הקשר בין אינטליגנציה לאיכות הזרע

אחת מהטענות המרכזיות שיש לנשים כנגד גברים היא שהם הרבה פעמים אינם חושבים עם המוח אלא עם חלק אחר של הגוף שמוצנע היטב בין רגליהם. מסתבר שאולי הטרוניה הזו אינה כה מופרכת, ובעיקר אינה מהווה עלבון גדול. מחקר שהתפרסם בכתב העת Intelligemce מראה שיש כנראה דברים בגו.

הנושא של אינטליגנציה אנושית הוא נושא מרתק, וכתבתי עליו פעמים רבות בעבר (פה, כאן, וכאן, וגם שם). מקובל לחשוב שלפחות חלק מהאינטגלינציה האנושית עוברת בתורשה, וילדים להורים חכמים ייטו להיות כאלו מסיבות ביולוגיות ולא רק סביבתיות. ידוע שאינטליגנציה כללית נמצאת במתאם חיובי עם בריאות כללית, למשל עם תפקודי הלב וכלי הדם וגם קשורה לאריכות ימים. הדיעה הרווחת עד לאחרונה הייתה שהקשר הזה פעול בכיוון סיבתי אחד, ונובע מסגנון חיים בריא יותר שאנשים אינטליגנטיים בוחרים לחיות. אבל האם יתכן שהקשר פועל גם בכיוון ההפוך? כלומר, האם אפשרי שאינטליגנציה של אנשים מהווה אינדיקציה לבריאות שלהם, ולכן מהווה גורם משיכה מיני? על פי הגישה הזו, אינטליגנציה נבררה בברירה מינית ומהווה גורם חשוב בבחירת בני זוג. אנשים אינטליגנטיים משתמשים באינטליגנציה שלהם כדי לסמן את עצמם כבריאים יותר, ובכך הם הופכים עצמם נחשקים יותר. הזדווגות עם אנשים כאלו תוביל לפיכך לילדים בריאים יותר, כאלו שיש סיכוי טוב יותר שהגנים שלהם ישרדו גם בדורות הבאים, מה שמוביל ליתרון אבולוציוני. המחקר הנוכחי נועד לבדוק את הקשר בין אינטליגנציה לגורמים שמשפיעים בצורה ישירה על הכשירות הכוללת של הפרט, וזאת על ידי בחינה של איכות הזרע. אם אינטליגנציה כללית נמצאה תחת ברירה טבעית, אז סביר שלאנשים אינטליגנטיים יהיה יתרון רבייתי, ומה יותר ברור מאיכות הזרע כדי לסמן יתרון כזה?

על מנת לבדוק את הטענה הזו, המחקר בדק נתונים על 425 אמריקאים, ותיקי מלחמה מוייטנאם, שכחלק ממחקר רפואי כללי על לוחמים לשעבר נתנו דגימות זרע לפני קרוב ל-25 שנה. טווח הגילאים שלהם באותו הזמן היה בין 31-44 שנים. בנוסף, היה קיים מידע לגבי האינטליגנציה שלהם משרשרת מבחני אינטליגניציה שהם עברו בזמן הגיוס, כשהיו בני 18 לערך, כולל מבחן ווקסלר הידוע. החוקרים לקחו בחשבון משתנים שונים שידוע שיכולים להשפיע על הבריאות, כבקרה לקשר האפשרי בין איכות הזרע לאינטליגנציה. בין המשתנים הללו נכללים הגיל בזמן הבדיקה, זמן מאז השפיכה האחרונה, BMI (מדד המשקלל את המשקל ביחס לגובה), כמות צריכת אלכוהול, עישון אורך השירות בוויטנאם ועוד.

תוצאות המחקר הראו בבירור שיש קשר בין אינטליגנציה לכל אחד משלושת המדדים המרכזיים של איכות הזרע: מוביליות, ריכוז וכמות הזרע. הקשר הזה התקיים גם אחרי שכל המשתנים המתערבים הפוטנציאלים היו בפיקוח סטטיסטי. הקשר שהתגלה אמנם היה קטן יחסית, אבל מובהק סטטיסטית. גם קשרים חלשים לכאורה יכולים להיות בעלי השפעה מרחיקת לכת על האבולוציה שלנו אם לוקחים בחשבון שהזמן שעומד לרשות שינויים כאלו ארוך מאוד.

מסקנות אפשריות מהמחקר היא שההשפעה על איכות הזרע נובעת מכמות המוטאציות שכל אחד נושא. מכיוון שבני אדם נוטים להיות יצורים מונוגומיים ברובם, הבדלים בכמות המוטאציות בין אנשים ייטו להיות מוגברים. זה דומה להבדלים שמוצאים בין אנשים בסימטריה בפנים. אנשים עם סימטריה גבוהה שנחשבים אטרקטיביים יותר הם בעלי מוטאציות הרסניות מעטות יותר שלא פוגמות בהתפתחות שלהם. יש גם קשר חזק בין מוטאציות בכרומוזי המין למוח. מוטאציה בכרומוזום X קשורים למשל לפיגור שכלי במקרים רבים.

המחקר הנוכחי הוא נדבך נוסף בשורה של מחקרים מהשנים האחרונות שמראים שלאינטליגנציה היה כנראה חלק חשוב בברירה המינית של בני אדם, ואנשים אינטליגנטיים נהנים מהצלחה רבייתית גדולה יותר. המסקנה מהמחקר אינה כנראה שגירוי המוח בניסיון לפתח את אינטליגנציה (למשל על ידי משחקי חשיבה) יגרום לשיפור איכות הזרע. מקור הקשר בין אינטליגנציה לזרע נעוץ כנראה בסביבה ההתפתחותית העוברית של המוח והאשכים ברחם האם, כך שדי קשה לשנות את זה לאחר הלידה.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 05/09/2009 at 4:03 am

    היינו צריכים מחקר כדי לגלות את המידע הזה, אז איך אפשר לטעון שאנשים שלא ערכו את המחקר ורוב הסיכויים שלא מכירים אותו, יודעים שיש קשר בין אינטיליגנציה ובריאות ובוחרים את בני זוגם לפי מידע זה?
    בנוסף, האם ההנחה שאינטיליגנציה עוברת בתורשה, אינה מתקרבת יותר מידי לדרוויניזם חברתי?

  • גיל  On 05/09/2009 at 4:20 am

    מוטבעות בנו בצורה כזו שאנחנו לא מודעים אליהם. כשאתה רואה מישהי יפה, אתה לא מתחיל לנתח למה בדיוק היא יפה אלא זה פשוט מרגיש לך ככה. בכל מקרה, הרבה אנשים מחשיבים אינטליגנציה כמדד חשוב בבחירת בן או בת זוג. זה נראה מאוד הגיוני מסיבות שונות, רובן חברתיות, אבל כנראה שיש לזה גם סיבות ביולוגיות עמוקות יותר.

    לא ממש הבנתי מה הקשר לדרוויניזם חברתי? נראה לי שאתה נופל פה לכשל הנטורליסטי.

  • חכם  On 05/09/2009 at 7:50 am

    למה אם כך יש כל כך הרבה אידיוטים?

  • תמר  On 05/09/2009 at 7:51 am

    מצד אחד אתה כותב על החלק הגדול של התורשה באינטליגנציית האדם, ומצד שני אתה מסכם ב"מקור הקשר בין אינטליגנציה לזרע נעוץ כנראה בסביבה ההתפתחותית העוברית של המוח והאשכים ברחם האם".
    האם ההתפתחות העוברית ברחם נחשבת בעיניך כתוצר תורשתי או סביבתי?
    מצד אחד, אפשר לומר שמבנה הרחם הינו אולי תורשתי, אבל מה לגבי תזונת האם, עישון/חוסר עישון, פעילות גופנית כו'? אלו הם גורמים סביבתיים שמשפיעים בצורה קיצונית על התנאים ברחם ואולי אלו הם בעיקרם שמשרים מוטציות שמשפיעות על האינטליגנציה?
    מה שרציתי לומר, הוא שמהיבט זה, אין הרבה יתרון לבחירת בני-זוג אינטליגנטים יותר.
    נדמה לי שטיעון חזק יותר אפשר לטעון לגבי הקשר בין אינטליגנציה למסוגלות הורית, מה דעתך?

  • גיל  On 05/09/2009 at 8:17 am

    תשובה, בטח לא מהמחקר הזה שבו אין שום נתונים לגבי האמהות. העניין עם הסביבה ברחם הוא רק השערה, ובעוד זה בהחלט יכול להיות גנטי, אפשרי שזה קשור לגורמים סביבתיים. מחקרים מראים למשל שככל שנולדים יותר בנים, כך הסיכויים שהבן יהיה הומוסקסואל גדלים בגלל כנראה כמויות קטנות של טסטוטסרון ברחם.

    אין ספק שעל פניו, בן זוג אינטליגנטי יכול להיות הורה טוב יותר מהרבה בחינות. לא קשה לחשוב בסביבה של ציידים לקטים איך אינטליגנציה גבוהה מאפשר השרדות גבוהה יותר, וכנראה גם אפשרות לספק משאבים חומריים. בסביבה המודרנית, אנשים אינטליגנטיים לרוב יהיו בעלי הכנסה גבוהה יותר אבל אני לא בטוח שהם יהיו הורים טובים יותר. איך מודדים דבר כזה?

  • אמיר  On 05/09/2009 at 8:18 am

    בשנים האחרונות איכות הזרע הולכת ומתדרדרת. זה קשור כנראה להשפעות הקרינה ולתזונה המתועשת והמעובדת.
    http://www.haaretz.com/hasite/spages/1084655.html
    מעניין אם הירידה אצל האינטיליגנטים היא פחות דרסטית…

  • גיל  On 05/09/2009 at 8:29 am

    יש ירידה כללית באיכות הזרע ואולי בדרך מוזרה זו תהיה דרך לווסת את התפוצצות האוכלוסין בעולם.

  • עידית פארן  On 05/09/2009 at 8:30 am

    אבל, אם לפשט את זה לצורת החשיבה שלי
    שהיא מאוד אינטואיטיבית ולא נשענת על מדע בכלל
    אז הרבה פעמים אנשים שנראים טוב מסתירים בגוף איזו מחלה, ולהיפך, אנשים שנראים , או משדרים מראה לא מלבב (אני לא מתכוונת ליופי בשני המקרים כי אם לאיזושהי חיצוניות כללית)
    הם בריאים לחלוטין.

    והדבר השני, זאת שאלה
    מה זה אומר, כל מה שכתבת למעלה
    לגבי ילדים מאומצים?
    האינטיליגנציה שלהם
    היא גנטית?
    רגשית?
    איך "מחשבים " דברים כאלה, עד כמה שניתן

    ומעבר לזה, מה המשקל שיש בעצם לעובדה (השערה) שאנחנו בוחרים מראש את הבן זוג, בעצם לא מאהבה כי אם למטרת רביה איכותית, או איך שלא מכנים את התופעה הזאת?

  • גיל  On 05/09/2009 at 8:38 am

    כשמדברים על תופעה מבודדת כמו אינטליגנציה אז מניחים ששאר הדבר קבועים. כלומר, בודקים את ההשפעה היחסית של אינטליגנציה בלי קשר לדברים אחרים. אם נכנסים שיקולים אחרים אז הם בוודאי יכולים להיות חשובים יותר מאינטליגנציה כמו שציינת.

    לגבי ילדים מאומצים, חלק ניכר מהאינטליגנציה מורש מההורים הביולוגיים שלהם ולהורים מאמצים אין הרבה מה לעשות עם זה. אפשר לחשב את ההשפעות היחסיות של ילדים על ידי השוואה של סוגים שונים של משפחות. למשל, יש משפחות שיש להם גם ילדים ביולוגים וגם מאומצים ואפשר לראות עד כמה הילדים דומים להורים. אם הילדים הביולוגים דומים להורים יותר מהמאומצים, אפשר להסיק שזה כך בגלל הגנים המשותפים, בהנחה שכל הילדים גודלו בצורה דומה.

    הדברים שכתבתי אינם סותרים את העובדה שאנחנו יכולים לבחור בני זוג מאהבה. הדברים הללו לא נעשים במודע וממה שקורה זה שהאבולוציה גרמה לכך שזה יראה לנו טבעי, ובעיקר ירגיש טוב. מדענים מוציאים את כל הכיף כשהם מנתחים רגשות בצורה שכלתנית 🙂

  • עידית פארן  On 05/09/2009 at 8:47 am

    בענין גנטיקה של רביה ואהבה יש לי כבר תיאוריה חזקה מכל מדע

    מה שמטריד אותי יותר זה באמת הענין עם ילדים מאומצים
    אבל, האמת ש-וואו, זה כל כך קשה לאמוד אינטילגנציה
    כי היא מתבטאת בכל כך הרבה שדות של החיים, שבעצם זה לא ממש משנה
    (נו, אני אמשיך לחלום, אני מוצאת שזה מאוד אינטיליגנטי…תודה שוב)

  • תמר  On 05/09/2009 at 12:23 pm

    בהמשך למה שכתבה עידית –
    מציאת קשר בין אינטליגנציה של ילדים מאומצים והוריהם הביולוגיים עדיין לא מאפשרת להסיק שאינטליגנציה היא גנטית (בהנחה שההתפתחות העוברית היא סביבתית בעיקרה).
    אבל, אם יש נתונים מאמהות פונדקאיות להן יש ילדים בעלי מטען גנטי שלהן וגם לא שלהן – אולי ניתן בעזרת הנתונים האלו לבדוק טוב יותר את ההשערה הזו.

  • שחר  On 05/09/2009 at 1:57 pm

    האם אפשר בעצם להסיק שאינטליגנציה היא עוד מדד לבריאות תקינה?

  • אבי  On 05/09/2009 at 5:14 pm

    עדיין לא השתכנעתי, האם אתה מניח שהתת-מודע הוא מדען שיודע את כל המחקרים העדכניים (בלי אפילו לבדוק את אמיתותן)? זה מזכיר את ההנחה של הכלכלנים הניאו-ליברלים שטוענים שאדם פועל וקונה בהתאם לעיקרון תועלתני, ואז מתחילים לחשב חישובים מתימטיים מסובכים כדי לבדוק כיצד אנשים יפעלו ויצרכו ובכך מניחים שהתת-מודע הוא מתימטאי מחונן שמבצע חישובי תועלת ללא הרף, וזאת אפילו אצל אנשים שבמצב מודע הם מתימטקאים גרועים.

  • גיל  On 05/09/2009 at 5:57 pm

    יש הרבה מחקרים שמראים שאינטליגנציה מועברת בתורשה, לפחות באופן חלקי. מחקרים על תאומים זהים שהופרדו בלידה שהושוו לתאומים שלא הופרדולמשל מראים את זה בבירור. בספר פריקונומיקס הוא מדבר בין השאר על הנושא.

  • גיל  On 05/09/2009 at 5:58 pm

    והדגש הוא על המילה עוד. הוא כמובן לא המדד היחיד.

  • גיל  On 05/09/2009 at 6:05 pm

    אומר תת מודע, אבל בוא נשאל אותך אחרת. כשאנשים מקיימים יחסי מין האם הם חושבים על המשכיות המין שלהם? סביר להניח שלא. כשאתה הולך לקנות אוכל האם אתה חושב שזה בשביל ההשרדות שלך? גם סביר שלא. רוב ההתנהגויות שלנו פשוט שם (מה שנקרא IS) בלי שנחשוב עליהן יותר מדי. זה בדיוק ההבדל בין גורמים מקורבים לאולטימטיביים שהרחבתי עליו פה:

    http://www.notes.co.il/greengross/29466.asp

    אני לא יודע על איזו כלכלנים ניאו ליברליים אתה מדבר, אבל בהחלט מחקרים מראים שאנשים עושים שיקולים תועלתניים בהחלטות שונות, רק שהם לא ממקסמים תפוקות כלכליות אלא כאלו שעזרו להם כנראה במהלך האבולוציה.

  • מוטי סגרון  On 05/09/2009 at 6:45 pm

    can the above-referenced article be found on the web? i'd like to read it. thanks.

  • גיל  On 05/09/2009 at 6:55 pm

    אתה אמור להגיע אליו, הוא חופשי. אם אתה עדיין מתקשה, שלח לי אימייל ואני אשלח לך אותו.

  • אבי  On 05/09/2009 at 6:55 pm

    אדם מקיים יחסי מין בגלל הנאה, או בשלב מאוחר יותר בחיים שלו באופן מודע בשביל להביא ילדים לעולם. זהו מידע ידוע וברור לכל שכדי להביא ילדים יש צורך לקיים יחסי מין, או שבלי אוכל אי אפשר לשרוד.
    אתה טוען שכל אדם יודע באופן בלתי מודע את כל המחקרים והמסקנות של מה יביא לו סיכויי הישרדות גבוהים יותר ובכל רגע הוא גם יודע כיצד המצב האבולוציוני השתנה ויודע לחשב ללא טעויות כיצד עליו להשתנות ומה עליו לחפש ולעשות כרגע בהתאם להשתנות המצב.
    למהאני אומר שהוא אמור לדעת זאת בתת המודע שלו? משום שאם תשאל אותו במודע רוב האנשים לא ידעו לעננות לך על כך. כך לדוגמה, רוב האנשים יגידו לך שאין קשר ברור ומובהק בין אינטיליגנציה לבריאות. הקשר כל כך לא אינטואיטיבי ומודע שלמדענים יש צורך לערוך מחקרים כדי לבררו. הרי אם הכל היה מודע לא היינו צריכים מחקרים פסיכולוגים אבולוציונים.

  • מורן  On 07/09/2009 at 9:01 pm

    של המחקר, כלומר בדיקה לגבי הנשים ?
    היה צריך לבדוק גם אם קיים מתאם בין אינטלגנציה של נשים לבין פוריותן, לא ?

    (הרי יותר מ-50% ממקרי העקרות בזוגות מקורם באישה)

  • גיל  On 07/09/2009 at 9:57 pm

    אפשרי. הרי המחקר הזה מתבסס על נתונים שנאספו כבר של ותיקי מלחמה שכולם גברים. אני מניח שמחקרים נוספים ירצו באמת להסתכל גם על נשים. כמובן שזה מציב בעיות נוספות בגלל שנושא הפוריות של נשים קשור להרבה דברים שלא בהכרח יש קשר ביניהם. אצל גברים קל יותר עקרונית לבדוק את זה. אגב, שימי לב שלא מדובר בהכרח בחוסר פוריות.

  • יו  On 08/09/2009 at 12:24 am

    למה בנות אוהבות ורוד, אדום וסגול?
    השאלה מטריפה אותנו כבר שנים.

    בתודה

    קורא אדוק

  • גיל  On 08/09/2009 at 5:08 am

    שעדיין לא מצאו לזה תשובה לא? למה אתה חושב שדווקא אני יודע אותה?

  • יו  On 08/09/2009 at 9:07 pm

    אכן חשבתי שתוכל לתת אותה מפני שנראה שהתחום שבו הנך מתעסק יוכל לספק את התשובה. קרא לזה יריה באפלה. פשוט מחפשים תשובות.

  • אלי אבידר-פסיכולוג  On 11/09/2009 at 11:37 am

    בקשר לצבעים אחת ההסברים הסוציולוגים הוא שכחול ותכלת מחוברים לבנים [למשל בתרבות הערבית] כי זהו צבע השמיים ולכן צבע של מזל שאמור להגן על הבנים .בתרבויות שונות על בנות היה פחות חשוב להגן ונבחר הצבע הנגדי ורוד או אדום. בפסיכולוגיה של הצבעים הצבעים החמים אדום ודומיו קשורים לחום וקרבה ולכן משויכים יותר לרגש ונשיות בעוד שכחול אמור [לפי כמה תיאוריות] להיות קשור לרגיעה קור ורציונליות.ולכן יותר "גברי" .אלו כמובן תיאוריות ולא עובדות מוחלטות.

  • ד"ר אורן חסון  On 16/09/2009 at 12:08 am

    היי גיל,
    הרבה זמן לא ביקרתי אצלך בבלוג, אבל הכותרת הזו משכה את תשומת לבי, בעיקר בעקבות מאמר חדש שפירסמתי לא מזמן בנושא פוריות הזרע, עם לואי סטון מאוניברסיטת תל-אביב:
    מתברר שלא מעט מוטציות, הגורמות לאיטיות ומסורבלות של הזרע (ולכן לדרגות שונות של אי פוריות) קשורות למערכת המטבולית. חלקן קשורות למוטציות במיטוכונדריה. יש לזכור שזנב הזרע עטור במעטפת של מיטוכונדריות המספקות לו את האנרגיה, ולכן תפקוד לקוי של מיטוכונדריות פוגע בתנועת הזרע (וגם, שמוטציה כזאת בזכר אינה עוברת הלאה לנקבה – הביצית נושאת את המיטוכונדריות שלה). מוטציות הקשורות למבוליזם, אבל שאינן במיטוכונדריות, יכולות גם הן לפגוע באיכות יצירת הזרע באשכים. בהחלט ייתכן שמוטציות מסוג זה פוגעות גם בפעילות המערכת הנוירוביולוגית של המוח, שגם היא פעילות הדורשת אנרגיה רבה, ומכאן הקשר שבין פוריות לאנרגיה!
    המאמר נמצא כאן:
    Hasson, O. and Stone, L. 2009. Male infertility, female fertility and extrapair copulations. Biological Reviews 84: 225-244.
    אבל הוא זמין רק למי שיש לו קשר לכתבי עת אלקטרוניים, כמו האוניברסיטה.

    ועוד עניין קטן, גיל: האם אפשר לפרסם דרכך שאני מעביר קורס בפסיכולוגיה אבולוציונית, לקהל הרחב ולפסיכולוגים המעוניינים בהשתלמות, דרך מרכז אסיף ומכון מופ"ת, בתל אביב?
    הקישור נמצא כאן:
    http://www.orenhasson.com/courses/publicourses.html

    תודה גיל!

    ואגב כך, אנא כתוב לי (במייל שלי) מה קורה עם הדוקטורט שלך. האם סיימת? מאמרים? אשמח לקבל קישורים אם יש לך.

    אורן

  • גיל  On 16/09/2009 at 12:55 am

    לכל מי שלא יודע, אורן חסון הוא הפסיכולוג האבולוציוני העברי הראשון!

    אורן, אתה יכול לרשום בתגובות מה שתרצה בקשר לקורסים שלך או פעילויות אחרות שאתה שותף להן.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: