המתקפה על הפסיכולוגיה האבולוציונית

העולם כמרקחה. בשבועות האחרונים יש סערה גדולה בעולם הפסיכולוגיה האבולוציונית. שרון ביגלי, כתבת בניוזוויק כתבה מאמר ארוך שתוקף בחריפות את התחום, וקיבלה חיזוק מדיוויד ברוקס שכתב מאמר דומה בניו יורק טיימס. אני חושב שהמאמרים הללו הם פתח לדיון בצורה מסודרת בביקורות הללו שעולות תדיר גם בבלוג. זו הזדמנות בפני כל מי שיש לו אלו שאין השגות, טענות, תלונות, ביקורות או מה שזה לא יהיה לשטוח אותן כאן ואפשר יהיה לדון בהן באופן ענייני. אני מפנה אתכם לכמה וכמה קישורים וממליץ מאוד לקרוא אותם לפני שמגיבים כי הם נותנים תמונה טובה של הביקורות והתגובות אליהן. רבות מהטענות שמועלות במאמרים הללו הן מיחזור של טענות ישנות על דטרמיניזם ביולוגי שנופלות לכשל הנטורליסטי, וגם התקפות אישיות על פסיכולוגים אבולוציוניים, המייחסות להם מניעים נסתרים במחקרים שלהם (כשל לוגי שנקרא אד הומינם).

כמה מאמרים נכתבו בתגובה למאמרים של ביגלי וברוקס, כל אחד מהם התייחס לנושא קצת אחרת. גד סעד, כתב בבלוג שלו תגובה נקודתית לטענות המרכזיות שעלו במאמר של ביגלי. דיוויד סלואן וילסון, אחד הביולוגים החשובים היום ומי שמכיר את התחום מלפני ומלפנים כתב מאמר נפלא בעיניי ששם את הפסיכולוגיה האבולוציונית בהקשר ההיסטורי הנכון, ובייחוד מדבר על יחסי הגומלין בין הפסיכולוגיה האבולוציונית לאקולוגיה התנהגותית אנושית (Human behavioral ecology), שביגלי הציגה אותם כתחומים מתחרים ושונים מאוד זה מזה, בעוד הם משלימים זה את זה. דן ספרבר כותב באופן כללי על הסיבות שגורמות לאנשים לתקוף את התחום, ואתם יכולים גם לקרוא את הפוסט שכתבתי כשפתחתי את הבלוג שגם עוסק בהיסטוריה של הפסיכולוגיה האבולוציונית ומהווה מבוא קצר לתחום. 

אני יכול לדבר על הנושא מניסיון שלי, ובמהלך השנים שמעתי כבר את כל הטענות האפשריות וקשה להפתיע אותי. באופן כללי אני מסווג את הטענות נגד הפסיכולוגיה האבולוציונית לשני סוגים עיקריים. סוג אחד של מבקרים עוסק בביקורות פוליטיות ואידיאולוגיות שמתייחסות למשמעות החברתית של מחקרים אבולוציוניים, ובמידה רבה למה שמבקרים חושבים, או מה שמהבקרים חושבים שהם שהפסיכולוגים האבולוציוניים אומרים. למשל, טענה שעלתה גם במאמר של ביגלי, שמחקרים על הבסיס האבולוציוני לאונס מצדיקים אונס שהוא טבעי, או שמחקרים על הבדלים בין המינים הם שוביניסטיים. ביגלי אפילו רומזת בגסות רוח שרוב הפסיכולוגים האבולוציוניים (שלטענתה הבלתי מבוססת רובם גברים) טוענים שהמחקרים בנוגע לבגידות מיניות שמראים שככביכול לנשים לא איכפת אם גברים בוגדים בהן, הם הצדקה לבגידות שלהם עצמם. האמת היא שאין יותר מה לומר לסוג כזה של ביקורות. כמעט בלתי אפשרי לשכנע את מי שהמוטיב העיקרי בביקורות שלו הוא אידיאולוגי ואנטי מדעי. מי שמנסה לתקוף את העוסקים בתחום במקום להתייחס ישירות למחקרים עצמם, לא ראוי בעיניי לתגובה רצינית.

הערת אגב בקשר לכשל הנטורליסטי או למחשבה שהאבולוציה דטרמיניסטית ולא מאפשרת שום בחירה. למה יכולים להיות לנו גנים מסוימים שרק בנוכחותם אפשרית התפתחות מחלה מסוימת, אבל לא אפשרי שיהיו לנו גנים שרק מתוכם מתפתחת התנהגות מסוימת? אם יש לאדם ספציפי גן לסוג מסוים של סרטן, אין זה אומר שהוא בהכרח יפתח את מחלת הסרטן. זה שיש פרה דיספוזיציה להתנהגות מסוימת, לא אומר שהיא בהכרח תבוא לידי ביטוי. גנים שמהווים בסיס למחלות תורשתיות יתפתחו בתנאים סביבתיים מסוימים ויהיו הבדלים אינדיבידואליים בין אנשים בצורה שהמחלה תבוא לידי ביטוי, או אם בכלל יחלו בה. בדיוק באותה מידה יכולות להיות לנו פרה דיספוזיציות להתנהגויות מסוימות אבל אין זה אומר שהן בהכרח תבואנה לידי ביטוי. אם הקלט הסביבתי מנוגד לאותה נטייה או שאדם מסוים בוחר לא להתנהג כך, אז ההתנהגות לא תתקיים.

הסוג השני של הביקורות מתייחס למדעיות של התחום, לפעמים תוך התייחסות ספציפית למחקרים שנעשים בתחום, לחוסר המדעיות שלהם או לחוסר התקפות שלהם. אחת הטענות שמושמעות תדיר היא שפסיכולוגיה אבולוציונית אינה מדעית ומדובר בפסבדו מדע. טענה נוספת היא שהמחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית טריוויאליים או שלא חושפים שום פריצת דרך מדעית. עוד טענה נפוצה היא שפסיכולוגים אבולוציוניים מסבירים כל דבר במונחים אבולוציוניים ולא נותנים מקום להסברים אחרים. אני אתייחס לכל אחת מהטענות הללו בנפרד.

לגבי הטענה הראשונה, המדעיות של הפסיכולוגיה האבולוציונית, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי שהתייחס לכך בעבר ושסוקר בין השאר את שיטות המחקר של התחום, כמו גם את דרך הסקת המסקנות בו (אפיסטימולוגיה), כמו גם מענה לכמה מהביקורות הקלאסיות של הדיסיפלינה. דרך נפוצה לתקוף את התחום היא על ידי ביקורת של מחקרים ספציפיים שאמורים כביכול לייצג את כלל המחקרים בפסיכולוגיה האבולוציונית, ואם יש איתם בעיות אז התחום כולו פסול כתחום מדעי. בעייה נפוצה (מעבר לבחירה של המחקרים) היא שבמקרים רבים מדובר בהצגה מסולפת של המחקרים הללו. לרוב מדובר במחקרים שמגיעים מתחומים מאוד ספציפיים, בעיקר כאלו העוסקים במיניות האנושית או באלימות. ביתר ספציפיות מדובר במחקרים של דיוויד באס על קנאה מינית (למשל, מחקר מהסוג הזה), בספר של ראנדי תורנהיל וקרייג פאלמר על האונס (נושא שעסקתי בו בהרחבה מספר פעמים, ואשוב לעסוק בו בקרוב), או למחקרים על אלימות ורצח. רוברט קורזבאן כתב מאמר מקיף שמבקר את המבקרים על חוסר ההוגנות והצורה המוטה שפסיכולוגיה אבולוציונית מיוצגת, בעקבות פירסום ספר שתקף את התחום.

בהקשר הזה אפשר לומר שבמידה רבה, פסיכולוגיה אבולוציונית היא קורבן של ההצלחה שלה עצמה. פסיכולוגיה אבולוציונית עוסקת בתחומים שהיו נזנחים במידה רבה בפסיכולוגיה המיינסטרימית אבל אלו הנושאים שמעניינים באמת את רוב האנשים. נושאים כמו אהבה, מיניות, שנאה, דינמיקות משפחתיות, אינטליגנציה, יצירתיות, הומור ועוד, הם תחומים שאנשים נתקלים בהם ביום יום ויכולים בקלות לראות את הרלוונטיות שלהם לחיים שלהם עצמם. פסיכולוגיה קלאסית עסקה בחלקה הגדול בתחומים אמורפיים, מופשטים ודי ומשעממים כמו תפיסה, למידה, התניות קלאסיות ואופרנטיות, זיכרון, אישיות, איד, אגו, תסביך אדיפוס ומה לא, שלאנשים מאוד קשה להזדהות איתם.

מטבע הדברים, מחקרים רבים בפסיכולוגיה אבולוציונית זוכים לחשיפה תקשורתית אדירה, אלא דא עקא, הם לא תמיד מיוצגים בצורה נכונה או מייצגים את קשת המחקרים בתחום. ספרבר למשל מדבר על הדו-פרצופיות של אותם עיתונים, כולל הניוזוויק שביגלי כותבת בו, שפירסמו בעבר כתבות שער אוהדות על הפסיכולוגיה האבולוציונית ועל המחקרים שהם עתה מבקרים בראש חוצות. הכותרות הללו נוטות להיות צעקניות עם אמירות מכלילות על הטבע האנושי, דברים שלרוב לא כתובים בכלל במאמרים עצמם. הכתבות הללו לרוב לא מתעניינות באמת בהתקדמות המדעית שמובילה להבנה טובה יותר של הטבע האנושי, או בתהליך המדעי שהוביל לקבלת המסקנות במחקרים הללו. המוניטין של הפסיכולוגיה האבולוציונית נבנה במידה רבה על הכתבות הללו אבל זה עובד גם כחרב פיפיות. אנשים מקבלים רושם מוטעה במה התחום עוסק, איך מדענים חוקרים ומגיעים למסקנות בו, ומה הם באמת אותן מסקנות על הטבע האנושי, שבניגוד לתפיסה הפופולארית אינן פשטניות כלל ועיקר. כמובן שהצגה מסולפת של מחקרים מדעיים אינם מנת חלקה של הפסיכולוגיה האבולוציונית בלבד ומחקרים מדעיים רבים מוצגים בצורה סנסציונית ולא מדויקת תוך קביעות פופוליסטיות ודיכוטומיות. בפסיכולוגיה אבולוציונית זה מקבע תפיסה מסוימת לגבי התחום עצמו, מה ואיך הוא חוקר, במיוחד תוך הכללות גסות. מי שלא בקיא בתחום יכול בקלות להגיע למסקנות לא נכונות לגביו, במיוחד כאלו הטעונות במשמעויות פוליטיות ומוסריות, למרות שהוא מנסה להתרחק מהן כמו מאש.

מעבר לעובדה שלא כל המחקרים בתחום מיוצגים, גם המחקרים שדנים בהם פעמים רבות בתקשורת לא מייצגים את דעת כל החוקרים בתחום. קחו לדוגמא את הנושא של הבסיס האבולוציוני לאונס. ביגלי קובעת בצורה חד צדדית בכתבה שלה שפסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שאונס הוא אדפטציה וזאת למרות שאפילו תורנהיל ופאלמר שכתבו את הספר הכל כך מדובר שהיא כותבת עליו, נחלקו בדעתם האם זו אדפטציה (תורנהיל), או תוצר לוואי (פאלמר)! ניסיון להציג את התחום כתחום דוגמטי או מונוליטי נובע או מחוסר הכרות של התחום (שלא לומר בורות) או סתם מגמתיות. העובדות הן שיש תחומים רבים מאוד שנויים במחלוקת בתוך התחום עצמו, בין אם המחלוקת נוגעת לדרך שבה תכונה מסוימת היא אדפטיבית או האם תופעה מסוימת בכלל אדפטיבית או לא.

לדוגמא, יש ויכוח גדול בקשר למקור האבולוציוני של הדגדגן או האם אורגזמה נשית אדפטיבית, האם מוסיקה, הומור ואמנות אדפטיביים ואם כן, האם מדובר על ברירה מינית, טבעית או הסבר אחר. יש אינספור דוגמאות כאלו, וכל מי שיצא לו ללכת לאחד מהכנסים של הפסיכולוגיה האבולוציונית, יראה דיונים קדחתניים בין חוקרים עם גישות שונות. התחושה שלי ושל רבים אחרים מהתחום היא שמבקרים בוחרים במודע להתעלם מהמחלוקות התוך פנימיות הללו, לא לקרוא מחקרים עכשוויים, ונהנים לתקוף את התחום באותן טענות שהשתמשו בהם לפני 20 ו-30 שנה. האם התחום כולו מושלם? בוודאי שלא. כמו כל תחום מדעי אחר יש בפסיכולוגיה האבולוציונית הרבה מחקרים רעים. חלק מהם מגיע מאנשים חסרי הבנה בסיסית באבולוציה, שבגלל כוח המשיכה האדיר שיש לה, חושבים שיוכלו למצוא הסבר פשטני, אבולוציוני לכל תופעה. לרוב מדובר באנשים שמגיעים מתחומים אחרים (לא תמיד עם רקע מדעי מתאים) שכוח המשיכה של מחקרים בתחום גרם להם לכתוב משהו על הנושא. מאמרים מהסוג הזה נדחים היום מכתבי העת של התחום, אבל תמיד יהיו כתבי עת אחרים שיפרסמו אותם. אנשים חושבים שאם רק שמעו משהו על אבולוציה אז הם מבינים אותה לאשורה ויכולים לתת הסבר לכל תופעה. במידה מסוימת, זה מביא ליצירת הרושם המוטעה שכל דבר אפשר להסביר במונחים אבולוציוניים (ועל כך מייד). זה כמובן לא שולל ביקורות חיצוניות שקיימות על הסברים אבולוציוניים, אבל זה טבעו של המדע. אנשים מתחומים שונים בהחלט יכולים לנסות להסביר תופעות מסוימות ובסופו של דבר, זה שיביא את הממצאים החזקים ביותר שיתמכו בתאוריה שלו, הוא זה שיצא עם ידו על העליונה.

אחת הבעיות המרכזיות שאני מוצא בביקורת על הפסיכולוגיה האבולוציונית היא הסטנדרטים הכפולים שיש למבקרים. דבר אחד זה לטעון שיש מחקרים בעיתיים, טענה שכל פסיכולוג אבולוציוני יסכים לה, ודבר אחר זה לפסול באופן גורף את התחום כולו. הרי בכל תחום מדעי אחר יש מחקרים טובים יותר ופחות ואין שום בעייה למצוא מחקרים בודדים שנעשו בצורה גרועה או שמובילים למסקנות לא נכונות. האם אין למשל מחקרים גרועים בפסיכולוגיה חברתית, קלינית או קוגנטיבית? על מנת להתייחס לביקורת על הפסיכולוגיה האבולוציונית כראוי, יש צורך להציג מה נחשב בעיניי המבקרים למחקרים טובים ומתחום אחר, ולהראות מדוע המחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית נופלים מהם. מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית משתמשים בשיטות מחקר וסטטיסטיקות מקובלות במדעי החברה ומדעי הטבע, ובמקרים רבים הם מהמובילים בפיתוח שיטות מחקר מתקדמות. מבקרים מסוימים לא מסתפקים בזה ודורשים ממחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית להיות בעלי סטנדרט גבוה מכל תחום אחר במדעי החברה או הטבע, ופעמים רבות הסטנדרט הזה פשוט בלתי אפשרי להשגה. זה קורה בעיקר כאשר מי שמחליט אם המחקר מספיק טוב או לא הוא המבקר עצמו. דבר ידוע הוא במדעי החברה שלכל מחקר בודד יש בעיות משלו שאנשים עם ידע בסיסי בשיטות מחקר לא יתקשו לבקר. מסקנות לא מוסקות על סמך מחקר בודד ולכן ביקורת של מחקר כזה היא חסרת תוחלת כשלא מסתכלים על התמונה הכוללת. הרי בדיוק באותה מידה אפשר לבחור בצורה אקראית כל מחקר אחר במדעי החברה ולמצוא בו פגמים. משום מה כשזה מגיע לפסיכולוגיה האבולוציונית הסטנדרטים אחרים.

נגזרת מכך טענה נוספת שמופנית תדיר כלפי פסיכולוגים אבולוציוניים והיא שהמחקרים בתחום טריוויאליים ולא מגלים שום מידע מדעי חדיש. גד סעד ניהל לא מזמן דיון כזה מעל הבלוג שלו עם ביוכימאי שטען בפשטות שאין לפסיכולוגיה האבולוציונית מה למכור. בתגובה, כתב סעד פוסט שמציג מדגם קטן של מחקרים כאלו מהעת האחרונה, כאלו שנבעו ישירות מהנחות יסוד אבולוציוניות שהועמדו לבדיקה ורובם בתחומים פחות פופולאריים ושמסוקרים פחות בתקשורת. הביוכימאי פטר אותם כלאחר יד ואמר שהם לא טובים מספיק ולא מעניינים אבל לא הציג שום ביקורת ספציפית או קריטריון שיקבע מה נחשב למחקר טוב או חדשני. הפוסט הנ"ל של סעד נוגע גם בטענות שמחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית אינם מדעיים בזה שהוא מציג מחקרים עם הנחות יסוד אבולוציוניות, השערות ספציפיות שנגזרות מהן ובחינה של אותן השערות בשלל שיטות מחקר מהתחום.

לגבי מדעיות התחום אני אוסיף כמה דברים. ראשית, איך שלא נסתכל על זה אנחנו יצורים ביולוגיים תוצר של אבולוציה ביולוגית. להרבה אנשים אין בעייה להכיר בכך שגברים חזקים יותר וגבוהים יותר מנשים בממוצע, או שיש להם איברי רבייה שונים. כלומר, לפחות במובלע אנשים מקבלים שיש הבדלים בין אנשים שהם תוצר האבולוציה. אם כך, איזו הצדקה יש לדיעה שההבדלים הללו נעצרים דווקא שם? האם אפשרי שכל האיברים שלנו נוצרו במהלך האבולוציה אבל המוח שלנו, שהוא האיבר שזולל הכי הרבה משאבים בגוף שלנו, אינו כזה? כלומר עקרונית כל דבר עובר רדוקציה לביולוגיה שלנו. אהה, יאמרו המבקרים, אתה בעצם טוען אם כך שלכל דבר יש הסבר אבולוציוני ותאוריה שמסבירה הכל לא מסבירה שום דבר בעצם. התשובה שלי היא כן ולא. כן, כל התנהגות שלנו, מחשבה, רגש או העדפה יכולים לעבור רדוקציה כזו, בדיוק כמו שהם יכולים לעבור רדוקציה ברמת החלקיקים האטומים. לאנשים אין בעייה לקבל שאנחנו מורכבים מאטומים אבל כן יש להם בעייה עם הסברים גנטיים. ה"לא" שלי מתייחס לזה שגם אם אפשר תאורטית להסביר כל דבר מבחינה ביולוגית, מה שחשוב הוא באיזה הסבר מדובר.

למה הכוונה? אי אפשר לזרוק לחלל האוויר שמשהו הוא הסבר אבולוציוני בלי להסביר למה הוא כזה, על בסיס איזה מנגנון אבולוציוני הוא פועל ואלו ראיות יש שיתמכו בהסבר כזה ולא אחר. למשל, משיכה של גברים לנשים צעירות ובעיקר לכאלו בגיל הפוריות מוסברת היטב על בסיס המנגנון האבולוציוני שנותנת יתרון להזדווגות עם בני זוג פוריים. היא גם נתמכת בעדויות מכל חברה אנושית. אגב, טעות נפוצה היא לחשוב שאם יש תופעה אוניברסלית מסוימת שהאבולוציה מסבירה, כל אדם ואדם חייב להחזיק בה או לפעול לפיה. בטבע אנחנו רואים שונות טבעית בין פרטים מאותו המין והאבולוציה עובדת כך שתכונות מסוימות יהיו מועדפות בממוצע. זה לא מחייב כל אחד להתנהג בדיוק באופן זהה ובכל מצב. כך שלא מפתיע שיש גם גברים שנמשכים לנשים מבוגרות מהן או לכאלו שאינן בגיל הפוריות. כמובן שיכולים להכלל בהסבר כזה גם גורמים תרבותיים ספציפיים, הם לא בהכרח באים אחד על חשבון השני, ופעמים רבות הם משלימים. למשל, הנטייה של אמצעי התקשורת להראות נשים צעירות ויפות בטלביזיה מקורה אבולוציוני, אבל היא ללא ספק מועצמת בצורה חסרת פרופורציות על ידי התרבות המערבית.

צודקים אלו שאומרים שבמקרים מסוימים אנחנו עדיין לא יודעים או לא יכולים לומר מהו ההסבר האבולוציוני לתופעה מסוימת, אם הסבר אבולוציוני זה או אחר נכון או לא, או אם בכלל קיים הסבר אבולוציוני תקף. ההגיון האבולוציוני יכול להיות מצוין, אבל לא תמיד יש לנו אפשרות לבחון דברים בצורה ישירה או שסוג הממצאים שיתמכו או יפריכו השערה מסוימת לא מצוי כרגע בידינו. זה נכון לגבי פסיכולוגיה אבולוציונית כמו גם לכל תחום אחר, וכל הסבר כזה צריך להיבחן בפני עצמו. כמו בכל תחום מדעי יכולות להיות לנו עדויות תומכות בכיוון אחד ולא אחר, אם כי לא תמיד הן נחרצות. מדע אינו פועל להוכיח שתופעה מסוימת נגרמת על ידי X או Y, אלא צוברת עדויות בכיוון מסוימ שיאששו או יפריכו תאוריות. אין שום סיבה לשלול תחום שלם רק בגלל שבתחומים מסוימים ההסברים לא מספקים. אגב, העובדה שיש הסברים אבולוציוניים חלופיים לתופעות מסוימות לא אומרת שתמיד אפשר למצוא הסבר אבולוציוני לכל דבר. הסברים חלופיים הם חלק חשוב בכל דיסיפלינה מדעית ורק הממצאים יוכלו להכריע איזו גירסה סבירה יותר.

בהקשר הזה, אני אחזור ואומר מה שכבר אמרתי בעבר. לאנשים אין שום בעייה לקבל אפריוריות שהתרבות משפיעה על ההתנהגות שלנו גם בלי שום תימוכין לטענה הזו. זהו סוג של דטרמיניזם תרבותי שדומה למה שמאשימים בו את הפסיכולוגיה האבולוציונית. ברגע שיוצאים מנקודת הנחה שהכל או הרוב תרבותי, לא מסובך למצוא אישושים שיצדיקו הסברים כאלו. הבעייה עם אלו שדוגלים בהסברים תרבותיים היא שהם מניחים מראש את מה שהם מנסים למצוא, פעמים רבות בלי להסביר בצורה מספקת איך המנגנונים התרבותיים עובדים בדיוק. בעיניי, אי אפשר להניח מראש אם הסבר מסוים יהיה אבולוציוני, תרבותי או משולב וצריך לבחון כל נושא לגופו. אם ילדים דומים להורים בהתנהגות ובתכונות אופי, הדבר יכול לנבוע באותה מידה מהעובדה שההורים מגדלים את הילדים בדמותם, או שהם הורישו להם את הגנים שלהם. רק מחקרים שיפרידו בין השניים, למשל כאלו עם תאומים זהים שגודלו בנפרד, יכולים לאושש או להפריך כל אחד מההסברים. התרבות לבדה, לא יכולה באופן גורף להסביר הכל בדיוק כמו האבולוציה.

ההטייה לטובת הסברים תרבותיים קיימת בכל מקום כמעט. משום מה, כל פעם שמזכירים הסבר אבולציוני כלשהו, תמיד יבוא המבקר התורן ויכריז שיש הסבר תרבותי לתופעה. מצד שני, כשאנשים מסבירים משהו על בסיס תרבותי או חברתי,  כמעט אף פעם לא מזדעקים שאולי האלטרנטיבה של הסבר אבולוציוני יותר הגיונית, למרות שהאפשרות שהיא קיימת אפריורית סבירה בדיוק באותה מידה. התחושה שלי היא שיש חשש מהסברים אבולוציוניים בעיקר בגלל המחשבה הכוזבת שהם דטרמיניסטיים, ולא בגלל חוסר הנכונות שלהם, ולכן גורמים לחוסר נוחות שמוביל לניסיון לקעקע אותם. נראה שזה נובע יותר מתחושה של שליטה. אנשים מרגישים שאם ההסבר הוא תרבותי, זה אומר שקל יחסית לשנותו (כאילו שקל לשנות נורמות תרבותיות). מצד שני, אם הסבר הוא אבולוציוני, התחושה היא שזה בלתי ניתן לשינוי בגלל שבתפיסה שלהם הוא דטרמיניסטי. הרי מספיק להסתכל על כל אותם אנשים שמשתמשים באמצעי מניעה כדי להבין כמה בקלות אפשר להתגבר על דחפים אבולוציוניים, וכמה הדטרמיניסטיות הזו מופרכת. חוסר הקבלה של הסברים אבולוציוניים מוביל לפעמים לאבסורדים שבהם אנשים אפילו לא יכולים להעלות על הדעת שהסבר אבולוציוני הוא אפילו אפשרי, יהא אשר יהא. התנהגות כזו גורמת לדה לגיטימציה מוחלטת של התחום ובוודאי לא משיגה שום דבר.

יש גם מבקרים מסוג אחר, קצת יותר מתוחכמים מנסים לפעול בשיטת הפרד ומשול. הם מוכנים בטובם לקבל הסברים אבולוציוניים מסוימים אבל לא אחרים. לרוב הם יקבלו הסברים שלא מעמידים בסיכון דיעות קודמות שלהם או אידיאולוגיה שהם מחזיקים בה. למשל, רבים יסכימו שמשיכה לפנים או צורות סימטריות מקורה אבולוציוני. אבל כשאותו היגיון שמוביל אנשים להמשך לסימטריה בפנים (קשר לפוריות ובריאות כללית) מופעל על יחס מותניים-ירכיים נמוך, או משיכה לנשים צעירות, הם לא מוכנים לקבל אותו.

המסקנה שלי היא שרצוי שאנשים יקבלו תמונה יותר מאוזנת של מחקרים בתחום, והבלוג הזה הוא חלק מהמאמץ הזה. אני מודה ומתוודה שגם אני פעמים רבות מסקר מחקרים מתחומים פופולאריים כמו מיניות ואהבה, למרות שאני משתדל להביא מחקרים גם מתחומים אחרים. פסיכולוגיה אבולוציונית מכסה קשת אדירה של מחקרים בתחומים מגוונים שלא תמיד זוכים לכיסוי נאות. לא תמיד יש מה לעשות נגד מה שמפורסם בתקשורת כי מחקרים פיקנטיים עוזרים למכור עיתונים. עם זאת, אנשים שמעוניינים לבקר את התחום ראוי שיתאמצו קצת ויקראו מחקרים מודרניים מהתחום ולא ינסו להכות בסוסים מתים מהעבר. אין שום ספק שהיו ועדיין קיימים מחקרים גרועים בתחום, אבל בעשור האחרון יש מגוון עצום של מחקרים בנושאים חדשים, כאלו שמשתמשים בשיטות מחקר מתקדמות, המובילות לתפיסה מורכבת יותר של טבע האדם. ראוי לקרוא את אותם מחקרים ישירות ולא דרך המסננת של התקשורת. הטון שבו הם נכתבים הוא פעמים רבות יותר זהיר וספקני ממה שאנשים מייחסים להם, והמסקנות שלהם הרבה פחות שערוריות ממה שנדמה להרבה אנשים. פעמים רבות יש להבנה השורשים האבולוציוניים שלנו השלכות מעשיות שיכולות לעזור לכל אחד, כפי שניתן לקרוא בפוסט של אוליביה צ'ק שנכתב על רקע המתקפות האחרונות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • תל אביבי  On 19/07/2009 at 10:08 pm

    כלומר כבר בפן החומרי עצמו.מן הסתם תהיה התנגדות גם בפן הרוחני-חופש בחירה וכו'.מדענים רציניים כבר הוציאו ספרים המנסים להראות שהסיכוי להווצרות תהליכים אבולוציונים חומריים נמוכים למדי.אולי בכל זאת גם קיים גם פן לא חומרי?

  • מור  On 19/07/2009 at 10:40 pm

    כבר הוכחת בעבר שאתה מוכן להרחיק לכת בשם האמונה המדעית שלך, כמו לדוגמא לאלץ אנשים לעבור תהליכים מדעיים שהם אינם מעוניינים בהם בניגוד לרצונם.
    במה שונה האמונה שלך במדע מציות עיוור לדת?

    בנוסף, זה גם מתעלם מחוקי האבולוציה. האבלוציה היא שינוי איטי והדרגתי שגורם להישרדות. ואילו אתה מוכן להכיל על כל האוכלוסיה תרופות שאך זה הומצאו ללא בדיקה ממושכת ומקיפה.

    הבעיה היא לא מה שאתה חושב או לא, אלא עד כמה אתה מוכן להרחיק לכת כדי להפיצו בציבור
    (כפי שכתבת בעבר – לאלץ אנשים על ידי כליאה)

    זו התנהגות מפחידה שבהחלט מביאה לתהות על קנקנך.
    אד הומינום, כן.
    או שמא אתה רוצה לחיות בחברה בה אין התיחסות
    אל הפרט, אל התנהגותו והשקפת עולמו אלא רק אל מכלול הגנים שלו?

  • גלעד סרי לוי  On 19/07/2009 at 10:49 pm

    "אהה, יאמרו המבקרים, אתה בעצם טוען אם כך שלכל דבר יש הסבר אבולוציוני ותאוריה שמסבירה הכל לא מסבירה שום דבר בעצם. התשובה שלי היא כן ולא. כן, כל התנהגות שלנו, מחשבה, רגש או העדפה יכולים לעבור רדוקציה כזו, בדיוק כמו שהם יכולים לעבור רדוקציה ברמת החלקיקים האטומים."

    זו בדיוק הבעיה
    הרדוקציה

  • גיל  On 19/07/2009 at 11:05 pm

    מבקרים קוראים בצורה סלקטיבית ומוציאים דברים מהקשרם.

  • גלי  On 19/07/2009 at 11:13 pm

    כאשר מדובר באונס – והרי הספר על האונס העלה בכלל את הדיון מחדש – או למשל במשטר הנאצי.
    מה אומרת הסוציוביולוגיה או הפסיכולוגיה האבולוציונית?
    אדפטציה, ותכונה שהיא מקודדת בגנים מעניקה יתרון לכל מי שיש לו את התכונה הזו.
    ואז הולכים אחורה בזמן כמו ארכיאולוג או יענו ביולוג אבולוציוני – אבל זה לא ביולוגיה אבולוציונית – ואומרים שלפני איזה מאה אלף שנה אנשים גם כן נשאו את הגנים לאונס, והיה להם את היתרון על פני אלה שלא נשאו.
    הם הורישו לצאצאים את הגנים האלה וחלקם נשאו גנים של אונס, וכך זה שרד ועבר הפריה וריבוי ושרד את כל מהלך האבולוציה ולכן אנחנו נושאים את הגנים של האנס היום.
    הסבר דומה ינתן גם למשטר הנאצי.
    הסבר כזה הוא: "מה אנחנו אשמים?"
    זה בגנים שלנו, זה כאילו ביולוגי ולכן יש לנו נטייה לכך.
    אלא שהתחום של הפסיכולוגיה האבולוציונית הוא לא ביולוגיה אבולוציונית – חרף הדמיון בשמות. הפסיכולוגיה האבולוציונית הוא תחום שהתחיל לפני בערך שלושים שנה ואין לו ממש קשר למחלקה לביולוגיה. התחום מנסה למצוא הסבר לתודעה או לנפש האדם – או להכרה שמקומה במוח לפי תפישת המדע (אם להשתמש במונח מדעי יותר) באמצעות מונחים שהוא שאל מתחום הביולוגיה אליבא ד'דרווין וממשיכי דרכו.
    אבל הביולוגיה האבולוציונית של דרווין בשום מקום לא אומרת שהתודעה שלנו התפתחה בהליך שמתואר לפי התיאוריה הדרוויניסטית. גם כאשר לומדים ביולוגיה, גוף האדם התפתח בצורת אדפטציה ומוטציות והברירה הטבעית שחקה תפקיד, ומדובר בגוף האדם בכללותו, כולל המוח הפיזיולוגי. אולם לא מדובר בנפש האדם, התודעה, שהיא דבר בלתי מוגדר או בלתי ברור בביולוגיה.
    הרי שאלת השאלות בביולוגיה או פילוסופיה של הביולוגיה היא: מהם החיים?
    וזה כבר דיון פילוסופי ולא ביולוגי גרידא.
    יש בביולוגיה את התחום של נוירוביולוגיה, אבל לא נוירופסיכולוגיה. אלו הם שני תחומים שונים. הנוירוביולוגיה תתטפל בתחום הפיזיולוגי.
    ברגע שנכנסת נפש האדם או ההכרה יש את הבעיה של ההצדקה המוסרית והאחריות. ואז המוטציות והאדפטציה לא יכולה לתת מענה לזה כי אז באים ואומרים: טוב, זה בגלל הגנים… אז מה אני אשם? הגנים שלי מנחים אותי כמו את השען העיוור.

  • מור  On 19/07/2009 at 11:37 pm

    "ומוטציות והברירה הטבעית שחקה תפקיד"

    ועכשיו אתה נכנס לתוך מגרש המשחקים הזה, שעובד היטב כבר מאות מליוני שנים, ומכניס לתוכו תרופות שמצויות בשוק 60, 40 ו-3 שנים בלבד, נוסו על בעלי חיים, ואין לדעת את השפעתן לטווח ארוך.

    אתה מוכן לקחת את הסיכון שכולם יקחו אותן, ושזה לא ייפגע במנגנונים אבולוציונים שעובדים מצויין כבר מאות מליוני שנים בבני האדם?

    אתה מכיר את עצמך אז קח אחריות על עצמך.
    בשם מה אתה מתיימר להחליט בשביל אחרים?
    ועוד לכלוא אותם כדי לאלץ אותם? (כפי שאמרת
    בדיון שהשתתפתי בו)

    יש פה סוג של תאוות שכרון כח ותחושת צדק שאתה לא מוכן לדבר עליו או לקחת עליו אחריות.

    נ.ב אם אתה עונה לי בבקשה תכתוב "למור" ואל תזרוק מילים באויר בלי אחריות כשלא ברור למי הן פונות, מתי וכיצד.

  • מור  On 19/07/2009 at 11:39 pm

    קראתי את גלי בתור גיל.
    סליחה.

  • אבי  On 20/07/2009 at 2:33 am

    הדחייה מהפסיכולוגיה האבולוציונית היא ברורה, היא משמשת כהצדקה מגעית לטיעוני הימין והיא אינה שונה בהרבה מדרוויניזם מדעי.
    הרי לפי גישה זו, האדם הוא כוחני, אלים, אנוכי, שואף בראש ובראשונה למקסם את תועלתו וכו'. מיליטריזם, הוא בלתי נמנע לפי גישה זו, מדינת רווחה רק תנוצל ע"י ממקסמי הרווח התועלתניים והאנוכיים, והנשים רק רוצות גבר חזק, עשיר ובעל סטטוס.
    להגנתו יטען הפסיכולוג האבלוציוני שהוא לא מתאר את מה שצריך להיות, אלא את מה שקיים. אולם אם הטבע והאדם בנויים בצורה שכזו הרי יותר הגיוני וטבעי להסכים עם תפיסות העולם הימניות אשר הן יותר מתואמות עם הטבע והתפתחותנו האבולוציונית. תפיסות העולם השמאלניות יתפסו בהכרח ע"י כל מי שמאמין בפסיכולוגיה האבולוציונית כפנטזיות וחלומות נאיביים ולא מציאותיים. עולם שחי בשלום, הפחתת הפערים הכלכליים ואי השיוויון בהכנסות, הגברת השיוויון המגדרי, האתני והלאומי – כל אלו הינן פנטזיות שלא מתאימות לאבולוציה האנושית.

  • גיל  On 20/07/2009 at 2:46 am

    הם שמאלניים וליברלים. אתה יכול לראות גם במחקר הזה:

    http://www.unm.edu/~tybur/eppolitics.pdf

  • עמית  On 20/07/2009 at 3:19 am

    (לכל כיוון שהוא)
    בין עיסוק בתחום מסויים לבין אידאולוגיה פוליטית כזו או אחרת, זה בעיני עדות מכריעה כנגד ה"מדעיות" של אותו תחום. אני אמנם לא חסיד גדול אל "אובייקטיביות", אבל הטיה אידאולוגית פוליטית בתחום שלם היא במקרה הטוב בעייתית.

    אם זה רק מתאם כזה או אחר זה לא נורא. מתאמים יש בכל מקום והם לא באמת אומרים הרבה. הם בעיקר מראים שאנחנו לא מבינים הרבה דברים. אבל קשר סיבתי אם יוכח – יהיה במקרה הטוב בעייתי.

  • גיל  On 20/07/2009 at 3:34 am

    נוטים למשל להיות יותר חילונים וזה כנראה סיבתי, אבל אני לא חושב שזה משפיע באיזו שהיא צורה על המחקרים שלהם.

  • אבי  On 20/07/2009 at 6:33 am

    מוזר מאוד, איך אפשר להיות שמאלני אם אתה מניח שהאדם אלים, תועלתני, אנוכי ומיליטנטי מטבעו?

  • גיל  On 20/07/2009 at 7:15 am

    איך אפשר להגיע למסקנות כל כך שגויות של התחום בלי בכלל להכיר אותו לעומק?

  • ליאור  On 20/07/2009 at 7:44 am

    על מאמרי דיעות בניוזוויק ובניו-יורק טיימס? הרי מרבית התחומים המדעיים במקרה כזה מגחכים על הקוריוז ועוברים הלאה.

  • גיל  On 20/07/2009 at 7:48 am

    והדיעה הכללית הייתה באמת שאין צורך להגיב להאשמות. אבל בכל זאת מדובר בכותבת בכירה, ובעידן האינטרנט גם אם אף אחד לא קורא את העיתון, החדשות הללו מתפזרות במהירות וטוב שיהיה מי שיגיב לדברים. בכל מקרה, היא חלק מתופעה מסוימת שכנראה לא תחלוף מהעולם ואנשים חושבים מה הדרך הכי טובה להתמודד איתה, בדיוק כמו שיש ויכוחים אינסופיים האם להגיב לבריאתנים או לא.

  • יוסי  On 20/07/2009 at 8:38 am

    גיל, דבר ראשון, תודה על הפוסט והלינקים, היה מעניין מאוד (החרבת לי את הבוקר). שני המאמרים שפתחת איתם הם לא ביקורת מוצלחת במיוחד על פסיכולוגיה אבולוציונית. ביגלי היא פסיכולוגית שמושפעת מאוד מהאידיאולוגיה שלה (עם האידיאולוגיה אני מסכים, אבל לא עם אונס המדע שהיא מעוללת בשמה). המאמר השני פשוט חלש ושטחי. המאמרים החשובים לקריאה, לטעמי, הם של דיויד סלואן והפוסט של גד סעד על הממצאים החשובים של הפסיכולוגיה האבולוציונית.

    בגלל שהביקורת על הפסיכולוגיה האבולוציונית שהבאת חלשה למדי, אסביר מה הבעיה האפשרית שחוקרים שהכרתי ושאני (גם אני חוקר בפסיכולוגיה באוניברסיטה כלשהי) מוצאים בפסיכולוגיה אבולוציונית.

    אני רואה בפסיכולוגיה אבולוציונית כלי לייצור השערות. בעזרת ידע היסטורי וידע על עקרונות האבולוציה, החוקר משער איך בני-אדם היו אמורים להתפתח. מכאן הוא מסיק על חוק התנהגות שאולי חל בבני-האדם היום, ואז הוא בודק את חוק ההתנהגות הזה בעזרת ניסויים. במקרה שהניסוי הצליח, ההשערה אומתה והסיפור האבולוציוני שהוליד אותה חוזק מעט. אם ההשערה לא אומתה, לומדים אולי משהו חדש על התנהגות האדם, אם הניסוי תוכנן היטב (עניין שקשור להשערות אפס, לא נכנס לזה כאן), ואפשר גם לנסות לעדכן את הסיפור האבולוציוני לפעם הבאה שבה משתמשים בו ככלי לייצור השערות. אני מניח שעד כאן אתה מסכים איתי.

    אבל חשוב להקביל את הנ"ל עם הדרך שבה פסיכולוגים לא אבולוציונים עובדים. כשאני מייצר השערות לגבי התנהגות האדם, אני לא פונה לתיאוריה שאומרת שהתרבות עיצבה את חוקי ההתנהגות שלנו, ואז מסיק מהכרות התרבות מה חוקי ההתנהגות שלנו. הכלים שלי הם שניים: אני צופה סביבי ומנסה לאתר חוקים, ואני משתמש בתיאוריות פסיכולוגיות קיימות על התנהגות האדם (תיאוריות שהוכחו בעזרת ניסויים), כדי לייצר חוקים חדשים לגבי התנהגות האדם. ואז אני בוחן האם חוקי ההתנהגות ששיערתי אכן קיימים, ואם לא – מה הם חוקי ההתנהגות. במידה שמצאתי חוקי התנהגות שונים מאלו שהסקתי משימוש בתיאוריה קיימת ומוכחת, אני מסיק שיש לשנות מעט את התיאוריה הקיימת והמוכחת. צריך להבין שאפילו התיאוריה הזו שאותה אני מעדכן היא לא תיאוריה לגבי התפתחות חוקי ההתנהגות לאורך ההיסטוריה, אלא תיאוריה לגבי חוקי ההתנהגות עצמם, או לגבי התפתחותם לאורך חייו של האדם. אני מניח שאתה מבין שהרבה יותר קל להפריך ולאושש תיאוריות כאלו.

    ובמשפט האחרון שלי מצוי עיקר הביקורת שלי על פסיכולוגיה אבולוציונית. פסיכולוגיה אבולוציונית עושה שימוש בתיאוריות שקשה מאוד להפריך או לאושש משום שהן עוסקות בהתפתחות חוקי ההתנהגות של האדם לאורך היסטוריה של עשרות אלפי שנים. לי אין בעיה עם הטענה שהביולוגיה משפיעה על הפסיכולוגיה שלנו (מה עוד יכול להשפיע על הפסיכולוגיה שלנו?) וגם אין לי שום בעיה עם הטענה שהביולוגיה הזו התפתחה בדרך המתוארת בתיאוריות האבולוציה (אני כותב תיאוריות, כי יש כמה). יש לי רק בעיה עם התמקדות יתרה במחקר פסיכולוגי שמתעסק בשאלה כיצד התפתחו חוקים פסיכולוגים במשך עשרות אלפי שנים. לדעתי, זהו מחקר קשה, רבוי בהשערות שקשה לאושש או להפריך, ולכן מסוכן למדען שמנסה להיות צמוד לממצאים.

    מה זאת אומרת מסוכן? מעבר לסכנה של לא להצליח למצוא חוקי התנהגות חשובים ובעלי כוח הסברי רב, עיקר הדאגה שלי היא מכך שתיאוריה שקשה להפריך או לאושש עלולה להיות מושפעת יותר מהאידיאולוגיה או מהצרכים הפסיכולוגים של החוקר. ואז אכן גדלה הסכנה למקרים כמו אלו שמתארת ביגלי.

    כשאני קורא מחקר על כך שנשים מתלבשות באופן מושך יותר בשלב מסוים במחזור החודשי, אני אומר לעצמי: המחקר הזה מצא שהורמונים משפיעים על התנהגות מינית. זה ממצא מעניין, וקל להבין את ההגיון האבולוציוני מאחוריו, אבל הוא לא מתחייב לסיפור מסוים של ברירה מינית. הוא מתחייב לעקרונות הבסיסיים ביותר של אבולוציה, שאף אחד לא חולק עליהם. לכן הממצא לא מאשש תיאוריה אבולוציונית זו או אחרת (מסיפורי כך היה בסוואנה), אלא מאשש את הטענה שהורמונים משפיעים על התנהגות מינית. הדבר הבא שעל המדען לעשות זה לברר את המנגנון שדרכו משפיע ההורמון על ההתנהגות המינית.

    הביקורת שאני השמעתי על תגובה שלך בבלוג של דורפן לפני כמה ימים היתה על השערות בלתי מבוססות. אמרת שהסיבה המרכזית להבדלים בתחרותיות בין המינים היא ברירה מינית. זה סיפור מאוד משכנע, שגברים צריכים להשקיע פחות בהבאת צאצאים ולכן הם צריכים להיות פחות בררנים ויותר תחרותיים. אבל, אנחנו לא באמת יודעים איך הביולוגיה של הגבר הופכת אותו ליותר תחרותי. אנחנו לא באמת יודעים אם המצב שבו גברים פחות בררנים לא נובע מכך שהם יותר חזקים בחברה שלנו ולכן הזרעה רבה ומעבר מאישה לאישה הן פחות בעייתיות להם מאשר לנשים. כלומר, ייתכן שאין מדובר בהבדל ביולוגי, אלא בהבדל בין מצב האישה למצב הגבר בחברה האנושית. אפילו אם הסיבה להבדלים בתחרותיות היא שהאישה מבלה תשעה חודשים בהריון והגבר לא, עדיין ייתכן שהתפתחות התרבות האנושית (ולא הביולוגיה האנושית) הושפעה מעובדה זו ויצרה נורמות שגורמות לגברים להיות יותר תחרותיים.

    למעשה, אפילו אם הנטייה הטבעית הביולוגית של גברים היא להתחרות, בהחלט יתכן שנטייה זו מחוזקת על-ידי החברה, ושעם טיפ-טיפה חיזוק הפוך בכלל לא היינו רואים את ההבדלים האלו בתחרותיות. אם זה נכון, אז המסקנה היא שהסיבות לתחרותיות הן בעיקר חינוך, אפילו אם ביולוגית אכן לגברים יש נטייה חזקה יותר לתחרותיות. במקרה כזה, תהיה זו טעות לטעון שהסיבה המרכזית להבדלים בתחרותיות היא ביולוגית ולכן גם זו תהיה טעות לטעון שהסיבה המרכזית להבדלים בתחרותיות היא ברירה מינית. מה שלא תהיה המציאות המדעית, טענתך נראתה לי כמו טענה לא מבוססת מדעית. בעיני הגישה של פסיכולוגיה אבולוציונית, בגלל הסכנות שהזכרתי למעלה, מועידה את הפועלים בשמה לטעויות שכאלו. מכך הזהרתי ומכך אני ממשיך ומזהיר.

    המחשבה על האבולוציה יכולה להניב השערות בעלות כח הסברי רב, ולכן אני לא ממליץ להתנזר ממנה לחלוטין. אני רק חושב שהפסיכולוגים העושים שימוש באבולוציה צריכים לעשות הרבה יותר מאמץ כדי לשמור על הסקה נכונה והבחנה בין השערות לממצאים מאשר פסיכולוגים אחרים. ובאותה מידה, המאזינים לפסיכולוגים אבולוציונים נדרשים לביקורתיות רבה יותר כאשר הם מאזינים להם. זו גישה מסוכנת מבחינה מדעית, ולכן יש לנהוג משנה זהירות כאשר באים איתה במגע.

  • גיל  On 20/07/2009 at 9:26 am

    אני מסכים אם מה שאתה אומר קצת במובלע, והוא שלפסיכולוגיה האבולוציונית יש יומרות גדולות. לדעתך, היא לא עומדת בהן ולדעתי דווקא כן.

    ההבדל המרכזי שאני רואה בין פסיכולוגים אבולוציוניים לפסיכולוגים אחרים, היא שבהרבה תחומים בפסיכולוגיה אתה רואה שמתעסקים באיך אבל הרבה פחות בלמה. כך לדוגמא את התחום של בחירת בני זוג או אהבה רומנטית. יש לך עשרות תאוריות על למה אנשים נמשכים להפכים או לדומים, מה גורם לאנשים להתאהב אחד בשני וכו', אבל רובן מתעלמות ממשהו בסיסי מאוד, וזה שבחירת בני זוג היא משהו קריטי בהסטוריה האבולוציונית שלנו. רק כשפסיכולוגים אבולוציוניים נכנסו לתחום, אפשר היה לעשות סדר בתאוריות השונות ולראות איך רבים מהממצאים פתאום הגיוניים תחת המטרייה האבולוציונית. בהקשר הזה, היא מספקת מטא תאוריה שדי בקלות אפשר לגזור ממנה כל מיני השערות. אני מסכים איתך שבהחלט אפשר להתווכח האם הממצאים תומכים או לא בהסבר האבולוציוני. חשוב לזכור, שוב, כמו בכל תחום במדעי החברה, יש הרבה מחקרים משלימים שביחד מציירים תמונה מסוימת. אם אתה חוקר את אותה תופעה בתרבויות שונות, משלב מחקרי מוח או השוואת לחיות אחרות, אתה יכול במקרים רבים לקבוע בוודאות די גבוהה שהממצאים תומכים בהסבר אבולוציוני. אם הם מוכיחים אותו? בוודאי שלא, וזה תלוי בהסבר ובממצאים. קח למשל את המחקרים על השינויים בהעדפות של נשים כתוצאה מזמן המחזור. אני חושב שקשה מאוד למצוא להם הסברים חלופיים שלא יתבססו על האבולוציה בצורה זו או אחרת. אגב, המחקרים הללו לא אמורים לאושש את התאוריה אלא להפך. הם אמורים להראות את כוחה של הברירה המינית והצורה שבה היא באה לידי ביטוי. הרי עד שהפסיכולוגים האבולוציוניים התחילו לנסות ליישם אותה, אף אחד לא שם לב לשינויים במחזור החודשי. אני מסכים שצריך גם לחקור את השפעת ההורמונים הללו. במה זה בדיוק סותר את המחקרים האחרים? אפשר לחקור אותה התנהגות ברמות שונות. פסיכולוגים אבולוציוניים עושים את זה ברמה אחת מסוימת לרוב, ואחרים ברמות שונות.

    חשוב גם לזכור, ולזה אנשים פחות מודעים (שוב, כי עיתונים כותבים רק על ממצאים חדשים ולא על הפרכת ישנים) שהרבה הסברים אבולוציוניים נמצאו כלא נכונים עם השנים. נתתי כמה דוגמאות בפוסט ואני יכול לחשוב על עוד כמה. למשל, הייתה פעם מחשבה שיש מה שנקרא "מלחמות זרע" שבהם זרעונים מסוימים חוסמים זרעונים של גבר אחר שהאישה שכבה איתו לאחר מכן. התאוריה הזו ונגזרותיה די הופרכו למרות הפופולאריות שלה.

    אני גם מסכים איתך שהמחקר בתחום קשה אבל זה מה שהופך אותו למרתק כל כך. ברגע שיש לך השערות מסוימות אתה צריך לחשוב איך להוכיח אותן ולכן מפתחים שיטות מחקר מתוחכמות יותר. מה יותר קל לשבת במעבדה ולהריץ עוד ניסוי על סטודנטים שיתרום תרומה מזערית לאיזו תאוריה זניחה? יותר מסובך לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות לראות איך אפשר להבדיל בין הסברים שונים. בסופו של דבר, מי שמתנגד להסבר אבולוציוני צריך להציע הסבר חלופי ובמקרה כזה אפשר לחשוב על נתונים שיהיו חד משמעיים לטובת תאוריה אחת ולא אחרת.

    לא ממש הבנתי מה הסכנה האידיאולוגית במחקרים כאלו. רק לשם הדוגמא, נניח שסבורים בטעות שהמקור של התנהגות מסוימת אבולוציוני ולא תרבותי. במה הסכנה כאן גדולה יותר מאשר אם נחשוב בטעות שמשהו הוא תרבותי ולא אבולוציוני? אתה שוב נופל לכשל הנטורליסטי, כאילו שאם משהו מקורו אבולוציוני אז הוא קבוע ואנחנו שבויים שלו.

    הנקודה שהעלית בקשר לתחרותיות היא הסבר חלופי. חלקו, שהוא נובע מהעובדה שגברים חזקים יותר, הוא בעצם הסבר אבולוציוני אחר. חלקו האחר קשור למאפיינים חברתיים שניתנים לבדיקה. למשל, אם ההריון הוא זה שחוסם נשים מתחרות הוגנת עם הגברים אפשר להשוות נשים שאינן אימהות לגברים ולראות אם עדיין יש הבדלים ברמת התחרותיות. אפשר ללכת לחברות שונות ולבחון האם בחברות שבהן יש פחות ילדים בממוצע התחרותיות שונה ואם כן באיזו צורה. יש אפשריות שונות לבחינת השאלה הזו וזה בדיוק מה שעושים. אגב, במקרים רבים המסקנה היא שהמקור הוא אכן אבולוציוני אבל התרבות מעצימה אותו מאוד. זה לא שולל את ההסבר האבולוציוני אלא מעמיד אותו בהקשר הנכון. בכל תופעה אבולוציונית תמצא מנגנונים חברתיים שקשורים אליה כי האבולוציה אף פעם לא עובדת בחלל ריק. פסיכולוגים אבולוציוניים לא טוענים שהכל אבולוציוני ואין בלתו וזו מיסקונפציה של התחום. אני שוב חוזר וממליץ לקרוא ישירות את המחקרים בתחום. האמן לי, גם אם תחשף אליהם לא יאונה לך כל רע, אין לך מה לחשוש.

  • יוסי  On 20/07/2009 at 9:59 am

    גיל, לא התכוונתי שהסכנה היא במסקנה שמקורה של התנהגות כלשהי הוא ביולוגי ולא סביבתי. התכוונתי למרחק בין הממצאים למסקנות. הטענה שלי היא שיש יותר מרחק בין התיאוריה האבולוציונית לממצאים של מחקרים מאשר בין תיאוריית התפיסה העצמית או דיסוננס קוגניטיבי (נגיד) לממצאי המחקרים שבדקו אותה.
    במרחק אני מתכוון למרחק ההסקה: מתוצאות המחקר ועד לאישוש או הפרכת התיאוריה.
    המרחק הזה הוא הסכנה משום שהוא נותן פתח גדול יותר להטיות מוטיבציוניות או סתם טעויות בחשיבה. כך, האידיאולוגיה יכולה להשפיע על ההסקה ביתר קלות, כי יש לה יותר חופש להשפיע.

    ובנוגע לקושי במחקר, לאו דווקא התכוונתי לקושי של לתכנן ניסויים שיוכלו לאשש או להפריך השערות מסוימות שנולדו מתיאוריה אבולוציונית זו או אחרת. התכוונתי לכוח של אישוש ההשערות לאשש את הסיפור האבולוציוני המסוים שהוליד אותן (שוב אותו מרחק). זהו צעד שאין בו צורך ברוב העבודה של הפסיכולוגים. פסיכולוגים כמוני לא מתעסקים בשאלה של איך נוצרה ההתנהגות האנושית במשך ההיסטוריה של המין האנושי, ולכן קל לנו יותר לאשש ולהפריך את התיאוריות שלנו.

    הספק הגדול שיש לי לגבי העמדה שלי היא שאולי באמת יש תועלת אדירה ביצור השערות בעזרת חשיבה על התפתחות האדם בעשרות אלפי שנות אבולוציה. בתחום שבו אני עוסק (פסיכולוגיה קוגניטיבית חברתית), עוד לא ראיתי התקדמויות אדירות בעזרת חשיבה כזו. הטיעון הכי חזק שלך בעיני הוא שפסיכולוגיה אבולוציונית נתנה דחיפה אדירה להבנת ההתנהגות המינית האנושית. אני לא יודע לשפוט אם זה נכון, כי אני לא מבין בתחום הזה, אבל אם כן, אז זה הטיעון החשוב לטעמי.

  • גיל  On 20/07/2009 at 10:14 am

    האם פער כזה קיים בעיניך במחקרים על השינויים במחזור החודשי? על סימטריה כסממן בריאות ופוריות? ומה עם מחקרי הטי שירט והMHC שמצאו שהפכים גנטית נמשכים? כמו בכל תחום מדעי, יש תאוריות מבוססות יותר ופחות.

    כך למשל את המחקרים על הדיסוננס הקוגנטיבי. יש כבר אלפי מחקרים בנושא ועדיין לא מגיעים למסקנות נחרצות, ויש תאוריות מתחרות שמסבירות את אותן ממצאים. במה היא בדיוק שונה?

    לגבי אישוש והפרכה אז שוב, יש תחומים שיש בהם כבר עשרות ומאות מחקרים וכל הזמן יש יותר ויותר חוקרים שנכנסים לתחום. ברור שמחקר בודד לא אומר הרבה. אי אפשר לצפות שביום אחד ישיגו הכל, אבל יש תחומים מאוד נחקרים עם ממצאים יציבים ובלתי תלויים. למה שיהיו פה יותר הטיות מתחומים מדעיים אחרים לא ממש ברור לי. יש הרבה מחקרים נגדיים, יש רפליקציות שלא עובדות או שעובדות קצת אחרת, יש ויכוחים בתוך הדיסיפלינה עצמה על הפרשנות של הנתונים ואלו נתונים צריכים להיחשב ולא – כל אלו, כמו בכל תחום אחר.

    אתה צודק שפסיכולוגים אבולוציוניים לא עושים עבודה טיפוסית של רק מחקרי מעבדה. זה היופי שבתחום. הוא מאוד אינטרדיסיפלינרי ואני מכיר פסיכולוגים שיוצאים לעבודות שדה עם אנתרופולוגים, כאלו שמשתפים פעולה עם ביולוגים, עם מחקרי fMRI, או כל תחום שלדעתם יכול לעזור למחקר (שלא לדבר על האנתרופולוגים והביולוגים שחוקרים את הדברים מזווית קצת שונה).

    אל תשכח אגב שבמקור, פסיכולוגיה אבולוציונית היא שילוב של פסיכולוגיה קוגנטיבית ואבולוציה. אבל היום ההגדרות הפורמאליות קצת פחות חשובות ומה שחשוב זה מה חוקרים בפועל.

  • ראובן ק  On 20/07/2009 at 5:13 pm

    אם,לדוגמה, אונס הוא נטיה אבולוציונית אז הוא כזה, אם יעשו מחקרים או לא. אם אתם טוענים שאין נטיה כזאת והמחקר מוטעה עליכם להראות זאת בכלים מדעיים, לא בהשתלחות במבצעי המחקר. אחד הדברים שמאפיינים את המדע, להבדיל מהבלים כמו הדת, הם שבתוכו, בהגדרה, בנויה הדרך להפריך את מסקנותיו.
    אתם טוענים שמחקרים כאלו מסירים את האחריות מהאדם למעשיו. וזה, כמובן, קשקוש. האם אין לכל אחד מאיתנו נטיות, אבולוציוניות או שאינן כאלו, לעשות מעשים לא ראויים כמו להחטיף מכה למי שמעצבן אותנו או לקחת משהו בלי לשלם, או להציץ לתחום הפרטי של מישהו? בטח שיש. מעולם הנטיות שלנו לא הצדיקו מעשים לא מוסריים. ההפך:
    אילו כל נטיותינו היו טהורות ומוסריות לא היה שום צורך בכללי מוסר וחוקים. למה לכתוב "לא תגנוב" אם אנשים אינם רוצים לגנוב?

    הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסה למצוא הסברים אבולוציונים לנטיות שלנו. המתנגדים מסוגכם מנסים להגיד שאין נטיות כאלו.
    תמיד, אבל תמיד, עדיף לדעת מאשר לא לדעת, גם דברים רעים, כי אז, אולי, אפשר לעשות משהו בקשר אליהם. ובכל אופן, אם זו האמת, אז אין מה לריב איתה, ואם זו אינה האמת, תוכלו להראות זאת על ידי הפרכה מדעית של מסקנות המחקר.

    השאלה אינה מהן נטיותנו, אל מה אנחנו עושים איתן.

    משהו שכתבתי על זה וויכוח שהתעורר בעקבות זה כאן:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=999572

  • גלעד סרי לוי  On 20/07/2009 at 5:36 pm

    עכשיו השתכנעתי
    תכף אני נרשם ללימודי פסיכולוגיה אבולוציונית

    רק דבר אחד אני רוצה לדעת, זה יתרום להפצת הגנים שלי?

  • גיל  On 20/07/2009 at 6:01 pm

    הדיעות שלך ממש לא מעניינות אותי ואודה לך אם תפסיק להגיב פה.

  • אבי  On 20/07/2009 at 10:32 pm

    המשמעות הפוליטית של רוב המחקרים של תחום הפסיכולוגיה האבולוציונית הם תמיכה בימין. לא יעזור אם תגיד שהחוקרים לא קובעים מה צריך להיות. במידה ומחקריהם מוכיחים שתפיסת העולם הימנית תואמת עם התפתחות החברה האנושית, אז הם מעניקים לה הצדקה מדעית שכך העולם בנוי ושכך הם פני הדברים באופן טבעי. לעומת זאת, תפיסת העולם השמאלנית תיתפס כפנטזיה נאיבית שלא רלוונטית להתפתחות הטבעית של החברה האנושית.
    פול זאק הוא חוקר אבולוציוני שמצדיק תפיסות כלכליות ימניות באמצעות המתודה האבולוציונית
    http://www.psychologytoday.com/blog/the-moral-molecule/200905/if-you-accept-evolution-you-must-oppose-over-regulation-the-economy
    והנה מחקר מאוזן יותר של ברוס צ'ארלטון, אולם מסקנתו היא שאין טעם לפעולה קולקטיבית של הממשלה להפחתת אי השיוויון הכלכלי.
    http://www.hedweb.com/bgcharlton/evolpsych.html
    האם קיימים מחקרים מקבילים שתומכים בתפיסת עולם הפוכה, כלומר שיש לנסות ולהפחית את אי השיוויון הכלכלי? האם תוכל לציין לי על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית שהינם "שמאלנים" מבחינה כלכלית במסקנתם?

  • גיל  On 20/07/2009 at 11:06 pm

    קודם כל פול זאק הוא בכלל לא פסיכולוג אבולוציוני ועל השני אני שומע בפעם הראשונה ואין לי מושג מה הוא חוקר. בכל מקרה, המאמרים שהבאת הם מאמרי דיעה ולא מחקרים מדעיים. אנשים יכולים להגיע לכל מיני מסקנות משונות ומעוותות. הרי על סמך האבולוציה היו אנשים שהצדיקו דרוויניזם חברתי, האם זה אומר שהאבולוציה שגויה?

    מחקרים מדעיים שנעשים כהלכה מקדמים את הידע שלנו ולא קשורים לשום דיעה פוליטית זו או אחרת. האם ניסויים ביחסות כללית תלויים באם החוקר ימני או שמאלי?

  • dugmanegdit  On 21/07/2009 at 9:46 am

    הללו לא חדשות. אני חושב שהן כאין וכאפס מול מה שנאלצו אנשים כוילסון ודוקינס לסבול לפני 30 שנה.
    יש לי הערה קטנה בעניין הנושא הכללי שהתבטא בדוגמא של "גברים שמעדיפים צעירות": עירוב אסטרטגיות הוא עניין נפוץ במשחקים. במקרה זה השחקנים הם גנים ולכן די סביר שיהיה עירוב בגנים, קרי – שתהייה התפלגות של "גיל אידאלי" ולא "גיל אידאלי" אחד ויחיד, המקסימום של ההתפלגות יהיה בהתאמה לגיל שבו רוב הנשים פוריות ביותר. ההסבר הוא פשוט מאוד – אם כולם היו מעדיפים נשים באותו הגיל התחרות היתה רבה יותר והיה לכך מחיר, ולפיכך סביר שאסטרטגיה טהורה אינה אופטימלית כאן.

    ולסיום – בעניין גלעד סרי, אני דווקא חושב שטוב שהוא יגיב כאן. כך יוכלו הקוראים להתרשם מרמתם האישית של חלק מהמתנגדים לרעיונות הפסיכולוגיה האבולוציונית ומרמת טיעוניהם!

  • גיל  On 21/07/2009 at 10:27 am

    על וילסון שפכו קרח על הראש בזמן הרצאה, ואותו ואת דוקינס תקפו ממש אישית ורמזו כל מיני רמיזות שלא במקום.

    בעניין הגיל וודאי שיש שונוות. אישה בגיל 30 היא אולי פחות פוריה מבת 20 אבל יש לה גם הרבה יתרונות אחרים שאין לבת ה20 ואטרקטיביים לגברים, וכן הלאה. גם נשים לא פוריות אטרקטיביות לגברים רבים (כאלו למשל שלא מעוניינים בילדים נוספים).

  • dugmanegdit  On 21/07/2009 at 10:47 am

    והדרך להסביר זאת היא על ידי ציון העובדה שבחירה של כולם ביחד ב"בחירה האופטימלית" אינה אופטימלית! אני חושב שהקושי הגדול ביותר של רוב האנשים הוא בהבנה של עירוב אסטרטגיות, ואם קושי זה יבוא על פתרונו חלק גדול (אם כי לא כל ואפילו לא רוב) מההתנגדות יוסר.

  • שכ"ג  On 21/07/2009 at 2:54 pm

    אני מקוה שלא.

  • שי  On 21/07/2009 at 3:22 pm

    אני מסכים ע הנקודה שלך ושל המאמרים שקישרת אליהם, אבל יש לי שאלה לא קשורה שהעלית כאן כדוגמה: קונדומים. איזה הסבר אבולוציוני יש לשימוש בהם? הרי המטרה המרכזית של אנשים או הגנים שלהם, זה התרבות וכל התופעות שונות אמורות לעזור לכך.

    אני בטוח שיש לזה הסברים תרבותיים, אבל ניתן לראות שקונדומים בצורות שונות היו קיימים כבר הרבה זמן בהרבה.

  • גיל  On 21/07/2009 at 5:51 pm

    קונדומים מטרתם למנוע התעברות וגם העברת מחלות מין. הם מאפשרים לאנשים לתכנן ילדים בצורה מדויקת יותר.

  • אהוד  On 25/07/2009 at 9:45 am

    כצופה מהצד כמה מחשבות מבולבלות…
    הבעיתיות של הפסכולוגיה האבולציונית היא ברדוקציה לעתים אמירות כלליות על האדם הממוצע אינן מענינות קצת כמו השאלונים המופצים לפעמים בירחוני נשים (לדוגמא האם גברים מעדיפים נשים אסרטיביות) שאין לומדים מהם דבר.
    הצד החזק של הפסכולוגיה האבולציונית הוא בכך שהיא מראה כי חלק מהתנהגויות שאנו מאמינים כי הם נקבעו שרירותית אינם כך אלא הם מוטבעים בנו דרך האבולציה. למשל אם יראו כי ישנם שבעה ימים בשבוע כי הדבר תואם את משכם של מסעות ציד בעולם הקדום זה יהיה מרתק.
    בהקשר הזה הנייונות של הפסכולוגיה האבולציונית למצוא מאפיינים על-תרבותיים כמו יופי, מחקרים המראים כי בכל התרבויות סימטריה נחשבת ליופי אינם משכנעים במיוחד כיון שלדוגמא יופי נשי לאורך השנים משנה את הגדרתו בהתאם לתקופה. בתקופת רעב נשים מלאות נחשבות יפות ובחברות שפע נשים דקיקות כך שיש קשר בין מושג היופי לשרירותיות או למצב העכשוי של החברה.

  • גיל  On 25/07/2009 at 5:17 pm

    עוסקת ברדוקציה. אני מזמין אותך למצוא מחקר מודרני שעוסק בזה. אלו שמדברים או מפרסמים מחקרים של הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקים ברדוקציה ומציגים מצג שווא של התחום.

  • אהוד  On 25/07/2009 at 10:51 pm

    אני אנסה לנסח דברים בצורה ברורה יותר.
    לפי הבנתי מהכתבה ומהתגובות, פסיכולוגיה אבולוציונית מנסחת את ההתנהגויות האנושיות הבסיסיות שהינן כלליות יותר מאשר ההתנהגויות המונחות תרבות, שהן במובן מה שרירותיות. אבל כדרכן של הכללות כך הסברים אבולציוניים נוטים להפשטה יתרה (לכך התכוונתי ברדוקציה), והטענות המשתמעות מהן נוטות להיות בנאליות. לדוגמא הטענה: "בממוצע גברים נוטים להיות פיסית חזקים יותר מנשים" מצד אחד זו טענה בנאלית: היא אינה מחדשת לנו דבר שלא ידענו מקודם ומצד שני היא אינה אומרת לנו דבר. האם מתוך הטענה אני יכול להסיק כי אני חזק יותר מאשר אשתו של השכן? במובן זה הרדוקציה של האנושות כולה לגברים ונשים הינה בנאלית. הטענות המבוססות על הבדלים תרבותיים הן מבחינה זו יותר מענינות אבל גם הן לעתים קרובות נוטות לפשטנות יתר לדוגמא: "הגרמנים נוטים לדייק", "האנגלים נוטים לקרירות",…

    אני מקווה שתסלח לי ואעבור על שתיים מהכותרות בבלוג שלך ואנסה לנתח אותם לפי ההבדל בין הסבר אבולציוני לתרבותי.
    למשל הבלוג "למה אנשים נופלים לפח של נוכלים?" הטענה בדבר היות הסיבה לכך היא העובדה שאנשים מעונינים ברווח קל היא לכאורה בנאלית. לרוב נוכלים מנצלים הטיות תרבותיות לנצל את הקורבנות שלהם. והאופן בו תרבות משמשת נוכלים היא השאלה המענינת

    "האם גברים חוששים יותר מבגידות מיניות?" שוב יתכן כי לתשובה לשאלה זו יש ביסוס אבולציוני
    המונעת מהפחד של גבר לגדל ילד שאינו שלו אבל הביסוס הזה מוכסה ברבדים של התניות תרבותיות המגדירות מהי בגידה. למשל ישנן קומונות האם הללו אינן עונות על הקריטריון הנ"ל.

    בהקשר הזה מענין לבחון קללות לדוגמא הקללות הנפוצות "זונה" או "הומו" נוטות להיות אוניברסליות. מדוע אישה מסכנה הנאלצת לעבוד בעבודה קשה זוכה לבוז כזה בציבור. הסיבה היא שאישה כזן מאיימת על מבנה המשפחה המסורתי. שוב הייתי מייחס זאת להסבר תרבותי. מדוע "הומו" היא קללה נפוצה כיון שגם ההומוסקסואל מאיים על המבנה המסורתי של החברה כאן כבר אולי ההסבר הוא יותר אבולציוני אך מצד שני השאלות המענינות הן בהקשר תרבותי לדוגמא מדוע ביון העתיקה על פי מה שידוע לי הייתה התנהגות הוסקסואלית נחשבת לנורמטיבית?
    אני רואה שושב גלשתי לפטפטת איתך הסליחה.

  • גיל  On 25/07/2009 at 11:12 pm

    קודם כל, ההבדלים בכוח הפיסי אלו דברים שידענו עוד לפני הפסיכולוגיה האבולוציוניות (או אבולוציה בכלל). דבר שני, אל תיפול לכשל שמנסה להסיק על אדם בודד בגלל הממוצע של הקבוצה שלו. אתה לא תוכל לדעת שום דבר על החוזק שלך ביחס לשכנה עד שלא תמדוד אותו בצורה ישירה. אין אף אחד בפסיכולוגיה האבולוציונית שטוען את זה.

    ההבדלים אכן עובדים על ממוצעים ולכן לא סותר למצוא קבוצות מסוימות שדפוס ההתנהגות שלהם שונה או הפוך. השאלה היא מה המגמה הכללית וממה היא מונעת. בנוסף, אתה לא יכול לדבר על התניות תרבותיות כעובדה. אתה צריך להראות איפה הן קיימות, איך הן עובדות, האם הן משפיעות על כולם באופן שונה וכו'.

    לגבי הומוסקסואליות, התייחסתי לזה בפירוט בכמה פוסטים שאתה יכול למצוא בבלוג.

  • גיל  On 26/07/2009 at 1:53 am

    (הפסקה הרביעית):

    הערת אגב בקשר לכשל הנטורליסטי או למחשבה שהאבולוציה דטרמיניסטית ולא מאפשרת שום בחירה. למה יכולים להיות לנו גנים מסוימים שרק בנוכחות אפשרית התפתחות מחלה מסוימת, אבל לא אפשרי שיהיו לנו גנים שרק מתוכם מתפתחת התנהגות מסוימת? אם יש לאדם ספציפי גן לסוג מסוים של סרטן, אין זה אומר שהוא בהכרח יפתח את מחלת הסרטן. זה שיש פרה דיספוזיציה להתנהגות מסוימת, לא אומר שהיא בהכרח תבוא לידי ביטוי. גנים שמהווים בסיס למחלות תורשתיות יתפתחו בתנאים סביבתיים מסוימים ויהיו הבדלים אינדיבידואליים בין אנשים בצורה שהמחלה תבוא לידי ביטוי, או אם בכלל יחלו בה. בדיוק באותה מידה יכולות להיות לנו פרה דיספוזיציות להתנהגויות מסוימות אבל אין זה אומר שהן בהכרח תבואנה לידי ביטוי. אם הקלט הסביבתי מנוגד לאותה נטייה או שאדם מסוים בוחר לא להתנהג כך, אז ההתנהגות לא תתקיים.

  • אהוד  On 26/07/2009 at 10:24 pm

    רציתי להסביר מה הכוונה שלי ברדוקציה. מבחינתי רדוקציה היא תאוריה שמדברת על הממוצע ואינה מאפשרת לי להסיק על הפרט. כפי שאכן טענת העובדה שגברים בממוצע יותר חזקים מנשים אינה מאפשרת לי אפריורי להסיק שאהייה חזק או חלש מאשה מסויימת.

    הדרישות שהיינו רוצים שיהיו לתאוריה מדעית הם בין השאר: יכולת חיזוי, ויכולת הפרכה. מבחינתי תאוריה המדברת על הממוצע הינה בעייתית בשל כך.

    הבעיה היא גם שהיינו רוצים שתיזה מדעית תוכל לחזות לפיכך העובדה שאיני יכול להסיק מסקנה על פרט יחיד הינה בעייתית. יש להוסיף לכך את העובדה שאבולציה מדברת על הסברים בדיעבד ולפיכך אין לה יכולת חיזוי. אילו הייתה הפסיכולוגיה האבולציונית חוזה לפי מאפיינים התנהגותיים קיומו של גן והגן הזה היה נמצא במעבדה הייתה רואה זאת כהצלחה כבירה של התאוריה.

    בעיה נוספת שיש לי עם הרדוקציה הינה הטענות על הממוצע בלבד שהופכות את האפשרות למצוא קבוצת ביקורת לקשות עד בלתי אפשריות. לתיזה מדעית חשובה קבוצת ביקורת ללא דרישה זו היינו יכולים לטעון כי הכאה בתופי טם טם בזמן ליקוי חמה מחזירה את השמש שאבדה (כיון שעשרות דוגמאות לכך מוכיחות זאת). במובן זה קשה למצוא קבוצת ביקורת לטענות של הפסיכולוגיה האבולציונית. אם היה די בתרבות אחת שבה לא מקיימת טענה הייתי יכול להפריך מודלים על ידי דוגמא נגדית אבל המצב הוא לא כזה כי תמיד ניתן לטעון כי התרבות הנידונה הינה חריגה.

  • גיל  On 26/07/2009 at 11:32 pm

    אינה מנבאת ברמת הפרט ואפילו תאוריות ביולוגיות לא יכולות לעשות את זה כי יש מרכיבים נוספים לגנים שלנו! זו דרישה בלתי סבירה לחלוטין.

    לגבי ניבויים, כבר התייחסתי לכך וזה לא נכון. אם לא היו ניבויים הפסיכולוגיה האבולוציונית לא הייתה עורכת ניסויים וזה לחלוטין לא כך. עושים הרבה ניסויים שמנבאים התנהגויות, העדפות, רגשות, מחשבות וכו'. חלקם מצליחים וחלקם לא. ממליץ לקרוא את הפוסט של גד סעד שסוקר חלק מהמחקרים הללו.

    בנוגע לקבוצות ביקורת אז בוודאי שאפשר למצוא. זה לא רק שתרבות אחת מפריכה או לא. צריך לחשוב מה בתרבות הזו שונה שמסביר בצורה שונה את התוצאה. אם יש מספיק חברות שפועלות בניגוד להסבר הקיים, צריך לראות מה בהסברים הללו לקוי ולזנוח אותם או לתקן את התאוריה.

  • חנה בית הלחמי  On 01/08/2009 at 8:29 am

    נראה לי שהבור כאן בדיון הזה אינו הוא. האלימות בה אתה מגיב לו אינה מפתיעה, בהתחשב באמונתך היוקדת בפסיכולוגיה האבולוציונית, שכפי שציינתי אצלו בבלוג, היא אחד הדברים הקרובים ביותר בעיני לתורת הגזע. היא מאיינת את הפרט ומעידה בעיקר על נושאיה. וסליחה שעירבתי את עמדתי הצנועה והפרטנית במקום בו מועלית על נס תיאוריה מופרכת שהופכת את חופש, כבוד, רצונות וזכויות הפרט לאפר ואבק. מה שכן – יש לך ולשכמותך כתב הגנה – או מאידך תרנגולת שמטילה ביצי זהב בהגנה על מחוללי פשעים נאלחים לסוגיהם. טוב, זו אבולוציה.

  • גיל  On 01/08/2009 at 9:39 am

    גם שלך וגם שלו שבהחלט מעידה על בורות מוחלטת של התחום. הרי לא באמת קראתם מחקרים בתחום (ולא, הספר של עדה למפרט אינו מחקר) והטענות שלך ושלו לא קשורות בכלל למה שנעשה בתחום.

    אגב, מעניין שאת מליה על אלימות מצידי, בעוד שגם את וגם הוא מוחקים הודעות ותוקפים את המגיבים כשהם כותבים דברים לא נוחים להם (הוא אפילו מונע תגובה בפוסטים אחרי שהתגובות שם לא מוצאות חן בעיניו). אני מבין שכאשר מדובר בדיעות מנוגדות לך זה בסדר לנהוג כך אבל כשאחרים עושים זו "אלימות".

  • א.  On 01/08/2009 at 9:13 pm

    סוף סוף מישהו השתיק אותך.

  • אורן  On 05/08/2009 at 9:13 pm

    חבל הסיפור הזה עם גלעד. קנאת סופרים. אני רק יכול לומר שאני קורא את שניכם ואף אחד הוא לא בור (ואני הסמכות שקובעת!) כך שכדאי קצת לעדן את
    הטון.
    [דוגמנגדית – האין הטיעון שלך ב"זכות" התגובות של סרי לוי בדיוק הוכחה לסוג הטיעון של גיל ושלך נגד מתנגדי הפסיכולוגיה האבולוציונית?!
    נניח אפילו שסרי לוי הוא קשקשן – מה זה קשור להתנגדות המהותית לפסיכולוגיה האבולוציונית? לתקוף מבקר ספציפי, ועוד אד-הומינם, זה בדיוק כמו לתקוף מאמר ספציפי. נו-שויין.]

    וקצת ענייני –
    אני מוחה על זה: "פסיכולוגיה קלאסית עסקה בחלקה הגדול בתחומים אמורפיים, מופשטים ודי ומשעממים כמו תפיסה, למידה, … זיכרון…". לא משעממים בכלל.

  • גיל  On 05/08/2009 at 9:38 pm

    הם נושאים מעניינים למחקר אבל שיעמום המחץ לסטודנטים שלוקחים קורס מבוא, בטח בצורה שבה מלמדים אותם. לדעתי זה קשור לחלק מהבעיות של הפסיכולוגיה לאורך השנים. התמקדות בתהליכים איזוטריים למדי שאין להם ממש רלוונטיות לחיים של אנשים. המגמה הזו משתנית לאחרונה וטוב שכך. כמובן שלא כל המחקרים בתפיסה וזיכרון הם כאלו, אבל אני יכול להביא לך דוגמאות למאמרים שמפורסמים בכתבי עת חשובים שקשה להבין למה הם קשורים בדיוק.

  • אורן  On 06/08/2009 at 7:43 am

    בסוף המחאה שלי נפלה הקריצה. אני יודע שהצורה בה מלמדים את זה הם משעממים עד מוות (וגם שזה מעניין למחקר).

    את דעתי על הפסיכולוגיה האבולוציונית, בכל אופן, אני אשמור לעצמי – בעיקר מהסיבה שאני לא מבין בזה כלום. כך או אחרת הפריימוורק האבולוציוני הוא מאוד אסתטי במבן זה שהוא מציעה פריזמה כללית שמסבירה מגוון רחב של תופעות. האם זה ההסבר הנכון? באמת שאין לי מושג.
    אבל את העקרונות האבולוציוניים אפשר לנצל גם בתחומים אחרים כמו התפתחות השפה (אופטימליטי תאורי וכו') או בבינה מלאכותית בכלל (אלגוריתמים אבולוציוניים). אז סבבה לי.

  • גיל  On 06/08/2009 at 7:45 am

    למעשה, בינה מלאכותית ואבולוציה הלכו יד ביד מהימים הראשונים של התחום ויש היום המון אנשים שעוסקים בנושא כפי שאתה בוודאי יודע.

  • dugmanegdit  On 13/08/2009 at 10:07 am

    איפה בדיוק טענתי שגלעד סרי-לוי קשקשן? אני הצעתי לגיל להשאיר את תגובותיו של גלעד כדי שכולם יווכחו מהי רמתו של האיש ומה רמת טיעוניו. אני חושב שיש מקום לשאלה מהי רמת הטיעונים בכל מצב ובמקרים מסויימים רצוי להבין מה רמתם של הכותבים – זה פשוט כלי שעוזר לאדם נבון להימנע מבזבוז זמן מיותר בקריאת הבלים (יש סיכוי כמובן שיאמר משהו מחכים על ידי מי שכל תגובותיו הן כשל גלעד, אלא שהסיכוי לכך נמוך). הדבר ממש לא דומה למה שנאמר על ווילסון ודוקינס. שם לא היה לאיש ספק עד כמה השניים נבונים. מה שניסו לעשות הוא ליצור משוואה וילסון-נאצי. אני ממש רחוק מלעשות זאת. אני חושב שמספיק להשאיר את הדברים במקומם ולתת לקוראים להתרשם מעומק הטענות וגם מעומק הטוענים

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: