האם אפשר לשפוט אישיות של אנשים על פי איך שהם נראים?

פעמים רבות כתבתי בבלוג הזה על החשיבות של יופי חיצוני בבחירת בני זוג והראיתי, כיצד יופי חיצוני נותן לנו מידע לגבי הפוריות והבריאות של בני האדם (סימטריה בפנים ובגוף, יחס מותניים ירכיים נמוך, עור חלק ומראה צעיר אצל בחורה, וכו') בהיותו חלק חשוב מהברירה המינית. יש היגיון אבולוצוני רב בכך שמראה אטרקטיבי יתן רמזים לגבי איכות בן או בת הזוג הפונטציאליים מכיוון שבחירת בני זוג היא משימה מורכבת, ובחירה לא מוצלחת יכולה לעלות ביוקר רב (בעיקר אצל נשים). אבל האם המראה החיצוני יכול לתת לנו מידע גם על האישיות של הבן אדם? מחקר חדש מראה שכן.

כתבתי בעבר כיצד בני אדם פיתחו כנראה מנגנון אבולוציוני שעוזר לתפיסת רמאים. זיהוי רמאים היא משימה רבת ערך בעולם של ציידים לקטים שמהם התפתחנו. בחברות הללו, רבות מהן חיות על סף רעב, שיתוף פעולה בין אנשים הוא הכרח קיומי, וחשוב לזהות אנשים שמנסים להתנהג באנוכיות גמורה על חשבון אחרים. הצד השני של המשוואה הוא כמובן זיהוי משתפי פעולה, או אנשים שמתנהגים בצורה אלטרואיסטית (זולתנית). הגיוני להתחבר לאנשים אלו שיכולים לעזור לנו בשעת צרה. נכון שהתנהגות אלטרואיסטית טהורה קיימת כנראה הרבה פחות ממה שחושבים (ראו את הפוסט על עקרון ההכבדה) אבל זה לא ממש משנה לצורך העניין. אנחנו רוצים להיות בחברת אנשים טובים שעשויים לעזור לנו, יהא המניע שלהם אשר יהא.

המחקר כלל 69 סטודנטים יפנים, כולם גברים, שמילאו שאלון שבודק את מידת האלטרואיזם שלהם. השאלון מכיל 56 התנהגויות אלטרואיסטיות שהסטודנטים התבקשו לדרג עד כמה הם מבצעים אותם בפועל, בסולם מ1-5. דוגמאות להתנהגויות הללו כללו תרומה לצדקה, עזרה לסטודנט לא מוכר בלימודים, או קבלת אשמה של עובד אחר שהתרשל בתפקידו כדי למנוע פגיעה בו מצד המעסיק. לאחר מכן לקחו את 10% מהאנשים שהניקוד שלהם היה הגבוה ביותר, ו-10% מהאנשים עם הניקוד הנמוך ביותר כמייצגים את קבוצות האלטרואיסטים והלא אלטרואיסטים בהתאמה. אחרי הסינון נותרו 6 אלטרואיסטים ו-4 לא אלטרואיסטים שהסכימו להשתתף בשלב הבא של הניסוי. בשלב הזה, התבקשו כל אחד מהעשרה להצטלם לסרט וידאו קצר שבו הם סיפרו על עצמם, תחביביהם וכו' (הצילומים נעשו מהכתפיים ומעלה לפני מסך לבן). לאחר מכן, לקחו החוקרים את ה-30 שניות הראשונות מכל וידאו והציגו אותם בפני 166 נבדקים (108 גברים ו-58 נשים) שצפו בקליפים שהוצגו בצורה אקראית וללא קול. הנבדקים היו מאוניברסיטה המרוחקת מאות קילומטרים מהאוניברסיטה שמהן נלקחו המטרות, על מנת למנוע את האפשרות שהם הכירו את האנשים במקרה.

כל 166 הנבדקים נשאלו עד כמה הם חושבים שהאנשים שהוצגו בפניהם בוידאו מתנהגים בצורה אלטרואיסטית. התוצאות הראו בצורה מובהקת שהנבדקים שפטו את מידת האלטרואיסטיות של האנשים בוידאו בצורה מדויקת (אם כי לא מושלמת) שחורגת בהרבה מניחוש אקראי. לא היה שום הבדל בין הניבוי של גברים או נשים. מעניין לציין גם שלמרות שנבדקים אלטרואיסטים (שמילאו שאלון אלטרואיזם דומה לאלו שמצולמים בוידאו) נטו לתת ציונים גבוהים יותר באופן כללי לאנשים, לא היה הבדל בין מידת הדיוק שךהם לאלו שהיו פחות אלטרואיסטים.

ניסוי המשך שכלל 73 נבדקים (49 גברים ו-24 נשים) בחן אלו אסוציאציות מעלים האנשים המצולמים אצל הנבדקים. תוצאות הניסוי הראו שאנשים אלטרואיסטים נתפסו כפעילים יותר, נדיבים יותר, אחראים יותר, ידידותיים יותר, טובי לב יותר ומוחצנים יותר מהלא אלטרואיסטים.

המסקנות מהניסויים מראות שאפשר לזהות אלטרואיזם גם על סמך הכרות חטופה של אנשים שמעולם לא ראינו קודם, ועל סמך רמזים לא מילוליים בלבד. לא ממש ברור המנגנון שבעזרתו אנשים מזהים אנשים אחרים כאלטרואיסטים, אבל הניסויים מראים שאנשים אלטרואיסטיים מקרינים כנראה צדדים שונים של אישיותם ולא רק אלטרואיזם. אחד הגורמים שהבדילו בין אלטרואיסטים ללא אלטרואיסטים היה שאלטרואיסטים נטו לחייך יותר. מאוד יתכן שחיוך אמיתי, הבעת פנים שאינה ניתנת לשליטה מודעת, הוא המפתח לתעלומה. אנשים אלטרואיסטים נוטים כנראה לחייך יותר בשיחות רגילות ונותנים רמז לגבי אישיותם. מה שברור הוא, שזיהוי אלטרואיסטים מהווה גורם חשוב ביחסים בין בני אדם ולאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. לחצי הברירה הטבעית גרמו לכך שנהיה רגישים לרמזים שיעידו על אלטרואיסטים ואגואיסטים כאחד.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • עידן  On 23/11/2009 at 8:35 pm

    1. האם נבחנה יכולת הזיהוי האינטואיטיבית של תכונות שאינן מועילות למזהה? לא קשה לדמיין שאנשים מסוגלים לזהות באמינות גבוהה אנשים ביישנים או שחצנים, אף כי אין כל יתרון שרידותי ברור לזיהוי כזה.

    2. גם אם יש יכולת זיהוי אינטואיטיבית לאלטרואיזם – מה הבסיס למסקנה שהיא מולדת? כדי לשלול הסבר של יכולת נרכשת צריך לעשות ניסויים אחרים לגמרי (עם תינוקות בני יומם, למשל). ואם היא לא מולדת, מה עניין האבולוציה לכאן?

  • גיל  On 23/11/2009 at 9:09 pm

    שאלו את הנבדקים אלו תכונות אופי םה מייחסים לאנשים בוידאו ועלה מזה שאלטרואיסטים מקרינים מוחצנות, טוב לב וכו'. סביר שיש זיהוי של תכונות אחרות שאולי לא תורמות דבר להשרדות. בכל מקרה, טוב לדעת איזה אדם עומד בפניך לא?

    לגבי מולד, הסבר אבולוציוני לא מחייב שהיכולת הזו תתקיים בלידה. הרבה מהתכונות האנושיות מתפתחות בגילאים הרבה יותר מאוחרים (למשל, משיכה מינית) ודי ברור שיש להן בסיס אבולוציוני. כמובן שאין כאן הוכחה שזה אבולוציוני או רק אבולוציוני וצריך לערוך עוד ניסויים בנושא (חלק כבר נעשו). איך היית מסביר את היכולת לזהות אלטרואיסטים רק על בסיס תרבותי?

  • עידן  On 23/11/2009 at 9:38 pm

    אם אין הבדל בין אלטרואיזם לתכונות אחרות (מוחצנות וכד') מבחינת קלות הזיהוי שלהן, לא ברור מה תורם כאן ההסבר האבולוציוני. כי ההסבר הזה מסתמך על כך שהיה יתרון שרידותי למי שיכול היה לזהות את התכונות האלה. אם ניתן לדמיין איך השרידות שלי מרוויחה מזיהוי אלטרואיסטים, קשה מאד לדמיין איך היא מרוויחה מזיהוי מוחצנים (האם מי שלא זיהה מוחצנים במהירות מספקת לא הצליח ללקט מזון? להזדווג?)

    כן, תמיד טוב לדעת איזה אדם עומד בפניך. אבל זאת אחת הבעיות הכרוניות עם הפסיכ' האבול' – זה לא מספיק להצביע על משהו שטוב שיהיה לנו. צריך להראות שיש לו יתרון שרידותי.

    אני מסכים שיכולת מולדת יכולה להבשיל בהמשך. אם כך, ניסויים עם תינוקות אינם מועילים, וצריך לבדוק תקפות אוניברסלית – שחוצה תרבויות (כמו שעושים בבלשנות).

    יכולת לזהות תכונות אופי בהחלט יכולה להתבסס על מנגנון ראשוני מולד – מעין "קורא" של הבעות פנים ושפת גוף – אבל כל מה שמעבר לכך יתבסס על ניסוי וטעייה, אינדוקציה על בסיס ניסיון מצטבר וכו'. כלומר, הסממנים הגופניים עצמם שנקלטים ומתועדים יכולים להיות חלק מרפרטואר שמזוהה באופן מולד (אגב, גם אצל תינוקות); אבל תכונות האופי עצמן נלמדות בהדרגה תוך חשיפה לסביבה (*כך* מתנהג אדם מוחצן, *כך מתנהג אלטרואיסט), וכל מה שנותר ללומד לעשות הוא לזהות קורלציות לא אקראיות בין הסממנים הגופניים להתנהגויות שנלמדות סביבתית.

  • גיל  On 23/11/2009 at 9:59 pm

    אחד לאחד מובילות להשרדות או רבייה. חלק מהתכונות הללו אולי לא תורמים ישירות להשרדות אבל כן יכולים לעזור בצורה עקיפה. למשל, הידיעה שאדם מסוים מוחצן יכולה להוביל לרתיעה ממנו כי הוא יכול לסבך אותך בכל מיני צרות. אם מסתכלים על הנושא מבחינת הברירה המינית, כל מידע על אדם מסוים עוזרת בבחירה מושכלת של בן או בת זוג. אנשים מעדיפים בני זוג שדומים להם בתכונות ולכן מידע כזה יכול לחסוך להם זמן בחיפושים.

    אני מסכים לחלוטין עם מה שכתבת בסוף. המחקר הזה הוא חלק ממאמץ חוצה תרבויות כזה ואין ספק שצריך לבדוק אותו בתרבויות נוספות. גם לגבי הפסקה האחרונה, חשוב לזכור שכל פרה דיספוזיציה אבולוציונית מתפתחת בהתאם לקלט מהסביבה ומתאימה עצמה אליו. הרי בסופו של דבר המנגנון שאתה מדבר עליו הוא במקור אבולוציוני. אפשר להתווכח האם יש מנגנון ספציפי לזיהוי תכונת אופי זו או אחרת או זה חלק ממנגנון כללי יותר של למידה.

  • עידן  On 23/11/2009 at 10:27 pm

    נו, זה לא בדיוק מדע. אנשים מוחצנים גם יכולים לעזור לי בסיטואציות אחרות. באמת, בוא לא ניכנס לספקולציות כאלה, אין לזה סוף. ואם מדובר בברירה מינית, צריך להראות את הערך העודף של בן זוג אלטרואיסטי (אולי זה דווקא פחות טוב, בן זוג שמשקיע בזרים במקום בי? כמו שאתה רואה, אין לספקולציות האלה סוף).

    העניין השני: זה לא אבחנה טריביאלית בכלל – רכישה ספציפית או רכישה כללית. אם המנגנון המולד יודע רק לזהות קונפיגורציות של תוי פנים, בלי לשייך להם שום תכונות אופי, הרי שאין שחר לדיבורים על "זיהוי מולד של אלטרואיזם". זה יהיה דומה לדיבורים על "יכולת מולדת לזהות ארנבים". יכולת מולדת לזהות עצמים יש, ואולי אף עצמים חיים, אבל אין בה שום ספציפיות מראש לארנבים.

  • גיל  On 23/11/2009 at 11:54 pm

    הרי זה טבעו של המדע, לשער השערות ולנסות לאשש או להפריך אותן. הטענה העיקרית היא שהתנהגות אלטרואיסטית עוזרת להשרדות ולכשירות הכוללת של הפרט ולכן יש עניין רב ביכולת לזהות אנשים אלטרואיסטיים. כמה שתזהה אותם מהר יותר ועל סמך מידע מועט יותר כך יותר טוב וזה בדיוק מה שהמחקר הזה הראה.

    בשום מקום לא כתבתי שיש זיהוי מולד של אלטרואיסטים, אז נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. הזיהוי אכן מושפע מן הסתם מתנאים סביבתיים, אבל העובדה שהוא נעשה בצורה אוטומטית ומהירה, כמעט ללא שום רמזים חיצוניים רומזת שאכן יש כנראה בסיס אבולוציוני לזיהוי הזה. מאוד יכול להיות שהבסיס הזה הוא חלק מזיהוי תכונות כללי שמיושם על אלטרואיסטים.

  • SilentMike  On 24/11/2009 at 12:06 am

    הנקודה הראשונה שצריך להתייחס אליה היא העניין הזה של הפיקוח. כמובן שבניסוי כזה חייבים להקפיד על Double blind אחרת הוא לא שווה הרבה. אז זה הדבר הראשון שצריך לברר, ואם קראת את המאמרים אז אתה כנראה יודע כבר.

    הנקודה השניה היא שמדגם של עשרה אנשים נראה קטן. אולי היה לארבעה הלא אלטרואיסטים איזה מאפיין התנהגותי בולט שלא נמצא אצל כל הלא אלטרואיסטים?

    הנקודה העיקרית היא שבמצבים של עולם אמיתי יש את העניין של רמאות. ידוע כבר מהרבה מחקרים שבני-אדם הם די טובים בלגלות רמאים, אבל ידוע גם שהם די טובים בלרמות. כאן האנשים פשוט התראיינו כחלק מניסוי, כך שלא היה להם שום אינטרס להראות כמו משהו שהם לא. בעולם האמיתי אתה נתקל באנשים שרוצים אולי שתחשוב שהם משהו שהם לא, שמנסים לעבוד עליך בגלל סיבות כאלה או אחרות.

    אגב, שמעתי שמפנים פה את הבאסטה. אתה כבר יודע לאן אתה הולך?

  • גיל  On 24/11/2009 at 12:23 am

    ברור שלעשרה הללו היו מאפיינים שלא נצפו אצל אחרים, זו בדיוק הנקודה! המדגם הזה אולי לא הכי גדול, אבל הוא לקח את האנשים שהניקוד שלהם היה גבוה בכל כיוון, ובכל מקרה המדגמים שבחנו אותם היו הרבה יותר גדולים.

    לגבי הבאסטה, ממש שוק נהיה כאן ברשימות בימים האחרונים 🙂 אין לי מושג עוד מה קורה ואני מחכה להתפחותיות. אני כנראה אעבור לפלטפורמה החדשה ואחרי זה אלוהים גדול.

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 24/11/2009 at 7:07 am

    טוב, סליחה שאני לא מספקת ציטוטים
    כשהייתי קטנה עשיתי BA
    בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, (היום אני כמובן מתכנתת) ואני יודעת שפרופ' שול חוקר את הנושא (ונדמה לי שרותי מאיו ממשיכה).
    בכל אופן ממה שזכור לי מעבודה מעשית מחקרית שעשיתי אצלו:
    1. יש לנו נטיה אנושית לתייג תכונות אופי ולהתאים אותן לפנים
    2. מסתבר שאנשים התאימו תכונות אופי היטב לפי היכרות שטחית (או אפילו תמונה) ואחרי היכרות של שהייה במקום משותף במשך זמן ממושך
    למרות שהדבר מעלה את השאלה: האם זה שאני חושבת שאתה בעל תכונה מסוימת גורם לך להתנהג כך?
    3. מעניין מאוד: לא ניתן לזהות אינטליגנציה על פי מראה חיצוני
    לא זוכרת יותר מזה, מעניין שניסו לבדוק תכונה ספציפית.
    התחום שייך עד כמה שידוע לי לפסיכולוגיה חברתית, לא אבולוציונית, אבל זה סיפור אחר…
    (אני בוגרת 1997 וכל טעות היא בשל זיכרוני הכושל)
    לא זוכרת יותר

  • גיל  On 24/11/2009 at 7:22 am

    האבולוציונית. המחקר הספציפי הזה פורסם בכתב עת אבולוציוני אבל יש כמו שציינת הרבה מחקרים אחרים, כולל כאלו שנעשו על אלטרואיזם. בכל מקרה, הרבה תובנות ממחקרים מהעבר מקבלות משמעות חדשה דרך הפריזמה האבולוציונית.

  • דודי  On 24/11/2009 at 8:20 am

    היא זו שעלתה בסוף התגובה השנייה שלך לעידן – האם יכולת מסוימת היא תוצר של מנגנון ייחודי, או ביטוי של יכולת למידה כללית.

    " הרי בסופו של דבר המנגנון שאתה מדבר עליו הוא במקור אבולוציוני. אפשר להתווכח האם יש מנגנון ספציפי לזיהוי תכונת אופי זו או אחרת או זה חלק ממנגנון כללי יותר של למידה."

    כאשר טוענים שיכולת מסוימת התפתחה באופן אבולוציוני, משתמע מזה לדעתי שהיא תוצר של מנגנון ייחודי. הרי די מקובל על הכל שיכולת הלמידה הכללית היא תוצר של האבולוציה.

    מובן שלא מדובר על שתי רמות בלבד – "יכולת למידה כללית" ו"כישורים ספציפים" (כמו זיהוי אלטרואיזם על-פי מראה) אלא על היררכיה.

  • גיל  On 24/11/2009 at 8:48 am

    בסופו של דבר הכל אבולוציוני אבל זה חסר משמעות בלי לציין מה בדיוק אבולוציוני ואיך הוא בדיוק עובד. החלק של האיך הוא יותר מסובך אבל מחקרים מהסוג הזה מראים שיש יכולות מאוד ספציפיות שמאפשרות קישורים בין תכונות אישיות למראה. בעיניי זה די מדהים גם אם לא ממש ברור איך זה פועל.

  • טל  On 24/11/2009 at 12:37 pm

    כרגיל, המשך כך.

  • ענבר  On 24/11/2009 at 5:41 pm

    לי בעיקר מפריע שהמחקר נעשה על יפנים בלבד, כשידוע שיש הבדלים רציניים בין מזרח אסיתיים ומערביים, בעיקר בנושאים כמו אלטרואיזם.

  • גיל  On 24/11/2009 at 7:01 pm

    יפנים, אבל מחקרים אחרים נעשו על חברות מערביות וגילו ממצאים דומים (אם כי בשיטות שונות).

  • ניר  On 18/09/2010 at 5:41 am

    היכולות האמפטיות (להרגיש מה שמרגיש הזולת) ו"לקרוא" אותו מפותחות בדרגה שונה בין בני האדם. אם יורשה לי לחזק את הסבריך, גיל, יכולת "קריאה" נכונה של אנשים, בעלת ערך מוסף עצום מבחינה חברתית לבעל היכולת. אני מניח שבימי קדם וגם כיום, מגידי עתידות וחוזים למינהם היו בעלי יכולת גבוהה שכזאת. היכולת לקרוא אנשים הייטב, היא לדעתי אחת ההגדרות של אינטואיציה. אנשים בעלי תכונת קריאת אנשים טובה במיוחד, יכולים להכנס לקבוצה של אנשים לא מוכרים ומהר מאוד הם ידעו מי לפניהם ואיך לתפקד בצורה הטובה ביותר. זאת למעשה התכונה של הדיפלומט או ה"פסיכולוג הטבעי". אנשים שכאלו יכולים דעת טוב יותר ומהר יותר מה רוצה וצריך הזולת והיתרונות לכך אינסופיים מימי קדם ועד היום. אומרים למשל שכותבי תסריטים וספרים טובים ואפילו סטנדפיסטים, יש להם מרכיב חזק באישיות של היכולת להבין ו"להרגיש" טוב אחרים. יש מחקר שקראתי לעומת זאת על מצבים הפוכים בסוגי אוטיזם. יש מחקר מעניין על MIRROR NEURONS. ממליץ לקרוא.

  • גיל  On 18/09/2010 at 9:43 am

    היי ניר, אני מסכים עם מה שאתה כותב. יש שונות בין אנשים ואלו שיותר טובים בזה יכלו לטעון כנראה לכוחות על טבעיים. באמת יהיה מעניין לבחון אם האנשים שציינת יותר טובים בזה ואולי זה מה שמשך אותם למקוצועות הללו.

%d בלוגרים אהבו את זה: