למה אנשים נופלים בפח של נוכלים?

לבני אדם יש נטייה אנושית לרצות להרוויח הרבה כסף ומהר. לפעמים הנטייה הזו גורמת לנו לאבד מנגוני בקרה חיוניים ובעיקר את היכולת לשפוט מצבים בצורה רציונלית וצלולה. מייקל שרמר, ספקן והמו"ל של המגזין המצוין Skeptic יצא לשטח, ובעזרת קוסם מקצועי הראה כמה קל להפיל בני אדם בפח בכמה מהונאות הרחוב הידועות ביותר. הנה שני סרטונים המדגימים את הנושא:

מעשי הנוכלות הללו מבוססים במידה רבת על הטיות קשב שמסיחות את דעת מי שמנסים לרמות (נושא שהרחבתי עליו כאן). שימו לב איך בניסוי השני, האיש ממשיך להאמין שהמעטפה עם הכסף עדיין אצלו למרות שחשפו בפניו את מעשה הנוכלות! מצד שני, יש לבני אדם כנראה גם נטייה בסיסית לזהות רמאים, משהו שהיה מאוד אדפטיבי בהיסטוריה האבולוציונית שלנו (נושא שכתבתי עליו בעבר).

רבות מהנטיות שלנו מתנגשות אחת עם השנייה ומעמידות אותנו בדילמות שונות, ונראה שכמו בתחומים רבים בחיים אנחנו מלאי קונפליקטים. מצד אחד יש לנו מצפון, ומצד שני יש את האינסטינקט החייתי לשחר לטרף ולעשות רווח קל. כאשר אנחנו רואים אפשרות לרווח כזה, מנגוני ההגנה הטבעיים שלנו לא פועלים בצורה אפקטיבית וזה מכניס אותנו במקרים רבים לצרות צרורות. קחו למשל את הדוגמא של ברנארד מיידוף, במה שידוע כהונאת פונזי. מיידוף הבטיח לאנשים שהשקיעו אצלו כספים רווחים קבועים, ואנשים עשירים רבים, כולל אנשי עסקים ידועים שאמורים לדעת דבר או שניים בנושא, נפלו בפח. הונאה מסוג פונזי בנויה על כך שהוא מגייס כספים מאנשים חדשים באופן קבוע, וברגע שאספקת הכסף נפסקת (והיא נפסקה שנה שעברה עם בוא המשבר הכלכלי) הכל קורס. מה שעזר למיידוף כנראה הייתה העובדה שהוא שילם למשקיעים רווחים סבירים של 10-15%. אם הרווחים גדולים מדי אנשים מתחילים לחשוד, ואם הם קטנים מדי אז ההשקעה אינה כדאית (צ'ארלס פונזי שעל שמו נקראת ההונאה הבטיח לספק רווחים שנתיים של 40% מגובה ההשקעה ונפל די מהר).

אחד הגורמים להצלחה של הונאות מסוג פונזי היא הנטייה הבסיסית של אנשים לבטוח במה שעושים אנשים אחרים, או בקיצור, ללכת אחרי העדר. מיידוף בחר בקפידה את המשקיעים שלו, שרובם היו יהודים עשירים כמוהו, כלומר היה סיכוי גבוה שיבטחו בו. בזה שהוא בנה רשימת לקוחות אקסקלוסיבית הוא יצר לעצמו שם של בעל עסק אמין, מה שמשך משקיעים עשירים נוספים והבטיח זרימה רציפה של כספים.

נראה שקיים מירוץ חימוש אבולוציוני בין הרמאים שמנסים להסתיר את מעשה רמייתם לבין אחרים שמשתדלים לחשוף סימנים המצביעים על רמאות. אנשים מחפשים סימנים שיצביעו על רמאות והרמאים עושים הכל כדי להסתיר אותם. היכולת לגלות רמאים עובדת בצורה לא רעה בכלל באינטרקציות פשוטות בין אנשים, או בחברות קטנות (כמו אלו שבהם התפתחנו מבחינה אבולוציונית), שבהם כולם מכירים את כולם, אבל הסביבה המודרנית מאפשרת לרמאים רבים לשטות בהרבה אנשים בלי להתפס. בעולם שבו אנשים לא יודעים מי האדם שעומד מולם, שבהם הרבה מהכספים וירטואלים או באים בצורות סבוכות של מניות או קרנות גידור (כגון אלו), שיש אנונימיות בין המשתתפים השונים בסחר מכר, רוב האנשים פשוט לא מבינים בתחום ולכן לא פלא שהונאות כאלו מצליחות (מיידוף גייס 50 מיליארד דולר). כנראה שהכלל הבסיסי החשוב ביותר הוא הכלל עתיק היומין: אם זה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, כנראה שזה באמת כך.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ב  On 25/06/2009 at 5:44 am

    הלינק שהבאת בסוף הוא להגדרה של קרן גידור, ולא כפי שכתבת

  • גיל  On 25/06/2009 at 6:15 am

    לא היה לי שמץ של מושג, אני אתקן.

  • עדה  On 25/06/2009 at 10:52 am

    מאד מאד מעניין.
    הדברים שאתה כותב מאירים לי תמיד היבטים בחשיבה ובהתנהגות האנושית, שלא חשבתי עליהם מקודם, ויוצרים לי תובנות חדשות.
    תודה.

  • תמר  On 25/06/2009 at 10:57 am

    בדיוק קראתי ספר נפלא שמתאר נוכלות עתיקת יומין (אך נמשכת עד היום) – "פרפטום מובילה" / רו לוי:
    http://www.text.org.il/index.php?book=0705023
    מומלץ מאוד.

  • יולי  On 25/06/2009 at 5:38 pm

    מעניין אותי גיל אם היית מרחיב על הצורך של אנשים להמר
    מההתבוננות שלי ברחובות ניו יורק בהימורי הקלפים על ארגז מזדמן בשדרה ראיתי שכל פעם מחדש אנשים חושבים אולי הפעם הם ירוויחו בדומה לכל הימור המשתנה רק בסדר הגודל

  • גיל  On 25/06/2009 at 6:17 pm

    יולי, הימורים באופן כללי עובדים על הרצון שלנו להרוויח כסף קל וכשאנחנו מרוויחים כמות מסוימת קשה לנו להפסיק (תופעה פסיכולוגית שבתי קזינו מנצלים לטובתם). לגבי ההימורים ברחוב, הייתי נזהר לחוות דיעה לגביהם כי הרבה פעמים מה שאת רואה זה משתף פעולה שכביכול משחק וכל מטרתו למשוך אנשים תמימים. פעם הבאה שאת נתקלת בזה ויש לך זמן, תסתכלי על המשחק מרחוק ותראי אם באמת מדובר בעובר אורח תמים או במשתף פעולה.

    אבל נכון שיש אנשים שאולי מכירים את הטריק ומנסים להרוויח רק שהבעייה כמו שהסרטון מראה שברגע שמישהו חושף אותם פתאום הם חייבים לזוז, המשטרה באה וכו'.

  • מיכל  On 25/06/2009 at 7:24 pm

    להיות סקפטי לא מזיק לעולם, אה? 🙂

    שאלה – האם נמצאו הבדלים בין גברים לבין נשים בנכונות 'להיגרר' לתוך משחקי מזל (שהם למעשה רמאויות) שכאלו?

  • גיל  On 25/06/2009 at 7:39 pm

    כמו גם להימורים באופן כללי. גברים נוטלים יותר סיכונים, ומוכנים להשקיע יותר כספים בהימורים גם אם הסיכויים לא לטובתם. נשים, אם הן מהמרות, נוטות להמר בסכומים קטנים יותר וגם אם הן מרוויחות לצאת בזמן (בעוד הגברים חושבים שהם על הסוס ומנסים להרוויח יותר).

  • SilentMike  On 26/06/2009 at 8:23 pm

    להראות בכל בית ספר.

  • שכ"ג  On 01/07/2009 at 11:14 am

    בעניין ההימורים הקטנים, הפופולריות שלהם לא מסתדרת טוב עם תיאוריית הערך של כהנמן-טברסקי.

  • אינדי  On 05/07/2009 at 4:01 pm

    בכלים של הפסיכולוגיה האבולוציונית.
    אנחנו ניסינו ולא הצלחנו
    לחברתי הטובה נולדה בת שמגיל שנתיים וחצי, מדגימה סימנים חמורים של פטיש נעליים.
    (אני נשבעת שזה סיפור אמיתי!)
    הילדה רוצה לנעול את הנעליים של כל מי שהיא פוגשת, כשלוקחים אותה לחנות בגדים היא רוצה רק אתה נעליים, כשהולכים לבריכה הבריכה לא מעניינת אותה, רק לשחק בנעליים שאנשים משאירים על הדשא, כולל נעליים לא יפות ולא נקיות באופן מיוחד
    יש לה כישרון משמעותי לשרוך, לאבזם, לסגור סקוטשים של נעליים – הרבה מעבר לילדים אחרים בגילה.

    אני מכירה נשים בוגרות עם פטיש נעליים, אבל תמיד הנחתי, יחד עם עוד אנשים שהתייחסו לתחום, שמדובר בעצם בפטיש לחפצים יפים ואופנתיים, שתועל לכיוון נעליים כי זה בגד שלא צריך גזרה מיוחדת כדי ללבוש אותו, שתמיד אפשר לקנות עוד, שלא צריך מי יודע מה להתאים… בקיצור, הנחנו שמדובר בהתנהגות יחסית מורכבת ולא "בסיסית"
    אבל אז מגיעה ילדה שנראית כאילו נולדה עם פטיש לנעליים! דווקא נעליים. זה נראה כאילו זה חייב להיות גנטי

    אגב, רגליים לא מעניינות אותה. רק נעליים.

    מאידך, מה יכולים להיות המקורות של פטיש נעליים בהיסטוריה המוקדמת של האנושות או של החיתיות? הרי נעליים הן המצאה חדשה מאוד, במיוחד נעליים יפות ומיוחדות!
    מה יכול להיות המקור האבולוציוני של דבר כזה?

  • גיל  On 05/07/2009 at 11:58 pm

    לא תמיד צריך לחפש אמת אבולוציונית לכל דבר, למרות שיתכן שיש לזה, אבל באמת שאני לא יודע.

%d בלוגרים אהבו את זה: