תמיד רוצים לדעת למה.

        לגבי הומור אתה צודק, הוא מאוד עוזר מבחינה חברתית.

      • ezra  On 07/06/2015 at 11:52 am

        לדעתי זה קשור לאופן שבו המוח מעבד דברים ולממטיקה (אמנות הרבה פעמים מבטאת קונספט מסויים בצורה יפה ומעניינת), גם לדבריך עדיין לא ממש מוגדר מהי אמנות, איך היא נולדה מלכתחילה ולמה אנחנו כ"כ אוהבים ומעריכים אותה.

      • גיל  On 07/06/2015 at 4:23 pm

        עזרא, כל דבר שאתה עושה קשור למוח, זה לא הסבר אלא משהו טריוויאלי. ואמנות דווקא מוגדרת יחסית היטב רק שלא ידוע למה היא משפיעה עלינו עמוקות.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: