האם מידע עודף עוזר לנו להגיע להחלטות טובות יותר?

מקובל לחשוב שבתנאי אי וודאות עדיף לדעת כמה שיותר על מנת שאפשר יהיה לקבל החלטה מושכלת יותר. נשמע הגיוני לא? מסתבר שלא תמיד. ישנם מקרים שונים שדווקא עודף מידע גורם לשיבוש תהליך קבלת ההחלטות שלנו. אחד מקוראי הבלוג, עוז הר אדיר, הסב את תשומת ליבי למאמר שמזמן בפניי את האפשרות לדון בנושא.

המחקר בוחן כיצד חובבי ספורט חוזים את התוצאות של משחקים בנבא (ליגת הכדורסל הטובה בעולם לאלו מהקוראים שקצת רחוקים מהתחום). גם אם רוב חובבי הספורט אינם מהמרים מקצוענים, רבים מנסים לחזות את זהות הקבוצה המנצחת כדבר שבשגרה. על מנת לעשות זאת, ביצעו החוקרים סדרה של ניסויים, שבהם דגמו בצורה אקראית משחקי נבא מהשנים האחרונות. לגבי כל משחק כזה הם סיפקו לנבדקים את הסטטיסטיקה של מספר הנצחונות של אותה קבוצה באותה עונה, כמו גם את תוצאת המשחק במחצית (שני רמזים סטטיסטיים שנמצאים במתאם מובהק עם התוצאה הסופית של המשחק). המניפולציה הניסויית הייתה שלחצי מהנבדקים לא סופקו נתונים נוספים, בעוד לחצי מהנבדקים נאמר גם שם הקבוצות (שיקאגו בולס נגד ניו יורק ניקס לדוגמא). על פי האינטואיציה המקובלת, הוספת שם הקבוצות אמורה לעזור לאנשים לנבא בצורה מדויקת יותר לקבוע את זהות הקבוצה המנצחת או לפחות לא להזיק לניחוש. מצד שני, אם אתם יודעים שקבוצה מסוימת ידועה בקאמבקים שלה (למשל, הניו יורק ניקס בעונה המקוצרת של 99'), הידיעה שהם מפסידים במחצית יכולה להוביל אתכם לחזות שהם ניצחו במשחק למרות הכל.

הניסוי הראשון נועד לבחון את מידת הביטחון שיש לאנשים כשהם מנחשים מי הקבוצה המנצחת. לצורך כך דגמו החוקרים משחקים שבהם יש מידע סותר לגבי זהות הקבוצה המנצחת על מנת לערער את בטחונם של הנבדקים בתוצאת המשחק (כלומר, הרקורד של הקבוצה עמד בסתירה לתוצאת המחצית). אם לקבוצה מסוימת היה מספר ניצחונות גבוה ממספר ההפסדים באותה עונה, באותו משחק ספציפי היא הייתה בפיגור במחצית ולהיפך, מה שמקשה מאוד על הניבוי. 80 סטודנטים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את הנתונים הסטטיסטיים בלבד, בעוד קבוצה שנייה קיבלה גם את שמות הקבוצות. הנבדקים ניסו לנחש מי ניצחה במשחק וגם ציינו את רמת הביטחון שלהם בניחוש. הנבדקים גם סווגו לכאלו שהם חובבי כדורסל ולכאלו שלא. המשחקים שהניסויים בוססו עליהם היו מעונת 1996-1997 והנבדקים ידעו על כך (כך שלא הושפעו בתחזיותיהם ממה שידוע להם על העונה הנוכחית).

תוצאות הניסוי הראו שידיעת שמות הקבוצות לא השפיעה על ניחוש תוצאת המשחק (שכאמור, היה קשה מאוד לחיזוי), והנבדקים ניחשו נכונה ברמה אקראית בלבד. זה היה נכון גם אצל אלו שהגדירו עצמם כחובבי כדורסל. לעומת זאת, נבדקים שידעו את שמות הקבוצות במשחק הפגינו רמת ביטחון גבוהה יותר בניחוש שלהם, בעיקר אם היו חובבי כדורסל, מה שלא עזר להם לנחש בצורה מדויקת יותר.

אבל רוב המשחקים כן ניתנים לניבוי מדויק למדי על סמך שני האינדיקטורים הסטטיסטיים וניסוי השני נועד לבחון את הנושא. האם גם כאן תוספת של שם הקבוצות תשנה את הניבוי אצל אנשים? או שאולי ידיעת שמות הקבוצות תשבש את דעתם בגלל דיעה קדומה זו או אחרת על אותן קבוצות? בניסוי השתתפו 120 נבדקים שחולקו שוב לשתי קבוצות כמו בניסוי הראשון. המשחקים נבחרו הפעם בצורה אקראית לחלוטין וברובם הייתה התאמה בין המדדים הסטטיסטיים ובין תוצאת המשחק הסופית.

תוצאות הניסוי הראו בבירור שסיפוק שמות הקבוצות הוביל לירידה משמעותית בדיוק הניבוי. נבדקים שידעו את שמות הקבוצות המשחקות היו פחות מדויקים בניבוי תוצאת המשחק. מעבר לכך, 70% מהנבדקים שלא ידעו מי הקבוצות המשחקות הביעו רצון לדעת אותם לפני שהם חוזים את התוצאה הסופית, ורובם סברו שהידיעה תשפר את הדיוק בתחזיותיהם למרות שההפך הוא הנכון.

בניסוי שלישי נדרשו המשתתפים לאחזר כמה שיותר שמות של קבוצות, במטרה לבדוק עד כמה הם מעורים בנבא. ככל שאיחזרו יותר שמות כך סביר שהם מכירים את הליגה טוב יותר. הלייקרס היו הקבוצה המוכרת ביותר ומינסוטה טימברוולבס הכי פחות מוכרת. באותה עונה, לסן אנטוניו ספרס, לסקרמנטו קינגס ולדאלאס מאבריקס היה רקורד טוב יותר משל הלייקרס והחוקרים דגמו מספר משחקים של קבוצות אלו כנגד הלייקרס. באופן דומה, דגמו החוקרים משחקים של קבוצות מוכרות יותר כנגד מינסוטה, למרות שהרקורד שלהן היה גרוע יותר (בוסטון סלטיקס, פילדלפיה 76 ויוסטון רוקטס). הפרוצדורה מהניסוי הראשון שוחזרה כאן על מדגם מתוך המשחקים הללו.

התוצאות הראו בבירור שהייתה הטייה אצל הנבדקים לומר שהלייקרס ניצחו במשחק בניגוד לנתונים הסטטיסטיים שהראו על מאזן טוב יותר של הקבוצה השנייה (זה היה נכון אפילו בקרב לא אוהדים למרות שבמידה חלשה יותר). בדיוק אותו הדבר קרה עם מינסוטה. נבדקים הראו נטייה בולטת לומר שהם הפסידו במשחק נגד קבוצות מוכרות יותר עם מאזן גרוע יותר. כמו בניסוי השני, גם כאן ידיעת שמות הקבוצות הפחיתה בצורה משמעותית את יכולת הניבוי.

ניסוי רביעי בדק האם התחזיות של אנשים יהיו זהות אם יהיה מעורב בזה כסף אמיתי. כלומר, כשצריכים להמר ממש על התוצאות אפשר לצפות שאנשים יהיו זהירים יותר בשיקולים שלהם בבחירת המנצחת. אבל גם כאן זה לא שינה את התוצאות. נבדקים הימרו בצורה פחות מדויקות (והרוויחו פחות כסף) כששמות הקבוצות סופקו להם. גם כאן, רוב מוחלט של המשתתפים (בין אם ידעו את שמות הקבוצות או לא) היו בטוחים ששמות הקבוצות תורמים לניבוי מדויק יותר.

המסקנות הכלליות מהניסויים הללו מצביעות על כך ששפע מידע לא תמיד עוזר ולפעמים רק מבלבל אותנו יותר, מה שמוביל לאשליית הידע. זה נכון כמעט לכל תחום בחיים, החל מהתפוצצות המידע שיש באינטרנט שאמור כביכול לעזור לנו לקבל החלטות בנושאים שונים, וכלה ברופאים שמנסים לאבחן מחלה על פי ממצאים מסוימים. מחקרים מראים שאותם רופאים למשל, שוגים פעמים רבות כשהם מתבססים על מידע לא רלוונטי קיים, למרות שמידע מועט יחסית יכול להביא אותם לאיבחון וטיפול טובים יותר. נראה כי מידע מסוים גורם ל"אפקט הילה", כלומר משפיע על הצורה שבה אנחנו מפרשים מידע קודם ופעמים רבות מוביל לטעויות. זה גם קשור כנראה ליוריסטיקה הידועה בשם יוריסטיקת הזמינות. שמות מוכרים של קבוצות גורמים לנו לחשוב שהן טובות יותר ממה שהן במציאות רק בגלל שהן מוכרות יותר (יתכן שהיסטורית הן אכן טובות יותר אבל לעבר לא צריכה להיות משמעות לגבי הניבוי שלנו בהווה).

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אחת מהצפון  On 08/07/2009 at 9:48 am

    ואם היו נותנים להם מידע שאין לגביו תגובה אמוציונאלית? כמו, למשל, שמות של קבוצות מאפריקה? או נתונים סטטיסטים על שנת הקמת הקבוצה? כי הבעיה כאן היא לא עודף מידע אלא מידע שיש אליו תגובה רגשית.

  • גלי  On 08/07/2009 at 11:15 am

    הוא ישן מאוד.
    הוא התקבל לפרסום ב-2005 ופורסם רק ב-2007. כלומר שהוא עבר שיפוט, ואז הוא חזר למחברים לתיקון כמה פעמים, לשכתוב ורק אז פורסם ב-2007 וכנראה שאחריו פורסמו כמה חידושים. מה הם? איפה הם?

  • שכ"ג  On 08/07/2009 at 12:38 pm

    נדמה לי שהכשל הזה הוא מה שכהנמן-טברסקי קוראים לו "ניראות".

  • גיל  On 08/07/2009 at 5:25 pm

    אחת מהצפון, זה נכון מאוד. כל הרעיון הוא שברגע שמגיע אלינו מידע שיש לנו אליו סוג של תגובה מהבטן, זה משבש את קבלת ההחלטות. אם היה מדובר בקבוצות לא ידועות אז המניפולציה הניסויית לא הייתה עובדת.

    גלי, זה לא מאמר כל כך ישן ולפעמים לוקח זמן לפרסם אותו. אני לא יודע מה היו השיכתובים כי ברוב המקרים לא מספרים לנו. יכול להיות שביקשו מהמחברים להוסיף ניסויים. אם יש לך מחקרים אחרים חדשניים יותר באותו נושא את יכולה להביא אותם.

    שכ"ג, יכול להיות שזה נכון למרות שבמקרה הזה הם נראים לי דומים מאוד.

  • עוז  On 08/07/2009 at 7:39 pm

    גיל, תודה על ההתייחסות המממצה והמהירה. מעניין אותי לדעת האם נכון להקביל את הסיטואציה למותגים והנחת היתרון האיכותי שאנו נותנים למותג שהשקיע בבניית שם.

    מעבר לזה, היה מעניין לראות מחקר שבודק את תעשיית ההימורים בספורט ואת הצורה שבה שמות מועדונים משפיעים על הצורה שבה נקבעים שערי הימורים, מתוך הנחה שהבסיס לשערים הוא סטטיסטי.

  • גיל  On 08/07/2009 at 8:03 pm

    פחות או יותר שווה לשני הכיוונים. כלומר, ממש לא חשוב מה חושב מי שקובע את שער ההימורים שינצח.

    לגבי מותגים, בהחלט יש להם הרבה השפעה ואני מניח בצורות דומות. אחרי הכל, קבוצה כמו הלייקרס היא מותג לא פחות מקבוצת כדורסל.

  • עוז  On 08/07/2009 at 8:56 pm

    תפקידם של קובעי שער ההימורים הוא למצוא את נקודת האמצע בכל תחרות, ודי ברור שזה מהלך שנעשה בצורה סטטיסטית. השאלה היא איך שם הקבוצה מצטרף לקביעה הזו ומשנה את השער.
    מקרה ידוע הוא שמשחקים של מכבי תל אביב באירופה יקבלו שער נמוך יותר בווינר הישראלי מאשר במקור הימורים אירופאי מתוך הנחה שהאוהדים יעדיפו 'לתמוך' בקבוצה מאשר לבצע הימור מושכל. השאלה היא על פי מחליטים כמה נקודות מוסיפים למותג של קבוצה אהובה וכמה מורידים לקבוצה לא מוכרת בקביעת שער ההימורים. אם נניח שקביעת השערים של סוכנוית ההימורים מהווה מדד, אפשר לכמת את חשיבות מותג הקבוצה ביחס לחשיבות הסטטיסטיקה שלה

  • אריאל  On 08/07/2009 at 9:04 pm

    שנקרא "בלינק" שמדבר על למה האינסטינקט הראשוני שלנו הוא בדרך כלל נכון ותוספת מידע ועודף חשיבה לא תמיד עוזרות.
    כמובן, יש שם כמה פרקים שבהם מדגימים איך אותם אינסטינקטים עשויים להטעות אותנו לעשות את ההחלטות הלא נכונות

  • גיל  On 08/07/2009 at 9:38 pm

    של הרופאים וגם שפע דוגמאות אחרות. עם זאת, לא תמיד אינסטינקט ראשוני הוא הכי טוב.

    לעוז, תפקיד הבוקי הוא אכן תפקיד מסובך שצריך לקחת החלטות על בסיס ספורטיבי, תרבותי, פסיכולוגי וכו'. הם לא תמיד צודקים ולפעמים אפשר לנצל את זה. אל תשכח גם ששער ההימורים משתנה כתוצאה מההימורים עצמם. כלומר, אם הרבה אנשים מהמרים בכיוון אחד אז מהר מאוד נקודת האיזון תשתנה לכיוון השני.

  • אהוד  On 08/07/2009 at 10:25 pm

    לא ברור לי כיצד בוססה הטענה המופיעה במאמר קרי עודף מידע פוגם ביכולת החיזוי. ראשית המשחקים שאותם חזו הנבדקים כבר שוחקו בעבר ותוצאותיהם נקבעו לפיכך יכלו עורכי המחקר לבחור משחקים שבהן קבוצות ידועות מפסידות כפי שעשו. נניח כעת כי נבדק בוחר בקבוצה שהוא יודע שהיא טובה יותר הרי יטעה לגבי אותו משחק ספציפי אבל לגבי רוב המשחקים האחרים היה ודאי צודק. לפיכך אין להסתמך על משחקי עבר ספציפיים אלא אם כן הוגרלו. יש לתת לנבדקים לחזות תוצאות של מספר משחקים תוך כדי המשחק כאשר מספקים להם את אותם הנתונים ואז גם אין הטיה של הבודקים. בנוסף יש לתת לנבדקים לחזות מספר תוצאות משחקים ועל כך לבצע סטטיסטיקה אין משמעות לחיזוי עבור משחק בודד. אם הניסוי היה מבוצע באופן זה לא ברור לי שהבודקים היו מגיעים לאותם מסקנות.

  • גיל  On 08/07/2009 at 11:07 pm

    המשחקים שוחקו כמה שנים קודם והסיכוי שמישהו יזכור את התוצאות די קטן. בכל הניסויים הייתה בחירה אקראית לגמרי או חצי אקראית של המשחקים (לא נכנסתי לכל זה אבל אתה יכול לקרוא במאמר). בכל מקרה, הנקודה היא שיכלת לדעת אם קבוצה הייתה טובה יותר באותה שנה על פי המאזן השנתי. התוספת של שם הקבוצה לא אמורה לעזור לך אלא רק מבלבלת. גם נתנו להם לחזות תוצאות של כמה משחקים ולא רק משחק אחד (ויש מספר גדול של נבדקים).

  • מיכל  On 09/07/2009 at 1:16 pm

    שגורמת לנו לתרץ שאם נדע יותר בנושא מסויים, יהיה לנו קל יותר להחליט 'נכון'.

    מאמינה שאנשים אוהבים לדעת כי הם אוהבים לדעת. אנשים אוהבים ללמוד. האדם סקרן.

    משהו אבל, בכ"ז יוצר את האינטואיציה, ואחת טובה כזו, מובילה להחלטות מוצלחות יותר. אני חושבת שזה מערב פרמטרים רגשיים ואישיותיים לא מעטים.
    אבל לא חושבת שיש לזה קשר דוקא להחלטות בענייני משחקי ספורט וכו'. אולי המניפולציה הניסויית (או אולי שאלת המחקר) לא ממש מייצגת את הסוגיה בחיים האמיתיים (מה חדש?)

  • גיל  On 09/07/2009 at 4:39 pm

    לפעמים אינטואיציות עוזרות לנו להחליט טוב יותר ולפעמים הן מובילות אותנו לשגיאות. אני חושב שמה שקורה פה זה אנשים שחושבים שהם מומחים בעוד הם לא. אם מישהו מומחה בתחום מסוים אז יותר סביר שהאינטואיציות שלו לא יטעו, גם אם יש מידע מבלבל.

  • ארנון  On 10/07/2009 at 5:56 am

    פוסט ישן לגבי עודף אינפורמציה
    http://www.notes.co.il/yonat/32195.asp

  • גיל  On 10/07/2009 at 6:45 am

    ברגע שנותנים להם יותר מדי אופציות הם או מתבלבלים או פשוט מסרבים במקרים רבים לכולם. במקרה הזה, עדיף לצמצם את האפשרויות. זה קשור לפרדוקס הבחירה שכתבתי עליו בעבר:

    http://www.notes.co.il/greengross/35549.asp

%d בלוגרים אהבו את זה: