כיצד אנשים שופטים כוונות מיניות של בני המין השני?

אסטרטגיות מיניות ובחירת בני זוג תחומי המחקר הפוריים ביותר בפסיכולוגיה אבולוציונית, מחקרים בתחומים הללו הביאו לממצאים הבולטים ביותר ושתרמו תרומה מכרעת להבנה במה מעוניינים גברים ונשים, מתי ואיך הם בדיוק משיגים את זה. תחום יחסית זניח בשדה המחקר העצום הזה הוא ניתוח כוונות של הצד השני. כשאנשים בוחרים בני זוג הם רוצים כמובן למקסם את הסיכויים שלהם אצל בני המין השני. כדי לעשות זאת, הם צריכים לנחש במידה רבה מה הצד השני חושב ומה הוא או היא מעדיפים בבני זוג פוטנציאליים ולנסות לקלוע לטעם הזה. האם גברים ונשים טובים בקריאת מחשבות כזו? האם יש להם הטיות מסוימות שנובעות מהכוחות האבולוציוניים שפועלים על גברים ונשים? כתבתי קצת על הנושא הזה בפוסט שעסק בבגידות מיניות (גברים נוטים להעריך הערכת יתר את מספר הבגידות שנשים בגדו במערכות יחסים בעברן). מחקר חדש מנסה לבחון את הסוגיה המעניינת הזו מזווית קצת אחרת.

תהליך שמבקש להבין דברים מנקודת מבטו של האחר היא חלק ממה שמכונה Theory of mind, משהו שנחשב לייחודי בצורה כמעט בלבדית לבני אדם. יש כמובן יתרון אבולוציוני לפרטים שמצליחים לנחש נכונה את הכוונות והרצונות של הצד השני, במיוחד בהקשר של בחירת בני זוג. במקרים רבים, אנשים מעריכים הערכות יתר או חסר כוונות של בני המין השני, בהתאם למחיר האפשרי של כל טעות. למה הכוונה? לעובדה שלמשל גברים מעריכים הערכת יתר את העניין שנשים מגלות בהם. אין בהערכת היתר הזו נזק רב כי במקרה הגרוע ביותר הם ינסו למשוך את תשומת לב הבחורה והיא לא תהיה מעוניינת בהם. לעומת זאת, המחיר יהיה יקר יותר אם הם יתעלמו מבחורה שכן מתעניינת בהם ולכן עדיפה טעות מהסוג הראשון. דוגמא נוספת היא מצד הנשים. רוב הנשים יעריכו הערכת חסר את מידת הנאמנות של גבר והרצון שלו להשאר ביחסים לטווח ארוך. מכיוון שטעות בהערכה הזו, כלומר לחשוב שגבר ישאר עם מישהי בעוד בפועל הוא יעזוב אותה אחרי זמן קצר, יכולה להוביל למחיר כבד לאותה אישה (הריון וגידול ילד לבד למשל). לכן עדיף לאמץ אסטרטגיה של חשדנות ולגרום לגברים להתאמץ להוכיח שהם אכן מעוניינים בקשר ארוך טווח. הערכות השגויות הללו הם חלק ממה שנקרא תאוריית ניהול טעויות (Error Management Theory).

המחקר הנוכחי יצא לבדוק חלק מההטיות הללו תוך ניסיון לבחון התנהגויות אמיתיות של גברים ונשים. לצורך כך, אספו החוקרים מודעות הכרות של שני המינים, וביקשו גברים ונשים לנסות לפענח מה עומד מאחוריהן. 481 נבדקים (329 נשים ו-152 גברים, גיל ממוצע 23) השתתפו במחקר. בפני המשתתפים הוצגו מודעות הכרות (שהמאפיינים הדמוגרפיים נמחקו מהן) בארבעה אשכולות שונים. האשכול הראשון כלל 3 מודעות של בני המין השני שמהן הם התבקשו לבחור מי לדעתם יהיה הכי אטרקטיבי עבורם לקשר לטווח ארוך (כזה שיכול להוביל לנישואין). האשכול השני כלל 3 מודעות מבני המין השני שמהן הם היו צריכים לבחור מי לדעתם הכי אטרקטיבי לקשר לטווח קצר. האשכול השלישי כלל 3 מודעות של אנשים מאותו המין, שמהם התבקשו הנבדקים לנחש, איזה מבין שלושת המודעות יחשב על ידי בני המין השני כמודעה אטרקטיבית לקשר לטווח ארוך (קשר שיכול להוביל לנישואין). האשכול הרביעי כלל 3 מודעות אחרות מבני אותו המין שבהן היו הנבדקים צריכים לנחש איזו מודעה מבין ה3 תחשב כהכי אטרקטיביות לקשר לטווח קצר על ידי בני המין השני (כל מין קיבל כמובן מודעות שונות). 4 הפרוצדורות הללו חזרו מספר פעמים לגבי כל נבדק.

בכל אשכול, השוו בין סוג הקשר שבני המין הנגדי חושבים שמודעת ההכרות מכוונת אליו, לבין השיפוטים של בני אותו מין. למשל, גברים ששפטו איזו מודעת הכרות מבין ה-3 מכוונת יותר לקשר לטווח קצר, הושוו לנשים שראו אותן 3 מודעות. הבדיקה נעשתה בצורה כזו מכיוון שברוב מודעות ההכרות אי אפשר לדעת בדיוק איזה סוג קשר מחפשים האנשים מכיוון שאין קטגוריה ספציפית של סוג הקשר. כלומר, הבדיקה היא בעצם בלתי ישירה של כוונות הצד השני, והנקודה החשובה היא לראות עד כמה רמזים שונים של קשר לטווח ארוך וקצר "נקראים" בצורה זהה על ידי גברים ונשים.

התוצאות הראו שגברים מעריכים בצורה מדויקת למדי מתי נשים מעוניינות בקשר לטווח ארוך אבל יש להם פחות מושג בהערכה מתי הן מעוניינות בקשרים לטווח קצר. הסיבה לכך כנראה, היא שגברים נוטים לרצות קשרים לטווחים קצרים ולכן שווה להם לטעות לחשוב שנשים מעוניינות בקשרים כאלו גם כשהן לא. מקסימום, הם ידחו על ידי הנשים, משהו שלא יהווה הפסד גדול וגם יחייב מצידם מאמץ מינימלי. לעומת זאת, מכיוון שנשים מעוניינות יותר בקשרים לטווח ארוך, לרוב לא קשה לזהות את הכוונות הללו אצל אישה, אפילו על סמך מודעת הכרות.

אצל הנשים מגלים תופעה הפוכה. נשים יודעות טוב מאוד מתי גברים מעוניינים בקשר לטווח קצר מכיוון שהרבה גברים מעוניינים בכך, ובעיקר כי כניסה לקשרים כאלו יכולה להיות מסוכנת לאותן נשים מבחינה אבולוציונית, אם היא מסתיימת בהריון ובעזיבה של בן הזוג. לעומת זאת הן היו פחות טובות בזיהוי מתי גברים מעוניינים בקשר לטווח ארוך, כי גברים באופן כללי פחות מעוניינים בקשרים כאלו.

הנקודה החשובה בניסוי הזה ועל פי המודל של תאוריית ניהול הטעויות, היא שבמקום שבו לגברים ולנשים יש יותר מה להפסיד, החושים שלהם יהיו מחודדים הרבה יותר. איפה שהם יכולים בעיקר רק להרוויח, ואלו הקשרים שיותר רצויים להם, החושים שלהם נוטים להיות פחות טובים והם אופטימיים מדי ביחס לכוונות הצד השני.

חשוב לזכור שכל ההבדלים הללו הם בממוצעים ואין זה אומר שגברים באופן גורף לא מעוניינים בקשר לטווח ארוך או שנשים אינן מעוניינות בקשרים לטווח קצר. אם תסתכלו בגרף שמופיעה במאמר תוכלו לראות שההבדלים לא כל כך גדולים בסופו של דבר (הניתוחים הסטטיסטיים של המחקר מורכבים למדי ומהווים נושא בפני עצמו).

ממצא מפתיע למדי היה שניגוד לניבוי הצפוי, גברים לא נטו להפריז במיניות שהם ייחסו למודעות הנשים. לעומת זאת הנשים הפריזו מאוד בהערכת המיניות של מודעות הגברים בלי קשר אם היה מדובר בקשר לטווח ארוך או קצר. יתכן שנשים פועלות על פי יוריסטיקה (כלל אצבע) פשוטה שאומרת להן שגברים מעוניינים בעיקר בסקס ולכן צריך להעריך הערכת יתר את הכוונות המיניות שלהם. אסטרטגיה כזו מגינה עליהם מקשרים שאינם מובילים לקשר מחייב לטווח ארוך. העובדה שנשים הרבה יותר מגברים העריכו הערכת יתר את המיניות של המודעות אומרת אולי שספקנות נשית אדפטיבית יותר לנשים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אסתי  On 30/07/2009 at 8:50 am

    אי אפשר שלא להרגיש שכל הפוסט הזה מסתמך על הקונספציה שנשים מעוניינות ב"קשר רציני" ולטווח ארוך עם המין השני בעוד גברים מעוניינים בקשרים מיניים קצרים ובלתי מחייבים.
    קונספציה שמזמן אפשר לזרוק לפח.
    לדעתי.

  • גיל  On 30/07/2009 at 8:56 am

    הם אולי לא גדולים כל כך, אבל הם מאוששים בדי הרבה מחקרים. צריך כמובן להבדיל בין מה שגברים ונשים היו רוצים מבחינה אידיאלית לבין מה שהם בוחרים לעשות בפועל שהוא סוג של פשרה שבאמת מקרבת ביניהם.

  • dugmanegdit  On 30/07/2009 at 11:52 am

    האם נכון לומר שאת הפסיקה "קונספציה שמזמן אפשר לזרוק לפח" את מבססת על סקירת כלל הספרות המחקרית בנושא? ואם לא אז על מה?

  • א.ע  On 30/07/2009 at 1:04 pm

    על ידע אישי

  • גלי  On 30/07/2009 at 2:18 pm

    מנקודת המבט של הפסיכולוג האבולוציוני, אין כל ספק שנשים מעוניות בקשר לטווח ארוך וגברים מעוניינים בקשר לטווח קצר.
    אם מיישמים את הרעיונות הדרוויניסטים על ההתנהגות המינית של האדם, אז המסקנה היא שהגבר רוצה להפרות כמה שיותר נשים כדי שיוולדו לו כמה שיותר צאצאים ואילו האשה רוצה את הביטחון כדי לגדל את הצאצים שלה.
    נגיד שאת פונה לזרם פסיכולוגי אחר, אז המסקנות תהיינה אחרות. אבל זהו מאמר שהכותרת שלו הוא פסיכולוגיה אבולוציונית ולכן המסקנות הן בהתאם.
    נניח שאת נוקטת בגישה הספרותית. שוב גם כאן ישנם הדרוויניסטים הספרותיים שמסבירים את הספר "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין מ-1813 בצורה דרוויניסטית ואת תגיעי לאותן המסקנות בדיוק.
    אליזבט בנט – פקחית וחדת לשון – באה ממשפחה לא מי יודע מה ופוגשת במר דרסלי אריסטוקרט שהיא בתחילה לא חפצה בו.
    אולם בסדרת מפגשים ביניהם דרסלי מופיע באור יותר חיובי, הוא מתערב עם שוטר בשם וויקהאם, בורח עם אחותה הצעירה לידיה, נותן שוחד כדי להתחתן איתה, לא מתחתן איתה, ואז אליזבט ודרסי לאט לאט מתאהבים, עד שבסוף הם מתחתנים, והספר מרמז שהם חיים באושר ובעושר.
    עבורך הספר הוא ספר רומנטי. ההנאה באה מהדמויות של ג'יין אוסטין.
    אולם דרוויניסט יאמר לך מהמלים הראשונות של הספר:
    It is a truth universally acknowledged, that a single man in possession of a good fortune, must be in want of a wife
    ועד לאחרונות:
    Happy for all her maternal feelings was the day on which Mrs. Bennet got rid of her two most deserving daughters
    שהספר הוא זבוב הדרוזופילה שלו! ממש ככה.
    אליזבט ממש מתחרה כדי להשיג את הגבר ממעמד גבוה. וזה קונסיסטנטי עם הרעיון של דרווין שנשים מתחרות כדי להשיג שידוך שיבטיח הצלחה לצאצאים.
    ואילו הגבר מתחרה להתחתן עם האשה הכי אטרקטיבית.
    וזה תואם את הרעיון של דרווין לחיפוש אחר צעירה והכי יפה כסימן לפריון.
    הפגישות און אנד אוף של דרסי ואליזבט מייצגות גם הן הבחנה בין פלירטים וחוסר מחוייבות מול יציבות ובטחון ובריאות טובה.
    ויש תפקיד גם להורים שהם עברו את גיל הפריון כמו מרת בנט, אמה של אליזבט, שקרויה סנילית וטיפשה, וההורים מבחינת הדרוויניסטים הם בעלי אובססיה לחתונה, המשכיות, העברת החומר הגנטי.
    עד כאן על דרוויניסטים ספרותיים מפי גלי וינשטיין.

    • gef  On 04/01/2016 at 10:27 am

      אני לא מוצאת את המאמר המלא

      • גיל  On 04/01/2016 at 10:32 am

        את צודקת, כתב העת שינה את האתר ולכן המאמר לא נמצא בלינק. תחפשי בכתב העת לפי מילות מפתח וסביר שתגיעי אליו. כל המאמרים מכתב העת הזה חופשיים.

  • אסתי  On 30/07/2009 at 2:44 pm

    אכן לא קראתי את כל המחקרים שנכתבו על הנושא בעולם. לא קראתי ולו גם מחקר אחד.
    אני מסתפקת בקטע הזה בידע אישי ובהיכרות עם כמה גברים וכמה נשים וגם ביציאה לחיים.

    מה לעשות, צר עולמי ומתעסק יותר בחומרים אמיתיים בשר ודם ופחות בתיאוריות אקדמיות ומחקריות.

  • רוית  On 30/07/2009 at 3:54 pm

    לא אסתי, את לא טועה כלל. יש מספיק תחומי מחקר שיודעים נכון להיום לבסס את ממצאיהם על יותר מאשר מוצאנו מהקוף. למשל במונחי מחקר התרבות – האבחנה הזו בין מה גברים ונשים רוצים "אידיאלית" ועל מה הם מתפשרים לא קיימת. "על מה הם מתפשרים" הם החיים רחמנא ליצלן… והם מה שיש. את האידיאלים נשאיר לאליזבת' בנט.

  • אורה לב-רון  On 30/07/2009 at 3:55 pm

    בני אדם זהירים יותר נוכח אפשרות להפסד (אפילו 5 שקלים)
    מאשר נוכח הסיכוי להרוויח (שוב 5 שקלים)
    כלומר, אם מישהו צריך להמר על 5 שקלים שיש לו, הוא יהיה הרבה יותר חששן וזהיר ואפשר כשיהמר על 5 שקלים שאין לו עדיין ויוכל לזכות בהם.

  • אורה לב-רון  On 30/07/2009 at 3:59 pm

    בחור אחד שלא היה מוכן לקבל לא, הטיח בי פעם "מה את חושבת, על כל שבע בנות יש בן אחד" ועל זה עניתי לו "ועדיין יש בנות שיש מולן תור של שבעה גברים".
    זה שעשוע נחמד, אבל כנראה הנתונים נכונים: נשים יותר מעוניינות בקשרים ארוכי טווח. נכון גם מה שאסתי אומרת, זה לא בסביבה שלנו, אבל אנחנו מה-זה-לא-מייצגים!

  • יאיר דקל  On 30/07/2009 at 4:14 pm

    לפני הרבה שנים קראתי את ספריו של פרופ' דרייקורס (ילדים: האתגר, נישואין: האתגר, שיוויון: האתגר).
    משפט אחד שכתב דרייקורס מתאים לפוסט הזה:
    גבר רודף אחרי אשה עד שהיא תופסת אותו.
    האם משהו השתנה?

  • גיל  On 30/07/2009 at 8:53 pm

    בין מה שאנשים רוצים לבין מה שהם בוחרים בפועל? זה לא רק תקף לגבי בחירות בני זוג, אלא כמעט לכל אספקט בחיים לא?

  • גיל  On 30/07/2009 at 8:55 pm

    את הספר ילדים: האתגר קראתי בתור ילד אחרי שמצאתי אותו בספרייה של הוריי.

  • רונית  On 31/07/2009 at 5:15 am

    המשפט שצוטטת מאוד מדויק. ויפה.

  • אריאל  On 31/07/2009 at 11:15 am

    אבל הוא מדגיש חלק מהביקורת כלפי הפסיכולוגיה האבולוציונית – הוא לא מגלה לנו שום דבר שלא ידענו קודם. וואלה, גברים רוצים קשרים לטווח קצר ונשים לטווח ארוך, תודה שאמרתם לנו.

  • רוני ה.  On 31/07/2009 at 4:59 pm

    המסקנה שנשים רוצות קשר לטווח ארוך וגברים לטווח קצר אולי נובעת מהמחקר הזה, אבל לא ברור לי איך מגיעים מכאן למסקנה שמדובר בהעדפות גנטיות או אבולוציוניות דווקא. נראה לי שאפשר לתת להתנהגות הזאת (בהנחה שהיא נכונה) כמה וכמה הסברים.

    לדוגמה – האמנם זה הכרחי להניח מבחינה אבולוציונית שלגידול של ילד בלי האב יש מחיר כבד? נראה לי שזה עניין תרבותי בעיקר. לפחות בתיאוריה יתכנו חברות שבהן משפחות מורחבות או אם ומספר גברים יגדלו את הילד ואז האב הביולוגי פחות חשוב. כלומר זה יותר עניין תרבותי מאשר אבולוציוני.

    או הסבר מתחום אחר: האם יכול להיות שההעדפות של קשרים קצרי/ארוכי טווח מתפתחות בחברה שיש בה עדיפות מספרית של זכרים על נקבות (או להיפך) במשך כמה דורות, ואז המין המקופח מבחינה מספרית רוצה להבטיח את עצמו ולכן מחפש קשר לטווח ארוך יותר?

    אני בטוח שאפשר לשלוף באופן זה עוד כמה הנמקות, ונראה לי שקצת מהר מדי ממהרים לפסוק שיש כאן איזה עיקרון אבולוציוני הנובע מהקושי לגדל ילד לבד.

  • גיל  On 31/07/2009 at 5:39 pm

    המחקר הזה לא נועד לבדוק העדפות לטווח קצר וארוך, אלו כבר ידועות. הוא יוצא מנקודת הנחה שגברים מעוניינים בקשרים לטווח קצר ונשים בטווח ארוך ובודק מהן ההשפעות שיש להעדפות הללו על התפיסה שלנו את כוונות הצד השני.

    לרוני, בהחלט ידוע שישנה השקעה דיפרנציאלית בהשקעה הורית, ולמרות זאת, ילד שגדל בלי אב סיכוייו לשרוד היו קטנים ב40%. יש אינספור מחקרים אנתרופולוגיים על הנושא. זה נכון שבחברה המודרנית זה פחות חשוב וילד ישרוד בלעדיו, אבל החיים המודרניים לא מלמדים על האבולוציה שלנו בתחום הזה.

    וודאי שיש השפעות לפרופורציות שונות של גברים ונשים, אבל מה לעשות שבכל חברה כמעט המספרים שווים פחות או יותר? זה אגב נובע גם מלחצים אבולוציוניים שנובעים מתחרות תוך מינית. סטיבן גולד הקדיש לכך פרק שלם בספרו "בוהן הפנדה".

  • noa0912  On 02/08/2009 at 6:32 am

    איפה מצאו מודעות נשים המעוניינות בקשר לטווח קצר??

    סתם סתם…

    באמת מעניין מאוד.. תודה!

  • גיל  On 02/08/2009 at 8:33 am

    חשוב לציין שהם בחרו מודעות באקראי בלי קשר לתוכן שלהן, ואנשים משני המינים היו צריכים לשפוט מה הם אומרים. כלומר, הכוונות של כותבי המודעה לא ידועות ומה שבדקו הם מה אנשים חושבים עליהן שזה קצת שונה.

  • noa0912  On 02/08/2009 at 11:09 am

    לא הבנתי את התגובה… לקחו מודעות והשוו את ניתוחם לתוכנן האמיתי מבחינת קלילות/כבדות הקשר, לא?
    לשם כך חלק מהמודעות היו צריכות להיות של נשים המחפשות קשר לטווח קצר… כך הנחתי…
    אם לא, אז איזה חשיבות יש לשאלה מי מהנשים מעוניינת בקשר קצר טווח?
    כלומר, ברור שאם כל המודעות המוצגות היו של נשים המחפשות קשר ארוך טווח, אז יהיה הרבה יותר בלבול מצד הגברים, והם יאלצו לתת הערכה כלשהיא לשאלה: מי מתאימה לקשר קצר טווח, שלמעשה אף אחת מהן לא מתאימה לכך….
    והפוך לגבי נשים והערכת גברים בקשרים ארוכי טווח…

    עכשיו התבלבלתי באמת… אשמח להבהרה…

  • גיל  On 02/08/2009 at 6:30 pm

    הוספתי בטקסט את הפסקה הבאה:

    "בכל אשכול, השוו בין סוג הקשר שבני המין הנגדי חושבים שמודעת ההכרות מכוונת אליו, לבין השיפוטים של בני אותו מין. למשל, גברים ששפטו איזו מודעת הכרות מבין ה-3 מכוונת יותר לקשר לטווח קצר, הושוו לנשים שראו אותן 3 מודעות. הבדיקה נעשתה בצורה כזו מכיוון שברוב מודעות ההכרות אי אפשר לדעת בדיוק איזה סוג קשר מחפשים האנשים מכיוון שאין קטגוריה ספציפית של סוג הקשר. "

    כלומר, הבדיקה היא בעצם בלתי ישירה של כוונות הצד השני, אבל הנקודה החשובה היא לראות עד כמה רמזים שונים של קשר לטווח ארוך וקצר "נקראים" בצורה זהה על ידי גברים ונשים.

  • noa0912  On 03/08/2009 at 8:33 pm

    ברור כעת…

  • ענבל  On 06/08/2009 at 4:10 am

    אני לא מסכימה עם זה שגברים ירצו קשרים קצרי טווח כדי להכניס להיריון כמה שיותר נשים, בדיוק בגלל הסיבה שלילד יש סיכויים נמוכים יותר לשרוד או להיות בריא ומוצלח. זה האינטרס של שני בני הזוג להיות יחד בקשרים ארוכיי טווח ולכן נולדו הנישואין. עדיף לגבר שיהיו לו שלושה ילדים מאותה אישה שמצא לנכון שהיא מספיק שווה כדי להמשיך איתה את הגנים שלו ושישרדו כולם או שניים מהם, מאשר להכניס להיריון חמש נשים שכל אחת מהן תלד ילד אחד וחלקם המוחץ לא ישרוד ולא יעביר את הגנים שלו הלאה.

  • גיל  On 06/08/2009 at 4:30 am

    שלוקח בחשבון את האינטרסים של שני המינים ושני המינים צריכים להתפשר. זה נכון שסיכויי הילד לשרוד קטנים כאשר אב לא נוכח בסביבה, אבל מצד שני, אם ילד כזה כן שורד אז בהשקעה מאוד מינימלית מצד הגבר הוא יוצא ברווח אבולוציוני עצום. כמובן שהדברים הללו לא מודעים וגברים לא חושבים על זה כשהם מחפשים קשרים לטווח קצר, אבל הנטייה הזו של גברים קיימת בכל מקום בעולם.

  • עומרי  On 08/08/2009 at 3:31 pm

    שהסיבה שנשים מעדיפות קשר לטווח ארוך זה לא רק הסיבה החשובה של מחיר הטעות בבחירת בן זוג – גידול הילד לבד על כל המשתמע מכך ללא עזרה של בן זוג (שהיום ניתנת למניעה חלקית על ידי אמצעי מניעה – חלקית כי יש גם נטייה לבגידות וכדומה אפילו אם בהתחלה הגבר נראה אמין בנושא) אלא שנשים (וזה הנקודה העיקרית לדעתי) מתחרות עם גורם הזמן עקב היחס ההפוך בין הזמן שעובר ליופי\צעירות שנשחק ולכן קשרים לטווח קצר יגרמו להם להתחיל בפעם הבאה חיפוש בן זוג מעמדה פחות טובה (קצת פחות אטרקטיביות)

  • dugmanegdit  On 16/08/2009 at 10:03 am

    בשביל לאיית את שמי צריך רק קופי ופייסט.
    לעניין הטיעון – כלומר, את מתבססת על מדגם קטן למדי שלא ברור את מי הוא מייצג בדיוק. גיל טוען משהו על מדגמים גדולים ומייצגים וגם במדגמים האלה הטענה היא על המגמה הרווחת. אני באמת לא מבין איך ממה שאת אומרת אפשר ללמוד משהו על מה שהוא אומר.

  • לא ברור  On 29/01/2010 at 8:30 am

    הגעת למסקנה שגברים מעוניינים בקשר קצר ונשים ארוך.
    הלוואי שזה היה כך

    פשוט הזוי

  • לא ברור  On 29/01/2010 at 8:41 am

    אחרי נשים שלא רוצות אותם למשך תקופה נצחית, בעוד נשים לא רודפות אחרי גברים ובטח לא לתקופה ארוכה – מעידה דווקא על הרצון הממושך של גברים למשהו.

    אולי גברים היו רוצים להצטייר באופן זוהר ו"מגניב", אך ברור שנשים הן אלו שמעדיפות קשרים קצרים שאינם מחייבים (לא סקס דווקא) וגברים הם אלה שהמציאו כל דבר אפשרי כדי לכלוא אישה לקשר אחד ארוך (שוב, אפשר לטעון שזה בזכות הדאגה לגנים והמשכם

    גברים נמצאים בקשרים ארוכים יותר גם עם גברים
    ונשים נוטות לקשרים קצרים יותר גם עם חברות.

%d בלוגרים אהבו את זה: