האם יש קשר בין יכולת אתלטית ליופי חיצוני?

זיהוי מאפיינים חיצוניים שיכולים להעיד על כשירות כוללת (בריאות ופוריות) מהווה מרכיב חשוב בבחירת בני זוג. יופי חיצוני מהווה אינדיקציה חשובה כזו. למשל, סימטריות בפנים נתפסת כאטרקטיבית מכיוון שהיא נמצאת במתאם גבוה עם בריאות כללית ופוריות במיוחד אצל נשים. עבור נשים, מראה אתלטי של הגבר מהווה את אחד מגורמי המשיכה הגדולים ביותר. מחקרים שונים מראים שלגברים בעלי מראה אתלטי יש רמות טסטוסטרון גבוהות מעל הממוצע. נשים המקיימות יחסי מין עם גברים בעלי מראה אתלטי חוות אורגזמות רבות יותר מה שעשוי להעלות את הסיכוי להריון. גברים אלו נתפסים גם כדומינטטים יותר, והינם חזקים יותר פיסית. 

עם זאת, עצם זה שלגבר יש מראה האתלטי לא מחייב שהוא אכן יהיה בעל יכולות אתלטיות גבוהות. אנשים יכולים להשיג מראה כזה על ידי עבודה בחדר כושר (או בחברות ציידים לקטים על ידי חיטוב עצים או משהו דומה). אין שום ספק שיכולות אתלטיות גבוהות היוו יתרון ניכר בחברות ציידים לקטים שמהן התפתחנו. גבר אתלטי היה מן הסתם צייד טוב יותר ויכל להתמודד טוב יותר עם פגעי הסביבה. למשל, בשביל לצוד עם חץ וקשת או בעזרת כידון יש צורך בקוארדינציית עין-יד מפותחת שתגביר את הסיכוי לפגיעה בחיה. יכולת אתלטית גבוהה הייתה הכרחית גם במאבקים פיסיים בין אנשים, בעיקר גברים. השאלה היא, האם יש דרך להעריך את היכולת האתלטית של הגבר מבלי להדרש לבחינה מדוקדקת של הביצועים הפיסיים שלו? האם יש אינדיקטורים חיצוניים שיכולים להעיד על היכולת הזו?

אולי המקבילה המודרנית הטובה ביותר למסעות הצייד של האדם הקדמון ולמאבקים הפיסיים שגברים היו מעורבים בהם, נמצאת במשחק הפוטבול המודרני. משחק הפוטבול הוא הספורט הפיסי ביותר (אחוז הפציעות בו הוא הגבוה ביותר מכל ענפי הספורט), והעמדה במגרש שאולי מגלמת בצורה הטובה ביותר את האיכויות הנדרשות מצייד היא הקווטרבק. למי שאינו בקיא במשחק הפוטבול אומר שעמדת הקווטרבק היא כנראה התפקיד הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת מכל ענפי הספורט הקיימים. על הקווטרבק להחליט בשבריר שנייה מה לעשות עם הכדור ולנסות ליישם את זה בדיוק מושלם. קואורדינציית העין-יד של הקווטרבק חייבת להיות מושלמת בשביל לשחרר מסוירה מדויקת בשבריר השנייה הנכון. הגנת היריב שוחרת לטרף ומקווה להגיע לקווטרבק ישירות ולהפילו לקרקע, או לנסות ולחטוף את הכדור במקרה של מסירה. באופן כללי, קווטרבקים נחשבים לאנשים עם אינטליגנציה גבוהה. הם צריכים לזכור בעל פה מאות מהלכי משחק (לפני כל מהלך התקפי הם מרכזים את השחקנים סביבם ומיידעים אותם לגבי המהלך הבא). ההשפעה של הקווטרבק על המשחק עצומה. קווטרבק טוב לא יסולא בפז לקבוצה, וקווטרבק גרוע יכול לגרום לנזק רב.

באופן כללי, אתלטיות היא תכונה שמועברת לפחות באופן חלקי בתורשה. ילדים להורים אתלטיים מפגינים יכולות אתלטיות גבוהות מהממוצע, אפקט שמתווך דרך רמות טסטוסטרון גבוהות מהממוצע. כאמור, רמות גבוהות של טסטוסטרון באות לידי ביטוי גם בפנים והופכות אותן לאטרקטיביות יותר. מתבקש עם כך לבחון, האם יכולת אתלטית נמצאת במתאם גבוה עם יופי חיצוני אצל גברים? אם זה נכון, מספיק לאישה להעיף מבט חטוף בגבר והיופי החיצוני שלו יכול להוות סממן חיצוני ליכולות אתלטיות גבוהות שכאמור היו נחשקות מאוד בסביבה האבולוציונית שבה התפתחנו.

מחקרים קודמים מצאו שיש מתאם גבוה בין יופי חיצוני לעמדות בספורט שדורשות רמת אתלטיות גבוהה כמו שוערי כדורגל, או שחקני הוקי. הבעייה במחקרים הללו שהם התייחסו לכל עמדה באופן כללי, והשוו אותה לעמדות אחרות במגרש, מבלי לבחון הבדלים אישיים ביכולת בין השחקנים באותה עמדה. מחקר חדש עושה בדיוק את זה, ובוחן את הקשר בין יופי חיצוני ליכולת אתלטית על המגרש של קווטרבקים בליגת ה-NFL.

היכולת האתלטית של הקווטרבקים נמדדה על פי מדד שנקרא Passer rating. זהו מדד שנחשב לאובייקטיבי מאוד ולוקח בחשבון את אחוזי השלמות המסירה של הקווטרבקים, המרחק שבו הם ניסו לזרוק את הכדור, מספר המסירות לטאצ'דאון, ומספר המסירות שנחטפו על ידי שחקני ההגנה של היריב. המדד הזה מתמקד ביכולת נטו של הקווטרבק ולא מתחשב בסטטיסטיקות כמו מספר הנקודות הכללי של הקבוצה, מספר הנצחונות וכו', מדדים שמושפעים במידה רבה מהיכולות של שחקנים אחרים בקבוצה. ה-passer rating שנלקח בחשבון חושב על פי ממוצע הקריירה של הקווטרבקים.

במחקר מקדים הציגו החוקרים תמונות פנים של 30 קווטרבקים ששיחקו בליגת ה-NFL לפני יותר מעשור בפני 30 סטודנטיות מאוניברסיטת כרוניגן בהולנד. הסטודנטיות דירגו עד כמה אטרקטיביות התמונות (בסקאלה מ1-10) ונמצא מתאם חיובי בינוני (0.31) בין הרייטינג של השחקנים לאטרקטיביות שלהם. השימוש בסטודנטיות מאוניברסיטה בהולנד נועד להקטין את האפשרות שאותן סטודנטיות יכירו את הקווטרבקים מכיוון שמשחק הפוטבול פופולארי בעיקר בצפון אמריקה והרבה פחות באירופה.

במחקר המשך, הציגו החוקרים תמונות של 58 קווטרבקים שמשחקים כיום בNFL בפני 30 סטודנטיות שונות מהמחקר המוקדם, ששוב העריכו עד כמה הם יפים. הייתה הסכמה גבוהה מאוד בין הסטודנטיות למי נחשב יפה ומי לא. בנוסף, אספו החוקרים נתונים דמוגראפיים שונים על השחקנים. הנתונים כללו משתנים כמו גובה, משקל, גיל, מוצא אתני וכו', משתנים הידועים שמשפיעים על מידת האטרקטיביות של גברים. הם אפילו מדדו האם הקווטרבקים חייכו בתמונה או לא, מכיוון שלחיוך יש השפעה חיובית על הערכת האטרקטיביות של אדם.

תוצאוות המחקר הראו שגם לאחר שלוקחים בחשבון את המשתנים הדמוגרפיים השונים, ליופי החיצוני הייתה תרומה ייחודית לניבוי של דירוג הקווטרבקים. כלומר, קווטרבקים מוצלחים נחשבו לאטרקטיביים יותר בלי קשר לגילם, גובהם, משקלם וכו'. תוצאות שני המחקרים מראות שיופי חיצוני יכול לשמש מדד להערכת יכולות אתלטיות של אנשים שמשחקים באותה עמדה במגרש. מכיוון שגם יופי חיצוני (כפי שהוא בא לידי ביטוי בפנים) וגם יכולות אתלטיות מושפעים במידה רבה מרמות גבוהות של טסטוסטרון, ומכיוון שטסטוסטרון עובר בירושה בצורה חלקית (אצל גברים ונשים כאחד), אפשר לראות איך הברירה הטבעית והמינית יחזקו את הקשר בין השניים. מחקרים נוספים יצטרכו לבדוק אם הקשר קיים גם בין מאפיניי יופי שונים (למשל סימטריה בפנים ובגוף) ויכולות אתלטיות שונות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • רוני  On 08/11/2009 at 3:52 am

    (נורא מאוחר, עוד לא הלכתי לישון ואני כבר צריכה לקום, אז אני לא מפעילה שום ביקורתיות על הניסויים האלה. פשוט מדהים)

  • הומו יהודיה גרמני  On 08/11/2009 at 4:35 am

    תודה!

  • ליאור  On 08/11/2009 at 6:37 am

    זה בדיוק מה שנקרא "איסוף דובדבנים". הם מצאו מתאם חלש ולא מובהק סטטיסטית (למרות שהם קיצצו באלגנטיות את אחד הזנבות) בין שני מדדים בלתי מדעיים בעליל, והגיעו על סמך זה למסקנה מרעידת עולם. הרי אין שום דרך בעולם להעריך ביצועים של קווטרבק, וזה מהסיבה הפשוטה שהביצועים של הקווטרבק תלויים באופן דרמטי בשחקנים האחרים, בשיטת המשחק של הקבוצה, ואפילו בבית שבו הקבוצה משחקת. במיוחד בשחקנים האחרים בקבוצה. מילא אם היו מתמקדים בספורט שניתן למדוד אותו כמו ריצת מרתון או קפיצה לרוחק, אבל הבחירה דווקא בתפקיד שאולי הכי קשה למדוד אותו (אני לא מכיר שום דבר בספורט שהוא מורכב יותר מקבוצת התקפה של פוטבול) מלמדת על גישה בריאה של איסוף דובדבנים.

  • גיל  On 08/11/2009 at 6:55 am

    המדד שמתואר פה הוא מדד שמשתמשים בו כל הזמן בליגה, ואם תסתכל על הממוצע השנה או בשנים קודמות תראה שהוא נמצא במתאם גבוה עם מי שנחשב להכי טוב. האם זה מדד מושלם? כמובן שלא ועדיין, הוא די טוב. אין שום ספק שפוטבול הוא מהמשחקים הכי מורכבים אבל המדד הזה מתייחס בדיוק לביצועים של הקווטרבק לבדו וממעיט במשתנים אחרים שמשפיעים על התוצאה. לזרוק לאינטרספשן למשל זו אחריות כמעט לחלוטין בלבדית לקווטרבק. אני לא יודע עד כמה אתה צופה בפוטבול אבל אני יכול לתת לך דוגמאות ספציפיות. אתה יכול למשל לראות קווטרבקים שהרסיברים שלו התחלפו במהלך השנים ועדיין שומר על רייטינג יציב.

    לגבי המתאם, למה לא לערוך השערה חד זנבית אם זו ההשערה? המתאם במחקר הראשון לא חלש וגם האפקט בינוני. במחקר השני, הערך האדטיבי של המשתנה מובהק אחרי בקרת משתנים אחרים וזה לא דבר של מה בכך.

  • גיל  On 08/11/2009 at 7:01 am

    בגלל שהם לקחו קווטרבקים מהNFL יש כאן קיצוץ תחום רציני. להערכתי, האומדן שלהם חסר ואם היו לוקחים למשל שחקני מכללות או תיכונים שם יש שונות גבוהה יותר המתאם היה גבוה יותר.

  • אבי  On 08/11/2009 at 8:02 am

    רואים שאתה לא חובב ספורט – מייק טייסון יפה? מראדונה יפה? שאקיל אוניל יפה? אולי 2 הלוחמים הטובים בעולם כיום בקרבות אומנויות לחימה משולבות אנטוניו רודריגו נוגיירה ופיודור אמיליאננקו לא מצטיינים ביופיים.

  • ליאור  On 08/11/2009 at 8:09 am

    קודם כל, מתאם של 0.3 ב-30 דגימות זה לא מתאם בינוני אלא מתאם מאוד גבולי.

    דבר שני, אתה באמת יכול לתת לי דוגמאות של קווטרבקים שהחליפו רסיברים ושמרו על אותה רמה, ואני יכול לתת לך גם דוגמאות הפוכות. אבל לא רק מבחינה אמפירית, אלא גם מבחינת ההיגיון הכי פשוט: אם תחליף רסיבר טוב ברסיבר גרוע וכל השאר ישאר אותו דבר אתה בהכרח תמסור פחות יארדים. אין שום אלכימאות שיכולה למנוע את זה.

    גם לזרוק לאינטרספשן תלוי לא רק בקווטרבק אלא גם בליינמן וגם בתקשורת עם הרסיבר. בכלל, בספורט כל כך קבוצתי התפקיד היחיד שאולי ניתן לבודד זה את תפקיד הבועט (שמשום מה לא השתתף במחקר).

    קח את הקווטרבק הכי טוב שאתה רוצה. אני מניח שאתה תסכים איתי שאם תשים אותו בדטרויט ליונס הוא מייד ירד בכמות המסירות שלו, הטאוצ'דאונס, וכל פרמטר אחר. כלומר, אותו קוטרבק בדיוק, עם אותם כישורים בדיוק, אבל מדד אחר לגמרי. המסקנה היחידה היא שהמדד הזה לא משקף את היכולת של הקווטרבק באופן טהור אלא את היכולת של הקווטרבק בקבוצה מסויימת.

    עדיין לא הבנתי למה לא לבדוק את זה עם מדד קצת יותר טריוויאלי כמו ריצה או קפיצה. או שבעצם דווקא כן הבנתי.

  • ליאור  On 08/11/2009 at 8:16 am

    זה ששדרי הספורט משתמשים בזה לצרכי בידור לא הופך את המדד ליעיל או לבעל ערך מדעי. ברור שהקווטרבקים שנחשבים לטובים הם אלה שמשחקים בקבוצות המצליחות, ואלה שנמצאים בקבוצות המצליחות מוסרים יותר ומאבדים פחות. זו טענה מעגלית.

    אפשר למצוא את זה בכל ספורט אחר. הספורטאים הגדולים בכל ספורט קבוצתי הם אלה שמשחקים בקבוצות הגדולות. אין כמעט יוצאי דופן בעניין הזה.

  • גיל  On 08/11/2009 at 8:40 am

    היום? מאנינג, בריידי, בריס, פארב? כולם מדורגים גבוה במדד. קח את אהרון רודג'רס. האופנסיב ליין שלו הוא אחד הגרועים בNFL והוא חוטף סאקס על ימין ועל שמאל. הקבוצה שלו בינונית השנה והפלא ופלא הרייטינג שלו הכי גבוה.

    למאנינג יש רסיברים טובים השנה? כולם נפצעו אצלו והוא נותן עונה סטטיסטית מדהימה. לבריידי היום רסיברים טובים כל הקריירה? עד לשנתיים האחרונות היו לו רסיברים גרועים שבגרועים והוא מחזיק ברייטינג הרביעי הכי גבוה בכל הזמנים. רוב המומחים מסכימים שזה מדד אמין ליכולת של הקווטרבק. נכון שכנראה תהיה ירידה במדד בין קבוצות שונות אבל קח לדוגמא את ג'יי קאטלר. הוא עבר לקבוצה חדשה השנה, יש לו רסיברים די גרועים והרייטינג שלו ירד רק במשהו כמו 5 נקודות שזה די זניח.

    אני דווקא חושב שדווקא לבדוק קווטרבקים יותר נכון. ריצה או קפיצה הם חסרי משמעות כשלעצמם כי ההקשר הוא החשוב. לא מספיק שיש יכולת אתלטית טהורה, אלא גם חשובה היישום שלה וקבלת ההחלטות. אם נסתכל על פוטבול, מודדים למשל כמה מהר רצים הראנינג בק אבל אין בזה ובין יכולת הריצה על המגרש הרבה קשר.

    לגבי המתאם, אני לא יודע מה זה גבולי, גבולי למה בדיוק? המספר עצמו חסר משמעות אם אין הקשר. גם מתאמים מאוד נמוכים יכולים להיות משמעותיים מבחינה אבולוציונית ובכל מקרה זה סוג המתאמים שמקבלים בהרבה מאוד מחקרים במדעי החברה. מה לעשות שיש הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על התנהגות בני אדם?

  • גיל  On 08/11/2009 at 8:43 am

    הכל תלוי בהקשר. אין ספק שחוזק פיסי לבדו עזרו לך לשרוד וגם מן הסתם תרמו למשיכה של אותם לוחמים. אל תשכח שבסופו של דבר יופי חיצוני הוא רק גורם אחד מיני רבים במשיכה של גברים. בכל מקרה, פה מדברים על יכולת אתלטית ולא מראה אתלטי לבדו.

  • ליאור  On 08/11/2009 at 8:52 am

    טוב, גיל. אין לי מושג מי הקווטרבק הכי טוב. אפשר לשבת בבר הפינתי ולהתווכח על זה במשך שעות, והדיעה של כל השיכורים שם תהיה בערך בעלת אותו משקל. לעומת זאת, אני כן יודע מי הרץ הכי מהיר, וגם מי במקום השני.

    כל הנושא של קבלת החלטות זו הרחבה לא ברורה של הנושא. אם המטרה היא לבדוק קשר בין יופי ליכולת אתלטית, אז למה לבדוק באותה נשימה גם קבלת החלטות? אם רוצים לבדוק קשר לאתלטיות אז צריך לבדוק את זה עם אתלטיות, ואם רוצים לבדוק את הקשר לקבלת החלטות אז לבדוק עם קבלת החלטות. למה לבדוק את שניהם ביחד? ממתי עושים מחקר בצורה כזאת?

  • גיל  On 08/11/2009 at 9:07 am

    זה שצריך לבחור עמדות או ענפי ספורט שקל לבחון מבחינה אובייקטיבית בלי קשר למה שמנסים לבדוק. נכון שאיכות של קווטרבקים היא לא חד משמעית כמו ריצה אבל אני חושב שכן יש הסכמות די רחבות מי טוב ומי פחות טוב וזה מה שחשוב. אם מישהו מדורג ראשון או רביעי זה די זניח, לעומת מי שמדורג 30 נניח ועל זה לדעתי קל להסכים.

    כשדיברתי על אתלטיות השוויתי את זה לצייד, משהו שמאפיין את החיים בחברות ציידים לקטים. אני חושב שבמידה רבה סוג ההחלטות של צייד דומות לאלו של קווטרבק אבל זו כבר הרחבה שלי.

  • גליה  On 08/11/2009 at 11:38 am

    למחוק את הבעת הגועל מהפנים שלי. להגיד על הרשימה הזו שהיא סקסיסטית זה נראה לי מחמאה. כולם פה מתפלספים על איכויות הקוורטרבק ומתעלמים מאלפי שנות אבולוציה ותרבות וכמה מהפכות בדרך שהביאו אותנו קצת יותר רחוק (כך אני מקווה) מעידן המלקטות והציידים.
    אתה באמת מאמין שמה שמניע אותי כאישה הוא למצוא את הגבר הדומיננטי, החזק והשרירי שיעשה לי כמה שיותר ילדים וכמה שיותר מהר?
    ואתה באמת מאמין שמראה אתלטי מזמן יותר אורגזמות? מה לעזאזל הקשר??
    מאיפה אתה מביא את הקביעות הנחרצות האלה?

  • חמיס  On 08/11/2009 at 12:55 pm

    את באמת מאמינה שהדומיננטיות, השריריות והחוזק של הגבר, וההשלכה של אלה על היכולת שלו לתמוך בך בגידול הילדים, שכל אלה לא משפיעים על ההחלטות שלך בבחירת בן זוג?

    אף אחד לא טוען שאלו הגורמים היחידים, אבל לחשוב שהם נעלמו מתהליך קבלת ההחלטות רק כי דוסטוייבסקי כתב את החטא ועונשו, או כי יש לימודי מגדר באוניברסיטה, זה שגוי בעיני.

  • גליה  On 08/11/2009 at 1:12 pm

    לחמיס,
    יפה שאתה טוען שאלו אינם הגורמים היחידים המשפיעים עלינו – אך זו לא הטענה העולה מן הרשומה הזו. או למעשה מכל רשומה של כותבה (מאלא שראיתי(. וזה מה שמרגיז אותי.
    אם הדברים הללו אכן משפיעים עלי-ואני לא מתיימרת לומר שהם אינם משפיעים, הסיבה אינה שלגברים אתלטים יש סיכוי טוב יותר לעשות לי הרבה ילדים, אלא כי החברה האדירה את הדימוי הגברי הספציפי הזה בדיוק כפי שהאדירה את המיתוס הנשי היפה והשברירי. ואני, כמו רבים אחרים, איני פטורה מעולה של שטיפת המוח הזו.
    במילים אחרות, במקום שגיל חושב על ביולוגיה, אני חושבת על חיברות. במקום שהוא מתאר מצב קיים כביכול וללא ביקורת, אני רואה מצב שהחברה יצרה והחברה יכולה וצריכה לשנות.

  • חמיס  On 08/11/2009 at 1:54 pm

    אני מסכים שהחיברות משפיע, ומשפיע הרבה. אני חושב, עם זאת, שהחיברות, במקרים רבים, הולך עם הביולוגיה והאבולוציה, ולא נגדן.

    במילים אחרות, נראה לי הגיוני וסביר שהחיברות יחזק את המניעים ההשרדותיים. לדעתי, זה גם תקף במקרה הספציפי כאן.

  • אדם  On 08/11/2009 at 3:40 pm

    גליה, זה לא המקום.

    גיל – לטובת ענייניות הדיונים בבלוג, הייתי מציע:
    א. להרים פוסט או עמוד כללי מאוד שמטרתו לרכז את הדיונים שקשורים לביקורת כללית על פסיכולוגיה אבולוציונית ופמיניזם.
    ב. להוסיף הערה לפני כפתור התגובות בכל שאר הפוסטים שמפנה לשם את כל מי שמעוניין להגיב בנושאים הללו ולא לעניין הפוסט הספציפי (בדומה להערה המופיעה אצל יואב קרני עם כללי התגובות).

    מה דעתך?

    פשוט מתסכל שעמט כל דיון מעניין נקטע באיזה שלב עם כל ההערות האלה.

  • גילה אחרת  On 08/11/2009 at 4:38 pm

    אדם, זה דווקא כן המקום.

    גם אם אתה אומר שלא. מי שמך?

  • גיל  On 08/11/2009 at 5:24 pm

    תרבות דיון ומבטא חוסר הבנה מינימלי של הפסיכולוגיה האבולוציונית בכלל והפוסט הזה בפרט. אני חושב שהדברים שנאמרים פה מעידים בצורה בולטת על מי שכותב אותם. בעבר התייחסתי בהרחבה לביקורות ואתם יכולים לקרוא בעצמכם:

    http://www.notes.co.il/greengross/29768.asp

    http://www.notes.co.il/greengross/58611.asp

  • איתמר  On 08/11/2009 at 7:10 pm

    כל הפוסטים של גיל אומרים אותו הדבר- הסיבות להימשכות הן אבוליציוניות; וגם להיפך, אם יש תכונה אבולציונית חשובה, היא גורם משיכה.
    בכל מקרה, זה לא מדע, זו טאוטולוגיה. ככזו, היא נשענת על הנחות היסוד. הנחות היסוד הם גם המסקנות (שכבר פורטו). זה מיותר לטעון שהגישה מוטה, כי ברור שהגישה מוטה. הגישה כולה אלא אך מוטה.

  • גיל  On 09/11/2009 at 12:01 am

    פסיכולוגיה אבולוציונית נשענת על הנחות יסוד! איזו תגלית דרמטית. אני מבין שזה בבניגוד לשאר ענפי המדע שאין להם שום הנחות יסוד וסתם בונים תאוריות באוויר?

    לפחות אם הייתה ביקורת רצינית כמו מצד ליאור שבאמת מתייחסת למאמר ולפוסט. אבל לומר כל כך הרבה שטויות שרק מדגישים חוסר הבנה מינימלי ולמעשה מחזקים את כל מה שאני כותב, לא חבל?

  • שכ"ג  On 09/11/2009 at 11:12 am

    ראשית, אני נוטה להסכים עם הביקורת של ליאור. מדד הרכזים תמוה בעיני מאז ומתמיד בדיוק בגלל הסיבות עליהן הוא הצביע, וממך, גיל, לא ציפיתי לשמוע תושבה בנוסח "זה המדד המקובל". כפי שודאי ידוע לך, גם תופעת היד החמה מקובלת על פרשני הספורט והמאמנים למרות מחקרים שהפריכו את קיומה. גם ההחלטה ללכת על נקודת בונוס אחת ולא שתיים במצבים שנקודה אחת מובילה להארכה היא החלטה שהוכחה כשגויה סטטיסטית, ובכל זאת המאמנים בוחרים בה פעם אחר פעם.

    את מדד הרכזים ניתן היה לשפר אם מישהו באמת היה רוצה ליצור מדד טוב, באמצעות הוספת כמה פרמטרים מדידים כמו זמן עד המסירה, כמה לחץ הופעל על הרכז בזמן המסירה וכדומה. אני חושב שלא עושים את זה בדיוק בגלל זה: לא רוצים ליצור מדד טוב. רוצים כוכבים, ומדד טוב היה מראה שהההבדלים בין רכזים שונים פחות משמעותיים ממה שמקובל לחשוב. אם יש לך קו התקפה טוב, חלק מהקרדיט שייך לו, אבל אף אחד לא רוצה לחלוק את התהילה של מנינג ובריידי עם מפלצות ששוקלות 150 ק"ג ונראות כמו שרק ביום רע.

    נקודה אחת קטנה שאולי כן עוזרת לקייס שלך: ייתכן שרכז נעים פנים מצליח לעורר אצל קו ההתקפה שלו יותר נאמנות ונכונות לתת את אותו קמצוץ של מאמץ יתר שהוא ההבדל בין כשלון להצלחה ברמות האלה. אחרי הכל, כשלון של קו ההתקפה מסתיים הרבה פעמים בחבטות ממש לא נעימות לרכז החשוף שמאחריו. ידוע שאנשים נאים מרויחים יותר, מצליחים יותר בראיונות עבודה ויש להם מעגל חברים רחב יותר מאשר למאותגרים אסתטית. אותו מנגנון העדפות לא מודע יכול להסביר גם את האפקט הזה, אם הוא באמת קיים.

    והערה לשונית קלה: חיטוב עצים? זה הדקדוק שלימדו אותך בחיטוב הביניים?

  • גיל  On 09/11/2009 at 7:31 pm

    העיקר. אין ספק שמדד סטטיסטי בודד לא יכול להיות מושלם. אבל תסתכל על הדירוג השנה וגם על הדירוג של כל הזמנים ותגיד לי שזה לא תואם את רשימת הקווטרבקים הכי טובים. מי נחשב עד עכשיו לקווטרבקים הכי טובים השנה? מאנינג, בריס, פארב, בריידי, ביג בן, שאוב – כולם בטופ 10. ומי הכי גרועים? ראסל, אנדרסון, דלהום – כולם ב5 הנמוכה. אז אפשר להתווכח עם מאנינג הוא ראשון, שני או שלישי אבל מבחינת החישוב הסטטיסטי זה ממש זניח.

    אתה רציני שאתה חושב שהאיכויות של מאנינג ובריידי נובעות מקו ההגנה שלהם בעיקר? מספיק לראות מה עשה קאסל שנה שעברה או אם הולכים אחורה לעונה שבריידי פתח אחרי שבלדסו נפצע. כולם אמרו שבריידי יהיה גרוע ושבלדסו לא משחרר את הכדור מספיק מהר או שקו ההתקפה שלו לא מספיק טוב, והנה עם אותו קו בריידי הגיע לסופרבול. וכמה דיברו השנה שמאנינג יהיה חלש יחסית כי האריסון פרש ואז גם גונזאלס נפצע לו, ואם שני רסיברים, אחד רוקי, הוא נותן עונה סטטיסטית מדהימה.

    אין שום ספק שיש קשר בין יופי חיצוני להצלחה, בעיקר אצל נשים, אבל הרבה פחות אצל גברים. אני בספק עד כמה זה משפיע בספורט, אבל בכל מקרה תחשוב שבNFL יש קיצוץ תחום מאוד רציני. הגיעו אליו רק קווטרבקים שעברו תיכון, מכללות ושרדו את הדראפט ומחנות האימונים. אם היו לוקחים מדגם של קווטרבקים מכל הרמות ביחד ומוצאים מדד משוקלל (משהו שיהיה מסובך לעשותו) לדעתי המתאמים היו גבוהים אפילו יותר.

    אגב, זה לא רכז אלא קווטרבק.

    חיטוב עצים היה חצי בדיחה. כנראה לא ממש הובנה, לא נורא.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 09/11/2009 at 10:59 pm

    המתאם כפי שענית לליאור הוא סביר לחלוטין וגם אני חושב שהיה פה קיצוץ תחום רציני שבלעדיו הוא היה אף גבוה יותר. לגבי הטענה הרצינית של ליאור כי יש להפריד בין מדידת אתלטיות ומדידה של קבלת החלטות, כאחד שעוסק בחקר קבלת החלטות אני לא מסכים. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג בתנאי מעבדה מצב אותנטי של קבלת החלטות מהסוג שמתואר במאמר. אין מה לעשות. תמיד יהיה מחיר למחקר שמנסה להיות אקולוגי יותר. המחיר שווה אם אנחנו מתענינים במה שקורה בעולם האמיתי ולא במעבדה. מעבר לזה אני חושב שזו חכמה לא קטנה שלאחר מעשה לבוא ולצעוק איזו מן שטות זו. הרי אף אחד מהמתנגדים לא היה מעלה על דעתו מראש כי ימצא מתאם כזה שכלל אינו טריוויאלי. בקיצור אני חושב שזה מאוד מעניין ואפילו יתכן שזה נכון. תחושת הבטן שלי היא שהדירוג של איכות השחקנים הוא זה שמושפע מיופיים. יתכן שמאמן או בעלים של קבוצה יעדיף לרכז יותר פעילות סביבם למשל לצרכי פרסומת.

  • גיל  On 10/11/2009 at 12:27 am

    קווטרבקים הם אמנם הפנים של הקבוצה אבל רק מעטים באמת זוכים לפרסומות כמו בכדורסל למשל. מאנינג הוא חריג והוא לא נחשב להכי יפה בלשון המעטה.

  • איתן  On 22/11/2009 at 6:24 pm

    "נשים המקיימות יחסי מין עם גברים בעלי מראה אתלטי חוות אורגזמות רבות יותר"

    אני לעולם לא אקיים יחסי מין יותר.
    הרסת לי את החיים הרסת …. ):

  • משה  On 03/12/2009 at 5:05 pm

    מזמן לא נכנסתי לאתרך.. וכעת אני משלים הכל בשקיקה..
    תודה רבה, המשך לכתוב כ"כ טוב ואם מותר לבקש – אז גם תכתוב יותר

  • גיל  On 03/12/2009 at 7:40 pm

    אני משתדל לכתוב כמה שאני יכול ובהחלט מעוניין לכתוב כמה שיותר.

  • רקדנית  On 29/01/2010 at 7:16 am

    היא הניסוח הפסיכו-אבולוציוני שעדיין בחיתוליו, כמו המחקר עצמו.
    ואולי כי אין בו מקום של קישור לחיי המציאות ולאבולוציה של התבונה.
    הרי האבולוציה שגרמה לנו לאינטיליגנציה מפותחת יחסית, גם מונעת מאיתנו לראות במה שהיה נחשב פעם ליתרון, את היתרונות להיום.

    קשה לי להאמין שאתם לא יודעים כי מעשית גליה צודקת.

    ואני בכלל חשבתי שנשים נרתעות ממגודלים, בעלי תווים מגושמים ואובר-טסטוסטרון שמצביע לכאורה על איזו נטיה חייתית לעבר ולמעשה לעשות כמה שיותר ילדים.
    בעולמנו,שמעריך תבונה ורגישות, אחד כזה יגעיל ולא יחשב אטרקטיבי כלל.
    ואולי הסיבות האבולוציוניות שיסבירו זאת הן הפחד ממראה שמסמל מישהו שיכול להשמיד אנשים, לגרום למלחמות או להזיק לילדים בשבט (למשל)

    זכור לי שהיה פעם מחקר שדווקא הראה כי נשים מעדיפות מאזן טסטוסטרוני שאינו גברי מדי ואינו נשי מדי.
    אם אני לא טועה.

    מבחינתי, גבר עם תכונות נשיות, באינטונציות, באינטיליגנציה רגשית ובתווים עדינים (אך עדיין"גבריים)
    נחשב למשהו "עדיף", אבל זו החוויה האישית.

    וברור שהדבר האחרון שארצה בגבר זה כמו שגליה אמרה "שיעבר אותי כמה שיותר", אלא להיפך, ארצה אחד שלא רוצה ילדים כלל.

    תבונה אבולוציונית גוברת על "ברירה זוויגית" או איך שקוראים לזה)

    חבל שמבטלים את מה שגליה אומרת, למרות שגם לטענה שלה בטוח יש הסבר אבולוציוני, בדיוק כמו לטענות שלכם.

    אולי במקום לכתוב רק על תכונות X
    שמייצגות נניח את הטיפוס שאישה תעדיף, אפשר לכתוב שהן התכונות שהיא תעדיף לצורך Y בלבד.
    ורק בסיטואציה Z
    :/

Trackbacks

  • […] פירסמתי לא מזמן פוסט בנוגע למחקר שמראה ששחקני פוטבול טובים יותר הם גם יפים יותר. למעשה, היה מחקר מוקדם יותר שבדק את אותו הנושא עם שחקני כדורגל והוקי. המחקר יוצא מנקודת הנחה אבולוציונית שאתלטיות היא אינדיקציה טובה לבריאות טובה ופוריות או הכשירות הכוללת של האדם. אפשר לשפר במידה מסוימת את רמת האתלטיות של כל אחד, אבל חלק ניכר ממנה הוא תורשתי והיתרונות ההשרדותיים של אתלטיות ברורים למדי (צייד טוב יותר, הגנה על אנשים קרובים והסביבה הקרובה וכו’). אין להתפלא אם כך שאתלטיות גברית נחשבת לאחת התכונות המושכות ביותר בבן זוג פוטנציאלי. היתרון הוא מיידי לאישה אבל גם לילדים העתידיים שירשו את התכונות האתלטיות מהאב. […]

%d בלוגרים אהבו את זה: